פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 779)

(משנה תורה לרמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים פרק י')

א  אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהם שלום ונניח אותם לעובדה--שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז,ב):  אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו.  ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם).  לפיכך אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו; ראהו לקוח למות, לא יצילנו.  אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה--אסור, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה.

במה דברים אמורים, בגוי.  אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין--מצוה לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת:  מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם--"שם רשעים, ירקב" (משלי י,ז).

ב מכאן אתה למד שאסור לרפאות עובדי עבודה זרה, אפילו בשכר; ואם היה מתיירא מהן, או שהיה חושש משום איבה--מרפא בשכר, אבל בחינם אסור.  וגר תושב--הואיל ואתה מצווה להחיותו, מרפאין אותו בחינם.

ג אין מוכרין להם בתים ושדות, בארץ ישראל; ובסוריה, מוכרין להם בתים, אבל לא שדות.  ומשכירין להם בתים בארץ ישראל, ובלבד שלא יעשם שכונה--ואין שכונה, פחותה משלושה.  ואין משכירין להם שדות; ובסוריה, משכירין להם שדות.  ומפני מה החמירו בשדה:  מפני שיש בה שתיים--מפקיעה מן המעשרות, ונותן להם חניה בקרקע. ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ, מפני שאינה ארצנו.  

ד אף במקום שהתירו להשכיר, לא לבית דירה התירו, מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה, ונאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז,כו); אבל משכיר להן בתים, לעשותן אוצר.  ואין מוכרין להן פירות ותבואה וכיוצא בהן, במחובר לקרקע; אבל מוכר הוא משיקוץ, או מוכר לו על מנת לקוץ וקוצץ.  ומפני מה אין מוכרין להן--משום שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב), לא תיתן להן חניה בקרקע:  שאם לא יהיה להן קרקע, ישיבתן ישיבת עראי היא. וכן אסור לספר בשבחן, ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו; קל וחומר שיספר בשבח מעשיו, או שיחבב דבר מדבריהם:  שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב)--לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להידבק עימו וללמוד ממעשיו הרעים. ואסור ליתן להן מתנות חינם, אבל נותן הוא לגר תושב--שנאמר "לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי" (דברים יד,כא):  במכירה, לא בנתינה.

מהו גר תושב, ומה הם תנאי הקבלה שלו-

(משנה תורה לרמב"ם הלכות שבת פרק כ)

טו  עבד ואמה שאנו מצווין על שביתתן--הם עבדים שמלו וטבלו לשם עבדות, וקיבלו מצוות שהעבדים חייבין בהן.  אבל עבדים שלא מלו ולא טבלו, אלא קיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח בלבד--הרי הן כגר תושב; ומותרין לעשות מלאכה בשבת לעצמן בפרהסיה, כישראל בחול.  ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג.

(משנה תורה לרמב"ם הלכות מילה פרק א)

ו לקח עבד גדול מן הגויים, ולא רצה העבד לימול--מגלגלין עימו, כל שנים עשר חודש; יתר על כן, אסור לקיימו כשהוא ערל, אלא חוזר ומוכרו לגויים.  ואם התנה עליו מתחילה, והוא אצל רבו הגוי, שלא ימול אותו--מותר לקיימו והוא ערל:  ובלבד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נוח, ויהיה כגר תושב; אבל אם לא קיבל עליו שבע מצוות, ייהרג מיד.  ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג.

הלכות שמיטה ויובל.

ח משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות--שנאמר "וקראתם דרור בארץ, לכל יושביה" (ויקרא כה,י), בזמן שכל יושביה עליה:  והוא שלא יהיו מעורבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן.

בזמן שהיובל נוהג בארץ, נוהג בחוצה לארץ:  שנאמר "יובל היא" (ויקרא כה,י; ויקרא כה,יא; ויקרא כה,יב)--בכל מקום, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית.  

ט ובזמן שהיובל נוהג, נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים, ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב; ונוהגת שביעית בארץ, והשמטת כספים בכל מקום--מן התורה.

ובזמן שאין היובל נוהג, אין נוהג עבד עברי, ולא בתי ערי חומה, ולא שדה אחוזה, ולא שדה חרמים, ואין מקבלין גר תושב; ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם, וכן השמטת כספים בכל מקום מדבריהם כמו שביארנו.

בס"ד

חינכו אותנו מאז ומתמיד שאלכהול וסמים זה לא טוב

שזה קטע של נוער שולים וכאלה

אבל בדוגרי למה?

מה הבעיה בזה?

(אני מבינה שיש כאן הרבה ילדים שמנת או ילדים בכללי שפשוט לא מבינים מאיזה מקום השאלה הזאת מגיעה אני מצטערת מראש)

מתחיל עוד השבוע כיתה י"א!!לא יכול להאמין שאני כבר שם....כי לפני שנייה הייתי בכיתה ח' אבל סבבה....אז ככה למישו יש טיפים לכיתה י"א-כולם אומרים לי שזה הכיתה הכי קשה והכי מעצבנת ואתם יודעים שכל האמירות האלה ממש ממש לא מעודדות ...אז מישו בעל ניסיון יכול לעזור לי חח...תודה