לפגוע בחיילים, איך לא יהיה אומץ לילד בן 14 לזרוק עליהם אבנים?

דבר ראשון, להכין את עצמך שלא בטוח תקבל מה שתרצה, אבל בטוח בע"ה שהקב"ה מסדר לך את הכי מתאים וטוב בשבילך.

(כן, גם כשזה לא נראה..
זה קרה לי בהרבה תחומים, רואים את זה לפעמים אפילו שנים אח"כ..דורש הרבה אמונה וסבלנות  )

בקיצור, תהיה פתוח לעוד אופציות למקרה שתהיה באסה, אז לפחות שלא תהיה גדולה..

דבר שני, לא צריך "להרוג את הזמן", כעיקרון אם אתה מחפש מה לעשות בתחום ההדרכה/הכנה להדרכה-

אז זה נחמד לארגן ולסדר צ'ופרים ממהלך השנים בסניף (אם שמרת..)

לחשוב על מטרות ויעדים בהדרכה, איך אתה רוצה שהתקופה הזאת תראה?

בינתיים תהנה להיות חניך 

נתנו לי שבט שביקשתי לא לקבל אבל אני מאוד שמח שזה מה שנתנו לי ולא מתבאס על זה בכלל.

אז גם אם לא נותנים לך את השבט שאתה רוצה לא כדאי להתבאס ואפשר להוציא מזה דברים טובים

וכולם היו בטוחות שאני נכנסת אליו ובסוף לא.. איזה באסה זה היה..

וגם קיבלתי שבט שלדעתי בכלל לא מתאים לי

ושכל הסניף שונא אבל בעז"ה שנצליח בעבודתינו

וכל הזמן אומרים לי שאני הכי יכולה להשפיע עליהם וכו' וכו' אז כנראה הכל זה מלמעלה..

אבל גיליתי שהמדריכים שלי מכירים אותי יותר ממה שאני מכיר את עצמי

אמנם אין לי עצה מעשית מה לעשות... (חוץ מלצעוק לה' כמובן שזה צריך בכל מצב)

אבל שתדעי שהמאזן שלך אצל הקב"ה הוא שונה בהרבה מאנשים אחרים שחיים בסביבה שמרנית...

כי במצב שלך זה באמת מאד קשה לא להכשל... ככה שמן הסתם הצלחה אחת שלך לא להכשל 

שווה כמו כמה הצלחות של אדם אחר שקל לו... כי הקב"ה מצרף גם את הרצון הקושי והמלחמה לחשבון..

אז שווה לך להמשיך להלחם... אל תתייאשי! 

ומניסיון אני אומר לך, שאחרי תקופה שנלחמים (ברור שזה לא קל)...

הקב"ה גורם שכולם יכבדו אותך ואפילו יעזרו לך לא להכשל

בהצלחה!! 

זה לא העניין של המאזן וכמה 'שכר' אני מקבלת... זה פשוט לא טוב לי למשל שולחן שבת אצלינו (אמא שלי לא דתית אבל מתי שאנחנו נמצאים אצלה היא עושה בשבילנו שבת וכו' (ההורים שלי גרושים))

הם מדברים על דברים שממש לא מתאימים לדעתי לשולחן שבת ולא נעים לי להגיד להם די זה לא מתאים לשולחן שבת כי אז הם כזה אומרים "וואי צדיקה" וצוחקים עלי...

חושבת שאכתוב בהמשך משהו...

בהצלחה בכל אופן!!

א'- היא לא ערבייה, היא דרוזית,

ב'- גם אם היא ערבייה, למה ימ"ש?? היא עשתה לך משו רע? אולי היא מכירה במדינת ישראל ומוכנה לשרת אותה? את לא יודעת!!

ג'- לא כל כסף שמגיע לידיים ערביות הולך לפיגועים!

בקיצור, קצת נסחפת...

ואל תדאגי, זה לא מונע ממני להצביע לאיטח כל יום

לא יודעת

אבל בעיקר אני מבואסת מתחילת הלימודים למרות שהם מתחילים ביום שלישי

אולי את יודעת??

@סתמישוו

@אופל

'וואי נכוון.. מתישהוא אני ככה צכה לעשות חשבון נפש כזה, כן מתישהוא... יאללה צריך לזוז...' ככה בערך

ומה שמשתמע מכך..

אחד הדברים שהכי מקשים עלי זה הקימה המאוחרת כל בוקר, וזה לא רק בחופש.

זה הורס לי את כל היום ושובר לי את הבניין הרוחני.. 

אין לי כ"כ הרבה מחשבות איך לפתור את זה ולהתחיל  לקום מוקדם, אני מקווה שאני עושה מה שנכון..

(למי שיש עצות, ניסיון וכו' אני אשמח..)

נובעות מחיסרון באמונה, ומחוסר עמדה נפשית חזקה שיודעת בברור מה טוב ומה יותר ופחות.

לכן חיזוק האמונה יכול לעזור מאוד.. ברוב הדברים.

נ.ב. אני בן

קשה להתפלל בבוקר למרות שאני קמה מוקדם ( שמונה )

אשמח לעזרה ???

ויטל שכל תפילה מורידה אור חדש לעולם , ולא דומה לתפילה של אתמול . תחשבי כמה אמונה ובריאות ודברים טובים את מורידה לעולם על ידי התפילות . אם נפנים את זה , נתייחס לתפילה כדבר מלא עוצמה . 

אחד האדמורי"ם כותב שאדם יחשוב שיש לו רק את היום הזה בעולם , וצריך לנצל אותו הכי טוב לעבודת ה'.  

הדבר שהכי מפריע לי כבן זה הבעיות של שמירת העיניים...

נגיד אתה עשית מעשה טוב או התגברת על משהוא או שהתפללת ממש טוב ועכשיו אתה בהתרוממות רוחנית ואז אתה יוצא ללרחוב ורואה איזה מישהיא יפה שלא לבושה צנוע..כשאני מסתכל עליה זה גורם לי כזה ל"דאון" ולירידה וזה מעלה כל מיני מחשבות וזה מפריע בעבודת ה' זה מבאס וזה ממש מפריע...

גם אם ב"ה החלטתי לא להמשיך להסתכל עליה,ואני מסתכל לצד... השניה הזאת שראיתי אותה עדיין גורם למחשבות רעות...

מנסים להתגבר על המחשבות המעצבנות האלה..וזה קשה....

לכן רציתי להגיד ישר כח לכל הבנות שלובשות צנוע!!מעריך כלכך!!

שה' יפנק אותך ותזכה להצליח!!

לי מפריע בעבודת ה' השכל.

כל דבר אני חייבת להבין ולברר ואני רוצה אמונה פשוטה כזאת .

וגם אני רוצה לתת לעצמי לבטוח בה' שכל מה שהוא עושה זה לטובה והוא מוביל אותי בדרך נכונה והשכל מפריע כי אני צריכה להיות כל הזמן בשליטה כזה ולהבין מה קורה ומה יקרה...

כל עוד את יודעת שלפעמים לא תקבלי תשובה ותמשיכי הלאה

, לא קשה, יותר בילתי אפשר

לא על מישהו.. פשוט הימים האלה שרק קמים וכל דבר מעצבן כזה...

פה צריך לאתר את המקור של זה- למה אני עצבנית? לחץ? שחיקה?

הכי מפריע לי זה הצניעות, הפחד, דברים שאני לא מבינה והמוות.. אשמח לעצות..

אלו דבריהם של אנשים שלא הבינו שחורבן ממשי מתרגש עליהם. 

נראה לי שמאיר יוותר על הראיה מהפסוק הזה ויבחר במשהו טוב יותר מספר חגי או זכריה

לא מצליחה להתמודד

שונא את זה שאני רק מתקן אות שבטעות נכתבה לי פעמיים וכבר כתוב 'עבר עריכה על ידי ההוא גברא בתאריך אנעארף'...

לאיזה סוג הוא משתייך?

אולי יש כאלו שמקילים יותר מידי....

ר"מ בכפר פינס, משמע שהוא משתייך לציונות הדתית. אם את מטילה ספק בכל מה שלא חרדי-

זה בעיה שלך.

אז חלק כן.

של הצניעות.

כי יכול להיות למשל, שהוא משהו בלי נשים בכלל.

ושים לב לעיקרון שהוא מציב [שהתקיים להבנתו במה שהוא ראה] - שיהיה תוכן חיובי.

זו דרישה לא פשוטה בכלל.

ברמת השרון צוחקים על רמת גן שהם לא שמחים, ברמת גן צוחקים על מרכז שהם לא שמחים, במרכז צוחקים על הר המור שהם לא שמחים, 

ובהר המור לא צוחקים 

סתאאאאאם. זה רק חלק מהסטיגמה שפעם האמנתי לה.

הוא אשר אמרתי. זה סתם שמועות שבגללן כמעט הפסדתי את הישיבה הכי טובה בעולם.

אני לומד בישיבת רמת השרון.

לא באתי לשבו"ש וזהו. התחלתי ללמוד שם לפני שבועיים ובעזרת ה' אני אלמד שם מלנטלפים שנים.

מה שאמרתי זה שאז האמנתי לסטיגמות. ואז לא הבנתי למה הסכמתי לבא למאורת חשיש הזאת.

אבל תוך יומיים נהרסו לי כל הסטיגמות.

@החיים דבש!

הקב"ה הוא תכלית הטוב ומטרתו היא אך להיטיב.

ותקשרי את זה בעצמך ליסוד האדם.

אשמח לראות אותו...

היצרים נקראים טובים או רעים. לא האדם.

האדם נמדד על פי השליטה שלו בעצמו- ולכן נקרא "צדיק" או "רשע". אבל לא טוב או רע.

הסניף שלנו לא הוציא השנה את מעפילים-הרא"ה-ציון למחנה (ארגנו משהו אחר,לא יצאנו מקופחות אבל עדיין...)

ענבל, בסמנריון המדהים שאני השתתפתי בו,

היה עונג שבת, נכבה האור, היה כיף. ושאלנו את רכז מחוז ירושלים

אחד מהם, לגבי הנפרד מעורב בסניפים.

האמת, שאולי יוצרים מחנות לסניפים נפרדים,

אבל היחס שאנחנו מקבלים מהתנועה לא כ"כ טוב

מהסיבה הזו. שאלנו את הרכז, למה זה מעורב.

הוא לא ידע לענות לנו, כלומר הוא ענה אבל לא תשובות נורמליות,

אותנו למשל, הוציאו מהתנועה כי אנחנו סניף נפרד,

עד שצירפו אותנו מחדש.

זו לא הכלה.

בסמינריון האחרון ניסו לעשות בתוך הסמינריון הכללי גם קבוצה נפרדת.. והכניסו אותנו לשם, ובסוף זה לא היה כי לא היתה קבוצה גדולה מספיק כנראה... אז נכון שהם אולי לא מעודדים את זה(ואותנו שכנעו להכנס לשם), אבל הרוב גם לא מחפשים את זה.

אבל נכון שלא על זה דיברתי?

זה ממש לא הכלה.

בס"ד

כל הנוער על כל גווניו וחלקיו"?

למה זה כל כך חשוב? מה רע ב"איש על מחנהו ואיש על דגלו"?

אני חרד"ל, אני לא דורש מאנשים אחרים להיות כמוני, ולא רוצה שהם ידרשו ממני להיות כמוהם.

בס"ד

קודם כל, אני לא יודע איזה קצוות שרחוקים מהם חב"ד וברסלב מכילים, אני רק יודע שהם עצמם קצוות רחוקים, ובמשך רוב הזמן הם היו גם מנודים על ידי השאר (בעיקר ברסלב).

אבל את מבינה שאני רואה את הדברים בדיוק הפוך ממך? משה רבינו לא ניסה לכפות על המצרים להצטרף לעם ישראל במסע למדבר ולאלץ אותם לקבל תורה, ואפילו על הערב-רב שהוא כן לקח איתו נזפו בו משמים.

לעומת זאת, סטאלין בזמנו לא הסתפק בלשעבד את העם הרוסי כולו לרעיונות שלו, והוא טרח לצרף אליו את כל העמים השכנים והרחיק כל הדרך עד לברלין. אותו דבר בנוגע לקים איל סונג והו צ'י מין, שלא הסתפקו בצפון קוריאה ווייטנאם בהתאמה אלא יצאו למלחמות נוראיות וטבחו בבני עמם כדי להפוך את המפלגה שלהם ל"מפלגה של עם" (זיהיתם את המקור של הביטוי? יופי, זו היתה הכוונה).

לדעתי הרבה יותר בוגר להבין שלא כולם צריכים להיות כמוך, ולפעמים מה שמתאים להם זה דברים שנראים בעיניך הזויים ואפילו גרוע מזה. תאמיני לי שהיה לי קשה מאוד להגיע למסקנות האלו, ועדיין קשה לי לתחזק אותן כדי לא לקפוץ כל פעם מחדש על כל מיני דברים הזויים שבעיני חלק מהאנשים פה הם ברורים ופשוטים

בס"ד

הבעתי בה את הרגשות שלי, רגשות שאני מנסה לדכא כי אני יודע שהשכל אומר אחרת.

לאחר קריאה נוספת:

אני חרד"ל. אני לא מנהיג, אבל אני מרגיש שלם עם הדרך שלי ונאמן לה. ואני חושב שגם המנהיגים שלי. הם לא אכזריים. הם לא מסרסים דעות שונות ולא "נפטרים" ממי שלא כמוהם בדיוק. הם כן קשוחים ומבהירים את העמדות שלהם באופן ברור. אין בזה כל פסול, להפך, אני חושב שזה חשוב.

מי שחושב אחרת, לא מחוייב להיות אחד מאיתנו. אנחנו לא דורשים את זה. באופן טבעי, בשאלות שנוגעות למעשה אנחנו משתדלים לנסות להשפיע כמה שיותר, כי אנחנו חושבים שזה טוב, גם בהתנהלות זו אין פסול.

את אמרת ש"היכולת של תנועה מסויימת להכיל *בתוכה* מגוון דעות משקפת את איכות המנהיגות (ולדעתי גם רמת הבגרות) שלה", זה אולי היה נכון אם המטרה של התנועה הייתה להכיל כמה שיותר אנשים, כי אז תכונה כזו של המנהיג הייתה מקדמת את מטרת התנועה. אבל זו לא המטרה. זה מה שאמרתי בהודעה הראשונה ולא התייחסת לזה בשום שלב בדברים שלך.

לדעתי זה נכון למנהיגים בוגרים אבל כשמדובר בצעירים שעדיין לא חזקים מספיק אין מטרה להכיל אם זה בא על חשבון הרוחניות שלהם.

צניעות, לשון הרע...

שמירת העיניים (למרות שאני לא בן..)

שבת

1. אין לי תשובה ברורה...- תשובה 2...

2. לקדש שם שמיים (- בתור בת של רב ובכלל כל דתי\ה, לפני כל פעולה צריך לחשוב אם זה יעשה חילול ה' וכו')

3. ושמחת בחגך

הכי קשה לקיים- צניעות.

לא קשה לנחש מהו... ב"ה בחיים לא יהיה לי את הניסיון הזה. על זה נאמר: ברוך שלא עשני גבר.

שום מצווה לא כיפית או קלה. זו עבודה קשה אבל משתלמת בסופו של דבר. עם כל זה- הכי אוהבת- שבת.

למה דווקא מצוות השבת?

נראה לי שהתשובה ברורה.

במיוחד בימינו כשכולנו מוקפים 24 שעות ביממה במדיה וטכנולוגיה ורצים כל הזמן-

יום אחד בלי טרדות זה אממ...

( איך להגדיר את זה ??)

 מעין עוה"ב...

קשה לי מאוווד צניעות וגם לדבר לשון הרע -זה הכי קשה ..

חגים הכי כיף

1.שמירת הלשון, צניעות.

2.צניעות, ולא נראה לי שזה המקום לפרט למה.

3.שבת! כל השמחה והאווירה והמנוחה! אין דברים כאלה!

תפילה

לא יודעת

תפילה

(כי אם הצלחתי באמת- אז זה הכי מרומם)

לא לחלל את שם ה'

לא לחלל את שם ה'.

לקדש את שם ה'.

אני חושבת שככה.

אה ושתדעו. תהילה השתחררה אתמול מהבית חולים והייתי מאושרת ישתבח שמוו.

1. לשון הרע

2. כנל

3. צניעות (כן זה לא היה צפוי אבל אחרי עבודה זה קרה. כשמבינים באמת זה יותר קל ונעים...)

לשון הרע וכיבוד הורים.

שמירת העיניים לבנים.

שמחה

צניעות. 

אין לי שמץ. מה שקשה לי קשה לי.

שבת שבת שבת! יש קדושה באוויר.

וגם לימוד תורה

הכי קשה, צניעות, לשון הרע.

הכי קשה לקיים.. אמ אולי מת מצווה. לוידת בדיוק, המון דברים

כיף לי.. תפילה. 

כי אני ככה הכי מרגישה מחוברת.

1) לא תחרוש שור וחמור יחדיו

2) שעטנז

3) כשאני מצליח לכוון טוב ממש - תפילה. אני פשוט בעננים!

    לפעמים נדירות גם בלימוד.

וחמור ביחד??.??( אם אתה נער)

1) ברכת המזון , כיבוד הורים

2) לא יודעת מה אני לא מחויבת 

3)צניעות כך אני מרגישה ביתו של הקב"ה 

בס"ד

הרמח"ל כותב בשפה מאוד ברורה ונהירה, ובמיוחד במסילת ישרים.

אבל כל השישיסטים שמיניסטים וזה....

אם אני בכיתה י''א מה אני?

תכתבו לי ת'שמות ותכיתות

חמישית- כיתה ט' (חמשושית)

שישית- כיתה י' (שישיסטית)

שביעית- כיתה יא' (שביעיסטית)

שמינית- כיתה יב' (שמיניסטית)

במשך 4 שנים בישיבה קטנה הסתבכתי עם הקטע של לתרגם לאנשים מבחוץ באיזה כתה אני.

אם אני שיעור ב' אז אני בכתה... יא'? יב'? חמשוש? ואם אני שיעור ג', באיזה כתה אני?

מצטרפת להמלצה ללמוד את המסילת ישרים.

עוד כמה רעיונות - אני למדתי עם חברה את הספר מצווה ולב של הרב אלימלך בר שאול. (התחלנו מאיזה משהו בכרך ב' סתם כי זה עניין אותנו יותר )

אח"כ התחלנו את הספר על גבול שני עולמות של הרב הלל צייטלין (אם אני זוכרת נכון את השם משפחה...) - זה כזה של אמונה...

ממש אהבנו!! מאוד ממליצה!!! (אא..- על 2 הספרים!! )

בספר מצווה ולב, למדנו בכל מיני נושאים אבל אני יותר זוכרת דברים מהספר השני שהמלצתי עליו עכשיו...

פשוט התחלנו וכל פעם לא רצינו להפסיק וזה קרה רק בגלל שכבר לא הייתה לנו כמעט ברירה אחרת!!! ממש ממליצה!!

איך באלי לחזור לחברותא הזאת שלנו!!!

וזאת עוד המלצה - תלמדי עם חברה. זה גם עוזר לקביעות ולהתמדה, גם יכול לתת עוד כיוונים על דברים שלבד לא היית חושבת עליהם (הבנת דברים, הוספה או מה שזה לא יהיה).. ועד ועוד...

אממ.. עוד משהו אחרון - אמונה זה הכל!! זה מקיף הכל!! אנחנו למדנו והגענו מזה לדברים שכאילו לא קשרים בכלל אבל פשוט רואים איך הכל קשור. ממליצה ללמוד עם חברה טובה שאת יכולה גם לדבר איתה..... זה מוסיף עוד המון!!! ללימוד, לחברותא, לעצמך, לחברה שלך, ללימוד לחיים, ובקיצור - להכל ולכולם!!

ממליצה!!!!!

בהצלחה ויישר כוח ענקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!