פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 683)

קודם כל, לשמוע/לקרוא שיעורים של הרב הרוש יעזור אולי להפטר מהמחשבה הזאת.

 

ועכשיו בואי נעבור על כל הטענות:

למה ההוא נפטר.

בחיאת, קרה פה משהו שיא הרגיל שקורה לכולם, אז מה הבעיה?

למה הרסו את הבתים בבית אל.

ה' לא רצה לעשות את זה, הוא לא עשה את זה. יש לאדם בחירה בין טוב לרע, העם בחר מרצונו מנהיגים רעים והם בחרו לעשות את זה. אז למה להתלונן?

 

 

וחוץ מזה. יש כאלה שאצלם ה' מצטייר בתור איזה מישהו שחייב לשמור עליך 24/7 שלא יקרה לך שום דבר רע ושהכל ילך לך כמו שצריך. ואז ברגע שמשהו קורה הם לא מבינים. איפה אלוקים היה?

אז לא! אף אחד לא מבטיח לך שהכל יהיה טוב וזאת עובדה. ה' לא חייב לנו כלום.

ה' לא חייב כלום. נכון.

ונכון גם שיש דברים שהם בדרך הטבע..

ובכל זאת לפעמים קשה עם זה...

אולי זה קשה ועצוב כשזה קורה, אבל מכאן עד ל'אלוקים עזב אותנו'... בא לא ניסחף.

אולי את קצת עזבת אותו.......??

יכול להיות..

יש בזה משהו...

כן.. אבל זה לא מיד וזה בא גם אחרי הרבה דברים.. לא בתור עונש או משהו.. פשוט כי לא הייתי שם...

וואי זה מסובך...

אבל נראה לי נצלשתי לשב"כניקית לגמרי...

השתגעתם לגמרי.. מאיפה הדיבורים האלה??

בס"ד

הקב"ה הוא גם אבא.
וכן, לפעמים מרגישים שאבא קצת התרחק.

זאת לא כפירה, זאת התמודדות אמונית.

אדם לא נולד עם אמונה תמימה, הוא עובד עליה.
ולהשתיק פיות זה כנראה לא מה שיועיל.

אחרי שלומדים/שומעים הרב הרוש- אין שום ספקות/שאלות באמונה.....!!!!!!! (לפחות אצלי ואצל מי שאני מכיר..)

בדוק ומנוסה...נ.ב. ממש ממליץ על בגן האמונה!!!!!!

בס"ד

לא כולם מתחברים ויש יותר מדרך אחת בעבודת ה'.

ממש אהבתי את מה שכתבת...!!!!!!!!! 

 

אבל צריך להבין שה' לא עזב אותך .. אני אסביר.
תחשבי על אבא ובן. הילד רוצה שאבא שלו יקנה לו סוכריה, והילד חושב שזה הדבר הכי טוב בעולם! אם אבא יביא לו את הסוכריה הוא לא יצטרך שום דבר יותר.. אלא מאי? מסתבר שהאבא לא חושב כמוהו, כי אבא שלו יודע להסתכל מלמעלה, יודע לראות את כל התמונה. אותו ילד, אם הוא יקבל את הסוכרייה באותו רגע הוא יהיה בגג העולם אבל עוד חצי שנה הוא יבכה אצל הרופא שיניים..
אז אם נסתכל מהצד נבין שהאבא צודק, והוא היה צריך להגיד לא! כל אחד מבין שהאבא צריך להגיד לו!!
את יודעת מה?! בחינוך, להגיד לא זה יותר טוב מלהגיד כן בד"כ [לענ"ד].

אבל, זה קשה!! והילד בוכה! הרסו בתים בבית אל, אנשים נהרגים פה ברחובות, אבל בכינו.. רצינו.. שאבא יעזור קצת, מה אכפת לו?! מזה בשבילו לעזור טיפה?
אז הגישה הזאת כבר לא נכונה. אבא עוזר, הקב"ה פה בכל רגע ורגע.. הוא צמוד אלינו.. הוא עושה רק, אבל רק טוב!!!! וגם כשנראה לנו שיש רע, זה כדי שבעתיד יהיה טוב..
אז אולי קשה לנו להבין את זה, אבל אנחנו צריכים לדעת שאבא נמצא פה ושומר עלינו ולפעמים הוא עושה דברים שנראים לנו, הקטנים, כדברים מוזרים וחסרי טעם.. להרוס בתים בבית אל?! אבל הוא זה שרואה את התמומה המלאה! הוא זה שיודע מה באמת (!!) טוב.. הוא, לא אנחנו.
אז אולי נצליח להבין את זה בקרוב, אולי נצליח להבין את זה בעתיד, אולי לא נצליח להבין בכלל..
אבל נשתדל להאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד [יענוו.. כל מה שה' עושה - הכל לטובה]
המשפט הזה , הוא הרבה יותר מאיזה סיסמה!

בהצלחה

"אנשים נהרגים פה ברחובות, אבל בכינו.. רצינו.. שאבא יעזור קצת, מה אכפת לו?! מזה בשבילו לעזור טיפה?"

והוא שמע לנו. הוא עזר לנו ונתן לנו צבא חזק, כדי שאנשים לא יהרגו פה ברחובות, הוא נותן לנו יותר כוח מהאויבים כדי שננצח, כי הוא אוהב אותנו.

אבל אנחנו בחרנו לא לנצל את זה, בחרנו להתרחק מ'אלימות', בחרנו לתת לאוייב מה שהוא רוצה.

וכשהאוייב הורג בנו, עוד יש לנו את האומץ לזעוק "אבא!!! תעזור לנו!!!"

 

 

 

מה אתה רוצה להגיד?!
ומאיפה הציטוט הזה?

ההמשך שלי

מביא פה מימרות שלי ..

אז.. אתה צודק.
אבל המישור הכללי, במישור של העם באמת היינו צריכים יותר להיכנס בהם..
אבל אני דיברתי על המישור הפרטי, על האמונה האישית בבורא עולם.

אגב, ספר יפה ה'נר באישון לילה'..
כל הספרים שלו יפים!

נקודת ההנחה שלך אומרת שהקב"ה בעצם עושה רק טוב. וכל הרע לא קשור אליו.

אם נהרגים- זה כי הקב"ה ח"ו לא השגיח. לא ראה. האלים עין מהערבים.

אבל זה לא ככה.

הקב"ה רואה ומשגיח בכל עת.

ודווקא בשעת הדין אפשר לראות כמה רחמים וכמה הקב"ה משגיח.

 

למה הוא לא שמע לתפילתינו...

שמעת על המושג שנקרא "לא"...?

 

למה הקב"ה החליט להגיד לנו "לא".. אין לי מושג.

בהזדמנות, אחרי מאה ועשרים, נשאל אותו.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד לה ולא הצלחתי לנסח את זה

אומרים שאין רע יורד מלמעלה ובהרבה מקומות כתוב שה' עושה רק טוב. זה לא נכון להגיד שגם הרע זה ממנו, אלא שגם מה שנראה לנו רע (כמו פטירה של משהו או ההרס בבית אל) זה בעצם טוב, רק שאנחנו לא יכולים לראות את זה.

זה מה שצריך לזכור. שאנחנו לא יודעים הכל. הרבה דברים שנראים לנו רע ושה' עזב אותנו, אבל באמת הם טוב אפילו שאנחנו לא יכולים לראות את זה. הדוגמא שמביאים הרבה זה החטיפה והרצח של שלושת הנערים הי"ד שהוביל למבצע צוק איתן וגילוי המנהרות שהיו יכולים לגרום נזק עצום לעם ישראל. ככה שלא את כל החישובים של ה' אנחנו יכולים להבין

בשירשור אחר הסברתי בידיוק למה הקב"ה הוא הטוב והמיטיב ואין אצלו מושג של "רע".

גם מאחורי הדברים הקשים העומדים עלייך...אני עומד אני עומד....אין ממה להתייאש הקב"ה עושה הכול לטובתנו ה' רוצה לראות שאנחנו אוהבים אותו לא רק בשעות היפות..זה לא חוכמה אלא גם בזמנים הקשים אל תדאגי הקב"ה אוהב אותך ודואג לך בצורה הטובה ביותר רק הקב"הרוצה לראות זאת גם בשעות הקשות..

לא יודע כמה מכם זוכרים את סיפור חטיפתו של החייל נחשון וקסמן הי״ד, אך באותם ימים היו המון עצרות תפילה לשלומו בכל הארץ (אפילו בכמה קיבוצים מאוד חילונים), לצערינו מבצע החילוץ נכשל ונחשון וקסמן הי״ד וסרן ניר פורז הי״ד (מצוות החילוץ) נהרגו. בשבעה הגיעו לבית משפחת וקסמן משלחת מאחד הקיבוצים. מישהו מהמשלחת שאל את הרב יהודה וקסמן את השאלה: ״כל כך הרבה יהודים התפללו להצלת הבן שלך, למה התפילות לא נענו?״ אתם יודעים מה הוא ענה? הוא אמר: ״אבא יכול לפעמים להגיד לא!!!״

לא זוכר אם זו היתה אחת האמהות או אחד הרבנים, אבל הרעיון היה אותו דבר. כמה שזה כואב, אבא יכול לפעמים להגיד לא

כבר לא התפללתי איזה שנה אבל כמעט את כל החלומות שאני חולמת אני זוכרת ממש עד הפרטים הקטנים ואבא שלי אמר שמי שזוכר חלומות וחולם הרבה יש לו קשר חזק עם הקב"ה

או לא לביינישים שביננו: כל מה שה' עושה-לטובה עושה.
כמו הסיפור ההוא עם רבי עקיבא. צריך לדעת להסתכל רחוק.
או במקרה של הבתים בבית אל- בזכות ההרס אישרו 300 יח"ד, שזה לא היה קורה גם המון זמן אחרי.

זה באמת מרגיש ככה כשמשהו משתבש או לא הולך כמו שתיכננו..אבל צריך לזכור שה' עונה לנו בשלוש תשובות כשאנחנו מבקשים ממנו בקשה

1. כן

2. כן, אבל לא עכשיו

3. לא, אני מכין לך משהו הרבה יותר טוב...

וצריך לסמוך עליו שהוא עושה את הכי טוב בשבלינו...

משו שיבטא מה שאת רוצה.. פשוט שיהיה טיפה גיוון במילים...

אני אומנם רק בת 12 אבל הספקתי כבר לכתוב עשרים ושלוש שירים וחצי ספר אזזז אם בא לך עזרה את יכולה לפנות אלי אני ישמח לעזור בכל דרך אפשרית

מה זה הגהה??.

סליחה אני פשוט מטומטמת!

ולחלק השני אני פשוט בוחרת לא להתייחס.

אני כאן.. אבל לפעמים הפסקות קצרות

בס"ד

מוזמנת לפרסם בו

פורום פרוזה וכתיבה חופשית

חקיין נחמד מאוד

אין דבר כזה ילד רע

 

אחלה ספר!!

מסר חזק ואמיתי!!!!

שכדאי לך ללכת!!!

ואם את הולכת אל תספר איך היה...

אותיות שבא לה... מה שהיא רוצה כתבת ומה שלא לא...

התכוונתי שכן תספרי ואל תשכחי....

אתה קשור לשם...?

בשעה שמונה וחצי בערב.
כרטיס עולה שלושים

ו..גם להיות לבד בלי אנשים.. להתרחק ופשוט להיות עם עצמך...

יש כאלה שמה שהם צריכים זה חדר סגור ומיטה.
ויש כאלה שצריכים מקום פתוח.. יער/ים/ליד נוף יפה..

כמוני. אני מצליח לראות את המחשבות שלי הכי טוב כשיש סביבי רעש והמולה, ואז אני מתנתק ופשוט מתבודד עם עצמי. זה לא רגיל, אבל כל אחד והשיטה שלו

ככה גם בלימוד .. למשל גמרא.
יש כאלה שמצליחים להתרכז רק בשקט מוחלט
ויש כאלה שדווקא כשהבית מדרש מלא רעש אז הם מתרכזים..

ראיתי את זה אצל החברים שלי. אלו שאוהבים שקט וקשה להם להתרכז במחשבות כשיש המולה מסביב, הם גם אלו שאוהבים ללמוד בכיתות או לבד. אלו (כמוני) שאוהבים רעש מסביב, גם מעדיפים ללמוד בבית-מדרש עם כולם.

 

אבל אין כמו הים או איזה נוף טוב

 

בהצלחה!

כשבא לי להתבודד אני מטפסת על עץ יושבת על ענף ושומעת שירים דיכאוניים ולפעמים אני הולכת גם בלי שירים כי אני אוהבת לשמוע איך העלים מרשרשים ואת ציוץ הציפורים זה עושה לי טוב וזה מרוקן אותי מכל הכובד והסבל של החיים 

שכל העולם רגוע ורק אני רץ.

ביער (2 וחצי עצים עם 10 בנות ש"מתבודדות")

אז העט והמחברת הם המקום המושלם..

/News/News.aspx/303959

תתפללו עליה..

יש לפעמים תקופות כאלה בחיים. לא צריך להתכחש לזה, צריך להיות מודעים. לנסות להבין מה השורש אבל לדעת גם להרפות. לחפור לעומק, להבין ממה זה נובע וככה גם לעזור לעצמך לקום מזה! ומצד שני לא כל היום להגיד לעצמך 'אני בתקופת משבר' 'אני בדיכי קצת, מותר לי...' 'אני מסכנה...' קצת להרפות מזה, לא לחפור אובר ב"מצב האומלל". לא לשקוע ברחמים עצמיים!!!!!! להשתדל להרבות בחברה ושמחה (לא במינונים שיגרמו להחרפה, לאט ובהדרגתיות). לי זה עזר. הייתי במצב קצת דומה לשלך מוזמנת לפרט ולהתייעץ באישי =) אל דאגה!!! זה עובר!!! ואם גם לך כמו אצלי הסביבה אומרת לך שאת בדיכאון שימי פס!! לרוב זה תקופה שעוברת... אם נמשך מעל כמה חודשים לדעתי כדאי לשקול יעוץ מקצועי יותר.

אז לענ"ד אין מה להלחץ. ושוב מוזמנת לפרטי...

יש הרבה בחורים שהם ככה במיוחד בישיבות גם אצלנו יש בחורים מה אני יגיד לך כמה הם יושנים ומורחים את הזמן...הרבנים מודעים לזה ובהתחלה לא מעירים כי אצל כול אחד זה ככה תקופה מסויימת אל תדאגי זה יעבור וגם אם כן אם מעט יותר השתדלות זה יעבור לך בקלות

איך הרבנים אומרים לנו אל תתיאשו אם יש לכם קצת עייפות אדרבה תאזרו מותניים ותתחזקו ואז תהיו הרבה יותר חיים ותוכלו להתמודד עם קשיים

אמא, מורה, חברה טובה, מישהי תוציא אותך מזה. או שהקב"ה ייתן לך את הכוחות לצאת בכוחות עצמך

וחוצמזה אין שום חובה לשמוע חדשות ולהתעניין בעולם- אצלנו בבית בקושי יש חדשות (בואו נגיד שאם תהיה מלחמה אנחנו נדע מעבר לזה אין לנו מושג מה קורה..) וזה הרבה יותר נעים ובריא..

את יכולה לדבר איתי בפרטי אם בא לך. אני ממש מקווה שזה יעבור לך ותחזרי לעולם שלנו

להגיד למה אני לא יודעת!!!!

אבל אין שום דבר שרצית וכן הלך??

בטוח יש..

 

אולי זה יעודד טיפה??

 

אגב, לפעמים אני גם שואלת את עצמי אז......מבינה ממש!!!!!!

בהצלחה לך!!

את קצת צודקת.. לא כל..

רק אם זה קשור לבני אדם..לא הולך..איכשהו אם זה תלוי בבני אדם אחרים הרצון שלי לא ככ מספיק..

הגעתי למסקנה שבשביל לגרום לאנשים שאני צריכה מהם אישור לאשר אותי

בכל מיני תחומים...שאני רוצה להצליח להתקבל וכולי

אני אמורה להנמיך ציפיות.. לשחק אותה לא ממש להוטה רוצה ולא להתלהב

תמיד להנמיך ציפיות...וזה הכי נעכס

 

 

אוףף אני גם לא אוהבת את הקטע הזה..

את מתכוונת אישור בחברה?? נגיד שיתנו לי אישור על מה שאני עושה??

לא הבנתי כל כך...

 

 

אשמח לדבר איתך  בפרטי

רק אני צריכה שתסבירי לי איך אני נכנסת לזה...

את לוחצת על הודעה אחת כזאת שלי למשל זאת שאני כותבת עכשיו

תראי למטה שיחה עם המחברת תלחצי ותשלחי לי הודעה..

אני לא ככ יכולה בגלל שאני חדשה

קשיים זה דבר חיובי.. לא הולך.. אסור לוותר.. וגם אם לא הולך לא להתייאש.. לפנות אתך הראש לדברים חיוביים אחרים .. להבין. יש שני סוגי מניעות אחת בבחינת עיקובים בדרך לצדיק.. שזה מניעה כדי שתעבור אותה.. ואחד מניעה מאת בורא עולם . קיר סתום. לא בשבילך יש צורך להבחין בניהם.... עייני פרי צדיק

קשיים זה משמים כדי שנעריך יותר כשנצליח

לגמרי מזדהה!!!!

החלום שלי הוא לפרק את מוטי מוהאגר לגורמים..

תחי "מדינת" ישראל..

שיש שלטון החוק. ברגע שמחליטים שמקום כל-שהוא לא חוקי,אז צריך לזוז משם במועד שנקבע. מותר וצריך למחות,אבל רק תראה מה קורה כשיש אלימות. זה סתם יוצר קרע ומה הרווחת?? פצועים ושנאה.

לא אמרתי שאני הולך לעמוד בפינויים עם R.P.G ולהוריד את השוטרים, אבל כן להקשות עליהם כמה שיותר ולא להגיש את הלחי השנייה!

לא אמרתי שאני הולך לעמוד בפינויים עם R.P.G ולהוריד את השוטרים, אבל כן להקשות עליהם כמה שיותר ולא להגיש את הלחי השנייה!

מעבר לעובדה שאתה לא שם על החוק.

ואיפה בדבריי אתה רואה קריאה לאלימות?! אל תסלף את דבריי!!

מלווה באלימות,לא?

ואני מתנצל על כך,

לא הבנתי את דבריך כראוי. 

ומקבל את התנצלותך..

אומרים לא לגלותיות! לא משתחווים לשליט! ה׳ הוא המלך

שאתה מעלה לי על השפתיים חיוך כל פעם.

לשמח יהודי

במקום לעשות שלום בין יהודי לערבי

שקודם יעשו שלום בין יהודי ליהודי, שיפסיקו כבר את המלחמת אחים הזאת

ושיהיה כבר שלום...

כ"כ עצוב שליהודי לא אכפת לפצוע יהודי אחר, כבר אבדה הרגישות 

(במצרים היהודים (השוטרים) שהיו אחראים על העבדים היו מוכנים לספוג מכות רצח ובלבד שלא יכו את האחים שלהם...

וכאן?)

ה' ירחם עלינו...

ומבורך!

סתאאאאאם

יום ראשון- אני לא ממש זוכרת מה היה

יום שני כנ"ל

יום שלישי- ירדתי למעיין!!! סבתא שלי הפכה לסבתא רבא! דוד שלי לסבא ובת דודה שלי לאמא!!!

יום רביעי- היתה לי התפרצות שמחה בלתי מובנת בעליל... ופשוט התחלתי לברך את ה' על מלא דברים.

יום חמישי היה יום זיפת ואז פשתי חברה שלא פגשתי פול זמן ועזרתי לה לפרוק את הבית אחרי מעבר דירה והיה כיף!!

וכשחזרתי הביתה- גיליתי שצבעו לי את החדר!!!

והיום יום שישי ואין לי כח לשבת.

איזה טוב ה'!

טיילתי עם המשפחה!

נפגשתי עם חברים שהרבה זמן לא ראיתי!

ביקרת אנשים יקרים!

סגרתי כמה דברים שהייתי צריך לסגור!

עזרתי קצת בבית!

אחלה של שבוע

 

צריך לפתוח את השירשור פעם בשבוע ככה,

נשתדל לפתוח

 

שבת שלום!

היה לי מחנה מעייייייייייף!!!

פשוט כיף

היה שבוע טוב ב"ה..
טיול במג'רסה,
וקפיצה לכנרת לכמה שעות (איזה כיף לגור בגולן)
בני דודים באו לבקר..
מצאתי שמלה לאירוסין של אחותי בארבעים שקל |קמצן|
ואחרי שכל השבוע הייתי עצבנית על משהו שקרה בסניף, הייתה לי אתמול שיחה ממש טובה עם "הצד השני" וב"ה הבנו אחד את השני..
ופגשתי את סבא וסבתא אתמול
ויש שבת כיתה, והיה לי טרמפ עד ירושלים עם דודים, שזה ממש מוזיל עלויות
והסתבכתי בלמצוא את התחנה, אבל בסוף מצאתי..
ב"ה!!

יום ראשון-נופש משפחתי. פגשתי אנשים שכבר שנים לא ראיתי וההוא שחזר מהצבא בא על הדרך לבקר

יום שני-נופש משפחתי. טיילנו והיה כזה כיף

יום שלישי-נופש משפחתי. קייאקים ופגשתי חברות ממעיינות ששנים לא ראיתי אותם

יום רביעי- נופש משפחתי. יום כיף של בנות ואחרי זה התבודדתי והיה כזה כיףףף שהוא שומע

יום חמישי- נופש משפחתי. ובדודה שלי הייתה אמורה לטוס לשוויץ ואז החברה שלה הבריזה לה אז באתי במקומה

קיצר אני בשוויץ אחרי זה ובכלל לא תכננתי את זה 

טיזה טוב ה'!!!