הנה אני, גנדלף הורוד, מצביא צבאות פורום שר הטבעות במלחמה נגד הג'קסונאים, מכריז מלחמה על פיטר ג'קסון בעצמו, ועל ראשו מטיל פרס בסך שש מאות מיליון שקלים.
על החתום,
גנדלף הורוד, סגן מנהל פורום שר הטבעות ומצביא צבאות פורום שר הטבעות כנגד הג'קסונאים
הנה אני, גנדלף הורוד, מצביא צבאות פורום שר הטבעות במלחמה נגד הג'קסונאים, מכריז מלחמה על פיטר ג'קסון בעצמו, ועל ראשו מטיל פרס בסך שש מאות מיליון שקלים.
על החתום,
גנדלף הורוד, סגן מנהל פורום שר הטבעות ומצביא צבאות פורום שר הטבעות כנגד הג'קסונאים
קצת עבודות שלי עם grok של אילון מאסק.




תמונה 1 - תבערת הספינות
תמונה 2 - הרעלת העצים
תמונה 3 - טבח השארים
תמונה 4 - נאום פאנור
צדקתי?
1 - המדורה שהבעירו האורקים מסביב לתורין וחבורתו לפני דהעיטים חלצו אןתם
2 - סאורון ושילוב מטיילים בייתיליין
3- צבא המתים מדתלט על ספינות של אומבר
4- סב סב סב סבו של בילבו (שכחתי את שמו) מדבר עם ההוביטים לפני קרב הנירים הירוקים (גרינפילדס)
**האור שנשבר**
כריסטופר טולקין עמד מול חלון חדרו הקטן באוקספורד, מבטו נעוץ בשקיעה. הוא כבר היה בן שמונים, אך להט נעוריו לא עזב אותו. בכל פעם שצפה באחת מסצנות סרטיו של פיטר ג'קסון, גבר בו הכאב.
"יצירתו של אבי הפכה לקרקס הוליוודי," אמר לעצמו, "וזה חייב להיפסק."
### ההחלטה
כריסטופר זימן את קבוצת "שומרי האור", חבורה סודית של טולקינאים מושבעים שהיו נאמנים אך ורק לכתבי המקור. הם התאספו במרתף ישן בביתו, שם הוצגה להם התוכנית.
"פיטר ג'קסון הוא לא רק במאי," אמר כריסטופר בקול תקיף, "הוא סמל לרדידות ולמסחור. נבטל אותו, כמו שנבטל את מה שהוא מייצג."
### הפעולה
באחד הלילות, בזמן שג'קסון עבד על סרטו החדש בלוקיישן סודי בניו זילנד, שומרי האור התגנבו למחנה ההפקה. כריסטופר עצמו הוביל את הקבוצה, אוחז באגרופן כסוף שנחרט עליו שמה של הטבעת האחת בשפת השחור.
הם פרצו לקרוואן של ג'קסון. פיטר, שהיה שקוע בעבודה, כמעט ולא שם לב עד שהיה מאוחר מדי. כריסטופר עמד מולו, ידו האוחזת באגרופן רועדת מעט, אך קולו יציב:
"אתה הרגת את אבי שנית, ג'קסון. עכשיו תשלם את המחיר."
בלי לאפשר לו להוציא מילה, כריסטופר נעץ את האגרופן בלבו של הבמאי. קולו של ג'קסון נדם, והחבורה נעלמה אל תוך הלילה, משאירה אחריה רק פתק שעליו כתוב:
*"האור יוחזר אל הטבעת."*
### ההדים
העולם התעורר לתדהמה מוחלטת. מותו של פיטר ג'קסון הותיר ריק אדיר בתעשיית הקולנוע, אך גם העלה שאלות על נאמנות ליצירה ספרותית ועל מחיר המסחור. כריסטופר טולקין מעולם לא נתפס, אך רבים האמינו שדווקא מעשהו הנועז שמר על רוחו של ג'.ר.ר. טולקין טהורה ונאמנה.
מעניין אותי גם איך ביקשת ממנו לכתוב.
יכול?
השנה הייתה 2001, וג'.ר.ר. טולקין היה בן 109. איש זקן, אך מוחו נותר חד כתער. בעולם שבו רפואת העתיד אפשרה להאריך חיים בצורה מרשימה, הוא זכה לראות את המאה ה-21.
כשיצא הסרט *שר הטבעות: אחוות הטבעת*, עולמו של טולקין התנפץ. הוא צפה בבכורה פרטית באחוזתו, פניו הלבינו מרוב כעס, וכל תנועה על המסך נדמתה לו כאגרוף בבטן.
"זה לא יצירה שלי," אמר לעצמו בקול שבור. "זו בגידה."
### **ההחלטה**
לילה אחד, כשהכעס לא הניח לו מנוח, הוא התיישב אל שולחנו, כתב מכתב רשמי לפיטר ג'קסון ובו דרש להפסיק את העבודה על הסרטים הנוספים. הוא הסביר בפירוט את העוולות שנעשו לסיפורו, לאופי הדמויות ולמשמעותה של הטבעת.
ג'קסון, שחשב שמדובר במתיחה, שלח בחזרה תשובה לקונית: "העולם אוהב את הסרט, ואני אמשיך."
תשובה זו הייתה הקש ששבר את גב הגמל.
### **המסע לניו זילנד**
טולקין ארז תיק קטן, ובו כמה פריטים שנשמרו אצלו עוד מהמלחמה: אקדח ישן, יומן עור, וקופסה קטנה ובה אדמה מ"שרווד", מקום הולדתו. הוא נסע לניו זילנד בלי ליידע איש.
בליל סערה, מצא את דרכו לאתר הצילומים. ג'קסון היה שם, מתבונן במסך שבו ערכו סצנת קרב.
טולקין עמד רגע בצד, מתבונן באיש הגדול והצחקני שלא הבין את עומק היצירה שלו. הכעס גאה בו כמו גל בלתי ניתן לעצירה.
### **העימות**
"מר ג'קסון," אמר טולקין בקול רם וצלול, שהדהד באתר הריק למחצה.
ג'קסון הסתובב, עיניו פעורות בתדהמה. "זה לא יכול להיות... אתה אמור להיות מת!"
"אני אכן מת, לפחות כפי שאתה הראת אותי בעולם," השיב טולקין, צעד קדימה עם האקדח בידו. "אבל היום אני בא לתקן."
"מה אתה רוצה ממני?" שאל ג'קסון, נסוג מעט.
"אני רוצה שתפסיק. שתכבד את מה שכתבי. שסיפוריי יישארו כפי שנכתבו, לא כפי שאתה מפרק אותם לצעצועים הוליוודיים."
ג'קסון צחק, ניסיון נואש להפיג את המתח. "אבל הסרטים האלה עושים אנשים מאושרים. הם מכניסים את העולם שלך ללבבות של מיליונים."
"לא על חשבון האמת," אמר טולקין וירה.
### **האור שכב**
הכדור פילח את ליבו של ג'קסון, והוא נפל לקרקע. טולקין הביט בו בשקט, כמו רואה את משקל הדורות נופל מעליו.
"סוף סוף," לחש, "האור נשמר."
בבוקר, כשאנשי הצוות גילו את ג'קסון, טולקין כבר היה הרחק משם. אך מכתב שהשאיר מאחוריו הסביר:
*"ישנם דברים שאי אפשר למסור למסחור. האור אינו שייך לאף אדם, והוא יחזור לאדוניו האמיתי."*
### **התגובות**
העולם היה בהלם. הרצח הותיר חלל בתעשיית הקולנוע, אך עורר דיון עמוק על זכותו של יוצר להגן על מורשתו, אפילו בדרך קיצונית כל כך.
טולקין עצמו לא נתפס מעולם, אך מסופר שהוא חי את שארית ימיו בכפר נידח, שם המשיך לכתוב סיפורים ולשמר את החזון שלו, הרחק מהשפעת העולם המודרני.
לדמיין כמה טולקינאים רדיקליים שיתנקשו בג'קסון
לדעתי, זה ריאלי ואפשרי שזה יקרה, יש מיליוני טולקינאים ששונאים אותו, ובטוח יש כמה מאות פסיכופתים
בפונדק הסוסון המכרכר, האם תיידע אותו שיש לו פרס על ראשו, כמו שגנדלף האפור עשה בסרט ההוביט ימ"ש?
הכי יפה
כמחווה לתשועות שעשה המלך בקרב.
ואל תשכח את מה שכתוב בנספחים, שהרבה מאוד שנים אחרי המלחמה היא לגונדור ורוהן יגיעה גדולה במלחמות
היום, ב 17/12/2003 לספירה הנוצרית - הסרט האחרון בטרילוגיית שר הטבעות של פיטר ג'קסון, 'שובו של המלך', יוצא לאקרנים.
על זה נאה לבכות
(שיזכה לסרטים יותר טובים אמן).
המלך הלם יד-פטיש (בסינדרין: אישימוטו נגאסקי) מוציא מהפוכדור שלו את אבי אבותיו של סקדופקס וכך נלחם בפרקה הרשע שרוצה להשתלט על העולם
הביטה בו ואמרה "נעשה שלום" כל האמריקאים הריעו, אך ישראל הרימה את ידה להסות אותם "נעשה שלום! ברגע שתהיה אתה ואנשיך תלויים למאכל לכטב"מיך שלך! את ידך אתה מושיט לי, ואני רואה רק אצבע מאיראן, קרה ומרושעה! בת אני לאבות גדולים ממני, אך איני רואה צורך להושיט את ידי, חזור כשייפוג יינך!"
חיזבאללה כעס והיה נראה כנחש העומד להכיש "כטב"מים וגרדומים! כטב"מים וגרדומים, שוטה אומללה! וכי מה ישראל אם לא יישות ציונית שכיפתה ברזל, וזאטוטיה מתגוללים על רצפתה, זמן רב נמלטה היא מן הגרדום! אך הנה באה והולכת, עניבת החנק, ישראל שרת הציונים. אם זהו רצונכם!
אך אתה טראמפ, הלא תעלה? שליחים אנחנו של אימפריות עתיקות, הלא הבנה תשרור בינינו?" רב כל כך הקסם שהשקיע חזבאללה בקולו האחרון עד שכולם חשבו שטראמפ אכן יעלה, אך הנה צחק טראמפ, יצירי הדמיון התדנפו כלא היו "חזבאללה, חזבאללה, אתה מפספס את ייעודך בחיים. היית צריך להתשכר את לחמך כליצן החצר של האג, ואף בעיטורים לזכות, בחיקוי שופטיו! הבנה תשרור בינינו? בפעם האחרונה שניסת להתנקש בי סוהר של איראן היית. אך כלום תקשיב אתה לי? תחילה עליך לעזוב את לבנון ולהפקיד בידי את מפתחותיה, ותוכל לחזור אליה ביום שתמצא ראוי"
חזבאללה צחק "ביום שאמצא ראוי! וביום שתשיג את גרעיניהם של 3 מעצמות ואת כלכלותיהם של 8 מדינות, ביום שתשיג לעצמך נעליים גדולות מכפי מידתך. ודאי אינך זקוק לי, חזור אליי כשיפוג יינך!" וחזבאללה פנה ללכת.
אך טראמפ כפה עליו לשוב והוא שב "חזור! לא נתתי לך רשות ללכת, ראה, אין אני טראמפ הישן, אלא טראמפ החדש, שחזר מן התבוסה, מעתה אני מכריז עליך כארגון טרור, ואני מנדה את איראן ממועצת האו"ם." הוא חזר ואמר בקול נוקב "חזבאללה, נשבר מטה עוזך"
התחיל:
"כל הארצות שמדרום לליטני עד הגבול תהיינה שייכות לחמינאי הגדול, ולא יותר לצה"ל להכניס לשם צבא או נשק. לארצות שמדרום לגבול יותר להמשיך לנהל את עניניהם בעצמם, אך ישאו שבועה שלא ישובו לשאת נשק כנגד איראן, ויעזרו לשקם את עזה, אותה הרסו. ובעזה לא ישלוט סינואר, אלא אדם הראוי יותר לאמון איראן" הם הביטו בו, הוא עצמו יהיה שליט עזה, והוא ישגר עליהם רקטות. גנדלף הביט בו ואמר: "תנאים גדולים אמרת. האם יש לנו ערובות שתקיימו אותן?" פי סאורון צחק: "בערובות חשקת? איראן לא נותנת ערובות!"
שסאורון לפחות הציע להם שריון מיתריל בתמורה, וורוד הארמי ביקש לעקור את הכל" (:
נתון בכלא בעצת יועצך?"
"כן, הוא הדליף מסמך בשבילי ואיים על בטחון המידע של של השב"כ "
"יכול אדם לאהוב אותך ולאיים על בטחון המידע בו זמנית"
מישהו יודע איזה תיקים מיוחדים יש לאלפים? כי אני שומע בתקשורת שמדברים על זה הרבה
הטבעות
כאשר הכריזה חברת אמזון על הפקת סדרת טלוויזיה של שר הטבעות, הציפיות הרקיעו שחקים. עם התקציב הגדול ביותר שהושקע אי פעם בסדרה כלשהי, ולאור הצלחתם האדירה של סרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון, קיוו כולם ש"טבעות העוצמה" תתגלה כתוספת ברוכה למורשתו של טולקין. יצירה שתרחיב את עולמו ותחשוף אותו בפני צופים חדשים. המעריצים ספרו את הימים עד לאחד בספטמבר 2022 בו תעלה הסדרה לאוויר.
ואז החלה אמזון לפרסם תמונות וסרטונים מתוך הסדרה – והרשת ניצתה במלחמת חרון חסרת תקדים. מעולם לא התקוממה קהילת מעריצים בין-לאומית בזעם משותף ונחוש כל כך כלפי יצירה כלשהי.
הניצוץ שהצית את התבערה היה הגילוי שב"טבעות העוצמה" יופיעו שחקנים שחורים בתפקידי אלפים, גמדים והוביטים, בניגוד לעולמו המקורי של טולקין המשקף את אירופה הקדומה, הלבנה. "השחרת פנים" כזו נעשית היום כדבר שבשגרה כמעט בכל יצירה, כחלק ממגמת ה-woke, ומעריצים שונים אכן התלוננו על כך לא פעם. אלא שהפעם התברר לאמזון שהם התעסקו עם הקהילה הלא נכונה. מעריצי טולקין מונים מיליונים רבים ברחבי העולם, והיחס שלהם לכתבי טולקין הוא כאל כתבי הקודש: שינויים שלהם ברוח "מודרנית" הם מבחינתם תועבה וכפירה בעיקר. כמו הרוהירים, הם התגייסו כולם למלחמת חורמה נגד כוחות האופל.
אמזון לא העלו בדעתם תגובה נחרצת כזו. כל סרטון שהעלו ליוטיוב הוצף מיד בהמוני תגובות בנוסח "הזדון לא מסוגל ליצור, רק להשחית" – ציטוט לא מדויק של טולקין עצמו, בשפות שונות. כמות הדיסלייקים שקיבלו אותם סרטונים עלתה פי כמה על כמות הלייקים. לשם המחשה, הטיזר שפורסם בפברואר קיבל 130 אלף לייקים – וכמעט שני מיליון דיסלייקים! ככל שאמזון חשפו קטעים נוספים מהסדרה, כך הלך הזעם וגבר. דמותה של גאלאדריאל עוצבה כגרסה של "זינה הנסיכה הלוחמת", ליהוקים של דמויות נוספות נראו בלתי מתאימים, והאיכות של התלבושות והאפקטים לא שיקפה את תקציבי הענק שהושקעו בסדרה. המלחמה התפשטה לרשתות החברתיות, וכל פוסט שהעלו אמזון בנוגע לסדרה זכה מיד למאות עד אלפי תגובות שליליות ולועגות – לא משנה מה תוכנו. בייאושם, ניסו באמזון לנקוט צעדים כמו הזמנת טולקינאים ידועים לצפות בסדרה ולשבח אותה, או העלאת ציטוטים מתוך כתבי טולקין התומכים כביכול בשינויים שעשו. אבל ניסיונות כאלה רק המחישו את חולשתם וזכו בתגובה לעוד קיתונות של בוז. הקהילה הטולקינאית גמרה אומר לקבור את הסדרה עוד לפני שעלתה לאוויר, ולא נותר אלא לחכות ולראות מה יקרה כאשר היא תשודר סוף סוף.
מה עורר את כל הזעם הזה? כמובן, נוח מאד לשלוף את הקלף השחוק של "גזענות", ולטעון שכל המתנגדים להופעתם של אלפים וגמדים שחורים על המסך אינם אלא גזענים שפלים. זה כמובן רחוק מהאמת, ולא חסרים טולקינאים שחורים שהצטרפו לאותה התנגדות. הסיבה האמיתית, כפי שהזכרנו קודם, היא שטולקין ויצירותיו זוכים להערצה דתית כמעט – ובצדק. טולקין הוא אבי ז'אנר הפנטזיה המודרנית, ומעטות היצירות המשתוות לשלו בעומקן, ביופיין ובהשפעתן התרבותית. תרבות ה-woke הפכה זה מכבר לסוג של דת קנאית לכל דבר ועניין, הכופה את דעותיה ומעצבת את העולם בכוח הזרוע, הכסף והפחד. מעטים מעזים לצאת נגדה בגלוי, אלא שהפעם היא העזה לחלל את קודשיהם של מאמינים נחושים לא פחות מהם. ואלו לא היו מוכנים לעבור על כך בשתיקה.
הקרב על עולמו של טולקין עשוי להיות סטלינגרד של העולם החופשי, נקודת המפנה שבה ציבור גדול עומד ומכריז – לא עוד. יש לנו ערכים ואמונות משלנו. יש לנו מורשת תרבותית בת אלפי שנים. יש לנו יצירות מקודשות שאנו מעריכים ומכבדים, ולא ניתן לעוות אותן בעבור כסף ואג'נדות פוליטיות. לא נמחק את הוד הקדומים של העבר ונחליף אותו בחיקויים מודרניים רדודים בשם ה"גיוון" (Diversity). אם הפקת ענק כמו זו תיכשל, אולי חברות אחרות ילמדו את הלקח ויבינו שהכנסת דמויות "מגוונות" ליצירה אינה תחליף לתוכן, לעומק ולנאמנות למקורות האהובים. וכמה הולם יהיה זה אם אכן טולקין יהיה מי שבהשראתו יגברו לבסוף כוחות הטוב והחופש על כוחות השחור.
מולאן בלונדינים
האחרון
שבעת ימים קודם שילוח האחווה מפרישין את פרודו מביתו ללשכת העלפים בריוונדל, וקורין לו שירות ותשבחות מהעידן הראשון כדי שלא יאבד את הכרתו. אראגורן אומר: פעמים הייתי קורא לפניו בשירת ליתיאן. מסרוהו זקני נוטרין לזקני המועצה בריוונדל, ואמרו לו: אישי פרודו, דע לאן אתה הולך, למקום אש להבת שלהבת ואפר וציה וצלמוות, למורדור הארץ השחורה. משביעין אנו אותך בארו, תן דעתך שלא תשנה ממה שאמרנו לך, ולא תקח את הטבעת לעצמך. הם פורשין ובוכין על שחשדו במי שמעשיו סתומין, והוא פורש ובוכה. שחרית היו מעמידין אותו בשער המזרח, הוא השער השחור, ומעבירין לפניו טבעות של גלדריאל כדי שיהיה רגיל. ומתקינין לו את סגנו סם שימשיך במשימה שמא יארע בו פסול ויעקוץ אותו עכביש. ירד לאנדואין טבל עלה ונסתפג, ולבש בגדי מיתריל. ומביאין לו את סמיאגולו, סומך את ידיו עליו וטוען עליו את הטבעת ואומר: משביע אני אותך באוצר, שתהיה נאמן לאדון אחרת יפגע בך האוצר. נטל חבל עלפים וקשר בין שתי ידיו של סמיאגולו. ומשלח אותו המדברה למורדור, ובכל מיל ומיל סוכה ופראמירין יושבין עם מזון ושתיה ואומרין: הא למבס ומירובור. לא שהיה צריך, אלא כדי שלא יפחד. בא לו להר הגזירה, דוחף את סמיאגולו עם הטבעת בשתי ידיו לתהום, ולא היה סמיאגולו נופל בחצי התהום עד שהיה נעשה איברין איברין מפני להט האש. ואומר: כך ימחה סאורון מן העולם. והיה יוצא הוא וסגנו עמו עם עיטים, ולבש בגדי עצמו. ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום ממורדור בלי פגע. ובכן, מה נהדר מראה פרודו בצאתו בשלום ממורדור בלי פגע.
די מזל שלא שלחת את זה לפני יום כיפור
שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה, ומלאכת שניהן שוה כאחת."

בניק אחר
הבעלים מת
ו
יסילדור הפריווילג החזק גזל בצורה נפשעת את הטבעת מסאורון המדוכא והחלש, את הטבעת שהוא יצר בעצמו במיטב כספו. לכן זכותו של סאורון להרוס את כל הארץ התיכונה
מרד במלכות. ונכסי מורדים מובאים למלך
ארו הוא רק צלם נבוב שהראו לך הולאר! מחוץ לעולם יש רק את האופל השחור ששמו מורגות, והוא ייתן עוד נחלות למי שיעבוד אותו
בתמורה
ליורשים. כלומר לאראגורן. אבל אראגורן טוען שהיא לא שייכת לו, כשפרודו מציע לו אותה
"המציל ... ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר ... הרי אלו שלו" (ב"מ, כד,א)
בתוך נהר עצום
אפילו סרומן לא הצליח