




כשסאורן נלחם בלותיין

ארץ השוקולדאחרונהמלון הצתרפתי לפורום אני מקווה
בוא נקווה שלא תיהרג על ידי בלרוג
@גנדלף הורוד תחליף אותי, לך יש יותר שמחת חיים, אתה יותר מתאים ללקבל חדשים לפורום
למורדור, נמסור את המספר שלך לנאזגול
חדששש
הכמוש (או האברשים הקמלים נראה לי בתרגום של לבנית). נמצא ליד גבעות הברזל
האם גם אתם מכירים עצן שמחפש את אשתו? פנו שעה מזמנכם בטו בשבט, ושלחו לו וואטסאפ עם הצעה. זאת ועוד בכנס טו בשבט "עת לנטוע" של פרויקט 379, ושל אתר 7 טבעות
אתם יודעים איפה נשות העצנים מסתתרות
והאם הם אוכלים פירות יבשים ואומרים יהי רצון שיתייבשו אויבינו?
על הרצפה, כמעט בלי סימן לכיפוף באמצע גופו, עד שהשתטח על הרצפה מלוא ארכו. וזאת על מנת לא לעקור את רגליו ממקומו בתור חזן, ועם זאת להשתחוות"
נבוא ונשטוף עם קרן ותוף!
קריאת קודש!
אנו, ועד העצנים ונשות העצנים בארה"ת, בראשות הגאון אדונינו זקנינו רועינו כמועצ"צ זקנעץ פאנגארן שליט"א, זועקים על האיסור החמור אשר שלטון הכופרים הטמאים עושה, ובראשו סארומען ימ"ש, אשר עובר בפרהסיא על איסור בל תשחית של כריתת עצי פרי מיער פאנגארן, אשר אפילו צרכי מלחמה אינם דוחים את האיסור החמור אשר ידוע בספרים הקדושים עונש העובר על חטא זה וכו'
אי לכך נצא להפגין ולחסום את הדרך לאיינענגארד
ואנו מכריזים: נמות ולא נכרת!
על אייזענגארד נביא יום דין!
על החתום: מועצת חכמי העצנים בארה"ת
הגאון זקנעץ שליט"א, ראש מועצי חכמי העצנים
הגאון שוט-זלזל שליט"א, רועה קהילת עצי האלון למרגלות ההרים
הגאון מהיר-ענף שליט"א, רועה קהילת ארזי הלבנון בעמקי היער
ארץ השוקולדאחרונה
הטכנולוגיה של טולקין היא יותר קסומה.
הוא כותב בהערות של סיפורים שלא נשלמו בחלק ה"פלנטיר", שלנולדור היתה משיכה למדע יכטנולוגיה ומה שאנו מכנים היום "התקנים טכניים" ומביא דןגמא לזה את הפלנטיר (שמן הסתם זקנים של היום היו מסתבכים בהפעלתו כמו בהפעלת פלאפון)

הזיקוקים זה השלמות הכנסה במוצש
במינס טירית
עכשיו הכל דרך המחשבים שלו
הולך ובא כרצונו, לפלך ומינס טירת
הוא כבר עזב את הארץ התיכונה
עיבוד של השיר של סם
(קיבלתי השראה ממשהו ש @מנ-דוס הזכיר פעם)
טרול כתב אז בניק גם בטוש לא מחיק
וכתב גידופים ודברים מטרילים,
זה זמן ממושך שגידף והתסיס,
כי איראן לו שילמה כה ביוקר.
דרוקר! צוקר!
בשרשור הוא הגיב כי היה זה מגניב
ואיראן לו שילמה אז ביוקר.
אז הגיב לו שם טום צץ משום המקום,
וסח לו לטרול: "נו מה יש פה היום?
זה נראי לי כמו ניק של דודי המדליק
שמזמן כבר עבר הוא לטוויטר.
שוויצר! קיצר!
זה שנים שדוד מייק גם עשה לנו לייק
וחשבתי עבר הוא לטוויטר"
"ידידי" כך הגיש, "בא לי קצת להתסיס
אז הניק של דודך ישמש כתכסיס!
כי דודך מצייץ, בתוכנה ששמה אקס,
אז פרצתי עכשיו לו לניק.
ניק! בריק!
לא אכפת לנדב את היוזר לטרול
משום כך אז פרצתי לניק.
סח לו טום: תתחפף, איך אז בוט מעייף,
פה מעז לו לפרוץ, לקלל ולגדף,
עוד בשמו של הדוד, שהיה מאשדוד,
אז תסגור גם מייד את היוזר!
לוזר! שטוזר!
כי אפילו חסום. זה שלו, ולא כלום!
אז תסגור גם מייד את היוזר.
טרול כתב בנעימים: "בעד מיליון ביטקוינים,
אתלה בנוסף גם שלטים מגונים,
כי איראן משלמת הרבה זהובים!
אנסה גם לעשות זאת בפייסבוק.
דיבוק! חיבוק!
נמאס לי לכתוב רק בכל פורומים
אנסה לעשות זאת בפייסבוק.
אבל אם הוא חשק שיקבל מענק,
חיש גילה כי אותו צוקרברג אז מחק,
כי לפני שכתב, חיש עלו אז עליו.
כה יעיל אז היה אלגוריתם.
ריתם! בוט הם!
צוקרברג אז צחק כשמחק ומחק
כי ידע זאת בזכות אלגוריתם.
עד היום טרול ממתין, לתשלום בטובין,
מסוכן האיראני שהציע שקלים,
אך טרולים אחרים אז מייד מתחלפים
עם הניק שחמסו מדודים.
שדים! לומדים!
הם יושבים וכותבים, מתסיסים ומגדפים
עם הניק שחמסו מדודים.
אבל די מהר החמדנות של הטבעת תשתלט עליך וגם אתה תרצה לשלוט בעולם (כאדם פרטי, בלי קשר למזימה של היהודים). הפתרון היחיד הוא להשמיד את הטבעת.
אפשר גם לנסות לתת אותה למיילי אבל לך תדע מה הוא יעשה איתה
אֵלֶּה אֶזְכֶּרָה, אֶת חֲרוֹבֶן נוֹמְנוֹר,
אִי הַזְּהָב, הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה לְסִימָן לִכְבוֹד הַמְּלָכִים,
כִּי נִפְלוּ בִּבְרִיתֵיהֶן הַשַּׁעַרֵי הַפִּסְגָּה,
וְהַכָּבוֹד הִתְפָּרֵר בַּרְפִּי שִׁפְרוֹת וְחִכְּמוֹת הַמְּשָׁעִים.
אֵיכָּה נִבְלָע הַגַּעַשׁ מִן הַתֵּבֵל?
כִּי נִשְׁכְּחוּ הַנִּפְלוּתוֹת הַחָכְמָה בַּסְּפָרֵי הָעִיר,
הֵם פִּרְצוּ בְּאֵשְׁתְּרוֹתֵיהֶן אִי יַהֲרוֹגוּ,
וְהִתְמַסְּרוּ תַּבְּלֵי וְשִׁנֵּי בְּהֵמוֹתֵיהֶן.
אֵיכָּה הָלְכוּ נוֹמְנוֹר בַּחַשְׁכֵּי הַכְּלוֹת,
הַמְּלָכִים בַּחִכְּמוֹת הֵפִילוּ תַּבְּלוֹת בַּפָּרַעַת,
וְעֵיּוֹן הִשְׁעִיסֵי בִּפְסִיקֵי הַשַּׁעַר,
הֵם עָבְרוּ בֵּין מְשָׁבוֹת וַחֲבוּלוֹת שָׁפֵי.
הִכְּלוֹת וְתַּשְׁעֵי הִתְפָּרְקוּ, הָלְכוּ מַבְרִים
בְּתוֹךְ מַלְחָמוֹת וְחַטָּאוֹת,
הֵם נָפְלוּ אִתָּם בָּאוּתוֹ שָּׁעַר מַפְּרֵי,
בַּעֲבוּדוֹת הַיֵּשׁוּעָה מִבַּעַד.
כִּי נִפְרְצוּ הַכְּתוֹבוֹת בְּפִי הַבַּס,
וְלֹא יָרוּצוּ לָנוּ בַּעֲבוּדוֹת תַּפְסֵי גִּילְעָה,
וְהֵם חָלְמוּ בַּשְׁמֵי רְשָׁעִים,
בְּאֵי עֵין הַחַכְּמוֹת בַּשַּׁעַר.
במדריך הטרמפיסט לגלקסיה.
השיר של ווגון יילטץ(מועתק מויקיפדיה):
"אוה מקרטטן מושיקותייך מיקרוביותך לי היא! כגבגשושונריים עלי דבורה מבורחשת. גרופ עותר אני בפניך. פונטיניגי הופכדורמים. ובקפינטנציות תדלגרני עם חובקי אזרדיים פריכים ולא אקרעך במנעצונים עם הצהורובום".
אֵיכָה נָפַלְנוּ, אֲרְבוֹר הַזָּהָב, בְּשִׁיחַ-רָעַם, אֶת-בַּעַל הַכְּאֵב, סָמָאוּג הֶחָשֵׁךְ, עַל-עֵי הַכַּעשׁ, לִשְׁבֹּר כָּל-לֵב, לָשִׁית רֶגֶשׁ. בְּשַׁעַר הָעִיר, הרִיאַנָה מָאֹד, אוֹר הַיָּם נֶעָרַךְ בַּקָּטָן, רִשְׁפֵי הַפַּלָה, בְּעַד הַמַּשָּׁא, שָׂרָף רוֹפֵף, נְשָׁמָה נִשְׁבָּעַת. עַל-רֶכֶב הַכְּסַף, הָרִיּוֹת בְּפוּרָן, נִקְלְעוּ אֲבָרִים, בְּעֵין סוֹף, כְּשֶׁהָרִיקוּ נָפְלוּ, בְּחֹשֶךְ יָשׁוּב, לַמֵּי הַשָּׁחָק, וְלַיְלָה קָרוּב. אֵיזוֹ שְׁחָקָה נָשָׁמֵר בַּחֲסָד, כַּלְבָן עִנְיָן, מִן-רִיוּחַ
כָּךְ אֲרְבוֹר יְחַיֵּב עַל-בְּהֵן,
כמו בני אדם אז יש מקום לכתיבה יוצרת של האדם.
לדעתי גם כשהבינה תהיה הכי משוכללת, תמיד יהיה אפשר לזהות שיר או ציור או סיפור שנכתב בידי הבינה לעומת שנכתב בידי אדם, יש משהו קר ותבניתי התוצרי הבינה. ויצירתיות היא לא רק שקלול נתונים אלא מעבר לזה. כך שתמיד יהיה לאדם נשהו שאין לבינה. במיוחד שכיום עיקר העבודה של הבינה היא לקחת יצירות קיימות של בני האדם מהאינטרנט, לערבב אותם ולשקלל וליצור משהו חדש. היא לא יוצכת יש מאין, אלא מתבססת על המידע שלקוח מיצירות אנושיות.
בַּיַּעַר הָעָמֹק, בְּצֵל הָעֵצִים, יָשַׁב טְרוֹל גָּדוֹל, נוֹהֵם בַּקְּרָבִּים. בְּעֶרֶב חָשָׁךְ, הוּא הִתְעַרְבֵּב, וְבַכּוֹל שׁוּקָיו שֶׁל דּוֹד גְּלוּק יָרֵב. “וְאִי, יוֹשֵׁב אֲנִי לְבָד, יֵשׁ בְּשׁוּק זֶה, לְתִפְרֵת נֶעָרָד! אֲנִי אֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אֵין לִי מָס, הֲיוֹקְף לִי בְּבָּשָּׂר, זוֹ אֲנִי עַכָּשָׁיו בַּחֲמָס!” הוּא נָגַס בַּשּׁוּק, בְּכָל אֹכֶל עַד קֵץ, מַצִּיץ בַּפָּנִים, וְשָׁם אֵין עֵץ. דּוֹד גְּלוּק חַשׁ שֶׁמַּשֶּׁק, “אֵי, הַטְּרוֹל! מָה עָשִׂיתָ מַה שֶּׁנֶּק!” עַל הַקְּרָבִּים, הוּא הִתְמַסֵּר, אֲבָל הַשּׁוּק נִחְשַׁף, וְאֵין מָה לִבְחֹר. טְרוֹל טָמַן אֶת הָשּׁוּק, בְּכָל פֵּן, וְלוֹ נוֹשָׁאִים, אֵיךְ שָׁכָח אֲחוֹרָן. דּוֹד גְּלוּק יָצָא, בְּעָצוּם וּבְחָזָק, “שׁוּתֵף אוֹתָךְ טְרוֹל! מָה עֹשֶׂה בְּדָּרָק? שׁוּק שֶׁלִּי יָשִׁיב, אֵין שְׁעָרִים לְזָר! אֲנִי אֹכֵל, אַךְ לְא חוֹבְבָן נָשָׁר!” בְּעֵמֶק הַיַּעַר, לֹא נִשְׁכָּח נַעֲרָד, הָטְּרוֹל שֶׁאֱכַל, רַק בַּשּׁוּק נָעָד. וְדּוֹד גְּלוּק יָשִׁיב, בְּיָד מְעוּלָּפָה, מָה שָׁקַע הָטְּרוֹל, לָא תְּאֵן אֲפָרָה
אתה לא מעודכן, סאורון כבר הוציא דגם חדש, האולוג־האי פלוס.
שמעתי שגם להרדרים יש דגם חדש של נפילים אבל עליו אני יודע פחות.
כמובן, אין הרבה הבדל בין הדגמים, אבל האלפים כבר לא מפחדים מהדגמים המקוריים אז הם שווים הרבה פחות
דרקונים לא מכונפים
דרקוני קור
דרקוני חום
דרקון שמכין לך קפה
פרק ראשון
שקט של מוות השתרר לאחר דברי גאנדאלף, עד שאלרונד הפר את הדממה. "שכוח שכחתי את בומבאדיל, אם אכן עודנו ההוא שהתהלך באותם ימים ביער וגבעה, וכבר אז היה זקן מכל חי. לא כך נקרא אז שמו. יארוואיין בן אדאר קראנו לו, העתיק מכל חסר האב. מאז דבקו בו שמות משמות שונים. פורן שמו בפי הגמדים, אוראלד בפי בני האדם שבצפון, ועוד שמות לו כהנה וכהנה.
"יצור מוזר הוא, אך אפשר שהיה עליי לזמן אותו למועצתנו."
"אבל," הקשה גאנדאלף, "הוא לא היה בא." לפתע הבזיק רעיון במוחו, ששינה את כל הסיפור שטוו הולאר. "אפשר לשלוח אליו את הטבעת למשמרת, ובארצו הקטנה, בכוחותיו, יינטל כוחה ברבות הימים."
גלורפינדל השיב: "פניני חכמה בין שפתותיך! אינני יודע דבר וחצי דבר על אותו בן אדאר, טום, מלבד כמה דברים עליו שסיפר לי אלרונד. אך סבור אני שהצדק עימך."
אלרונד, שר הבית, שקל מעט, ואמר: "שומה על הטבעת להישלח אל העצים."
"אמנם כן, אדוני אלרונד!" נרעש בילבו. "היער העתיק הוא מקום רע, כן, רע מאוד, לפי כל הסיפורים."
"אף על פי כן היא ראויה לשם," השיב אלרונד. "אין ביכולצנו להגיע אל בקע הגזירה, או להשמידה בכל אומנות העומדת לרשות העמים החופשיים. הטבעת תמצא מנוחה רק ביער העתיק. נותרה שאלה אחת: מי יהיה נושא הטבעת?"
פרודו נרעד. הוא חש שקול אחר משתמש בקולו, ואומר: "אני אקח את הטבעת, אם כי איני זוכר את הדרך."
אלרונד לטש את עיניו בהערכה בהוביט. "היטיבת לבחור, פרודו," חייך. "אילו נאספו לכאן כל רעי האלפים האדירים אשר מקדם: האדור זהוב-השיער, והורין ת'אליון, וטורין טורמבאר, וברן ארכמיון, נכון היה מקום מושבך ביניהם."
"אבל, אדוני," קרא סם ממחבואו בקפיצה, "לא תוכל לשלוח את מר פרודו לבדו, נכון?"
אלרונד נתחייך."לא ולא! אתה, על כל פנים, תלך עימו. דומה שאי אפשר להפרידך מעליו, גם כאשר הוא מזומן למועצה סודית שאתה לא נקראת אליה." סם הסמיק, והמועצה תמה.
שלומות טולקינאים חביבים!
לפני כמה חודשים, הציע הדיקטטור לעשות מפגש פורום.
עתה - אנוכי מציע כי נקיים מפגש פורום בכנס עולמות הבעל"ט.
מי אשר חפץ במפגש - מוזמן לרשום בתגובות.
מי רוצה?
לא כל זהב יש לו לובן
לא כל מנצח מפסיד
גם בא בימים יש לו בלונדן
וגם בטוויטר יש פיד
מרמץ תצא אש ברשף
גם טיק טוק אפל אז יואר
גם גרינלנד ייקנה אז בכסף
והלוזר ישוב ויוכתר
לקברי המלכים
שהסרטים הכי שווים שיש
וכולכם סתם חננות שמתכחשים למציאות הסרט הרבה יוצר טוב ולא צריך לקרוא תספר 😁
פשוט יודע ומכיר בעובדה שזו הטרילוגיית סרטים הכי טובה שיש
ככ טובה שאין טעם לטרוח לקרוא את הספר
זה שהסרטים טובים, אפילו הכי טובים, לא קשור לספרים. יכול להיות שהסרטים הם הסרטים הכי טובים ובכל זאת הספרים יותר טובים מהם. בניסוח אחר הטענה היתה הגיונית אבל בשביל זה היית צריך לקרוא את הספרים ואז היית מגלה שזו טעות (ועדיין - טענה שגויה עדיפה על טענה מגוכחת).
גנדלף הורוד - גיחוך באופן היפוטתי כמובן, אני מנסה לגרום לו להבין איך בן־אנוש יגיב להודעה שלו
תתעלם מה שכתבתי, כתיבה זה לא הצד החזק שלי. פשוט תנסה להבין את הטעות הלוגית בטענה שלך
בפורום. חברים, נא להתגייר כולכם לעזרה ולעזור לו להתאסלם פה בקלות עד שירגיש בנוח
שכן מצינו בגולום שקרא לעלפים ארורים בניגוד לדעת טולקין, וגולום בכלל אין מורידין ואין מעלין
אבל הרעיון לפורום היה שלי ואני דיי זה שקידם עניינים עם משה
האייסן לכבות את השריפות
אנטים
למרות שאני לוטמיסט בדרכ
אני יודע שזו מילה רוהירית (שמיוצגת באנגלית עתיקה, אנט זה ענק באנגלית עתיקה) אבל בכל זאת
ארץ השוקולדממילא, הוא רוצה לשמר מכלול פשוט?
זום זה פגישות רק למי שיש את הקישור
אני חושב
סאורון: היוש סרומן, אל תשכח להלחם ברוהן
סרומן: ןטדסדההדסהע
סאורון: מה?
סרומן: לא זה רק ההוביט שלי פיפין שיחק לי בפלנטיר ונכנס בטעות לקבוצה, שובב קטן
דנתור: ראיתי מה שכתבת
סאורון: אז מה, אין לך סיכוי נגדינו, כל צבאותי בדרך לגונדור
קירדן: *שולח סירטון*
סאורון: סרטון יפה של נומנור שאבדה, אבל למה אתה שולח רק סרטונים כאלו?
קירדן: יש לי בעיה בהקלדה, אני יכול לשלוח רק סרטונים של נומנור
(סרומן יצא מהקבוצה)
(ארגורן הצטרף)
ארגורן: סאורון, אני אלסר!
דנתור: אני כבר יודע, שלחו לי את זה
(דנתור יצא מהקבוצה)
ארגורן: נשארנו רק אני ואתה, סאורון
קירדן: *שולח סרטון*
סאורון: אולי מספיק עם הסרטונים של נומנור?
ארגורן: דווקא יפה, לחדש את עוצמת נומנור, אני הולך להלחם איתך סאורון ליד השער השחור, קבענו?
סאורון: קבענו, ביוש!
ארץ השוקולדאחרונהבבהלה. הם ראו צל מעופף שטס בשמי הלילה, לגולס ירה בו כיפת ברזל והפילו, הצווחה נמשכה עוד כמה זמן ואז נדמה. "הטיל המכונף" אמר גנדלף "בעקבותיו יגיעו הלילה עוד כמה. טוב עשית לגולס, אך רק את רסיסו הפלת. יישמרו נא אנשי רוהן ויכניסו את סוסיהם לממ"דים"
הטבעת נראתה פשוטה, אך תהילתה הייתה ידועה בכול. היא נשאה עימה כוח עצום, כוח שיכול היה לשעבד את כל מי שהעז לנסות להשתמש בו. טום, בתמימותו, הרים את הטבעת והרגיש את הכוח שלה. אך בניגוד לרבים אחרים, הוא לא נבהל, אלא חש את המשיכה המוזרה שלה.
"מה יש כאן?" תהה טום בקולו המוכר, "האם זהו משחק חדש של רוח טבע?"
לאחר כמה רגעים של התבוננות, הוא הבין שהטבעת לא הייתה כלי משחק, אלא איום על כל מה שהוא אוהב. "לא! אני לא יכול לאפשר לכך לקרות!" הוא קרא, והחליט לפעול.
טום בומבדיל ידע שהכוח של הטבעת מצריך קונטרה מיוחדת, כוח שיכול לאזן את הרע. הוא הלך אל יערות הסקילי, שם גרו יצורים עתיקים שהיו בשלום עם הטבע. יחד איתם, הם החלו לחפש את הדרך להפסיק את הרוע שטמון בטבעת.
הם זימנו את הרוחות, ששיחררו שירים עתיקים, והטבע סביבם החל לבעבע. טום, עם חוכמתו ויכולתו המיוחדת, ראה את הדרך ליצור טקס מיוחד שיביא לסיום הכוח הרע של הטבעת. הם בנו מעגל שבו כל אחד מהיצורים תרם את כוחו, ובמרכזו עמד טום עם הטבעת.
בזמן שהטקס התקדם, טום החזיק את הטבעת והחל לשיר שיר עתיק, שיר של אהבה וחיים. השיר שלו היה כל כך חזק, שהוא חיבר את הלבבות של כל הנוכחים, והכוח של הטבעת החל להיחלש.
כשהכוח של הטבעת התפוגג, היא התחילה לבעור באור לבן זוהר. הרוח החלה לנשוב, והעצים התחילו לרקוד סביבם. טום, עם ידיים פרושות, התבונן בטבעת ונשבע: "אני משוחרר אותך!"
באחת הפעמים, הטבעת התפוצצה באור זוהר, והכוח הרע שהתלווה לה נעלם לתמיד. כל מה שקרה סביבו היה כמו חזרה למצב של תום – טום בומבדיל הציל את עולמו שוב.
לאחר מכן, טום חזר הביתה, לבוש בכובעו המוכר וחיוך רחב על פניו. הוא המשיך לשיר ולעשות מה שעשה הכי טוב – לשמור על הטבע והחיים שפרחו סביבו. ובכל פעם ששמעו את שמו, אנשים זכרו את היום שבו טום בומבדיל השמיד את הטבעת האחת והציל את עולמם.