פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 975)

עולה לי עכשיו 2: א. חוברת עם מכתבים מהחבר'ה

                        ב. חוברת אקורדים ושירים(אם היא יודעת לנגן)

מחברת טיסה.
קחי מחברת ופשוט תעשי לה כל מיני משחקים כמו סודוקו,תשחץ,בדיחות וכו'..תוסיפי גם משהו שאת או החבר'ה כותבים לה..
עשו לי את זה וזה היה ממש נחמד כשהיה משעמם בטיסה לפתור כל מיני..;)

כל מיני דברים שיא החמודים

חוברת צביעה וצבעים..סודוקואים..מרק עגבניות וכתבו לי כזה למקרה שתהיי רעבה..ומסטיקים למקרה שיסתם לי האוזניים..וטישו למקרה שאני יזכר בהן. 

אבל הכי הכיי כייף לקבל זה מכתב. יותר מכל אלה ^^^

(ממצב?.איך הטיסה? באלך להקיא? וכל מיני)

ועשיתי לה גם דף עם 40 (אני לא זוכרת 40 יותר או פחות) דברים שאפשר לעשות במטוס... זה שופך מצחוק

אין לי רעיון לגבי טיפול, אבל בכל אופן- מעניין ממה זה נובע. טראומת ילדות אולי? הפחד כשלעצמו יכול להיות הגיוני,  ואיזה משהו בתת מודע שלך גורם לך לפחד מזה, אולי כי זיקוקים נשמעים כמו פצצות או משהו בסגנון.

אתה גרה בב"ש נכון?

 

היה לך את זה לפני שנפלו שם טילים?

אני זוכרת ת'עצמי בגיל 6-7 כשהיה זיקוקים ביום עצמאות כולי מפוחדת וסותמת אוזניים....

 

יש 2 אפשרויות:

א. המנעות- זתומרת שכשיש זיקוקים את נכנסת הביתה ושמה ת'ראש מתחת לכרית

ב. טיפול (ולפעמים רציני...)

 

אני יודעת את זה כי עשיתי פרויקט על פחד מליצנים- כמה שזה נשמע הזוי.

אלא עם כן הפחד הזה מציף אותך תמיד וגורם לך לחולשה באופן ממושך. כמה פעמים יוצא לנו כבר לשמוע ולראות זיקוקים בשנה..? יום העצמאות ו..?! כמו שאמרתי אם הפחד הזה מעלה בך תחושות לא נעימות גם אחרי שאת רואה את הזיקוקים ואת מרגישה שאת משתקעת בתוך הפחד או שזה תחושה של כמה רגעים עד שהרעש עובר..? |נק' למחשבה|

וכמו שכבר כתבו מעלי.את יכולה פשוט לנסות להתרחק כמה שיותר מהאזור כשיש זיקוקים.

 

דבר ראשון - כל אחד מפחד ממשהו.

יש כאלו שמכלבים, יש כאלו שמבלונים, ויש כאלו שמזיקוקים..

(יעודד אותך אם אני אגיד שאני מכירה עוד שמפחדים מזיקוקים?)

 

זה בסדר לפחד, השאלה ממה זה נובע, מה את עושה עם זה, והאם את באמת רוצה לא לפחד.

הפחד הוא לאו דווקא משהו לא טוב, או שהוא משתיק, או שהוא מזהיר.
הסוג הראשון לרוב לא טוב, השני יותר חיובי.
אבל אל  תלחצי מהעניין שאת מפחדת, כי פחדים יש לרובנו, מי יותר ומי פחות וכל אחד ופחדיו שלו.
 

 

מה אפשר לעשות?

א. עבודה בשכל - בזמן שיש זיקוקים דברי לעצמך - הזיקוקים לא יפגעו בך! הם רחוקים, יש עליהם בקרה
(יש קורסים שעושים במיוחד לאנשים שרוצים להפעיל זיקוקים. והם עוברים הכשרה ותעודה מיוחדת, שרק איתם הם יכולים להפעיל)

תזכרי את זה - הזיקוקים לא יפגעו בך. תתאמני על זה, העבודה שווה את זה.

(בפעם הראשונה עושים את זה עם פחדים, בפעם השנייה שלא בורחים עדין קשה, אבל בחמישית- ובשישית - כבר יהיה הרבה הרבה יותר טוב!)

ב. להמשיך להימנע ממפגש עם זיקוקים. אבל השאלה עם זה נובע מבריחה או מההתמודדות - חשוב שתוודאי מאיפה זה בא לך. כי כשתלכי עם הילדים שלך ביום העצמאות לראות זיקוקים, אני בטוחה שיהיה לך יותר כיף לעמוד איתם!

 

ג. כמו שאמרו מעלי - יש טיפולים ותרפיות לדברים האלו. לשיקולך. (בכ"מ בניגוד לסטיגמות - טיפול זה אחלה דבר כשהוא במקום הנכון עם האיש הנכון)
 

 

אשמח גם לדבר איתך באישי,

שיהיה בהצלחה!

 

 

כי אני למשל גרה במקום שלא משנה מה בערך כל יום יהיו זיקוקים מהערבים
 אז זה לא ניראה לי רעיון טוב כ"כ...
 

כגון רעמים.

 

גם אצלך זה ככה?

 

בכל מקרה, זה פחד ידוע ומוכר בספרות הרפואית... את יכולה להריץ את המילים "פחד מזיקוקים" בגוגל ותראי כמה שזה ידוע...

 

הפתרון בד"כ הינו טיפול בטראומות כגון: מח אחד, TAT, דמיון מודרך וכו'...

 

בהצלחה, ואין לך מה להתפדח, אני מכירה עוד הרבה שחוששים מזיקוקים...

את מסוגלת להרגיש מגע של צמר? ה"פתקים" בחולצה מפריעים לך?

ביום העצמאות לפני שמתחילים הזיקוקים לכי למקום שאת מרגישה בו בטוחה וחופשיה מלחצים ותקשיבי לפחד, אל תדחיקי.

ככה אני התמודדתי עם דבר דומה.

רועדת מפחד כשיש זיקוקים.

 

אבל את יודעת מה? בחיים זה לא הפריע לי!!!

כאילו, באמת, מה אכפת לך? יש אנשים שמפחדים מחושך, ויש אנשים שמפחדים מחתולות, ויש אנשים שמפחדים מזיקוקים..!

אני באמת לא חושבת שיש בזה בעיה..

למה הופכים את זה לבעיה?? בעצם זה שאומרים שזה לא בעיה ולא נורא לפחד זה נותן לזה לגיטימציה להיות דבר בעייתי. זה דבר ראשון.

דבר שני- לא נראלי שאביה רוצה שתגידו לה אם זה בעיה שהיא מפחדת מזיקוקים ולכן האם לקחת טיפול או לא. אני חושב שהיא בקשה עצות איך להפסיק לפחד ולא שיגידו לה אם זה משו בעייתי שצריך לטפל בו.

אם את לא עברת את סביבות הגיל 13 זה יעבור לך... כשאני הייתי קטן פחדתי מכל דבר זז... בכל מקום חשבתי שיש שדים שרוצים להרוג אותי וכל לילה לא הייתי ישן מפחד ממחבלים ודברים כאלה... ותאמת מזיקוקים פחדתי שהם יפלו עלי אבל זה עובר...

יש הרבה מבוגרים ונוער שחיים את הפחד אך מתכחשים אליו. כי לגיטמי שבנאדם בן שלושים לא יפחד ואם הוא כן זה נתפס כאבסורד. וזאת טעות!! ואולי אפילו 'יש יותר מבוגרים שמפחדים, מאשר ילדים. מבוגרים עברו דבר או שניים בחיים ונשאר להם טראומות.. כל אחד לוקח את הטראומה למקום אחר, יש כאלה שזה מתבטא אצלהם בפחד ..

מי שחושב שהעלון ייצא בלי שהוא ישלח דברים בשבילו...

אז

זהו

שהוא

טועה.

יש את זה.

אולי לא קוראים לזה רשות הדיבור,

אך, זה ידוע - כ-ל חומר מתקבל בברכה!

טוב אשלח בע"ה..

ישר כח ענק..

 

חבר'ה.. העלון הזה מחכה לכולם בלי יוצא מין הכלל!

בעיקר כשהוא מדבר על ה-חופש ה-גדול 

ר..

סורי

בס"ד

 

ואל תשכחו גם את זה

בס"ד

עקב בעיות טכניות יהיה ניתן לשלוח חומרים לעלון עד יום חמישי בלילה.
אנחנו עדיין זקוקים לחומר ולתשובות שלכם לפינה החדשה בעד/נגד קיצור הזמן של החופש הגדול.

הגיליון יצא בעז"ה או ביום שישי או במוצ"ש

אני לא אחד שמתעצבן מהר. ממש לא.

זה הדבר היחיד שמסוגל לחרפן אותי לגמרי.

המלצה שלי:לא לעשות את זה
אלא אם כן ממש יש לך רצון חזק מאד למות ביסורים נוראיים!!

סתם ניסיון אם תתעצבן מזה (הרבה אנשים מתעצבנים מתיקונים לשוניים).

באופן כללי, כל דבר שאינו נעים לי השאלה באיזו מידה ובאיזה עיתוי.

..

וגם הערבים.

שלפני שהם בודקים הם קופצים.

שעונים בציוניות בלי לחשוב, שיורדים על אנשים.

ורוע אנושי..

 

שמחקים אותי אני יכולה להתחרפן מזה כמו ילדה בת חמש

 

שאתה שעות מנסה לעצבן מישו והוא לא מתעצבן בכלל!! שונאת את זה...

 

וגם- שאנשים ביקורתיים ומעירים בלי סוף....

 

 

הדבר שהכי מעצבן אותי הוא שאני אומרת משו למישהו והוא פשוט לא מתיחס כאילו הוא לא שמע

או שאני ממש רעבה אני מתעצבנת על כל מה שזז

לשפוט בן-אדם עפ"י צבע עורו ומיקומו על כדור הארץ... ממש הגיוני... כאילו שזה אומר עליו משהו...

ושמישהו מזלזל במישהו אחר

להגיד משו חכם (יחסית) לאדם טיפש (יחסית למשו החכם הזה לפחות) ולצאת טיפש בעיניו.

לא יודע אם הכי... אבל מעצבן מאד. (לראות את העיניים שלו מתחילות לזלזל...)

 

 

 

 

הכל, אני רק צריכה להיות במצב רוח המתאים ואני מתעצבנת על כל דבר שקיים

(למרות שבאופן בללי אני חמת מזג)

יש הרבה..

משו.. כשאני שומרת על אחים שלי, ואני אומרת להם לא על משהו,

ואחים שלי אומרים שכן..

ואז זה מעצבן כל כך!

אם יש ויכוח ומזלזלים בי.. (לכן אני אומרת לאנשים שמזלזלים בי שאני לא מתווכחת איתם אם הם מתנהגים ככה)..

לי חפצים ודברים בלי רשות גם אם זה יהיה מחק או הדבר הכי קטן זה מרגיז אותי! ושעוד אנשים מתפלאים למה אני עצבנית ולא מכבדים ומבינים את הרצון והבקשה שלי!
האחיות שלי לאט לאט לומדות את זה..!
בתקווה שהם יכבדו את החוק ברזל הזה ולא יעברו עליו!

בס"ד.

שאנשים לא מקשיבים לי ושאני לא שמה לב שאני לא מקשיבה לאחרים...

כזה עולם של רוע!!

ושאני לא מבינה מה אנשים רוצים ממני..

וכי אני באמת לא מבינה!

והם חופרים לי על זה שעות!!!

אתה לא ממשיך ללמוד תורה?

בס"ד

 

אני בת ואני מבינה למה עצוב..

קשה לעזוב מקום שגדלת בו, למדת בו והתבגרת בו..

 

 

לאולפנה אחרת, חדשה, עם בנות חדשות שאני לא מכירה אף אחת)

ה חזק בחור יקר

בהצלחה ממש! ותהנה לך בישיבה החדשה!

זה ממש מבעס לעזוב-

זו מסגרת, זה בית, זה שיגרה, אתה צעיר (כשמסיימים תיכון אתה כבר איכשהו מבוגר...), יש חברים. חוץ מזה שמתחברים למקום...

איזה כיף לך! לי יש עוד חודש עד שהכל יגמר בע"ה..

זה באמת עצוב לעזוב מקום שממש גדלת, נבנת וצמחת בו במשך 4 שנים. מביעה הזדהות.
 

את האמת שאצלי הסיום בדיוק במקום - אבל אני זה מקרה מיוחד()
 

....

 

אז את הלימודים סיימתי כבר מזמן! (שבט בערך..)

את הבגרויות בע"ה עוד חודש.

 

בהצלחה!

לפי מה שהבנתי....

זה חלק מהחיים

 

זה תלוי בהמון דברים...

אם כבר, אדם בן 18 בעבר היה הרבה יותר בוגר ועצמאי. גיל 18 זה הזמן

בו הבשילה בגרותו, לא סתם זמן. ואם האדם לא בוגר, שלא יתחתן! אם לא

היה חשוב עניין הבגרות, הזמן להתחתן היה בגיל 13 כמו כל המצוות.

זה תלוי בהרבה דברים.

-ששניכם כמובן אחרי תיכון..

-שיש לו בסיס רוחני. למד שנה בישיבה לפחות.

-שיש לכם אפשרות כלכלית בסיסית.

-הכי חשוב: שאתם מספיק בוגרים כדי לנהל זוגיות גם כשלא כ"כ כיף..

 

 

לפעמים שווה לחכות עוד שנה שנתים כדי להגיע מספיק מוכנים.

 

אבל אתם אכן עומדים בקריטריונים הנ"ל-שיהיה לכם במזל"ט!

ודורש שאלת רב אני חושבת.

 

באופן כללי יכוליות שכן. ואם זה יהיה לכם טוב אז תלכו על זה.

 

אבל צריך להבין שלהתחתן זה לא לשחק באבא ואמא..

זה השקעה.זה לכלכל את עצמכם. וזה קשה. זה מדהים ומאתגר, וקשה!

 

ולא לכל זוג זה מתאים...

 

אני ממליצה להתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו.

 

ואולי כדאי גם להתייעץ עם זוג שהתחתנו בגיל צעיר?

 

 

בכ"מ, שיהיה בעיתו ובזמנו.. ושמה שתחליטו יהיה הכי טוב בשבילכם.

 

 

 

[גילוי נאות-אני בת 17.ולא באמת מכירה את המורכבות של חיי נישואין. אבל יש לי כמה חברות שהתחתנו בסביבות גיל 18.. וגם יצא לי לחשוב לעומק על חתונה בגיל כזה..]

תודה רבה רבה במקרה החבר שלי חוזר בתשובה ממש ממש התחזק ואני ממש ממש לא כמוהו אני לא דתיה.. וזה יהיה ממש ממש קשהה..

רוצה לבוא לאישי?

ואת לא דתיה? על מי את עובדת, בייב?

לזה שהיא לא דתייה??!!???

את מתלבטת איתנו אם להתחתן או לא?!

 

דבר ראשון - זה בירור עצמי!!

תחפרי לעצמך אם רואה את עצמך עוד לפני שיצאת לחופשי (לשירות/מדרשה וכו')

מנהלת חיים עצמאיים!

 

אחרי זה תחשבי ותחפרי בתוך עצמך אם את בנויה עכשיו לחיות בבית עם עוד מישהו ולדאוג להכל

 

את יותר ממוזמנת לדבר איתי באישי, אני אפילו אשמח לדבר איתך על זה

היום לפי הזמן
ולפי המקום
אתה תיראה מוזר אם תתחתן מקדם מ20
אז בהצלחה וזה...

דברים שכתבתי בעניין אחר, אבל דומה...

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t540971#6064732

בס"ד

אנשים לפעמים נכנסים לדברים בלי כוונה מוקדמת...
חוץ מזה שאם היא דוברת אמת אז הם היו חילונים...

אמנם זה עדיף מגיל 17, אבל עדיף קודם להגיע להשלמה ולבשלות שלך- לעצב את עצמך ולהכיר את עצמך לפני שאת מכניסה מישהו לחיים שלך.

וחוץ מזה- ואני יודעת שזה בעירבון מוגבל מאוד- צריך איכשהו להסתדר בחיים...

ילדים, פרנסה, אחריות, עיצוב האישיות עומדים על הפרק.

אם הייתי רוצה שתבואו לאישי או למסר הייתי אומר לכם
אתם רוצים שאקרה תשימו כאן!!!
קשה לי כל פעם ליפתוח מסר או ש"א
תיכתבו כאן ואז אני אוכל ליקרוא הכל
שוב תודה

בס"ד

 תדע,שזה בסדר גמור להישבר,זה אפילו טוב [גיבור לא גיבור אם הוא לא מפחד..דע לך!!] אבל גדול מאוד!! אם אתה לא צומח מזה-אינמטרה לשבירה הזאת,זאת שבירה שמזיקה לך!!!!!

חח בקיצור אחרי שחפרת [המוווווווון] באמת בהצלחה בחייך ! תזכור שאבא אוהב אותך מאוד ותזכור כמה טוב יש בעולם -אלו שני דברים בסיסיים לשמחה מהלב

לכל עזרה תמיד תמיד אני פה

שתדע לך, שרוב האנשים שמאבדים מישהו יקר ישר חושבים "למה אני", ו "מה הם חטאו" או "מה אני חטאתי שאתה עושה לי את זה.."

אני חושבת שזאת דרך לא נכונה להסתכל על הדברים. לא, כאילו, באמת. אם אתה לוקח אובדן של אדם יקר, ומוציא ממנו כעס ותסכול - זה רק יהפוך אותך למריר יותר.

אתה יכול להסתכל על זה בתור עוד ניסיון, זה אולי יעזור.  אבל לדעתי הדרך הכי נכונה היא להסתכל על זה בתור אפשרות להתחזק. זה נשמע קיצ'י ומעצבן כי כולם אומרים את זה, נכון. אבל האמת היא שלפחות אצלי על כל משבר שעובר עליי בחיים אני מנסה להסתכל על החיים שלי מהצד ולשאול את עצמי לאן אני ממשיכה מכאן. זה לא תמיד עוזר אבל לפעמים..

אולי זה יעבוד לך גם.. 

מקווה שעזרתי וסורי על החפירות O.O

כל מה שעושה ה'- הכל לטובה, גם אם ממש קשה לנו להבין את זה....

תזכור,

שאם היית מבין את כל מה שהקב"ה עושה-היית הקב"ה...

אלה הניסיונות שלנו בחיים, וצריך ללמוד להתמודד עם זה...

אז ממש בהצלחה!!!

בס"ד

אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים...

תמיד צריך לשאול ל-מה, לא למה כך קרה אלא מה אנחנו צריכים ללמוד ולגדול מזה.

אלו בדיוק המצבים בהם מה שנמדד זה האמונה...
"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות"- נכון, קשה, עצוב, כואב, זה אדם שאהבנו והערכנו, אבל לא שוקעים בדכאון, קמים, ממשיכים הלאה, מאמינים שלפחות לו טוב ושגם לנו יכול להיות טוב אם רק נרצה בכך..

זה הזמן לחזק את האמונה ולהעמיק את הקשר עם רבש"ע.

מקווה שעזרתי
המון ב"הצלחה בהמשך!!

תחשוב שניה היה מישהו שהיה בעולם אני בטוחה שכמו כל בן אדם הוא סבל פה(או לפחות לא תמיד היה מאושר) עכשיו הוא למלע וטוב לו והוא מאושר . כל  בן אדם שאתה אוהב אתה רוצה את הכי טוב בישבילו , עכשיו הכי טוב לו. תתנחם בזה שטוב לו אם זה שהוא מת.

ראשית, רציתי ליידע אותך שיש כאן פורום סגור לנוער שכול.
ממליצה ממש ממש להיכנס אליו - תוכל לדבר שם עם עשרות נערים/ות שיבינו, ויחזקו אותך אבל ממקום מבין ומכיר.

אם תרצה להכנס אליו, תוכל לפנות לאחד מהמנהלים: ברוקולי או בנדא מצוי!!

 

ויש לי עוד הרבה מה לומר, כאחת שגם חוותה שכול, אשמח לדבר איתך באישי.

רק טוב בע"ה.

 

נכון שחתכו כמה ימים, אבל לא חודש שלם....

וחוץ מזה החזירו את הימים האלה במהלך השנה,

יום חופש פה... שני ימים שם....

אבל לא אישרו את זה...

 

ככה זכור לי עכשיו לא מזמן כשהרב שי פירון ניסה כל היום להיות בכותרות זאת הייתה אחת ההצעות בשינוי רפורמת מערכת החינוך היה מחשבה לקצר תחופש הגדול לחודש ולא אישרו את זה.

 

ככה זכור לי לפחות...

אני בהקבצה א' וכולם כמעט קיבלו ציונים מעולים!!!!אני הייתי אחת היחידות אם ציון כזה!!!

איזה בנות חכמולוגיות יש בעולם הזה!!!

שנה הבאה מבחן הקבצות שווה לך מאוד להתכונן, כי בד"כ זה משפיע עד סוף י"ב.

הרי אנשים יודעים יותר חומר ככל שמתבגרים.

גבוה. יש לי חברה שאחרי שהתחננה ממש בסוף עלתה מארבע לחמש (כשהיא היתה בערך בתפר של בין לבין עם נטיה יותר לארבע אבל לא בהפרש עצום)..

בעיקרון , אצלנו בעיקר מה שקבע זה היה המפמ"ר בכיתה ט' ומי שלא הצליחה בו היתה צריכה מאוד להתאמץ כדי לעלות.. (אלא אם כן כל השנה היו לה ציונים מעולים)..

יש מבחן הקבצות בתחילת כיתה י' שקובע כמה יחידות תלמד.

אך, כמובן שיש חריגים שעלו לחמש יחידות ומספר יותר גדול שירדו לארבע יחידות.

ט' לי'.

אישית אצלי לא השקעתי כל כיתה ט' עד שבמבחן אחד קיבלת 74 (שאר המבחנים היו בסדר אבל גם לא מטורפים) כי השתמשתי במשפט לא נכון ואז השקעתי למפמ"ר כי הבנתי שאחרת ישימו אותי ב4 יח"ל ואז סיימתי בציון מעל 90 ושמו אותי ב5 יח"ל ..

אצלנו היו שתיים נראה לי שעלו (ובסוף אגב שתיהן ירדו בחזרה..), ובערך 25 בנות שירדו (התחלנו בסביבות 65 בנות ב5..)

 

אבל בכל מקרה.בכיתה ט' ותחילת י' כדאי להשקיע אם אתם רוצים לעשות מס' גבוה של יחידות..

 

אם הייתה לי האפשרות- הייתי קופצת על זה!

 

איך היה?

למרות שמתוך שכבה של 100 בנות רק 20 עשו...

ואולי אני אמשיך עם זה שנה הבאה כי אני רוצה להמשיך באומנות מעשית....

את ממש לא מכירה אותי.

 

 

אני יודעת שאני כן. אני מכירה כמה שעשו וזה בסדר

...

מה כבר אפשר לשאול במתמטיקה?כמה זה 2+2?ובעיברית?ובביו?

אינני מבין באומנות, ולכן אני שואל.

באיזה טכניקה היצירה"בלה בלה"?

השווי בין היצירה "בלה בלה" לבין היצירה "בלו בלו" מבחינת הקומפוזיציה, הצבע, אור, תיאור הדמויות, תפיסת חלל..

תני דוגמא ליצירה שנעשתה באובו הסגנון...

רוצה עוד דוגמאות?

לא נראה לי שזה התחום שלי.

בכל מקרה, תודה על העזרה.

מה כבר אפשר לשאול בעיצוב?

איזה שאלה מעצבנת!

לפחות תנסחו נכון!

ותשאלו איזה חומר יש לכם? איזה סוג של שאלות יכולים לשאול אותכם וכו'

כי השאלה הזאת מזלזלת ממש...!!!

כששואלים אותי על המגמות שאני לומד (וכבר שאלו אותי), מה כבר אפשר ללמוד בהן? - אני פשוט עונה, מה מעליב בזה?

 

אבל סתם לידע כללי- יש לנו 100 יצירות לבגרות, וכל אחת זה המאפיינים שלה, התיאור שלה, מה היו מניעי האומן, מאפייני התקופה וכו'... 

סתם, אני לא אוהבת שלא חושבים לפני ששואלים...

אם יש לי בגרות כנראה שיש לי על מה להיבחן...

אז לא לזלזל, זה הכל.

ועוד משהו- פשוט שכחתי לשים סמיילים אז זה נראה שהתעצבנתי מזה,

אבל אני לא באמת כועסת..

היה מעצבן!!!

 

לעזאזל איזה בוחנת דפוקה הביאו לנו.

היא כל הזמן הלכה בכיתה, סוגרת חלון, פותחת חלון, צועקת על בנות (שלא עשו רעש) ביפסיקו לצעוק כי אנחנו במבחן...

מקבלות אסמסים, מדברות ביניהם, לוקחות לנו תיקים וקלמרים ומסתובבות בינינו.

כאילו מה נראה לכם???

 

וניגשתי לשאלון של השביעית(מושגים ועקרונות, 64205)

..כמגמה נוספת או להסתפק ב3 יחידות ולעשות רק את המגמה המרכזית שאני אעשה בכל מקרה?

אבל אם יש לך מגמה אחרת ואתה מרגיש שזה מכביד תשאיר 3 יחידות

לדלג על אחד מהחניכים כי "לא כזה כיף להיות איתם".
ואם ככה חשבת מראש - אז תעביר את תפקיד המדריך למישהו אחר, או שתתאפס על עצמך.

בהצלחה!

אני לא הולך לעשות את זה רק לחניכים שאני אוהב, אלא למי שאני חושב 

שצריך את זה ושזה יעזור.

השאלה היא אם בכלל לעשות את זה או לעשות משו אחר?

(אני לא מתכוון לשיחה אישית, את זה אין לי בעיה לעשות לכולם.. אני מתכוון למשל לשבת עם חניך על פק"ל או משו נחמד אחר שאת זה אני לא הולך לעשות עם כל אחד. השאלה היא אם לעשות משו כזה לכמה או שזה יגרום לקנאה ועדיף בכלל לא לעשות?)  

*הבהרתי את עצמי טוב??

כי אין מה לעשות, גם אם המניעים באים ממקום טוב- החניכים יקנאו, זה בטוח.

אבל אין לי בעיה לדבר סתם ככה עם החניכים אבל אני אמור להיות באותה רמה של קשר עם כולם כי אם אני אעשה משו מיוחד יותר למישו כולם יקנאו או שזה טוב להיות ברמות שונות של קשר (כשעם כולם יש לי קשר סבבה)?   הבנת?

 

נכנסת לחנך נשמות למקום הנכון.. תתחיל ממי שיותר קל לך איתו ותעבור לכוווולם ותסתכל על כל חניך כנשמה שמחפשת כיוון. לא נכנסת בשביל הכיף האישי ולפעמים צריך לעשות גם דברים פחות כיפיים. בהצלחה!

א. אני לא חושב שהכרחי לעשות "פעולה אישית",אפשר גם סתם להתקשר לשאול מהמצב,לקפוץ לבצפר,לדבר איתו קצת אחרי הפעולה.

 

ב.כולם יקנאו? מצוין. זאת ההזדמנות שלך לקדם חניכים חלשים חברתית.

 

ג.זה ברור שיש חניכים שיותר כיף איתם ויש כאלה שפחות. אנחנו לא רובוטים. אל תקח את זה כדבר שלילי שיש לך. אבל,אהבה באה בעקבות נתינה,ולא הפוך כמו שבד"כ חושבים.

 

 

זהו לכרגע
 

"כולם יקנאו? מצוין. זאת ההזדמנות שלך לקדם חניכים חלשים חברתית." ???

 

מה מקדם בזה?! 

אם חניכים שבד"כ דוחים ילד מסויים רואים אותו זוכה ליחס מיוחד מהמדריך זה משפר את המעמד שלו. בהחלט.

חזקות אם מישהו שמעריצים (המדריך..) מראה יחס חיובי לילד מסויים.

 

אבל כמובן בחוכמה, ולא ללכת עם זה רחוק מידי. אסור לגרום לאפליה קיצונית, אבל כן מותר וחובה לעזור לו.

וזה לא רק עניין של קנאה, גם להעלות את הדימוי עצמי של הילד.

אם זה ילד דחוי חברתית - אם זה נראה להם שהמדריך מעדיף אותו - לא נראלי שזה יגרום להם לאהוב את הילד המסויים יותר. רק אולי לקנא בו, מה שיגרום ליותר דחיה.

תחשבי רגע. 

אם ילד דחוי בחברה,מזלזלים בו.לא מחזיקים ממנו. ופתאום המדריך,שהוא כאליו הגדול והבוגר,מגלה בו עניין. זה גורם להם לחשוב שוב על דעתם על הילד ספציפי הזה.

 

ברור שלא בצורה בוטה. 

הוא דיבר על הראשון שהוא יעשה לו "פעולה אישית",אז הסברתי שיכולה לצאת תועלת מזהות הילד ה"ראשון".

מספיק בחניכים בנים קטנים

אני לא רוצה להישמע פלספנית מדי, אבל לדעתי יש ילדים שמזלזלים בילדים אחרים סתם כי הם צריכים ילד כפות ויש כאלה שפשוט במקנאים ולכן הם יורדים על אחרים.......

דווקא בגלל זה כדי לעשות פעולה אישית אם כל אחד, בין אם זה כיף או פחות כיף

ובין אם הילד צריך את זה או לא צריך את זה.....

יש ילדים שאם תעשה איתם משהו אישי אתה תגלה משהו חדש עליהם ותכיר אותם יותר טוב,

ויש כאלה שזה לא יקרה, אבל זו הדרך הטובה ביותר לעבוד על המידות שלך...

על אחת כמה וכמה- על אהבת חינם

בהצלחה!

יש להם בעייה איתו.

אם זה כי הוא שקט ולא מהמרעישים, אז זה מומלץ.

אם זה מקנאה או כי הוא מעצבן אז צריך לחשוב שוב.. אולי לעשות משהו אחר בעניין.

שאני אגלה דברים חדשים על חניכים,

אבל אני שואל האם חוץ משיחה אישית עם כולם, האם זה נכון לעשות גם משו כיף עם חניכים מסוימים?

זאת השאלה שאליה לפחות התכוונתי..אז עכשיו אני מקווה שכולם מבינים למה התכוונתי אז יאללה תכתבו מה דעתכם..

 

נ.ב. עוד עצות לשיפור הקשר האישי תתקבלנה(=אני מרגיש ילד כאפות...בברכה...

כדאי פשוט לעשות את זה עם כולם? (ולפרוס את זה לאורך כל החופש הגדול או יותר... תלוי במס' החניכים).

נכון שזה קצת קשה לפעמים, אבל אולי זה כדאי וככה תוכל להכיר יותר טבו את אלה שפחות טוב לך איתם (:

הזה...

(אני והפיצול פה שלידי)

 

באופן אישי- מה שכתבתי היה רק כדי לשנות את הנוסח, שלא יתפרש לא איך שהתכוונת.

 

יישר כוח על ההבהרה!

 

בע"ה שנזכה להרבה אהבת ישראל מככככל הכיוונים...

20130604223917.pdf

היתה שולחת לה באישי.

זו דעתי בכל אופן..

 

 

 

אבל בגלל שזה טבלה- אפשר לערוך אם רוצים. ויש גם המון מקום לכתוב תוכניות אישיות...

 

 ואם מישהו מיא', אז הבגרויות רשומות לי בקובץ אחר. כאן מחקתי את הבגרויות והדברים שקשורים

אלי...

 

20130604225113.doc

חח אורה איזה קטע! חיפשתי לוחופש מוכן באינטרנט ולא מצאתי, אז לקחתי את מה שאת הכנת שנה שעברה (מצאתי אותו בערוץ) ורק שיניתי ת'תאריכים ועיצבתי אותו..אז לך במיוחד מותר להתשמש..

(על זה נאמר "שלח לחמך על פני המים..") 

 

ואם מישהו רוצה אז יש לי את זה גם בוורד, אבל אז בטח כל הפונטים ישתנו..

רק ההבדל הוא שאני הכי מגניב שאני יודעת זה לעשות טבלה ואת עושה תדברים האלה.

ישש אז אני מתשמשת!! חחח

זה מהמם ויהיה שימושי

איך אני פותחת שרשור חדש (אין לי מושג כלום רק הצטרפתי)

בס"ד

יום ראשון אהיה סם בעז"ה מוזמנים גם אז

יש מצב שאני אבוא אם צריך.

ביום חמישי אני בסיבוב שערים
והנסיעות הם על חשבון ההורים
אני לא יכול לבקש מהם לשני ימים רצופים
אני יכול אבל אני לא רוצה
אווף באלי להיות שם!
טוב.
החיים קשים


שמי שמגיע שיהנה ושיעבוד קשה גם בישבילי...

(ויעל,השארתי שם עגבניה,תוכלי לצלם לי אותה כדי שאני אראה באיזה צבע היא?)

ככל הנראה לא אוכל להגיע ביום רביעי...
אולי מישהו אחר יוכל לצלם בשבילך
וואו, ליק, לא הפסקתי לצחוק עכשיו!

אני אגיע רק אם באמת דחוף מאוד

ישמצב אני גם אגיע בראשון...

 

תלוי ...

מי שיכול לנחות עלינו בלי התראה מוקדמת, אפילו לחצי שעה, נשמח מאוד.

כל היום...

ולו מהסיבה הפשוטה שמוזיקה מזרחית יכולה להיות גם באנגלית...

השאלה בתוכן יש מזרחיים עם אחלה תוכן..

את בטח התכוונת לתוכן שלילי.

ע"פ מו"ר הרב אבינר יש שלושה דברים שצריך לשים אליהם כשבוחרים מוזיקה.

מנגינה כשרה-לאיזו תרבות המנגינה משייכת אותך,נגיד טראנסים ומזרחי כבד,נראלי מחוץ לגדר.

מילים כשרות- זה די פשוט. אבל צריך גם לחושב על איזה מסר השיר יעביר לך. לפעמים שירים מזרחיים יותר בעייתים בקטע הזה.

וזמר כשר- כן,גם לזמר יש השפעה על הנפש של מי ששומע אותו.

 

לדעתי אי אפשר להשוות ז'אנר מול ז'אנר,צריך לשים שיר מול שיר בצורה ספציפית,ע"פ הקריטריונים.

זתומרת,יכול להיות שיהיה שיר מזרחי,פחות גרוע,ויכול להיות שלועזי.

 

 

איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?

והיום אני שואל: "איך שרים שירי נכר על אדמת ה'!"

 

(מוסא שם,שם)

מכאן לומדים כמה רע זה השירים באנגלית...

 

וברצינות- שירים זה נפש, חד משמעית. עדיף שירים ככה ככה מנפש ככה ככה , מאשר שירים ככה ככה, מנפש גויית ואולי לא הכי קדושה ובעלת מידות (שלא לומר מלוכלכת). זה מה ששמעתי שאמרו רבנים.

רוב הרבנים שמדברים על מוזיקה,או לפחות חלק גדול מהם,פשוט לא מבין במוזיקה...

מה שהיא כתבה זה לגבי השפעת המוזיקה על הנפש

רבנים גדולים גם זוכים להיות מוכשרים ומעורים בכל תחומי החיים אבל עניינו של רב זה להבין בהלכה. ולפי ההלכה ועקרונות הפסיקה הוא יפסוק. איפה הבנת מוזיקה עוברת פה?

אישית, אני שומעת את שניהם..

 

פשוט חרם על אלפי הדפים שילכו לפח...

אז מה נעשה עם זה?