פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 763)

יש באתר של אריאל..
http://www.tariel.co.il/?CategoryID=2551&ArticleID=5387

נראה אלי. אאל"ט.

זוג צרפתים עולים חדשים מגיעים לארץ. הזוג שרגילים לנסוע בצרפת במהירות גובהה, נסעו בטעות מהר מדי עצר אותם שוטר, ונתן להם כנס גבוהה. הם הגיעו ליעדם ואז המארחים שלהם שאלו אותם מה כבר קיבלתם כנס?? אז הם ענו להם כן.... אבל זה כנס של ארץ ישראל!!!

אם אתה צריך עוד תכתוב תגובה ואנ י יביא עוד פשוט אנלי כח עכשיו...

אני צריכה די הרבה... בשביל מערך שלם ואני לא כזה מוצאת.... אם יש לך עוד אז זה ממש יעזור לי... תודה רבה!!!

מי מכיר את האתר ששולחים כל יום פרק תהילים או הלכה יומית????

 

כתוב בנביא שיהיה מלחמות בירושלים לפני הגאולה.

בשמואל הנביא אתה לא יודע מאיפו יבוא הזיקוק הבא 

 

בהחלט ! גם אני שמעתי שלפני הגאולה זה מה שיהיה .עם ישראל חי

תפסיקו לחפש סימנים והוכחות שסו"ס הוא מגיע!
"ואין איש יודע איך יבוא עד שיבוא" (רמב"ם)
האובססיביות הזו להבטיח שהנה הוא מגיע מחליאה אותי!

אתה לא כותב לעניין, כי אף אחד לא הבטיח שהוא מגיע מחר,

אך הקב"ה הבטיח שהוא יגיע!!

 

וכתוב בגמרא סוטה, ובספרי החסידות והפנימיות - נועם אלימלך, זוה"ק, קול התור ועוד רבים

שבעקבתא דמשיחא (פעמי משיח) אז הסטרא אחרא (כוחות הטומאה) יתגברו, וזה כמו חיה

פצועה שמפרפרת ומנסה בכל כוחה להאבק על רגעיה האחרונים.

 

אז את התלונות נא להפנות לספרים שהוזכרו..

 לנסות לחפש את הסימנים ולא להתייאש מהמשיח מאשר לא לחפש סימנים ויש סיכוי קטן להתייאש ממנו או לשכוח אותו

המשיח זה מנהיג שיעלה לשלטון ויהיה צדיק וילחם מלחמות ה' ויבנה בית מקדש.

ולכן במציאות הנוכחית אני לא רואה את המשיח מגיע בשנים הקרובות. לא כתוב (לפחות ברמב"ם)  שצריך להאמין שהמשיח יבוא מחר. כתוב שצריך להאמין שהוא יבוא והוא יהיה צדיק ורב פאר.

אף אחד לא מבטיח לך שאחרי הסיבוב פיגועים הנוכחי יעלה לשלטון איזה פייגלין או מנהיג יהודי נאמן אחר. יכול שזה סתם עוד סיבוב שלא יוביל לכלום. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אסור להגיד בוודאות מתי המשיח יבוא (תפח רוחם של מחשבי קיצין) כי זה גורם לאנשים שפויים להאמין שהכל שטות אחת גדולה.

גם ברוך לא התכוון שזה ממש מחר (הלוואי, כן) אבל זה חלק מהתהליך והוא השמש באינתיפדה השלישית בשביל לחזק את עצמו שאנחנו בפתח

שכבר "פתאום

יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים"

ועם כל זה אחכה לו ב כ ל י ו ם ש י ב ו א ! אחים שלי!! תיהיו חזקים! עם ישראל חי!

אני חושבת שאם את לא מחכה מאד לעשות משהו ואת במקום שקט ורגועה ושום דבר לא מלחיץ אותך אז במצב כזה קל להתכוון בתפילה.

וחוץ מזה...

לי מאד עוזר שאני שרה לעצמי את המילים!!!!!!!    זה ממש תענוג!!

בעזרת ה' יתברך!

 

הדרכה חשובה לכוונה בתפילה וגם בכל דבר בעבודת ה' ששמעתי ממורי ורבי הרב טל שליט"א

 

כל פעם להתמקד על משהו אחד בלבד!
[בתור התחלה החובה ההלכתית מצריכה  לכוון את ברכת אבות בעדיפות א', וגם מודים בעדיפות ב']. 
חשוב במקביל ללמוד על חשיבות התפילה, פירוש המילים וכו'... אבל בכל אופן לא משנה מה - לא לזוז מהברכה שבחרת להתמקד בה. ככה מקנים קניין בנפש שהופך עם הזמן להיות 'טבע שני'... 
אחרי שבוע/תקופה שמצליחים כל תפילה לכוון את הברכה שבחרת ואתה מרגיש שזה כבר נכנס לאט לאט להיות 'טבע שני' לעבור לכוון את הברכה הבאה, ככה עוד ועוד...

פתאום אחרי שהצלחת היצר יקפוץ ישר, הצלחת? יאללה רוץ על זה תכוון עכשיו את כל התפילה! 
ממש לא להקשיב לו. זה עצת היצר הרע. אחרי זה האדם יצליח עוד פעם פעמיים ואז יתעייף ויתייאש.  
מפתחים ממש שריר בנפש, ואסור בפעם אחת להעמיס עליה משקולת של 100 קילו, כי אם אדם יעשה ככה השריר יקרע!
אלא מתחילים לאט לאט, ועולים בהדרגה.

נו... כבר כיוונת עוד ברכה, אל בכוח תוציא ממנו את הכוונה בכוח כי "אסור לי לכוון". אבל ההגדרה צריכה להיות: אני מכוון רק בברכה אחת בלבד! אחרי זה את הברכה שכבר קניתי בנפש, פשוט מחזקים אותו, ואת הברכה החדשה.

 

נראה לי שזה מישהו ששומר שבת וגם מקפיד על ההלכות ומקשיב לרבנים....

 

וגם אם הוא לא מקיים הכול, אבל בשאיפה להגיע לשם...

היה לנו ממש מלא דעות בנות אמרו שאולי מי שהוא דתי הוא בכלל ככה בגלל ההורים שלו..

ואולי בגלל החברה..

ואולי כי מצווים אותו או שהוא מעדיף להיות חילוני או משהו אחר..  

והוא בעצם כל הזמן אומר לא אני יעשה את זה לאט לאט..

עם את רוצה עוד אשמח להרחיב

זה^^ אם אתם חייבים הגדרה.
אני אישית משתדלת לא להשתמש במילה דתי

(כן לפעמים מסורתי שומר יותר מדתי לייט ההבדל הוא באמת בהגדרה

ומתוך היכרות אם אנשים זה הבדל עצום)

אדם, לדתי/לא דתי.

כמובן שאין הכונה לרצון שלו לחברים שהם במקרה דתיים, אלא שהחברה שהוא יבחר להיות בה, ואפילו להקים אותה היא חברה דתית. (הרצון המדובר כאן הוא בעיקר ההחלטה הנובעת מהרצון, שהיא מה שהופך את הרצון לדבר ממשי.)

כמובן שישנן דתות שונות, וכל חברה יכולה ליצור דת משלה.

 

וכאן מופיעה עוד שאלה והיא-אם כן, מהי התכונה של החברה הדתית הישראלית? (או אולי נכון יותר לומר-"עדת ישראל")

אמונה בה' אחד בורא העולם שאין לדבר בעולם קיום בלעדיו והוא מעל מימדי הזמן והחומר ואינו מורכב מחלקים שונים, וקבלת עול מלכותו ועבודתו, ושלילת העבודה לכל ישות אחרת (רוחנית או חומרית).

אמונה בכך שהוא מדבר עם בני אדם ומצוה עליהם, והוציא את ישראל ממצרים להיות לו לעם ושלח את משה רבינו לתת להם תורה שלמה שחובה לקבלה והיא המורה את הדרך הישרה לכל העולם עד עולם בלא שינוי.

האמונה בכך שהוא משגיח על העולם ויודע הכל, וגומל לאנשים כפי מעשיהם, לצדיק טוב ולרשע רע.

האמונה שהוא מנהיג את העולם לתכלית שהקב"ה הבטיח לעם ישראל, שהיא: עולם הבא- דהיינו מציאות של הכרה שלמה ונצחית בה' אלקי ישראל הממלאת את האדם בעונג, ימות המשיח- דהיינו שיגיע זמן שהעולם יהיה כולו תחת שלטון הטוב והצדק שגם עוזר לכל אחד לשמוח בחייו ולממש את ייעודו, ותחיית המתים-דהיינו האפשרות להוציא לפועל את השלמות הגדולה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה ולא הגיע אליה בגלל הבעיות שלו (וכאן ישנה מחלוקת בין שיטות שונות מהי בדיוק אותה שלמות, והאם יש לה סוף ואכמ"ל.)

 

לכן, נביא שמכחיש אחד מהדברים הללו-דינו חנק.

 

השתדלתי מאוד לצאת בהגדרות הללו ידי חובת כל הדעות בלי להוסיף על אף אחת מהן.

כללי האמונה הם אמונה באלקים, אמונה בהדרכתו בעולם ואמונה בהנהגתו את העולם.

 

אחרי שאדם יודע את זה, הוא זה שצריך להגדיר את עצמו כדתי. עצם הרצון שלו להגדיר את עצמו כדתי מעיד בד"כ על רצונו להשתייך לחברה הדתית, ולהיפך.

דתי אמיתי?
אדם ירא שמיים שמרגיש עצמו מחוייב אישית ללא קשר לציפיות החברה למה שבוראו דורש ממנו!

עושהמה שהשם אמר גם אם לא בא לו או שהוא לא מבין

אני משתמש בו רק כשממש אין לי דרך אחרת להגיד את הדברים...

בגדול אפשר לשייך אנשים למושג 'שומר שבת' אם כי כולנו לא שומרים על כל הלכות השבת באופן מוחלט וכך גם כל 'חילוני' שומר כן על חלק ממצוות השבת.

יש המשתמשים בביטוי 'הולך עם כיפה' , או 'נוסע בשבת', גם אפשרי.

הגמרא במסכת בבא מציעא אומרת שתלמיד חכם הוא אחד שאינו דובר אמת באושפיזא, פוריא ומסכת..

בן אדם שרוצה ומשתדל לקיים רצון בוראו. ואם לא מקיים משהו- זה לא נובע מריפיון אלא מחולשה, אך השאיפה שלו היא לקיים הכל.

אנחנו לא במתמטיקה והגדרה לא צריכה להיות מדוייקת . אז אם אני משתמש במלה דתי בהגדרה עצמה לא נורא. אני מתכוון לכאלה שכולם  קוראים להם דתיים.

 אז מי שאומר "אין דבר כזה יהודי דתי כולם דתיים" נראה לי שהוא לא מתייחס ברצינות תורה והכל אצלו כזה כאילו.

 אבל אם כאלה שמתיחסים ברתינות לתורה רואים בו דתי אז הוא דתי.

שמקשיב למה שאלוקים כותב בספר החוקים שלו

ולמה שהחכמים שהתקרבו לאלוקים גזרו ואמרו, כמו שכתוב ועשית ככל אשר יורוך.

ולא אף שילטון זר.

ה' יתברך, אלוקי ישראל, ציווה בתורה חוקים. 
מי שרואה את ה' כמלך שלו לא יקים שום פקודה של מלך אחר (נוצרי, מוסלמי, אל כופר (אתאיסיט) וכו').

יקיים את המצוות כמה שיותר, 

אם מעד בשוגג, ישתדל לעשות תשובה.

אך לא יתכן שמועד במזיד! אם הוא מועד במזיד זה סימן שההנחת יסוד שה' הוא המלך מעוררת אצלו...

דוד, שלמה, אסא, ועוד רבים וטובים, לא היו דתיים?

כזכור יש חטא-בשוגג, עוון במזיד ופשע במרד-להכעיס. המומר הוא מי שיותר גרוע משלושתם, והוא מי שהוחזק לעבור על עבירה במזיד, ויש מומר לתאבון ומומר להכעיס, אבל רק אחרי שהוחזק ונתפרסם כאחד שעובר עבירות.

 

אדם שהיצר שלו יותר חזק מהשכל, לא אומר שאין שכל, או שאנחנו לא מתיחסים לשכל.

כמובן שיש גבול לכל תעלול, אבל כל עוד האדם עצמו מתיחס לשכל שלו, מן הראוי שגם אנו נתיחס לזה. רק אדם שאיבד את הרצון הבסיסי להיות חלק מחברה דתית, מראה שכבר לא מעניין אותו לכבד את האמונה הדתית.

 

גם אדם רשע יכול להיות דתי. "צבור" כידוע-צדיקים בינוניים ורשעים. וגם המעלה של החלבנה בקטורת, היא דוקא בגדולה הזאת, של אדם שהנפש שלו הושחתה, ובכל זאת הוא נותן לאלקים את הכבוד הבסיסי בזה שהוא מצטרף אל הצדיקים בעצם האמונה והדת, למרות שקשה לו לקיים מצוות. כמובן שאין בדברי שום הכשרה לרשעה, אלא רק הבחנה בין צדיק לבין דתי (ואגב, גם אדם שעובר עבירות מסוימות במזיד לא כ"כ ברור מתי הוא נקרא ממש רשע, ולא רק בינוני, או צדיק שאינו גמור).

על פי ההלכה, לפחות מה שהוא יודע. כי אם הוא לא יודע לדוגמא שבורר אסור בשבת, אבל כל השאר הוא שומר קלה כבחמורה אז יוצא שהוא שמר את השבת ורק עבר על בורר בשוגג. אבל לדוגמא, "דתיים מסמסים" רק קוראים לעצמם דתיים, אבל הם לא באמת דתיים, כי ידוע ופשוט שזה אסור. וכן דתי שרוצח וכו', זה גילוי דעת שהוא לא באמת דתי.

אמונה בשלושה-עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם,

ושאיפה לקיים את כל התרי"ג מצוות (לפחות את החלק שהוא מצווה בהן).

 

ויש לזה גם נפקא-מינה הלכתית (השלכות הלכתיות):

מי שלא עושה את מה שנכתב לעיל, א"א לצרף אותו למניין אא"כ אפשר להגדיר אותו כתינוק שנשבה (א"א להגדיר דתל"ש כתינוק שנשבה).

ואין אפשרות להעלות אותו לתורה למניין הראשוני, כלומר אפשר להעלות אותם רק כ"מוסיף".

בס"ד

 

אז ממילא מה שהחברה מחליטה כדתי- יכול להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן.

 

השאלה מי הוא עובד ה' או מי הוא מאמין היא שאלה אחרת, למרות שיכולה להיות חברה בה ההגדרה של דתי מתבססת על הגדרות אלו (לא נראה לי ששמעתי על חברה כזו)

היתה לי כבר דעה מההתחלה. רק עניין אותי מה אתם חושבים...

אז תודה

למאי נפקא מינה?

ההבנה שיש משהו ברור שכולנו מתכנסים סביבו, מחזקת את האחדות.

אבל במקביל להתאגדות הזו יש תהליך דחייה של כל ה"אחר".

על כן, עלול לצאת שכרנו בהפסדנו. ההבדלה בין ישראל לעמים

היא נכונה ואמיתית, אבל להמציא הבדלות בתוך עם-ישראל זה

פתח לרעות רבות, אם לא רעה בפני עצמה. (למעט הבדלות

שמקורן בקודש כמו כהנים ותלמידי חכמים...).

 

אז יש מושג דמיוני-מעורפל כזה "דתי". כולם יודעים פחות או יותר מה

הכוונה. איזה צורך יש לנו לשים גבולות בתוך מושג דמיוני מלכתחילה

אם כולם יודעים מהו אומר?

 

את המאמר "מסע המחנות" אתה בטח מכיר, נכון?

כמו ההגדרה בא-לוהות. דוקא הדברים העדינים האלו זקוקים יותר מכל דבר אחר להגדרה, כדי להראות שהדברים החשובים לא הופקרו לדמיונות.

לטענה ש"כולם יודעים"-כולם יודעים מי הוא א-לוהים, ואעפ"כ אנחנו חוזרים כ"כ הרבה פעמים על ההגדרות שלו-אחד, היה הווה ויהיה, גדול גבור ונורא, מלך, מוציאנו ממצרים, ועוד רבים מספור.

 

אגב, הרב קוק מסביר (נראה לי במאמר "תלמים") ש"כפירה" היא הסכמה על כך שאין חשיבות לעסוק בתחום מסוים. למשל-היום אנשים כופרים בכח הכישוף-ז"א שהם רואים בידיעתו על עצמותו, על כלליו או על פרטיו משהו חינוי או בעל ערך לחיים. מכאן שהאמונה במשהו יש בה גם דרישה לעסוק בו.

 

ב"מסע המחנות" הרב קוק מדבר על זה שצריך לחזור להגדרה המשולשת צבור-צדיקים בינונים ורשעים, ומה עם הפורשים מדרכי צבור?

הגדרת האדם הדתי, כמוה כהגדרת ההולך בדרכי צבור, הצבור המשותף והמאוחד לעם ישראל. לצערי, רבים היום יצאו מצבורנו. אמנם נכון, איני מסכים לכנותם בשם אחר, מאותה סיבה שהרב קוק מזכיר במסע המחנות, אבל כרגע הם מחוץ לצבור הישראלי, ואנחנו צריכים לרצות שהם יכנסו לתוכו, ולא לנסות לטשטש את ההבדל.

אולי אפשר להסביר על פי דברי הרב קוק שם, שההגדרה לא צריכה להגדיר את האדם, אלא את החברה, והאנשים צריכים לרצות לחבור כולם יחד, רק שכל אחד מנסה להגדיר את החברה קצת אחרת, והדיון הנכון הוא מהי החברה הדתית, ולא האם פלוני דתי. (אני חושב שהשאלה שנשאלה בכותרת היא לישנא דמשתמע לתרי אפי... אני בכל אופן הבנתי שהשאלה היא על החברה, ואני חושב שהשאלה הזו נחוצה.)

אנחנו אף פעם לא מדברים על עצמותו. מדברים על גילויים שלו, מצד היחס שלנו אליו.

ישנה שלילה של ההגשמה, אבל לא הגדרה של האלוקות. אנחנו כן מגדירים מה הוא לא:

 

"...אלא אחד,שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל

אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד אחר

כמותו בעולם". "אין לו דמות הגוף ואין לו גוף".

 

ההגדרה היא עצמה הגשמה, אי-אפשר לבטל את ההגשמה על-ידי הגדרות. הרב אומר את

זה גם על מושגים אחרים כמו "אמונה", "אהבה" וכן באגרות (לא זוכר איפה) הוא מוחה על

הניסיון להגשים מושגים קבליים (הוא מתייחס ספציפית ל"אדם הקדמון"). בקיצור אני חושב 

שהדוגמה הנקודתית שהבאת לא תואמת את הנדון דידן.

 

לגבי "מסע המחנות":

דווקא הבנתי מדברי הרב את ההיפך. החלוקה לצדיקים בינוניים ורשעים היא חלוקה כשרה.

בניגוד לחלוקה החברתית, היא גם עניינית. שהרי אם אדם א' מחלל שם ה' ועובר על מצווה

ממצוות התורה, הוא נושא את עוונו והוא לבדו האחראי הבלעדי למעשיו. כשמחלקים קטגורית

אנשים מתוך הנחה שכולם שותפים לדעות, לרעיונות ומעשי, פעולות של בודדים יכולים להכתים

את השאר. בשפה מודרנית: נוצרת סטיגמה. והקשר בין הסטיגמה למציאות יכול להיות עצום.

 

אמנם עיקר המאמר מתייחס לבחינה האישית. אדם יכול לחשוב: אני שייך למחנה של  ה"חרדים",

לכן אני חרדי. כשבפועל הוא יכול להיות מושחת מכף רגל ועד ראש. אבל הדברים קשורים אחד לשני...

למה לפחד לדבר על עצמותו כל עוד אתה אומר דברים נכונים?

הבעיה היא המחשבה שאתה שם את אלוקים על השולחן כדי לנתח אותו, אבל אם אתה מבין שאלוקים נשאר נבדל וקדוש גם אחרי כל ההגדרות, ממילא באופן טבעי כל ההגדרות שתתן מבטאות יחס שלך כלפיו, גם כשאתה מדבר על עצמותו (ולכן המקובלים לא חוששים להמשילו בגוף).

 

אני מסכים שההסתכלות שלנו על אלוקים היא סובייקטיבית, אבל אני חושב שאתה טועה בזה שאתה מציג את ההסתכלות הסובייקטיבית כלא נכונה, או לא מייצגת את האמת האובייקטיבית, או לא אמת לאמיתה.

מכיון שאני רואה בהסתכלות הסובייקטיבית אמת, אני לא נמנע מלהגדיר גם דברים מופשטים כמו חברה.

לענ"ד גם הטענה ש"הכל אלוקות" בעצם באה לומר שהאובייקט לעולם נשגב ממך, מכיון שהוא מקויים ובנוי ע"י האלקים, וא"כ אין לך השגה בו. זה לא סותר את זה שכסובייקט הוא אמיתי. ה' יצר את המציאות כפולה. וגם בצד החיצוני שלה היא אמורה ויכולה להיות שלמה ומדויקת.

הבעיה היא שהניסיון לומר שהכל אלוקות גרם לאנשים לחשוב שכל מה שהם מכירים הוא אשליה, או נשגב מבינתם.

אבל האמת היא, שהם מעולם לא באמת השיגו בשכל את מה שנשגב מבינתם, מה שהם השיגו בשכל-היא היא בינתם, וזה מה שצריך להיות.

(ז"א-האנושות חושבת שאם הכל אלוקות ואנחנו לא משיגים את זה, אנחנו לא משיגים בעצם שום דבר. אם אנחנו לא משיגים שום דבר-אין לנו הבנה באמת ושקר, ולא עוד, אלא שהשכל יוצר אשליה המנתקת מאלוקים. יש מי שרצה לזרוק בגלל זה את השכל, ויש מי שהסתפק במחשבה שהשכל לא נועד להכיר את אלוקים, אלא רק לדברים נמוכים יותר.)

 

 

החלוקה לצדיקים בינוניים ורשעים היא חלוקה כשרה. אבל גם החלוקה בין הולכים בדרכי צבור לפורשים מדרכי צבור היא חלוקה כשרה. ולצערי הקבוצה האחרונה לא נכנסת באף אחת מהקבוצות הראשנות. הרב קוק לא בא, ולא יכול, לבטל את ההגדרה "פורשים מדרכי צבור". הדבר שעליו הרב קוק עומד, זה שלא שייך שנכנה שם שמשייך אדם לחברה מסוימת שאנחנו מאמינים שאין לה מקום בעולם. כמו שאתה לא יכול להגיד על בעל חיים שהוא ממשפחת הדינוזאורים אם אתה לא מאמין בקיומם של דינוזאורים.

ואגב, גם ההגדרה של פורשים מדרכי צבור, עוזרת לבטל את הסטיגמה וההכללה, כי היא תברר שיש הבדל מהותי בין מי שהולך בדרכי צבור אבל הוא רשע, למי שפורש מהצבור והוא "צדיק", ובזה היא תבטל אפשרות להשמיץ אדם דתי עבור מעשים לא נכונים שלו, או של אדם דתי אחר.

כמובן שצריך את שני הדברים.  גם אחדות החברה -שמתגלה ברצון שכולנו נחיה יחד ונעזור זה לזה מתוך הכרה בצד המאחד ולא במפריד, וגם וידויו של החוטא -שמבטא הפרדה בין דבר שנעשה מכח הרשעה לדבר שנעשה מכח הצדק ומנטרל את הכח המפריד, מונעים לה"ר.

 

לגבי הטענה בסוף, קשה לי לדעת מה התכוונת, אבל עצם זה שלא ברור לי שלא התכוונת לומר שאותו אחד אינו חרדי, היא הדבר שמניע אותי להגדיר את החברה. כמו שאמרתי, אני מעוניין שיהיה ברור שיש משהו מאחד גדול יותר מהשאלה אם הוא מושחת או לא מושחת.

עצם ההגדרה שנתתי היא כזו שלא מגדירה את האדם אלא את הרצון שלו, ובזה חמקתי מהבעיה שהרב קוק מדבר עליה, כי כשהאדם מבין שזו רק ההחלטה החיצונית לו, הוא מסוגל להכיר במציאות התשובה כפתוחה לפניו. הוא רוצה להיות בחברה דתית? הוא דתי וזה מצוין. הוא רוצה להיות בחברה חילונית? הוא בוחר בחברה הלא נכונה, והוא חילוני. כל עוד הצד של הבחירה מודגש בהגדרה בצורה חזקה-שער התשובה פתוח לרווחה.

אמרתי שהיא סובייקטיבית ושצריך לראות אותה ככזאת ולא להתבלבל ולהפוך את הסובייקט לאובייקט.

"עצמותו" - האובייקט. הבנתנו את האובייקט, גילוי של האובייקט - סובייקט.

 

אני לא ראיתי מגוף המאמר את הטענה שהבעיה היא לשייך אדם לחברה שאנחנו לא רואים מקום לקיומה המאמר מדבר על הבידול שנוצר בין המחנות עקב הגדרות מלאכותיות. חלוקה שאנשים חילקו את עצמם, לא ששייכו אנשים אחרים. אשמח אם תאיר את עיניי מתוך דברי הרב.

 

כתבת דברים מעניינים. צריך לחשוב עליהם קצת.

עד אז, תוכל לחדד עבורי את ההבדל בין "הולך בדרכי ציבור" ל"צדיק" ובין "פורש מדרכי ציבור" ו"רשע"?

 

בקשר להערה האחרונה שלי:

אמנם אדם יכול להשתייך לחברה החרדית (כפי שאנחנו מכנים אותה), אבל זה לא אומר שכל פרט בחברה הזאת חרד לדבר ה' פשוטו כמשמעו.

שאנחנו לא רואים מקום לקיומה, אנחנו לא נלמד ממנו את הדברים הטובים שלו, כי הם חלק מחברה פסולה, ואנחנו עלולים לחשוב שהדבר היחיד שצריך לתקן בעולם-זה שכל חברה אחרת תתפרק. העובדה שמישהו שם מישהו אחר מחוץ למחנה שלו, גורמת שיתקבע בשכל פירוד כזה שקובע שמצד האמת אין לעולם צורך בחברה השניה על אנשיה ואנשים יסרבו לקרוא לשלום (שמו של הקב"ה) כי הרי אני לא זקוק לו, ורק הוא זקוק לי, אז למה אני צריך שלום?

אם יפנימו שיש צורך בכל אדם, ורק העצם המופשט של החברה השניה הוא הפסול, דבר הבא לידי ביטוי בכך שפסלתי את הרצון של האדם להשתייך לחברה חילונית ולא את האדם, כי לרצון הזה אין מקום אבל לאדם יש, אין שום בעיה, כי האדם עדין שואף לשלום.

המצב שהרב קוק מתאר (שקיים גם היום לצערי), הוא לא שקיימת חברה ברורה, אלא שמשייכים אדם לחברה כאילו זה משהו בעצמותו, משהו שהוא יכול לשנות, אבל בנתיים זה בעצמותו, והוא אדם פסול. אני לא אומר שהוא פסול, אלא בוחר לשייך את עצמו לחברה פסולה.

מותר ורצוי להוקיע את הבחירה של האדם בחטא, אבל חס ושלום לומר שאין לעולם צורך בפלוני וכל המתלווה אליו כי הוא "חוטא". כמובן שיש להתיחס אל אדם שבחר בחטא ככזה, רק שצריך להכיר בחיוניותו לעולם.

 

רמב"ם הלכות תשובה, פ"ג:"הפורש מדרכי ציבור:  אף על פי שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ, וכאילו אינו מהן--אין לו חלק לעולם הבא." -ז"א-מי שהחברה הדתית לא מעניינת אותו. (וכמובן שלא צריך לדבר על מי שכופר בה' וכדומה).

ורשע "ההולך בדרכי צבור"-"וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם אמיתית, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהבו ולחמול עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה, ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות מחמת תאותו והתגברות יצרו הרע, הרי הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק, והוא מפושעי ישראל" (פיהמ"ש, סוף ההקדמה לפרק חלק).

 

 

ההגדרה כשלעצמה היא סובייקטיבית ובסובייקט יש לנו הבנה, ולכן אפשר להגדיר את האלוקות, כל עוד אנחנו זוכרים שהוא לא הסובייקט, ונראה לי שכל אדם נורמלי שמדבר על ה' אחד למשל, לא מדמה לעצמו מין מציאות "אחד"ית כזו שהיא עצמותו של הבורא, ולכן זה בסדר. הבעיה היא לחשוב שהסובייקט הוא גדר לעצמותו, ולא שהוא מגדיר את עצמותו, כי להגדיר עניינו-ליצור בשכל שלי את הגדרות להבנת האובייקט.

אפילו שתכלס' 'דתי' זה דבר שמחייב אותך חיצנית. כי אם אתה יהודי, לא משנה איך אתה מגדיר את עצמך אתה חייב בקיום צוות, וזה לא משנה אם אתה קורא לעצמך 'חרדי' 'דוס' או 'כופר'

אז כשאתה אומר שאתה דתי זה מחייב אותך יותר חיצונית, כי זה השם שאתה נותן לחברה שאתה משייך את עצמך אליה ולהגדרות החיצוניות שלה אתה מחויב. 

אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

אם את שואלת מהו אדם שומר תורה ומצוות - זו כבר הגדרה אחרת לגמרי.

אהבתי

http://www.hidabroot.org/he/question/42258

במסגרת הצורה בה הוא נולד.

הצורה שבה ה' ברא אותנו לא קשורה לזכות הבחירה בכל מני דברים.

יש גם מידה של בחירה חופשית.

לפעמים האפשרויות רחבות יותר, לפעמים פחות.

אבל מציאות של בחירה נשארת. חוץ ממקרים שנקראים "אונס".

 

"נוח לא לאדם שלא נברא יותר משנברא".

לא בחרנו לחיות. מישהו אחר עשה את הבחירה בשבילנו.

"עכשיו משברא יפשפש במעשיו".

אבל אחרי שהוכרחנו לחיות, אנחנו יכולים לבחור איך לחיות.

 

בקשר למציאות הספציפית ששאלת, על בעלי תסמונות וכדו':

זה תלוי במידת החומרה של הבעיה. לא בכל מקום נשללת הבחירה החופשית.

אני מכיר בחור בעל תסמונת דאון שמתפקד כראוי ומודע לעצמו בהחלט. אבל

במקרים חמורים יותר, ל"ע, באמת מתאים להשתמש במטבע של חז"ל ש"שוטה

פטור מן המצוות".

הוא נכנס בגדר של "אנוס"...

אנשים שנולדים כך הם נשמות מאוד גבוהות (החזון איש זצוק"ל היה קם בפניהם),ולכן נשלחו לכאן לתקן בלי יכולת לקלקל,לכן נולדו כך, ע"מ שיחול עליהן "דין שוטה" הפטור ממצוות, וכך הם לא מחוייבים במצוות ולא נענשים על עבירות, אלא רק מתמרקים כאן בעולם הזה בייסורים  (ייסורי המצב הפיסי שלהם), ובאים לעולם הבא נקיים ומזומנים לחיי העולם הבא

הדיבורים האלו משנים את כל ההסתכלות על האנשים האלו. 

ה אוהב אותנו!!
תראו את ההבדלים בין המצב של עמ ישארל לפני כמה שנים והיום! הגאולה פה!!

המשיח זה מנהיג שיעלה לשלטון ויהיה צדיק וילחם מלחמות ה' ויבנה בית מקדש.

ולכן במציאות הנוכחית אני לא רואה את המשיח מגיע בשנים הקרובות. לא כתוב (לפחות ברמב"ם)  שצריך להאמין שהמשיח יבוא מחר. כתוב שצריך להאמין שהוא יבוא והוא יהיה צדיק ורב פאר.

אף אחד לא מבטיח לך שאחרי הסיבוב פיגועים הנוכחי יעלה לשלטון איזה פייגלין או מנהיג יהודי נאמן אחר. יכול שזה סתם עוד סיבוב שלא יוביל לכלום. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אסור להגיד בוודאות מתי המשיח יבוא (תפח רוחם של מחשבי קיצין) כי זה גורם לאנשים שפויים להאמין שהכל שטות אחת גדולה.

הקבה איתנו זה הכי חשוב.בין כל האבסורדים במדינה יש לנו את ה'!!

תהיו חזקים עוד טיפה והמשיח בא!!!!!

היא רוצה לפתוח דיון

הוא לא שר עם נשים ולא נשאר ב"אולם" כאשר יש שירת נשים...

מותר לו לשיר..

הוא לא עושה את זה לשואו וכו...

ונראלי שהוא מלווה ברב...

וחוץ מזה בעיניי זה קצת קידוש ה' להראות את הצד היפה והטוב של הדתיים!!!

והוא מציג שם דרך יהודית דתית אמיתית, בלי הקלות...

"קידוש ה'" זה לא יחסי ציבור לדתיים.

 

זה הרבה יותר מזה.

אבל אני חושבת שכל דתי שהולך לריאליטי צריך לבחון עם עצמו, אם זה נכון מבחינתו, אם זה לא מתנגש עם רוח ההלכה...עד כמה הוא באמת יצליח לשמור שם על ההלכה..וכו'...

ובנוסף להכל לזכור שבין אם הוא ירצה ובין אם לא הוא מייצג את הציבור הדתי, אז שיעשה את זה בצורה הטובה ביותר..

דבר ראשון איל כהן משחק אותה מבחינה דתית בפרט ומבחינה מוזיקלית בכלל.
דבר שני מה? מה נראלכם? למה מדברים על הדתיים כעל "טלוויזיה זה המקום של החילונים?" כשיהיה רוב גדול של דתיים מה נעשה? לא יהיה טלוויזיה או שכל היום רק יהיו שידורים ישירים של שיעורים והלכות.
דיי. תפסיקו לחיות בסרט. הוא בנאדם גדול שדואג לקריירה שלו ועל הדרך אני אומר לכם.. הוא גם עושה קידוש ה' גדול!
ולך דומיה תהילה.. קידוש ה' הוא ביום יום אבל אם יש לך הזדמנות לעשות את זה מול מאות אלפי אנשים.. למה לא?!?!?!

בין היתר כי אני לא צופה בתכנית.

 

אלא שיש עיוות של המושג "קידוש ה'" ורציתי להעמיד דברים על דיוקם.

 

(אחת לכמה זמן השאלה הזאת נשאלת, כל פעם תכנית אחרת ואדם אחר.

בסוף חמש עשרה דקות התהילה שלהם העולם חוזר לנהוג כמנהגו. השינוי

שהם מביאים הוא לא דרמטי, אם בכלל).

למה אי אפשר ללכת לתוכנית כזאת אך ורק בישביל הכסף האישי?

לא שמעתם שאביב אמר שהוא הסכים לעשות הופעה ב''התנחלות''?

לדעתי זה ממש קידוש ה'!!!

ואני יודעת גם באיזה רב פחות או יותר....

ולך דומיה תהילה צודקת קידוש ה' צריך להיות מעבר.... אבל זה גם קידוש ה' לדעתי....

(קשה לי להאמין) - זה שיתוף פעולה עם תרבות של שקר. לא חושב שיש בזה קידוש השם.

אני גם גרה בגב ההר..!!!

ואצלנו כל הזמן מחזקים את זה ואומרים לנו שזה טוב ולתמוך בזה ושזה חשוב !!

כי זה קידוש ה'!!

 

ה' ירחם לגמריי

רק כי זה הדרך הכי נוחה לפרסם את היצירות שלו..
ובכלל שניהן אומרים שזה שטויות)

<צ>

הנה לכם עוד אישור מנעל.

 

והערה חשובה:

בנים- תבואו!

 

יש שם יותר מידי בנות, אז תבואו לארח לי לחברה

מה צרייך לעשות ?

שיפנו באישי לניק שפתח ת'שרשור..

במקום לבקש מהבנים לבוא אפשר אולי להגיד תודה על זה שאין שם יותר ממה שיש.


זה נשמע כאילו אתם ממש רוצים שיתווספו חבר'ה שכולים לפורום. זה נשמע ממש לא טוב. לדעתי מה שיש שם זה מספיק ואולי אפילו יותר מידי (תתקנו אותי אם אני טועה..) ולא צריך לחפש ואפילו לדרוש שיבואו עוד.
ואם לא הבנתם נכון,זה לא שאני אומרת שמי שכן לצערנו שכול שלא ילך. דווקא שכן ילך. זה בשבילו נועד. אבל בצורה שאמרתם את זה זה נשמע קצת כאילו ממש באלכם שיהיו עוד חבר'ה שכולים.
מקווה שהסברתי את עצמי נכון.ומקווה שהבנתם.

סליחה אם עיצבנתי במה שאמרתי.


ובכללי, אשריכם!! אשריכם המנהלים. עבודת קודש ממש. הפורום הזה נשמע פורום שממש חשוב ונצרך. תמשיכו לעשות חיל ובע"ה שלא יצטרכו עוד חבר'ה להצטרף לפורום מהסיבות שהפורום הנ"ל קיים.

 

בעיקרון את צודקת, 

אנחנו לא שמחים על שום משפחה שכולה בעמ"י, אנחנו לא שמחים שיש עוד נערים ונערות שכולים.
ממש ממש ממש לא! אנחנו הכי היינו רוצים לשמוע רק על בשורות טובות בעמ"י.

 

אנחנו פונים לאלה שהקב"ה כבר העמיד אותם בניסיון

ומזמינים אותם אלינו לחוות את ההתמודדות ביחד לתת כתף לכתף אחד לשני.

 

אני חושבת שהמנהל Short Shadow התכוון שאם יש פה במקרה בקהל ניקים שהם שכולים, או ניקים שיש להם חברים שכולים שחושבים שפורום תומך יכול לתת להם מענה. 

כמאמר הפורום שלנו - 'אם כבר- אז כבר' אם הקב"ה כבר העמיד אותך בניסיון לפחות נעבור את זה ביחד.

 

מקווה שהבנת שלא אות שמחה בפינו, אלא רצון משותף להתמודדות יחד.

שפע טוב ובשורות טובות לעמ"י

מנהלי נוער שכול 

 

 

תגיעו בהמוניכם ! אבאל'ה תרחם עלינו !!

בס"ד

 

שיהיה לכם בהצלחה צדיקות

 

ננסה לארגן משו נוסף בהמשך בעזרת ה'

בס"ד

 

נדמה לי שהממשלה לחוצה גם ככה

כל יום יש פיגוע וזה נשמע חזק יותר מכל הפגנה שתעשי

העניין שלנו הוא מול הקדוש ברוך הוא

יש לנו פה בעיה

כנראה צריך לעשות חשבון נפש בעם ולעשות תיקון כלשהוא

לכן בתור התחלה חשוב לי להתפלל

 

(ולמרות זאת אשמח לדעת גם על הפגנות ולהשתתף בהם)

יום רביעי הקרוב י"ט חשוון (12/11/14)
בשעה 15:00 בגשר המיתרים בירושלים.
במחאה על התנהלות הממשלה בהפסקת פעולות הטרור.

___


לאור כל ההתפרעויות והפיגועים בתקופה האחרונה, היום נצא כולנו עם דגלי ישראל בשעה שש וחצי לצומת הקרובה.

כל אחד שיכול להיות אחראי על צומת (בשביל תמונות וכדו') שידבר עם אורי 0544725148

__

חברים יקרים, היום כולנו נתאחד במקום הרצח בתל אביב.
מרבע לתשע עד אחת עשרה בלילה נהיה שם. בתחנת רכבת ההגנה.
אתם מוזמנים.
ישיבת ההסדר שדרות ומטה ארץ צבי.

לפרטים: 052-7906933

בס"ד

 

אנשים חשוב חשוב חשוב לבוא!

אז מגיע לו שיחקרו אותו ואז שכבר לא יהיה צריך אותו שיהרגו אותו!!!!@

ואז ישימו אותו בכלא וישחררו אותו בעסקה הבאה...

 

ושונאת את זה!!!
אחרי שקמתי משנץ פי שתיים עייפים!

עוזר לחזור לישון או להתקלח מקלחת טובה
פעם אחת קפה עזר לי

שינה מרובה (יותר ממה שהגוף צריך בערך שבע שעות ללילה) גורמת לעיפות‎‎

הדור שלנו לא פורץ דרך או משהו...

 

נכון, צודקת, זה לא טוב. 

צריך להשתדל ללמוד הלכות לשון הרע ורכילות.

התכוונתי על לרדת על אנשים לא לשון הרע ורכילות  זה גם לא טווב !!

 

אבל אני דייברתי על משהו אחר.. שאתה עוקץ אנשיים ויורד עליהם..

אבל מי שלומד הלכות לשון הרע ורכילות באמת יודע לשמור על הפה שלו ונזהר לא לפגוע באחרים. גם בדברים שהם לא לשון הרע.