אני מחפשת שירות לשנה הבאה בע"ה ורציתי לשאול כמה שאלות..
מה אתם חושבים שהתפקיד של מדריכה באולפנה??
ואיזה תכונות צריך שיהיה למדריכה??
תודה רבה!
תזכו למצוות
אני מחפשת שירות לשנה הבאה בע"ה ורציתי לשאול כמה שאלות..
מה אתם חושבים שהתפקיד של מדריכה באולפנה??
ואיזה תכונות צריך שיהיה למדריכה??
תודה רבה!
תזכו למצוות
בהצלוחהלשכבה של יש השנה מדריכה של אפיקים אם את יודעת מה זה ובגלל שזה גוף חיצוני היא בבית ספר רק 2 שעות בשבוע וממש חסר לנו מדריכה
מדריכה זה כמו אחות גדולה
לפי דעתי היא צריכה לדעת לתת עצות אם צריך
ולהיות יצרתית
לשים לב לדברים קטנים
להיות אכפתית
לשמור על קשר לא רק עם הבנות הבולטות של השכבה
לעזור ללמוד למבחן עם צריך
תמיד לשמוח ולשמח
ואף פעם לא להטיף ....
נראלי למדריכה צריך להיות רגישות, הבנה, לדעת להקשיב ולתמוך להיות ממש שם בשביל חניכות שלה ועם אהבה גדולה, לדעת לקבל. מדריכה זה כמו החברה הכי טובה ואולי יותר אני אישית זכיתי במדריכה מקסימה עם המון אהבה והקשבה ופירגון ואני מספרת לה דברים שלחברה הכי טובה שלי אני לא מספרת. נראלי שככה צריכה להיות מדריכה. (ולי אישית המדריכה מאוד משמעותית ונראלי לעוד הרבה בנות בכיתה שלי) בהצלחה
בשירים הינך יפה רעייתי וממעמקים של עידן רייכל יש פסוקים משיר השירים
זה אומר שאסור לשמוע אותם?
איפה יש מניעה הלכתית לשיר פסוקים?
להפך, את רואה כמה אנשים מחרימים מוזיקה שלא באה מהמקורות.
ככה המורה שלי אמרה
ישי ריבו למשל, שר את 'השבעתי' מאיפה המילים? שיר השירים.
זאת רק דוגמה קטנה שעלתה לי לראש
מישהו יודע אם עדיין מוכרים בתחנה המרכזית בירושלים כריות אימוג'י? ואם כן אז באיזה מחיר...
נראה לי 20 ש"ח בערך..
הייתי בפריז וגם בדוּמא
תיעדתי בארבע קצוות תבל,
פצועים והרוגים ראיתי כמה,
אך אין שקוף כמו דם של מתנחל.
מעט טיפות של דם זולגות
קצת אבנים וקצת דקירות,
אך אין שם עדשה של מצלמה,
ובדרכים מעמסה,
גם יריות וגם דריסה,
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני,
הרגו פה פעם יהודי או שניים,
זה רע מאוד, עצוב וגזעני.
אך מחבל בתל אביב,
כולם בפחד מסביב,
ומדווחים לאורך השבת,
כאן זה אחרת, זה מרכז,
כאן לא בכל יום דם ניתז,
לאן המחבל ההוא נמלט?
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
אבני דרכים, שמשה שקצת נשברת,
ומשפחה בלחץ ומצוקה
זה לא מצדיק ליצור עכשיו כותרת,
אם לא הייתה שם לִיא המלכה.
במחשכים שבשומרון,
בעציון ובחברון,
מעבר לידוע המוכר,
אין איש יודע מה יטמון
המשך הכביש בעקלתון,
ואם יטמון – האם זה יסופר.
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
כתב: רן חורי
.. לא לרגישיםם..קיפודה
הכל מאת ה'גברת עם סאלים- תחפושצת לשתיים... אחת מתחפשת לגברת ממש מגונדרת אם עושים את זה טוב יוצא אדיר!! אם את רוצה פירוט מוזמנת לבקש פשוט אין לי זמן...) ועוד חברה מתחפשת לערבי עם מדבקה קטנה שכתוב עליה סאלים...
מרשמלו..
מגבעת עם פסים שחור לבן, חצאית שחורה \מכנס (מומלץ צמוד) חליפה שחורה עניבה וורודה שפם מקל אלגנט
שחור וכו וכו כיד הדימיון הטובה
ושלט בצד החליפה בתוך תג פלסיטק כזה שכתוב בו שמלו... כאליו מר שמלו....
ואם באלך לחלק לכל מי שאת רואה מרשמלו אפשר מסלסלה יפה...
גברת מגונדת כבר הזכרתי אפרט אם יהיה ביקוש 
אני צריכה להיזכר בעוד...
פרטים בפרטי.
למי שיש אני ממש אשמח שהוא ישלח.. (להכתרה שלנו בסניף..)
מישהו יודע איפה יש בלנסטון באשדוד?
אני גר ביישוב דוס שיש בו סניף בנ"ע נפרד, בתוך היישוב הסניף מתפקד מטורף!!! פעילויות, פרוייקטים שבטיים, וכו'. אבל כלפי חוץ אנחנו ממש כמעט ולא יוצאים למסעות של התנועה, אין לנו קשר עם סניפים אחרים, ועושים טיולים רק של הסניף.
[אנחנו לא יוצאים למסעות כי: אין הסעות נפרדות, חלק מההורים לא יכולים לעמוד במחירים של החברות+טיול ל2 ילדים לפחות בסניף]
אחרי שנתיים שלא היה קומונר לסניף (היה רכז למדריכים, תקציבים,אבל הוא לא היה בשטח) חבר שלי נכנס להיות קומונר והציע לנעבור לאריאל.
מצד אחד במישור המעשי אנחנו נקבל הסעות נפרדות, ההורים לא יצטרכו לשלם על ההסעה, "התנועה" תהיה איתנו ונוכל לצאת למסעות ולפתח 'גאוות יחידה'.
מצד שני במישור האידאלי אני מאמין שצריך שיהיו כמה שיותר סניפים נפרדים בבני עקיבא כדי לקדם את התנועה במישור הרוחני, ו"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".
כהמשך לדברים:
למיטב ידיעתי יש בבני עקיבא כ- 20 סניפים נפרדים (סניף בנים וסניף בנות עם צוותים נפרדים) לשכל סניף יש את הגוון שלו, האם אפשר להתאחד כל הסניפים ולצאת בקריאה לתנועה שייתנו לנו להיות שווים בתנועה כמו שאנחנו בלי להתפשר?
אשמח לתגובות...
השאלה על מה להתפשר. אם זה על ערכי התורה אז לא מתפשרים. אבל אם זה במקרה כמו- אמא שלי רוצה שאני אחזור הביתה בלילה עד 10 ואני רוצה רק ב12 אז נתפשר ואני אחזור ב11.. אז ברור שאפשר להתפשר כי זה לא בעיה מהותית. אבל להתפשר על ערך שמאוד מאוד חשוב לי אני לא חושבת שזה טוב "להכנע" או להתפשר.. במיוחד לא על משהו שה' ציווה אותנו
אהלן!!
מחפשת לרעיון לפעולה על פשרה.. (המסקנה שצריך להגיע אליה- זה טעות גדולה לשאוף לפשרה, זה לא דבר טוב. זה יכול להיות נכון אם זה חלק מהדרך למטרה או שאיפה גדולה וחשובה יותר.. )
די דחוף. תודה!!! שבוע טוב 
(בשלח)*בננית*התבקשתי לפתוח השבוע את השרשור הקדוש 
חלוקת הפרקים-
א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
(פרחעא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון
שכוייח!!
אל ההרים
פלונטר היפה
כא-ל
מא-נ
נא-ס
עא-פ
קא-קיב
קיט-קכא
קכב-קל
קמא-קנ + יהי רצון
חסויה
הפואנטה
מא-נ
עא-פ
קא-קיב
קיט-קכא
קמא-קנ + יהי רצון
יש לי עוד כמה ימים ראיון כניסה לאולפנא ואני מתההההה מפחד! ויש לי סיבה מוצדקת- אני מגמגמת ואני ממש פוחדת להתראיין עם עוד 14 בנות ואחר כך מול ראש האולפנא, רב האולפנא והיועצת.
מה אני עושה??? הלב שלי מת מפחדדדד!!!!!
זה יהיה כ"כ מביך!!! תארו לעצמכם שאני יתקע במילה ואז--- זה לא נעים, מרחמים עלי, אני ניהית אדומה... ו---- הצילוווווו!!!!!!!!!!!!!
לא שינה לאפחאד!!!!!! לא למראינת ולא לבנות!!!!!! יקבלו אותך בגלל מה שאת!! לא בגלל שום דבר אחר!!!
להכין שאלות ותשובות מראש. ממש עוזר.
וגם לבקש ראיון לבד. אני מעריך שיתחשבו.
זה היה פשוט נראה אחרת. בהתחלה אתה עוד מסמיק וזה אחר כך זה ממש זורם לך. תחשבי שאת מול המורה שלך אנאעראף מדריך\כה..
בקשר לגמגווםם--
ישלי עכשיו איזה קטע (זה התחיל לי שבוע שעבר) שאני לא מצליחה כמעט לומר משפט בלי להתבלבל בעברית וזה ובסדר של האותיות. אתמול נסענו לכנסת ודיברתי עם אחד מחברי הכנסת וזה היה לי ובהתחלה מה זה התפדחתי אחר כך כבר לאאא
ופשוט את צריכה להיות רגועה רגועה רגועהה
חברה של אמא שלי אמרה לי להגיד לפני כל ראיון -אין עוד מלבדו- וזהוווו תנסי
רייצ'ל=)חוץ מזה שאני לא מגמגמת.. הייתי בטוחה שלראיונות של השירות לא הולכים לקבל אותי לכלום.. עשיתי שטויות וזה..
את פשוט צריכה להיות את!
ולזרום..וגם אם יש פאדיחות וזה, אז לעבור מעליהם..להתעלם
באמת לקחת הכל בקלילות..
רייצ'ל=)שלום, מה שלומך?
מקווה שהראיון עוד לא היה ואולי אוכל לעזור לך.
לפני כמה זמן דיברתי עם המנהל שלי בעבודה. הוא דיסלקט ויש לו שגיאות כתיב.
שאלתי אותו איך זה לחיות עם זה והאם זה גרם לו לחוסר נעימות?
הוא אמר שהיו לו מקרים לא נעימים אבל הוא בדרך כלל פשוט אומר את זה שהוא דיסלקט כבר מהתחלה ואז זה מונע חוסר נעימויות. ברוך ה' הוא הצליח בחיים יש לו עבודה טובה, משפחה גדולה וכמובן,מה שהכי חשוב שהוא אדם מאוד מאוד אהוב על כולם.
אני חושבת שפשוט כדאי לך להגיד את זה מההתחלה.
למה אני מתכוונת? אם את יושבת בראיון עם עוד קבוצה של בנות אז מן הסתם יעשו סבב היכרות. תגידי שמי הוא כך וכך וחשוב לי להגיד שאני מגמגמת ואני מקווה שתבינו את זה.(או שתנסחי לך משפט שאת יותר מתחברת אליו)
כך מראש חסכת את כל המבוכה וגם נראה לי שמאוד יעריכו אותך על כך. זה מעיד על אדם עם מודעות עצמית ויכולות חברתיות.
ותמיד טוב,השתדלי לחייך,זה מעביר מסר הרבה יותר גדול ממילים.
שיהיה לך המון בהצלחה.מקווה שעזרתי.
שאיתך כשהן צריכות ודקה אחרי זה הורסות את כל החיים שלך?
הרגע ה קרה לי עם 2 בנות. אחת עשתה לי את זה לפני חודש חודשיים כזה וכל פעם שקבענו זמן לדבר על זה וכמה דברים הפסדתי בגלל זה ובארמת היה יכול להיות לי יותר טוב אם לא הייתי מבטלת דברים בשבילה היא הלכה לחברות בכוונה.
הבת הזאת עשתה את זה גם לעוד בת אחת שהייתה בצד שלי ועכשיו כמו מפגרת היא חושבת כמווהה.
לא סובלת אנשים צבועים את חייההםם
בטח יעבור לה.. וגם אם לא- בעיה שלה שיש לה אופי חלש.
למרות שזה ממש מעצבן שהיא עשתה את זה^^
את הטוב, אבל מותר להיות בני אדם ולהעלב ולהתעצבן.
היו נראים במצב פי אלף יותר טוב כדי להפגש איתן ולנסות להבין. והן פשוט הלכו לחברות באותו יום. ככה כמה פעמים והם נראה לי בכלל עשו את זה בכוונה בימים שהייתי יכולה לשפר את החיים שלי ככה שממש אין לי חשק בכלל לנסות לדבר איתן כי מה אני יודעת מה אני אפסיד שוב

מה להגיד להם אני בזמן האחרון התחזקתי מבחינה דתית (עד לפני כמה זמן לא שמרתי שבת לא שמרתי ממש כשרות (אני מתכוונת לא ההייתי מחכה 3 שעות לא אוכלת דברים לא כשרים) הייתי הולכת עם מכנסים וכו') אבל עדיין אני במסע של חיפוש עצמי ואני צריכה עזרה
מכירים את המשחק "קטגוריות"?
יש לכם במקרה קטגוריות???
זה ממש דחוף!!!!
תודה רבה!!
אני מחבב ילדים כאלה!
אבל לויידת.. כי השניי זה יותר טוב.. פחח לויידת.. חירטטתי פה בקצבב 
יותר כיף לשנות אחד כזה...
כל בן אדם שעף על עצמו זה טוב זה סימן שהוא אוהב את עצמו ושהוא מרוצה מהחיים!
אבל כמובן שהכל בתנאי שהוא לא רומס אחרים בדרך...
אני לא זה ולא זה...
אז אני לא בוחר שום קצה.
מה שאתה אומר לא מדוייק. משמע מהרמב"ם שבמצב שבו הדור נמצא במקום מסויים, יש צורך לאזן זאת. ולחליפין, כשאדם נמצא במצב קיצוני אחד הוא צריך לאזן זאת בכוח לצד השני.
בפנייה חדה של 360 מעלות, פרויד אומר בכתביו שישנן בחירות בחייו של האדם, שהוא עומד מולן וצריך פשוט לבחור. הבחירה של לא לבחור, או לבחור בחירה שאינה קשורה, "בוחרת" בריחה.
ולשאלת השואל(ת)- הייתי בוחר את האופציה הראשונה, שבה האדם ניתן יותר למימוש עצמי של כוחותיו ויכולותיו.
(אף על פי שנאמר שגאוותנים הם אחת משלוש כיתות שאינן מקבלות פני שכינה...)
כותב אחרת.
משנה תורה לרמב"ם - ספר המדע - הלכות דעות - פרק שני:
ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה לב שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו נמוכה למאד ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד ולא נאמר ענו בלבד ולפיכך צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח ועוד אמרו שכל המגביה לבו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך ועוד אמרו בשמתא מאן דאית ביה גסות הרוח ואפילו מקצתה וכן הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו ובעלי כעס אין חייהם חיים לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא הדרך הטובה ודרך הצדיקים הן עלובין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הייתי בשיעור של הרב צוקרמן ושאלו אותו את זה והוא ענה להם שהוא מתכוון פה על חמה ועיין הקדמות הרמב"ם למסכת אבות פרק רביעי.
ותראה ששם שהוא כביכול סותר את עצמו.
אבל הרב צוקרמן אמר שהן סתירה כי בהלכות דעות הוא מדבר על חמה.
וסתם משהו שחשבתי עליו לעניות דעתי הרמב"ם רשם את היד החזקה כדי שיהיה קל לאנשים פשוטים ללמוד הלכות ולאנשים הפשוטים שהרמב"ם ידע שלא יתעמקו מספיק ויגיעו להקדמה למשנה שלו הוא רשם את זה ומי שבאמת מוכן לעבוד על עצמו צריך למצוא את האמצע(אל תנסו לסתור אותו זאת רק השערה).
ולגבי מה שאמר הרב צוקרמן הוא שאל האם לא צריך לכעוס על עול שנעשה שלא בצדק אנו לא צריכים לכעוס על דברים רעים שאנשים עושים.
אני יביא דוגמא:
אנו לא צריכים לכעוס על מה שהנאצים עשו לנו??
כמובן שצריך לראות מה אנו עושים עם הכעס הזה אבל כן צריך לכעוס ולמחות על עול שנעשה לנו או לאחרים שלא בצדק.
שבת שלום ובהצלחה 
פניה של 360 מעלות היא בעצם סיבוב במקום כך שאתה לא פונ אלא חוזר לאותו מצב קיים! זה ניסיון בוטה להטעות את הקורא התמים אשר הוא ב3 יחידות וגם מהשיעורים האלו הוא מבריז. בנוסף זה חוצפה לכתוב בשפה גבוהה כי לא כולנו חכמים (למרות שתושבע זה לטיפשים....) וזה יכול לבלבל וליצור מבוכה (לרחוב הצר וכו) לסיכום אני רוצה להוסיף שאיתי לא שחקן כדורגל יום נעים לכולם ונפגש בשמחות (בא לי קליק...)
שמעי מתוקה.. ברור שאת הראשון , גם שהם עפים על עצמם- הם עושם אתזה בהכי צחוקים וזרימה בטירוף והשני זה סוג האנשים שפשוט מכריחים את עצמם לחיות במסכנת ואנלא סובלת אתזה בדרך כלל אם אני נפגשת באנשים כאלה אני מנסה לעודד אותם ולתת להם מסקנות על החיים שיבינו בדד שהם כע שווים שכל עוד הם בריאה של הקב"ה זה שוווה אחרת זה יוצא שהם מזלזלים בבריאה של ה' וחוצמזה כל זה נובע כי אתה משווה את החסרונות שלך לאחרים (ואתה אפילו לא מודע לזה שישלך דברים טובים)
למרות שזה לא ענווה, אבל זה הכי קרוב לזה
כי את השני יותר קל לשנות מאשר את הראשון!
ממש לא... זה עניין של אופי של בנאדם יש כאלה ויש כאלה
העדיפות של נטיה אחת על אחרת היא לעולם תלויה במקום שבו היא מופיעה.
!לפעמיים עדיף את הילד השני מאשר את הראשון..שאולי נמצא בנמקום נמוך יותר.
תלוי בסיטואציה.
שאתה עף על עצמך יותר מידי באיזשהוא שלב אינלך חברים כי זה מתסכל ממש..
מצד שני זה גרוע לחיות באשליה שאתה אפס כי ככה לא תצליח שומדבר בחיים!!
מחלקים את הכיתה לכמה קבוצות,
וכל קבוצה מקבלת צבע והיא צריכה להביא מאכלים ולערוך שולחן בצבע..
זה יוצא פשוט מהמם! ממש ממש!
וזה גם ממש כיפפ!
למחבבות עיצוב![]()
אחת העם=)אשמח לתשובות מפורטות (;
ואני באריאל ואין לנו סניף (טוב,יש חדרון קטן) כבר 4 שנים אבל אנחנו מאושרות