פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 670)

זה ביום רביעי, היה כתוב במודעה "אור ליום חמישי", בשעה 20:00

לאתר של חברון ותבדקי...

 

(ואפילו הרבה יותר טוב מבנים)

אחרת אנחנו נפלוש לכן למטבח ונעשה בלגאן!!!

@אביגיל.

אני על הפנים במטבח

אבל הסוכה שלה לא משהו.. אין לה כזה כישרון..

 

היא חייבת דחוף עזרה מבוב הבנאי!  

הרי זה פשיטא ששלומית בונה סוכה. ממה נפשך, אם היא פמיניסטית, היא בונה לעצמה, אם היא שוביניסטית אז היא בונה לבעלה...

בנה סוכות במלאאאאאא פארקים ואתרי טיולים בכל הארץ, הם פרסמו בכל העיתונים והאתרים (גם בערוץ 7) "שלומית הייתה עסוקה, אז בנינו לכם סוכה"

תראו מה קרה כשזה הגיע לעיתון חרדי... 

 

http://www.kikar.co.il/%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%99%D7%AA%D7%93-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8.html

וואי וואי

למרות שאפשר לתאר את שלומית בתור איזה באדי בילדר כזאת..

ששלומית זה גבר

כמו.. דניאל, שחר,עמית..

אולי גם שלומית!

אבל גם.. אם שלומית באמת כזאת זקנה (יענו מימי התנך..) אז כמו שיש שמגר בן ענת.. וענת הוא גבר. גם שלומית יכול להיות גבר

בכל מקרה, צריך לבדוק על איזה שלומית בדיוק נכתב השיר הזה

ראיון איתה פעם, נראה לי שאמא שלה הייתה חברה של המשוררת, משהו בסגנון...

יש את שלומית בת דברי, שהיא בת.

אבל גם יש בספר עזרא (ח,י) שלומית שנראה שהוא בן.

 

(בדקתי את העניין בעקבות השרשור, זה לא שאני זוכר בעל פה את כל השמות בספר עזרא...).

עסוקה...

זה כבר לא נשמע בן...

ולא, אני לא פמיניסטית..זאת התוצאה של היעדר כוח גברי גדול במשפחה.
פשוט צריך לנסות וללמוד!

עם הבול עץ הזה שהיא הרימה בתמונה שלה שרצה בוואצפ היה נראה שהיא מסתדרת מצויין בלי בוב הבנאי
מה שכן, הבחורה חזקה!!

050-8613146

 

ההסעה יוצאת מהתחנה המרכזית הישנה בשעה 10:00.

@רמקול

@נפש חיה.

יא-כ
כא-ל

מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ

צא-ק
קא-קיב


קכב-קל

קמא-קנ + יה"ר

בס"ד

 

חזרתי!

 

שבת שלום

מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ

אשרייכם

גמרנו ספר!! חג שמח!!

והיית אך שמח!

אבל יש לי התעלמות משגיאות כתיב

וגם להגיד "והיית אך שמייח" זה לא בדיוק המשפט הכי מובן שמצאתי

יעני להיות רק שמח, רק בשמחה
זה פשוט משלב ברמת גבוהה

אבשלום קור ממש

העניין הוא שאדם אמור לדעת שהפנימיות שלו טובה... רק הלב שלו עדיין מושך אותו לרע. לכן אנחנו דופקים על הלב, להורות שבגללו חטאנו.  העצבות באה כשאדם לא זוכר את זה וחושב שהרצון לחטאים זה חלק ממנו...

לכן אפשר לומר שזה אמת שהקב"ה צודק ואנחנו לא.. כי ה' יודע מה אנחנו מסוגלים ואנחנו חטאנו כי לא הערכנו את עצמינו (השורה האחרונה זה מה שעלה לי בראש כרגע)

 

לגבי החטאים שלא עשית..

זכור לי ששמעתי פעם שאומרים את זה על גלגולים קודמים או משהו כזה...

בכל אופן ברור שטוב להתוודות גם בשפה שלך.

יש דברים מובנים, למשל: על חטא שחטאנו לפניך בזילזול הורים ומורים, בלשון הרע, ביודעים ובלא יודעים..

ויש גם דברים פחות מובנים, אבל יש להם פירוש [בטח יש באינטרנט, אפשר להדפיס את זה] שאז הם מסבירים את זה ואפשר להבין.. ואני יכול להגיד על עצמי שאחרי שאני קורא את הפירוש אני מבין כמה זה קשור אלי

הצעתי להוסיף אליו ווידוי אישי
ברור שזה מהות הוויוי
לא בעלתי נשים ולא אכלתי חיות טמאות
ואני אומר זאת...
לעומת זאת עשיתי דברים שלא רשומים בווידוי.
לכן אני עושה וידוי אלטרנטיבי יחד עם הווידוי הכללי
זה מהות יום כיפור...
לשבת עם עצמך ולעשות ווידוי אישי בפני קודשה בריך הוא

באכילת איסור זה לא רק חיות טמאות זה גם חמץ בפסח, גזל, אכילה שאינה מספקת לבעליה, בלי הפרשת חלה, בלי ברכה, דג ובשר, חלב ובשר,בלי הפרשת תרומות ומעשרות..

ונאפנו זה גם ייחוד נגיעה..

 

חוצמזה, אנחנו אומים בפירוש שאחנו לא יודעים את כל העברות שעשינו.. "את שגלויים לנו כבר אמרנו לפניך..ואת שאינן גלויים לנו הם גלויים וידועים לפניך.." אם אתה באמת זוכר כל מה שעשית אז.. וואו. אשרייך! יש ת'סיפור עם ההוא שכתב כל דבר בפנקס.. אבל רוב האנשים לא ממש יודעים וזוכרים את כל החטאים והעוונות שלהם אז אנחנו מתפללים ומתוודים ממה שתיקנו לנו גדולים וחכמים מאיתנו.

 

ועוד משו שניה, כשמבינים את מה שאומרים ויודעים את הפירוש של הוידוי אז באמת קשה למצוא משהו שלא נכשלתי בו..

מעניין אם באמת אפשר לעשות וידוי באופן אישי....שמעתי פעם שאיזה תלמיד בא לרב (לא זוכרת איזה) ושאל אותו אם אפשר לעשות משו באופן אישי.. הוא אמר שאפשר בנוסף....!

 

 לדעתי יש איזשהוא 'עניין' בזה שאומרים גם אם לא הכי מתחברים... זה הנוסח שחיברו ומן הסתם לא סתם הכניסו שם דברים... זה משהו כללי כזה שכולם אומרים ואגואיסטי קצת נראלי לפרוש ולהגיד שאני לא צריכה להגיד... התחברתי פחות או יותר להרוב ומה שלא כל כך מדבר אלי אומרים בכל זאת פשוט פחות בכוונה...

שאפשר ואפילו צריך לעשות משהו אישי, זה חלק מתהליך התשובה הפרטי, אבל אין הכרח דווקא ביום כיפור.

 

הכהן הגדול היה מתוודה על כל העם
אפשר אולי להשוות אותו לרב ראשי או ראש ישיבה בימינו
בכל מקרההווידוי שהיחיד אומר בתפילה הוא האינדיבידואלי ביותר ואמור להיות קדש הקודשים האינטימי שלו
וודאי ומותר לציין שזה מותר הלכתית
בטח שאין נוסח איד

כתוב בשלחן ערוך - 

סימן תר"ז סעיף ב -

אין צריך לפרט החטא. ואם רצה לפרט, הרשות בידו. ואם מתוודה בלחש, נכון לפרט החטא.

 

הגה: אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח ציבור כשחוזר התפילה, אין לפרט החטא. ומה שאומרים "על חטא" בסדר אל"ף בי"ת לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשווה, אינו אלא כנוסח תפילה (ד"ע)

 

ובסעיף ד-
עוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שנה עליהם, אפילו הכי יכול לחזור ולהתוודות עליהם:

 

בכלל כל התפילות בימים נוראים הם כלל ישראליות.
אנחנן מתוודים על עוונות כלל עמ"י.
שה' סלח, הסרט האדום הפך לבן כשלג סימן לכלל עמ"י ולא לאדם הפרטי.
מובן שבנוסף אדם יכול להוסיף וידוי משלו. ואפילו רצוי לעשות את זה. אבל לא לשכוח מה העיקר.

ראש השנה סוכות ושמחת תורה הינם חגים ציבורים אנו ממליכים את ריבונו של עולם,מקבלים תורה,ושמחים כציבור בסוכות,הכול כציבור אחד וכעם אחד
תפילת יום הכיפורים היא אישית ,היא קודש הקודשים האישי והדיבור העצמי שלי עם ריבונו של עולם ללא אחריות מינסטריאלית על כלל האומה,זה חשוב ,אך ביום כיפור זה הריכוז באינדיבידואל
כמובן תוך כדי זכירת הציבור והשתתפות עם הציבר בתפילות יש לרב סלוביציק בעל התשובה מסה מדהימה על זה הנקראת בין היחיד לציבור
תעין אחי.וחג שמח וכתיבה וחתימה טובה

הוא חולק ואומר שיום הכיפור הוא גם יום כללי. אין טעם שאני יביא סברות ונתווכח אתה פשוט מוזמן לפתוח פניני הלכה ימים נוראים. יש אפליקציה. אגב אתה יכול פשוט להריץ את מה שלא נוגע אליך, זה מה שאני עושה. פשוט לפני יום כיפור עשיתי חשבון נפש עם העברות העיקריות שלי (לא לשכוח לכתוב במה טובים- צריכים להיות מאוזנים!) ווידויים המרכזיים הסתכלתי בו והתוודתי עליו. אבל זה לא תחליף לוידוי כלל ישראלי.

אשריך!

שהווידוי הוא לא על עברות ספציפיות-אלה על השורש של העברה למשל אדם שגזל-זה בא ממקום שהוא רקוב בנפש, שהוא לוקח דברים שלא שייכים לו, גזל לא רק חפצים, גזל תכונות גזל מעשים ניחס לעצמו דברים שלא מתאימים לו... ככה זה על כל דבר ניראלי..

על דברים שלא עשיתי

(דף פו עמ' ב')

 

 

בסוגיית וידוי ביוה"כ, יש מחלוקת האם צריך לפרט את החטא או לא. נעשית הבדלה בין עבירות של בן אדם לחבירו ובן אדם למקום, ובנוסף בין חטא מפורסם לבין חטא שאינו מפורסם.

 

להלכה, השו"ע אומר שלא צריך לפרט, ואם רצה יכול. (אורח חיים סימן תרז)

הרמ"א אומר שמה שאומרים על סדר א' ב' (על חטא שחטאנו וכו') לא נקרא לפרט, מכיוון שהכול אומרים בשווה הוא כנוסח התפילה.

 

הוידוי ביוה"כ הוא בחלקו אישי ובחלקו כלל-ישראלי. ככלל, בטוח יש מישהו בציבור שעבר על כל עבירה מסוימת, לכן אין זה וידוי לשווא. אדם יכול לפרט את הדברים האישיים שלו, אבל לא כל חטא שמתוודה עליו מחייב שעשה אותו ממש.

 

לכן זה לא בעיה שאתה מתוודה על מה שלא עשית

 

 

 

היה לנו שיחה שלימה ממש יפה על ווידוי. איך זה מתחבר אלינו. אז אשמנו זה כאילו אש-מה. שזה אומר מה עשינו עם האש שה' נתן לנו? האם באמת השתמשנו בכל הכוחות שלנו? בעקבות כך שאנו לא משתמשים בכוחותינו, אנו בוגדים בעצמינו! משווים את עצמינו לאנשים אחרים מנסים להיות כמו אחרים- לובשים בגדים של אחרים. ואז אנחנו גם גוזלים את הזמן שלנו במחשבות על מה שחושבים עלינו ובהשוואות שלנו לאחרים.. במקום לעסוק בפיתוח האישיות שלנו! בעיקבות כך שאנו לא מפתחים את עצמנו, אנחנו מעלים את עצמינו על ידי כך שמורידים אחרים- מדברים דופי... מורידים אנשים אחרים כאילו אנחנו יותר טובים מהם.

וזה ממשיך.. רק שאני לא כ"כ זוכרת.. אבל אני חושבת שזה שגם התנועה של היד על הלב.. זה כאילו להצביע על עצמינו ולהגיד שרק לנו עצמינו יש אחריות על המעשים שלנו ולא אף אחד אחר. אז יש רשימה כללית ומפורטת של חטאים.. אפשר באמתת לנסות לפרש אותם בצורה שלך ולקשר אותם למעשים שלך.. גמר חתימה טובה!!

בטח לא בראיה הכללית של מהות היום.
הנוסח הרגיל מקיף את הרוב,ומכוח כך אינו רלוונטי בחלקו עבור כל אחד זה טבעי,
אומרים את כל הנוסח רק כדי לשבת ולכתוב ווידוי אישי בנוסף.

תכל'ס הווידוי הוא בלשון רבים! אז שמעתי היכנשהו שווידוי זה כמובן עליך, אבל זה גם על כלל עם ישראל. אז אם יש חטאים שאתה ממש לא יכול לקשר לעצמך כגון מאכלות אסורים וכ'ו תחשוב על חילוני נגיד בעל נשמה יהודית טהורה שאוכל אןכל לא כשר:/

כל מי שאומר את הווידויי לא ואמר את זה רק על עצמו, אלא, הוא מתוודה על כל עמ"י. ולצערנו יש אנשים בעמ"י שעושים מעשים חמורים כדוגמת מה שכתבת לעיל. ובגלל זה אנחנו אומרים ווידוי בלשון רבים- על כל עמ"י.

ואני חושבת שזה טוב להכין ווידוי שאתה תתחבר אליו, אבל לא במקום הווידוי שבמחזור, אלא בנוסף. זה רעיון מעולה!  

כשקלטתי שאני מבקשת סליחה לכאורה על עניין שבתור בת אין בכלל ביכולתי לעשות.

כל אחד והדרך "התבודדויות" שלו...
שימי לך שירים שקטים כאלה באוזניות מתחת לשמיכה ופשוט שפכי!! תאמיני לי שזה עוזר!!

בהצלחה

נסי ללכת לאיזשהו צאט, להיות אנונימי, לספר שם למישו שנראה זורם, ולעזוב.

מה זה מביא לך חוץ מחויה ריגעית?

וזה מעצים אני חושבת.. זה נותן כוחות... לא??

ניראלי שזה יותר מזה... זה נותן כמו שאמרתי כוחות להמשך..

אצלי זה משהו זמני מאוד שלא מבטיח או עוזר בכלום בעבודת ה' אחרי כמה שעות..

ישמצב שזה כן מעורר משו אבל אנחנו פשוט מעדיפים להשתיק אותו?? אצלי זה קורה.. אני יכולה להרגיש תחושה כזאת ופשוט להעדיף להשתיק אותה ולעבוד על עצמי שזה כלום..

אני זוכר שתמיד בהתוועדויות עם הרב שטיינזלץ הוא תמיד היה זה שמבאס את האווירה. הוא היה מתחיל לתת שמו'ס על זה שההתוועדות חייבת לגמור לנו ללמוד יותר מחר אחרת זה לא שווה כלום. 

אגב אני באופן אישי באמת מרגיש טהור ונקי ומוכן לצאת לדרך חדשה, ולא רק מן השפה לחוץ. 

ומהרהר המון הרהורי תשובה,

זה נכנס למאגר החויות בנפש שלך. ונשמר שם בתור חויה חזקה מאוד. אל תזלזל בזה.

תפילה היא חיי שעה. במהותה היא כזאת. האדם הופך למלאך לאיזה זמן, וגם נידון באשר הוא שם.

זה גילוי עמוק של הרצון הפנימי שלך. ודע לך שזה גם בונה מאגרים לימים קשים. כי אתה יודע שיש בך משהו.

אנחנו יודעים אמנם כמה אנחנו רחוקים מזה, וכמה קשה לנו לשלב את הגובה הזה בחיים שלנו, אבל אנחנו יודעים שיש בנו את זה, ואנחנו מתגעגעים לזה. זה כח עצום. ובמשך השנים הוא נותן את אותותיו.

קודם כל, זאת שאלה מעולה.

(לא בקטע חנפני, זאת באמת שאלה חשובה...)

 

בהרבה מקומות באורות התשובה הרב זצ"ל כותב שההדרכה הרגילה והטובה היא

ללכת צעד אחר צעד להתעלות תדירה, כי קפיצה חד-פעמית יכולה גם להביא לנפילה.

אבל יחד עם זאת, יש גם לרגשות הקודש האלה מקום. לפעמים התעלות חד-פעמית

היא קריאת כיוון חדשה ופתח לסדרי חיים חדשים. (כמובן, אם יודעים איך לשמר את

הרושם שההתעלות הזאת יוצרת). אבל באמת הכל בא על בסיס השגרה היומיומית

בבניין האמונה בשמירת מצוות.

 

יש גם הדרכה אצל האדמו"ר מפיאסצנה בחובת התלמידים שבזמני ההתעלות הגדולים

לזכור את השגרה והתמודדויות הרגילות ובזמן ה"אורות" לקבל להשתדל יותר בעבודת

ה' שבשגרה האפורה, שהיא העיקר אחרי הכל... 

 

להתעלות הזאת יש תפקיד בזה שהיא לא יציאה מן הסדר, אלא היא המקור שמתכסה בעינינו

רוב הזמן בגלל הרעש שהעולם הזה מספק. אחת לכמה זמן יש הזדמנות לנשמה להופיע ביותר

דומיננטיות והיא עושה את זה. זה יכול להיות אחרי עבודה ועמל ארוכים ויכול לקרות פתאום -

כמו הרהור תשובה שמופיע. ומצד שני, האורות האלה גם נותנים כוח כדי להמשיך בהתעלות

שלנו. מבחינה זאת, האורות האלה הם גם סיבה וגם תוצאה. גם המקור וגם התכלית. גם המוצא

וגם היעד.

תכלס למה זה טוב? זה לא איזה משחק כזה כמה פעמים יש לי רגעי 'התעלות' ומי שיש לו הכי הרבה הוא המנצח? תכלס אין לי כל כך תשובה..פשוט הלוואי ונזכה כל פעם שיש רגע של מין שקט רוחני או נפילה, להזכר בהתעלות ולנסות להעלות את עצמינו כמה שיותר ...והעיקר שנזכור שבהכי בפנים שלנו אנחנו טובים!

עכשיו תשאיר את זה במודעות שלך, שאתה בנאדם חדש. וזה משפיע על כל החלטה... חליים טובים!

א - אין לי איך לעזור לך.

ב - אין לי מושג מה זה הדרכת חוץ.

ג - ממש אין לך על מה להתייעץ אתי...

 

 

אבל בכללי את יכולה להתייעץ אתי

על הניצלוש החם ואוהב
אני מקדישה מוחמאת

זה לא היה בשליטתי, הפצל"ש שלי כותב איזה שטויות שבא לו בלי לשאול אותי...

מדיכת חוץ מאושרת

מוזמנת ממש ממש בכיף

 

סוג של סניף חוץ....

חג שמח!!

זה היה ממזמן אבל את מוזמנת אם את רוצה.

שמחת בית השואבה אני בדרך אלייך!!!

כל מיני שירים של החלוצים וכו'- "ונמשכת שיירה", מחרוזת א"י...

ובכללי כזה שירי א"י (נעמי שמר, יהורם גאון, אריק איינשטיין) וכו'...

"ושמחת בחגך והיית אך שמח"
הישיבה בסוכה נותנת לנו את ההרגשה של זמניות בעולם, אנו יוצאים ממגורי הקבע שלנו🏡 לשבוע ימים📆 וחיים מחוץ לבית, לא בתנאים שאנו רגילים אליהם.😁 בסוכות אנו זוכרים איך בני ישראל חיו יום יום. החזרה לבית לאחר חג הסוכות נותנת לנו את תחושת התודה לבורא עולם🙏🏼 על שפע החסדים ועל השפע הגשמי🍒🍉🍑🍪🍭💰 שיש לנו וכמה אנו צריכים להיות שמחים בחלקנו!! שנזכה לשמחה אמיתית בחג ולהכרת תודה לבורא עולם!

ואז כל פעם שקרה משהו רע פשוט שכנעתי את עצמי שזה סתם משהו קטן שחבל להתייחס אליו, וגם אם זה לא עובד פשוט הכרחתי את עצמי לשמוח!! אי אפשר להסביר איך עשיתי את זה אבל פשוט ככה זה... חייכתי בכוח, חשבתי על הניסים שה' עושה לנו במדינת ישראל, ופשוט אילצתי את עצמי לחייך!! לקח קצת זמן אבל זה עבד!!!

 

גם היום קורה מדי פעם שיש כזה באסה כזאת.. שוב אני עושה את זה. מחייך באילוץ.

הבוקר לדוגמא קמתי בלי חיות, בלי כלום, התחילה התפילה שאני מאחר במלא זמן.. לא אמרתי פסוקי דזימרא, אז הבנתי שהגיע הזמן לצאת מזה, באמצע שמונה עשרה הכרחתי את עצמי להלל את ה' מתוך שמחה, מחייה מתים אתה, רב להושיע! וואו!! איזה טוב ה'!!! ככה איכשהו הצלחתי להתעורר, אבל לא לגמרי, ככה עד סוף התפילה ממש כפיתי את עצמי להתפלל עם חיות, עד עלינו לשבח כבר הצלחתי להתעורר ולומר עלינו לשבח בשמחה עצומה!!

 

ככה זה עובד. פשוט לכפות על עצמך את השמחה! זה לוקח דקה, שתיים, עשר, אבל בסוף זה מצליח!!!

איזה טוב ה'!!!!!!!!!!!!!

ברוכה הבאה @שמחה אמיתית.. 

ראיתי שר' נחמן כותב (ליקוטי מוהר"ן תנינא כג) שבנאדם שמח אז העצבות בורחת ומחכה לו בצד שיסיים ואז קופצת עליו חזרה

(כן כן זה קורה לכוווולם)  אז הוא אומר שם שצריך להכניס את העצבות בכוח לתוך השמחה

 

יש לזה דוגמא: שבנאדם מרגיש שהוא ברמה מאד ירודה ברוחניות במקום להיות עצוב, יאמר לעצמו 

רגע... קודם כל אם אני עצוב סימן שיש לי אמונה בה', אחרת זה לא היה אכפת לי... וכל העולם הרי נברא בשביל שנאמין בה' זאת אומרת שאני דווקא במצב דיי טוב ויש לי בסיס טוב להתחיל מחדש...

וגם אדרבא ככל שאנשים יותר ירודים מתקרבים לה' נעשים יותר תיקונים בשמיים ממה שצדיקים יכולים לעשות... וכו'

וכן על זה הדרך...

 

וגם שמעתי מרב שאמר... שבזמן שאתה שמח בגלל משהו, ישר תגיד לעצמך שיהיה בסדר.. כמו שעכשיו ה' הושיע אותי ועזר לי להיות בשמחה ככה ה' יושיע אותי גם להבא... 

 

זה מאד עזר לי פעם שרקדתי בחתונה ואז תפסתי את עצמי ואמרתי... אם ה' הושיע אותו (את החתן) למה שלא יושיע גם אותי?

 

מקווה שהסברתי טוב

אני בשמחה..אבל יש פעמים שהיא באה ממקום מלאכותי!! ואני לא רוצה שזה יבוא מהמקום הזה..

אני צריכה עצות איך באמת באים לידי שמחה אמיתי ולא לשמוח בגלל 0 בעקבות משהו..ואז זהו.. שזה באמת ימשיך..

תוזה רבה רבה!!

 

מישהו כבר אמר שלום ל@שמחה אמיתית..?

גם אני מזדהה יש משפט כזה של ר' נחמן "כל המקבל את הקיים בהבנה, מאושר הוא. האושר נמצא בהישג יד ואין לחפשו במקום רחוק או אחר"
תכלס להיות שמחים זה בידיים שלנו. אם אנחנו רוצים אנחנו שמחים. יש מיליון סיבות בעולםםם להיות עצובים אבל אם אנחנו בוחרים להסתכל על מה שטוב לנו, יש לנו ככ הרבה על מה לשמוח ב"ה!!! ונכון יש פעמים בחיים שאתה בבאסה כזה וואלה עצוב לי.. אבל אם כופים אץ החיוך (גם את זה ר' נחמן אומר) פשוט עושים כאילו שמחים.. אז באמת שמחים! ויש מלטמלאא ספרים שאני ממש ממליצה כמו "דבש מסלע" "אוהב ימים" ... וניראלי גם פשוט לחיות בפשטות. לא להגיד אם אני ילך לקניום עם לברות אני ישמח ואם אני יקבל ציון טוב אני ישמח..שוט לשמוח על המציאות כרגה שאת חיה בה!! מקווה שעזרתי... מוזמנת לאישי תמייד אה וברוכה הבאהה!!