הרב ליאור מבהיר: להיכן מותר להיכנס בהר הבית? • הקול היהודי
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/387634
הרב ליאור חזר בו מהסכמה שנתן לספר בנושא עליה להר הבית | כיפה
הרב ליאור מבהיר: להיכן מותר להיכנס בהר הבית? • הקול היהודי
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/387634
הרב ליאור חזר בו מהסכמה שנתן לספר בנושא עליה להר הבית | כיפה

ולטענה: שהרב זצ"ל אמר שבעניין המקדש רק נביא יכריע לנו את הנושא הזה?
הייתי בוויכוח עם הר המורניקים והם הגיעו למסקנה שבמצוות כלליות (הר הבית מקדש שמיטין ויובלות...) יכרעו רק גדולי הדור ולכן לשיטתם מי שמותר לעלות זה תלמיד של הגר"ד ליאור שליט"א או של הגר"ן רבינוביץ' שליט"א כי הם גדולי הדור היחידים שמתירים עלייה להר הבית
פשוט צריך להפסיק את הוויכוחים המטופשים האלו שלרוב אם לא תמיד יורדים לעקיצות ולאמונות הזויות, סברות מהבטן וזלזול בגדולים.
תבררו אם יש בטענות מן האמת
אני מתכוון לויכוחים שכתבתי. ודאי שויכוח בין תלמידי חכמים הוא מבורך.
שהוא תלמיד חכם שיהיה לו בהצלחה
א. זה לא נכון. הרב דב ליאור מתיר.
ב. אין לטענה הזאת שום מקום, כי אין ל"כל גדולי ישראל" שום משמעות, השאלה היא מה כתוב בהלכה.
ג. כמה מגדולי ישראל למדו את הסוגיא הזאת בעיון, וכמה רק החמירו מספק בלי לבדוק?
יש לי איזו דרך להתעדכן בזה?
תמיד אני קולטת בפורום או בדיעבד שהיה, (וגם מאיפה יצאו וכו וכו)
אבל את יכולה לחפש בגוגל "סיבוב שערים".
sivuvshearim.co.il
עד עלות השחר.
, אף על פי שדמה, כדם בהמה, הוא מן התורה. ואם לא היתה הישראלית אסורה, משום נדה, כי אם אשתו; לא היו גוזרין בכותית, בלא אישות. וזה דבר פשוט. ולא נסתפק בו אדם מעולם. והדבור בו מותר. גם הכתוב אמר סתם: ואל אשה בנדת טומאתה. ולא חלק: בין אשתו, לפנויה. שהרי לא אמר: ואל אשתך. ומה שאמר: אשה; דרשו בו בפרק ואלו הן הלוקין (י"ד): לחייב על כל אשה, ואשה. ומן הכתוב הזה, דרשו בספרא: שאפי' קריבה לבד, ר"ל: קריבה של הנאה. כגון: חבוק ונשוק; אסורה מן התורה. ואפי' בלא יחוד, דליכא למיחש לביאה. לפי שהקריבה עצמה אסורה, בלאו הזה. דתניא התם בספרא: ואל אשה בנדת טומאתה, לא תקרב לגלות ערותה. אין לי אלא: שלא יגלה; מנין שלא יקרב? ת"ל: לא תקרב. אין לי אלא נדה: בל תקרב, ובל תגלה; מנין כל העריות: בל תקרבו, ובל תגלו? ת"ל: לא תקרבו לגלות. ע"כ. וכ"כ הרמב"ם ז"ל: שלוקה על זה מן התורה. ולא קיי"ל כרבי פדת, דאמר בפ"ק דשבת (י"ג): לא אסרה תורה, אלא קריבה של גלוי עריות. אבל הרמב"ן ז"ל כתב בהשגות, שחבר על ספר המצות: שאין כאן מלקות מן התורה; אלא בביאה גמורה, או בהעראה. וברייתא דספרא, אסמכתא בעלמא ויחוד הנדה, ג"כ בפנויה: כל שהוחזקה נדה, אסור מן התורה. שהרי יחוד העריות, מן התורה; כדאיתא בהדיא, במסכת ע"ז, פרק אין מעמידין (ל"ו
. והנדה, הרי היא כשאר העריות, ובכללן; כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (נ"ד). ובזה חמורה הפנויה נדה, מאשתו נדה. שאשתו נדה, אין אסור' לו להתיחד עמה; שלא חייבוהו להוצי' את אשתו מביתו, ולא להעמיד שומר: זולתי החתן, בשלא בעל, משום: דתקיף יצריה; כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד'). ואמרינן נמי בסנהדרין, פ' אחד דיני ממונות (ל"ז): א"ל ההוא מינאה, לרב כהנא: אמריתו: נדה שרי ליחודי, בהדי גברא וכו'. ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה. שהרי אף על פי שאין יחוד הפנויה אסור מן התורה; מ"מ בית דינו של דוד גזרו עליו, כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול (כ"א
, ובמסכת ע"ז פרק אין מעמידין (ל"ו
. ולא סוף דבר: ביחוד; אלא אפי' להסתכל בפני הפנויה, אסור; אא"כ הוא כדי שיראה: אם היא נאה בעיניו, וישאנה. כמש"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות אסורי ביאה. אבל דרך זנות, אסור כדאמרינן בפ"ק דע"ז (כ'): ונשמרת מכל דבר רע; שלא יסתכל אדם באשה נאה, ואפי' היא פנויה; באשת איש, ואפי' מכוערת; ולא בבגדי צבע אשה וכו'. וכן אמר איוב: ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה. ובזה ג"כ, חמורה היא הפנויה, אפילו אינה נדה, מאשתו נדה: שמותר להסתכל בפניה, ואפילו נהנה בראייתה. ולא אסרו להסתכל באשתו נדה, אלא במקום התורף; כדאיתא במסכת נדרים, פרק ואלו מותרין (כ'). ומה שהוקשה לך על הרשב"א והראב"ד ז"ל: איך לא הזכירו בספריהם, רק אשתו נדה? יכילנא לשנויי לך: דברו בהווה. וכן בדברי רז"ל, במס' מכות (י"ד): בא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת. מיהו, שנויי דחיקי, לא משנינא לך. אבל הטעם הוא: כי דבריהם היו ללמד דעת את העם: איך יתנהגו עם נשותיהם, בטומאתן ובטהרתן. ולא היו צריכין לזה, בפנויה: שהרי ביאת הפנויה, אסורה אף שלא בימי נדתה, לדברי הרמב"ם ז"ל מן התורה. ויש בה מלקות: כל שהכינה עצמה לכך. רוצה לומר: להבעל בדרך זנות. והרי היא בכלל קדשה, אף על פי שאינה יושבת בקובה של זונות, ולא הפקירה עצמה לכל. ולדברי החולקים עליו, ואומרים: שאין בביאת הפנויה: לא לאו, ולא מלקות; מ"מ יש בביאתה, אסורא דרבנן. שהרי גם יחודה של פנויה, אסור מגזרת ב"ד של דוד. כל שכן, ביאתה! גם יש מי שאומר: שיש בביאת הפנויה, אסור תורה; אף אם אין בה: לאו, ולא מלקות. והוא אסור עשה: דכי יקח איש אשה, ובעלה; אמרה תורה. כשירצה לבעול, יבעול בקדושין. ויש מי שהתיר: ביאת הפנויה; כל שהיא מיוחדת לו לבדו. ואמרו: שהיא הפלגש. ואף זו אסרה הרמב"ם ז"ל, להדיוט, ולא התירה: כי אם למלך. כמו שכתוב בספר שופטים. והדברים עתיקים. ואין כאן מקום להאריך. מ"מ, אין מי שיתיר לגמרי: ביאת פנויה בזנות. ומה שמורגל בפי ההמון: פלוני*ת פנויה מותרת. אמת הוא: שמותרת ע"י נשואין. וכן בזנות, אין בה זיקת הבעל. ומספר גיטה, נלמוד; שכך כתב לה: הרי את מותרת לכל אדם. אבל אם הם רוצים לומר: שמותרת לגמרי, אפי' בזנות, ושאין בה אפילו אסורא דרבנן; טעות הוא בידם. שהרי אף ביחודה, יש אסור מגזרת בית דינו של דוד. וכל שכן, בביאתה. ולזה, היו דברי הראב"ד והרשב"א ז"ל בספריהם: באשתו נדה; שאין דבר אחר גורם לה להאסר; אלא אסור נדה. אבל בפנויה, לא היו צריכין לדבר בה כלל. שהרי אפילו בלא עת נדתה, ביאתה אסורה: אם מדאורייתא, אם מדרבנן. ויחודה ג"כ אסור, מגזרת בית דינו של דוד. ולהסתכל בה, ג"כ דרך זנות, אסור מדרבנן. ואסמכוה לפסוק: ונשמרת מכל דבר רע; כמש"כ בסמוך. אלא שאע"פ שהכל מדרבנן, גדול עון העובר, כשהיא נדה, משאינה נדה. לפי שבזו: הוא סייג וגדר, לדבר שיש בו כרת; ואין כן, כשאינה נדה. ומה שהוקשה לך: איך חז"ל הניחו שום קדשה בעולם, שהרי אינן מטהרות עצמן. חלילה שחז"ל יניחו קדשה, ויתירוה! ואף אם תהיינה טובלות לנדותן. והכתוב צווח. לא תהיה קדשה מבנות ישראל. וכתב הרמב"ם ז"ל: שהיא אזהרה לה, ולהבא עליה. והרמב"ן ז"ל כתב, בפי' התורה: שהיא אזהרה לב"ד, שלא יניחו בנות ישראל להפקיר עצמן, לישב בעינים על הדרך, או בקובה של זונות, לזנות לכל יבא. באו ונצווח על דורנו, שאין דומה יפה. וגדולי הדור, העלם יעלימו את עיניהם, פן יכשלו בני פריצי עמנו, בנכריות, ותצא אש, ומצאה קוצים, ונאכל גדיש. והקדשות שהיו בימי חז"ל, שלא ברצון חכמים היו. אדרבה! היתה גזרה, ושמד: לגזור עליהם כן. כמו שאמרו (בע"ג י"ז
על רבי חנינא בן תרדיון: שגזרו על בתו, לישב בקובה של זונות. ומ"מ, נראה: שבימיהם היו הקדשות נזהרות, מלשמש בימי נדותן. כדמשמע התם בפ"ק דע"ז (י"ח): דאמרה ליה ברתיה, דרבי חנינא בן תרדיון לרבי מאיר: דשתנא אנא. ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש"כ. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן. כמו שאירע לאותו תלמיד: ששנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה. ומת בחצי ימיו; שהיה מיקל בימי לבונה, ולא בימי נדותה. כדאיתא בפ"ק דשבת (י"ג
. וכתב ר"ת ז"ל: שאי אפשר לתלמיד ששמש חכמים הרבה, שלא ידע לדרשת רבי עקיבא (בשבת ס"ד
בפסוק: והדוה בנדתה. לעולם תהא בנדתה, עד שתבא במים. וכיון שלא היה מקל בימי נדותה, לא היה לו להקל בימי לבונה: שהרי כיון שלא טבלה, בנדתה היא. אלא ודאי, טובלת היתה לטהרות בסוף ימי נדותה של תורה; דהיינו לאחר שבעה מתחלת ראייתה. ואחר כן, היתה סופרת שבעה נקיים, וחוזרת וטובלת לבעלה. ואותו תלמיד, כיון שטבלה טבילה ראשונה, והיא טהורה בדין תורה; היה מיקל לישן עמה בקרוב בשר, קודם מלאת לה שבעה נקיים. ופרץ גדרן של חכמים. ולכן מת בחצי ימיו. ונראה שנהגו בטבילה זו, בדורות הראשונים: משום טהרות. כמו שהיו מטבילין את הקטנות. כדאיתא במס' נדה פ' בנות כותים (ל"ב): מעשה והטבילוה קודם לאמה. ואמרינן: בשלמא דרבי ורבי יוסי, משום תרומת א"י וכו'. ועוד, דאפשר דס"ל טבילה בזמנה, מצוה. ואעפ"כ כתב הרמב"ן ז"ל: שבטלוה בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא: שיבאו בה לידי מכשול, להקל באסורא דרבנן; כמו שנכשל אותו תלמיד. ובזה יש לתרץ: במה שהוקש' לך. והארכתי, במה שלא הי' צריך, למען השלים דרושך, ולמלאת מבוקשך. ואתה שלום. כחפצך, וחפץ דורש שלומך; נאמנך, יצחק ב"ר ששת זלה"ה. ואולי מבחינתך פנייה לסמכות היא כשל,
אבל אצל שומרי התורה בארץ ובעולם
היא הדרך הישרה והסלולה של שמירת ההלכה.
אפשר ללמוד כמו קראי: "הוא לא כתב במפורש",
אבל גדולי ישראל לא למדו כך.
נכון, הריב"ש לא התייחס לעלייה להר הבית.
אבל הוא קבע מדרג ערכים:
חשש שאנשים יעברו על איסור כרת,
פחות חמור מזה שרווקות יהיו טהורות,
ויצא מזה חשש פגיעה במשפחה בישראל.
עדיף לנו שאנשים יעברו על איסור כרת, ושלא יהיה חשש מכשול.
זה חידוש של הריב"ש.
אם רב היה כותב כך בדורנו, אתה היית קופץ עליו כמוצא שלל רב.
היום, אם נתיר טבילת רווקות, אין ספק שיש רווקות רבות שהיום לא טובלות,
ואם נתיר טבילת רווקות הן יטבלו, וינצלו מאיסור כרת, ואף אולי יתקרבו ליהדות.
אבל אין שום פוסק שמתיר זאת!
אם הייתה מגיעה לפניך הכרעה:
רווקה מסורתית מוכנה לטבול (שלא בשביל הר הבית) - האם היית משכנע אותה לטבול, או אומר "רווקות לא טובלות"?
אם כך, זו הבעיה שלך; סולם הערכים אליו מתייחס הריב"ש, ולא הדיון על הר הבית.
זה סולם הערכים שנלמד מדברי הריב"ש.
הלימוד כולל גם את הסברא מדוע הוא חידש כך.
מכאן להר הבית:
מה יותר חשוב: שרווקות יעלו להר הבית,
או שיהיה חשש מכשול בזה שהטאבו על טבילת רווקות ייפרץ?
(מי שאומר שאין חשש כזה - אני לא יודע היכן הוא חי).
זו הסיבה שהרב פעלים התלבט לגבי נשים בערב יום כיפור,
ומי שראה את התשובה שלו בפנים רואה שהוא מתיר רק בצירוף זה שהטבילה לא מתירה אישה לבעלה.
זה מה שאתה לא מבין אבל מבינים רוב מוחלט של הרבנים -
גם כאלו שמתירים לעלות להר הבית ומהם שאף מתירים לנשואות לעלות -
שהכריעו לאסור טבילת רווקות.
אתה טענת שלא.
אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר -
איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:
"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?
*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?
השאלה צריכה להיות - לדבריך -
למה לא להתיר טבילה לרווקות כדי למנוע איסור כרת החמור?
הוא דן בשאלה הלכתית.
אתה מתעלם מהעובדה שמדובר כאן בספר הלכה שיש לו השלכה להרבה מאוד אנשים פרטיים.
יש כאן רבים שייכשלו באיסורי כרת.
אם נדמה את זה לדבריך לעיל,
ההוראה לציבור צריכה להיות שלא לעלות להר הבית ואילו ההוראה לפרטים צריכה להיות שהדבר מותר...
הריב"ש קבע ששמירה על המוסד המשפחתי
יותר חשובה מהחשש שיהיו שיעברו על איסור כרת,
למרות שלכאורה היינו חושבים
שעדיף למעט באיסור החמור, איסור כרת, מול איסור לאו, או אף איסור דרבנן.
אם כאשר מישהי שואלת באופן פרטי אומרים לה לא לטבול אפילו אם היא (והחבר שלה) יעברו על איסור כרת -
למה עלייה להר הבית יותר "חזקה" מאיסור כרת ומתירה טבילת רווקות?
הרב גורן זצ"ל, הרב ליאור שליט"א, הרב רבינוביץ'
ורוב מוחלט של פוסקי ההלכה המתירים לעלות להר הבית הכריעו:
עליה להר הבית לא עדיפה מאיסור כרת ואינה מתירה לרווקות לטבול.
אמקד:
א. חכמי דורנו, מורים לבלניות לא לאפשר טבילת רווקות אלמנות וגרושות,
למרות שהם יודעים בוודאות שזה ימנע איסור כרת!
ב. הרב פעלים התלבט, האם לאסור גם על טבילת אישה נשואה בערב יום כיפור בתוך ז"נ.
הוא הכריע להתיר, בצירוף הסברא שטבילה ערב יום כיפור לא מתירה אישה לבעלה.
ג. לגבי הר הבית נשאלת אותה שאלה:
האם עדיפה עליית רווקות יעלו להר הבית על פני המוסכמה הכללית שמי שלא נשואה - לא טובלת.
אם למישהו יש ספק אם אכן ישנה כאן פריצת מוסכמה -
יבוא שיתוף הפעולה של נשים למען המקדש עם גורמים רפורמיים וכיו"ב,
במאבק נגד תשאול נשים ע"י בלניות במקווה (מצ"ב פרוטוקול ישיבות הכנסת בנושא) - ויוכיח.
על מה מתוך דברים אלו אתה חולק?
הסמכות יכולה להיות התלמוד, הראשונים או האחרונים.
אתה יכול למצוא או להמציא חילוקים בין רמת הסמכות של כל אחד מהם.
אבל סכ"ס מדובר בפנייה לסמכות.
אם אתה מנסה לטעון שטבילת רווקות מקדמת את דרישת המקדש והגאולה,
הרי שהגמרא ביומא (יט, ב) מוכיחה אחרת.
על המשנה האומרת: "מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה" בליל יום כיפור,
מספרת הגמרא:
"אף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין.
אמר אביי ואיתימא ר"נ בר יצחק תרגומא נהרדעא
דא"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא
אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא
ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא".
תרגום:
גם מחוץ לירושלים היו נעורים בליל כיפור כל הלילה זכר למקדש, אלא שהיו חוטאים.
אמר אביי ואולי ר"נ בר יצחק: הכוונה לנהרדעא,
שאמר אליהו הנביא לרב יהודה אחיו של רב סלא החסיד:
'אומרים אתם מדוע לא בא משיח? והרי עכשיו יום כיפור ונבעלו כמה בתולות בנהרדעא'.
נמצאנו למדים, שהטבילה המותרת בנהרדעא (בערב יום כיפור ובטרם הריב"ש)
לצד הרצון לדרוש לציון ולעשות זכר למקדש - הרחיקו את הגאולה.
אם הייתה מגיעה לפניך רווקה מסורתית המתגוררת עם חבר שלה ומוכנה לטבול -
האם היית משכנע אותה לטבול כדי שלא תעבור על כרת, או אומר "רווקות לא טובלות"?
אתה טענת שלא.
אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר -
איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:
"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?
*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?
אתה מבין למה מוטב שיעברו על איסור כרת מאשר שיטבלו?
לומר "אני נגד" זו לא תשובה.
יש כאן שאלה הלכתית: מותר לה או אסור?
זה בדיוק הפוך ממה שטענת קודם על הר הבית -
יש כאן שאלה עקרונית:
לצורך העניין, אם מדובר ברווקה שחיה עם חבר שלה,
מוטב שתטבול או שתעבור על איסור כרת?
ולא לתוכן" -
כבר פרסמתי כאן בעבר מכתב בו הרב ליאור כותב בעצמו שבריב"ש ישנה תקנה האוסרת על רווקות לטבול,
וממנו מוכח שהוא מסכים גם לתוכן, גם אם אולי לא לכל פרט:
אז בפעם הבאה שיאמרו לכן שגדולי ישראל אסרו לעלות - - הר הבית
גם אז הגבת כאן נגד הדברים, וכתבת:
"בריב"ש לא מופיעה שום "תקנת רבותינו".
מצער לראות שכך הרב ליאור כותב.
לא לחינם רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים":
אז טענת:
"*לא לחינם* רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים".
ועכשיו:
"*לא לחינם* הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנות ולא לתוכן".
בכל מקרה, אני בחברה טובה 
האמת שזה קורה להרבה עולי הר הבית.
כנראה שזה חלק מהעניין...
ומגיע למסקנה שכל הרבנים פשוט לא הבינו וסתם המציאו מיתוס, ובאמת הגיע הזמן לנפץ אותו.
אין השתלשלות תורה שבע"פ, אין רבנים, אין גדולי דור.
כל אחד יכול ללמוד משהו ולחלוק על כולם.
איפה זה יגמר?
כלומר, מבוסס על לימוד דבריו.
תודה.
אני יודעת שאצלינו ממש אבל ממש אסור לעולת להר הבית
כל הרבנים אוסרים וזה ממש ממש אסור
מי שיכול להגיד לי את ההיתרים שלכם אני אשמח
"אסור" ,כרת", "הגדולים אוסרים", אז הפניתי אותה למשהו שקצת יעמיק לה בנידון, ואולי היא תראה שזה לא רק "אסור".
בכל מקרה, היא לא ביקשה איסורים. גם אם לדעתך היא לא מבינה את הטעם לאסור.
קול הנבואהא. המקוה פתוח מ3 בלילה עד 9/9:30 בבוקר, אם אתה רוצה לטבול בצהריים יש את המקוה של "שובו בנים" (עיין בקישור תשובה - הר הבית).
ב. ובצהריים ההר פתוח מ13:30 עד 14:30 רצוי להגיע קצת לפני הפתיחה .
ג. יש מקום להניח את התיק אבל לא רצוי תיק עם דברים יקרים (אין השגחה על המקום).
שמעתי שהמקווה של שובו בנים הוא רק לטבילת עזרא זה נכון? ואתה יכול להסביר על מה שכתבת שם עם הפילטר לא כל כך הבנתי...
יש שמועות כאלה אבל אני הבנתי שהוא כשר לטבילה דאורייתא (הרב @הלל בן שלמה מה דעתך בנושא?)
ולגבי הפילטר יש דעות שכשהוא פועל הוא פוסל את המים ולכן צריך להכשיר אותם ע"י פתיחת ההשקה לבור מי הגשמים (ההשקה נמצאת ליד המדרגות וסגורה ע"י ספוג לבן גדול).
במהרה בידינו!א. האם ואם כן מתי העליה של הגר"ד ליאור שליט"א?
ב. האם ואם כן מתי יש הקבלת פני רבו אצל הגר"ד ליאור שליט"א?
א. קבוצות בדרך כלל מתגבשות במקום, יש קבוצות שמגיעות ביחד ממקומות כלשהם (ישיבות, ישובים).
ב. יש מקווה ברובע היהודי שפתוח בין 3 בלילה ל9/9:30 בבוקר ונמצא ברחוב העומר, ויש את המקווה ב"שובו בנים" שנמצא במעלה חאלדיי'ה ואם אתה טובל שם תטבול בבור שהפילטר לא פועל בו ותפתח את ההשקה.
קול הנבואה
קול הנבואהאחרונהעשו כתבה על כנס של חוזרים להר, ובטעות הכתירו את אילן גילאון כפעיל הר הבית...
אבל זה כתבה של "כאן"
קול הנבואהזה נראה לו מפוקפק העניין והוא נוטה לאסור. כרגע אומר שלא לעלות ולזה דעתו נוטה לפסוק, אם לא פסק ככה עדיין סופית