מזה הסרטון הזה https://www.youtube.com/@%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%D7%A9%D7%A8%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA
9 מנויים ו89 צפיות אתם עושים מליונים אה
מזה הסרטון הזה https://www.youtube.com/@%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%D7%A9%D7%A8%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA
9 מנויים ו89 צפיות אתם עושים מליונים אה
@מנ-דוס האלוף עשה את זה נראה לי
מנדוס רצה פעם להרים ערוץ יוטיוב לפורום, שמי שירצה יוכל לפרסם שם סרטון בנושא טולקין או משהו בסגנון.
כמו ששמת לב, זה לא נתפס כל כך חזק, אני מניח שמנדוס עדיין ישמח לעשות את זה, כנראה שהוא יכתוב משהו בעניין בשרשור הזה
מהפורום
אתם יודעים למה הוא שקט
פעם הוא היה פעיל יותר
מנ-דוס עוסק בלשפוט ניקים אחרים כמה זמן יצטרכו להיות באולמי ההמתנה עד שיוכלו לחזור אל הפורום 🙂 אבל אל תדאג, אותך רק אוולה ישפוט
שעות עד שהוא יתפנה לשפוט אותי
איזה שיר אתם הכי אוהבים בלגנדריום
אני או "אם אייסנגרד תוקף חומות" של העצנים
או "מעבר להרים השחורים הקרים" של תורין
ולא לדעת כולם
עובדה שהיה פולמוס גדול מאוד בנוגע למכניסי רחמים
ישיר את זה בסינדרין, כי הולאר לא מבינים סינדרין ואז זה בסדר
ושרים בסינדרין. רק גלדריאל מזרוחניקית ומקילה ושרה בקווניה
היא לא מבקשת בקשה בשיר רק מציינת עובדה, שזה מותר לכל הדעות (השיר כשהם מפליגים בנהר מלותלורין)
יותר כמו בקשה זה כמו לבקש מרב להתפלל עליך
או כמו לבקש מגנדלף לעשות אור בעזרת המטה שלו
יענו יש לך כוחות בבקשה תעזרי לנו
אמוני כמו אני מאמין שכול מה שעושה ה' הכל לטובה
בהתחלה קראתי תרגום אחר ואז נאבד לי הספר ועכשיו בפעם האחרונה שקראתי זה היה מאתר שמצאתי
בתרגום הטייסים
מגעיל לעומת עוגת כוספה שנשמע טעים
או אה אלברת גילתוניאל
לא זוכר על אחד ספיציפי.
או השיר של הגמדים אצל בילבו
בין אם איסנגרד לשיר אשיר
מה ההבדל בין קווניה וסינדרין
אף פעם לא הבנתי את זה
שונות כאשר סינדרין התפתחה מקוויניה.
קווניה מדברים באמן ואילו סינדרין התפתחה בארץ התיכונה בעידני העצים אצל עם תינגול, וכשבאו הנולדור הם אימצו אותה והשאירו את הקווניה רק לטקסים (טולקין קרא לה לטינית של העלפים).
השיר אה אלברת גילתוניאל זה בסינדרין.
השיר שגלדריאל שרה כשהחבורה עוזבת את לוריין והמתחילה לשוט בסירות ופרודו שומע, זה בקווניה
הם קווניה או סינדרין
מירקווד יכול להיות שככה הגמדים קוראים לו
"ובכן הינה מרקווד אמר גנדלף"(ההוביט,111[אהבתי את המספר])
בתרגום משה הנעמי זה תמיד יעראפל. מירקווד זה השם באנגלית
"הגביש היה נראה כמו יהלום אך חזק מאחלמה"(אני מקווה שככה הולך המשפט לא בטוח) בקשר לסילמרילים אז זה אומר שבארדה אחלמה יותר חזקה מיהלום
מראיין:
אני חשבתי שמתקבל על הדעת שמידגארד יכולה להיות הארץ התיכונה או שיש קשר בינהן.
טולקין:
כן, הן דומות. הרבה אנשים טועים לחשוב שהארץ התיכונה היא סוג אחר של כדה"א, או כוכב אחר כמו במדע הבדיוני, אבל זו רק מילה מיושנת לעולם שבו אנו חיים, שחשבו שהוא מוקף באוקיינוס.
מראיין:
זה נראה לי שהארץ התיכונה היא במובן מסויים העולם שלנו רק בתקופה אחרת.
טולקין:
לא… זה פשוט מימד אחר של דמיון, כן.
שמות למבצעים בתולדות ארדה.
"שבי ומלקוח" על שבי מורגות
"תשלומי כפל" טבח השארים וגניבת הספינות
"חומת צפון" המצור על אנגבנד
"להב פתע" על קרב להבת הפתע
"דמעות תנין" על קרב הדמעות והופעת הדרקונים
"שבו ואחלמה" על חילוץ הסילמריל ממורגות
"חרבות כוכב" על הרג גלאורונג
"להבות צפון" על החרבת אנגבנד
"אני ואפסי" על שבי סאורון בנומנור
"טבעת ברזל" הברית האחרונה
"רוכב חביות" קרב 5 הצבאות
"אלוני זעם" התקפת העצנים על איסנגרד
"סוס ורוכבו" מלחמת רוהן
"צור איתן" המצור על מינס טירית
"מתכת יצוקה" על קרב השער השחור וחורבן הטבעת
יש ה הידיעה
אז יותר טוב נראה לי
טבעת הברזל
אלוני הזעם
להבות הצפון
וכו'
ענבי זעם
חרבות ברזל
חיצי צפון
חומת מגן
עופרת יצוקה
אורקריסט היא חרב עלפים, חרב אחות לגלמדרינג, אנחנו יודעים שגלמדרינג היא חרב ארוכה ולכן ניתן להניח שגם אורקריסט ארוכה, אבל אורקריסט וגלמדרינג הן חרבות ארוכות בקנה מידה של עלפים, כלומר יותר ארוכות מחברות ארוכות רגילות.
חרב ארוכה של בני אדם היא מטר וחצי לפחות מה שאומר שתורין (גמד להזכירכם) היה צריך לתפעל חרב שיותר גבוהה ממנו.
למה הוא לא השאיר את אורקריסט בריוונדל ולקחת משם חרב עלפים קצרה?
לא סתם חרבות..
היא יותר קלה ופחות מסרבלת
גמדים לעומת זאת יכולים לסחוב דברים כבדים אז הם פחות מסתרבלים
"גמדים יכולים לשאת משאות כבדים מאוד וכמעט כל אנשי דיין למרות מצעדם המהיר נשאו חבילות ענקיות בנוסף לנשקם"(ההוביט,218)
איפה זה כתוב
לא אומר שאורקיסט ארוכה...
גמדים חזקים בהרבה מהמינים האחרים, הם יכולים להרים משקלים גבוהים בהרבה, הגודל של החרב לא אמור להפריע לת'ורין במיוחד.
ועדיין לא השתכנעתי שאלפים גבוהים יותר מבני אדם
יש נראה לי יתרונות לכאן ולכאן בלוחמה עם חרבות קצרות וארוכות. חרב ארוכה יותר כבדה ומסורבלת, אבל גם אפשר להגיע לאויב כשרחוקים ממנו יותר, וגם המהירות שלה בחוד יותר מהיר וחזק בהנחתת מכה על האויב.
חרב קצרה אפשר לשלוט על התנועה שלה יותר טוב ולהשתחל בנוחות כשעוקפים את מהלומות האויב ולהנחית עליו מכה
"הם הניפו קרדומים ארוכים וכבדים המצריכים אחיזה בשתי ידיים"(ההוביט,217)
הצתרפתי לפורום אני מקווה
אתה מוזמן בכיף
אתה יכול להגיד איך שמעת על הפורום בבקשה
אמרתי ל"@דורין השמיני"
ברוך מחייה המתים תרתי משמע
לא היה מחלץ את פרודו וההוביטים משפלות התלים
אם הצלם היה משתמש בטבעת ונלחם בסאורון
או שהטבעת היתה נשארת שם
צלם, אם זה רוח רפאים אז היא יכולה להשתמש בטבעת? או שזה רוח רעה או משהו?
אם הטבעת נשארת שם אז זה ארצו של בומבדיל והשאלה אם ההגנה שלו מגינה שאף אחד לא ימצא את הטבעת (הרי ללא השיר שלו הם היו אבודים עם הצלם). אם בומבדיל היה יועד שהטבעת שם מן הסתם היה מפעיל הגנה על הארץ או לוקח אותה לביתו. ושסאורון היה מחפש ולא מוצא בכל הארץ, היה פונה לבומבדיל והיה נופל אחרון כשם שהיה ראשון, ואז גם אותו היה מכסה הלילה
ככה שהוא יכול להחזיק בטבעת
וגם כשרצו להשליך את הטבעת לים גנדלף התנגד כי יש יצורים עתיקים בים שיכולים לקחת את הטבעת
אז כנראה שהצלם גם יכול
ביצורים שבטעות יעיפו את הטבעת ליבשה
ויבשות" (אחוות הטבעת 273)
לי זה נשמע שיש יצורים חזקים בים וזה מסוכן
שסאורון יפתה את אוסה כמו שמורגות פיתה אותו פעם?

אני מתכוון לאוסה. האמת שאין צו"לים בלנגרדיום. זה רק אצל יהודים קיים.
האם מים כתב מים?
והוא לא רצה את זה
אבל לא בטוח כי עכשיו יש את אונין
את אויינן, אבל אולי הוא יביא את הטבעת לסאורון לפני שהיא תספיק להחזיר אותו בתשובה (האמת שזה כמו לשדך שבבניק לבת ראש ישיבה)
הגיוני יותר שיתפתה להשתמש איתה
ואז יכל להיות שגם אולמו יתפתה וזה יהיה אסון
שהולאר מתפתים לטבעת או שיש לה שליטה עליהם. בסוף היא נוצרה בידי מיאר נחות מהם. גנדלף אומר שהיא שייכת לארץ התיכונה ולא קשורה ליושבים מעבר לים, והם ימאנו לקבל אותה גם למשמרת מפני סאורון.
העולם"(הסילמרליון ,שם,שם) אז אולי הוא כן שייך לארץ התיכונה
או לפחות יותר משאר הוולאר
לארץ התיכונה, אלא שקשור גם אליה. והוא ולאר חוץ מזה אז לא נראה לי שהטבעת תשפיע עליו.
בסוף הכוח של הטבעת זה כי כוחות השימור של הארץ התיכונה נוצקו לתוכה מכוח הטבעות האחרות שיצרו. לכן נראה לי עוצמתה רק על הארץ התיכונה ולא על הולאר
מושפע מהם
לא הגיוני שאולמו יתבע מצונאמי
והוא היה גדול מסאורון
אני לא זוכר את המקור אבל כתוב אאל"ט שגנדלף יותר חזק מסאורון לפני הטבעת
חוץ מזה שבעידן השלישי סאורון היה רק רוח אז לא היה ממש עם מי להלחם חוץ מעם 600000000000 ריבוא של אורקים בערך
הוא היה מיאר ולא ולאר אז הוא באותו גזע של סאורון. וגנדלף נשלח לארץ התיכונה אז הוא איסטרי וכפוף לגורלה עד שיחזור.
מעניין, כתוב איפשהו שסאורון רוח? כי נראה לי יש אמירה של גולום שסאורון חקר אותו וחסרה לו אצבע.
ברוך מורגות ארור מנווה
שלא נלחם בשום צד. אמנם הוא טוב. כך טולקין אומר.
אפשר גם לומר "וגם זקנעץ זכור לטוב".
בסוף הם לא בכלל האויבים ולא בכלל בעלי הברית, כך שאפשר לומר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וגם בומבדיל/זקנעץ זכור לטוב
בשביל העץ
למה הוא היה עושה דבר כזה?
חסר לו כסף?
האמת שהוא עמלקי פרסי. עמלקי פרסי שודד מכולם ואז מתקמצן על השוד
שהמן לא מצא עץ מספיק גבוה ואז הוא הרס את הבית שלו כי היה שמה עץ כזה
זה מה שנקרא מדרשי גננת
מדרשי גננת זה כאלה שאתה חושב שהם כתובים בחומש והם לא ואז הורסים לך את הילדות
כמו הסיפור של אברהם והפסלים
טולקין כנראה קרא את המדרש (:
ידוע שהולאר לא מבינים ארמית
כמו המלאכים שלא מבינים ארמית, להבדיל אלף אלפי הבדלות (:
אז חרבונה זה ממש זקנעץ. גם לא לוקח צד עד שמעצבנים אותו, גם הרשע כרת לו את העץ בשביל להלחם עם הצדיקים.
ורמז לכך "ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש"
הפסוק הוא רמז לחרבונה שבזכותו תלו על העץ, וואלה, זיכית אותי לחדש חידוש (זה צריך לשמור לפורים הבא)
הוא התעצבן כי כרתו לו את העץ שהוא היה רועה שלו, אז החליט לנקום.
אם לא ידעתם, חרבונה היה נראה כמו עץ חרוב, והיה העצן של החרובים
חרבונה הקטע שהוא טוב בסוף
אולי אנשי המתים זה חרבונה
אלא אם כן קראתם את המדרש שאומר שחרבונה היה מלאך ואז זה כן מתאים לטום בומבדיל כי שניהם עשו משהו קטן שמאוד עזר
מאוד עזר למרות שזה היה בשוגג זה כן נחשב
למה הפורום נמצא תחת הכותרת של פורומים סגורים ולא פעילים
שים את העכבר על פורומים ותעשה עריכת מועדפים

בעבר הוא היה ממש פעיל והיום כבר לא..
ל"מרד" פאנור מאשר למלחמת הטבעת
מול צבא יותר למרד או למשהו מבפנים
(מסתבר שהם גם מצביעים ג' בבחירות)
כי בסוף הם התגייסו
וההרדים זה סאטמר
אבל אחרי שר הטבעות אין לי הרבה ציפיות
שומדבר לא יכול להיות קרוב אפילו לסרט
זה יצא שנה הבאה
וממה שהבנתי גנדאלף וגם ארגורן (השחקנים) יהיו שם
וקשור בחבל?
איך אפשר לעשות 3 סרטים על זה??!
שמעתי שלא להתקרב!
(בכללי אני לא מבינה את ההייפ שיש סביב הסרטים. הצליחו להרוס לי ת'ספרים)
וסגי בארמית זה גדול
ואם טולקין כתב את הספה בהשראת שפות שמייות אז זה כנראה קשור
כך שיש שפות שהן שמיות אצלו או לפחות בהשראה כנראה
למלך המכשף, כי כן ציווה לו סאורון. ופרמיר לא יכרע ולא ישתחווה. וירא המלך המכשף כי אין פרמיר כורע ומשתחווה לו וימלא המלך המכשף חימה. ויאמר לסאורון ישנו עם דונדיין מפורד ומפוזר בכל הארצות בכל הארץ התיכונה, ודמם שונה מכל עם ולסאורון אין שווה להניחם. אם על סאורון טוב יכתב לאבדם. ויסר סאורון אחת מטבעותיו מעל ידו וייתנה למלך המכשף צורר הנומנורים.
ויקראו הנזגול בעת ההיא ויכתב ככל אשר ציווה המלך מכשף, להשמיד להרוג ולאבד את כל הדונדיין. הנזגול הרצים בסוסים יצאו דחופים בדבר סאורון והדת נתנה בברד-דור.
וילבש בגדים ירוקים. ויאמר לפרודו לבוא למורדור להציל את עמו. ויאמר פרודו כל עבדי סאורון ועם מדינות סאורון יודעים כי כל אשר יבוא אל מורדור אשר לא ייקרה אחת דתו להמית, לבד מאשר יפתח לו סאורון את השער השחור, ואני לא נקראתי לבוא אל סאורון. ויאמר פרמיר אל פרודו אל תדמה בנפשך להמלט לפלך מכל הגונדורים. כי אם החרש תחריש בעת הזאת רווח והצלה יעמוד לגונדורים ממקום אחר ואתה וההוביטים תאבדו, ומי יודע אם לעת הזאת הזוטון ייתייצב ללא חת. ויאמר פרודו לפרמיר לך כנוס את כל הגונדורים הנמצאים ביתיליין ואל תאכלו דגים 3 ימים, גם אני וגולום נצום כן, ובכן אבוא אל סאורון שלא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי.
ויהי ביום השלישי וילבש פרודו בגדי אורקים ויתייצב במורדור. ויאמר לאורקים אם על סאורון טוב יבוא לשער השחור להלחם עם ארגורן. ויצא המלך המכשף ביום ההוא שמח וטוב לב. ויאמר אף לא הוציא למלחמה סאורון כמפקד אלא אותי. וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את פרמיר יושב בייתיליין. ותאמר לו שילוב חתולתו וכל נזגוליו, יכבשו את אוסגיליאת ויהרגו את פרמיר, ובוא למלחמה שמח וטוב לב, וייטב הדבר בעיני המלך המכשף ויכבוש את אוסגליאת.
כי ראה את ארגורן בפלנטיר. ויבקש להביא את ספר הסילמריליון דברי הימים ויהיו נקראים לפניו. וימצא אשר כרת ייסילדור את אצבע סאורון. ויאמר מה נעשה נקם וחימה ליסילדור על זה, ויאמרו לא נעשה עמו דבר. ויאמר סאורון מי במורדור, והמלך המכשף בא לאמר לסאורון למצוא את פרמיר ולהרגהו. ויאמר סאורון מה לעשות לעיר אשר סאורון חפץ בהנקמה. ויאמר יביאו כתר למלך המכשף והרכיבוהו על בהמה מכונפת וילווהו שרי סאורון הנזגולים ויהרסו את העיר. ויאמר מהר כך את הכתר והבהמה אשר דיברת והרוס את מינס טירית אל תפל דבר. ויצא המלך המכשף ויספר לנזגול את אשר קרהו. ויאמרו לו אם לא ילודת אשה אשת פרמיר אשר החילות לנפול לפניה לא תוכל לה כי נפול תיפול.
עודנו מדבר ונזגולי סאורון הגיעו ויבהילו להביאו למצור על מינס טירית.
ויבוא המלך המכשף להלחם עם אאוון המלכה. ותאמר איש צר ואויב אתה, ומרי נבעט מפני הבהמה המכונפת. והמלך המכשף קם בחמתו מהבהמה אל שדה פלנור, ויאמר למרי הגם להביס אותי מול המלכה אתה עושה. ויאמר מרי בן דוד אחד מן הסריסים במינס טירית גם הנה אני לא אדם ילוד אשה, ותאמר אאוין הרוג את המלך המכשף. ותהרוג את המלך המכשף, וחמת סאורון גברה.
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 2:02
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 1:53
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 1:46
ואאוין באה עם פרמיר לפני המלך כי הגידה מה הוא לה. ותבך אאוין לפני המלך ארגורן ותתחנן לו להציל את פרודו מסאורון.
ויאמר ארגורן הנה הרגו את המלך המכשף על אשר שלח ידו בגונדורים. ואתם כתבו בשם המלך, כי טבעת סאורון אין להשמיד אלא בהר הגזירה.
ויקראו צבא המלך בעת ההיא וייכתב לצעוד אל מורדור להשמיד להרוג ולאבד את כל האורקים הצרים עליהם ושללם לבוז. הרצים יצאו דחופים לשער השחור והדת נתנה במינס טירית.
ופרמיר יצא מלפני המלך בלבוש עוצר גונדור והעיר מינס טירית צהלה ושמחה. לגונדורים היתה אורה ושמחה.
ובעת השליך פרודו את הטבעת לאש , נקהלו הגונדורים לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם. ויהרגו מכת חרב ואבדן ויעשו באורקים כרצונם.
ובשער השחור הרגו הגונדורים ואבד, עשרת אלפים איש:
ואת קהמול צל המזרח
ואת פי סאורון
ואת אוגלוק
ואת גרישנך
ואת גורבק
ואת הטרול
כל קציני סאורון הרגו.
ביום ההוא בא מספר ההרוגים לפני המלך אלסר. ויאמר מה בקשתכם עד חצי המלכות. ויאמרו מרי ופיפין ויבקשו לטהר את הפלך ותנתן דת מטעם המלך לטהר את הפלך למחר.
על כן הג'קסונאים הרואים את סרטי שר הטבעות, רואים את המלחמה ולא את טיהור הפלך.
ויכתוב בילבו ופרודו את כל תוקף ספר שר הטבעות. וישלח ספרים אל כל הטולקנאים לקרוא אותו בכל שנה ושנה. כי המלך המכשף האנגמרי צורר הגונדורים זמם להמם ולאבדם. ובבוא פרודו להר הגזירה השליך עת הטבעת ושבה מחשבת סאורון על ראשו. והשמידו אותו ואת נזגוליו ואת סאורון. על כן קראו לספר הזה שר הטבעות על שם סאורון, על כן כל דברי הספר הזה. קיימו וקיבלו הטלוקנאים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור לקרוא את שר הטבעות בכל שנה ושנה. והספרים האלה מודפסים ונעשים בכל דור ודור מדינה ומדינה ובכל לשון ולשון. והספרים האלה לא יעברו מתוך הטולקנאים וזכרם לא יסוף. ומאמר טולקין נכתב וקיים בספר.
וישם המלך אלסר מס על הארץ התיכונה. וכל מעשה תקפו וגדולתו ופרשת גדולת פרמיר הלא הם כתובים על החלק הרביעי של הסילמריליון.
כי פרמיר משנה למלך אלסר, וגדול לגונדורים, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.
וכן בפלך שבו נעשה הנס
על זה מסורת מובהקת אז חוגגים מספק יומיים.
למרות שמי שאשכנזי שאוכל קטניות ושם תכלת בציצית יחגוג רק ביום השני (:
שכבר בעידן הראשון מוריה היתה, כשכותבים על הגמדים בעידן הראשון
ופאנור הוביל את ההתיישבות בארץ התיכונה
רוצח שארים
לגבי אבימלך לא יודעים מי היה הבן שלו בכלל
דומים ליהושוע
בימים ההם עשה מלחמה עם כל שריו ועבדיו. נלחם עם חיל העלפים ובני האדם ימים רבים. ובמלאת הימים האלה כרת יסילדור לסאורון את טבעתו מעל ידו. ותמאן הטבעת להשאר על יסילדור ותעבור לגולום ותמאן להשאר על גולום ותנטשהו ויקצוף גולום מאוד וחמתו בערה בו. ויחפש את הטבעת בכל מדינה ומדינה ככתבה ובכל עם ועם כלשונו להיות מוצא את טבעתו.
אחר הדברים האלה זכר סאורון את טבעתו ואת אשר נגזר עליה. ויאמרו עבדי סאורון נזגוליו יבקשו לסאורון את הטבעת. וישלח שליחים אל כל מדינות הארץ התיכונה, ויקבצו כל טבעת אל ברד דור , והטבעת האמיתית תושב לסאורון וייטב הדבר בעיני סאורון ויעש כן.
איש הוביטי היה בפלך ושמו בילבו בן בלדונה בן טוק הזקן, איש בגינסי. ויהי אומן את פרודו בן דודו כי אין לו אב ואם, ובמות אביו ואמו לקחו בילבו לו לבן. ויהי בהשמע דבר סאורון ודתו ובהקבץ הנזגול לפלך, ויילקח פרודו לריוונדל. ויבחר אלרונד את פרודו מכל האנשים ויטיל עליו להשמיד את הטבעת תחת בילבו. אין פרודו מגיד את שם משפחתו כי גנדלף ציווה עליו אשר לא יגיד.
אחר הדברים האלה גידל סאורון את המלך המכשף האנגמרי וינשאהו וישם אותו מעל כל הנזגולים. וכל האורקים אשר בשער השחור כורעים ומשתחווים...
נראה לי הישימון שמשתרע לפני השער השחור
העובדה שהישימון מלא בפסולת כריה ופסולת בניין וזיהום סביבתי, דבר שטולקין חובב הטבע שנא מאוד (רואים את זה גם במלחמת העצנים וגם בטיהור הפלך).
נשמע שלמורדור עצמה יש לפחות איזה יופי של רשעות, עם המדבר השומם והר האש המרהיב, בניגוד לישימון הזה.
בייחוד בסיפורים האבודים
של רשע וגיהנום. יש איזה יופי מסוים ברשעות, כמו דמות הנבל שמשחק יפה.
הישימון שלפני השער השחור הוא סתם פח זבל
בתיאור שמאוד מזכיר מפעל תעשייתי
אני חושב שאפילו כריסטופר העיר על זה
יכול להיות שככה זה גם בעידן הראשון היה את המישור שלפני אוטומונו ואת האי של סאורון
היה שומם ושרוף, עם עצמות אדם שרופות
אוטמונו או אחר כן משמיצים מאוד
כי אוטומנו נראה לי נהרס לפני 2 העצים אפילו. אנגבנד הוא המעוז היחיד שנשאר ממנו
פיפין מגלה בטעות לסאורון בפלנטיר על פרודו וסם שהלכו למורדור להשליך את הטבעת בהר הגזירה.
גנדלף דוהר ליתיליין, אבל האורקים מקדימים אותו וכשמחפשים את פרודו הם תופסים אותו ואת סם, אבל גולם מצליח להסתתר.
הם נלקחים למינס מורגול אבל הנזגול לא נמצאים באותו זמן. גולום מתגנב וגונב את הטבעת מפרודו השבוי.
הוא לוקח את הטבעת והולך לחפש את בילבו כדי לנקום בו, הוא פוגש את בילבו בריבנדל, שם את הטבעת והופך להיות בלתי נראה, אבל השמש זורחת ובילבו רואה את הצל של גולום, הוא כורת עם חרב את אצבעו ולוקח את הטבעת, קושר את גולום ומודיע לאלרונד על זה, גולום נכלא בריבנדל.
אלרונד שולח לגנדלף הודעה וגנדלף חוזר לריבנדל.
פרודו וסם נלקחים לחקירה אצל סאורון ופרודו מגלה לו שגולום גנב את הטבעת.
סאורון שולח את פרודו וסם ביד המלך המכשף והם עפים לריבנדל על מנת להתמקח על השבויים עם אלרונד, תמורת נסיגת הכוחות מכל מה שמזרח לאנדויין, על מנת שסאורון יחפש שם את גולום כי חושב שהטבעת עדיין אצלו.
עד אז גנדלף ובילבו מגיעים למורדור ממזרח כשאין שמירה על הר הגזירה.
בילבו עומד לזרוק את הטבעת לאש אבל שם אותה על אצבעו בסוף.
המלך המכשף שעף עם פרודו וסם מרגיש את הטבעת ועף להר הגזירה ומגיע לשם. לפני שהוא מספיק לקחת את הטבעת מבילבו, פרודו נושך את בילבו ולוקח את הטבעת, הוא מועד על שפת האש ונופל לאש אבל מספיק להאחז ברגע האחרון בסלע, הטבעת נופלת לאש ופרודו ניצל. המלך המכשף וכל הנזגול וסאורון מושמדים, ופרודו סם בילבו וגנדלף ניצלים וחוזרים למינס טירית.
בכבוד
ועד אומבר. בימים ההם עשה מסע לכל שריו ונועזיו. בהראותו את עושר ספינתו. מפרשי חור כרפס ותכלת אחוזים בחבלי בוץ על גלילי כסף ועמודי שש. ביום השביעי אמר להביא את ארנדיס המלכה לפני אלדריון בנזר כוכב למסע בספינה. ותמאן ארנדיס המלכה לבוא, ויקצוף אלדריון מאוד. ויאמר אלדריון לחכמים הנועזים אשר לא תבוא ארנדיס לפני המלך אלדריון ונלכותה ייתן המלך לבתה הטובה ממנה.
ויאהב המלך אלדריון את ביתו אנקלימה וישם כתר מלכות בראשה. בימים ההם ואנקלימה יושבת בבית הלבן של ארנדיס, אין אנקלימה מגדת זהותה, כי ציוותה על כולם אשר לא יגידו.
אחר הדברים האלה, כעבור דורות, זכר המלך אר-פרזון מצאצאי אלדריון את מסעו אשר עשה. ויאמרו נערי המלך ישיטו את המלך לארץ התיכונה, ויפקד פקידים בכל הארץ התיכונה, ויביאו את סאורון אליך לשבוי, וייטב בעיני המלך. ויילקח סאורון אל בית המלך, ויאהב המלך את סאורון מכל היועצים, וימנהו לכהן במקדשו. בימים ההם קצף אלנדיל ויבקש לגנוב את העץ הלבן ויגידו לאר-פרזון ויכתב בספר דברי הימים.
אחר הדברים האלה, גידל המלך אר-פרזון את סאורון בן מלקור המורגותי וינשאהו, וישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו. וכל עבדי המלך כורעים לסאורון, ואלנדיל לא יכרע ולא ישתחווה. וירא סאורון כי אין אלנדיל כורע לו וימלא חימה. ויבז בעיניו לשלוח יד באלנדיל, ויבקש להשמיד את כל נומנור. ויאמר למלך אר פרזון, ישנה ארץ אחת מופרדת מכל הארצות, וסגולתה שונה מכל ארץ, ולמלך אין שווה לא לכובשה. אם על המלך טוב ייכתב לכובשה ועשרת אלפים ספינות אביא לכבוש את אמן. ויאמר המלך הספינות נתונות לך. ויקראו ספני המלך וייכתב ככל אשר ציווה סאורון לכבוש את אמן, הספנים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בנומנור.
ואלנדיל ידע את כל אשר נעשה, ויאמר אל בנו לברוח מנומנור. וייקבצו את כל הנאמנים היושבים בנומנור ויפליגו שלוש ספינות כפול שלוש. ויעש יסילדור ככל אשר ציווה אביו.
בומבדיל זכור לטוב
כתוב שהוא יצר עמק.
מניין לנו שתיאודן היה נמוך?
כי הוא אמר "בן נחות אני לאבות גדולים ממני".
מניין לנו שגנדלף השתכר בפורים?
סרומן אמר לו "חזר אליי כשיפוג יינך".
מניין שפרודו השמין במהלך מסע הטבעת?
סרומן אומר לו "גדלת, הזוטון".
מניין שמים היה ילדותי?
כי הוא היה גמד פעוט.
מניין שסירוס הוציא לשון?
כי היה לו פה מחוץ.
מניין שפיאנור ידע לבשל מחדש שאריות?
הוא היה טבח שארים.
שני הצריחים.
מחילה על הבורות אבל מי זה סירוס