פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 995)

שונא אנגלית!! זה לא פייר שצריך ללמוד תזבל הזה..

זה קלישאה, אבל אם לא תשקיע עכשיו, כשתגדל אתה תתחרט על זה.

היתה לנו אתמול מתכונת באנגלית..ה' ירחם.

-ליסנינג במהירות שיא(ואומר את זה אחד שמדבר מהר מאד..)

-אנסין באינדיאנית

-מלא מילים ארכות כמו הגלות עם מלא Z ןJ ועד כל מיני אותיות מפחידות כאלה...

לונורא,זה עובר!!

הלימודים האלה הורגים אבל חייבים אותם בחיים!

ואני מתפללת חזק שאני אצליח לסיים איתו השנה |מצב קשה|

למה אין בגרות בשוויצרית? זה היה יכול להיות מועיל..

אפרופו צרפתית, פגשתי השבוע מישהי שלומדת לבגרות - ספרדית!

ההצלחה בידים שלנו!

אם נשקיע הרבה, נתאמץ, נתאמץ ונתאמץ.

בע"ה נצליח.

(יגעת ומצאת - תאמין)

שיטות שעוזרות:

לקרוא הרבה אנסינים,
לקרוא כל יום עמוד באנגלית,

לדבר עם אנשים כמה דק' באנגלית (ולא כסלנג)

בהצלחה! כולנו מסוגלים!

ויש שיטה קצת פחות חינוכית - לראות סרטים בלי תגרום.. [סרטים ישנים בד"כ פחות בעתיים מבחינת צניעות וכו']

זה באסה רצחח!! גם אני כמוך..

אני מרגיש ממש טוב עם זה. 

(לא צריך לספר באמת.. )

הייתה לי אתמול מתכונת ביהדות..מה שהלך שם, שיתוף פעולה יותר מאשר בעבודת כיתה.

ו..בדיוק יצא שישבתי בתוך כל ה"מאפיה".

וכן...זה לא שידעתי הכל "חלק".(אז ברור שכשאתה רואה איך הן משיגות תשובות בכזו קלות זה מקומם..)

 והרעש שיגע...

(וזה נראה שהמורות נותנות לגיטימציה למה שהולך שם..)

אני בחיים שלי לא העתקתי בשום בחינה(ולא עברתי קצת ;))

ואני מרגישה ממש טוב עם עצמי!

וכן ישלי מבחן שקיבלתי 6, ואני מעדיפה את הציון הזה מאשר את ה-80+ שהייתי יכולה לקבל אם הייתי מעתיקה.....

שהמורה חושב שאתה תלמיד לא טוב ושאתה צריך לרדת ל3 יחידות.,ומפעיל את מנהל תיכון וראש הישיבה כדי "להציל את הבגרות שלי"

למה???

אתה נראה התלמיד הנכשל של הכיתה ומורה לוחץ שתרד לשלוש יח' כי כולם מסתדרים חוץ ממך.

רוב הפעמים זה נעשה בשקט..

אבל היה איזה קטע שבוע שעבר,שקמתי על בנות שעשו ביחד את המתכונת ואמרתי להן:"לפחות תעשו את זה בשקט".

תשמע, הדבר היחידי שיש לך לעשות (עם כל הכאב והצער), זה, לאכול את הלב.

מאז כתה ז' לא מעתיקים אצלנו עד כמה שאני יודעת.

וואו הכיתה המדהימה שלי 3> !!

כל אחת עושה את המבחן שלה ביושר!!

כיתה צאאאדיקה!!!

בס"ד

קשה לי להאמין שאף אחת לא מעתיקה.

אני לא חושבת שקיימת כיתה בארץ שלא מעתיקים בה..

לפחות בבתי הספר שאני מכירה.

היא הכי נכונה שיש.

כי אין מה לעשות, האנשים הישרים, שהולכים עם היושר שלהם עד הסוף בכל סיטואציה ובכל דבר הכי קטן הם אלה שבסופו של דבר הכי מוצלחים ומצליחים.

כי אדם ישר הוא אדם שסומכים עליו, שנותנים לו אחריות, שמעריכים אותו.

לעומת זאת ההפך...

אני יודעת שזה מתסכל, וגם אותי מדי פעם זה מכעיס ומקומם, אבל באמת שיש דברים שמשתלמים לאורך זמן.

הי... בננית! איזה תשובה יפה!! זה בדיוק מה שרציתי להגיד... אתה חג'דומט הכי תצליח בחיים!!! זה בטוח!!! ואם אתה מסוגל לעשות 4 יחידות בלי להעתיק בע"ה תעשה. אבל לא משנה מה, זה שאתה לא מעתיק הופך אותך לאדם אמיתי ואמין!!! בני אדם כמוך יצליחו בחיים בהכל!! בסדר, אז אחד יעתיק ואז יקבל ציונים טובים ויוכל ללמוד רפואה אבל כל החיים שלו יצטרך להתמודד עם חוסר הידיעות שלו, ותאמין לי ששקרים לא מסתיימים בתיכון!! והבן אדם ימשיך לחטוא, להעתיק ולשקר. ובסוף יגלו אותו.. כי על ראש הגנב בוער הכובע... וגם אם לא, איך הוא יתחתן?? מי רוצה קשר עם בן אדם לא אמין? בן אדם שמשקר?

נק' למחשבה... תמשיך!!! תהיה חזק!!! אנחנו איתך וגאים בך!!!

צי'זבט 1:בפירמידות במצרים, שמעתי קול רחש מכיוון אחת הפירמידות. לאחר האזנה ממושכת לרחש התחלתי לחפור בעזרת חברי מתחת לפירמידה. ככל שחפרנו הלך הרחש והתחזק. תוך כדי החפירה ירדנו לבור עמוק בסיוע חבלים פנס וכיוצא בזה... תוך התקרבות אל מקור הרחש עברנו מסדרונות אפלים שקורי עכביש חוסמים אותם. ככל שהעמקנו לרדת הרחש נעשה ברור יותר ויותר עד שהתקרבנו אל דלת ברזל ענקית. פתחנו את הדלת במאמץ רב, כשאל פתיחת הדלת מתלוות חריקות חזקות שהגבירו את פחדינו. לעינינו נתגלה אולם ענק שבמרכזו ארון מתים ומתוכו בוקע הקול: "הפוך אותי". התקרבתי לארון המתים ופתחתי אותו. בתוכו שכבה מומיה (חנוט מצרי) ומתוך פיה הפעור נשמע הקול "הפוך אותי". תוך פחד עצום ועל סף איבוד חושים הפכתי את הגופה ופתאום שמעתי בלחש קול מתוך המומיה: ועכשיו שק לי... (*חשוב לספר את הקטע המתחיל ב"הפוך אותי" בצעקה ואת המשפט האחרון בקול שקט יותר).

צ'יזבט 2: באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית-חולים סגור לחולי רוח אי-שם. כשהגעתי למקום המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק שחומת מגן בגובה 6 מ' מקיפה את המוסד ומעל חומה זו גדר תיל סבוכה. מעל לגדר התיל היתה גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה למדי. נפתחו לפתע דלתות המוסד ואת פני קיבל מנהל המוסד שהחל לסייר איתי. עברנו בין תאי המוסד שאכלס מקרים קשים ביותר. בכל תא שעברנו, קבלתי הסבר מקיף על המקרים שחלקם היו כבולים בשרשראות ברזל בידיהם וברגליהם. בתא האחרון נתקלנו בדמות שגבהה כ2- וחצי מ'. כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים מפלצתיות עם שיניים גדולות ובולטות וזקן עבות מכסה את פניו. חולה זה היה כבול בשרשראות ברזל ענקיות כשתאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא עסק כל הזמן בהסקת התנור שהיה בחדר. הוסבר לי שזו הדרך היחידה להרגיעו ע"י העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה. לאחר סיום הסיור שנמשך עד שעות אחר הצהרים המאוחרות נפרדתי ממנהל המוסד. בעוד כולי מבולבל והמום ממראה עיני, מיהרתי אל שער הברזל החשמלי מאחר ונאמר שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחורי. הסתובבתי לאחור, ונכנסתי להלם, לבי החל לדפוק בחוזקה. במרחק 15 מטר מאחורי אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון, מתקרבת אלי בריצה, כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטרוף לשער כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אלי. השערים החשמליים החלו להסגר, באותו רגע הדמות המפלצתית נוגעת בכתפי מסתובבת לאחור ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..." 

הצ'יזבט 3 זה קרה לפני המון זמן באחוזתי המפוארת, חייתי עם בעלי ובני באחוזה, היה לנו כל מה שרצינו ואיי פעם חלמנו עליו, היו לנו משרתים, סריסים, סוסים, בית ענק ומדהים, לא היה לנו על מה להתלונן. עד שערב אחד קרה דבר נורא, דבר בלתי נסלח, התבצע רצח באחוזה, בנינו היחיד שלי ושל בעלי נרצח. בכיתי כל היום, לא הבנתי למה לקחו לי אותו, למה שמישהו ירצה לרצוח את בני היחידי, את המלאך שלי, החלטי ללכת לברר מי הרוצח, החלטתי לחקור, במקום הבלש שלא יודע כלום שבעלי שכר. דבר ראשון מאוחר בלילה נכנסתי לחדרו של ילדי, אולי אני אמצא שם רמז כלשהו, השקט בחדר היה מצמרר, התקדמתי לעבר מיטתו של התינוק הזזתי את השמיכה, על המצאים היה המון דם, כיסיתי מהר את עיניי, אך לפתע שמתי לב שבין כל הדם נמצא פתק, החלטתי להרים אותו ולקרוא, בפתק היה רשום כך: "אני הרגתי את התינוק, את לא יודעת מי אני, אני בטוח בכך, ואת לא יודעת איך אני יודע שאת זו שקראת את המכתב עכשיו ולא מישהו אחר, "רק רציתי להגיד את לעולם לא תיגעי מי אני ומדוע רצחתי לך את התינוק, אבל אם זה כל כך חשוב לך ובאמת מעניין אותך לברר מי אני, לכי לבית הקברות העירוני מחר ב2:00 בלילה,ליד הקבר של התינוק שלך, אני אהיה שם" רעדתי בכל גופי, לא ידעתי מה לעשות אם כדאי ל לגשת לבית הקברות או לא, לבסוף החלטתי שאגש לשם. הגיע היום למחרת כל היום התנהגתי מוזר, רעדתי בכל הגוף, ב11:00 הלכתי למיטה, אך לא נרדמתי, כל כך פחדתי. הגיע השעה ירדתי מהמיטה התלבשתי מהר, התחמקתי מהמשרתי, ויצאתי החוצה, לקחתי מונית לבית הקברות, הנהג לא דיבר, כל כך פחדתי. לפתע הנהג הסתובב, "אאאאההההההההה" (כאן צועקים חזק)!, זו הייתה הצעקה הכי מפחידה שצעקתי איי פעם, פניו של הנהג היו פניו של תינקי, מלא דם וחתוך בכל הפנים, "את בסדר גבירתי?" שאל הנהג, לפתע התברר לי שדמיינתי פניי הנהג חזרו להיות כמקודם, "הגעתו לבית הקברות" הוא אמר לי, "תודה עניתי לו מתוך נימוס, "תיזהרי" הוא אמר לי, זה הפחיד אותי עוד יותר. נכנסתי לבית הקברות, היה שם מפחיד ונגשתי לקיברו של בני, לפתע שמעתי קול מצמרר "פתחי את הקבר" הקול אמר בצורה מפחידה ביוץר, שהרעידה אותי בכל הגוף, "אם תפתחי תגלי מי הרוצח" הקול הוסיף, התכפפתי לאט לעבר הקבר, ופתחתי אותו לאט לאט, לפתע ראיתי בקבר את התינוק יוצא עם סכין ביד ואומר "אני הרוצח!!" (את זה אתם צועקים הכי חזק שאפשר!!) 

צ´יזבט 4: פעם היה בחור צעיר, מלא בכסף שאהב משום מה להמר. אמו האלמנה זכתה בירושה ענקית מבעלה והייתה מממנת את כל גחמותיו של בנה. על יד שמאל שלה היו שתי טבעות זהב יקרות ערך שקיבלה בירושה שעברה מדור לדור. בצוואתה רשמה האם את כל ממונה על בנה ורק הערה קטנה הוסיפה, שעל בנה לקבור אותה עם שתי הטבעות. ובכן הגיע היום והאם נפטרה, הבן קיבל את כל הממון העצום והתחיל לחיות כמו מלך........ אבל הכסף אזל לו מהר מאוד במשחקי ההימורים שלו. הוא החליט ללכת לקברה של האם ולהוציא משם את הטבעות כדי להמשיך בחיים הטובים. הוא חפר וחפר והגיע אל הגופה. הטבעות היקרות נצצו והוא ניסה להוציא אותם. אחרי שלא הצליח כרת את שתי אצבעותיה כיסה את הקבר והלך שמח לדרכו. הוא מכר את הטבעות וחזר לכייף... אחרי זמן מה הוא נסע לו בכביש שומם וראה אישה עומדת בצד הדרך, מרחמים עצר לה את הרכב ולקח אותה טרמפ. התחיל לדבר איתה ואז שם לב שאין לה שתי אצבעות אז הוא שואל אותה מה קרה לאצבעות שלו והיא עונה לו: אתה לקחת לי אותם!!! צעקה מול פניו.

 ה צ´יזבט 5: לפני הרבה שנים יצאו 4 ילדים למחנה ביער. הם הגיעו ליער והתחילו לבנות את המחנה (כאן המקום למשוך קצת זמן ולספר מה עשו כל היום). הם החליטו שכל לילה ישמור מישהו אחר. בלילה הראשון זה היה התפקיד של דני. בבוקר כשקמו כולם הם לא מצאו את דני וראו רק שלולית דם. הם החליטו שכנראה דני נפצע וחזר הביתה בלי להגיד. בלילה השני שמר יגאל. בבוקר קמו כולם ולא מצאו את יגאל, אלא רק שלולית דם. הם העדיפו להתעלם מכך ונשארו עוד יום. בלילה השלישי גבי שמר. בבוקר קם חיים ולא מצא את גבי. הוא חיפש במשך שעות רבות וכל מה שמצא היה שלולית דם. הערב כבר הגיע וחיים נאלץ להישאר עוד לילה וכמובן שהוא נשאר לשמור על עצמו. פתאום הוא החל לשמוע צעדים גדולים וכבדים מתקרבים לכיוונו. הוא קם והסתכל לצדדים. פתאום הוא רואה יצור ענק ירוק מטונף עם 4 עיניים ו-6 זרועות, עם שומות ופצעים על כל הגוף מתקרב לכיוונו. חיים נבהל והתחיל לברוח לצד השני, הוא ברח וברח אבל היצור התקרב אליו בגלל הצעדים הארוכים של 5 הרגליים שלו, ובסוף היצור תפס אותו. היצור פתח את פיו, חיים ראה את השיניים הענקיות והחדות של היצור ואת שתי הלשונות שלו והריח את הצחנה וריח הריקבון שיצא מפיו והיה משוכנע שזה סופו ועכשיו היצור יטרוף אותו כשלפתע היצור אמר: "רוצה לשחק שש בש?"

צ´יזבט 6: פעם הייתי נהג מונית באזור היערות בצפון (יש כזה?), בלילות אספתי אנשים שטעו בדרכם, או כאלה שכבר אבדה דעתם, וחיכו לטרמפ שלא יבוא... לילה אחד היה כבר אחרי חצות, והייתי בדרכי הביתה, כשפתאום אני רוצה בצד הדרך נערה יפה וכולה לבנה, הפנים הידיים ואפילו השמלה, אבל מה, בחורה כזאת יפה לא ראיתי בחיים. היא הניפה את אצבעה, עצרתי, היא נכנסה למונית, וכיוונה אותי לאן שהיא רצתה להגיע. נסעתי בדרך שעוד לא הכרתי, ופתאום היא צעקה עצור! עצרתי, היא אמרה לי: "חכה לי כאן". תוך עשר דקות היא חזרה כשהיא כולה אדומה. "מפחיד" חשבתי... "תחזיר אותי לאיפה שאספת אותי" היא אמרה. החזרתי אותה לאותה נקודה, והיא אמרה "יום שישי הבא, אותה נקודה, אותו מקום" (עכשיו תפתחו קצת את הסיפור שכל פעם היא לבנה ובסוף היא חוזרת אדומה ולאט לאט הנהג מתאהב בה אבל חושד מה היא עושה שם ואיך היא חוזרת אדומה ואז תגיעו לסוף) לאחר כמה שבועות עוד פעם אספתי אותה ועצרתי לה באותו מקום. בעצירה היא ירדה ומאוד עניין אותי מה המקום הזה, ומה היא עושה שם. אז ירדתי מהמונית ובדקתי וקלטתי שהמקום זה בית קברות. התקדמתי עוד קצת ופתאום ראיתי אותה רוכנת על קבר טרי, כאשר היא אוחזת באישה צעירה ויפה, ספק חיה ספק מתה, היא אכלה את האישה ולאט לאט נהפכה לאדומה יותר ויותר. ברחתי משם כאשר נדמה היה לי שהיא ראתה אותי. חזרתי למונית, וכעבור כמה דקות היא חזרה אדומה מתמיד. כל הדרך הייתה שתיקה מביכה, מה שאף פעם לא קרה, עד שהחלטתי לשאול אותה: "תגידי מה את?" היא הסתכלה עלי ואמרה: (לצעוק)" ערפד!!! 

צ´יזבט 7: פעם פגשתי אישה זקנה עם שער לבן בבית שחי וכל מיני דברים מוזרים (לספר על הדברים המוזרים). היא סיפרה לי שפעם, היא הייתה מדריכה והיא במקור מהמושב שלי, והיא סיפרה גם שהיא בת 23, וזה היה מאוד מוזר, כי היא נראתה ממש זקנה, אז שאלתי אותה איך זה שהיא נראית ככה אם היא צעירה. היא סיפרה לי שלפני כמה שנים, כשהיא הדריכה, היתה בקבוצה שלה ילדה אחת, שאף פעם לא יצאה לטיולים, ולקראת חג המעלות, היא באה לאמא שלה, וניסתה לשכנע אותה לצאת, והאימא אמרה לה ששתי האחיות הגדולות של הילדה, יצאו פעם לטיול ולא חזרו, ובגלל זה היא לא רוצה שגם הבת הקטנה תצא לטיול. היא הבטיחה לה שהיא תשמור בשבע עיניים על הילדה, והאימא הזהירה אותה שכדאי לה מאוד שלא יקרה כלום לילדה, ורשמה אותה. המדריכה והילדה היו מאוד שמחות, ויצאו לטיול יחד עם כולם, אבל בטיול, פתאום הילדה נעלמה, והיא חיפשה אותה, ולא מצאה, ואז האימא קיללה אותה ואמרה לה שהיא תהפוך לזקנה ומשוגעת, אבל בדבר אחד היא טעתה (לצעוק): אני לא משוגעת

 צ´יזבט 8: מאי הקטנה מאוד אהבה בובות, והיה לה אוסף ענק של בובות מכל הגוונים וכל הצבעים. יום אחד, היא טיילה עם אמאלה בשוק, וראתה בובה ממש יפה וגדולה, אחת שעוד אין לה. היא התחננה לאמא שתיקנה לה אבל אמא לא הסכימה. מאי התחילה לבכות שהיא רוצה את הבובה והיא לא תזוז עד שאמא תקנה לה אותה. המוכר שמע אותה, ומיד בא בריצה ונתן לה את הבובה חינם אין כסף. "אדיר" חשבה מאי, "אדיר" חשבה אמא של מאי, "אדיר" גם חשב המוכר וכולם היו מרוצים. כשהם חזרו הביתה מאי כל הזמן שיחקה בבובה החדשה, עד שאמא צעקה: "מאי כבר עשר, לכי לישון", ומאי עלתה לחדר שלה והלכה לישון, כי היא ילדה טובה ואם אמא אומרת שצריך לישון אז צריך לישון כי אחרת איך תהיה ילדה טובה? פתאום מאי מתעוררת ב- 12 בלילה, לקולות מוזרים של תפיסה, משיכה, תפיסה, גרירה, "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ" ואז פתאום היא מתחילה לשמוע "לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות". מאי לא הבינה מה קורה אבל מהר מאוד נרדמה. הבוקר הגיע, ומאי יוצאת מהחדר ורואה את דולי הבובה בקצה חדר המדרגות. היא לא חושבת הרבה כי היא בסה"כ ילדה קטנה, וזה לא התפקיד שלה לחשוב בסיפור. היא המשיכה לשחק עם הבובה כל היום עד שהיום נגמר, והלילה הגיע ועוד פעם עייפים, וצריך לישון. מאי הלכה לישון כי היא עייפה, וזה הפתרון הכי טוב למצב עייפות (אחרי קפה). ועוד פעם ב- 12 בלילה, היא שומעת "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ, לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת". היא מתעוררת בבוקר ורואה את הבובה בכניסה לחדרה, מאי צורחת, תופסת את הבובה, מוציאה את ידיה מהמקום, וזורקת אותה למטה באימה. מה קרה לה בהמשך היום לא מעניין אותנו, לכן ישר נעבור ללילה הבאה. מאי הולכת לישון אבל ב- 12 בלילה היא מתעוררת ועוד פעם שומעת "לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות". ובבוקר דולי שלמה לגמרי, יושבת לה בכניסה לחדר, עם חיוך מפחיד ונועצת את מבטיה במאי. מאי צרחה, עקרה לבובה את הידיים, ואת הרגלים, וקברה אותה בגן. כל היום מאי הייתה אצל חברות ופחדה לחזור הביתה. אבל בסוף בואו נגיד שהייתה סיבה שהיא תחזור הביתה, כי זה תורם להמשך העלילה, אז נגיד שהיא באה לצחצח שיניים, אבל מרוב עייפות היא נרדמה עם המברשת בפה. אמא ראתה את מאי ושמה אותה במיטה. ב- 12 בלילה היא שומעת מבחוץ: "דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי יוצאת מהקבר, דולי מחברת את רגל שמאל, דולי מחברת את רגל ימין, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת, דולי עולה על המיטה, דולי רוצחת את אמא, דולי רוצחת את אבא, דולי יוצאת מחדר, דולי פותחת את הדלת, דולי מתקרבת למיטה, דולי עולה על המיטה, דולי רוצחת את מאי!!! (רצוי לצעוק רק את המילה מאי)

צ´יזבט 9: (הצ´יזבט מקוצר – תנו לדמיון שלכם לעבוד ולהרחיב אותו) לפני הרבה שנים בעידן המכשפות, היה שבט של מכשפות ירוקות שיער שמאוד לא אהבו את צבע שיערם הירוק, וכל בני האדם שהיו מגיעים בטעות למקום היו נשאלים האם הם יודעים מדוע צבע שערם של המכשפות הוא ירוק. וכאשר היו משיבים תשובה היו הורגים אותם ואוכלים אותם. על המכשפות שלטה המכשפה הגדולה – קמתלה שהייתה אכזרית ביותר ולפעמים הייתה אוכלת את האנשים עוד לפני שהיו הורגים אותם (אצבע אחרי אצבע). באותו זמן חיו בכפר קטן שלושה אחים עניים ומרודים (כאן המקום להדגיש את העוני הרב) ויום אחד הגיעה אליהם האגדה על שבט המכשפות ירוקות השער, ושאם מישהו יפתור את החידה הוא יקבל המון כסף (נא להגזים!!!). ואז מחליטים האחים לצאת לדרך ועוברים הרפתקאות מסמרות שיער (נא לפרט) עד שהם מגיעים למכשפות אך לא מצליחים לפתור את החידה. המכשפות הורגות 2 אחים ומשאירות אחד שישרת אותם. כך חולפות מספר שנים והנער העני משרת את המכשפות. עד שיום אחד הוא שואל את המכשפה קמתלה – "מדוע יש לכם שיער ירוק?" והיא עונה לו "אני באמת לא יודעת" (תוך כדי קינוח האף ומריחת הנזלת על השער) 

צ"יזבט 10:
יום אחד אני וחברי הלכנו למגרש והיום רצינו לקחת דרך קיצור אברנו דרך בית ישן הבית עניין אותנו אז נכנסנו אליו בדקנו את הבית 

  ונראה שמישהו גר שם פיתום שמענו רעשים בדלת רצנו והתחבאנו וראינו שנכנסת זקנה מכוערת היא אייתה עם מזוודה גדולה היא נכנסה לשירותים והשירה את המזוודה בחוץ עניין אותי המזוודה אז פתחתי אותה ולא תאמינו מה היה בפינים גופה של בן אדם מדממת אז קמתי כדי לברוך ובדיוק יצתה הזקנה עם מקל והרביצה לי בראש [אז אתה צריך להגיד אתם לא מאמינים לי תראו תראו ואז הם מסתקלים לכם בראש ואתם קופצים וצורכים ואל אחריותי כולם קופצים].

יש אולי משו שנגמר מצחיק???

http://www.hadracha.org/he/displayItems.asp?ft=1&ct=186&submit=%F1%F0%EF

|נוזף|...

הרב (שלנו) עושה בראשון

בישוב שלי עושים במוצ"ש.

בסניף שלי(מדריכתחוצ) בראשון..

מה שאומר שיש לי 2 ל"ג בעומר. יאי. <צ>

בעיקרון ל"ג בעומר יוצא מוצאי שבת.

אבל מכיוון שהרבנות הראשית מנסה כל פעם להזיז את זה כדי למנוע חילול שבת,

אז בעצם מנסים לדחות את ל"ג בעומר ואת כל החגיגות ליום ראשון.

בפועל מה שקורה זה,

של"ג בעומר מתחיל ממוצ"ש וימשך עד שני בבוקר כנראה! 

כלומר, המדורות בכל מקום ישוב תלויות בהחלטה של רב המקום כמו שכתבו מעלי.

לגבי האלה שכל היום שואלים אותי על הרשב"י - זה במוצ"ש!!! אבל יהיה לכם מה לעשות שם גם בראשון למשל ההדלקה של הרב עמאר היא ביום ראשון ב15:00

לכן גם לרוב המוסדות לימוד נראלי יש חופש ביום שני.

התאריך המקורי - מוצאי שבת.

הרבנות קבעה - יום ראשון.

בתכלס - שני ימים של מדורות...

כי יש מתכונות ובגרויות לכל מיני אנשים אצלנו

לפעמים אנשים חושבים שהם כל כך בסדר עד שהם מרשים לעצמם לרכל ולהחליט מה עושים אם כל אדם.

אני גרה שם ואני מכירה כאלה דברים.

וא', לדעתיף תארת את זה מוגזם. כ----ל האוטובוס הסתכל. אולי כל הגלקסיה? אוף רגע יצאתי קרציה. לא היה אמור לצאת ככה. אבל באמת הגזמת. 

ב', רוב האנשים שככה זה אנשים שמכירים תילד או הילדה חח. וזה מצחיייק

חוצמיזה שהיישוב לנו הוא לא 'מאוד מאוד דוס',

ויש בו הרבה כאלה שמתלבשים ככה נכון שדיי חבל. אבל את חיה בסרט.

זהו.

אוף אני יודעת שיצאתי קצת לא נמחדת.

אבל..

אז מחילה היה חשוב לי להבהיר.

שלא תקחו משו שקורה, תנפחו קצת בצדדים, ואז תהפכו את זה למציאות שקוראת כל יום ואצל כל היישוב. כי זה לא ככה.

בכללי, אנחנו ישוב של צאדיקים פחחחח

קודם כל את צודקת בחלק מהדברים...

התכוונתי שה"ציביון" של הישוב הוא מאוד דוס...

וכן, מי שהסתכל על הילדים האלו היו בעיקר ילדים/נוער וביאס אותי לראות שזה דווקא ה"דוסים" יותר......

כי לדעתי מי שרוצה להתקדם באהבה לקב"ה צריך גם לאהוב את כל הבריות וזה כולל לא לרכל...!

ועוד משו.... זה אחד הישובים היותר דוסים.. לפחות בהגדרה..!

יכול להיות שאת באמת צודקת כי את באה מהישוב עצמו ורואה את הדברים אחרת אבל כשהגעתי לאולפנה שלי בתחילת חמישית הייתי בטוחה שאני אגור שם ונכון לעכשיו לא נראה לי שדבר כזה יקרה.....

סליחה אם הייתי תקיפה מידי...

את מסתכלת מרובע מידי.

אני מצטטת דקה מה שאמרת: 

כי לדעתי מי שרוצה להתקדם באהבה לקב"ה צריך גם לאהוב את כל הבריות וזה כולל לא לרכל...!

ועוד משו.... זה אחד הישובים היותר דוסים.. לפחות בהגדרה..!

אז תשמעי חביבתי

כולנו רוצים להתקדם ולהתקרב לה' יתברך ולעבוד אותו בשמחה. רובינו לפחות אבל, מי את שתגידי לי מה אני צכה לעשות בשביל זה? כל אחד ודרכו שלו. כל אחד והקצב שלו. כל אחד והדברים שיותר באים לו בזרימה, וגם כל אחד עם הדברים שקשים לו.

וברור שיש כאן טעות שחבל שיש אותה. אבל כל אחד רואה את הדברים מנקודת המבט שלו, מאיך שהוא מכיר את האנשים, שמנקודת ההתקדמות האישית שלו וכו'!! וחבל ככה לומר דברים מכלילים ומקטלגים על אנשים.

(ולא קשור לזה.. אם זה מה שגרם לך לרצות / לא לרצות לגור פה אז זה קצת טיפשי.. את לא חייבת לגור, אבל שלא כאלה דברים ייקבעו. חבל. ותכלס? איפסדת אם את לא באה חוצמיזה שיש לך עוד כמה שנים טובות לבחור איפה לגור )

לפעמים מחליטים דברים ברגע של סערת רוחות ולא לפי שיקול הדעת הראוי.

מה שתיארת קרה לפני כשבוע. פרק זמן מועט, טבעי שאתה נסער.

(בטח קדם עוד תהליך עד לנקודה הסםציפית שתיארת.)

אני ממליצה לך לחכות שניה. (לא לדקדק על הקשקש...אפילו כמה ימים..) לנשום עמוק.

לראות מה קרה..לשקול את ההמשך בנחת.

אני מבטיחה שהסיכוי להחלטה מועילה יותר יגדל.

ב"הצלחה רבה.

(אגב..צבא זה לא "מפלט"..לא טוב לבוא לצבא בגישה הזו..)

משהו דומה..בסוף היא הלכה לגור אצל מישהו מהמשפחה שגר אבל באותה עיר של הוריה אבל בכל אופן לא ניראה לי שככה צריך לפתור את הדברים ופשוט לברוח תמיד צריך לנסות איך אמרת "ללבן עיניינים" להגיע לפשרה או משהו, חבל ליזרוק את כל מה שעבדתם עליו והכיף שעשיתם ביחד ופשוט לברוח אז תחשוב על זה ושיהיה לך בהצלחה רבה!!!

לצבא באותו מצב והצבא דאג להם להכל והגדיר אותם בתור חיילים בודדים ועכשיו הם מרוצים מהבחירה שלהם ואולי צבא זה לא מפלט אבל כרגע זה האופציה הטובה ביותר מבחינתי ודווקא אני ממש לא נסער אני שקול לחלוטין

נסה את עלי/עצמונה/קשת

כמו שכתבו מעלי, קודם להרגע לנשום עמוק!

אח"כ, אתה צריך להחליט מי אתה, מה אתה רוצה מחייך?

אם תלך לצבא בלי לדעת מי אתה, מהר מאד תתבלבל.

ולא אני לא מצפה שתוך חמש דק' תדע מי אתה, אבל כן הגיע הזמן לבנות תבנית כוללת, משו כללי, בערך מה אתה רוצה להיות? מהם השאיפות בחיים שלך? ודרך זה להתקדם, לחשוב מה יכול להיות לך טוב עכשיו.

בניגוד לאחרים, אם לא טוב לך לחזור הביתה כרגע - אל תחזור. אבל לא בקטע של כאסח נגד ההורים. אלא בקטע של אתה צריך להרגע ולהתבגר קצת בצורה שטובה לך וכן יכולהיות שקצת יותר קשה בבית.

מכינה קדם צבאית בהחלט יכולה להיות יעילה, אבל שוב, קודם תחליט מה אתה רוצה לעשות? איזה מסלול חיים אתה רוצה לבנות?

אם לא תגדיר את זה, בחיים לא תוכל להתקדם.

ב'הצלחה גדולה!!

לא נתת לי חוות דעת פסיכולגית וניסית לשכנע אותי שאני עושה טעות

בכל מקרה אנשים שאלתי שאלה וביקשתי תשובה לא זכור לי שביקשתי מאפחד לעשות לי סקירה פסיכולוגית על חיי אני לא ילד קטן ואני יודע לפעול בשיקול דעת אז בחייאת סתמו אם אין לך תשובה לשאלה!!!

טוב..מצטערת באמת שבזבזתי מזמני סתם.

ב"הצלחה רבה.

בס"ד

היא ניסתה לעזור, לא להיות פסיכולוגית.

היא השקיעה מחשבה וזמן על המקרה שלך ועל להגיב לך.

נראה לי שתודה לא תזיק.

יקשר אותך לארגון 'מחלן' כלשהו..מה שאפשר זה להמליץ על מכינה קדם צבאית,שהמליצו,וזה דתי. או שתלך לארגון תשובה  כלשהו,אולי מסוג שונה מהחרדים,כגון 'בראש יהודי' יש להם אתר נפלא,'אורות'.או למכון מאיר,גם להם יש אתר נפלא,'מכון מאיר'.

מאחל בהצלחה למצוא את הדרך לחיים טובים ע"פ התורה.

אנשים מדהימים יש פה

המון ב"הצלחה בהמשך צדיק!

צבא הוא לא מקום שמעבידים אותך בתור חובה למולדת שלך
הצבא זה זכות
כשאדם אומר צבא הוא לא מתכוון  "אני הולך ליקרוע תצמי"
לרוב הוא רוצה ללכת ליתרום מעצמו
זה שהוא חייב לעשות זאת זה רק עוזר לו

אם בנאדם מבין שזה מטרתו הוא יכול ללכת לצבא בתור בית!

זה היה לבנות שהגדרתם לצבא לא היתה מדוייקת...



ולך אני לא יודע מה לומר
אמא שלי לא היתה רוצה מישו שברח מהבית של ההורים שלו
מלחמות משפחתיות זה עסק שהיא לא כלכך אוהבת

צבא? יש לך זמן
אם אתה יכול ללכת לישיבה\מכינה ויש לך תאפשרות (מבחינה עצמית וכספית)
אני ממליץ עליה בחום

אני יודע שזה לא מה שביקשת אבל זה כל מה שאני יכול לתת
אם תצטרך ממני משו... תמיד!

יך לדבר אם משהוא ממש טוב..

שלא משנה מה תעשה הוא יצדיק אותך!

אני לא מצאתי כזה לכן אני התחתי לכתוב יומן[זה לא בושה!]תנסה גם אתה !זה עוזר מאוד!!!!

תבדוק באינטרנט מה הטל'.

אח גדול נראה לי...

בהצלחה בהמשך!

זה נראלי כל כך דכאוני לשבת סביב המדורה בלי לעשות כלום!!!

אני אגיד לך יותר מזה,

היו תקופות שהיו לנו פעילויות, אבל, לא ממש תוכן בפעילות.

להשיג אחדות זה המון (!)

ואל תוותרי לחברות שלך, תנסי גם להכניס מעט בפעילות את התוכן והמשמעות של היום הזה.

תנסי, אל תוותרי. זה תמיד קשה ללכת נגד הזרם, אבל אם את הולכת אם האמת - זה הכי נכון.

כל הכבוד לך! שיהיה בהצלחה!

מתי שיש צורך זה דבר חיובי ומתי שאין צורך זה בדר שלישי

בס"ד

ציניות- כמו כל דבר, יכולה להועיל- אך במידה גדולה הרבה יותר- היא פוגעת.

יש אנשים שהיא משמשת אותם למן... סוג של הגנה עצמית.

אני יכולה להעיד על עצמי- שבחיי היום יום אני לא בן אדם ציני (ברוב הפעמים), אך הייתה לי תקופה של שלושה חודשים שהייתי צינית בשביל כל משך שנות חיי.

אפילו לא שמתי לב שהפכתי לכזאת.

ואנשים התרחקו ממני- ות'אמת, שלא היה לי אכפת- זה דווקא עשה לי טוב.

נשאר בן אדם אחד שהמשיך לדבר איתי- וזרם איתי ועם הציניות שלי.

עד שהוא הבין שזה מוביל אותי למקומות אחרים מציניות אז הוא נתן לי כאפה, וואחד כאפה

(מטאפורית, כן?! )

היום, אני יכולה להגיד שהסתתרתי- כמו שאמרתי זה שאנשים עזבו אותי עשה לי טוב בהתחלה- כי זה בדיוק מה שרציתי- שקט מאחרים.

אז זה טוב?!

אני לא אוהבת ציניות, בדרך כלל אני נעלבת ממנה, ודווקא יש מסביבי הרבה אנשים שזאת דרך החיים שלהם-

אבל זה הן, הן כאלה מאז שאני מכירה אותן (12 שנה ויותר...)- אז מתרגלים.

הן למדו מה אפשר להגיד לי שאני אזרום- ומה הקו האדום.

ושוב, לדעתי ציניות אולי זה טוב לך- אבל לבן אדם שעומד מולך- זה זוועה.

המשך יום נעים

גם לי היה וויכוח על זה עם חבר

הכל תלוי בזמן ובמקום וכו' נכון?

ככה גם בזה, את שואלת אם ציניות זה דבר רע, זה תלוי איזה ציניות, באיזה רמה, איך היא נאמרת וכו'.

"כת ליצנים אין לה חלק לעולם הבא"

אבל "היצר הרע תמיד רוצה שתהיה רק בעצבות, הוא אומר לך שזו מצווה הוא קורא לזה רצינות"

הוופ, הדברים סותרים!

מה קרה?

אז זהו שזה תלוי.

אנשים מדי צינים, זה לא טוב.

אנשים מדי רציניים, זה גם לא טוב.

צריך לדעת כל דבר במינון הנכון, בצורה הנכונה.

לא להגזים לא לכאן ולא לכאן.

הבנתי ממך שאת אומרת שציניות, באישזהו מובן,  זה ההפך מרצינות..
אז לא מסכימה בכלל. אפשר (וצריך) לחיות בשמחה אמיתית, להיות קליל וחי בפשטות- בלי טיפת ציניות בחיים.
רצינות לא נמדדת ע"י כמה אתה ציני.

חושבת שהשורש של הציניות הוא רע.
וגם אם אפשר להוציא ממנו טיפה טוב, זה טיפה. ברובה שלילית.
ציניות מסוגלת להרוס בשניות.

יש ציניות שלילית,

וכן יש ציניות שיותר מקובל לקרוא לזה הומור בריא שזה טוב... הומור בריא זה סוג של ציניות לא? 

וכן זה טוב. השאלה כמה איך איפה וכו'...

ציוניות תלויה בהגדרה. בגלל שלא מעט אנשים חושבים שציניות היא סתם צחוק, אז האמת היא שציניות היא בעצם ביקורת שנאמרת בצורה עוקצנית.

אי לכך ובהתאם לזאת - ציניות בעיקרון היא דבר רע.

אני מסייגת את מה שאני אומרת עכשיו, בגלל שכשאנשים מתנהגים בצורה לא מוסרית, לא נכונה, לא ראויה וכו', ציניות היא דבר מועיל ברוב הפעמים, כי זה בעצם מעמיד את הבן אדם במקום.

עם זאת חשוב להדגיש שזה לא תמיד תפקידנו להעיר

זה הרבה פעמים יוצר ריבים מיותרים. אז להשתמש בזה בחכמה.

"ירידה" על מישהו בצחוק, עפ"י הגדרה, הוא לא ציניות! זה סתם צחוק (שדרך אגב לפעמים גם לא נלקח בצחוק, ואז זה בעייה).

אז בתכל'ס - אני לא ממליצה להשתמש בציניות בקלות, כי זה כלי שיכול לשמש ממש לפגיעה, לריב ולשנאה מיותרים.

לחשוב לפני שאומרים כל דבר!!!

וגם - הרבה פעמים אנשים אומרים משהו בצחוק, ואחרים לוקחים את זה כציניות (כביקורת).

לכן אני חושבת שגם לניסוח ולטון יש מקום משמעותי כאן.

כמו כל דבר .

אם משתמשים בזה לטובה (לצחוק קצת ולהשתחרר ) אז זה טוב

אבל אם משתמשים בזה לרעה (לייבש, לעקוץ) אז זה לא טוב.

זה כלי השאלה איך משתמשים בו.

אבל תשמע,

אני דווקא לא מדבר עכשיו על זה שנדפקת,

זאת התמודדות קשה של החיים, ובעזרת ה' משתדלים לעמוד בה.

הזכות- גדולה מאוד!

דווקא רציתי להגיד על העניין שאתה לא יודע איך לעשות את זה.

יש לך מורה, התפקיד שלו הוא לעזור לך להצליח ולעבור את הבגרות הזאת הכי טוב שאפשר.

אני עד היום לא יודע אנגלית, וב"ה סיימתי עם 4 יחידות שמאוד סיפקו אותי.

לא ידעתי איך עושים ליסנינג!

לא שלא הצלחתי לענות על השאלות,

פשוט ברגע שהתחילו לדבר לא שמעתי כלום. לא הבנתי אפילו מילה אחת.

אז הסברתי את זה למורה שלי, והוא נתן לי שיטות איך לענות על הליסנינג בלי להבין מילה.

ואכן זה עזר.

דבר איתו!

אני בטוח שאתה לא התלמיד הראשון שלו שלא הולך לו בזה.

בהצלחה! אל תעז להרים ידיים!

זה תמיד קורה באנגלית או שסתם נדמה לי???

היתה לנו השבו מתכונת באנגלית, המורה יצאה לעשות הקראה, ופתאום גיליתי ש 8 מתוך 10 בנות עושות ביחד

אבל קודם כל זה שאתה בטוח שמה שאתה עושה - זה כבר משו גדול!!

זה לחיים, וזה (לפי עניות דעתי) הרבה יותר חשוב מאנגלית...

ב"הצלחה

בתכל'ס בחיים המטרות הגדולות זה לא להצליח באנגלית ובבגרויות,

אלא לעבוד את ה' יתברך ולקדש שם שמיים בעולם.

אז חייבים לזכור שאולי זה ממש מעצבן ודופק,

אבל זה הכי נכון וטוב לעצמנו ולכולם.

חשוב לא לומר: רק עכשיו, מותר לי, כולם עושים,

כי ככה בחיים לא מגיעים לכלום.

החיים לא מתחילים מחר.. הם ברגע זה.

המלצה: קח ספר באנגלית (מאיפושו)

זה יכול להיות ספר של כתה ג', העיקר שיהיה ברמה שלך

(ספר ברמה זה ספר שבכל עמוד לא מבינים לפחות 5 מילים)

ופשוט תקרא ותקרא כשיש זמן.

מעצבן מעצבן אבל משתלם.

מומלץ לקחת ספר שכבר קראת הרבה בעברית...

אני לדוג' על הארי פוטר (כבר הרבה זמן (-: )

נדפקת כי לא עשית את העבודה במסגרת הזמן.

וזה לא שאני תלמיד כזה חרוץ, אבל לא צריך להטיל

עליהם עוד אשמה שהם לא אחראיים עליה.

http://www.hadracha.org/he/?method=r

http://levladaat.org/lessons?tag=29

אתר עם מערכים על הקשבה

http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%94

ציטוטים ואמרות על הקשבה

http://www.global-report.com/kishon/a168056-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%96-%D7%9C

לא מקשיבים-אפרים קישון

במתודה הכי בסיסית אפשר להשתמש כמובן ב"טלפון שבור"- לא מקשיבים טוב לכן בסוף יוצאת מילה משובשת..

וכן לספר כיפה אדומה בלי : ו/גם/או ומה שעוד רוצים- הקשבה של הקהל שאכן עומדים במשימה,הקשבה וריכוז של המתנדב כדי להצליח וכן כיפה אדומה הצטערה על שלא הקשיבה בקול אימה (אבל זה אולי פחות קשור) 

עוד משחק אפשרי זה סיפור בשנים ע"פ נושא ב-א' ב'.. בסיפור כזה בדר"כ אין קשר בין המשפטים בגלל המשימה אך אפשר לחבר את לקטע של אפשרים קישון שבין שני אנשים שנפגשים נוצר מצב שאין קשר בין השאלה לתשובה...

בהצלחה.מקוה שעזרתי...

20130424182344.pdf

לא עברתי עליהם, תראי אם זה טוב :9 20130424182739.doc

שכל אחד יעשה מה שהוא מאמין בו אלא אם כן הוא מזיק לאחרים.

לא כל דג שנסחף עם הזרם מת(הדג שנסחף)

בס"ד

שדווקא כן אומר בעד הגדרות.

והצליח קצת לבלבל אותי..

נכון, זה מרגיז שמתייגים אותך, אבל תיוג משייך אותך לחברה, אתה לא יכול להיות תלוש מכולם...

כמו שחסיד בעלז יגיד, בגאווה, אני חסיד בעלז, למה אנחנו לא יכולים להגיד בגאווה "אני דתי\ה"?

דתי כולל בתוכו המון...

אתה לא חייב להיות דתי לאומי ומצד שני אתה דתי כי אתה שומר תורה ומצוות.

אני לא רואה בעיה שיתייגו אותי בתור דתיה, כי זה מה שאני ואני גאה בזה.

כי כמו שאמרת..כולל בתוכו המון. ממש המון.

בס"ד

אם זה אדם ששומר תורה ומצוות אז גם חרדי הוא דתי?

ואפשר לפתח את זה עוד ועוד ועוד.

כן, אין לי בעיה להגיד בקול גדול שאני שומר תורה ומצוות, כי אני באמת (משתדל להיות) כזה, אבל לא זאת הייתה כוונתי כאן

בס"ד

וכולנו יודעים מה עוד זה כולל..

יותר פתיחות מהחרדים (בהנחה ובידיעה שעשית בגרויות, שאתה מכיר חילונים, שאתה לא בורח מהם כמו מאש...)

המילה "במלואן" מההגדרה שלך.

בכל אופן אני חושבת שזו ההגדרה הנכונה.

אה, ורשמית, חרדי הוא דתי לכל דבר.. אבל בד"כ כשאומרים דתי מתכוונים לדתי לאומי.

בס"ד

חרדי פתוח שעשה בגרויות ולא בורח מחילונים כמו מאש, אז הוא דתי או חרדי?

אני חושבת שחרדים פתוחים (שגם מאמינים בציונות וכו') ובכ"ז מקיימים את כל המצוות הם פשוט חרד"לים.. וזה מעולה לטעמי

אולי יש איזה ניואנסים טיפה אחרים, אבל בגדול אותם אנשים הם בדיוק כמונו. מבחינתי הם לא החרדים שמהם אני שונה.

הבעיה עם ההסתכלות הרומנטית-מושלמת הזו היא כשמתחילים לחשוב לבד. כשמתחילים לפתח רעיונות שבשום אופן לא מסתדרים עם ה"מיין-סטרים" של הציבור "שלך", ומאידך עם חלק מהרעיונות של אותו ציבור את דווקא כן מזדהה, מתחילים להתבלבל. את מתחילה לחפש איזה ציבור או תת-ציבור שמתאים "בול" להשקפות\רעיונות שלך, וברגע שאת תופסת שאין כזה - את מתחילה להבין שכל ה"מגזריות"הזו היא הסתכלות שטחית מאוד, בלשון המעטה.

יש הקוראים לזה "לחשוב מחוץ לקופסא". חבל שזה מתקשר לרוב בעיקר להייטק...

20130420235035.png ממליץ ביותר ומסכים איתו

מסכים איתו.

בס"ד

למה פתאום אנחנו צריכים ללכת בגאון "אנחנו הדתיים הלאומיים"? הרי רק לפני כמה חודשים צעקנו שאנחנו מאחדים את כולם את האח החרדי ואת האחות החילוניה, אז פתאום אנחנו רוצים וצועקים שאנחנו מיוחדים שאנחנו הציונות הדתית ואנחנו צריכים להתגאות בזה? 

חוץ מי זה -

דיברתי עם חבר שלי שמכיר את חסידות בעלז והוא אמר לי שחסיד בעלז אמיתי לא יגיד שהוא חסיד בעלז אלא שהוא יהודי ותלמיד של האדמו"ר מבעלז.

נא לא לקשר.

בואו לא נתכחש לעובדה שאנחנו מגזר עם תפיסה ואידאולוגיה משלו.

הרב גודמן פשוט אומר שלא צריך לנוע באי-נוחות כשאנחנו מציגים את

עצמנו כדתיים-לאומיים.

אין בהכרח סתירה בהשתייכות למגזר מסוים ובהתקשרות לחלקים אחרים

בעם.

(חסיד בעלז זו רק דוגמה, לא עקרוני...)

בס"ד

אלא על כל ה"ציבור" הדתי לאומי שדיבר בכל החודשים האחרונים על אחדות אחדות אחדות, שהופיע כמעט בכל מקום אפשרי

אנחנו מקבלים את כולם. עם כולם יש לנו מכנה משותף. אבל אנחנו לא חרדים,לא חילונים,לא שמאלנים,ככה אנחנו. דתיים לאומיים.

היינו אוהבים לערבב את כל הצבעים של הבארבצק ובסוף היה יוצא אפור מעאפן כזה..

די לטשטוש ההבדלים!!

אני יכול להיות חבר נפש שלך ולשנוא את הדעות שלך.מה הקשר...?

אחדות ולא אחידות!

עוד סיסמא! 

יש לך דעות נורמליות וטובות אולי תכניס משהוא לאחרים...

לא הספקתי לקרואתו במלואו,אבל הבנתי שזה מדבר על אותם אלה שהם "לא מגזריים".

עריכה:כמו שחשבתי,משהו הביא את המאמר כבר וזה נמצא באחת התגובות כאן למעלה,יישר כח לו.

יהודי לא צריך להיות מוגדר מבחינה סוציולוגית אלא מבחינת יראת ה', וכפיפות לתורה. אני הייתי מגדיר אותך כ"חבר אני לכל אשר ייראוך." 

היא שפוט ללכת להתבודד איזה זמן מסויים במשך היום.

וכשחושבים על זה מרדכי, אחרים לא צריכים להגדיר אותך.

אתה צריך להגדיר מה אתה רוצה להיות! מהן שאיפותיך.

בלי קשר לסביבה.

לא צריך להתעלם מהסיבה. אפאחד לא חי לבד.

אבל לבנות את עצמך ע"פ מסלול חייך ולא ע"פ מסלול החיים של אחרים.

מי שמנסה להגדיר אותך? בעיה שלו. שיסתבך לבד.

אתה צריך להגדיר את עצמך בשביל עצמך. ולהגדיר זה לאו דווקא משפט ברור כמו הגדרה מילונית. כי אתה לא ערך מילוני.

אתה בנאדם, אתה אישיות, אתה הרבה יותר מערך מילוני ולכן לא צריך להגדיר במילה אחת וגם לא במשפט, אבל כן לדעת מהן דעותיך, מה הן השקופתיך, מהן שאיפותיך וכן הלאה...

אישית יותר נח לי יום שני..

יש לי מתכונת בראשון ובגרות בשני...

וזה אנגלית בעל פה, אז אפילו אין זמנים מסודרים אלא זה תופס לי את כל היום...

אולי אולי אוכל... נראה... בתלוי יותר מדי דברים

תמיד אפשר להשפיע!!

<ר>

הרבה טוב!!

בבקשה!

הגיוני שיהיה בירושלים,

אבל חסדי נעמי זה המקום הרגיל! של התנדבויות סתם ומי שיכול לבוא כשהוא רוצה...

להתנדבויות היותר גדולים עושים משהו אחר, אולי גם חסדי נעמי, אבל לא רק...

אני אף פעם לא ההיתי שם אז אני לא יודעת...

כתבתי לפי הפרטים שאני יודעת...

סורי עם טעיתי

אני מעדיפה לא להכניס את עצמי למקומות כאלה.

לשיקולכם..

אני חושבת שלרוב האנשים זה יותר טוב ככה בתכל'ס..

אה, ונזכרתי שהפעם בכל מקרה לא אוכל לבוא בגלל שיש לי מסע גרעין מטעם עזרא.

בכל אופן - בשביל הפעמים הבאות - אני ממליצה לעשות נפרד.. יותר צנוע ויותר ראוי ככה.

זה רק אם אבריז מל"ג בעומר... ולא נראלי שאצליח

אם אבריז מל"ג בעומר אז אני אוכל ראשון, ואם יהיה לנו ביום שני בסוף חופש מה שאומר שתדחה המתכונת במתמטיקה (!!!) אז אני אוכל גם בשני (אם אני אהיה במרכז כמובן)

אבל עזבו אל תקחו אותי בחשבון בכלל..

אם יסתדר אני יודעת להגיע אם באלי

אבל אולי היא לא  תהיה ואני אבוא, נראה(או שאני אצטרף אחריה)

ביום שלישי יש לי מתכונת ראשונה במתמתיקה,וזה מצריך חרישה אדירה..

וכל זה כשאני עוד רוצה לנסוע לרבי שמעון במוצש/ראשון

או שאבוא ואנעים את זמנכם עם תולדות הקולנוע

יישר כח עצום! שיהיה בהצלחה!

יועיל לכולנו שיענו כמה שיותר

1. דתי לאומי תורני.

2. מדי פעם קטעים וכאלה, אבל לא ממש.. יותר בכיוון של הרב קוק..

הבית שלי: חרד"ל נראלי,או לפחות משו קרוב לזה.

ברסלב או חב"ד: מאד לא..

ואני מנסה לקחת את הטוב משתי החסידויות הנהדרות האלה אבל לא רואה את עצמי משתייך לאחת מהם בעתיד

הבית עצמו? נוטה לברסלב (מוזר, נכון?) אבל אני ממש לא...

אני יהודיה!

1. דת"ל בסגנון "גוש" (ישיבת ההסדר הר עציון ואני מניחה גם הישיבות הדומות אליה..) ודוסי יחסית (מבחינת צניעות- בעיקר חצאיות עד הרצפה ואם לא אז נגיד אמצע האורך בין הברך לאצבעות הרגלים, חינוך להקפדה על כל פרטי ההלכה וכל ההלכות. במקרה שלא יודעים מה הדין כמובן חובה להחמיר).. כן כן זה הולך ביחד ועל זה יש לי הרבה הערכה להורי ולמשפחתי.

2.לא.

יום טוב!

בס"ד

1. דת"ל.

2. אין קשר.

ותלוי מה אתה מגדיר חרדל"י. יכול להיות שתגדיר את זה דת"ל..

אנחנו בית פתוח וליברלי, אבל בגבולות המותרים והראויים (:

לא בדיוק, אולי קצת ברסלב.נהנים מהמוזיקה ,ולא כולם רק חלק.

1. דתי לאומי

2. לא

1- דת"ל. אבא מגדיר את עצמו כחרד"ל אבל אני לא רואה אותו ככזה.. [מבחינתי חרד"ל זה חרדי- מגבעת וכיפה שחורה- ציוני- מכבד את המדינה ואת חוקיה.. מבחינת אבאשלי חרד"ל זה דת"ל דוס מאוד..]

2- קצת מקושר לברסלב. מאוד מתחברת לספרים, קוראת המון תיקון הכללי, מסתובבת עם קמע [טוב, זה סתם כי אני אוהבת את זה בתור שרשרת. אבל זה אוטומטית מקשר אותי..] 

בזמן האחרון התחלתי גם להתבודד אחרי שדיברתי עם הדוד החב"קוקניק שלי..

גם זכיתי להיות צאצאית של אח של ר' נחמן [שכחתי כרגע איך קוראים לו...] אז כל ברסלב שמתחיל להכיר אותי מתלהב ממני ומתחיל לחפש לי שידוך ברסלב

אבל בכל אופן.

1. דת"ל.

2. אין קשר הדוק לחסידות, לוקחים דברים טובים.

1. דת"ל.

2. לא משתייכים לשום חסידות

אלמד אולי קצת תניא ורבי נחמן בדיוק כמו שפת אמת ומהרל

1. דת"ל

2.לא רוצה ליסוע לא לארה"ב ולא לאוקראינה.. יש לנו את מערת המכפלה...

1 -תורני לאומי

2-לא אני יותר מחובר לתורה של הציבור שלנו

נ.ב

לא יודע עם הפורום הזה מיצג ממליץ לך לקרוא מאמר של הרב גודמן כי זה קשור 20130420235035.png

דת''ל..(ברוך ה')..לא מתחברת כל כך...(יותר בכיון הרב קוק..)

1- דתי לאומי

2- אבא שלי טיפה... לומד עם איזה חבר.. על משו של חב"ד

אחרי שנתיים הגיע אלי אחד מהם וביקש ממני סליחה בכל ליבו.

וחבר אחר שלו אמנם לא ביקש ממני סליחה אבל הציע לי עוגיות בסיטואציה מסוימת

אשריכם!!

וכן, את צודקת לגמריי!

וגם בכללי-

אלו שהיו חברים שלנו וכבר לא בטענה שאנחנו מי שאנחנו...וזה לא נכון

וגם..החברים שאיתנו שמאחורי ךחושבים שהם יודעים מי אתה-

וואי אנשים בבקשה, כמו שהייתם רוצים שנעביר לכם- תעבירו לנו

תודה רבה על התגובות אנשים!!!

ואני אישית מכיר את התחושות האלה

סבלתי מכמה אנשים בגלל שהיו בטוחים שלא השתנתי והייתי חייב להוכיח להם שמה שהיה היה..

יש דברים שמאוד קשה לסלוח!! אפילו שגדולים!

אולי תשקול את הדברים שכתבת גם בקשר אלי...?