פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 682)

תחנת הדלק. ככה כתוב באתר...

בעיניי, מעבר לסיפוק הצרכים הפיזים לילדים, ההורים אוהבים את הילדים שלהם אהבה כ"כ חזקה ומיוחדת, שהם מתגעגעים אליהם ומחפשים את הקרבה הנפשית, להיות כמה שיותר קרוב לילדים שלהם ולהעניק להם מהרוח והנשמה... ולכן מטבע הדברים ההורים רוצים את הילדים שלהם יותר קרובים אליהם, לא?

בשביל הילדים שלהם

הקב"ה טבע בהורים רגש אהבה מיוחד כלפי ילדיהם. זו אהבה עוצמתית שאי אפשר לוותר עליה. זה הרבה יותר מלספק להם אוכל ובגדים

כי בפועל- הורים יעשו ה-כ-ל כדי להבטיח את שלום ילדיהם.

ולא רק זה-

לא חסר סיפורים בהם האמהות בשואה לא הסכימו לעזוב את ילדיהן והעדיפו למות איתן מאשר לחיות בלעדיהן.

 

בין הורים לילדים יש קשר מיוחד וחזק. הילדים הם חלק מההורים. ממש.

 

הבדיחה הזו נאמרה במסגרת הומוריסטית בלבד.

הוא אמור לבטא את הקושי שיש בגידול ילדים ועל אותם פעמים שההורים פשוט רוצים קצת חופש וזמן לעצמם.

באותם זמנים ההורים באמת עומדים בלחץ וקושי והבדיחה אמורה לשחרר קצת מהמתח. זהו.

 

לא לבטא רצון אמיתי עיקבי של הורים. אלא סוג של פורקן לחצים.

בסהכ.. התשובה של אלרועי הכי עונה על השאלה. בעצם כנראה באמת מבחינתנו אנחנו לא עשינו שום דבר שיגרום להורים שלנו לאהוב אותנו כ"כ עד כדי כך שהם יעשו - כמו שציון, חסויה בריבוע ושירוש גם ציינו - הכל בשבילנו. אז בעצם אלרועי אומר שהאהבה הזאת היא מין פעולה מאת הקב"ה שגורם להורים לחבב את הילדים שלהם. אך הכל מאת הקב"ה כך שאני צריך לשאול יותר...
מה בדיוק גורם להורים לאהוב אותנו, עכשיו שברור שזה לא משהו שאנחנו עשינו?

שירוש - ברור שזאת בדיחה...

נראלי שהנתינה שלהם עבורנו יוצרת את הקרבה והאהבה הזאת..
אני אתן דוגמא קטנה- יש לי אח שממש מהרגע שהוא נולד כל הזמן טיפלתי בו ושמרתי עליו, (כי אמא שלי הייתה מאוד עסוקה ואני הבכורה), אז הכי קל לי וממילא אני יותר אוהבת ומחוברת אליו משאר האחים..
אפשר גם לראות אתזה בהדרכה- חניכות שלך לא באמת עשו עבורך משו מהרגע הראשון שראית אותם, אלא פשוט עצם הנתינה עבורם יוצרת אהבה..

נראלי שאת הרגש הזה תבין רק כשתהיה אבא

כשאתה נותן למישו משו אתה מרגיש יותר מקורב אליו...אוטומטית...

ולא מפסיקים לתת: "המתחיל במלאכה אומרים לו גמור" - -

ופה בלי להגיד פשוט לא מפסיקים לתת?

הבנתי...

שמעתי פעם משהו יפה על  זה...

למה לילדים קשה לכבד את ההורים, בעוד שההורים יתנו הכל לילדים?

האדם הראשון נוצר מן האדמה (הוא לא ילוד אשה)

והבנים נולדו ממנו, כך שלבנים קשה יותר לכבד את ההרים, כי הם לא עשו כלום כדי לקבל את ההורים,

לעומת זאת ההורים עברו הרבה לכן יש להם יותר את הרגש לילדים...

כשנהיה בעז"ה הורים לילדים נוכל להבין את זה הכי טוב,

יותר טוב מכל ההסברים שמישהו אחר ייתן !!

ה'מכתב מאליהו' מדבר הרבה על הנטילה והנתינה. בנ"א חושבים שכשאני אוהב - אני נותן. הרב דסלר מלמד שיש גם מסלול הפוך, כשאתה נותן ונותן אתה אוהב יותר. אשה שהיתה קשורה לבנה נסעה לקנות סחורה ואז... פרצה מלחמת העולם שהפרידה בינה לבין בעלה ובנה. תמיד חלמה על המפגש המרגש שהתרחש בסיום המלחמה כמה שנים אח"כ. היא הגיעה לרב דסלר ואמרה שהיא שחלמה על הילד והיתה קשורה אליו מרגישה קצת מרוחקת ודווקא האב שהיה פחות קשור לפני המלחמה - קשור עכשיו מאוד. השיבה הרב דסלר: האב נתן כל השניםשלא היית, הוא נתן כפול ולכן הוא אוהב כפול. את לא נתת ולכן האהבה נשחקה מעט.

אב ואם מעצם טבעם אוהבים את בניהם ובנותיהם יותר מגופם, כמאמר בעל חובות הלבבות : "..ויתנהו האלהים (=את הילד) לחן ולחסד ולרחמים בלב יולדיו, כדי שלא יכבד עליהם גדולו, וירגישו עליו יותר מעצמם במאכל ובמשתה [...] ולא יקוצו בו אבותיו, ולא יתקצפו לרוב צרכיו ומעוט הכרתו מה שהם סובלים מטרחו וספוקו, ומשאו, אך תגדל הדאגה לו בלבם". וכן הרס"ג לאחר שהאריך בדבר הנזקים העצומים שיכולים להיות להורים מחמת הבנים והבנות, א"כ מדוע ההורים טורחים כ"כ הרבה? והשיב : "אבל שם האב לאהוב את הבנים להחזיק במה שחננו בוראו בהם ולא יקוץ בהם". עד "שמפיק האב רצונו בלי שישאל הבן" . רבנו בחיי מסביר כי לחמלה קוראים רחמים כי זה מצוי הרבה בנשים שיש להם רחם, והמהר"ל אומר כי נפש ההורים קשורה בנפש בנם, לכן המילה קש"ר מורכבת משלוש אותיות סמוכות אחרונות, להורות שעד הסוף אין פרידה וניתוק ביניהם .

והם לא סומכים על זה שהוא בסדר עד שהם לא רואים בעיניים. לכן הם תמיד יחפשו להיות קרוב לילדים כדי להיות בטוחים שהכל בסדר איתם

כי יש פתגם אחר שאומר.
איזהו חכם הלומד מכל אדם.
אבל אין ספק שנסיונות שאדם עובר ומפיק לקחים יש לזה יותר רושם על האדם.

הרצון לטעות הוא קצת תמוהה... לא?

אני אוהב להכשל.
תאי הדופמין. והמוח. בנויים על ניסוי וטעייה.
כשלון הוא המורה הכי הכי טוב.

הכישלון הוא דיעבדי 
ברור שניתן ללמוד ממנו
תאר לעצמך כמה ניתן ללמוד מהצלחה...

אתה למדת ללכת רק בגלל שנכשלת.
וזה בכל דבר, המוח עובד על ניסוי וטעייה. ממליץ לך לקרוא על זה.
וגם חז"ל ידעו את זה ואמרו
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן טועה בהן"

חכם לומד מנסיונם של אחרים"

אבל לפעמים יש לאדם רצון לנסות בעצמו כדי לדעת שלא פספס משהו. או לחוות חוויה.

צריך לתת לעצמך גם ליפול, אבל חשוב ללמוד ולהקשיב למה שאחרים אומרים.

חושבת שזה מאוד הגיוני!!

בנאדם רוצה לפתח את עצמו לפי מה שהוא רוצה ולא לפי מה שאנשים אחרים רוצים, והרבה פעמים כשאנשים אחרים אומרים מה לעשות ומה לא לעשות אתה כאילו אומר לעצמך שגם אם אתה מסכים איתם, אתה ל תעשה את מה שהם רוצים.

זה מאוד הגיוני!! מאוד טבעי!!

כי אדם רוצה להרגיש שיש לו שליטה על החיים שלו! שהוא זה שמחליט על החיים שלו! שהוא זה שבונה את עצמו, ועל סמך דברים שבאמת הוא מאמין בהם!!

מאוד הגיוני!!

 

אני כן חושבת שצריך להעזר באחרים אבל זה לא סותר את זה שזה טבעי והגיוני..

ולא צריך להילחץ מזה...

 

מה לעשות?? את זה אני לא יודעת אבל קודם להבין שזה בסדר והדבר הכי טבעי בעולם!!

זכותך המלאה לרצות להתנהל כמו שאת רוצה ולא כמו שאחרים רוצים!!!!

 

קיצור...

פשוט שיהיה ב"הצלחה!!!

 

אני מרגישה מזה ככה.. יודעת שלא תמיד זה טוב

תמיד כשאומרים לי משיח וזה.. אני אומרת וואלה לא באלי משיח! לא באלי שהכל יהיה מושלם! לא באלי שכולם יהיו רק צדיקים! באלי ליפול.. באלי לקום.. באלי לבכות.. באלי לנצח..

וברצינות, אצלנו לא קונים מתנה כמו שקונים ליום הולדת, אלא בעיקר עושים להם את היום מיוחד. הילדים מכינים את הארוחות, מסדרים את הבית וכל זה. זה מאוד כיף ומיוחד

לנו יש בבית מלא מתכונים כתובים בכתב יד, אז הוצאנו כזה אלבום דיגטלי של המתכונים.

אבל זה גם מאוד תלוי בני כמה הם... ?

חשבתי על אלבום דיגיטלי של תמונות אבל אינלי כח והכל לבקש מהרבה משפחה ברכות ותמונות וכו.. אז משו בסגנון של לפתח תמונות ולשים במשהו..
ו---אבא שלי 45 אמא שלי 40

בלי שהם יודעים ואנחנו כבר אורזים להם את הדברים

יש שעונים כאלה עם מקום לתמונות שאפשר לשים בהם תמונות של המשפחה (עשינו את זה ליום נישואים של סבא וסבתא שלי) 

אםם אנחנו האמת קצת התפרענו כי זה היה חתונת כסף אבל אפשר לקחת רעיונות.. עשינו כזה המירוץ למיליון כל המשפחה בעיר במקומות שקשורים להורים אחר כך חזרנו הביתה ועשינו על האש עם הגרעין המצומצם והוצאנו חולצות של חתונת כסף לאנשים זהב...

 

סינרים למטבח עם הקדשה/תמונה,
שעון יפה עם תמונה,
קולאז' תמונות,
יש מסך כזה דיגיטלי שמריץ תמונות, גם כיף.
כלי/תמונה לבית,
איזה פריט לחדר שלהם שיפנק אותם....
ואם זה בקטע של דברים שלא ישארו-
תזמינו להם שולחן במסעדה, נופש זוגי, סיור איפשהו, אטרקציה שהם אוהבים...
שפיצים 

מכיון שעובדים במשרד עד חמש נתאסף ליד הבניין בארבע וחצי והסדנא תתחיל בחמש.

מי שמתכוון להגיע שיעדכן בשיחה אישית או במסר על מנת שנוכל להיערך בהתאם

זה המספר של ezzy413 אם לא מוצאים אותנו או משהו- 058-779-6661.

...

את באה?

אפשר לעשות סתם מלא תמונות שלהם מתקופות שונות במהלך חייהם. עשו את זה אצל אחי, היה מאוד נחמד.

אם יש לכם תמונות או סרטונים מפחדים ומצחיקים - אדרבא...

מצגת או קליפ זה לא לחתונה.. זה כאילו מוריד את הרמה של החתונה לרמה של בת מצווה..

הכי משמח בחתונה זה פשוט לרקוד.
כשעושים סרט או משו כזה זה מיותר ומוריד תרמה בעיני..

נגיד תמונה של החתן בן 2 וליד תמונה של הכלה בת 2 וכך הלאה..

וגם סתם תמונות של החתן והכלה לפני החתונה...

אחשלי מתחתן עוד שבועיים וחצי ואחותי עוד חודשיים וחצי...

ובהתחלה רציתי לעשות איזה קליפ אבל אחיםשלי אמרו לי שזה לא לחתונה..

אני גם חייבת רעיון!!

ומזתומרת תמונות? כילו איפה שמים וזה..

אשמח לעוד רעיונוות!!!

ןתמונות הכוונה היא למצגת (או סרט שורכב מתמונות...)
לזה התכוונת? צריכה עזרה?

לבחור שיר כלשהו, שיר שקשור לכאילו חתונה,(נגיד דרך של אביהו שבת)  ושכל אחד מהמשפחה, מהשפחה המורחבת והחברים וכו, יצטלם עם משפט\כמה מילים מהשיר ויעשה משהו שקשור לאותם מילים...

צריך לזה הרבה זרימה ואם יש אז זה קורע

מה כבר קרה לך?..

רוצה לפרוק? מבטיחים לא לצחוק... חיבוק...

עצה- לתפוס כמה דקות של שקט מוחלט בלי אנשים או פלאפון, רצוי בחוץ, ולדבר עם ה' הכי דוגרי בעולם, " אבאלה איפה אתה? אייכה?" עוד יותר רצוי לבכות.. ה' פשוט אוהב את הבכיות האלה של הגעגוע..
איי ריבונו של עולם אני ככ רוצה אותך לא רוצה פה שום דבר אחר מלבדך

אם כן תגידי...

יש לי רעיונות

 

לדוגמא-
מזמור לדוד
ידיד נפש
כאייל תערוג
ק-ה אכסוף
אנעים זמירות
כי המלכות שלך היא...

ענווים

 

 

ו... יש עוד מלא שירים........... עכשיו עוד לא על לי עוד כמה אבל יש עוד פוולללללל

בהצלחה!!

הפורום שם קצת פחות פעיל...

והם כן פעילים.

צריך לחפור בשביל שיחה אישית... אממ

סובו את ירושלים גילו בה גילו בה כל אוהביה... מה יתן לאדן ומה יוסיף לו להיות בסיבוב שערים???? יחזק את שליטתנו??? צריכים אחנחנו להתפלל לבורא עולם שישוב ירחמנו יכבוש כל עוונותינו.. אחנחנו לא יכולים לעשות הכל.. הסיבוב שערם לא באמת משפיע...

סתם שיעמם לי סליחה

אם את ממש אהבת אותם וכשתעזבי אותם זה יהיה ממש קשה.. אז את יכולה להכין מודעת אבל.. בצער רב וביגון קודר.. על פטירת שנת ההדרכה, משוו כזה..
[רק תגידי להם לא להראות את זה להורים שלהם אח"כ, לא בטוח שהם יאהבו לראות את זה"

אם את ממש רוצה לצאת משקיענית ושיזכרו אותך בתור אחת כזו, את יכול לכתוב את זה:
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר?
- רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.
כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,
כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל,
כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה,
רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר,
כל חלום משומש מחליפים באחר.
כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה,
כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה.
כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
כשהסרט נגמר החיים מתחילים,
הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים.
כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר.
כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר? רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.


ו.. אם את רוצה פשוט לכתוב להם איזה משוו ולצאת ידי חובה [שגם זה בסדר גמור!]
אז יש ת'שיר הזה "הסוף הוא תמיד התחלה חדשה" משוו כזה.. קחי משם איזה שורה ורבע.

!!!!!!

זה פעולה פרידה.. לא לוויה