פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 679)

עם 3 אפשר להיות הרבה דברים אחרים..

אני גם מכירה בית ספר בעיר שלי שלא היה שם מספיק בנות בשביל לפתוח כיתה אז הבית ספר שלח אותם ללמוד רק מתמטיקה בבית ספר שלנו
תתעקשי על חמש יחידות זה יפתח לך דלתות !

שעות מתמטיקה שבועיות וחבר שלי עושה 5, אם הוא יכול כל אחד יכול...

נראלי אני מכירה את זה שעושה 5 לבד..

יש שם כמה משוגעים כאלה, אבל לא משנה מי... 

עכשיו הבנתי שאם אני בטוחה בכוונתי להיות מורה, אין לי שום סיבה להישאר בחמש

תחשבי על זה ככה.

את, הנפש שלך, זה משהו כל כך גדול ועצום, עם כל כך הרבה גוונים יפים ודברים ותכונות ש...

שאנחנו פשוט לא יכולים לתפוס את כולם!

אבל הם משפיעים על חיינו בצורה נהדרת!

אי אפשר ללמדה כפשוטה.
וודאי שהנשמה זה דבר גדול.
ממבט ראשוני אכן זה נשמע מאד מתסכל ואולי זורע ייאוש בלב.... אך לא כך היא.
הייתי ממליצה לדון על כך אחרי עיון מעמיק עם מישהו שבקיא בכך . על מנת להבין טוב את דיוק
דברי הרב.
אולי לקרא את דברי הרב חגי לונדין בנושא אם יש.
בהצלחה!

זה כמו ללמוד תורה- זה לא מתסכל לדעת שאף פעם לא תגמור?

לא!! זה כל היופי שהתורה כל כך רחבה ועמוקה...

לא?

יכול להיות שהוא התכוון לפנימיות זה לא פנימיות הנפש אלא פנימיות הנשמה, דברים שאין חנו כלים להבין..

זה שכמו שאת מתפללת לה', את מדברת אל ה' יתברך, את מדברת על ה' יתברך, את "סוג של" מכירה אותו.
אבל את הגודל האמיתי שלו את לא מכירה,
את לא יודעת כמה ה' עצום ואיזה מרחב אינסופי זה,
הנשמה שלנו היא חלק אלוק ממעל ולכן כמה שננסה בעולם הזה להבין את הגודל האמיתי שלה אנחנו לא נצליח כי זה נשגב מיכולתינו
מבינה?

זה לא רק איזה-"שביבים המתגלים לנו מתוך אורה של הנשמה"!!
צריך להבין שהשביבים הקטנים האלו שמתגלים לנו הם דברים עצומיים!!!!!!!
זה פשוט ענק!!!!
ומכאן אפשר להבין שהעולם הפנימי שלנו עצום פי כמה וכמה!!!!
זה באמת מטורף!!!

קודם כל חיבוק ענקקקק!!!!!!!
אני כזה מבינה אותך ואני יודעת כמה זה קשה..
אני רוצה לספר לך מה אני עשיתי..
קרה לי משו דומה מאוד למה שקרה לך ובהתחלה באמת לא ידעתי מה לעשות
והייתי כל היום לבד בלי חברות והיה לי מאוד לא טוב ועצוב..
עד שהחלטתי לנסות להבין את החברה הקודמת שלי שדי "גנבה" לי את החברה שלי
כל הזמן אמרתי לעצמי שהיא באמת מקנאה בנו ובתכלס גם לה מותר להיות חברה של אותה הבת...
אחכ מה שעשיתי זה להתחבר לשתיהם ולנסות לאהוב את שתיהם..
בהתחלה היה קשה באמת והרגשתי שאני ממש תקועה..אבל לאט לאט הם הבינו שבסהכ אני רוצה להיות יחד עם שתיהם ואין לי שום כוונה להחזיר לה על מה שהיא עשתה והם קיבלו אותי פחות או יותר והיום שלושתנו חברותמאוד טובות וכיף לנו מאוד יחד..
אני יבין אותך מאוד אם זה יהיה לך קשה לעשות את זה כי בכל זאת לך היא ממש אמרה בפירוש שהיא רוצה לעשות את זה וזה בכוונה...אבל זה בחירה שלך אם להבליג ולבקש ממנה אפילו סליחה למרות שאת לא אשמה..ולנסות לקבל אותה כמו שהיא...
אם לא, אז את יכולה לעזוב את שתיהם ולנסות להתחבר למישי אחרת ואני בטוחה שיש עוד המון בנות טובות ונחמדות שאפשר להיות חברה שלהם...
שיהיה לך ממש ממש בהצלחה!!!:-*
ואם באלך לבוא לאישי את מוזמנת בכיף..
מקווה שעזרתי לך...

אבל אני לא כלכך רוצה להתחבר אליה אני לא אוהבת כמה תכונות אצלה וזה די משמעותי

ולמה גאונה? (סתם מסקרן)

הייתי אצלה קצת.. גאונה בקטע שלמדתי ממנה משו על החיים....

ככל שאת תרצי לתת יותר מעצמך, ודאי שהקרבה מצד החברה תהיה יותר מתוקה ואמיתית...

אבל לא לחשוב אני נותנת כדי שיהיו חברות שלי אלא אני נותנת כי זה טוב לתת כי זה כיף.

ולא חייבים דוקא לקנות במיוחד בשבילה חבילת שוקולד או תפוציפס. אפילו פתק קטן לפני מבחן או לשמור לה מקום או להתחשב בבקשות וברצונות שלה או דברים אחרים כאלה זה נתינה.

לדעתי פשוט לזרום כזה...

(אני אחת שמתחברת שיא הבטיל בלי לשים לב בקושי... אז אני לא יודעת...)

לתת במצב שאת נמצאת בו בעיקר להראות שאת מוכנה לתת מעצמך לאחרים...לעזור. לא להתחנף, אני אישית רק נרתעת מחברות שמנסות להתחנף אלי

קשה לתת בלי לצפות לתמורה, ורוב האנשים יותר מידי אגואיסטים כדי לתת אותה

שניתן לה עצות איזה מידות מוסיפות וגורמות לחברות טובה אז הבחירה שלה היא אם לעבוד על המידות שלה או לא...

ואני מדברת על חברה עם הרבה אנשים

למצוא חברות טובות זה כבר סיפור אחר

מה עדיף- לא לרצות לתת כדי לא לפתח ציפיות?

כי אם נותנים בציפיה לתמורה וקשר- אז זה סתם לא יעיל ומזיק

רק חשבתי שמבינים את זה לבד... תודה על ההערה!

להיות חבר טוב.
לא למצוא את האחת שכיף ונוח לך איתה. זה יבוא עם הזמן ועם המון ס''ד.
אבל המתכנון להצלחה בחברות ובכללי- בכל חברה שהיא- זה להשתדל להיות כמה שיותר 'חבר טוב'. חביב. נחמד. נותן. מקבל. מכיל. לא-שיפוטי.
כזה בנ''א תמיד ימצא את עצמו מוקף בחברה שמעריכה אותו.

לזרום,לא להתעקש על קטנות וכו'..

לא לחשוב מה הם רוצים שאני יהיה, מה הם חושבים עלי וכ'ו פשוט תהיי עצמך!! בלי לחשוב ולחשב עם זה שווה את זה או לא אם הוא היה עושה את זה בשבילי.. פשוט להיות חברותיים ולתת מעצמך לכולם למצוא נושאים משותפים עם אנשים ולאהוב את כל עם ישראל

להקשיב לה.

להיות שם בשבילה.

לתת מעצמך בשבילה.

 

בהצלחה

הענוותן הגדול שהקב"ה העיד עליו ככזה היה מ"ר. וההוא דיבר עם הקב"ה פנים-מול-פנים.

כל העם הכיר בגדלותו. כל העם רצה להתקרב אליו ולהתקרב אליו.

למרות זאת- הוא נאמר עליו: "עניו מאוד מכל אדם".

 

אז כנראה- תשואה/תגמול/הערכה לא קשורים למושג שנקרא "ענווה".

 

ענווה- זו מידה קשה.

ולא רק בגלל שקשה להשיג אותה. אלא בעיקר כי זו תכונה שתמיד ניתן לרכוש עוד ועוד ואין לדבר סוף.

ענווה- במילה אחת- זו אמונה.

להאמין שכל התכונות/מידות/כישרונות/הצלחות/כישלונות הם מאת ה'.

כך שאין לך להתפאר במעשי ידיך. כי לא את עשית אותם.

 

מ"ר לא ייחס את גדלותו להישג האישי שלו- אלא לתכונה אלוקית שנתנה לו בכדי להנהיג את עמ"י.

פרקים כב- כג, למרות שלא נראה לי כדאי לדלג ישר לשם, אז פשוט אפשר ללמוד הכל עד שם...

אני מתעצל לכתוב את הסיבה שהוא מביא 

תודה רבה לכם!!

אם את רואה שלא הולך אולי כדאי להרפות?

תנסי למצוא לך חברות אחרות מהכיתה,מהשכבה איפה שאת עכשיו.

כי..הם גם לא ביישוב, גם לא באולפנא וגם הן הכירו השנה בנות חדשות ואולי כבר אין טעם ככ להמשיך את הקשר כי גם אם הוא ימשיך הוא לא יהיה כמו פעם.

אני חושבת שכדאי לך למצוא חברה שתיים טובות מהכיתה עכשיו או מהיישוב. מישהי שיהיה נוח יותר לשמור איתה על קשר..

מה אומרת?

 

תנסי למצוא חברות חדשות?

נכון, זה קשה. פרק חדש מתחיל מסמן על פרק אחר שנגמר ולא יחזור.

נראה לי שחלק מהקושי נובע מהפחד/הידיעה שהחוויות שהיו לך עם חברותיך לא יחזרו עוד.

זה כואב ומתסכל.

 

תאמיני לי- אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים זה שכשעברתי מוסד (בזמנו) אף חברה לא עברה איתי.

מודה לה' כל יום על כך.

הצלחתי לפתוח דף חדש.

להנות מדברים חדשים. להכיר דמויות שונות ומגוונות.

 

את אולי לא יכולה לדמיין עתיד בלי החברות שלך. אבל תראי מהר מאוד כמה חברות תוכלי למצוא במקום החדש.

 

וסתם כך- תדעי כלל ברזל בחיים:

כל תקופה בחיים הקב"ה דואג לשלוח לנו את הסביבה הנכונה שתתמוך בנו בצורה הטובה ביותר. אם זה חברות או משפחה או מכרים. תמיד יהיה שם מישהו בשבילנו.

ואם עבר תקופה- והגיע הזמן להכיר אנשים חדשים- אז לא נורא! תמיד תוכלי למצוא את אותן בנות שתתחברי אליהן ותתמכו אחת בשניה.

 

קיצר- בהצלחה!

זה יכול להיות אי הבנה...

ואם לא, אני בטוח שתמצאי בעזרת ה' חברות טובות אחרות.

הרבה הצלחה!

אשמח להרחיב באישי אם צריך

ותחפשי חברות אחרות. כנראה שעכשיו הן צריכות להתבסס ולהתרגל למקום החדש ויכול להיות שמתישהו עוד תחזרו להיות חברות..

ובלי ש"בים

מקום חדש, אפ'חד לא מכיר אותי, ללכת ולדבר עם המורה...

אבל בכללי ללכת למורה בשיעור הראשון ולהגיד לה שאת רוצה להתחיל את השנה בצורה טובה ושמחה אז אם היא יהולה להתחשב קצת יותר ואפילו לעשות איזה פעילות לכיתה..

שלא יתחיחל וזהו אמןןןןןןןןןןןןןןן

כל בוקר קמים עם מטרה אחרת
יום אחד לקום במטרה לספר משהו לחברה שלא סיפרת לה בלילה או לקום עם חשק כי יש בבית ספר פעילות כלשהי
כל יום למצוא את הטוב שבו ולהאחז בו

את לא מתנשאת, את אמיצה! ואת צודקת

בדיוק הייתי צריכה את זה בתקופה הזו. אז באמת תודה..

הייתי ממש צריכה את זה!! תודה!

בס"ד

ואת לא נשמעת מתנשאת, את נשמעת חזקה, ואני מקווה שתמיד תמצאי את הכוחות להתמודד בע"ה.

אבל רק אגיד שעצב הוא לא דבר רע, ומותר לפעמים להיות עצובים כשאחרי זה עולים לשמחה.
גם ביהדות יש מקום לעצב.
חלק מתקופת האבל זה עצב.
לפעמים זה נצרך.
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו הופכים עצב לדכאון כי זה הפך כבר להיות כ"כ קל להגדיר הכל דכאון..
אז תזכרו שעצב זה לגיטימי מאוד,
דכאון טיפה פחות כדאי.
ודכאון זה לשקוע בזה, זה לא לראות שום דבר טוב, זה לא מומלץ.
אל תקראו לכל דבר דכאון, תבינו שדכאון זה דבר מאוד מאוד מאוד ספציפי שלא סביר שכולנו לוקים בו.
תשתדלו לא להביא את עצמכם לשם וגם לא להשתמש במונח הזה סתם, הוא מדאיג יותר ממה שהוא צריך בד"כ..

זהו, זה מה שרציתי לחדד.
תודה על דברייך

וחלק ניכר מהיופי הזה (לדעתי לפחות) היא הגישה שאת פונה אלינו.
סביר להניח שאם לא היית כותבת את ההתלבטויות שלך לכתוב את זה כאן, את זה שאת לא רוצה להשמע מתנשאת,
זה שאת מעבירה את הבחירה לידיים שלנו ("אתם חכמים" וכ'ו..) זה לא היה נכנס ללב שלי.
זה שאת פונה אלינו בגובה העיניים מאוד יפה לדעתי.
המשיכי כך, יישר כוח!

אז אחדד שנית - שמחה יכולה לבוא יחד עם העצב, אבל את זה כבר קשה להסביר.

אז כל אחד שיפרש כרצונו.

 

אבל הכל צריך לבוא מתוך השמחה, מתוך האושר ניתן גם מקום לצער.

 

(ובמאמר מוסגר - שמחתנו לא תהיה שלימה עד שייבנה המקדש ותבוא הגאולה)

יישר כח!!:-*

אשרייך! את ממש מזכה אותנו לשמוח!

באמת תודה אינסופית!

קראתי ולא לגמרי הבנתי מה את רוצה ובאיזה הקשר זה 

לא בקטע מלגלג 

כאלו הכי דוגרי

 

עצות לחיים טובים ויפים ושמחים גש כשקשה לפעמים

http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=cH0CbZ4Uje

בחור ישיבה ז"ל.
ונפצעו 2 קשה.

/News/News.aspx/304792

צדיק. אוהב תורה. אוהב ארץ ישראל.
כמה ציפה לבניין בית המקדש.

טוב מאוד.

עצוב..
ברוך דיין האמת

ואחותו באה ללמוד אצלינו באולפנה שנה הבאה....

תלמד איתנו..

 

בעה אכתוב.
בגדול האדיאלים שקיבלת- נכונים.
הדרך שאת הולכת בה- נכונה.
החינוך שאת מקבלת- נכון.
בטח שאת מבינה מהחיים.
בטח שתצליחי. גם בקבלה של מה שאת נקבלת ולומדת,וגם בנתינה ולימוד לאחרים.

ותגלי כמה מרץ ושמחה וסיפוק זה נותן לך...
ותמיד אפשר וצריך ללמוד ולחדד לנו דברים
כדי שנהיה בטוחים שאנחנו לומדים ומלמדים נכון.

והדרכה מצויינת להעביר מסרים ואידאלים.

וכל החיים גדלים ומתפתחים.
ואת ממש מוזמנת לאישי...

אני קצת עורכת ו "מפרקת " לך את השאלה- כדי לסדר עניינים. טוב?
אז ככה

1. אז עוד שבועיים וחצי הדרכה

2.ועוד שבוע וחצי לימודים ואת לא בראש של לימודים אבל חייב!! וזה העתיד שלך!! והחיים האמיתים מתחילים

3. ואת חדורה במלא אידיאלים וערכים "שהזריקו לך" ואת כל כך רוצה לפעול ולעשות אותם...

4.אבל את כולה ילדה צוציקית קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה אז למה את חושבת שכל האידיילים שהחדירו לך נכונים??
5. איך את הולכת עכשיו ככה להעביר את זה לחניכות שלך?!

6. בכלל... שמו לך שבט כל כך קשה!! מי אמר שתצליחי להשתלט עליהם?! בעז"ה כן... אבל מה עם כל הערכים שחינכו אותך ?7.ולמה יש לך אידיאלים שנוגדים ת'דרך חינוך שלך?? למה שאומרים לך ארץ ישראל תורת ישראל ואהבת ישראל זה נראה לך כמין עוד איזה קטע שכתוב על איזה סטיקר

8. ואתה מנסה להוריד את זה לחיים הפרטיים שלך אבל וואלה, לא הכי הולך ... וזה קשה!!

9. ואת מחליטה עכשיו שאת רוצה לעשות דברים בחיים שלך כדי לא להגיע בעוד 40 שנה ולבכות שביזבזת ת'חיים

 

 10. אבל איך?? ולמה בכלל?? ומי אמר שזה טוב?! ומאיפה הגיע כל הבילבול הזה?? מה זה כל המחשוב האלה?! לפעמיים צריך להזכיר לי שאני רק בת 15 אוףף שמישהו יסביר לי מה זה הבילבול הזה. . 

אז נכון. עוד שבוע וחצי מתחילים הלימודים. לימודים שבע"ה תפיקי מהם הרבה להמשך החיים שלך בע"ה. [וזה אני חושבת, עדיין לא ה "חיים האמיתיים"...]
בלימודים בע"ה כדאי ונכון להשקיע- כי זה בסיס. גם פיסית- בשביל לעבוד ולהבין ולדעת בכלליות את העולם שחיים בו
- וגם להתפתחות  של האינטלקטואל. ללמידה. להתפתחות הרוחנית [יעני- דברים ש "עושה טוב ללמוד", אפילו להנאה
מלמידה!] 
"אבל התרגלתי לחופש- איך אני יככולה שוב ללמוד?"
- התשובה היא. להתרגל. לאט לאט. במנות קטנות. עד שתרכשי שוב את ההרגלים הנכונים שקצת נשכחו במרוצת החופש...
וזה נפלא שב"ה חינכו אותך וספגת כל כך הרבה אידאלים חשובים! לנו האומה וכפרטים. וזה מקסים שאת חדורת מוטיבציה להנחיל ולשתף את התובנות והערכים שגדלת עליהם, עם עוד קבוצת נערות/ ילדות- כדי שב"עה הן תצמחנה מזה לבני אדם טובים יותר, מתחשבים יותר, נעלים יותר. זה נפלא! 
רב האידאלים שאנחנו גדלנו עליהם- שורשיים ונכונים. איך אנחנו יודעים את זה? 
לרוב יש לנו בסיס שכולנו גדלנו עליו. הבסיס הזה נקרא תורה.  מידות. מוסר. דברים בסיסיים שעליהם מושתת ה'עולם'. 
ואם אנחנו לא בטוחים בנכונות של אידאל מסויים?- זה עדיין לא אומר שהוא לא נכון. אפשר בהחלט ללמוד הכל כאילו "מבראשית". ולבחון איך זה מתיישב על ליבנו?
ייתכן שזה  כמו נעל- שצריך לסדר את הגרב כדי שהרגל "תשב" בנוח ויהיה נחמד בתוך הנעל...
את המסרים הולכים להעביר לחניכות- אחרי שלמדנו אותם בעצמנו- חקרנו וראינו שזו נקודה שאנחנו רוצים שהחניכות ידעו אותה. כי חושבות שזה נכון וחשוב.
אז איך נדע מה נכון ומה חשוב?

קודם כל- בסיסי. שכל ישר. לחשוב עצמאית- מה נכון להעביר? ואיך? מה הייתי רוצה לתת לחניכות שלי?
שנית- בד"כ יש תוכנית של הקניית נושאים שעובדים לפיה. ויש קומונרית. ויש צוות. ויש מבוגרים שאפשר להיעזר בהם...
במבוגרים שבסניף- קומונרית/ צוות/ אפילו חבריא ב יכולים בהחלט לעזור ומוכנים לייעץ מה לעשות לגבי משמעת. בכלל- 
כדאי לדעת שרוב ענייני המשמעת ייפתרו כאשר יבואו בגישה אוהבת ומכילה, קשובה ואכפתית. וייתנו לילדה לפרוק את הבעיה שמסתתרת מאחורי ההפרעה שזועקת "אני כאן! קוּּ -קוּ!תסתכלו אליי!"
איך עושים את זה?- לא לבד. ולא לפחד.
אפשר להיעזר בכולם. הקומונרית/ הצוות/ המבוגרים שסביבך-הם בשבילך. כדי שההדרכה שלך תהיה טובה גם לך וגם לבנות.
אר"י תורת ישראל ועמ"י לא סותרים זה את זה כלל!!
הרבה פעמים נוצר בילבול בין המושגים והערבוב הזה נראה לנו סותר. 
באמת- הכל משתלב בצורה יפה וטובה.  
זה נכון שמותר לשים דגש על ערך מסויים יותר מאשר הערכים האחרים [בלי לבטל אותם!]
ה "פלונטר" נוצר כשמערבבים לא נכון ומייחסים חשיבות רבה מידיי למשהו תוך שמתעלמים לחלוטין מסעיף אחר.

נכון. זה באמת קשה להוריד אידאל גדול לחיים. 
איך בכ"ז מצליחים?
הדברים הקטנים- מרכיבים את הדבר הגדול.
הרי פאזל גדול של אלף חלקים- נוצר ומורכב מאלפי חתיכות קטנות...
קחי את אהבת ישראל- מושג ענק. נכון? איך מיישמים?
מתחילים בקטן.
למשל- בוקר טוב עם חיוך למנקה באולפנה. הארת פנים לחברה בכיתה. עזרה בבית עם האחים/ קניות. התנדבויות .
וזה מצמיח סיפוק לעשייה של עוד. ... ובע"ה זה באמת נותן ומשמח!

 זה מעולה שרוצים לנצל את כל כוחות החיים עד תום. זה נפלא!
איך עושים זאת?
בחכמה. בלי לפחד.
ב"ה יש לך זמן עד שתצאי לחיים "באמת".
בינתיים- את לומדת. מתבוננת. מנסה להבין איך להתכונן . ולומדים ומשתכללים כל החיים.
שתדעי. תמיד. גם בגיל 40 ממשיכים וצוברים ידע ותובנות. חשוב לדעת את זה.
בינתיים- כדאי לבדוק במה אני טובה . מה החוזקות שלי?
מה חשוב לי 
מה אני רוצה לפתח בעצמי [ואולי שזה ישמש אותי לעתיד שלי]
מה כדאי לי לשפר בעצמי/ במה שאני רוצה להשיג?...
ולאט לאט להתקדם למטרה.
עדיין אין צורך ללכת על משהו ענק- אבל כל התקדמות היא אבן דרך לבניין החיים שלך!
למשל- אני רוצה להעמיק בלמידה? בתחביבים? בקשר חברתי? 
קדימה!
הבלבול נוצר כש "וואלה בא לי לבלוע את העולם".....
אבל הי! לאט לאט.... יש מקום לכל האידאלים והרצונות!....
שום אידאל לא ייברח אם לא תממשי אותו עכשיו ומייד...

התקדמות היא דבר נפלא- על מנת לשכלל את עצמנו , את העולם, להיות אנשים מועילים ויצרניים התורמים לתיקון העולם! 
[למה צריך תיקון עולם?- זה לשאלה נפרדת.... אם תרצי באישי בשמחה. בגדול- כדי להפוך את העולם משכן להשם. שייתקדש שמו ית' בעולם. והעולם יישתכלל ויגיע למדרגה נעלה כזו נפלאה- שכולם יכירו בהשם וייתגדל שמו]
לא כדאי לקפוץ מדרגות- אחרת ניפול...
"אפילו מסע גדול- מתחיל בצעד קטן"...

את באמת נפלאה.
עלי והצליחי!
 

מוזמנת לאישי. בשמחה.
 

ואי נפש...רבה רבה כמה שזה עוזר!! באמת...

את יודעת..
אני לא אאריך פה..
אבל חיבוקיי ענק!! ואני מתגעגעת אליך מלא!!

ללכת ללמוד במעין או במקום אחר יפה שאפשר להתרכז שם...

בהצלחה!!

 

 

 

 

המוח שלי החליט שזה אי צדק ואני מרגישה חרה
אני סתם מטורפת ומרדנית.... זה קשה לי ללכת לבצפר בחוםש ולעשות מבין כשזה סיוט בשבילי גם בבצפר..

מבינה מאד....מאחלת הרבה הרבה הצלחה

סתם כי אני גם עושה עבודה...
ואחד עבודה....

אני תמיד לומדת עם מוזיקה זה עוזר מאוד

למרות שזה רק שורה....

 

וזמנת לאישי בשמחה!!!!!

 

כל מילה!!
חוצמזה שאח שלי לומד עם אח שלו בישיבה והוא אחלה בן אדם אחלה משפחה הם לא נזקקים ולא כלום ...

את זה.

ת'אמת שהפריע לי יותר הקטע שהגזימו ועשו ממנו משפחה במצוקה שהוא חייב את הכסף הזה וזה מה שיעזור לו ולמשפחה שלו להמשיך לחיות וכו וכו ...בואו לא נגזים....
הלוואי שהוא ינצח, ברור שזה עדיף אבל בלי להגזים....

אז עדיף שזה יעזור למשפחה יהודית ולא לערבית.

..

 

פשוט מגזימים עם זה ברמות מפחידות...
תאמין לי דאני לא רוצה שהערביה המסריחה הזאת תנצח אז מצביעים וזהו... לא יעזור שבכל מקום כתוב לך עליו...

טוב... זה סתם ויכוח מפגר... כולנו רוצים שהוא ינצח ולא הערביה הזאת.. אז בעז"ה וזהו...

-ייבוש-

תודה על האופטימיות

ואם יש בעיה בקישור תגידו...

http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=cH0CbZ4Uje

זמרת בכנסים של אירועי חב"ד לנשים ובנות...

עצוב שזה מה שהיא בחרה, אבל צריך לדון אותה לכף זכות

למרות שלדעתי היה קצת חילול השם בקטע של ''למרות שאני דתייה ואסור לי אני באה ומגשימה את החלום''

בתור אחת שאוהבת כל כך לשיר ושזה חלק ממנה אני ממש מבינה אותה.כי לדעתי היא לא באה בקטע של לעשות דווקא. זה פשוט להוציא את מה שבוער בה. זה דרך ביטוי.. ברור שההלכה היא מעל הכל אבל קשה לי ספציפית לא לדון אותה לכף זכות (ב"ה) כי אני מתמודדתעם זה כל ההזמן קושי מטורף.. הלוואי שה' יזכה אותי להנות מהמתנה שהוא נתן לי תוך כדי עמידה בניסיון הזה. תדונו אותה לכף זכות (;

לא באמת חייבים לפרוץ גדר בשביל זה.

עד שלא תגיע למקומו של אדם אל תשפוט אותו. גם לי לא עולה במוח- היי אני יודעת לשיר אז אני אשיר דווקא ליד בנים. זה לא העניין של הדווקא זה באמת דרך ביטוי ודבר שמאוד קשה לעמוד בו..

אני לא יכולה להידיין במצב הזה ספיציפית.

אבל לדעתי כן אפשר לפתוח דיון על התופעה שתופסת תאוצה כבר הרבה זמן.

כלומר- אני גם יכול להיות דתי- וגם לעשות מה שבא לי.

לתפוס בשתי עולמות.

וכן- כולנו רוצים פה ושם לתפוס בשתי צידי המקל. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

 

זו תופעה שלא פוסחת על אף אחד.

עשתה אץ כל המאמצים שלה ךחזור בתשובה וחזרה, ורק משו הפריע לה. אני בטןחה שהיא עשתה בסדר גמןר.

חח לא עוקבת..לפי התגובות זה נראה כך

איזה חטא..

שתעשה מה שבא לה,

לא זמרת טובה אם שואלים אותי. 

מה היא עשתה בשביל לשיר. ולא בקטע ההלכתי.

ולא מתחת ... (כאילו. שמגיע בדיוק כזה..) [וזה לא כמו בחצאיות שאף סמכות לא תגיד שאפשר מעל הברך..]

ואז ברגע שמישי כזאתי טיפה מעלה את היד- זה מגיע יותר גבוה.. אבל תמיד היא יכולה להגיד שככה היא הולכת... אופ  יצא לא כלכך ברור מקווה שהבנת

אבל מסכימה איתך שצריך להעיר גם על זה

לא רוצה להרחיב בעניין למה...

רק אומר שרגליים יותר מביא הרהורים מסיבה פשוטה...תבינו לבד

!