פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 974)

איזה כיף

בס"ד

איזה טוב ד'

כנראה שאני לא צריכה החודש להגיע לסיבו"ש...

בהתחלה, לפני שידעתי אם אני יכולה לבוא או לא, חשבתי שרוב הסיכויים שאני לא יוכל אז התפללתי

שזה יהיה בסוף בראשון,

ומסתבר שד' ענה לתפילתי

אבל...

היתה אמורה להיות לנו מתכונת בלשון ביום ראשון ובסוף היא נדחתה לשני ויום ראשוןחופש כדי שיהיה לנו זמן ללמוד כמו שצריך...

באמת שהמורות ממש התחשבו בנו...

אבל, אני נראה לי לא יבוא כי לא בא לי ללכת לישון מאוחר יום לפני מתכונת...:- \

וגם שבת אנ'לא יכולה ללמוד..

זה לא אומר שמוותרים. ועם הבגרות- ה' יעזור.

שהמשטרה לא עושה לכם דווקא, אלא דואגת לביטחונכם.

כואב לי לראות את היחס...

למרות שזה היה מתבקש אין כאן כמעט שום טרוניה כלפי המשטרה..

וחשוב לדעת את זה..

אם כי לפעמים יש ביקורת על אופן התנהלות\אישים מסויימים שם ובמקומות אחרים.אך אין לזלזל ח"ו במשטרה בכללותה..הדואגת לביטחוננו.

ולא אמרתי שכל פעם יש יחס כזה למשטרה,

וכשהגבתי דיברתי על עוד שירשורים מלבד שירשור זה, שמדי פעם יצאה לי מהם ההרגשה של חוסר הערכה למשטרה.
 

לצערי, יצא לי כבר כמה פעמים לראות יחס כפוי טובה כלפי המשטרה בסיבובי שערים,

וזה כאב לי.

אז מדי פעם אם עולה דיון או הערה (עם הרבה קשר או בלי) חד"פ, אני לא רואה פסול בזה -

והפעם - בשביל שפשוט נשים לב איך אנחנו מתנהגים,

ושנבין שהכל לטובתנו ויש עוד הרבה דברים שאנחנו לא רואים.

וגם מקום להתנצל, כי באמת קצת התנפלנו.

אני חלילה לא מזלזל, ומעריך את הרצון הטוב שלה לשמור עלי.

אבל אל תגידו שאתם רוצים בטובתי!

שהייתי בסיבוב שערים פעם אחת לקראת היציאה והסיום שכבר מרווח יותר פתאום ראו כמה שוטרים רצים למעלה.. הרבה נערים התחילו לצעוק "הו הו" ולייצר צעקות של מהומה או לרוץ אחריהם כי היו בטוחים שרוצים לעצור איזה יהודי.. אחרי כמה דקות שמעתי שהיה שם ערבי עם סכין והמשטרה רצה לעצור אותו. אבל העיקר שהחברה צעקו על השוטרים והרגישו שהם ממש מקדשים שם שמיים אל מול "שלטון הכופרים". פחח. השוטרים רצו להגן עליהם מפיגוע..

שמודים ומשמחים את החיילים!

וואיי אני האחרונה שתלמד הרב קוק...

אבל תודה על העצה בכל אופן......

בשביל זה הייתי מייעץ לך לפנות לחברים מקשיבים חפשי בגוגל.. אפשר להתקשר..

אם תתקשרי בשעות המתאימות הם בד"כ יענו.. תנסי כמה פעמים בסוף יענו.. אם זה חשוב-אל תוותרי!

יש גם אפשרות לפנות אליהם בפורום, מייל או דרך צ'ט, לבחירתך.

תעשו מאמץ, זה חשוב לי!

20130607133147.jpg

כגון טענות בסגנון של: "אם לא אתנסה על זה עכשיו אשכח הכל ויהיה מסוכן כשאני אתחיל לנהוג בעתיד".

בעיקרון המצב כיום די בעייתי עם הביטוח היקר להחריד על נהגים חדשים (עד 24 ביטוח יכול להגיע לעד פי 2)

ואם הם פשוט מפחדים על הרכב זה בעיה אחרת, אבל בשביל זה הם מלווים בהתחלה...

"עם קצת קסם אישי ואקדח טעון ביד אפשר להשיג כמעט הכל" לא כך ?

סתם

באמת סיבה להיות מאושר! (בקרוב אצל כולנו, בקלות, אמן!)
 

למה הם לא נותנים לך לנהוג?
ביטוח, זה בהחלט בעייתי - היום הביטוח לצעירים יקר מאוד מאוד.
הפתרון זה אולי לעשות הסכם שתעשו ביטוח נניח רק לסופי שבוע,
בזמנו, בן דוד שלי עשה את זה, וזה עבד טוב.
אתה יכול להשתתף חלקית או מלא בלשלם לביטוח, זה יעזור מן הסתם לשכנע את ההורים.

אני לא מסכימה ששוכחים לנהוג, הוא יכול להכנס לרכב עוד 3 שנים.

וכמו בריכה שנזכרים איך לשחות, הוא יזכר איך לנהוג.

אומנם אני לא חוויתי את הדבר, אבל יש כמה מהמישפוחה שלי שעדים לעניין

ואם זה פחד - אז - אתה צריך את הליווי שלהם, התקופה הזו זה לא סתם!
תנסה להסביר להם את זה / לתת לאור ירוק לעשות את העבודה.

שיהיה בהצלחה!
 

גם אני נהגתי בערך רק עשר פעמים בחצי שנה האחרונה (אחרי שעברתי טסט).

אין לי איך לעודד..|חופשי עם הרכב|

אבל שיהיה בהצלחה (:

כמה כמויות רע יש בעולם תסתכלי כמה כמויות טוב יש בעולם?

ד"א סתכלי בחתימה שלי

בשיעור ספרות- 'פיצה באושוויץ'

אל תשאלו אותי מה הקשר

[]

חשוב מאוד, תודה!

ובהחלט מצטרפת---->
זה היה דיון מבדר למדי...

וגם הרווחנו הלכה חשובה..

אולי יעזור לעוד קצת אנשים

במדרש מסופר שקורח ועדתו הביאו (או לבשו) טליתות (האלו של שבת ) צבועות בתכלת, ושאלו את משה האם הטלית צריכה פתיל תכלת. משה ענה להם שכן, והם צחקו עליו. טלית שכולה תכלת לא מספיקה וב4 חוטים קטנים צבועים בתכלת עושים את המצווה*?

המהר"ל מסביר, שקורח רצה להכשיל את משה. הוא אמר לו "תראה, כל עם ישראל קדושים [=התכלת], למה צריך אותך? [=המנהיג, החוטים הקטנים של התכלת], הרי אם כולם במדרגה גבוהה, המנהיגים לא נצרכים!!"

וקורח רצה שמשה יגיד לו שהתלית התכולה פטורה מ-4 חוטים של תכלת..

אבל משה הבין, וענה לו:

"זו בדיוק הטעות שלך!! אומנם עמ"י קדושים והייתי רוצה שהם יהיו קדושים הרבה יותר (עיינו בד"ת הקודם לפרשת בהעלותך) אבל עם צריך מנהיג , ואותי ה' ציווה להנהיג אתכם.."

אם קראתם כאן, ציינו את זה בתגובה שלכם

__

*מדרש רבא על הפרשה, רש"י ממליץ בצעד יוצא דופן ללמוד אותו. מומלצץ מאוד!

במדרש הנ"ל מובא ששאלו אותו גם על בית מלא ספרים וכו'..

אלעד מה נראלך כאילו? 

טוב שאני זאת ש'עורכת' את הד"ת

ואשריך!

מאזדה 3 בצבע תכלת, כמו של ההשכרות.

חלום חיי

יישר כח!

או כמאמר אחינו הספרדים-חזק וברוך!

[רק שתבינו - היא הפכה את השמות! ממש חוסר חינוך]

א-גיט שאבס!! שבת ממש שמחה ![צימר בצפון]

בע"ה בל"נ.

ב"ה הייתה שבת ממש טובה. עם אורחים שונים

ב"ה לא נסעתי לשבת, אחרת היה עלול להיות מפדח

ב"ה היה שבוע ממש טוב!

יומיים בצפון עם כל האולפנה

יציאה כמעט ספונטאנית עם חברה

גילויי מרעיש- יש תולעים בעין עז בזכות הגילויי זכינו לעזור לבחורה לשטוף סכין במים נקיים

הפנמה- אנגלית זה מדבק. ב"ה כלי אדיר ויעיל

הקב"ה זיכה אותי המורה מדהימה שעזרה לי המון עם עבודה מסויימת..

הסיבו"ש בחמישי!!

איזה טוב ה'. על הכל

בה"י

הייתה לי השבת התבודדות ממש מדהימה ומוארת!

בגרות טובה יחסית בתושב"ע

נפגשתי עם חברה טובה שכבר שנים לא ראיתי

הרווחתי מללאא כסף בעבודות

ועוד המוון דברים!!

תודה אבא!

ב"ה למרות שהרגשתי לא כ"כ טוב ביום חמישי כמה דקות לפני שנכנסתי לבגרות בע"פ קיבלתי ציון ממש ממש טוב

מגישים אותי בציון ממש טוב בתנ"ך

הצלחתי לנצל את הזמן בשבת כך שגם למדתי וגם נחתי וגם הייתי עם המשפחה

עוד כמה שעות יוצאים בע"ה לטיול עד שלישי בערב (טיול סוף שמינית).

שבוע הבא בע"ה יום הולדת

ובכלל איזה טוב ה'

שבוע מצויין לכל עמ"י בשורות טובות בע"ה

נשמה!

תהני! ושיהיה ממש בהצלחה!

שמחה בשבילך

גם לי היתה שבת בדיוק כמו התיאור שלך..

איזה צחוקים...

ככה סתם, אבא טוב...

היה שבוע טוב עם שבת כייפית ו2 בגרויות (ראשון שעבר והיום) שהלוואי וכולם היו כמותם

איזה טוב ה'!

בגרות בתושבע פשוט טובה ב"ה!!!1

תכונת  בהיסטוריה פשוט טובה!!!

מגן תנך- מאהה!!!!!

מלא כסף בבייביסיטר

הארה מהקב"ה!!! שפשוט הנחתה האותי במהלך מסויים וזה נתן לי הרגשה מדהימהההה

חניכות אהובות שבאות לפעולה ומקשיבות בהה... 

והכי הכי חשוב- משפחה הורסת שתמכה בי כל השבוע מבחינת הלימודים

סגרתי עניין ןחשוב מאוד עם אדם שממש קרוב אליי ועד שלא סגרתי תעניין פשוט כאב לי הלב..

אבא אתה מלך!!!!!!!!

היתה לי שבת נפלאה!

היה כיף בסניף!

היה מבחן קשה במדעים! אבל ב"ה זה רק במדעים[מה אכפת לי?]

הכנסנו שבת בלי לחץ היה טוב!!היה מפמר במטמתיקה פשוט קלול!! יותר מהדפי חזרה!

קיצר-

תודה אבא על הכל! אני אוהבת אותך!! תודה! אין עליך!

ישתבח שמו לעד

היתה לי היום בגרות מעולה

יש לי היום בייביסיטר...

היתה שבת ממש ממש כיפית ושמחה...!!

יש לי השבוע רק מבחן אחד!!

אני יכולה בע"ה להגיע לסיבוב שערים...!!איזה כיף!

עוד מעט חופש!!!

ובכלל ד' כ" טוב!!!

-קיבלתי ת'ציון הכי גבוהה בכיתה בהיסטוריה!!

-קיבלתי ציון ב"ה פסדר גמור במפמ"ר במ"מ... ציפיתי לפחות  אבל ב"ה היה ציון יותר טוב..

-מבחן אחרון השבוע וזהההוווווו!!!!!!

-היה מדהים בערב כיתה ביום חמישי!!!

-יש לי כיתה מדהימה!!

-סוףסוף אבא שלי תיקן ת'מחשב ואפשר להוריד שירים!!![מאושר]

-ו...הכי חשוב:

עוד שבועיים וחצי החופש!!!!

ובכלל איזה מדהים הקב"ה!!

פעם ראשונה שאני כותבת

א. אולי יהיה טוב משו. הלוואי.... בע"ה וזה מעודד.

ב. אחותי התארסה..

ג. יש לי תבני דודים הכי שושים בארץ!!!!!!!!!

ד'. הבנתי שגם כשיש קושי נפשי מאד גדול שנראה שהוא לא יגמר לעולם, אפשר להתגבר עליו בחכמה ובתבונה... קשה אבל בעזרת ה' נעשה ונצליח

סתם ככה, כי הוא טוב!!!

כ"ה לך (:

אני ניגש על 90 לאקולוגיה.

המורה פירגנה לי במגן

ישלי מלא חניכות חדשות

וברוך ה' שכן שלי שוחרר מהבי"ח שבוע אחרי שמוכונית פגעה בו בראש!!!!!

איזה טוב ה'!!!!!!!!!

הצדקתי את המגן שלי באקולוגיה

תודה לך,אבא שבשמיים, שאני לא מקבל את כל מה שאני רוצה.

זה כנראה מה שטוב לי.

שעזרת לי לגלות אותך, את זה שאתה תמיד מקשיב לי ורוצה לעזור לי להתקדם.

גם אם בדרך הקשה .

שמילאת את הבקשה שלי. אולי לא רציתי בדרך כזו, אבל מי אני שאערער?

ה-כ-ל לטובה.

מסע הזה היהי סוף טוב...

השרשור הזה גדול השבוע באופן מיוחד, וזה משמח אותי!

אבא, השם עוזר לי כול כך!

הייתה מתכונת בתושב"ע בדיוק כמו זאת שהייתה לשביעית לפני שבועיים ועברתי עליה כמה פעמים, תודה ה'!!
התקדמתי מלא השבוע בגרפיקה
בעז"ה בראשון אני בים...
היה שבוע נחמד ממש, מלא חופש סוף כל סוף.

 

הייתי היום בברית של אחיין שלי...

לא למדתי כמעט כל השבוע..

היה לי כמה דברים טובים השבוע...

שתי חברות מתארסות בשבוע

והתקדמות גדולה.

ונגמר החלק המעצבן של האולפניגון

בלנ"ד להתנהג יותר יפה למורה לאנגלית שעצבנית עלינו אששש. P:

בלנ"ד להקפיד לא להרדם לפני ק"ש..

בלנ"ד אני אשתדל שאם יעלבו אותי אני אשתוק! 

יישר כח על הכוונות הטובות.

'אין זה מצב של גלות ח"ו.הגאולה החלה לפני שנים!!! אבל כמובן שאנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה..והמצב הכללי בארץ מעולה! כלכלה וביטחון (כן כן!) וכ'ו..

שאין יותר או פחות.

ברגע שאתה מקיים את ההלכה כמו שצריך, ומנסה להשפיע בעזרתה בדכי נועם על הסביבה, זה מבורך.

מכאן והלאה עניין של אופי.

אני יודעת שאני כנראה אעדיף גרעין תורני בעיר במרכז.

אבל שוב - עניין של אופי וטעם.

ומשהו שצרם לי - לא כל מי שגר ביו"ש הוא נער גבעות (בלי קשר אם זה טוב או רע..).

משהו שצרם לי - לא כל מי שגר ביו"ש הוא נער גבעות (בלי קשר אם זה טוב או רע..).   

ברור!  אבל אני מתכוונת בגילנו - מה יותר עוזר

לדוג' ללכת לקבלת שבת ברחובה של עיר או שבת באיזה גבעה/ מאחז.

מה יותר מועיל ומשפיע לדעתכם

(סתם נתתי דוגמה מקווה שהבנתם תעניין=})

משפיע על הסביבה - בעיר.

משפיע עליך - ביישוב..

אני אישית יותר אוהבת לתרום בעיר.

זה משפיע על יותר אנשים מאשר מאחז

בשנים הראשונות הייתי 'ממורמר' על זה שאני לא גר בישוב עם הרבה חברים ולמה אין לי חיים טובים במקום איכותי שכולם כמוני וכו'.. (יש רק אחד מהגיל שלי שאני בקשר איתו ובמקרה הוא גם המד"ש שלי..).

ואז בערך לפני 3-4 שנים 'חל בי שינוי תודעתי' והתחלתי להבין את החשיבות של לגור בעיר והיום אני ממש שמח כי אני יודע שעצם זה שאני גר בעיר שאני גר בה זה שליחות חשובה מאוד

וזה שאבא שלי כמעט לא בבית במשך היום זה כי הוא עושה דברים למען 'אחינו שאינם מקיימים את כל המצוות'..

אני חושב שהיום צריך יותר לשים דגש על גרעינים תורניים כי זה אשכרה מציל ת'עיר! ויש יישובים ממש גדולים(עלה לי לראש עפרה ואלו"ש אבל אין לי משו ספציפי נגדם, פשוט זה שני ישובים ענקיים..) ולדעתי אם עשר משפחות יעזבו מישוב לעיר זה לא כ"כ ישפיע על היישוב וישפיע המון על איך שהעיר תיראה!

קיצור, למי שלא הבין לדעתי היום יותר חשוב לגור בגרעינים תורניים.(אבל רק אם אתם באים בראש של להשפיע ומי שאומר שזה פוגע בחינוך אז שיבדוק את אחוז הדתלשים אצל חבר'ה מישוב ואצל חבר'ה שגדלו בגרעין תורני..וידוע הכלל שהרבי מלובאוויטש אמר- שמי שמשפיע לא מושפע!)

זו דעתי, מוזמנים לחלוק בכיף..

דרומית גאה- את באה נפתח פורום סגור לדרומים?... / לנוער של גרעינים...

הוצאת לי את המילים מהפה.. גם אני התמרמתי שאני גר בעיר במיוחד שאני טיפוס של שקט טבע ונוף ולא סובל רעש מכוניות בטח לא בשבת, השכלתי להבין את חשיבות המגורים בעיר במרכז הארץ..

לענ"ד אין חשוב יותר או פחות. כל אחד יתרום איפה שהוא יכול הכי הרבה ואסור לציונות הדתית לזנוח אף אחד מהמשימות הלאומיות התיישבות בנגב בגליל וביש"ע וגם בערי הפריפריה וערי המרכז.

צריך לשמור על היישובים ביו"ש.

בזכות זה שקבענו עובדות בשטח כולם יודעים שכבר לא יפנו אותנו.

א-ב-ל.

הבעיה של הדור היא לא טכנית,היא רוחנית.שהם לא מבינים ערך של ארץ ישראל,או כל דבר אחר שבקדושה.

לכן,לדעתי מרכז הכוח צריך להיות בערים והגרעינים התורניים,וכוח גדול אחר ביישובים.

מין הרגשה כזאת שהרבה אנשים גרים בישוב בלי תחושת שליחות אלא רק כי הם חושבים שזה לא יקלקל את הילדים שלהם, ומטעמי נוחות כאלה ואחרים.. וזה מעצבן אותי לראות איך אנשים דואגים רק לעצמם..

אנשים שגרים בעיר עם גרעין תורני (עיר שצכ'ה חיזוק), והם משפיעים בטירוף..

אני חושבת שכמו שחג'דומט אמר - ברגע שיהיה שינוי תפיסתי, יהיה גם שינוי התיישבותי.

ברגע שנשפיע על דעת הקהל, המצב יהיה הרבה יותר טוב.

וגם יהיה יותר קל להתיישב במקומות שכביכול "שנויים במחלוקת", כי יהיה להם יותר גיבוי מצד הציבור

אני יודעת שככל הנראה אני ארצה לגור בעיר גדולה (או לאו דווקא גדולה) ולהשפיע שם בעזרתו יתברך (-;

מאוד הסכמתי עם נענע בחסה (:

אבל אם אתה חושב שמתאים לך נוער גבעות  או משהו כזה- כדאי מאוד מאוד משהו מאושר ע"י הרבנים (לדוגמא עז ציון לייד גבעת אסף). בהצלוחה

אבל במזרחה אז.. אני לא מרגישה שליחות כי אני גרה פה שש שנים או שבע.. אז כבר רגילים.. למרות שכולם אומרים לי... מה זו שיא השליחות, יש לך גאווה יהודית.. וכו'..

אבל אני לא מרגישה שאני עושה משו מיוחד.. אולי קצת..

אני לא מרגישה, אבל שכלית, אני כן יודעת שזה משהו..

והייתי גרה ביישוב עד כיתה ב', אז כן, לפעמים כשהערבים עושים חתונה ליד הבית, וזיקוקים, ואין שקט כ"כ,

ובשבת שכולם נוסעים.. כן מרגישים הבדל..

וכל אחד יחליט איפה נכון לו לתרום.
 

נענע בחסה, תרשי לי לחלוק עלייך - כאחת שגרה ביישוב בלב השומרון - לא כולם גרים מטעמי נוחות ודואגים רק לעצמם.

אם אני מסתכלת על הוותיקים ביישוב - ואוו! מה הם הקריבו למען ההתיישבות, חיו עם הערבים בזמנים שהביטחון והתחבורה לא היו כאן בשיאם, פיתחו והקימו יישוב מדהים מ0. כן! ממש מ0!
הצעירים - יש כאלו שהתרחקו מהוריהם, שמוותרים על מגורים קרוב לעבודה, וכ'ו בגלל המגורים ביישוב.

כולנו - נוסעים מדי יום בכבישים עם זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, סכנת חטיפה בטרמפים, השחתת עצי זיתים של היישוב,  יוצרים קשת מגינה על שאר ארץ ישראל! (מהבית שלי רואים את חדרה, תל אביב. בגוש עציון ובנימין - את ירושלים. יישובי הגליל, הנגב והגולן - בזכותם אזורים האלו שלנו ולא של הבדואים והערבים)

זו לא שליחות?

אני לא מסכימה שעושים טובות לעצמנו,  מי שגר ביישובים לא מנותק לגמרי ממה שקורה בערים, ולרוב - הציבור הדתי בין האלו שמעיר ובין האלו שביישוב -

כולם מגיעים לחברה הישראלית ומוצאים את מקומם לתרום בה.

ממה שאני רואה ביישובי - יש הרבה שליחות והרבה חינוך לזה!

אם זה בנוער, בחינוך, בצבא, בעבודות של האנשים, בבוגרים של היישובים וכ'ו.

(עובדה שדתיים,דוסים רגילים שלא מחפשים לתרוס גרים בישובים)

זה באמת רעיון טוב לפתוח פורום של  נוער של גרעינים

הם תורמים ועוד איך!

על סמך מה את אומרת שהם לא מחפשים לתרום?

את מכירה את הדתיים שגרים ביישובים מקרוב?

לא רק שהם לא 'לא מחפשים', הם רואים את זה כאידיאל!
ואני רואה וחיה את זה מסביבי יום יום.

לא צריך לבוא ולצעוק 'אני תורם לעם ישראל!'

בכללי הנוער הדתי, עושה ותורם המון למדינה - גם בזמן שהוא נוער, ובמיוחד כשהוא מתבגר ומתברג יותר בחברה הישראלית.

וכחלק מהדתיים, נמצאים גם הדתיים הדוסים שעליהם את מדברת.

אתם רוצים לפתוח פורום משלכם - אחלה. יש לכם הרבה משותף.

אבל, אין 'יותר ופחות' צריך את שניהם מאוד, מ א ו ד בחברה הישראלית.

ושניהם באמת עושים המון!

אבל אם נחפש את אלה שמחפשים את החיים הנוחים להם ולילדיהם הם הולכים לגור בישובים  ביו"ש(אני לא מדברת על הגבעות) אני גרתי בישוב וזה היה ממש כיף והכוול אבל כיום המלחמה היא פחות כמה יהודים יגורו ביו"ש אלה יותר כמה אנשים יכירו בערך של יו"ש

שאני רואה הרבה אנשים בישובים שלא כ"כ נראה שהם גרים שם כדי ליישב את ארץ ישראל אלא כי זה יותר נוח וכולנו יודעים שהרבה יותר נוח לגור בישוב מאשר בעיר מכל הבחינות החברתיות. אני לא מזלזל ח"ו, ואני יודע שפעם כשהקימו ישובים וגוש אמונים וכו' זה היה מאוד חשוב וזה היה המשימה אבל נראה שקצת נתקענו שם ושכחנו שיש גם את עם ישראל ותסכימי איתי שפחות עשר משפחות למשל מעפרה ופלוס עשר משפחות בעיר פיתוח לא יזיק לעפרה ומאוד יעזור ויתרום לעיר פיתוח. אני אומר רק שזה מעצבן לראות ישובים ענקיים של מאות משפחות שחלקן לא גרות בישוב מאידיאלים נשגבים ואם כמה יעברו מהישוב לעיר זה מאוד יתרום לעיר..  אני יודע שלגור בישוב זה גם שליחות השאלה למה אתה גר דווקא בישוב??בגלל שזה נוח או כדי באמת לחזק את ישוב הארץ??

נראלי שקצת הזנחנו את העם והתנחלנו רק ביהודה ושומרון ושכחנו 'להתנחל בלבבות'...

ואם מישו הבין מהדברים שלי שאני מזלזל בישובים ושולל אותם אז הוא לא הבין אותי נכון

ליקוטים ב' חברה ושליחות,לגבי מקום מגורים עם בסיס רוחני ולגבי השפעה על החברה.

בס"ד.

אני חושבת שצריך במקום אחר לגמרי שיש ממנו התעלמות מ-מ-ש גדולה!

‏‏הנגב!!

אני באמת לא מבינה למה אני צריכה ליסוע כל שבוע 4.5 שעות ובמשך שעתיים וחצי (!!!!) אין אפילו יישוב דתי א-ח-ד-! (אני מדברת על כביש הערבה..) זה מקום עם כ"כ הרבה פוטנציאל שאנחנו פשוט לא מנצלים.. נכון- יש את אמציה, שקף, נווה, בני נצרים, ועוד ששכחתי, ויש עוד הרבה יישובים (קיבוצים בד"כ) אבל חילוניים!!! איפה אנחנו בכל העסק???

נ.ב- אם יש פה אנשים שמכירים אותי- הם יזהו אותי עכשיו כי אני מדברת על זה כל החיים.. ד"א- אם אתם יודעים על משפחות/זוגות צעירים משוגעים שמוכנים לעשות את זה ולהקים יישוב בערבה- דברו איתי!!!

(ו..כן, אני יודעת שאני מה"חיים בסרט", אבל טוב שכך..)

בס"ד

האמת, קצת קשה להחליט מה יותר נחוץ ודחוף כרגע, אבל לפחות בתור נער/ה ההשפעה היותר גדולה תהיה במאחזים.

המאחזים הם אלו שמגנים על פינוי היישובים מיו"ש. המדינה מתעסקת בפינוי מאחזים, ואין לה "זמן" לחשוב על פינוי יישובים.

ב20 שנה האחרונות לא נבנה אף יישוב חדש ביו"ש (שאושר ע"י המדינה). זה לא נורמלי! חייבים לקדם את הבנייה הזאת.

בזמן האחרון יצא לי לחשוב הרבה על העניין, והאם אני גם אלך למאחזים.

אני עוד חושב על העניין, כי בינתיים אני עוסק במצווה אחרת...

לא אומר שגרעין תורני/פעילות של "שימוח" חילונים בערים זה לא חשוב. אבל אני רואה יותר צורך במאחזים. למרות ששוב-קשה להחליט-אולי צריך קודם לקרב אנשים ליהדות ורק אח"כ א"י? או אולי גם וגם? קיצור-החלטה קשה.

אגב, יש כאלה שלא הולכים למאחזים בגלל שזה לא חוקי, וזה נגד המדינה (אתם יודעים, ממלכתים;)), קיצור-מה אתם אומרים? גם בשאלה הזאת אני מתלבט הרבה זמן, אם מישהו יוכל לעזור-אשמח.

רבבה,רמת גלעד,קידה,רחלים,ויש עוד הרבה..

נבע בין היתר כי הציונות הדתית התסגרה ביישובים ושכחה מהערים. מהפכת הגרעינים תפסה תנופה אחרי הגירוש כי הבינו שבלי עם ישראל, אין לישיבה בארץ ישראל הרבה משמעות, וזה גם לא יחזיק.

אבל גם בלי קשר לארץ ישראל, עם ישראל הוא ערך בפני עצמו.

בס"ד

חוץ מזה, כמו שאמרתי-בתור נערים תהיה לנו השפעה יותר גדולה במאחזים. בגרעינים תורניים יש את אנשי הגרעין והם דואגים להכל.

דבר נוסף, הדבר הבוער יותר הוא א"י. גירוש יהודי יו"ש תמיד עומד על הפרק וחשוב לחזק את אחיזתנו בארץ.

עוד דבר, אני די מתנגד לשיטה של הרחבת יישוב קיים מאשר הקמת יישובים חדשים.

סניף בני עקיבא (או כל דבר אחר) יכול (וגם עושה) כ"כ הרבה עבודת קודש בעיר.

ריקודי דגלים, הדלקת נרות חנוכה בעיר, במה דתית ביום העצמאות, אוהל עצמאות וזיכרון, ועוד מלא מלא דברים של קידוש השם שרק נוער יכול לעשות.

בכלל עצם המגורים של ציבור דתי בעיר (כל עוד זה לא בשכונות סגורות) משפיע הרבה. האם היו בתי כנסת בלי ציבור דתי בערים? איך הם היו נראים? האם מישהו היה שם לב ששבת היום בלי החולצות הלבנות של הדתיים? מישהו היה יודע על יום ירושלים? (טוב על זה עדיין לא יודעים ) דווקא בעיר זה ממש קל לפעול כנוער לקחת כמה חברים לעיר להדליק נרות, או להשלים מניין בבית אבות או להקים גמ"ח. 

אחדות עם ישראל בסכנה ממשית יום יומית וזה תמיד עומד על הפרק ואסור להסתגר.

אז אין יותר טוב יישוב הארץ חשוב לאין ערוך וכנ"ל ההתחברות לעם ישראל.

מפקירים תשטח לערבים והבדואים. זה ממש דחוף..

לא מדויק על השאלה שלך, אבל נראה לי הבסיס דומה..

אני מאמינה ששינוי, חייב לבוא בשני רבדים. אחד תודעתי- מחשבתי, ואחד מעשי.

כדי ליצור שינוי, לגרום למהפכה, חייבים לעשות את זה מהראש! חייבים לעשות שינוי מבפנים,

ולא רק ע"י מאחזים וישובים בהתנחלויות וכאלה..

כדי שמאחז יהיה מאושר- חייבים שיהיה כוח. לדוגמא- ממערכת המשפט, המשטרה וכו'..

כדי ליצור שינוי, אנחנו (הציבור הדתי-לאומי) חייבים ללמוד משפטים, להכנס למשטרה, ומשם להתחיל את השינוי.

תמיד אומרים שמהשטרה מלאה בערבים /חילונים. למה זה ככה? כי אנחנו לא שם.. (חכם ביותר ) אז בעצם מה ישנה את המציאות? שאנחנו נכנס לשם, ומשם נשפיע..

כשחבורה גדולה מהציבור יכנסו למערכת המשפט, לבג"ץ, יהיה להם כח להשפיע על החלטות ודיונים, ויכולות להציב עובדות אמיתיות וישרות בבג"ץ ולא שימשיכו לטעות בדרך לא נכונה.

ומתוך כך -מהשינוי המחשבתי, כשנבוא באמת להשפיע על הגרעין של כל העסק-תהיה לגיטימציה לפעולה המעשית, ההתישבות, המאחזים וכל מה שזה אומר..

ומכאן גם העוצמה בערים תהיה גדולה יותר, כי הציבור יתפרס ויכנס אל המקומות שצריך אותו באמת, גם בגרעינים ובערים מעורבות, כי תהיה לו מעורבות בחברה הישראלית כולה, ולא רק בעניני א"י אלא בכל ענייני העם.

        בעזרת ה' נעשה ונצליח!.

אז יאללה חבר'ה,תמשיכו להזרים רעיונות..

אשריכם צאדיקים!

אני אחשוב על משהו..

אולי משהו כמו שהשמינית יוצאת לאוויר העולם.. אבל צריך לשפצר, שיהיה שנון..

תנסה בכיוון..

אני אנסה לחשוב על עוד משהו.

-"כי שמינית כזאת עוד לא טעמתם",או ראיתם או משהו כזה

סתם!!! צחקתי! אל תעשו אתזה באמת... סתם ראיתי גלופה מזעזעת על מישו ברחוב...

שמיניתשע"ג -

אךךך! זה כואב שפיצים בגב...

(אבל רק אם אתם שפיצים באמת....)

וגם פעם ראיתי מישו עם גלופה כזאת:

12 שנות לימוד - וענכנו אדיין לוא יודהים ליחטוב...

חחחחחח נכון חמוד?!

בואי לאישי!

אולי ננסה לפתור לשתינו ביחד.. (-;

אתה יכולה גם לעבוד, זה יביא לך תחושה אמיתית של מיצוי עצמי.

דבר ראשון קבלי .

אני מכירה את חלק מהתחושות, את התקופות האלו שיותר קשה.

1. מבחינת אמונה, חבל להשאיר שאלות באמונה פתוחות. זה טוב וחשוב מאוד לשאול שאלות באמונה ושזה לא יבוא לך טבעי, זה נהדר!
תנסי למצוא דמות - שכן/ה, רב/נית, קרוב/ת משפחה, מחנכת וכ'ו שיוכלו לשבת איתך, לשמוע, לדון ולענות לך.
(לי לדוגמא, היתה שנה אחת שהגעתי הרבה לשיחות עם 2 רבנים והמחנכת...)

לגבי התפילה - תפילה זו עבודה, וזה דבר לא קל.
אבל תפילה זה דבר טוב, היא עושה אותנו אנשים טובים יותר בכך שאנחנו מתקרבים ומאמינים בה', בכך שאנחנו מוקירים לו טובה - מודים ומבקשים.
תנסי אולי לחזור לזה לאט לאט? להתחיל מברכה קטנה ולהוסיף כשאת מסוגלת עוד ברכה ועוד אחת..

2. החברה יודעת שנפגעת? דברתם על זה?

אני מציעה שתנסו לדבר, פתוח כמה שאפשר על הדברים, ותנסו לפתור אותם.
אם תצליחו - מס' רגעים של חוסר נעימות יכול לחזק את הקשר שלכן לטווח ארוך. ולהוכיח באיזשהו מקום אם זה חברות אמת, כי על חברות אמת עובדים קשה ולא מוותרים בקלות.

ואם לא -  מקווה שיפתר עם הזמן/ תמצאי חברות אמת נוספות בחיים.

לגבי הפגיעה - זה לא אומר שאת לא טובה! זה שאת טובה מסתכם רק בחברות שלך?
גם אבל לא רק! יש עוד הרבה תחומים אחרים שאני בטוחה שאת טובה בהם!

איך את עם משפחה? בלימודים? תחביבים? סניף?  - יש עוד הרבה הרבה מעגלים...
לא צריך דברים גדולים. מספיק אפילו שאת משמחת בן אדם, עוזרת לאמא, לאחים, שיש לך סיפוק מהיום שאת חיה בו.

3. תדאגי שיהיה לך יום מלא!
תחפשי עבודה (פרסומים על בייביסיטר או נקיון בתים גם בתחום),
תמצאי מקום להתנדב בו - גמ"חים, בית חולים, בית אבות, אפילו סתם שכנה עם הרבה ילדים שתמיד תשמח לעוד זוג ידים בזמן של ההשכבה,
תפתחי תחביבים, תעזרי לאמא במטלות הבית. וכ'ו..

שתרגישי שאת יוצאת מהיום שלך בסיפוק, שהתקדמת באופן עצמאי או שעשית משהו לסביבה שלך.

יקרה,

יצא קצת ארוך ומבולבל.

אבל באמת שהערכתי, כי רואים שאת רוצה לעשות שינוי,

והרצון החזק הזה הוא כבר חצי מהדרך!

הדרך לשינוי ולהתקדמות לא בהכרח קלה - יש עליות, ואחריהן הרבה פעמים ירידות. (ואחריהן שוב - עליות!)

החוכמה היא לא לוותר, להמשיך ללמוד, להאמין, לנסות ולחייך!

קשה זה טוב, את עוד תשמחי על כל צעד מהדרך, ותעריכי כל התקדמות.

בהצלחה ענקית ענקית!

אני כבר מכתירה אותך כ

ואם את צריכה משהו באישי, בשמחה!
 

לא משנה מה עובר עלייך ואת מרגישה רע- תקחי דף ותתחילי ליכתוב.

לאמשנה אם זה יצה יפה או לא יפה ואיך זה יראה, המטרה שתרוקני את עצמך ממה שעובר עלייך.

יכול להיות שבהתחלה תרגישי ריקנות, אבל זה המטרה של זה- לרקון, אז אם את מרגישה ככה תנס למלא את עצמך בדברים חיוביים\דברים שאת אוהבת.

מקווה שעזרתי

יהיה טוב בע"ה!

לילה-טוב!

וסתם ככה-אני בכלל לא מסכימה עם המשפט הזה

כי

הכל טוב וגם הכל לטובה

אין רע בעולם!!

שהוא התייחס אליהם בחריפות לא מעטה (גם הראי"ה כנ"ל)

הרב קרליבך. אני חושב שבד"כ אנשים כאלה הם לא מפורסמים במיוחד בחיים  אלא רק אחרי שהם גומרים בעולם הזה..

בס"ד

ידעו עליהם, היו קהילות שלמות שנהרו אחריהם..

יותר אחרי הרב קוק, אחרי ר' שלמה קרליבך אני לא ממש יודעת אבל בטוחה שהכירו אותו..

זה תלוי בנו.

אל תדבר ככה!