פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 682)

קולאג יפה - לא הרבה כסף  - קונים מסגרת פשוטה (יש במקס סטוק בכלום כסף), מפתחים תמונות (לפי הגודל של המסגרת), גוזרים מסביב לאנשים מדביקים יפה, ממלאים את החורים הקטנים בחלקים מהתמונות (דשא וכאילו) כותבים משו יפה על המסגרת - זה ממש יפה וכיף לקבל.

 

כוס יפה עם תמונה, לוח מודעות יפה, כיסוי מיטה חמוד, מעמד לפתקים לשולחן, כל מיני פרטים כאילו חמודים

 

אנחנו עשינו גם חוץ ממתנה - תקענו לה בתיק כולמיני צופרים חמודים (היא הייתה מדריכה אז שמנו לה רעשן חמוד - שיהיה לך איך להעיר אותם.. ודובי למקרה שאת מתגעגעת.. תמציאי כל מיני כאילו כרטיס רכבת - מעכשיו זה חינם! בסגנון)

 

בהצלחה

בס"ד

 

אם הקדקוד נמצא על ציר הY המשמעות היא שהוא מהצורה (o,y).כעת את יכולה לבטא את האורך של שני הניצבים כפונ' של y (את היתר את יכולה לחשב מיד) ואז, על פי פיתגורס לגלות מה הפתרונות האפשריים לy.

 

צריך יותר ארוך?

חישבתי את היתר, מה זאת אומרת לבטא את האורך כפונקציה של Y?

בתור המספרים.
ואז תעשי את אורך ניצב א' בשנייה + אורך ניצב ב' בשנייה שווה לאורך היתר. זה מוצא לך מה Y.
והתיוג שביקשת-
@אנחנו יחד נבנה

ניסיתי ולא כ"כ עבד לי בגלל שהיתר יצא לי 14 ואז אחרי זה מלא מספרים אחרי הנקודה, יש מצב את מחשבת שנייה ואומרת לי מה הבעיה?

(תנסי שוב אולי טעית בחישוב)

אין לי כח להיכנס לזה בחופש, אבל אם צריך- בכיף!

זה יוצא y=16,2
אם את עושה לפי מה שאמרתי לך..

אז את יכולה בבקשה להסביר לי איך הגעת?

אני חישבתי את היתר לפי נוסחת אורך קטע ואז המשכתי כמו שאמרת אז כנראה הטעות היא בחישוב היתר. את יכולה להסביר לי איך עשית את זה?

(הכל בשורש)
(מינוס שלוש מינוס שמונה)בשנייה ועוד (ארבע עשרה מינוס ארבע)בשנייה = 121+100 = 221
שווה שורש 221

אז כאילו להשאיר בתוך שורש?

בס"ד

למה פיתגורס? לא חבל?

מבטאים את קודקוד הזווית הישרה (o,y) ועושים (שיפוע שלו עם קודקוד א') = (-1) * (שיפוע שלו עם קודקוד ב').

יוצאת משוואה של מעלה ריבועית פותרים וסלאמטק. (זהו - בעיברית).

 

 

זה קונפליקט שמשותף לרוב בני האדם.

מצד אחד הרצון להרגיש שונה, מצד שני הצורך לא להיראות חריג.

אצל הורים זה מתבטא ככה, אצל צעירים יותר בדרכים אחרות.

והפואנטה היא לא על כולם או לא..אלא על העיגול פינות הזה.. להשתמש ב"כולם" כשנוח, ולשלול אותו כשלא נוח..

משתמשים ב"כולם" כשכולם עושים דבר נכון. כשכולם טועים/עושים דבר שלא נכון לעשות, לא נשווה ל"כולם".

וקצת יותר מורכב-לפעמים כולם עושים משהו שנכון בשבילם, אבל בשבילך הוא לא נכון. לדוגמא ללכת לים. אז אין למה להשוות לכולם, זה לא יהיה נכון.

ולילדים קשה להבין את זה. כשגדלים, אם חושבים טוב בכל מקרה-גם מבינים!

עוד רובד יותר מעניין. יותר נכון א אפשר ללמוד ממנו יותר.

אבל מה זה לא הולך לסבך אתכם פה..

זה תירוץ של הורים שלא מביאים לילד שלהם הסבר נכון.
לעומת המשפט השני שהוא יותר לגיטימי, למרות שגם, בעקבותיו צריך לבוא הסבר יותר מתקבל ומחנך.

לפעמים אומרים לך שאתה קטן מדי כדי לעשות דברים מסויימים, ולפעמים אומרים לך שאתה כבר גדול וחובתך לעשות דברים אחרים..
אותו הרעיון

התכוונתי להודעה הראשונה.. שירשרתי לא נכון.. טעות...

אולי אוכל לעזור לך....

בהצלחה בכל אופן!!!!!!!!!!!!!!!!

זה לשנות חשיבה.. לעשות סוויטצ במוח..

זה עבודה קשה.. אבל שווווווווווה!!!!!

הצלחות נשמה בהכל

 

אני באותו מצב בדיוק רק שנה מתחתייך...

מכיר את ההרגשה

אחראי כמה זמן מסתכלים אחורה וצחוקים על זה

 

בהתחלה באמת הכל חדש ולא מוכר אבל מהר מאוד מתרגלים

בטח יהיהו עוד חברות שיגיעו לבד,אל תדאגי את לא היחידה,

חוץ מזה כולם חדשים ולכן כולם ירצו ליצור קשרים

 

אני למשל בתחילית החמישית הגעתי עם  חבר'ה לישיבה,

היום אני חבר לא פחות טוב של החבר'ה שהכרתי בישיבה

 

 

בהצלחה!

שבת שלום

@תן חיוך!!=)

כל הכבוד על היוזמה!!!!!1

שבת שלום

@בת @בת אביחיל

יא-כ
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
8 אחרונים!!!

יא-כ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
פא-צ
צא-ק

בס"ד

 

שבתת שלום!

לקחו לי את הפרקים שלי...

 

 

לנשום, לספור עד 10, לחשוב על דברים שמחים. אגב, למה זו בעיה לשחרר בבכי?

אבל..אם זה כבר הפך לשגרה, שפשוט מתי שבאלי להשתחרר, להתפרק- באמצעות בכי..
ובאיזה שהוא שלב נמאס לבכות, נמאס להיות בכיינית כזאת..(למרות שלא תמיד אני ככה, בכלל לא)

מה שכתבתי קודם היה הכיוון?

איזה חמודה את!!
אבל זה קצת מסובך להסביר..אממ..תודה ענקית!! זה היה פריקה טובה, במקום לחפור לאנשים שאני כל הזמן פורקת אצלם

רק הוא יכול לעזור

שזה משו ממושך..  כאילו כל פעם שבוכה מזכיר לך_____...

ואז מתגבר..

ישמצב?

אבל יש מה לעשות!! 

אני כשזה קורה לי פשוט משתדלת בכל הכח להפריד.. להגיד לעצמי "זה לא קשור"..

וגם לפתוח עם עצמך את מה שזה מעלה... לדבר ולכתוב עלזה כמה שאפשר.. להוציא אתזה..

הצלחות נשמה!!

אם צכה משו בכיפפפפ..

אין לך מושג אפילו כמה זה מעביר את הבכי

בבקשה, בשבילך, אל תאבדי את זה. אל תחנקי את הבכי.
קל וחומר אם את יודעת בוודאות שזה משחרר אותך. כנראה יש לך נפש רגישה.

אני אוכלת עכשיו את התוצאות של הטעות המרה הזו.

הצלחה רבה

וכן, אני רגישה
אבל יש מלא פעמים שאני בוכה על עצמי, המצפון שלי כאילו לאוו דווקא שפגעו בי, אולי להפך..דברים שאני לא בסדר..

וכדי להבהיר לך כמה אסור לבלום את הבכי אספר לך משהו שקרה לי באמת...

השנה גמרתי ח' ובגלל שאני בבית ספר חרדי אז השנה התחלקנו לתיכונים ונפרדתי ממלא חברות טובות שלי. אני נערה מאוד רגישה בדרך כלל אבל הבטחתי לעצמי שאני לא אבכה ביום הזה...  הגיע היום של התעודות וכול החברות שלי בוכות בדמעות שליש על כתפיי ואני בשלי- עושה הכול כדי לא לבכות... אפילו שהדמעות עמדו לי בקצה העין.. (אין לי מושג מה גרם לי כל כך לא לרצות לבכות...) טוב אז בקיצור- בגלל שלא בכיתי אז, אני בוכה עכשיו מלא בלי שאף אחד יודע. וגם יש לי הרגשה לא טובה בגלל שכמה חברות שלי חשבו שאני לא בוכה כי לא איכפת לי להיפרד מהן...

אז תחשבי לבד מה עדיף- לבכות ולשחרר, או לא לבכות ולחכות שזה יצתבר...

סורי על המגילה...

אני לא יודעת איך הצלחת לא לבכות, בזה בטוח הייתי בוכה..ובכיתי, אז..שהייתי בח'..
העניין הוא..שיש דברים שמפסח לא דיברתי איתם על אפחד..הייתי בוכה מלא..עד שפרקתי אצל חברה ממש טובה..מאז קצת יותר טוב..אבל לא זה אומר שאני לא מרגישה לא בסדק עם עצמי ובכל מיני דברים, או כן באלי שמשו ישתנה ויקרה..
השאלה אם זה נררה טוב שכל פעם אני בוכה? זה לא הופך אותי לבכיינית?
בדרך אגב, אני אחת ממש שמחה וקפיצית..כלפי חוץ לא יראו שבכיתי או שמשו קשה לי..

אני חושבת שאת צריכה או למצוא משהי שאת מרגישה איתה הכי פתוח בעולם (יכול להיות שזה יקרה דוקא עם משהי שלא מכיר האותך כל כך טוב...) וכל פעם שאת מרגישה עצובה/ מעוצבנת פשוט להתקשר אליה ולפרוק אצלה... (אם באלך אפשר לעשות אתזה באישי שלי...) או שפשוט תכתבי... מנסיון שלי- זה ממש עוזר... את יכולה גם רק להגיד, בלי לכתוב. תדברי עם ה'... את הבת שלו! נכון שזה נשמע מצחיק אבל זה ממש משחרר לדבר עם עצמך כאילו שיש משהו לידיך. נניח אני עושה: כשעצוב לי אני מדברת בדמיון שלי עם משהיא שאני מאוד אוהבת ומעריכה ואני מנחמת את עצמי דרכה...

ולגבי זה שאת מרגישה לא טוב עם עצמך- אם זה משהו שכשור לתורה ומצוות אז רק תזכרי שתמיד יש דרך לחזור! וה' מקבל את השבים בשמחה!!

חיבוק ענק

ואם משהו יגיד לך שאת בכיינית תגידי לו שאני לא מרשה לדבר ככה לכפילה שלי!!!!! ;)

למה את שואלת אם 'יראה טוב שאת כל הזמן בוכה'? החברה לא אמורה להגיד לך אם לבכות או לא. להפך, היא אמורה לחזק אותך ולעזור כמה שאפשר..

שמעודדת, וישלי כאלה
השאלה אם זה נראה טוב באופן כללי..

רגישות כזו היא מן המשובחות בעיניי.
אשרייך שאת בוכה על דברים כאלה. בכי של מצפון מעיד על תנועה של תשובה בנפש, והוא נפלא כ"כ. טהור ועוצמתי. זו מעלה מאוד גבוהה.

רק אל תעצרי את זה! זה מה שנותן לך את הרצון העז להשתפר ולהתקדם. אני חושבת שקוראים לזה "רוח נמוכה" - כאשר אדם מודע לחסרונותיו וכואב עליהם.
אם לא בוכים החסרונות לא נעלמים, הם פשוט נסתרים מעינינו. ואז אנחנו ממשיכים כרגיל, באדישות. חולים בלי להיות מודעים לזה בכלל.
"כאב הוא הזדמנות להירפא" - אביתר בנאי מפורש

לי הייתה תקופה כזו, והרגשתי בה כ"כ נקייה.
אדישות היא דבר נורא. היא הפך האהבה. בכי מאפשר אהבה, לכל דבר בעולם. לעצמי ולזולת.
שמרי על האוצר הזה מכל משמר. רק תיזהרי שזה לא יבוא ממקום ביקורתי מידי ואל תהיי קשה עם עצמך. רק ממקום של קבלה ואהבה עצמית הבכי יכול לפעול פעולה חיובית בתוכך.

הצלחות

(א"י זה קשה - תודה).

טוב לדעת שאני לא היחידה..
אז כאילו יש לי חופשי חודשי לבכות?

אם באלך להלוות למישהו את הכרטיס לפעמים.. אני אשמח

שמחה שעודדתי

שתדעי לך שהרבה יותר גרוע לרצות לבכות ולא להצליח להשתחרר מבחינה רגשית מאשר לבכות כל הזמן. זה רק מראה על מודעות נפשית גבוהה ולרוב מבורכת. קרה לי הרבה פעמים שרציתי לבכות והרגשתי תקוע, גברים תמיד נמצאים בסכנה של אדישות ואפאתיות..

ובאמת אם הבכי מרגיש לך משחרר ואת מרגישה טוב אחריו אז אין סיבה להפסיק. אני ממש מקנא בבנות שמסוגלות לבכות כל הזמן ולבטאות רגשות כי זה דבר בעייתי אצל גברים.. תהני מהמתנה שלך!

וזה כתוב ממש יפה!!

בהצלחה

ואהבתי ממש! זה כ"כ נכון לפעמים!

ראיתי את הנמשל, לא את המשל..

עד הסוף.

כשהגעתי לסוף, ראיתי פה אמירה פשוטה ויפה.

כשהגעתי לסוף, חשבתי על נכים.

בריאים בנפשם, חדים במוחם, רואים הכל, מבינים הכל.

אבל לפעמים עומדים במקום כי הם תקועים.

אני באמת אשתדל להפנים... אפשר להשתמש בקטע לפעולות וכאלה?

רק לומר שאהבתי את הכתיבה והעומק.

נתת נקודה למחשבה. תודה.


***צריכה עזרה לחצות איזה כביש?

כתבת מעולה!
באמת, אני חסר מילים..

להיזהר מלשון הרע!

/News/News.aspx/304038

כמה מפתיע.

מימרן הראה בדיוק מי הוא ומי חבריו החרדים שגם אמרו חיימקה דוקמן.

נו.. לא ציפיתי משהו אחר.

חרדי עם אף למעלה,

זה הצדיק בעל "ההשקפה הטהורה",

שכשאנחנו מדברים על "גזירת הגיוס רמ"ל",אנחנו רומסים את עולם התורה.

בושה לחובש כיפה כל שהיא.

 

זה בגלל שדעתו של הרב סתיו בתוכנו עוד לא סגורה?

מה אנחנו כציבור חושבים על דעת של הרב סתיו. אין שום סיבה בעולם שעיתונאי זוטר יקרא לאחד מגדולי לתלמידי-החכמים שבדורנו 'לא רב'. זהו ביזוי תלמיד חכם, ושומה עלינו למחות על כך.

ולגבי מי שיצא נגד החברה החרדית - היזהר בלשונך. גם הרב בעצמו יצא נגד השדרן עצמו, והמליץ טוב על הציבור החרדי.

את הרדיו לא שמעתי גם לפני זה.

 

בואו נלך להצביע יחד,נחבק שוב את החרדים.

זה דרך לצאת מהברוך שנכנסת אליו? להתחיל להמציא תירוצים?

 

אני סיימתי לדוש בנושא, סליחה על הבוטות מקודם.

כבוד תורה.

 

ה' ירחם על השדרן הזה.

אפילו לא חוסר כבוד תורה. חוסר כבוד לבן אדם. (ופה שזה גם עניין של תורה זה יותר חמור..)

 

זה למה הפסקתי לשמוע את הרדיו הזה.

לא עוצמים עיניים ואומרים "הוא צדיק" אלא תוהים ומבררים, כמובן מתוך נקודת הנחה שמדובר ברב ולא בבנאדם ברמה שלי.

 

אז גם אני חושבת שמה שמימרן אמר פה לא שייך בכלל וביזוי כבוד תלמידי חכמים זה דבר חמור מאוד.

אבל יש עוד משו שמציק לי.

מה עם ענווה?

לדבר על עצמך כעל "רב בישראל" וכאשר מישו אומר לך (גם אם אסור לו לומר ככה וזה ממש חוצפה וחוסר דרך ארץ וביזוי ת"ח!!!!!) שאתה לא רב אז לנתק תשיחה?...

 

תהיתי.

והשתדלתי לכתוב הכי עדין שיכלתי, כי למרות שאינני מסכימה עם דרכו של הרב סתיו- תורה הוא למד יותר ממני, זה בטוח.

 

אשמח אם תצליחו ליישב את דעתי.

על המצב המביש שבו אנשים לא רואים את תורתו תורה.
האמירה הנוראית הזו של השדרן נובעת ממקום הרבה יותר עמוק מביזוי ספציפי של הרב סתיו, אלא מזלזול בכל הציבור שהוא מייצג.
ועל זה המחאה לדעתי.

כי אחרי הכל זה רדיו חרדי וכן יש להם כבוד לתורה (בדרך כלל...) אבל פה זה היה זלזול בציבור שלא מחשיבים את רבניו כרבנים (וזה לא המקרה היחיד..) ועל זה הרב סתיו ניתק.

יש סיפור בגמרא..
כתוב "משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. אמר רב יוסף לתנא:לא תיתני ענווה דאיכא אנא"
כלומר, רב יוסף אומר לתנא שלא יגיד שבטלה ענווה שהרי אני [רב יוסף] פה ואני עניו..
לכאורה זה קצת תמוה .. ומצחיק.
זה מה שהוא אומר?! שהוא עניו? זה ענווה?

רש"י כותב שרב יוסף היה סגי נהור..
כלומר, הוא הסתכל על הדברים בעין פנימית, לא בעין חיצונית..
הוא ידע שיש דברים שצריך להגיד אותם! לא בטלה ענווה כי רב יוסף עניו, כן.
הרב צריך לשמור על הכבוד שלו.. שיכבדו אותו! כן, הוא צריך להגיד את זה!! יש דברים שצריך להגיד!!

הגמאא במקום אחר אומרת שמלך שמחל על כבודו כבודו מחול ורב שמחל על כבודו אין כבודו מחול..
הא? איך זה הגיוני?! הרי כבוד מלך גדול מכבוד רב!
אני לא אכנס פה לכל התשובה.. אבל הכבוד של הרב הוא כבוד תורתו.
פה מדובר בכבוד התורה!!
הרב צריך לעשות את זה לא בגלל הכבוד העצמי שלו אלא בגלל כבוד התורה שמתמעט פה!

בס"ד

מלך שמחל על כבודו לכ"ע - אין כבודו מחול! רב שמחל על כבודו - מחלוקת, ולהלכה, כבודו מחול!

ולגבי רב יוסף שאמר דהא איכא אנא, אמרו בשם הגר"א שכוונתו לחכם ששמו אנא' והוא היה בעל ענווה. ודחה דברים אלו המהרי"ל דיסקין שלא ייתכן שהגר"א יאמר תירוץ זה שכן לא מצאנו בירושלמי חכם בשם כזה.

המהרש"א מסביר שכוונת רב יוסף לא היתה להתפאר אלא לתקן את נוסח הברייתא, שכן זה לא נכתב בברייתא כלל ולכן אמר לתנא אל תשנה כך, וכאילו תלה הדבר במציאות עצמו (ע"ע שפירש בקרוב לזה).

ומדהים פירושו של השפת אמת שהסביר כוונת הברייתא: משמת רבי בטלה ענווה, כלומר עד רבי הייתה ענווה מצויה גם אצל אנשים פשוטים, ומשמת בטלה ונשארה אצל יחידי סגולה בלבד. השיב רב יוסף, אל תשנה כך שהרי אני עניו, ואני איש פשוט, הרי שהיא רווחת, ודפח"ח.

ולגבי הטיעון למה לנתק ולהחשיב את עצמך כרב. נראה שכאן לא שייך לבקר את הרב סתו, שכן כל מהות השיחה נובעת מעצם הקמת בי"ד לגיור דבר המצריך רבנות וידע תורני. ואם השיחה גולשת לעלבון, ברור שהוא לא צריך להיות פרטנר לשיח מבזה.

והאמת והשלום אהבו! .

בקשר למלך ורב, אתה צודק. טעות שלי..

הסברתם מעולה.

והתיישבה דעתי

תודה לכם

ושנזכה להגדיל תורה ולהאדירה!!

טוב, העיקר שהתיישבה דעתך.
בכל מקרה, המסר שלי נשאר אותו מסר.

למה זה צריך לעניין אותי?

 

כשאליעז כהן כתב משהו נגד הרב יצחק גינזבורג (שהוא הרב שלי) זה הזיז לי משהו?

 

 

 

אבל רק האמונה של אשתו עושה לך חשק לשמח אותו!!

ולנגן... (זה עושה לו טוב על הלב )

 

טוב...

אין טעם להסתיר - סבא שלי.....

בבקשה תתפללו!!!

אבל כן... לפעמים זה באמת קשה...

 

בעז"ה!!!

מקווים שזה יעבור!!!

כאילו.. הוא עשה היום טיפולים... מקווים שהכל יהיה בסדר!!

טוב.. אולי מהודעות שהופצו או מאחים שלי.... אפשרות שאני לגמרי לא שוללת...

תודה רבה ויישר כוח לכולם!!!!

שתהיה רפואה שלמה בעז"ה לכל חולי עמו ישראל!!

גמור??  אני מחכה לתשובה

שלימה, אתה גם נקרא צדיק ..

אפשר להיות צדיק.. אבל צדיק גמור זה תכונה מולדת

לגבי צדיק גמור, אני חושבת שנולדים עם נשמה גבוהה, אבל לא בטוחה.

וזה תלוי אם הקב"ה נותן לנו להיות צדיק אבל אפשר להגיע ל"בינוני" שבסלנג היום זה סופר צדיק משו שאפעם לא חוטא

תחנת הדלק. ככה כתוב באתר...

בעיניי, מעבר לסיפוק הצרכים הפיזים לילדים, ההורים אוהבים את הילדים שלהם אהבה כ"כ חזקה ומיוחדת, שהם מתגעגעים אליהם ומחפשים את הקרבה הנפשית, להיות כמה שיותר קרוב לילדים שלהם ולהעניק להם מהרוח והנשמה... ולכן מטבע הדברים ההורים רוצים את הילדים שלהם יותר קרובים אליהם, לא?

בשביל הילדים שלהם

הקב"ה טבע בהורים רגש אהבה מיוחד כלפי ילדיהם. זו אהבה עוצמתית שאי אפשר לוותר עליה. זה הרבה יותר מלספק להם אוכל ובגדים

כי בפועל- הורים יעשו ה-כ-ל כדי להבטיח את שלום ילדיהם.

ולא רק זה-

לא חסר סיפורים בהם האמהות בשואה לא הסכימו לעזוב את ילדיהן והעדיפו למות איתן מאשר לחיות בלעדיהן.

 

בין הורים לילדים יש קשר מיוחד וחזק. הילדים הם חלק מההורים. ממש.

 

הבדיחה הזו נאמרה במסגרת הומוריסטית בלבד.

הוא אמור לבטא את הקושי שיש בגידול ילדים ועל אותם פעמים שההורים פשוט רוצים קצת חופש וזמן לעצמם.

באותם זמנים ההורים באמת עומדים בלחץ וקושי והבדיחה אמורה לשחרר קצת מהמתח. זהו.

 

לא לבטא רצון אמיתי עיקבי של הורים. אלא סוג של פורקן לחצים.

בסהכ.. התשובה של אלרועי הכי עונה על השאלה. בעצם כנראה באמת מבחינתנו אנחנו לא עשינו שום דבר שיגרום להורים שלנו לאהוב אותנו כ"כ עד כדי כך שהם יעשו - כמו שציון, חסויה בריבוע ושירוש גם ציינו - הכל בשבילנו. אז בעצם אלרועי אומר שהאהבה הזאת היא מין פעולה מאת הקב"ה שגורם להורים לחבב את הילדים שלהם. אך הכל מאת הקב"ה כך שאני צריך לשאול יותר...
מה בדיוק גורם להורים לאהוב אותנו, עכשיו שברור שזה לא משהו שאנחנו עשינו?

שירוש - ברור שזאת בדיחה...

נראלי שהנתינה שלהם עבורנו יוצרת את הקרבה והאהבה הזאת..
אני אתן דוגמא קטנה- יש לי אח שממש מהרגע שהוא נולד כל הזמן טיפלתי בו ושמרתי עליו, (כי אמא שלי הייתה מאוד עסוקה ואני הבכורה), אז הכי קל לי וממילא אני יותר אוהבת ומחוברת אליו משאר האחים..
אפשר גם לראות אתזה בהדרכה- חניכות שלך לא באמת עשו עבורך משו מהרגע הראשון שראית אותם, אלא פשוט עצם הנתינה עבורם יוצרת אהבה..

נראלי שאת הרגש הזה תבין רק כשתהיה אבא

כשאתה נותן למישו משו אתה מרגיש יותר מקורב אליו...אוטומטית...

ולא מפסיקים לתת: "המתחיל במלאכה אומרים לו גמור" - -

ופה בלי להגיד פשוט לא מפסיקים לתת?

הבנתי...

שמעתי פעם משהו יפה על  זה...

למה לילדים קשה לכבד את ההורים, בעוד שההורים יתנו הכל לילדים?

האדם הראשון נוצר מן האדמה (הוא לא ילוד אשה)

והבנים נולדו ממנו, כך שלבנים קשה יותר לכבד את ההרים, כי הם לא עשו כלום כדי לקבל את ההורים,

לעומת זאת ההורים עברו הרבה לכן יש להם יותר את הרגש לילדים...

כשנהיה בעז"ה הורים לילדים נוכל להבין את זה הכי טוב,

יותר טוב מכל ההסברים שמישהו אחר ייתן !!

ה'מכתב מאליהו' מדבר הרבה על הנטילה והנתינה. בנ"א חושבים שכשאני אוהב - אני נותן. הרב דסלר מלמד שיש גם מסלול הפוך, כשאתה נותן ונותן אתה אוהב יותר. אשה שהיתה קשורה לבנה נסעה לקנות סחורה ואז... פרצה מלחמת העולם שהפרידה בינה לבין בעלה ובנה. תמיד חלמה על המפגש המרגש שהתרחש בסיום המלחמה כמה שנים אח"כ. היא הגיעה לרב דסלר ואמרה שהיא שחלמה על הילד והיתה קשורה אליו מרגישה קצת מרוחקת ודווקא האב שהיה פחות קשור לפני המלחמה - קשור עכשיו מאוד. השיבה הרב דסלר: האב נתן כל השניםשלא היית, הוא נתן כפול ולכן הוא אוהב כפול. את לא נתת ולכן האהבה נשחקה מעט.

אב ואם מעצם טבעם אוהבים את בניהם ובנותיהם יותר מגופם, כמאמר בעל חובות הלבבות : "..ויתנהו האלהים (=את הילד) לחן ולחסד ולרחמים בלב יולדיו, כדי שלא יכבד עליהם גדולו, וירגישו עליו יותר מעצמם במאכל ובמשתה [...] ולא יקוצו בו אבותיו, ולא יתקצפו לרוב צרכיו ומעוט הכרתו מה שהם סובלים מטרחו וספוקו, ומשאו, אך תגדל הדאגה לו בלבם". וכן הרס"ג לאחר שהאריך בדבר הנזקים העצומים שיכולים להיות להורים מחמת הבנים והבנות, א"כ מדוע ההורים טורחים כ"כ הרבה? והשיב : "אבל שם האב לאהוב את הבנים להחזיק במה שחננו בוראו בהם ולא יקוץ בהם". עד "שמפיק האב רצונו בלי שישאל הבן" . רבנו בחיי מסביר כי לחמלה קוראים רחמים כי זה מצוי הרבה בנשים שיש להם רחם, והמהר"ל אומר כי נפש ההורים קשורה בנפש בנם, לכן המילה קש"ר מורכבת משלוש אותיות סמוכות אחרונות, להורות שעד הסוף אין פרידה וניתוק ביניהם .

והם לא סומכים על זה שהוא בסדר עד שהם לא רואים בעיניים. לכן הם תמיד יחפשו להיות קרוב לילדים כדי להיות בטוחים שהכל בסדר איתם

כי יש פתגם אחר שאומר.
איזהו חכם הלומד מכל אדם.
אבל אין ספק שנסיונות שאדם עובר ומפיק לקחים יש לזה יותר רושם על האדם.

הרצון לטעות הוא קצת תמוהה... לא?

אני אוהב להכשל.
תאי הדופמין. והמוח. בנויים על ניסוי וטעייה.
כשלון הוא המורה הכי הכי טוב.

הכישלון הוא דיעבדי 
ברור שניתן ללמוד ממנו
תאר לעצמך כמה ניתן ללמוד מהצלחה...

אתה למדת ללכת רק בגלל שנכשלת.
וזה בכל דבר, המוח עובד על ניסוי וטעייה. ממליץ לך לקרוא על זה.
וגם חז"ל ידעו את זה ואמרו
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן טועה בהן"

חכם לומד מנסיונם של אחרים"

אבל לפעמים יש לאדם רצון לנסות בעצמו כדי לדעת שלא פספס משהו. או לחוות חוויה.

צריך לתת לעצמך גם ליפול, אבל חשוב ללמוד ולהקשיב למה שאחרים אומרים.

חושבת שזה מאוד הגיוני!!

בנאדם רוצה לפתח את עצמו לפי מה שהוא רוצה ולא לפי מה שאנשים אחרים רוצים, והרבה פעמים כשאנשים אחרים אומרים מה לעשות ומה לא לעשות אתה כאילו אומר לעצמך שגם אם אתה מסכים איתם, אתה ל תעשה את מה שהם רוצים.

זה מאוד הגיוני!! מאוד טבעי!!

כי אדם רוצה להרגיש שיש לו שליטה על החיים שלו! שהוא זה שמחליט על החיים שלו! שהוא זה שבונה את עצמו, ועל סמך דברים שבאמת הוא מאמין בהם!!

מאוד הגיוני!!

 

אני כן חושבת שצריך להעזר באחרים אבל זה לא סותר את זה שזה טבעי והגיוני..

ולא צריך להילחץ מזה...

 

מה לעשות?? את זה אני לא יודעת אבל קודם להבין שזה בסדר והדבר הכי טבעי בעולם!!

זכותך המלאה לרצות להתנהל כמו שאת רוצה ולא כמו שאחרים רוצים!!!!

 

קיצור...

פשוט שיהיה ב"הצלחה!!!

 

אני מרגישה מזה ככה.. יודעת שלא תמיד זה טוב

תמיד כשאומרים לי משיח וזה.. אני אומרת וואלה לא באלי משיח! לא באלי שהכל יהיה מושלם! לא באלי שכולם יהיו רק צדיקים! באלי ליפול.. באלי לקום.. באלי לבכות.. באלי לנצח..