פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 669)

שלום,

אני יכול למכור לך כמות גדולה שאני מגדל ללא חשש גזל ועבודות שביעית,במידה ועדיין רלוונטי דבר איתי בזמן הקרוב.

מצורפות תמונות של השטח להתרשמותך.

אבישי-0542016004

מועדים לשמחה!

פעם גם אני לא הייתי כזה שמח

מוסיפה...

יש משפט של לוזכרת מי ניראלי של רבי נחמן...

אנלא ממש זוכרת אבל המשפט אומר שאם נחייך גם חיוך שהוא

לא אמיתי בסופו של דבר החיוך הזה יהפוך להיות אמיתי!!

סתומרת כמו שלא לשמה יבוא לשמה

אני חושבת שתחרכי את עצמך לחייך ולשמוח גם בלי סיבה וזה יהפוך לשמחה אמיתית בעז"ה...

עושים כל השנה, בלי קשר לחגים, כושר זה דבר כיף!

גם בלי טיולים אפשר להתחיל באמצע חול המועד...

זה ביום רביעי, היה כתוב במודעה "אור ליום חמישי", בשעה 20:00

לאתר של חברון ותבדקי...

אחרת אנחנו נפלוש לכן למטבח ונעשה בלגאן!!!

@אביגיל.

אבל הסוכה שלה לא משהו.. אין לה כזה כישרון..

היא חייבת דחוף עזרה מבוב הבנאי!  

הרי זה פשיטא ששלומית בונה סוכה. ממה נפשך, אם היא פמיניסטית, היא בונה לעצמה, אם היא שוביניסטית אז היא בונה לבעלה...

בנה סוכות במלאאאאאא פארקים ואתרי טיולים בכל הארץ, הם פרסמו בכל העיתונים והאתרים (גם בערוץ 7) "שלומית הייתה עסוקה, אז בנינו לכם סוכה"

תראו מה קרה כשזה הגיע לעיתון חרדי... 

http://www.kikar.co.il/%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%99%D7%AA%D7%93-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8.html

וואי וואי

יש את שלומית בת דברי, שהיא בת.

אבל גם יש בספר עזרא (ח,י) שלומית שנראה שהוא בן.

(בדקתי את העניין בעקבות השרשור, זה לא שאני זוכר בעל פה את כל השמות בספר עזרא...).

עסוקה...

זה כבר לא נשמע בן...

050-8613146

ההסעה יוצאת מהתחנה המרכזית הישנה בשעה 10:00.

@רמקול

@נפש חיה.

בס"ד

חזרתי!

שבת שלום

העניין הוא שאדם אמור לדעת שהפנימיות שלו טובה... רק הלב שלו עדיין מושך אותו לרע. לכן אנחנו דופקים על הלב, להורות שבגללו חטאנו.  העצבות באה כשאדם לא זוכר את זה וחושב שהרצון לחטאים זה חלק ממנו...

לכן אפשר לומר שזה אמת שהקב"ה צודק ואנחנו לא.. כי ה' יודע מה אנחנו מסוגלים ואנחנו חטאנו כי לא הערכנו את עצמינו (השורה האחרונה זה מה שעלה לי בראש כרגע)

לגבי החטאים שלא עשית..

זכור לי ששמעתי פעם שאומרים את זה על גלגולים קודמים או משהו כזה...

בכל אופן ברור שטוב להתוודות גם בשפה שלך.

הצעתי להוסיף אליו ווידוי אישי
ברור שזה מהות הוויוי
לא בעלתי נשים ולא אכלתי חיות טמאות
ואני אומר זאת...
לעומת זאת עשיתי דברים שלא רשומים בווידוי.
לכן אני עושה וידוי אלטרנטיבי יחד עם הווידוי הכללי
זה מהות יום כיפור...
לשבת עם עצמך ולעשות ווידוי אישי בפני קודשה בריך הוא

באכילת איסור זה לא רק חיות טמאות זה גם חמץ בפסח, גזל, אכילה שאינה מספקת לבעליה, בלי הפרשת חלה, בלי ברכה, דג ובשר, חלב ובשר,בלי הפרשת תרומות ומעשרות..

ונאפנו זה גם ייחוד נגיעה..

חוצמזה, אנחנו אומים בפירוש שאחנו לא יודעים את כל העברות שעשינו.. "את שגלויים לנו כבר אמרנו לפניך..ואת שאינן גלויים לנו הם גלויים וידועים לפניך.." אם אתה באמת זוכר כל מה שעשית אז.. וואו. אשרייך! יש ת'סיפור עם ההוא שכתב כל דבר בפנקס.. אבל רוב האנשים לא ממש יודעים וזוכרים את כל החטאים והעוונות שלהם אז אנחנו מתפללים ומתוודים ממה שתיקנו לנו גדולים וחכמים מאיתנו.

ועוד משו שניה, כשמבינים את מה שאומרים ויודעים את הפירוש של הוידוי אז באמת קשה למצוא משהו שלא נכשלתי בו..

מעניין אם באמת אפשר לעשות וידוי באופן אישי....שמעתי פעם שאיזה תלמיד בא לרב (לא זוכרת איזה) ושאל אותו אם אפשר לעשות משו באופן אישי.. הוא אמר שאפשר בנוסף....!

 לדעתי יש איזשהוא 'עניין' בזה שאומרים גם אם לא הכי מתחברים... זה הנוסח שחיברו ומן הסתם לא סתם הכניסו שם דברים... זה משהו כללי כזה שכולם אומרים ואגואיסטי קצת נראלי לפרוש ולהגיד שאני לא צריכה להגיד... התחברתי פחות או יותר להרוב ומה שלא כל כך מדבר אלי אומרים בכל זאת פשוט פחות בכוונה...

שאפשר ואפילו צריך לעשות משהו אישי, זה חלק מתהליך התשובה הפרטי, אבל אין הכרח דווקא ביום כיפור.

הכהן הגדול היה מתוודה על כל העם
אפשר אולי להשוות אותו לרב ראשי או ראש ישיבה בימינו
בכל מקרההווידוי שהיחיד אומר בתפילה הוא האינדיבידואלי ביותר ואמור להיות קדש הקודשים האינטימי שלו
וודאי ומותר לציין שזה מותר הלכתית
בטח שאין נוסח איד

כתוב בשלחן ערוך - 

סימן תר"ז סעיף ב -

אין צריך לפרט החטא. ואם רצה לפרט, הרשות בידו. ואם מתוודה בלחש, נכון לפרט החטא.

הגה: אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח ציבור כשחוזר התפילה, אין לפרט החטא. ומה שאומרים "על חטא" בסדר אל"ף בי"ת לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשווה, אינו אלא כנוסח תפילה (ד"ע)

ובסעיף ד-
עוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שנה עליהם, אפילו הכי יכול לחזור ולהתוודות עליהם:

ראש השנה סוכות ושמחת תורה הינם חגים ציבורים אנו ממליכים את ריבונו של עולם,מקבלים תורה,ושמחים כציבור בסוכות,הכול כציבור אחד וכעם אחד
תפילת יום הכיפורים היא אישית ,היא קודש הקודשים האישי והדיבור העצמי שלי עם ריבונו של עולם ללא אחריות מינסטריאלית על כלל האומה,זה חשוב ,אך ביום כיפור זה הריכוז באינדיבידואל
כמובן תוך כדי זכירת הציבור והשתתפות עם הציבר בתפילות יש לרב סלוביציק בעל התשובה מסה מדהימה על זה הנקראת בין היחיד לציבור
תעין אחי.וחג שמח וכתיבה וחתימה טובה

הוא חולק ואומר שיום הכיפור הוא גם יום כללי. אין טעם שאני יביא סברות ונתווכח אתה פשוט מוזמן לפתוח פניני הלכה ימים נוראים. יש אפליקציה. אגב אתה יכול פשוט להריץ את מה שלא נוגע אליך, זה מה שאני עושה. פשוט לפני יום כיפור עשיתי חשבון נפש עם העברות העיקריות שלי (לא לשכוח לכתוב במה טובים- צריכים להיות מאוזנים!) ווידויים המרכזיים הסתכלתי בו והתוודתי עליו. אבל זה לא תחליף לוידוי כלל ישראלי.

אשריך!

שהווידוי הוא לא על עברות ספציפיות-אלה על השורש של העברה למשל אדם שגזל-זה בא ממקום שהוא רקוב בנפש, שהוא לוקח דברים שלא שייכים לו, גזל לא רק חפצים, גזל תכונות גזל מעשים ניחס לעצמו דברים שלא מתאימים לו... ככה זה על כל דבר ניראלי..

על דברים שלא עשיתי

(דף פו עמ' ב')

בסוגיית וידוי ביוה"כ, יש מחלוקת האם צריך לפרט את החטא או לא. נעשית הבדלה בין עבירות של בן אדם לחבירו ובן אדם למקום, ובנוסף בין חטא מפורסם לבין חטא שאינו מפורסם.

להלכה, השו"ע אומר שלא צריך לפרט, ואם רצה יכול. (אורח חיים סימן תרז)

הרמ"א אומר שמה שאומרים על סדר א' ב' (על חטא שחטאנו וכו') לא נקרא לפרט, מכיוון שהכול אומרים בשווה הוא כנוסח התפילה.

הוידוי ביוה"כ הוא בחלקו אישי ובחלקו כלל-ישראלי. ככלל, בטוח יש מישהו בציבור שעבר על כל עבירה מסוימת, לכן אין זה וידוי לשווא. אדם יכול לפרט את הדברים האישיים שלו, אבל לא כל חטא שמתוודה עליו מחייב שעשה אותו ממש.

לכן זה לא בעיה שאתה מתוודה על מה שלא עשית

בטח לא בראיה הכללית של מהות היום.
הנוסח הרגיל מקיף את הרוב,ומכוח כך אינו רלוונטי בחלקו עבור כל אחד זה טבעי,
אומרים את כל הנוסח רק כדי לשבת ולכתוב ווידוי אישי בנוסף.

כל מי שאומר את הווידויי לא ואמר את זה רק על עצמו, אלא, הוא מתוודה על כל עמ"י. ולצערנו יש אנשים בעמ"י שעושים מעשים חמורים כדוגמת מה שכתבת לעיל. ובגלל זה אנחנו אומרים ווידוי בלשון רבים- על כל עמ"י.

ואני חושבת שזה טוב להכין ווידוי שאתה תתחבר אליו, אבל לא במקום הווידוי שבמחזור, אלא בנוסף. זה רעיון מעולה!  

מה זה מביא לך חוץ מחויה ריגעית?

וזה מעצים אני חושבת.. זה נותן כוחות... לא??

ניראלי שזה יותר מזה... זה נותן כמו שאמרתי כוחות להמשך..

אצלי זה משהו זמני מאוד שלא מבטיח או עוזר בכלום בעבודת ה' אחרי כמה שעות..

ישמצב שזה כן מעורר משו אבל אנחנו פשוט מעדיפים להשתיק אותו?? אצלי זה קורה.. אני יכולה להרגיש תחושה כזאת ופשוט להעדיף להשתיק אותה ולעבוד על עצמי שזה כלום..

אני זוכר שתמיד בהתוועדויות עם הרב שטיינזלץ הוא תמיד היה זה שמבאס את האווירה. הוא היה מתחיל לתת שמו'ס על זה שההתוועדות חייבת לגמור לנו ללמוד יותר מחר אחרת זה לא שווה כלום. 

אגב אני באופן אישי באמת מרגיש טהור ונקי ומוכן לצאת לדרך חדשה, ולא רק מן השפה לחוץ. 

ומהרהר המון הרהורי תשובה,

זה נכנס למאגר החויות בנפש שלך. ונשמר שם בתור חויה חזקה מאוד. אל תזלזל בזה.

תפילה היא חיי שעה. במהותה היא כזאת. האדם הופך למלאך לאיזה זמן, וגם נידון באשר הוא שם.

זה גילוי עמוק של הרצון הפנימי שלך. ודע לך שזה גם בונה מאגרים לימים קשים. כי אתה יודע שיש בך משהו.

אנחנו יודעים אמנם כמה אנחנו רחוקים מזה, וכמה קשה לנו לשלב את הגובה הזה בחיים שלנו, אבל אנחנו יודעים שיש בנו את זה, ואנחנו מתגעגעים לזה. זה כח עצום. ובמשך השנים הוא נותן את אותותיו.

קודם כל, זאת שאלה מעולה.

(לא בקטע חנפני, זאת באמת שאלה חשובה...)

בהרבה מקומות באורות התשובה הרב זצ"ל כותב שההדרכה הרגילה והטובה היא

ללכת צעד אחר צעד להתעלות תדירה, כי קפיצה חד-פעמית יכולה גם להביא לנפילה.

אבל יחד עם זאת, יש גם לרגשות הקודש האלה מקום. לפעמים התעלות חד-פעמית

היא קריאת כיוון חדשה ופתח לסדרי חיים חדשים. (כמובן, אם יודעים איך לשמר את

הרושם שההתעלות הזאת יוצרת). אבל באמת הכל בא על בסיס השגרה היומיומית

בבניין האמונה בשמירת מצוות.

יש גם הדרכה אצל האדמו"ר מפיאסצנה בחובת התלמידים שבזמני ההתעלות הגדולים

לזכור את השגרה והתמודדויות הרגילות ובזמן ה"אורות" לקבל להשתדל יותר בעבודת

ה' שבשגרה האפורה, שהיא העיקר אחרי הכל... 

להתעלות הזאת יש תפקיד בזה שהיא לא יציאה מן הסדר, אלא היא המקור שמתכסה בעינינו

רוב הזמן בגלל הרעש שהעולם הזה מספק. אחת לכמה זמן יש הזדמנות לנשמה להופיע ביותר

דומיננטיות והיא עושה את זה. זה יכול להיות אחרי עבודה ועמל ארוכים ויכול לקרות פתאום -

כמו הרהור תשובה שמופיע. ומצד שני, האורות האלה גם נותנים כוח כדי להמשיך בהתעלות

שלנו. מבחינה זאת, האורות האלה הם גם סיבה וגם תוצאה. גם המקור וגם התכלית. גם המוצא

וגם היעד.

עכשיו תשאיר את זה במודעות שלך, שאתה בנאדם חדש. וזה משפיע על כל החלטה... חליים טובים!

א - אין לי איך לעזור לך.

ב - אין לי מושג מה זה הדרכת חוץ.

ג - ממש אין לך על מה להתייעץ אתי...

אבל בכללי את יכולה להתייעץ אתי

זה לא היה בשליטתי, הפצל"ש שלי כותב איזה שטויות שבא לו בלי לשאול אותי...

מוזמנת ממש ממש בכיף

סוג של סניף חוץ....

חג שמח!!