פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 996)

אורזים מזון.

לפי מה שאני יודעת זה בימי שלישי!!

יישר כח

קורה המון.. וזה לא כזה קל..

 

משתדלים להימנע ולחזור בתשובה ..

 

ב"הצלחה מותק!

כדי להשתפר.

 זה הרגשה מעצבנת וביאוס אתה אומר לעצמך כזה :אוףףף למה עשיי את זה"

צריך לנסות ללמוד מהמקרה עתיד ו...עם הזמן שוכחים...

מתגברים,מנצחים את היצר והמכשולים שבדרך ויאלללה להצלחה!!!!

 

בהצלחה!!

שאתה לא באמת נמצא שם. אם היית באמת בתוך הדבר הזה לא היית מרגיש רע.

מוזמן לאישי!

אם הנשמה לא היתה מרגישה רע היינו יכולים כל חיינו לעשות דברים רעים בלי להרגיש בכך.

למרות ששבוע שעבר שמעתי משהו שפשוט התגלגלתי על הרצפה, חברה שלי החליטה שהיא שמעה שלחסידות גור יש כדורים נגד יצר הרע. אמרתי לה מותק, צאי מהסרט מישהו עבד עלייך קשות

 

כל אחד נופל, גם הבנאדם שנראה לך הכי טופ שיש, יש לו נפילות. 

 

כשהנפילה כואבת, מצבך טוב! מצבך מעולה! כמו שכתב מעלי ב.ש.

 

אם היית נופלת וזה לא היה כואב לך, זה אומר שכבר לא מזיז לך, שרף הרגישות שלך הטשטש וזה עצוב כי אז לא מרגישים צורך לתקן.

 

אם את מצטערת, זה טוב.

 

אבל צריך לדעת לנתב את הצער הזה, את הכאב הזה של הנפילה, כדי לתקן, כדי לדעת מה לשפר, איך להתקדם.

וחלילה לא להתייאש מהנפילה, לדעת לקום

 

 

ב'הצלחה ענקית אחות מדהימה!!

קוראים לזה כדורי רובה, הבעיה שזה לא הורג רק אותו....

אבל הייתה פעם אחת שממש הרגשתי רע אחרי זה.. אני ב"ה באמצע לתקן..

אבל אחרי כל נפילה יש אח״כ עליה

  בהצלחה 

 

יהיה טוב אחות שליי!

אמרתי לך את זה פעם?

בהצלחה אחות!!

צריך המון תפילות.

 

 כנל

[יותר מאחד]

 

לדעתי לא שייך לפתוח ברשת פורום לבנות שהוא פתוח,

 

חוץ מזה שלמה התצוגה שלו הפוכה?

בהערכה רבה!!! בלי טיפת זלזול חס וחלילה!

 

בס"ד

 

אם היו אומרים לו שבעתיד בעוד כמה עשרות שנים, הלח"י והוא יהיו דמויות שהרבה מעריצים אותם ומתחברים אליה בניגוד למה שקרה בזמנו, האם הוא היה מאמין לזה?

 

והלוואי והייתי יכול לפגוש את האיש הנפלא הזה! עמ"י חייב לו המון!!!!

בשמחה אענה. 

והייתי יודעת מי הוא אז, הייתי רק אומרת לו שהוא אחד הדמויות הכי מוערכות בחיים שלי.. לא שואלת, רק מודה לו, וסתם הייתי רוצה לדבר איתו.. הוא היה בן אדם עם עוצמות... גם אני רוצה קצת משלו...

ולאורלי תשובה לשאלתך.. אברהם יאיר שטרן פרש מן האצ"ל שפרשה מן ההגנה כיוון שדיעותיהם של האצ"ל היו שלא ע"י פגיעה בנפש יצאו הבריטים אלא בפגיעה במערכות הממשלתיות כגון: תחנות רכבת, פיצוץ מלון המלך דוד... ואילו אברהם יאיר שטרן סבר שאם הם מניחים לערבים לעשות בנו כרצונם, הרי הם מסייעים לרוצחים, וגם שאם רק יפגעו מערכות ממשלתיות.. זהו דבר שניתן לתקן...ואילו אבידות בנפש, לא. ובעצם הוא היה מפקד הלח"י היותר קיצוני יענו... ההי משורר ודמות משכילה... ונהרג כשידיו קשורות אחרי גבו... (זהו הפרט שהכי... נוגע בי..)

יאיר פרש מהאצ"ל בגלל שהאצ"ל החליט להפסיק את המלחמה נגד הבריטים ולסייע להם במלחמה נגד הנאצים (1940). הם חזרו למערכה ב1944 אם אני לא טועה..

ושם באמת, בנוסף לנ"ל, האצ"ל פגע רק ברכוש, וללח"י לא הייתה בעיה להרוג גם בריטים..

וגם הייתי שואלת אותו על כל מיני דברים בימינו, מה הוא חושב שהיה צריך לעשות..

יכולה לסמוך עליכם

 

 

והצלחה רבה בהמשך- וכמובן לזכור- שאסור להתייאש ויהיה טוב בסוף!!

גאה בך אחותי!

יישר כח! ובע"ה שתמשיכי לעלות ולהתקדם!

אם הסתכלות ועבודה כמו שלך, אפשר להגיע רחוק!

 

וזה כי אני חייבת --> ()

וחזרזיר - זה בשבילך:

היא תמיד שרה. ויש לה קול יפה.

אף אחד לא מבטיח תותים בקצפת איך שמתחילים לעלות.

החיים בד"כ בנויים מתהליכים. ותהליכים זה לאו דווקא משהו קצר.

גם שזה שונה מעליה רגילה למקום חדש שמעולם לא הייתי בו, זה היה לאחר נפילה ממקום שהייתי בו.
מובן שרציתי לעלות יותר ולא רק להגיע לאיפה שהייתי, וגם מובן שלאחר הנפילה - המקום אליו אגיע לאחר העליה הוא שונה.
זה פשוט - רציתי להרגיש את העליה, לא רק את הקושי שבה אלא גם את הסיפוק והראיה שהתקדמתי!
ובמשך תקופה הרגשתי בדיוק כמו בשיא של הנפילה, למרות שבעצם הייתי בעליה...
ורק לאחר נפילה קטנה - הצלחתי ב"ה לראות גם את העליה ואיך התקדמתי!
מקווה שהובנתי... זה יצא קצת מסובך...

 

מעריכה כ"כ..

 

על המון דברים

 לא הבנתי ...

ואיך עושים אנונימי בפורומים האחרים.

ניסינו להחזיר את האופציה ואנשים לא

גילו די בגרות כדי להשתמש בו כשורה.

בד"ה.

איזה רב גדול הוא היה.

בע"ה

ישר כח מרדכי הצדיק!

אולי אפשר להפוך את זה למשהו באמת משעשע.. או שלא.

אני אחשוב על זה באמת.

תודה רבה!

ישלי רעיון נחמד

ישלי הגיגים מיום הזכרון, זה בסדר?

ממש באלי

 

[ישלי גם שיר על יום הזיכרון-יום העצמאות.. אם באלכם אני אשמח לשלוח ]

בעיקרון אני לא אמא של הילדים אבל אם הם מדברים לא יפה או מרביצים אז אני אומרת להם שזה לא יפה ומבקשת שיתנצלו,

ואם זה לא קורה והם ממשיכים להשתולל אני מבקשת מהם לא לשחק איתנו ולחשוב על מה שהם עשו \ אמרו לאח\ות שלהם או לי ואז הכל עובר חלק ברוך ה'..

ובדרך כלל כשהילדים ישנים אני מסדרת את כל המשחקים שהשתמשנו בהם, אם יש אוכל או לכלוכים על הרצפה אני מנקה את הריצפה וליפעמים אני גם שוטפת כלים ואז יושבת על הספה שומעת שירים\קוראת אבל לרוב לומדת למבחנים או עושה שיעורי בית...

ורק אם אני עושה את הבייביסיטר במשך כמה ימים רצוף (שזה קורה לפעמים) אז מסתדר לנו מעצמו היום לבד משחקים , מציירים, אוכלים וקוראים סיפור ואז הולכםי לישון ומקריאים עוד סיפור...

בתור ביביסיטרית מנוסה את לא אמורה לחנך אותם. זה כבר תפקיד של ההורים שלהם. מה שכן הייתי אומרת זה להראות סמכות במידה מסויימת וחינוך כאשר יש מריבות, בלאגן, חוסר הקשבה וכו....ויחד עם זאת להיות נחמדה וסממפטית. אחרת הם יאכלו אותך בלי מלח. לגבי נקיון הבית, סדר, שטיפת כלים)-את לא עוזרת בית ולא מנקה. !!אם השתמשת במשו תחזירי אבל ככה סתם מה קרה? ???????בקשר לצעצועים משחקים יכו -יחד עם הילדים. שילמדו להחזיר למקום.

כשאני עושה בייבי סיטר אני לא מחנכת את הילדים, אבל הם גם לא עושים מה שבא להם.

אני יפריד ביניהם אם הם רבים, אם הם עושים באלגן אני יגיד להם לסדר אבל לא בצורה של לחנך...

 

ובקשר ללסדר את הבית אז..

אם אני עושה בייבי סיטר בזמן אחת הארוחות אני מסדרת את השולחן אח"כ אבל לא שוטפת כלים..

גם לא מסדרת את הבית, אלי משחקים ששיחקתי איתם ביחד..

אני בד"כ עושה ש.ב., לומדת למבחנים, קוראת, על המחשב וכו'...

זה גם סוגשל כייופ

 

[סורי, הייתי חייבת..]

שהם מתנהגים לא יפים,מרביצים,רבים-אז נאי מעירה ובעדינות ותמיד מזכירה את אבא ואמא בעניין-כאילו אני באה לומר שאני לא אחראית עליהם כל הזמן-היתנהגות!

 

ותלוי במשפחה שאני באה עליה[שטיפת כלים וזה..]

אני אישית אוהבת להשתולל ולשחק עם הילדים,

לרוב מי שאני עושה עליהם הם ילדים מהגן של אמא שלי ואני עושה הרבה תאמינו לייי!

ואם הם לא מהגן אז אני לומדת להכיר אותם.. וזה ממש כיף....!!!!

וגם כמובן כשהם הולכים לישון אז לראות אותם וללכת לזמן חופשיי

ברור! להשתולל איתם בגן שעשועים על המתקנים! (זה מוכיח את עצמו, כבר סידרתי לי משפחה כשהם ראו אותי ככה )

קצת פאדיחות, אבל ממש כיף!

וגם לרבוץ על הספה כשהם ישנים

לאחר ששיחקתם,

לבקש שיורידו את הכלים מהשולחן לאחר שאכלתם, לשים את התיקים והנעלים במקום וכ'ו וכ'ו-

זה לא לחנך?

זה לא ליצור גם קצת סדר יום, אם זה דבר שאתם חוזרים עליו אצלם מס' פעמים בשבוע?

מזכיר קצת את מאמרו של חיים ולדר על הציבור הדת"ל:

 

"הוא ידבר איתך כל התפילה, אבל אם תדבר איתו בתפילה לשלום המדינה - 

 

הוא לא ידבר איתך יותר.."

 

זה קשה ואני מבין את זה..

 

 

 

אבל אני חושב שזה נובע דווקא מנקודת הספק של היום הזה.

 

דווקא כי אנחנו הציבור היחיד שעושה תפילות חגיגיות ביום הזה,

 

דווקא אז מורגש הרצון להתרומם, לעלות.

 

 

החרדים לא מודים על המדינה?

 

אז הנה אני כן, הנה אני צועק ומרוכז בתפילה.

 

הנה אני שופך את ערמת האידיאלים שלי על התפילה..

 

 

ייתכן כי תחפש בקהל חרדי שנקלע בטעות..

 

תחפש אותו ואת המבט שלו, כי התפילה היא סוג של אמירה..

 

 

"ואזדה ר'___ לטעמיה" 

 

בתפילה אנחנו לוקחים את הדעות שלנו מהויכוח האחרון,

 

מוצאים הכל על התפילה.

 

כי אנחנו מאמינים במדינה ובצבא, אז דווקא אנחנו נתפלל טוב יותר..

 

 

 

שוב, אני לא חושב שצריך לזלזל בשאר הימים.

 

אני יכול להבין את הפסיכולוגיה מאחורי המהלך.

בס"ד

מה שכתבת זאת גם המסקנה של חבר שלי כשדיברנו על העניין ביום העצמאות עצמו והסכמתי איתו:

יום העצמאות נהפך אצל חלק ליום ה"דווקא", היום שבו הם יראו שסוף סוף יש חג ששייך אך ורק לציונות הדתית ולא לשום מגזר אחר. זה היום שבו הם מצביעים.על הקשר בין הציונות הדתית למדינה ושל החרדים למדינה.

וזאת בדיוק הבעיה-
כי אם כך אז כל התפילות וההתנהגות לא שווים כלום כשזה בא לרמוס את האחר, כשזה נעשה (בלי לשים לב) כדי 'להכעיס' מגזר שלם. זה לא שווה את זה! ושוב נכנס פה העניין של ה'צביעות' שכתבתי בהודעה הראשונה.

הסברת את הסיבה יפה, וזה מה שמפריע לי בתופעה.

 

 

 

למה זה יותר חשוב מנס יציאת מצרים ובקיעת ים סוף? נו,אם אתה אומר שיש קיבוץ גלויות,וידועה הנבואה של ירמיהו,

"לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'
וְלא יֵאָמֵר עוד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפון
וּמִכּל הָאֲרָצות אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה
וַהֲשִׁבתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבותָם"

 

למה התפילת הלל בר"ח היא פחותה משל יום העצמאות?        בלי להכנס למעלת הימים האלה,אני חושב שזה טבעי שאנשים שראו ממש נס שנעשה בדורות האחרונים ממש,וחלקם אף היו ממש באותו זמן ולחמו וכ'ו,ירגישו יותר שמחים ויותר צורך להודות על יום העצמאות מאשר ראש חודש .שאני חושב שלא מוזכר שנעשה נס ביום ראש חודש ולכן נתקן ... וכן לגבי שבת

מה קרה שבשבת אסור לרקוד ולשי אבל עכשיו כולם יעשו כך?                   ^^^ כנ"ל.

ולמה הפכו את יום העצמאות ליום (כמעט) הכי קדוש בשנה? אני לא יודע מי הפך אותו ליום כמעט הכי קדוש בשנה..אני יודע שזה חג גדול ויום הודאה לה' ..

 

 

אנשים -

כנסו לפרופרציות, יום זה חשוב, וחשבו לחגוג אותו, אבל יש ימים שהם חשובים יותר ומסמלים הרבה יותר שבהם צריך להתנהג בדיוק כך. זה לא אמור להיות אירוע של יום בשנה, אלא כך צריך להראות בכל חודש וחודש, בכל חג וחג, בכל שבת ושבת.יודע מה אמר הנביא ישעיהו למלך חזקיהו כשלא הודו או לא הודו מספיק? הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א מדבר כאן על זה בתחילת דבריו.

-----------

 

 

 

אני יכול להבין למה אנשים מרגישים יותר חיבור ליום העצמאות. חגים אחרים

יסודם באירועים שהתרחשו לפני תקופות עתיקות. אמנם כן יש להם ערך שמקרין

לעולם, אבל יום שנקבע לציון אירוע אקטואלי ומתמשך מן הסתם יהיה יותר

'אטרקטיבי'.

 

לא סותר את מה שאמרת,

כל פעם שאני מגיעה לבית כנסת!

אני יכולה להגיד לך עוד הרבה דברים!אבל האנשים שם מתקדמים אולי לאט לאט אבל יש התקדמות!

כל הזמן ההורים שלי אומרים  לי תאיר צריך לראות את הדברים הטובים ולא את הדברים הרעים!

(אני משתדלת לא לראות את הדברים הרעים בהם.ולכן אני לא כותבת עליהם עוד דברים פה בשרשור ובכלל.)

 

 

 

~~~~~~~~סיום פריקה(ירדה לי עכשיו אבן גדולה מהלב)~~~~~~~~~~~~

לזהות שלנו. מה אנחנו יותר. יהודים או ישראלים.

 

בכל אופן זה מאוד ארוך ועמוק. ח"כ משה פייגלין מדבר על זה המון.

אין יל זמן לפרט.. אולי בהזדמנות

זה באמת לגיטימי שנרגיש חיבור חזק יותר לדבר שהתרחש בזמננו.
אנחנו מכירים את זה! לכן אולי קל יותר להגיד הלל בשימחה ביום העצמאות מאשר בפסח. זה סוג של טבע העולם..

האמת, עולה לי ישר דוגמא נגדית.. ט' באב. תכלס, מה שעוזר להרבה אנשים להתאבל ביום הזה-זה הזיכרון של חורבן גוש קטיף. כי שוב, ככל שהדברים מוכרים לנו יותר-קל לנו יותר להרגיש אותם.

אני דווקא רואה בהתכוונות המיוחדת בתפילה ביום הזה זכות של עמ"י. הינה! אנחנו אומרים תודה באמת. מכל הלב..

מה כל כך קשה לך עם זה?! למה לקטרג על ציבור שלם?!

אבל בכל זאת-תודה על ההארה(: אני אשתדל לנסות להודות בשבועות על קבלת התורה, כמו בהודיה שחשתי ביום העצמאות כאשר עם ישראל חזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות.

תודה לך!

מצד אחד באמת זה עצוב שבשאר הימים אנשים די מזלזלים בתפילה - מדברים, כועסים כשיש קרליבך וכו'. זה דבר שאני רואה המון במושב שלי.
מצד שני, יש סיבה לכך שהשמחה ביום העצמאות היא כלכך גדולה. כי ת'כלס - זה נס מטורף. מה היה קורה אם לא היה לנו מדינה?
היינו עכשיו עדיין מפוזרים ומפורדים איפהשהו בעולם, אני מניחה שרובנו היינו מתבוללים או מושמדים (טוב, אולי לא כיום, אבל גם אחרי השואה המשיכו לעשות פוגרומים ביהודים בפולין).

ואז מה היה יוצא ממנו? שומדבר.
מה גם שהעליה הגדולה לא"י והאיחוד שלנו כאן - זה אשכרה חלק מהגאולה שעתידה לבוא בעז"ה.
אז שלא נשמח מהתהליכי גאולה שלנו? שלא נשמח שיש לנו מדינה שבזכותה אנחנו לא חיים בפחד יומיומי?
ולא משנה אם אתה בעד או נגד המדינה - עצם זה שיש לנו מדינה - הופך את המצב שלנו לטוב פי לוידעת כמה מאשר מה שהיה בלעדיה.

בקיצור. יש על מה לשמוח ב"ה. יש על מה לרקוד. יש על מה להתלהב. במיוחד שיום העצמאות בא אחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה וליום הזיכרון לחללי צה"ל שמזכירים לנו את החשיבות הענקית של המדינה שלנו.
אבל נכון - יש גם מה לשפר בשאר החגים. והלוואי שבכל החגים נזכה לשמוח באמת כמו שרואים את כולם ביום העצמאות.
 

ודבר אחרון - סתם נקודה למחשבה - כמו שאנחנו לא מתפללים הלל באותה דבקות של פסוקי דזמרה כל בוקר, כי פסוקי דזמרה יש כל יום והלל פעם בחודש - ככה אם היה לנו יום העצמאות פעם בחודש ולא פעם בשנה היינו פחות מתלהבים.
 

 

זה כזה נכון!!

 

בס"ד

 

אם על כל תפילה שאת מתפללת כמו שצריך היית מקבלת 100 ש"ח, אז גם היית מפסיקה מתישהו להתפלל בכוונה?

וגם אם אחרי כמה זמן שכבר הצטבר לך סכום נאה ומכובד בכיס שהופך אותך לאישה עמידה שלא זקוקה כבר יותר לכסף הזה, זה שיש קביעות אומר שזה לא מצריך את ההתלהבות.

 

כמו כן-

שבועות גם יש רק פעם אחת בשנה.

אבל בנקודה המסויימת ההיא השוויתי בין יום העצמאות לר"ח, לא בין יום העצמאות לשאר החגים. 

ושוב, אמרתי כבר מקודם שאני מסכימה איתך בקשר לזה שצריך התלהבות בכל תפילה אבל.. כבר ידוע שיש רצוי ויש מצוי.

 

גם אני הרגשתי את זה

זה דבר יותר בן דורנו והרבה יותר קל לשמוח מדבר עכשוי מאשר דבר ישן.
לא מצדיקה את זה! אבל זה בהחלט מובן.. אבל באמת עצוב.

[לא קראתי תתגובות]

דבר ראשון,זה לא מיקומכם לעשות דווקא לחרדים.
אלא ההרגשה היא שאנחנו צריכים לקחת את קדושת היום הזה על עצמנו...כי מי שחוגג אותו זה החילונים ואנחנו.ומבין 2 הציבורים האלה עלינו מוטלת האחריות להכניס אליו קדושה...

דבר שני,זה נס שקרה ממש לא מזמן,65 שנים.והוא עדין ממשיך ומתקיים כל יום.
ככה זה בכל דבר.מה שיותר מוחשי,מורגש וקרוב הוא יותר עוצמתי.

כי ממש אפשר לראות את הנס ואת ההשלכות שלו, לעומת חגים אחרים שכבר נדושו ונטחנו... אנשים מרגישים חלק מהנס. ויום אחד גם יום העצמאות יהיה פאסה.

לזכור ולהפנים שזה כוולהה לימודים,ושזה לא צריך להלחיץ אותך עד כדי בלק-אאוט..

 

 

בס"ד

 

זה אנסין..

בתור אחת שאנגלית זה לא הצד החזק שלה -
מה שהציל את הבגרות שלי (ניגשתי ל- C שלוש פעמים)היה כל האנסינים שעשיתי לפני!
ובמתכונת של יחידה E מה שגרם לי להצליח היה תרגול של אנסינים וקטעי שמיעה!

בס"ד

 

וכמו שלמתמטיקה ולשון מתרגלים, כך גם לאנגלית..

 

אני אישית לא עושה את זה אבל זה סתם כי לי לא אכפת לקבל 80-90 ולא מאה.

המורה הפרטית שהייתה לי (הייתה כי כיום אין לי זמן) וגם המורה לאנגלית בכיתה נתנו עצות והסבירו איך לעשות אנסינים:
לקרוא קטע ואז על השאלות לקטע (יחידה C) או לקרוא קודם את השאלות, לתרגם ולהבין לגמרי ואז את הקטע, ואז לענות על השאלות של אותו קטע, וגם להבין בכלליות ולא כל מילה (יחידה E)

וענבל, אצלך זה 90 או 100,
אצלי זה 50 -60 או 85

יש למישהו לינק לאתר אנסין לי'?

יש שם בגרויות משנים קודמות

http://www.nimrodplus.co.il/page32.html

הצלחה!!

יום אחד הלך רבי זושא ברחוב עם גוי שהכיר.ובאמצע הדרך נפל רבי זושא מאחת האבנים,לאחר שקם וניער את בגדיו אמר לו הגוי:תדע לך,שבגלל שאתה יהודי נפלת!!ואז ענה לא רבי זושא:להפך,בגלל שאני יהודי קמתי!!!!

מקווה שעזרתי..

 

מתוק מדבש- מקווה שזה בסדר..

 

בסיעתא דשמייא!

 

ראיתם פעם איך תינוק מתחיל ללכת?
בהתחלה - הוא הולך צעד אחד, וכולו מבסוט מעצמו שהוא הצליח לעשות את הצעד הזה -
ואז הוא נופל.
אח"כ הוא כבר מתקדם קצת, מצליח ללכת 2 צעדים בלי עזרה - ואז הוא שוב נופל.
חשבתם פעם מה יקרה אם התינוק פתאום יחשוב לעצמו: 'עזבו אתכם שטויות. אני לא קם.
מי צריך את כל הנפילות האלה?! עדיף לי להישאר לזחול'.
אם היינו עושים את זה - כולנו היינו עדיין זוחלים על הרצפה, בלי ללכת.
---

אני זוכרת שפעם אחת אמרתי לעצמי שמהיום, זהו. אני לא מדברת או שומעת לשון הרע.
מצדי יישרף העולם - אני החלטתי. לא רוצה לשון הרע.
ובהתחלה באמת עמדתי בזה -
ככה שבוע שלם כל מילה שנייה שלי הייתה 'לשון הרע'. חברות שלי כבר ידעו שלידי לא
מדברים על אנשים אחרים, כי אני אפסיק אותן באמצע.
אבל אחרי איזה שבוע, זהו. לא יכולתי יותר.
פשוט הייתי "חייבת" לפרוק מה מישהי עשתה לי. ובאמת עשיתי את זה.
ואחר כך?
ווא, ווא. אח"כ פשוט אכלתי את עצמי מבפנים, אמרתי לעצמי: איך חטאתי?! איך דיברתי
לשון הרע אחרי שבוע שלם שהצלחתי לשמור על הפה?!

אבל אז הבנתי משהו -
אי אפשר בבת-אחת להגיד שזהו, אני מפסיקה לחטוא במשהו.
כי זה פשוט לא עובד ככה.
כמו התינוק - שאין מצב שהוא יצליח בבת-אחת ללכת, הוא יכול ללכת רק צעד, ליפול -
ואז להתקדם שוב 2 צעדים, וכן הלאה.
ככה גם אנחנו - אנחנו צריכים להתקדם בחיים לאט-לאט, צעד אחרי צעד.
אחרת, אנחנו פשוט נתרסק בבום אחד גדול.

וכמו התינוק - יש לנו גם נפילות בהתקדמות הזאת.
אין מצב שנצליח רק להתקדם, בלי ליפול.
אבל החכמה האמיתית היא לדעת לא להתייאש למרות הכל - למרות שקשה, למרות שנפלנו - לקום.
זה מה שבאמת מראה לאבאל'ה שבשמים כמה אנחנו אוהבים אותו.
כי זה לא חכמה לעבוד את ה' כשהכל טוב ויפה, החכמה האמיתית היא לדעת לעבוד את ה' גם כשקשה, גם כשאנחנו מרגישים בשיא החושך.

כמו שאם התינוק יבוא ויאמר: 'יאללה, אין לי כח לכל הנפילות האלה, אני לא רוצה לקום' - הוא לא יתקדם לשומקום.
ככה גם אנחנו. אם נתייאש, אם לא נסכים לקום מהנפילות, נשאר בדיוק באותו מקום.לא תהיה לנו התחדשות בחיים, לא נוכל להתקדם.

יש משל שיא החזק על הקטע הזה -
אם יבא מישהו, יעמיד איזה בלוק עץ וינסה לטפס עליו - הוא לא יצליח בשום מצב. וגם אם הוא ירגיש שהוא מצליח לטפס, באיזשהו שלב הוא יכול ליפול ולשבור את הראש.
אבל אם הוא ייקח סולם - הוא יצליח לטפס.
מה ההבדל בין הסולם לבלוק - שעל הסולם אפשר לטפס, אבל על הבלוק לא?
שבסולם יש מדרגות, יש שלבים.
והסולם בנוי בצורה כזאת שיש גם רווח בין שלב ושלב - ובזכות הרווח הזה אנחנו יכולים לשים את הרגליים על השלב הבא בסולם.
עכשיו בואו נעבור לנמשל -
כל מדרגה בסולם זה בעצם שלב בהתקדמות שלנו.
מה שמפריד בין השלבים האלה זה דווקא הרווח שבין כל שלב.
הרווח הזה הוא בעצם הירידות שלנו, הנפילות שלנו.
כל פעם לפני שמגיעים לשלב הבא בסולם - צריך לעבור דרך הרווח, דרך הנפילה.
אבל רק ככה - אפשר להגיע למדרגה הבאה.


מה שאני מנסה לומר פה זה שאם אנחנו נופלים, זה לא אומר שאנחנו במדרגה נמוכה יותר ממה שהיינו קודם. כי דווקא מתוך הנפילות האלה - אנחנו צומחים.
אחי, אם חטאת, ואתה בכל זאת קם - אתה פשוט מלך. אין עליך.
כי למרות כל הקושי - הצלחת להתגבר.
ולכן, אתה במדרגה הרבה יותר גבוהה ממה שהיית קודם.

 

גם את, אחותי -
אם למרות שלא הצלחת הפעם, את עדיין לא מתייאשת - וממשיכה.
את פשוט מדהימה.
אבאל'ה שבשמים כ"כ גאה בך..
הוא מראה לכולם איך הבת שלו לא מוותרת, וממשיכה להתקדם, למרות הנסיונות הקשים.
אין, את פשוט אשת חיל 

 

 

אז שבעז"ה נזכה להצליח להתקדם צעד אחרי צעד, ולמרות שלפעמים ניפול -
שנצליח לקום מהנפילה.
וככה בעז"ה נצליח לעלות אל השלב הכי גבוה בסולם 

שבעז"ה יהיה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

יש לי עבודה על הפסוק הזה אבל לא הכנתי תא העבודה,,

אין לי כח!!!

בסוף השתמשתי בקטע ל רבי זושא.. (;

לאוסף שלי סבבה?

אני אישית לוקחת את זה בתור מוטו \ כלל לחיים.!!

 

 

הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.

 

כמה שהדרך ארוכה ומפותלת
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.
 

חגגנו את יום העצמאות והיה ממש שמח 

 

 

היה שבוע שזכיתי לנוח בו קצת

ומיגון לשמחה.. יום העצמאות!

ישתבח שמו לעד רעידת אדמה

לאויבי ישראל בצהריים ביום העצמאות [זמן דינים]

 

זכיתי להתקדם וללמוד עוד. זכיתי לגדול יותר.

גדלתי! ב"ה.

 

זכיתי לשבת של מנוחה.

 

שבוע מתוק מדבש לכל עמ"י המתוק!

 

היה אחד השבתות אם לא ה !! 

למרות שהייתי תורן שבת היתה אחלה שבת וגם אחלה תורנות

יאאא היה שבת מדהימה ב"ה

והשבוע היה באמת נסבל במבט לאחור זה בסדר....

וסתם ככה איזה טוב ה'- פשוט רואים איך הכל הופך לטובה!

-יום הזיכרון היה מרגש מאוד...

רק השנה הבנתי באמת את המשמעות של היום הזה!!

-אחרי זה יום העצמאות... ואוו איזה כיף היה!!!

-והשבת  גם  היתה ממש מדהימה ב"ה!

ובכלל איזה טוב ה'!

היה לי שבוע נהדר.....

 

שבת מקסימה ומלאת גשמים....

 

היית בכמה שיעורים ושיחות, למדתי לעצמי 

 

ובכללי הייתה שבת מלאת תוכן....

 

 

 

 

 

 

ושיהיה אחלה שבוע לכולם!...

 

 

זה היה כמו מבחן כבוד, ועכשיו גמרתי.. (;

וגם בכללי סיימתי את המטלות שהיו לי! איזה טוב ה' D:

היו המון דברים טובים שה' זימן לי..

 

הלוואי שבשבוע הקרוב נדע גם להיות בעצמנו טובים..

-טאטע עושה לי ניתוח בלי הרדמה לאישיות..קצת כואב אבל חשוב ביותר.. תודה!!                                                                                

 

-שבת גיבוש מעיפה בישיבה שלי בשנה הבאה..!!

 

-עשיתי את הדרך ממצפה רמון הביתה בצפון השומרון בשעתיים חמישים ושבע!(לוקח בממוצע ארבע וחצי-חמש שעות..) מהרגע שדרכתי בטרמפיאדה עד הרגע שפתחתי את הדלת בבית..

וב"ה הכל טוב!! איזה אושר זה להרגיש ככה P:

*ציון מצוין במתכונת באנגלית

*משו טוב

*נסעתי לאחיינים הכי מתוקים בעולם

*גשם!!!!!!!!!!! איזה יופי!! עשה לי הרבה מצב רוח

-שבת מדהימה עם החברות הכי הכי!!!

-מבחן קל בא''י!!!

-גשם!!!! (לא בעונה... אבל בכ''ז..)

 

ובכלל-היה שבוע הכי הכי!!!!

 

שבוע טוב לכוווווווווולם!!!

תודה ה על כל השבוע הטוב!!

תודה ה שזכיתי להגיד תהילים ביורציד של סבתא שלי

תודה ה אוהבת אותך תודה על הכל!!

שיש לי חברות מדהימות והורים אלופים ואחים נשמות תודה!!

 

היתה שבת שבט מעולה!! התגבשנו וזה!!

נהיה לי פתאום מצב רוח מאושר כזה...

קיבלתי 100 במבחן בשל"ח..

96 בנביא!!

איזה טוב ה'!

למרדכי שפותח את זה (:

זה שרשור שמייח כזה

ב"ה ובניסים גדולים נתנאל יוסף חים בן חנה לאה יצא מטיפול נמרץ!! ב"ה!
עדיין צריך תפילות.. אבל ב"ה!

ב"ה השבוע עבר מהר

היתה שבת נהדרת וממלאת בכוחות חדשים לשבוע הקרוב ב"ה

ב"ה התקבלתי למקום לשירות לאומי לשנה הבאה

ב"ה עוד שבוע עבר לקראת החתונה של אח שלי

עוד שבוע עבר לקראת סוף הלימודים

קיבלתי היום מתכונת במתמטיקה וקיבלתי ציון יחסית טוב למה שציפיתי ב"ה

 

ובכלל איזה טוב ה'

שבוע מצויין לכל עמ"י ומלא בבשורות טובות בעז"ה

בשעה טובה ב"ה סגרתי שירות לאומי

הצלחתי במבחן..

למדתי הלכות חדשות על התפילה שלא ידעתי..

סיימתי היום מוקדם...

גיליתי את הצד היצירתי שבי..

ועוד מעט ל"ג בעומר..

ויש לנו אבא שכל כך אוהב אותנו בשמיים (וגם כאן איתי..!!!)

בקיצור אני מאחלת לכולם שבוע מושלם כמו שלי ואפילו יותר!

או אלבום מעוצב כזה, כולל לגזור תמונות להוסיף אלמנטים וכו'

ואם החוש היצירתי רק יהרוס אז אפשר אלבום רגיל ובצד איפה שיש כמה שורות כזה, שם לכתוב משפט קולע..

 

זה ממש כייף

אבל אנחנו פשוט ל-א מצטלמות. ומהתמונות שיש לנו, מעט מאוד נורמליות... 

יש לנו תמונות בודדות.... ככה שא"א משו עם הרבה תמונות...

 

תודה בכ"מ

נגיד שיפצור לת"ז, או משו לשירות, או בכיוון הזה.

יש ארנקים שאפשר להדפיס עליהם תמונה או משהו שאת רוצה שיהיה  כתוב על זה !!!

בהצלחה

אם את מעוניינת להדפיס תמונה על משהו דברי איתי.. אני יכולה ממש לעזור באישי..