מניתוח כמעט בלי סיכויייים!! וואווו איזה טוב ה'!!!!!! ווואווו!! הרופאים לא האמינו שזה יצליחח!! אני מקווה שזה יחזיר אותם בתשובההה! הוא היה במצב קשה מאווד! וווווווווואוווהוו! הוא עדיין צריך הרבה תפילות אבל המצב ממש השתפר... תתפללו בבקשה לרפואת אופק אברהם בן אפרת..
וגם על יאיר יהונתן רפאל בן מירב מיכל..- הוא בנדוד שלי בן שנתיים שטבע ועדיין לא התעורר. מכניסים אותו לניתוח קשה השבוע..
איזה כיף לשמוע!אביגיל.בתור תנועה הם צריכים להוציא המון אישורים, הם צריכים אישור טיול ומאבטחים עם נשק ופרמדיקים והסעות ומלא מלא דברים חוץ מזה הם גם צריכים לשלם לעובדים של התנועה באותו היום בסופו של דבר זה מסתכם בהמון כסף והסכום ששילמת הוא אחרי סיבסוד.
משהו אדייר...
שלום
קוראים לי לירון , אחי צריך להגיש עבודה לאוניברסיטה והוא מחפש אנשים שיענו לסקר קצר
בנושא אפליקציות
https://docs.google.com/forms/d/1sYr0zKEzhbveYAT5AzCjL07FIn4jNZV9ivlFy35h3Gc/viewform
יהיה נחמד אם תוכלו לעזור לנו - ואם לא - אז גם לספר איפה כן אפשר למצוא אנשים יהיה גם סבבה
תודה ושבוע טוב!
לירון
אוהבי ה'דברו איתי
אוהבי ה' מחפש...אוהבי ה'שאלה קטנה שאשמח שתענו אליה -אני ממש רוצה להתמודד לחידון התנ"ך .שנה הבאה אני כבר אוכל לגשת .אני מתלבטת האם לגשת שנה הבאה או בכיתה י' ?י"ב -מאוחר מדיי לדעתי וי"א -שיא הבגרויות.ההתלבטות שלי בין ט' לי' .בכיתה י' יש בגרויות -ואני עוד מקדימה כמה ....אבל מצד שני -כולם אומרים לי שבט' מוקדם מדיי .אני לא מצליחה להגיע להחלטה .פניתי לפורום מתמודדי חידון תנ"ך אבל הם לא ממש הצליחו לעזור לי .אשמח שתגיבו 
בס"ד
ללמוד תמיד טוב, ואם לא תצליחי, תוכלי לגשת שוב בשנה שאחרי.
מספיק?! חחח אני ינסה לברר... לא נראלי שהם ממש ידעו אבל יש את מי לשאול עיניים תכולותזה יישוב דתי מאד!
יש שם תנועת עזרא.. והנוער שם ממש פעיל
אוזן קשבתאחרונהעריכה: לכל החוששים- נערך לבקשת הפותח הפרימיטיבי שלנו 
ועוד שרשור יומולדת יבוא בהמשך, צפו פגיעה!
היום יום הולדת.. 
ל...חג'דומט!!!
מזל טוב לך, ליום הולדתך, 
לך רוצים לאחל, שתבנה בית נאמן בישראל, 
הרבה הצלחה אושר ושמחה, בכל מעשה ידיך, 
[עריכה: יש עוד מעשה ששכחתי? ]
ולסיום אי אפשר לשכוח, תיפחנה עצמותיך! 
ענבלבס"ד
מזל טוב מזל טוב!!
עד 120 עם כל הברכות שבעולם
אביגיל.Look Smileאחרונהבואו לתהלים!
לכבוד שבת קדש מלכתא
רב ברכה ונחת
הצלחה בכל
ושמחה
תמיד
מוסיפה לרפו"ש:
- ברכה יהודית בת גיטל.
- גרשון אברהם בן דבורה בריינא.
לא הבנתי תשאלה, וכן- אבל אז זה להגיד "בזכות ספר"... ולא "בזכות 5 ספרים"...
אוהבי ה' ח"ח!נפש חיה.
נפש חיה.קול דממהמיצ'ל
נפש חיה. מוזמנים בשמחהנפש חיה.אמונה..היי לך^^ אשמח להזמין אותך להצטרף לפורום אנימס. פורום אנימס הינו פורום אנימה ופנטזיה חדש ופעיל! אנימס מכיל עשרות פורומים פעילים.
באנימס תקבלו יחס חם מצד המשתמשים וההנהלה ותוכלו להשתלב במהירות. פורום אנימס מכיל ומונה מאות משתמשים פעילים המתחברים מדי יום לאתר וכל יום מתפסמים אלפי הודעות חדשות בכל הפורומים.
ההרשמה לפורום אנימס -
http://www.animes.co.il/index.php?app=core&module=global§ion=register
הכתובת הראשית של פורום אנימס -
http://www.animes.co.il
מחלקה 2 הקשב!
המ"מ עמד מולם והתבונן בהם,
גברים צעירים.
מסודרים שלשות, שלשות.
מתים כבר לעוף הבייתה.
הוא ראה את הלהט בעינהם,
המ"מ הנערץ שכל אחד מהם ייחל להיות כמוהו.
בעודו מנסה לשווא להבליע חייך אמר:
מחלקה 2 עברנו שבוע לא קל,
היו לנו הרבה אימונים, מטווחים ושדאות,
ועמדתם בכך בכבוד ששומר ללוחמים.
עשיתם אותי גאה בכם,
ואף המ"פ ציין אתכם לשבח.
תהנו בשבת,
משוחררים!
הלך הצידה והביט בהם.
צוחקים, ממהרים לקחת את התיק,
להספיק את הרכבת.
מחליפים בניהם חוויות.
לרגע הוא קינא בהם,
על השמחה הפשוטה שלהם,
על אחוות הלוחמים
שכה ניסה להנחיל בהם מתחילת הטירונות.
בזוית העין הוא קלט את רועי-מפקד מחלקה 1
מתקרב אליו במהירות.
"המ"פ רוצה שתיכנס אליו למשרד"
תגיד לו שאני כבר מגיע הוא מילמל בקול עייף.
במשרד המ"פ האווריה כבר הייתה הרבה יותר ניחוחה.
תקשיב רציתי לשבח אותך על השבוע האחרון.
המחלקה שלך עשתה דברים מדהימים,
אחוות הלוחמים והדביקות במשימות,
הרשימה אותי מאוד.
דע לך ששמתי עליך העין,
והמלצתי לגורמים הבכירים על קידום עבורך.
הוא הרגיש את האושר מציף אותו,
הקידום המיוחל סוף סוף נראה קרוב וממשי.
ותוספת המשכורת בטח לא תזיק.
הוא חשב לעצמו.
יאללה אתה נוסע איתנו?
רועי קטע את הרהוריו
בצ'אפחה ידידותית על הכתף.
אנחנו עוברים ליד הבית שלך,
נוכל להוריד אותך שם.
תודה אחי, רק תן לי רגע להביא ת'תיק.
נוסעים, רועי מדבר ומצחיק את כולם,
והוא שקוע במחשבות.
כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה בבית?!
חודש? חודשיים?
הוא כבר הפסיק לספור.
מבלי משים כבר הגיעו לביתו.
אחי, תעשה טוב ולך לנוח איזה שבוע-שבועיים
אתה נראה חצי-מת
אומר רועי לקול פרצי צחוק מצד הח'ברה.
יאללה שבת שלום,
עוד לחיצת יד והוא נפרד מכולם.
לוקח את התיק הכבד ותוהה
מה ימצא כשיגיע הבייתה.
כבר במדרגות הסירחון מכה בו
בקבוק בירה ריק מגלה לו שאבא שוב שתה.
והצעקות,
בהם לא אפשר לטעות.
יודע שחצי רחוב לפחות שומע אותם בדיוק כמוהו.
את תלמדי לכבד אותי!
שאני מגיע הבייתה האוכל כבר צריך להיות מוכן!
ילדה קטנה ומטונפת,
מאכילים אותך בחינם כפוית טובה שכמותך!
מבלי משים הוא מתחיל לרוץ,
הוא יודע שהוא חייב להגיע לשם עכשיו
לפני שהעסק יתדרדר עוד יותר.
כל מדרגה הוא שומע את הצעקות
חזק יותר ויותר
מקוה שיספיק להגיע בזמן לפני שזה יתחיל.
מסתובבות עם חברות ומתבטלת,
ישנה כל היום.
פלא למה אין לה כוח וזמן לכבד את אבא שלה!
הוא פורץ בשעטה הבייתה,
ושם במטבח
הוא מוצא אותם.
אביו עם יד מורמת ואחותו
הקטנה מכווצת מייבבת על הרצפה.
הוא ניגש לשם במהירות,
בעוד הצריחות ממשיכות לנסר בחלל האויר.
הוא יודע שהוא חייב להיות שם בשבילה.
ריח האלכוהול מכה בו בשנית
נוטף הישר מפיו של אביו.
הוא עמד מול אביו.
המבט המבולבל של אביו
התחלף להרף עין
במבט של שמחה
והוא קיווה שאולי,
רק אולי,
הפעם זה יהיה אחרת.
אתה שלא תתערב אתה שומע,
מישהו צריך לדאוג לחנך אותה!
ילדה מופקרת! מה יצא ממנה בסוף!
אבא,
בבקשה תירגע.
ספק מבקש-ספק מתחנן
אך אביו כבר היה שקוע בעולם אחר
והשיכרון רק הוסיף שמן למדורה.
אביו הרים את ידו,
והוא ידע שזה עומד להגיע
בהבזק שניה
הוא חצץ בגופו בין אביו לאחותו.
הסטירה נחתה עליו בבום.
ולאחריה עוד אחת,
ועוד אחת.
מבול של כאבים ואלימות
שאין לו התחילה ואין לו סוף.
סומא מכאב הוא ניסה לעצור את אביו,
בטרם תגיע החגורה
זה היה מאוחר מידי.
הדבר הבא שהוא זוכר
היה החלוקים הלבנים
הם גערו מעליו,
עטפו אותו,
והוא רק רצה לנוח.
שהתעורר שוב
כבר כל הסגל היה שם.
המ"פ ניגש אליו.
שמח לראות שחזרת אלינו,
כבר חששנו שלא תצא מזה.
מה בעצם קרה לך?
זאת, הייתה... תאונה...
הוא מילמל בקול צרוד
מקווה שהקול יצליח להסוות
את השקר שבדה.
נסעתי עם האוטו,
איבדתי שליטה, ונתקעתי בעמוד.
הוא המשיך.
שתדע לך שהיה לך מזל גדול,
אם היית מאבד עוד קצת דם,
כבר לא היית איתנו.
יאללה שמו אותך ברם 2.
תהנה, תחליף כוחות,
ותחזור אלנו רענן.
החיילים שלך מחכים לך!
הם עזבו אותו,
והוא נשאר לבד עם המחשבות.
לו רק הם היו יודעים...
אבל אסור!
אסור שידעו שמפקד מחלקה 2
הקצין הנערץ שמפקדיו מנבאים לו גדולות
וחיילו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים
הוא גם אותך אחד שבביתו שלו
סופג מכות מאביו,
אותו אחד שיכול להוביל את חיילו לשדה הקרב.
אך את המלחמה הפרטית שלו
הוא הפסיד מזמן.
דם חיים נשקף בצללים
דם חיים-אש ומתים.
נשמה אחת
שכוחת אל
זועקת-מתייסרת
פרח נובל.
מגואלת-מכוסה
דם קברים-דם גופה.
נשימות, לחישות
עצמות אילמות.
לבן לא בוהק
אלא מסמא
כלאה לחישות
טיפות חייה.
צהוב זורח
הופך חולני
חיוור וחלש
נהי ובכי.
להט החרב המתהפכת
לוהט בכתום
צבעי מלחמה
עומדים דום.
שקיעת-זריחה
לחישה ישנה
אהבה איתנה
לעד נצורה.
נקודות והס
לחישות חרש
מילים, שאלות
זעקות אילמות
מבוכים, דרקונים
יורקים ונושפים
מתאווים ורוצים
מוסיפים, יגעים
עיינים רעבות
אוזנים כבויות
נשיפות, רעידות
שלהבות מרקדות
הנשק דרוך
החבל כרוך
האור הברוך
מוכן וערוך
נגמר, נעלם
באש ודם
כבה הידם
אבד אדם
נתזי נשק עפים
רשפי אש עולים
סילונות דם נורים
קני רובים שחורים
יללות, צרחות ודם
מאירות, שמחות לאידם
קרות, אדומות בעדם
לעומת צללים בעודם
יריות נורו
זמנים קפאו
רפאים נראו
רוחות רעמו
נצור, מוכן
כבה, הודם
לאש, אומן
אבד כבודם
דם ואש ותמרות עשן
גלילי נייר עפים
וקול צועק פקודות ענן
ריחות עזים, הומים
המון אדם מצטלצל
יודע שכך לעולם
יעום האור בצל
לעד כבה אורם
עוד דומם
בחבלי כסף רכים
נעוץ ברגבי אדמה
בהר, בערים ובצלילים
לפני הכל- לדעתי כדאי לעצור לפני- "דם חיים נשקף בצללים
דם חיים-אש ומתים."
זה פשוט קצת עובר לצורת כתיבה אחרת. בעיניי אם היית עוצרת שם במונולוג שלו עם עצמו על הכשלון בהגנה על משפחתו, זאת היתה הצעקה הכי חזקה... בעיניי שני החלקים מהממים ממש, אבל צריכים להיות נפרדים.
זה ממש אדיר איך שאת לוקחת סיפור וכותבת אותו כמו שיר.
הדיבור הקטוע הזה ממש שורט את הלב. ממש מרגש, כואב. ממש ממש יפה.
אין מילים
זה כאב.
נשמה תועה
-נרי-אחרונהקיפודהוואיי!! אני מה-זה מתרגשש!! רק תזכירו לי על מה האירוע?!
די סתוםם אבל של פוורים!!
- קפיצה גדולה דורשת שני צעדים אחורה.
- אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם.
- אין דבר כזה, "עצלנות", זה פשוט מוטיבציה מטורפת לא לעשות כלום.
- אם אתה רוצה להשיג משהו שמעולם לא היה לך, עליך לעשות משהו שמעולם לא עשית.
כי אין פיסבוק מקפיצים!!! אוהבי ה'אחרונה לא הגשתי את המבחן והרב דיבר איתי שאני "מתחכמת" ניסיתי להסביר לו אבל הוא לא מסכים להקשיב!! היום הוא בא אלי ליד כל החברות שלי ושוב בגלל המבחן, פעם בתחילת שיעור הוא אמר לי. מה עושים? איזה 8 פעמים הוא דיבר איתי על אותו נושא אם הוא רוצה שתעשי שוב את המבחן,
תלמדי ותעשי- חבל שתפסידי ציון בגלל חודש אירגון ובנוסף, החניכות לא צריכות לבוא על חשבון הלימודים.
אם את לא רוצה או שהוא מבקש משו אחר, נסי לדבר עם המורה/ מחנכת/ סגנית או שתבקשי מההורים שלך לדבר איתו.
בהצלחה!
ותלכי אם האמת שלך ולא אם מה שהמערכת מנסה להחדיר!!!
מערכת לא תכנע בפניך, לא בפני המדינה ולא בפני מבול- נ ק ו ד ה!
רב האולפנא הגיע אליך, הוא יכל בכיף לשלוח מורה או משהיא אחרת שתדבר איתך, הוא לא עשה כך, הוא הלך בכבודו ובעצמו כדי להבהיר לך שעשית משהוא שה'מערכת' לא מרוצה ממנה, וכמו שאמרתי- מערכת לא תתקפל בפני אף אחד. הוא תיפס על עץ ואין לו איך לרדת מזה- אז הוא נישאר תלוי ומשאיר אותך גם תלויה ועומדת.
העיצה- תני לו דרך 'לרדת' מהעץ שלו. תגידי לו משהו בסגנון כמו: אני מצטערת שככה התנהגתי, היא לי סיבה אבל אני מבינה שבכל אופן לא הייתי אמורה לעשות את זה (לא להגיש את המבחן), המבחן הזה חשוב לי לכן הייתי רוצה עוד הזדמנות כדי להשלים אותו. בבקשה אם הרב יוכל לתת לי הזדמנות נוספת.
פחות או יותר ככה.
ברגע הראשון תגידי- מה זה? אני מתקפלת!- יודעת מה, את קצת, אבל מה זה שווה לך? בכביש (הלימודים) אל תהיה צודק היה חכם. עדיף לך להיות חכמה ולא רק צודקת בכל הקשור למערכת. (קחי מניסיון). חברות שלי גם התנגדו כשאמרתי להן לעשות את זה כשהן הסתבכו עם ההנהלה, אבל מסתבר שטבע בנ"א (ובכללם מנהלים) הוא אותו דבר, והדבר היחיד שהם באמת רוצים ממך- זה שתגידי להם: 'אתם צודקים, שגיתי'. (או לפחות שתראי את זה כלפי חוץ).
תעשי את המבחן ושלום עליכם, נגמר כל הסיפור. כל עוד לא תעשי את המבחן- הוא יתעצבן עליך, עשית את המבחן- גמרנו עם כל הנושא.
קיצר- שיהיה לך טונות הצלחה וס"ד!!
אבל החכמה בלימודים זה לא להיות דווקא הצודקת, את יכולה לשלם על הצדקות הזאת הרבה מאוד.
תעני עכשיו בכנות- את לא סוטה מן האמת לפני המורה/חברה/אמא על כלום? את ישרה כמו פס סרגל כל השנה, או שמה דווקא עכשיו כ"כ קורץ לומר את האמת מבלי להתחשבן האם זה יפגע או לא.
(ד"א- לשנות את האמת מפני דרכי שלום- זה לאו דווקא בין בעל ואישה, זה לגבי כל בנ"א, איש לרעהו).
וכמו שאמרתי: אני לא אומרת סתם, מהאידאולוגיה- אני מדברת מניסיון.
אני גם הייתי מאוד נלהבת ומרצה על דרך האמת, על לא לשקר אפילו אם זה יגבה הרבה צער וכאב וכו'.ואני למדתי בדרך הקשה שלפעמים לשנות מפני דרכי שלום- זה לא רק בין בעל לאישה, לפעמים זה גם בין רב לתלמידה.
חוץ מזה- אחרי שאת אומרת את הנ"ל, הרב יהיה הרבה יותר פתוח לשמוע את התירוץ.
נכון, זה מבאס שהוא לא רוצה לשמוע, זה מעצבן ונותן תחושה כאילו את לא בסדר. למרות שההתנהגות הייתה מאה אחוז צודקת. אבל תראי שמייד אחרי שהוא ישמע שאת כיביכול 'נכנעת'- זה יפתור הרבה בעיות.
עוד דבר- את גם יכולה לערב מורה בנושא. אם תוכלי להסביר למורה את עמדתך, אח"כ המורה הזאת תוכל להסביר אותך לפני הרב- זה יהיה הרבה יותר קל ופשוט.
ועוד פעם- שיהיה בהצלחה!!
כדאי לך לקרוא את סוף התגובה של "פיגא", מסבירה את זה יופי.
אני מדייקת:
לא אמרתי לשקר. אמרתי לשנות מן האמת. היא לא פגעה ברגשות המערכת?היא לא פגעה בכללים -יהיו נוקשים ככל שיהיו- בכלל?. יכול להיות שמול התרוץ שיש לה, הכלל לא הכי רלוונטי, אבל ברור שהיה פה משהו שלא היה בקו ישר עם המערכת. לא משנה עד כמה הקו הזה נראה עקום ו'ירוק'.
היא הייתה אמורה להגיש את המבחן בזמן (לפי הכללי של המערכת), זה שהיה לה סיבה מוצדק למה לא להגיש בזמן- זה נושא בנפרד.
תפרידו בין המעשה לסיבה.
הסיבה- צודקת לגמרי!
המעשה- לא היה בקו ישר עם כללי המערכת.
יכול להיות שהיו מוותרים לה הל ה"עוון" שהיא עשתה כלפי המערכת, אחרי ישמעו את הסיבה. אבל קודם כל ה-ם רוצים לשמוע מה היא אומרת לגבי המעשה, לא התירוץ.
אם היה כתוב בתקנון: אם לבת יש מבחן אחרי שבת אירגון וכו' אז מותר לה לבטל או לדחות את המבחן אז הייתי אומרת שהכלל קיים והיא לא עברה על כלל.
נכון- יש לה סיבה והיא צודקת לחלוטין בהחלטתה, אבל לפי כללי האולפנה היא לא.
אז מה? היא תלך בקו שלה במקביל לקו הישר של המוסד והם לא 'יפגשו' לעולם. הם לא יגיעו להבנה מסוימת שהיה פה מציאות חריגה ויכולה לבוא פה התחשבות שמעבר לכללים (הנוקשים) של האולפנה. וחבל.
ושוב-
היא יכולה להגיד שהייתה פה חריגה מכללי המוסד- זה לא שקר. הסיבה לדבר- יכולה לבוא אח"כ, מתוך הבנה הדדית והתחשבות במצב.
גפן36 תודה לכל העונים, עוזרים ומתלבטים אוהבי ה' סתםם..... עזרתם לי!!!!!!!! בת אדם תודה לעוזרים אוהבי ה'קביעת בחינה בבקר שאחרי שבת ארגון + השבעה ולילה לבן היא קביעה המחפשת בעיות.
שבת הארגון הוא תאריך ידוע מראש, אם באריאל, אם בבני עקיבא ואם בעזרא. אין הפתעות. יש חודש שלם לצוות ההוראה להתכונן.
נכון, צוות האולפנא לא מחוייב ללו"ז של תנועת נוער, אבל הצוות כן מחוייב להתחשב בתלמידותיו!
התחשבות פירושה שמדריכה פטורה מלבוא לאולפנא ביום הראשון שאחרי שבת הארגון, ואם התלמידה כן באה, ברור שהראש שלה לא יהיה פנוי להיבחן, ושהמערכת תמצא ביחד איתה מועד אחר מוסכם.
רב האולפנא אמור להיות מחוייב גם להמנע מאיסור "הלבנת פני חבר ברבים". מדוע הרב מרגיש צורך לחזור על דבריו 8 פעמים? מדוע ליד החברות?
יש אולפנות וישיבות שביום שאחרי שבת הארגון לכתחילה אין לימודים, בטח לא בחינה. לחילופין, הלימודים מתקיימים כסדרם, אבל מי שהשתתף באותה שבת ארגון פטור מלהגיע ללימודים למחרת ועליו\ה להשלים את החומר.
אם אין עוד דברים שלא פירטת, כל ההתנהלות תמוהה בעיניי.
האם אחד ההורים או אח\ות מבוגרים יכולים לדבר עם רב האולפנא ולהלחם את מלחמתך? הרי יחסי הכוחות בינם לבין רב האולפנא אינם שווים. "מבוגר אחראי" מטעמך שידבר עם רב האולפנא יכול, אולי, לאזן את הכוחות, שיפסיק להטריד ויכבד את שכלך, ששמעת והבנת אותו בפעם הראשונה, השניה והשלישית, לא צריך להגיע עד מאה ועשרים!
ואחרי כל זה, אני מסכימה שחשוב להיות חכמים בהתנהלותינו מול "המערכת" ולא רק צודקים. יותר מדי פעמים, מי שמתחבא מאחורי כללים, ואינו יודע להתגמש, הוא אדם עם בעיות אגו, וחבל להיגרר לרמה הזו. הבטחון העצמי שלך גדול מספיק כדי לאפשר לך להתנצל על הפגיעה בכבוד המערכת, ולהתפלל שתקלה "נוראה" כזו לא תחזור על עצמה (לפחות עד שבת הארגון הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה בשנה הבאה 
).
חזקי ואמצי,
פיגא
חניכה בעבר ואמא לחניכים בהווה
)מזכיר לי את מה שאני עברתי לפני שנה.
אם את רוצה אוכל לפרט לך יותר באישי.
סליחה שסברתי שאת מדריכה.
וכמובן, גם לחניכות מותר לאחר או בכלל לא להגיע למחרת השבעה! לדעתי.
כמו שהציעו כבר, אפשר לכתוב לו מכתב, ואז את לא צריכה לעמוד מולו ולשלוף מילים מהאויר, אלא להתנסח לבד או עם חברה \ כל אדם אחר, ולהשאיר לו את המכתב עם המזכירה \ בתא שלו.
ואני חוזרת ומציעה ש"מבוגר אחראי" כלשהו ידבר איתו בשבילך. אם הוא כל פעם חוזר על עצמו וחוזר על עצמו במקומות שונים ובפני אנשים שונים, נראה לי שראוי שמישהו מבוגר מטעמך יאמר לכבוד הרב שמעשיו מבחינתך הם "הלבנת פני חבר ברבים" וחרגו כבר מזמן מגבול ה- "הערה חינוכית לתלמידה".
אפילו אם לשיטתו התחכמת, קורה. זה שהוא חוזר על דבריו שוב ושוב לא יועיל לך, ולא יעזור למנוע את הפעם הבאה.
חוזרת וממליצה שאמא\אבא\אח\אחות ידברו איתו ויגנו עליך מפני ההערות שלו.
בהצלחה!
תודה על העצות אוהבי ה' תודה לפיגא ולכולם ב"ה המצב מסתדר לאט לאט ;) אוהבי ה'אחרונה