פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 678)

הוא נקרא-תאווה.

לכולמיני.

בלי לזלזל ח"ו. משתדלת ללמוד ומבינה שכל תהליך בטוח אורך זמן.

אבל בכ"ז אולי יש משהו שיועיל לטווח הקרוב..

בס"ד

 

ואת רוצה מיקוד?

 

תלוי במה מדובר. מה שקשור למידת הזהירות- בביאור מידת הזהירות. מה שקשור במידת הזריזות- בביאור מידת הזריזות. וכן על זה הדרך.

ואימון מתוכנן.

למרות שכבר החלטתי, מעניין אותי לדעת מה הייתם עושים במקומי.. אז מוזמנים להגיד..

דווקא יפה לראות שיש שעה שאף אחד לא בפורום..

כשאדם מגיע לבקר בבית שהוא לא גר בו - הוא אורח,

ומאורח לא מצפים לעזור בבית

 

גם בעלה לא אחראי על הסדר והניקיון בבית שהוא לא גר בו.

 

 

והיא צדיקה, הציעה לכם במפורש לעזור...

אני לא יודעת כמה אחים נשואים יש לך אבל בתור אחת שיש לה המון 

אז אין כזה דבר שאם הם לא גרים הם לא עוזרים כי זה לא הגיוני שאמא שלי ואני הקטנה בבית נארגן מיטות אוכל חדרים ועוד ל70 איש זה לא נורמאלי בכלל 

האחים הנשואים עוזרים 

אבל להגיד שזה צורם שלא עוזרים... לא נראה שזה צורם .לפחות לי 

פשוט זה מאוד קשה 

ומעצבן

לא יכול לסדר - אל תזמין הרבה אורחים

אם אתה יודע שהם בעניין לעזור - סבבה, תזמין

זה שונה.
כן- אני מצפה מאורח כזה לעזור בבית.
הוא כבר מכיר את הנהלים ויכול לתרום את חלקו בהכנות לשבת.

אם את הזמנת, גם אם הזמנת כל יום,
אי אפשר לדרוש וגם לא לצפות

כשאת מזמינה את אומרת:
"אני רוצה שתבוא, הבית מוכן לכבודך"

אם האורח יוזם לעזור זה סיפור אחר
אף אחד לא חייב להזמין אורח...

רוב הפעמים האורחים מזמינים את עצמם. במיוחד כאשר מדובר בנשואים.
הם בדר''כ מודיעים כמה ימים מראש או מבקשים. (בצורה חד משמעית).
וכשמזמינים אורחים לא אומרים להם: הבית מוכן בשבילך. לא פורסים להם שטיח אדום ומזמינים אחר כבוד.
הם עוזרים לנו ואנחנו להם.
זה הדדי.
לא חושבת שיש בכך בעיה.

וגם כשחבר שלי מציע לקפוץ אליי
אני לא אבקש שיסדר את הסלון כשהוא מגיע
אלא אסדר לקראתו, אכין קצת פיצוחים

אם יביא גם קולה מה טוב

אנחנו דיברנו על ההכנות לשבת.

 

לא סתם איזה ביקור נחמד וקליל.

והאחים עוזרים מלא!

הגיסות בד"כ גם למרות שבאמת תמיד אמא שלי אומרת להן שזה בסדר וינוחו

זו אכן בעיה.
יש מצב שגיסתך פשוט לא מודעת למה שאמור להיות. מה עוד צריך להכין. ומתי לשאול ומתי פשוט לפעול.
אולי היא צריכה עוד קצת זמן כדי להתרגל לנהלים והנורמות בבית.
עצה -
אני למדתי מניסיון אישי לקחת כל הצעת עזרה בשמחה וקלילות. ככה אני רואה שיפור בנושא.
זה לא קל.
אבל אני מאמינה שלאט לאט תראי שיפור במידת העזרה שהיא מגישה.

ברור שעוזרים...למה שלא יעזרו?
הם כמו בני בית אצלינו ..בכל המובנים..
אצלנו הגיסים זה לא בגדר "אורח"..

פחות בקטע רע סתם לפעמים קצת מבאס שהם יושבים לשתות קפה ואני מנקה לשבת..

סתם גם רציתי לדעת איך זה בדכ..

תודה על התשובות!!

 

צערי גיסתי בכלל לא עוזרת לנו בשום דבר לא להכין שבת, לא לסדר שולחן, לא לפנות שולחן בקיצור אני יכולה להמשיך לרשום לך מה היא לא עושה פשוט כלום!!! ואת האמת זה קצת קשה שהיא לא עושה כלום בבית אצלינו צערי אנחנו כבר רגילים שהם אצלינו שבת הם לא יעשו כלום ורק ישבו איתנו הסעודה וזהוו ;(

היא נוסעת לשבת- סוגשל חופש. לא צריך לבשל, לנקות, להיות בלחץ.. יש זמן להתארגן בנחת, להיכנס ברוגע לשבת..
היא גם לא צריכה לקום באמצע ארוחת שבת כדי להגיש/לפנות.. שבת מנוחה..
או עוד אופציה, שהיא פשוט מתפדחת לעזור. מודעת לזה שכל דבר שהיא תעשה החמות עלולה להעיר..
מפחדת לעשות דברים באופן לא נכון..
מרגישה שיותר ממה שהיא תעזור היא תפריע, אם היא כל שניה תשאל איפה זה וכו'..
בקיצור, תנסי להבין אותה. ואם זה ממש מפריע לך אפשר לבקש ממנה בעדינות אם היא יכולה לעזור שניה..אני בטוחה שהיא לא תתנגד.

אבל עזבי לא נמשיך כן...

וגיסי לעתיד (בעז"ה עוד חודש וחצי ) כן עוזר.
אז אני לא אומרת את זה מתוך מקום שאני מבינה את הקושי, ולכן הגיוני שלא תסכימי איתי אבל ניסיתי להביא את הצד שלה, ושווה לנסות להבין.

זהו.

 

ת'אמת שלא הייתי צריכה לקרוא יותר בכדי להבין שהעיצה לא באה מתוך התמודדות עם הקושי.

 

אחרת התגובה הייתה שונה. או לכל הפחות מנוסחת אחרת.

אבל אנחנו מקבלים את זה!! האמת, שאפילו כיף לנו שיש לה קצת זמן לנוח!! גם אם זה בא על חשבוננו! בקטנה לגמרי. אבל את נשמה שזה צורם לך. תנסי לדבר עם אח שלך. אולי זה יועיל במשהו...

וואלה לא חשבתי עלזה שבשבילה זה קצת כמו חופש

תודה!!

ולהסביר לה שזה לא נעים לך

הבנתי שזה האופי שלה, ואופי קשה מאוד לשנות.
נכון..היא יכולה לעבוד על עצמה, אבל זה קשה בטירוף.
אז פשוט מתעלמים..

לפעמים אני רוצה פשוט להיעלם כי היא לא מפסיקה להגיד דברים לא במקום

ןקצת קשה להתעלם כשהבנאדם יושב אצלך בבית..

ישלי מזל שהחברה שלי לא באה אלי הרבה וגם היציאות שלה, של החוסר טאקט לעיתים..
אולי באמת לשבת לדבר איתה פתוח ולהסביר לה?

שאני ממש לא רוצה לפגוע בה- היא לא ממש חברה טובה היא ילדה מהכיתה שסתם אני יותר  בקשר איתה 

יש לה לפעמים משפטים יוצאי דופן-מה אפשר להגיד לה- מאמי את לא אמורה להגיד אתזה?

אבל בדכ ממש ממש קשה לעשות את זה בדרך שהיא לא תיפגע מאוד.

בכל מקרה תודה לכולכם!!

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=178877029110604&id=100009649250727&fref=nf

לשתף במייל או בפייסבוק או בוואטאפ או בכל דרך אחרת!

לא באלי שנישאר אדישים למצב! לא חסרים מקרים!!!

בנאדם אידיאליסט...עלי והצליחי;)

בס"ד

 

כפי שזה נשמע ממך הכל טוב אבל משהו מרגיש לך לא טוב. זה תחושה טבעית וכנראה שקשה לך עם התחלות/דברים חדשים?

 

בהצלחה נשמה! ה' עימך.

אני בטוח שמהר מאוד הכל ישתפר, תנסי להתפלל על זה ובעזרת ה' המצב ישתפר.

לגבי הלימודים, הם תמיד מפחידים מאוד בהתחלה... זה מתאזן.

ברוך ה' יש לך כיתה נהדרת, וזה שאין לך כח לחברות זה טבעי שיש כאלו תקופות...

אבל תשמחי שבקרוב ממש יהיה לך כח ותמצאי את עצמך מוקפת בטוב!

המון הצלחה ושנה מתוקה ויפה!

סגנון די מוכר..

עומדים במעגל ומוסרים כדור, כל אחת שזורקת צריכה להגיד את השם של מי שהיא זורקת אליה תוך כדי.

הכדור צריך לעבור בין כולן, ורק פעם אחת.

ואז אומרים להן להתחיל עוד פעם, אבל באותו סדר של מי שזורקת למי.

בפעם השלישית סופרים להן זמן ושואלים האם הן חושבות שהן יכולות בפחות.. ואז מציבים להן יעד רחוק ומנסים שוב ושוב... אם הן לא עושות את זה מעצמן, אפשר להציע להן אולי יש דרך ליעל את זה?? ואז הן יתחילו להעלות כ=רעיונות לעבור מקום להתקרב, לא לדבר וכו' וכו'.. זה להיות מוביל ומובל, לדעת להעלות רעיון ואם זה המקום להוביל ואם לא אז פשוט לקבל את מה שמישהי אחרת אומרת. 

 

עוד משהו חמוד, לכל אחת לעשות 'פגם' אחר. לחילק לקשור את היידים, חלק רגלים, פה, עיניים...

ואז להגיד להן לעשות פרמידה. מישהי צריכה לקחת פיקוד ולהגיד לאחרות מה לעשות (את זה אתן לא אומרות להן) אם כל אחת תנסה לעשות משהו אחר הן רק יסתבכו.. כולן צריכות לעזור לאחרות, וכולן צריכות גם עזרה מאחרות.. כי אחת לא יכולה ללכת, ואחת לא יכולה לדבר, ואחת לא רואה אז מישהי צריכה להוביל אותה.. כדאי אולי לחלק 2 דברים, נגיד גם רגלים גם ידים כדי שזה יהיה מסובך יותר.. בהצלחה!!

קחי מספר כיסאות כמספר הבנות כל בת עומדת על כיסא נפרד ואת מתחילה להוציא כיסאות הבנות מריכות לעזור לאותה בת שהכיסא שלה יצא ולאף אחת אסור לגעת בקרקע
ככה הן ילמדו לעזור אחת לשניה

היה כמה בנות שרצו צומי אז הן החליטו שהם רוקדות ליד הבנים...

 

חוץ מזה לא יודע על משהו כזה...

היה ברור שזה יקרה מתישהו. חברה מעורבת לכתחילה תוביל לשם תמיד. למרות שלא נעים להגיד את זה..

גם בבני עקיבא ובנות רציניות (ובנים) ששומרות על עצמן לא ירקדו מעורב, וזה אפשרי. בדר"כ  הבנות שרוקדות מעורב הן הבנות שעוד לא נסגרו על עצמן ועל דרכן/ שרוצות צומי...(הבנות שיש להן עמוד שידרה יצליחו לשמור על עצמן... ברוב המקומות.)

זה דעתי...

שבגילאים האלה רוב רובם של הבנות רוצות את היחס מהבנים ו,בגילאים האלה רוב רובם של האנשים עוד לא נסגרו  על עצמם.

וכמי שבחברה מעורבת אני יכול להעיד שיש הרבה יותר בנות שרוצות צומי מאשר הבנות עם עמוד שדרה...אני לא יגיד שכמות הבנות עם עמוד שדרה הוא אפסי,כי יש בנות עם עמוד שדרה,אבל יש קצת בנות כאלה...

חוץ מזה , זה שהתנועה מכניסה את הילדים למצב בו הם יצטרכו לבחור אם לרקוד במעורב או לא, משם מתחילה הבעייה...

...ואני אומר את זה כמי שחי בחברה הזאת

אבל בדר"כ יש ריקודים נפרדים בבני עקיבא. להגיד שחברה מעורבת תמיד תוביל לריקודים מעורבים זה לא נכון לדעתי... ועל זה הגבתי...

אני לא אומר שאין צדיקים שחיים בו הרבה בחברה מעורבת.
וודאי שיש.
בתור דרך חיים, כללית, לציבור שלם-אין סיכוי להצליח לגדל חיים נקיים וכו'..
קל להחביא את היצרים של גילאי15-20. להגיד שאפשר להתגבר עליהם למרות ערבוב וכו'.
לא מצאתי איפה זה הצליח. ברמה כללית ולא איזה דוגמא אחת. בתור דרך! כי אנחנו דנים פה על דרך ממש.

לא ידעתי שהיו.. אבל גם אם היו- מסכימה מאוד עם חסויה. זו מש בחירה של הבת. מי שמחליטה שהיא לא עושה אתזה- לא תעשה אתזה. ומי שלא מחליטה- תמצא כבר דרך לעשות אתזה גם אם זה לא יהיה במחנה..  וזה בקשר לכל דבר...

ובקשר למה שgoogle אמר- קודם כל- מספר הבנות האלה ממש לא אפסי! אני לא יודעת מה קורה אצלכם.. אצלנו זה ממש לא ברוך ה

והתנועה לא ממש מכניסה למצב הזה.. פשוט שרים שירי סד"ש ומתישהוא זה הופך לריקודים.. כשאני הייתי בסיירים- זה היה נפרד לגמרי... 

 

בקיצור- זה ממש תלוי במה הבן/הבת בוחר. אם הוא בוחר לעשות משו- הוא יכול לעשות אותו בכל מקום.. ואם הוא בוחר שלא- הוא לא יעשה אתזה בשום מקום

לכאורה אפשר להגיד את זה גם על יחוד... מי שרוצה לחטוא גם ככה יחטא

אז זהו שזה לא נכון... כשהיצרים מתחממים גם מי שלא רוצה לחטוא חוטא

הבחירה (והחכמה) היא לא להגיע למצב הזה

לא אמרתי שזה אפסי...התכוונתי שאי אפשר להגיד שזה אפסי,כי יש כאלה צדיקות,אבל עדיין אחוז הבנות הצדיקות הרבה יותר קטן מהבנות שרוצות צומי...(הגדרה כללית)..

בגלל שהמון פה לא באים מחברה שהיא לגמרי מעורבת כמו החברה שבסניף שלי הם לא מבינים את החשיבות ואת התרומה האדירה שיש לבני עקיבא במקומות האלה. אני גרה בעיר קטנה שאין כמעט נוער דתי. הנוער הדתי שיש לומד לרוב בתיכון ה"דתי" בעיר.שכמובן מעורב ולכן בעיר שלנו סניף בני עקיבא זה ההצלה. זה מפגיש אותנו עם הדת. אני אישית יכולה להגיד שבלי ההדרכה והסנ הייתי נמצאת היום במקום מאוד מאוד מאוד לא טוב .. ובאמת שהלוואי ותנסו להסתכל בעין הזאת. כי לדוסים ולאנשים שמצאו את הכיוון ברור שהאידיאל זה לא חברה מעורבת .. אבל בהמון מקומות שיש בהם סניפי בני עקיבא באמת חייב אותם.

אבל צריך לזכור שבנ"ע בא להעלות את החניכים ולא להוריד אותם. אם החניכים כבר בחברה נפרדת או כמעט כזאת- אז לא לגרום להם לרדת בסניף..

בתור אחד שהיה בסיירים לפני 7 שנים בערך כבר אז המצב היה עצוב מבחינת בנים בנות.
לשים ילדים וילדות מתבגרים צמוד אחד לשני לשבוע זה פשוט פשע!

מה לעשות, הבנות רצו לרקוד בקדושה, בלי מחיצה כמובן

אני לא חושבת שצריך להפוך את זה לטרגדיה

כמובן שאני לא קמתי לרקוד, גם אם מאוד התחשק לי

וגם, אח"כ שמו להם . אם הן זעמו על כך, לעולם לא נדע

נכון שהיו ריקודים מעורבים ונכון שבני עקיבא לא תמיד הכי דוסים שבעולם אבל רק תחשבו  איזה אנשים מדהימים יש בתוך התנועה האת..

לסיירים יצאו כמעט 6000 חניכי בני עקיבא והיו בערך 20 כאלה שרקדו מעורב אבל רוב וכמעט כל החניכים יצאו עם תחושה מספקת חוויתית ומעצימה. בני עקיבא זה דבר גדול ונראה לי שתפקידו של אדם שמרגיש לא נח עם המצב הזה  הוא להיכנס ולהשפיע מבפנים. וכן זאתי האידיולגיה (לדעתי) של בני עקיבא.

למה אנחנו יודעים לשים דגש רק על הרע?!