עבר עריכה על ידי אחד האורחים בתאריך כ"א בכסלו תשע"ט 21:13
הרב ליאור מבהיר: להיכן מותר להיכנס בהר הבית? • הקול היהודי
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/387634
הרב ליאור חזר בו מהסכמה שנתן לספר בנושא עליה להר הבית | כיפה
הרב ליאור מבהיר: להיכן מותר להיכנס בהר הבית?אחד האורחים
זה המכתב המלא:אחד האורחיםאחרונה
מה עונים לטענה: אסור לעלות להר הבית כי כל הגדולים אוסרים?גוזמבה
ולטענה: שהרב זצ"ל אמר שבעניין המקדש רק נביא יכריע לנו את הנושא הזה?
הייתי בוויכוח עם הר המורניקים והם הגיעו למסקנה שבמצוות כלליות (הר הבית מקדש שמיטין ויובלות...) יכרעו רק גדולי הדור ולכן לשיטתם מי שמותר לעלות זה תלמיד של הגר"ד ליאור שליט"א או של הגר"ן רבינוביץ' שליט"א כי הם גדולי הדור היחידים שמתירים עלייה להר הבית
לא עונים!נער גבעות מצוי
פשוט צריך להפסיק את הוויכוחים המטופשים האלו שלרוב אם לא תמיד יורדים לעקיצות ולאמונות הזויות, סברות מהבטן וזלזול בגדולים.
לא בטוח, יש תלמידי חכמים שאומרים ככהסמיילי...
תבררו אם יש בטענות מן האמת
לא תמצא תלמיד חכם שתומך בוויכוחים האלה.נער גבעות מצוי
אני מתכוון לויכוחים שכתבתי. ודאי שויכוח בין תלמידי חכמים הוא מבורך.
כעכעפרח.כתום
הרב קוק עצמו כתב שלא צריך להקשיב ל'גדולים'ידידה דוד
אלא למה שנראה מההלכה (אורח משפט קיב). ולכן מגוחך שמי שמי שנחשבים תלמידי הרב קוק אומרים שצריך להקשיב ל'גדולי ישראל' ולא למה שנראה ממהלכה.
זה לא שכל הפוסקים אומרים אותו דבר. יש מחלוקת, והאדם אמור ללמוד את הסוגיה ולעשות על פי היוצא מהמקורות.
זה לא שכל הפוסקים אומרים אותו דבר. יש מחלוקת, והאדם אמור ללמוד את הסוגיה ולעשות על פי היוצא מהמקורות.
בלשונו של הרב קוקידידה דוד
הרב קוק כתב בשו"ת אורח משפט (סי' קיב) "אפילו אם היו פעם אחת גדולים מורים לאיסור גם אז כתרה של תורה הוא הפקר לכל ויש רשות ביד כל תלמיד חכם הלן בעומקה של הלכה להורות כפי מה שמתברר לו ע"פ יסודות ההוראה. ואם יש במה להשיב על הראיות צריך לברר הדברים לפני מכריעים, או לישא וליתן פעם אחר פעם עד שיצא האמת לאור, ולא לסגור את הדרך בפני כל מורה ודאין ברוח ה', אשר תחון כל עוסק בתורה לשמה למצוא דרך ישרה כל אחד לפי חלקו הנתון לו מסיני".
ובהמשך (שם סימן קיד) הניף שנית ידו וכתב: "לא עדיפי גאונים הללו מכל גדולי ישראל מחברי שו"ת ופסקים מעולם, שאנו מבקרים את טעמי הוראותיהם, וכשנמצא שראוי לנו לסור מדבריהם אז אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וחלילה לשא פנים בתורה, ובודאי כל חכמי ישראל ניחא להו שיעמדו דבריהם רק במקום שלא יתברר על פי ראיות מדברי הגמרא והפוסקים ומהסברא הישרה ההיפוך מהם".
בהקדמת הרב עובדיה ליביע אומר (נראה לי אות יב), הביא ראיות רבות לכך שברור שמותר לתלמיד חכם לחלוק עם גדולים ממנו. ומדובר גם על איסורי דאורייתא חמורים.
בעניין עליה להר הבית יש מחלוקת הלכתית בין פוסקי דורנו. והמסקנה צריכה להיות על פי המקורות.
ובהמשך (שם סימן קיד) הניף שנית ידו וכתב: "לא עדיפי גאונים הללו מכל גדולי ישראל מחברי שו"ת ופסקים מעולם, שאנו מבקרים את טעמי הוראותיהם, וכשנמצא שראוי לנו לסור מדבריהם אז אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וחלילה לשא פנים בתורה, ובודאי כל חכמי ישראל ניחא להו שיעמדו דבריהם רק במקום שלא יתברר על פי ראיות מדברי הגמרא והפוסקים ומהסברא הישרה ההיפוך מהם".
בהקדמת הרב עובדיה ליביע אומר (נראה לי אות יב), הביא ראיות רבות לכך שברור שמותר לתלמיד חכם לחלוק עם גדולים ממנו. ומדובר גם על איסורי דאורייתא חמורים.
בעניין עליה להר הבית יש מחלוקת הלכתית בין פוסקי דורנו. והמסקנה צריכה להיות על פי המקורות.
הרב קוק כותב תלמיד חכם. מי שיכול להגיד על עצמו ככהסמיילי...
שהוא תלמיד חכם שיהיה לו בהצלחה
בעניין עליה להר הבית, יש מחלוקת בין תלמידי החכמיםידידה דוד
גם מי שלא תלמיד חכם, יכול וללמוד וללכת על פי תלמיד חכם שכמו דבריו יצאה לו המסקנה בסוגיה.
מה שהבאתי מהרב קוק זה שאין דבר כזה סמכות הלכתית של 'רוב גדולי ישראל'.
מה שהבאתי מהרב קוק זה שאין דבר כזה סמכות הלכתית של 'רוב גדולי ישראל'.
אז למה אחרי רבים להטותסמיילי...
יש כללים מתי אומרים אחרי רבים להטותידידה דוד
מדובר על סנהדרין או על בית דין. שיושבים ביחד פנים אל פנים, ויש משא ומתן בניהם, ושומעים את כולם. לאחר מכן עומדים למניין ומכריעים הלכה, על זה נאמר אחרי רבים להטות.
וגם אז בדרך כלל בית דין אחד לא מחוייב לקבל את פסקיו של בית דין אחר.
וגם אז בדרך כלל בית דין אחד לא מחוייב לקבל את פסקיו של בית דין אחר.
ש"גדולים" זה כשל לוגי של "סקוטי אמיתי".די"מ
מה?גוזמבה
סרטון מתוך סדרה - ניפוץ מיתוסיםמראה מקום
די פשוטאור שחוראחרונה
א. זה לא נכון. הרב דב ליאור מתיר.
ב. אין לטענה הזאת שום מקום, כי אין ל"כל גדולי ישראל" שום משמעות, השאלה היא מה כתוב בהלכה.
ג. כמה מגדולי ישראל למדו את הסוגיא הזאת בעיון, וכמה רק החמירו מספק בלי לבדוק?
בנוגע לסיבו"שים וכאלה..חסויה55
יש לי איזו דרך להתעדכן בזה?
תמיד אני קולטת בפורום או בדיעבד שהיה, (וגם מאיפה יצאו וכו וכו)
באתר שלהםאריאל יוסף
הקישור מחזיר חזרה לפורומים..חסויה55
אצלי הוא תקיןאריאל יוסף
אבל את יכולה לחפש בגוגל "סיבוב שערים".
נסי להעתיק את הכתובתאריאל יוסףאחרונה
sivuvshearim.co.il
מזל טוב מזל טוב הוא התארסנחשון מהרחברון
מזל טוב!מראה מקום
מזלטוב
עד עלות השחר.
המון המון ברכותונסי
מזל טובשחר אורן
מזל טובגוזמבהאחרונה
טבילת רווקות - ניפוץ המיתוס.די"מ
במשך שנים חשבתי שהדיון על טבילת רווקות לצורך עליה להר הבית זה האם מותר לרווקות לטבול לצורך מצווה (בדומה לטבילה בערב יום כיפור) אבל ברור שסתם כך יש גזרה שאסור לרווקות לטבול.
עד שקראתי את תשובת הריב"ש ממנה יש שהסיקו שיש "גזרה על רווקות שלא יטבלו" וגיליתי של מיניה ולא מקצתיה.
הסיפור הוא כזה: השואל מקשה לריב"ש מדוע לא מתקנים שכל הזונות ("קדשה") יטבלו וכך כאשר יהודים יבואו לקיים איתן יחסי אישות הן יחטאו בחטא ה"קל" יותר של ביאת פנויה ולא בחטא החמור של ביאת נידה שאסור בכרת.
והריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות.
איכשהו יש מי שהסיק מכך שיש איסור בעצם הטבילה למרות שהריב"ש מדבר על למה אין תקנה שכולן יטבלו. הוא לא תיקן שום תקנה חדשה שלא לטבול, רק הסביר למה לא תיקנו תקנה כן לטבול לכל הרווקות.
מוזמנים לקרוא את דבריו בעצמכם:
אושקה. לרב יצחק אלטינסי י"א.
שאלת: לבאר לך, מה שכתוב בתורה: ואל אשה בנדת טומאתה, לא תקרב לגלות ערותה. אם נאמר על כל אשה נדה: בין באשתו, בין בפנויה? ואם הוא כן, איך לא הזכירו דבר זה, הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית; ולא הראב"ד ז"ל בספר בעלי נפש? כי לפי לשונם, לעולם לא דברו: אלא באשתו של אדם; ואיך מורגל בפי כל אדם: פלונית פנויה מותרת? וחכמים ז"ל, איך הניחו שום קדשה בעולם? כי מסתמא, אינן מטהרות עצמן. ואיך לא תקנו: שום תקון, או שום גדר של טהרה, בפנוי'; כדי שלא יכשלו בה רבים, אחר שהבא עליה ענוש כרת, והנוגע בה באצבע קטנה, חייב מלקות? ואם באשתו בלבד הכתוב מדבר, הוקשה לך לשון הרמב"ם ז"ל, בהרבה מקומות. שנראה מדבריו: שאסור הנדה: בין באשתו בין בפנויה.
תשובה: דבר ברור הוא: שאסור ביאת הנדה; לא באשתו בלבד, אלא: בין באשתו, בין באשת חברו, בין בפנויה ותנן בכריתות (י"ד) יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות. הבא על בתו, חייב עליה: משום בת, ואחותו, ומשום: אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. וכן שנינו במסכת כתובות (כ"ט): אלו נערות שיש להן קנס: וכו'. וקא חשיב בהדייהו: הבא על הנדה. ומסיים בה: אף על פי שהן בהכרת, אין בהן מיתת ב"ד. ואף על הכותית; אף בצנעה, ובאקראי בעלמא, גזרו בית דינו של חשמונאי: שיעבור עליה משום נדה. כדאיתא בפ' אין מעמידין (ל"ו, אף על פי שדמה, כדם בהמה, הוא מן התורה. ואם לא היתה הישראלית אסורה, משום נדה, כי אם אשתו; לא היו גוזרין בכותית, בלא אישות. וזה דבר פשוט. ולא נסתפק בו אדם מעולם. והדבור בו מותר. גם הכתוב אמר סתם: ואל אשה בנדת טומאתה. ולא חלק: בין אשתו, לפנויה. שהרי לא אמר: ואל אשתך. ומה שאמר: אשה; דרשו בו בפרק ואלו הן הלוקין (י"ד): לחייב על כל אשה, ואשה. ומן הכתוב הזה, דרשו בספרא: שאפי' קריבה לבד, ר"ל: קריבה של הנאה. כגון: חבוק ונשוק; אסורה מן התורה. ואפי' בלא יחוד, דליכא למיחש לביאה. לפי שהקריבה עצמה אסורה, בלאו הזה. דתניא התם בספרא: ואל אשה בנדת טומאתה, לא תקרב לגלות ערותה. אין לי אלא: שלא יגלה; מנין שלא יקרב? ת"ל: לא תקרב. אין לי אלא נדה: בל תקרב, ובל תגלה; מנין כל העריות: בל תקרבו, ובל תגלו? ת"ל: לא תקרבו לגלות. ע"כ. וכ"כ הרמב"ם ז"ל: שלוקה על זה מן התורה. ולא קיי"ל כרבי פדת, דאמר בפ"ק דשבת (י"ג): לא אסרה תורה, אלא קריבה של גלוי עריות. אבל הרמב"ן ז"ל כתב בהשגות, שחבר על ספר המצות: שאין כאן מלקות מן התורה; אלא בביאה גמורה, או בהעראה. וברייתא דספרא, אסמכתא בעלמא ויחוד הנדה, ג"כ בפנויה: כל שהוחזקה נדה, אסור מן התורה. שהרי יחוד העריות, מן התורה; כדאיתא בהדיא, במסכת ע"ז, פרק אין מעמידין (ל"ו. והנדה, הרי היא כשאר העריות, ובכללן; כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (נ"ד). ובזה חמורה הפנויה נדה, מאשתו נדה. שאשתו נדה, אין אסור' לו להתיחד עמה; שלא חייבוהו להוצי' את אשתו מביתו, ולא להעמיד שומר: זולתי החתן, בשלא בעל, משום: דתקיף יצריה; כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד'). ואמרינן נמי בסנהדרין, פ' אחד דיני ממונות (ל"ז): א"ל ההוא מינאה, לרב כהנא: אמריתו: נדה שרי ליחודי, בהדי גברא וכו'. ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה. שהרי אף על פי שאין יחוד הפנויה אסור מן התורה; מ"מ בית דינו של דוד גזרו עליו, כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול (כ"א, ובמסכת ע"ז פרק אין מעמידין (ל"ו. ולא סוף דבר: ביחוד; אלא אפי' להסתכל בפני הפנויה, אסור; אא"כ הוא כדי שיראה: אם היא נאה בעיניו, וישאנה. כמש"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות אסורי ביאה. אבל דרך זנות, אסור כדאמרינן בפ"ק דע"ז (כ'): ונשמרת מכל דבר רע; שלא יסתכל אדם באשה נאה, ואפי' היא פנויה; באשת איש, ואפי' מכוערת; ולא בבגדי צבע אשה וכו'. וכן אמר איוב: ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה. ובזה ג"כ, חמורה היא הפנויה, אפילו אינה נדה, מאשתו נדה: שמותר להסתכל בפניה, ואפילו נהנה בראייתה. ולא אסרו להסתכל באשתו נדה, אלא במקום התורף; כדאיתא במסכת נדרים, פרק ואלו מותרין (כ'). ומה שהוקשה לך על הרשב"א והראב"ד ז"ל: איך לא הזכירו בספריהם, רק אשתו נדה? יכילנא לשנויי לך: דברו בהווה. וכן בדברי רז"ל, במס' מכות (י"ד): בא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת. מיהו, שנויי דחיקי, לא משנינא לך. אבל הטעם הוא: כי דבריהם היו ללמד דעת את העם: איך יתנהגו עם נשותיהם, בטומאתן ובטהרתן. ולא היו צריכין לזה, בפנויה: שהרי ביאת הפנויה, אסורה אף שלא בימי נדתה, לדברי הרמב"ם ז"ל מן התורה. ויש בה מלקות: כל שהכינה עצמה לכך. רוצה לומר: להבעל בדרך זנות. והרי היא בכלל קדשה, אף על פי שאינה יושבת בקובה של זונות, ולא הפקירה עצמה לכל. ולדברי החולקים עליו, ואומרים: שאין בביאת הפנויה: לא לאו, ולא מלקות; מ"מ יש בביאתה, אסורא דרבנן. שהרי גם יחודה של פנויה, אסור מגזרת ב"ד של דוד. כל שכן, ביאתה! גם יש מי שאומר: שיש בביאת הפנויה, אסור תורה; אף אם אין בה: לאו, ולא מלקות. והוא אסור עשה: דכי יקח איש אשה, ובעלה; אמרה תורה. כשירצה לבעול, יבעול בקדושין. ויש מי שהתיר: ביאת הפנויה; כל שהיא מיוחדת לו לבדו. ואמרו: שהיא הפלגש. ואף זו אסרה הרמב"ם ז"ל, להדיוט, ולא התירה: כי אם למלך. כמו שכתוב בספר שופטים. והדברים עתיקים. ואין כאן מקום להאריך. מ"מ, אין מי שיתיר לגמרי: ביאת פנויה בזנות. ומה שמורגל בפי ההמון: פלוני*ת פנויה מותרת. אמת הוא: שמותרת ע"י נשואין. וכן בזנות, אין בה זיקת הבעל. ומספר גיטה, נלמוד; שכך כתב לה: הרי את מותרת לכל אדם. אבל אם הם רוצים לומר: שמותרת לגמרי, אפי' בזנות, ושאין בה אפילו אסורא דרבנן; טעות הוא בידם. שהרי אף ביחודה, יש אסור מגזרת בית דינו של דוד. וכל שכן, בביאתה. ולזה, היו דברי הראב"ד והרשב"א ז"ל בספריהם: באשתו נדה; שאין דבר אחר גורם לה להאסר; אלא אסור נדה. אבל בפנויה, לא היו צריכין לדבר בה כלל. שהרי אפילו בלא עת נדתה, ביאתה אסורה: אם מדאורייתא, אם מדרבנן. ויחודה ג"כ אסור, מגזרת בית דינו של דוד. ולהסתכל בה, ג"כ דרך זנות, אסור מדרבנן. ואסמכוה לפסוק: ונשמרת מכל דבר רע; כמש"כ בסמוך. אלא שאע"פ שהכל מדרבנן, גדול עון העובר, כשהיא נדה, משאינה נדה. לפי שבזו: הוא סייג וגדר, לדבר שיש בו כרת; ואין כן, כשאינה נדה. ומה שהוקשה לך: איך חז"ל הניחו שום קדשה בעולם, שהרי אינן מטהרות עצמן. חלילה שחז"ל יניחו קדשה, ויתירוה! ואף אם תהיינה טובלות לנדותן. והכתוב צווח. לא תהיה קדשה מבנות ישראל. וכתב הרמב"ם ז"ל: שהיא אזהרה לה, ולהבא עליה. והרמב"ן ז"ל כתב, בפי' התורה: שהיא אזהרה לב"ד, שלא יניחו בנות ישראל להפקיר עצמן, לישב בעינים על הדרך, או בקובה של זונות, לזנות לכל יבא. באו ונצווח על דורנו, שאין דומה יפה. וגדולי הדור, העלם יעלימו את עיניהם, פן יכשלו בני פריצי עמנו, בנכריות, ותצא אש, ומצאה קוצים, ונאכל גדיש. והקדשות שהיו בימי חז"ל, שלא ברצון חכמים היו. אדרבה! היתה גזרה, ושמד: לגזור עליהם כן. כמו שאמרו (בע"ג י"ז על רבי חנינא בן תרדיון: שגזרו על בתו, לישב בקובה של זונות. ומ"מ, נראה: שבימיהם היו הקדשות נזהרות, מלשמש בימי נדותן. כדמשמע התם בפ"ק דע"ז (י"ח): דאמרה ליה ברתיה, דרבי חנינא בן תרדיון לרבי מאיר: דשתנא אנא. ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש"כ. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן. כמו שאירע לאותו תלמיד: ששנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה. ומת בחצי ימיו; שהיה מיקל בימי לבונה, ולא בימי נדותה. כדאיתא בפ"ק דשבת (י"ג. וכתב ר"ת ז"ל: שאי אפשר לתלמיד ששמש חכמים הרבה, שלא ידע לדרשת רבי עקיבא (בשבת ס"ד בפסוק: והדוה בנדתה. לעולם תהא בנדתה, עד שתבא במים. וכיון שלא היה מקל בימי נדותה, לא היה לו להקל בימי לבונה: שהרי כיון שלא טבלה, בנדתה היא. אלא ודאי, טובלת היתה לטהרות בסוף ימי נדותה של תורה; דהיינו לאחר שבעה מתחלת ראייתה. ואחר כן, היתה סופרת שבעה נקיים, וחוזרת וטובלת לבעלה. ואותו תלמיד, כיון שטבלה טבילה ראשונה, והיא טהורה בדין תורה; היה מיקל לישן עמה בקרוב בשר, קודם מלאת לה שבעה נקיים. ופרץ גדרן של חכמים. ולכן מת בחצי ימיו. ונראה שנהגו בטבילה זו, בדורות הראשונים: משום טהרות. כמו שהיו מטבילין את הקטנות. כדאיתא במס' נדה פ' בנות כותים (ל"ב): מעשה והטבילוה קודם לאמה. ואמרינן: בשלמא דרבי ורבי יוסי, משום תרומת א"י וכו'. ועוד, דאפשר דס"ל טבילה בזמנה, מצוה. ואעפ"כ כתב הרמב"ן ז"ל: שבטלוה בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא: שיבאו בה לידי מכשול, להקל באסורא דרבנן; כמו שנכשל אותו תלמיד. ובזה יש לתרץ: במה שהוקש' לך. והארכתי, במה שלא הי' צריך, למען השלים דרושך, ולמלאת מבוקשך. ואתה שלום. כחפצך, וחפץ דורש שלומך; נאמנך, יצחק ב"ר ששת זלה"ה.
שו"ת הריב"ש סימן תכה
עד שקראתי את תשובת הריב"ש ממנה יש שהסיקו שיש "גזרה על רווקות שלא יטבלו" וגיליתי של מיניה ולא מקצתיה.
הסיפור הוא כזה: השואל מקשה לריב"ש מדוע לא מתקנים שכל הזונות ("קדשה") יטבלו וכך כאשר יהודים יבואו לקיים איתן יחסי אישות הן יחטאו בחטא ה"קל" יותר של ביאת פנויה ולא בחטא החמור של ביאת נידה שאסור בכרת.
והריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות.
איכשהו יש מי שהסיק מכך שיש איסור בעצם הטבילה למרות שהריב"ש מדבר על למה אין תקנה שכולן יטבלו. הוא לא תיקן שום תקנה חדשה שלא לטבול, רק הסביר למה לא תיקנו תקנה כן לטבול לכל הרווקות.
מוזמנים לקרוא את דבריו בעצמכם:
אושקה. לרב יצחק אלטינסי י"א.
שאלת: לבאר לך, מה שכתוב בתורה: ואל אשה בנדת טומאתה, לא תקרב לגלות ערותה. אם נאמר על כל אשה נדה: בין באשתו, בין בפנויה? ואם הוא כן, איך לא הזכירו דבר זה, הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית; ולא הראב"ד ז"ל בספר בעלי נפש? כי לפי לשונם, לעולם לא דברו: אלא באשתו של אדם; ואיך מורגל בפי כל אדם: פלונית פנויה מותרת? וחכמים ז"ל, איך הניחו שום קדשה בעולם? כי מסתמא, אינן מטהרות עצמן. ואיך לא תקנו: שום תקון, או שום גדר של טהרה, בפנוי'; כדי שלא יכשלו בה רבים, אחר שהבא עליה ענוש כרת, והנוגע בה באצבע קטנה, חייב מלקות? ואם באשתו בלבד הכתוב מדבר, הוקשה לך לשון הרמב"ם ז"ל, בהרבה מקומות. שנראה מדבריו: שאסור הנדה: בין באשתו בין בפנויה.
תשובה: דבר ברור הוא: שאסור ביאת הנדה; לא באשתו בלבד, אלא: בין באשתו, בין באשת חברו, בין בפנויה ותנן בכריתות (י"ד) יש בא ביאה אחת, וחייב עליה שש חטאות. הבא על בתו, חייב עליה: משום בת, ואחותו, ומשום: אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. וכן שנינו במסכת כתובות (כ"ט): אלו נערות שיש להן קנס: וכו'. וקא חשיב בהדייהו: הבא על הנדה. ומסיים בה: אף על פי שהן בהכרת, אין בהן מיתת ב"ד. ואף על הכותית; אף בצנעה, ובאקראי בעלמא, גזרו בית דינו של חשמונאי: שיעבור עליה משום נדה. כדאיתא בפ' אין מעמידין (ל"ו
, אף על פי שדמה, כדם בהמה, הוא מן התורה. ואם לא היתה הישראלית אסורה, משום נדה, כי אם אשתו; לא היו גוזרין בכותית, בלא אישות. וזה דבר פשוט. ולא נסתפק בו אדם מעולם. והדבור בו מותר. גם הכתוב אמר סתם: ואל אשה בנדת טומאתה. ולא חלק: בין אשתו, לפנויה. שהרי לא אמר: ואל אשתך. ומה שאמר: אשה; דרשו בו בפרק ואלו הן הלוקין (י"ד): לחייב על כל אשה, ואשה. ומן הכתוב הזה, דרשו בספרא: שאפי' קריבה לבד, ר"ל: קריבה של הנאה. כגון: חבוק ונשוק; אסורה מן התורה. ואפי' בלא יחוד, דליכא למיחש לביאה. לפי שהקריבה עצמה אסורה, בלאו הזה. דתניא התם בספרא: ואל אשה בנדת טומאתה, לא תקרב לגלות ערותה. אין לי אלא: שלא יגלה; מנין שלא יקרב? ת"ל: לא תקרב. אין לי אלא נדה: בל תקרב, ובל תגלה; מנין כל העריות: בל תקרבו, ובל תגלו? ת"ל: לא תקרבו לגלות. ע"כ. וכ"כ הרמב"ם ז"ל: שלוקה על זה מן התורה. ולא קיי"ל כרבי פדת, דאמר בפ"ק דשבת (י"ג): לא אסרה תורה, אלא קריבה של גלוי עריות. אבל הרמב"ן ז"ל כתב בהשגות, שחבר על ספר המצות: שאין כאן מלקות מן התורה; אלא בביאה גמורה, או בהעראה. וברייתא דספרא, אסמכתא בעלמא ויחוד הנדה, ג"כ בפנויה: כל שהוחזקה נדה, אסור מן התורה. שהרי יחוד העריות, מן התורה; כדאיתא בהדיא, במסכת ע"ז, פרק אין מעמידין (ל"ו. והנדה, הרי היא כשאר העריות, ובכללן; כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (נ"ד). ובזה חמורה הפנויה נדה, מאשתו נדה. שאשתו נדה, אין אסור' לו להתיחד עמה; שלא חייבוהו להוצי' את אשתו מביתו, ולא להעמיד שומר: זולתי החתן, בשלא בעל, משום: דתקיף יצריה; כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד'). ואמרינן נמי בסנהדרין, פ' אחד דיני ממונות (ל"ז): א"ל ההוא מינאה, לרב כהנא: אמריתו: נדה שרי ליחודי, בהדי גברא וכו'. ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה. שהרי אף על פי שאין יחוד הפנויה אסור מן התורה; מ"מ בית דינו של דוד גזרו עליו, כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול (כ"א, ובמסכת ע"ז פרק אין מעמידין (ל"ו. ולא סוף דבר: ביחוד; אלא אפי' להסתכל בפני הפנויה, אסור; אא"כ הוא כדי שיראה: אם היא נאה בעיניו, וישאנה. כמש"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות אסורי ביאה. אבל דרך זנות, אסור כדאמרינן בפ"ק דע"ז (כ'): ונשמרת מכל דבר רע; שלא יסתכל אדם באשה נאה, ואפי' היא פנויה; באשת איש, ואפי' מכוערת; ולא בבגדי צבע אשה וכו'. וכן אמר איוב: ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה. ובזה ג"כ, חמורה היא הפנויה, אפילו אינה נדה, מאשתו נדה: שמותר להסתכל בפניה, ואפילו נהנה בראייתה. ולא אסרו להסתכל באשתו נדה, אלא במקום התורף; כדאיתא במסכת נדרים, פרק ואלו מותרין (כ'). ומה שהוקשה לך על הרשב"א והראב"ד ז"ל: איך לא הזכירו בספריהם, רק אשתו נדה? יכילנא לשנויי לך: דברו בהווה. וכן בדברי רז"ל, במס' מכות (י"ד): בא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת. מיהו, שנויי דחיקי, לא משנינא לך. אבל הטעם הוא: כי דבריהם היו ללמד דעת את העם: איך יתנהגו עם נשותיהם, בטומאתן ובטהרתן. ולא היו צריכין לזה, בפנויה: שהרי ביאת הפנויה, אסורה אף שלא בימי נדתה, לדברי הרמב"ם ז"ל מן התורה. ויש בה מלקות: כל שהכינה עצמה לכך. רוצה לומר: להבעל בדרך זנות. והרי היא בכלל קדשה, אף על פי שאינה יושבת בקובה של זונות, ולא הפקירה עצמה לכל. ולדברי החולקים עליו, ואומרים: שאין בביאת הפנויה: לא לאו, ולא מלקות; מ"מ יש בביאתה, אסורא דרבנן. שהרי גם יחודה של פנויה, אסור מגזרת ב"ד של דוד. כל שכן, ביאתה! גם יש מי שאומר: שיש בביאת הפנויה, אסור תורה; אף אם אין בה: לאו, ולא מלקות. והוא אסור עשה: דכי יקח איש אשה, ובעלה; אמרה תורה. כשירצה לבעול, יבעול בקדושין. ויש מי שהתיר: ביאת הפנויה; כל שהיא מיוחדת לו לבדו. ואמרו: שהיא הפלגש. ואף זו אסרה הרמב"ם ז"ל, להדיוט, ולא התירה: כי אם למלך. כמו שכתוב בספר שופטים. והדברים עתיקים. ואין כאן מקום להאריך. מ"מ, אין מי שיתיר לגמרי: ביאת פנויה בזנות. ומה שמורגל בפי ההמון: פלוני*ת פנויה מותרת. אמת הוא: שמותרת ע"י נשואין. וכן בזנות, אין בה זיקת הבעל. ומספר גיטה, נלמוד; שכך כתב לה: הרי את מותרת לכל אדם. אבל אם הם רוצים לומר: שמותרת לגמרי, אפי' בזנות, ושאין בה אפילו אסורא דרבנן; טעות הוא בידם. שהרי אף ביחודה, יש אסור מגזרת בית דינו של דוד. וכל שכן, בביאתה. ולזה, היו דברי הראב"ד והרשב"א ז"ל בספריהם: באשתו נדה; שאין דבר אחר גורם לה להאסר; אלא אסור נדה. אבל בפנויה, לא היו צריכין לדבר בה כלל. שהרי אפילו בלא עת נדתה, ביאתה אסורה: אם מדאורייתא, אם מדרבנן. ויחודה ג"כ אסור, מגזרת בית דינו של דוד. ולהסתכל בה, ג"כ דרך זנות, אסור מדרבנן. ואסמכוה לפסוק: ונשמרת מכל דבר רע; כמש"כ בסמוך. אלא שאע"פ שהכל מדרבנן, גדול עון העובר, כשהיא נדה, משאינה נדה. לפי שבזו: הוא סייג וגדר, לדבר שיש בו כרת; ואין כן, כשאינה נדה. ומה שהוקשה לך: איך חז"ל הניחו שום קדשה בעולם, שהרי אינן מטהרות עצמן. חלילה שחז"ל יניחו קדשה, ויתירוה! ואף אם תהיינה טובלות לנדותן. והכתוב צווח. לא תהיה קדשה מבנות ישראל. וכתב הרמב"ם ז"ל: שהיא אזהרה לה, ולהבא עליה. והרמב"ן ז"ל כתב, בפי' התורה: שהיא אזהרה לב"ד, שלא יניחו בנות ישראל להפקיר עצמן, לישב בעינים על הדרך, או בקובה של זונות, לזנות לכל יבא. באו ונצווח על דורנו, שאין דומה יפה. וגדולי הדור, העלם יעלימו את עיניהם, פן יכשלו בני פריצי עמנו, בנכריות, ותצא אש, ומצאה קוצים, ונאכל גדיש. והקדשות שהיו בימי חז"ל, שלא ברצון חכמים היו. אדרבה! היתה גזרה, ושמד: לגזור עליהם כן. כמו שאמרו (בע"ג י"ז על רבי חנינא בן תרדיון: שגזרו על בתו, לישב בקובה של זונות. ומ"מ, נראה: שבימיהם היו הקדשות נזהרות, מלשמש בימי נדותן. כדמשמע התם בפ"ק דע"ז (י"ח): דאמרה ליה ברתיה, דרבי חנינא בן תרדיון לרבי מאיר: דשתנא אנא. ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש"כ. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן. כמו שאירע לאותו תלמיד: ששנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה. ומת בחצי ימיו; שהיה מיקל בימי לבונה, ולא בימי נדותה. כדאיתא בפ"ק דשבת (י"ג. וכתב ר"ת ז"ל: שאי אפשר לתלמיד ששמש חכמים הרבה, שלא ידע לדרשת רבי עקיבא (בשבת ס"ד בפסוק: והדוה בנדתה. לעולם תהא בנדתה, עד שתבא במים. וכיון שלא היה מקל בימי נדותה, לא היה לו להקל בימי לבונה: שהרי כיון שלא טבלה, בנדתה היא. אלא ודאי, טובלת היתה לטהרות בסוף ימי נדותה של תורה; דהיינו לאחר שבעה מתחלת ראייתה. ואחר כן, היתה סופרת שבעה נקיים, וחוזרת וטובלת לבעלה. ואותו תלמיד, כיון שטבלה טבילה ראשונה, והיא טהורה בדין תורה; היה מיקל לישן עמה בקרוב בשר, קודם מלאת לה שבעה נקיים. ופרץ גדרן של חכמים. ולכן מת בחצי ימיו. ונראה שנהגו בטבילה זו, בדורות הראשונים: משום טהרות. כמו שהיו מטבילין את הקטנות. כדאיתא במס' נדה פ' בנות כותים (ל"ב): מעשה והטבילוה קודם לאמה. ואמרינן: בשלמא דרבי ורבי יוסי, משום תרומת א"י וכו'. ועוד, דאפשר דס"ל טבילה בזמנה, מצוה. ואעפ"כ כתב הרמב"ן ז"ל: שבטלוה בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא: שיבאו בה לידי מכשול, להקל באסורא דרבנן; כמו שנכשל אותו תלמיד. ובזה יש לתרץ: במה שהוקש' לך. והארכתי, במה שלא הי' צריך, למען השלים דרושך, ולמלאת מבוקשך. ואתה שלום. כחפצך, וחפץ דורש שלומך; נאמנך, יצחק ב"ר ששת זלה"ה. שו"ת הריב"ש סימן תכה
מאמר יפה בענייןמראה מקום
ראה מה שכתב כאן הרב הלל בן שלמה:
טבילת רווקות – האם יש תקנה האוסרת זאת?
טבילת רווקות – האם יש תקנה האוסרת זאת?
"איכשהו יש מי שהסיק מכך"...אריאל יוסף
המאמר לא מוכיח שאני טועה.די"מ
הוא מביא את דברי הריב"ש ולא מסביר איך הגיע למסקנה מהם שיש איסור טבילה לרווקות.
זה שהרב ליאור נתן הסכמה זה לא טיעון רלוונטי לדיון. מה שנקרא "כשל פנייה לסמכות".
זה שהרב ליאור נתן הסכמה זה לא טיעון רלוונטי לדיון. מה שנקרא "כשל פנייה לסמכות".
אז לא קראת את המאמר...אריאל יוסף
ואולי מבחינתך פנייה לסמכות היא כשל,
אבל אצל שומרי התורה בארץ ובעולם
היא הדרך הישרה והסלולה של שמירת ההלכה.
אשמח שתסביר לי מה פיספסתי.די"מ
פנייה לסמכות היא פשוט לא טיעון ענייני. את עמדת הרב ליאור אנחנו יודעים. לא צריך להזכיר שהוא מתנגד.
טוב, אסביר שוב:אריאל יוסף
אפשר ללמוד כמו קראי: "הוא לא כתב במפורש",
אבל גדולי ישראל לא למדו כך.
נכון, הריב"ש לא התייחס לעלייה להר הבית.
אבל הוא קבע מדרג ערכים:
חשש שאנשים יעברו על איסור כרת,
פחות חמור מזה שרווקות יהיו טהורות,
ויצא מזה חשש פגיעה במשפחה בישראל.
עדיף לנו שאנשים יעברו על איסור כרת, ושלא יהיה חשש מכשול.
זה חידוש של הריב"ש.
אם רב היה כותב כך בדורנו, אתה היית קופץ עליו כמוצא שלל רב.
היום, אם נתיר טבילת רווקות, אין ספק שיש רווקות רבות שהיום לא טובלות,
ואם נתיר טבילת רווקות הן יטבלו, וינצלו מאיסור כרת, ואף אולי יתקרבו ליהדות.
אבל אין שום פוסק שמתיר זאת!
אם הייתה מגיעה לפניך הכרעה:
רווקה מסורתית מוכנה לטבול (שלא בשביל הר הבית) - האם היית משכנע אותה לטבול, או אומר "רווקות לא טובלות"?
אם כך, זו הבעיה שלך; סולם הערכים אליו מתייחס הריב"ש, ולא הדיון על הר הבית.
זה סולם הערכים שנלמד מדברי הריב"ש.
הלימוד כולל גם את הסברא מדוע הוא חידש כך.
מכאן להר הבית:
מה יותר חשוב: שרווקות יעלו להר הבית,
או שיהיה חשש מכשול בזה שהטאבו על טבילת רווקות ייפרץ?
(מי שאומר שאין חשש כזה - אני לא יודע היכן הוא חי).
זו הסיבה שהרב פעלים התלבט לגבי נשים בערב יום כיפור,
ומי שראה את התשובה שלו בפנים רואה שהוא מתיר רק בצירוף זה שהטבילה לא מתירה אישה לבעלה.
זה מה שאתה לא מבין אבל מבינים רוב מוחלט של הרבנים -
גם כאלו שמתירים לעלות להר הבית ומהם שאף מתירים לנשואות לעלות -
שהכריעו לאסור טבילת רווקות.
לפי ההגיון הזה צריך לאסטר עליה ןהר הבית בכללדי"מ
וזה אכן מה שאומרים האוסרים.
השאלה היא אם הריב"ש תיקן תקנה או לא תיקןאריאל יוסף
אתה טענת שלא.
אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר -
איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:
"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?
*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?
למה לא לאסור עליה כדי למנוע איסור כרת החמור?די"מ
בא נסיים את הדיון על הריב"ש ואז נשליך ממנו על הר הביתאריאל יוסף
הריב"ש קובע את ההפך:אריאל יוסף
השאלה צריכה להיות - לדבריך -
למה לא להתיר טבילה לרווקות כדי למנוע איסור כרת החמור?
כי הריב"ש לא מדבר עם אישה פרטיתדי"מ
הוא עוסק בשאלה מה נכון ציבורית
הריב"ש כותב תשובהאריאל יוסף
הוא דן בשאלה הלכתית.
אתה מתעלם מהעובדה שמדובר כאן בספר הלכה שיש לו השלכה להרבה מאוד אנשים פרטיים.
יש כאן רבים שייכשלו באיסורי כרת.
אם נדמה את זה לדבריך לעיל,
ההוראה לציבור צריכה להיות שלא לעלות להר הבית ואילו ההוראה לפרטים צריכה להיות שהדבר מותר...
הוא דן בשאלה שנשאלדי"מ
וזה לא האם מותר לרוטקה לטבול.
אין לי 'ום סכיה הן מי שאומר שרווקה שרוצה לכלות תעשה שאלת חכם.
אין לי 'ום סכיה הן מי שאומר שרווקה שרוצה לכלות תעשה שאלת חכם.
ואם היא היתה שואלת שאלת חכם את הריב"ש - מה הוא היה עונה?אריאל יוסףאחרונה
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 17:30
הריב"ש קבע ששמירה על המוסד המשפחתי
יותר חשובה מהחשש שיהיו שיעברו על איסור כרת,
למרות שלכאורה היינו חושבים
שעדיף למעט באיסור החמור, איסור כרת, מול איסור לאו, או אף איסור דרבנן.
אם כאשר מישהי שואלת באופן פרטי אומרים לה לא לטבול אפילו אם היא (והחבר שלה) יעברו על איסור כרת -
למה עלייה להר הבית יותר "חזקה" מאיסור כרת ומתירה טבילת רווקות?
הרב גורן זצ"ל, הרב ליאור שליט"א, הרב רבינוביץ'
ורוב מוחלט של פוסקי ההלכה המתירים לעלות להר הבית הכריעו:
עליה להר הבית לא עדיפה מאיסור כרת ואינה מתירה לרווקות לטבול.
אמקד:
א. חכמי דורנו, מורים לבלניות לא לאפשר טבילת רווקות אלמנות וגרושות,
למרות שהם יודעים בוודאות שזה ימנע איסור כרת!
ב. הרב פעלים התלבט, האם לאסור גם על טבילת אישה נשואה בערב יום כיפור בתוך ז"נ.
הוא הכריע להתיר, בצירוף הסברא שטבילה ערב יום כיפור לא מתירה אישה לבעלה.
ג. לגבי הר הבית נשאלת אותה שאלה:
האם עדיפה עליית רווקות יעלו להר הבית על פני המוסכמה הכללית שמי שלא נשואה - לא טובלת.
אם למישהו יש ספק אם אכן ישנה כאן פריצת מוסכמה -
יבוא שיתוף הפעולה של נשים למען המקדש עם גורמים רפורמיים וכיו"ב,
במאבק נגד תשאול נשים ע"י בלניות במקווה (מצ"ב פרוטוקול ישיבות הכנסת בנושא) - ויוכיח.
על מה מתוך דברים אלו אתה חולק?
פנייה לסמכות הלכתית היא הטיעון הענייני ביותר בנושאים הלכתייםאריאל יוסף
הסמכות יכולה להיות התלמוד, הראשונים או האחרונים.
אתה יכול למצוא או להמציא חילוקים בין רמת הסמכות של כל אחד מהם.
אבל סכ"ס מדובר בפנייה לסמכות.
ניתן להתבונן בכל הנושא מזוית אחרת, מקדשית יותר:ונסי
יתרון ענק שיש בשמירה על טהרה בציבוריות הישראלית, הוא כלפי הכהנים. כך קל יותר להם להתחתן.
החשיבות של כהונה בטהרתה גם ללא , לצערינו, מקדש, מעלה את כל הנושא של ציפיית הגאולה למדרגה הבאה.
ואם אנחנו שומרים על המדרגה הזו, כפי שמשתמע מההחמרה, שהיא למעשה איננה חומרה סתמית אלא על מנת להקל,
אנחנו מגיעים למצב עמוק של ציפייה לישועה.
ובמצב כזה, מובן שמי שמצפה לישועה, טובלת כדי להביא אותה.
וניתן לסמוך עליה.
החשיבות של כהונה בטהרתה גם ללא , לצערינו, מקדש, מעלה את כל הנושא של ציפיית הגאולה למדרגה הבאה.
ואם אנחנו שומרים על המדרגה הזו, כפי שמשתמע מההחמרה, שהיא למעשה איננה חומרה סתמית אלא על מנת להקל,
אנחנו מגיעים למצב עמוק של ציפייה לישועה.
ובמצב כזה, מובן שמי שמצפה לישועה, טובלת כדי להביא אותה.
וניתן לסמוך עליה.
אני לא בטוח שזכיתי להבין מה אתה טועןאריאל יוסף
אם אתה מנסה לטעון שטבילת רווקות מקדמת את דרישת המקדש והגאולה,
הרי שהגמרא ביומא (יט, ב) מוכיחה אחרת.
על המשנה האומרת: "מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה" בליל יום כיפור,
מספרת הגמרא:
"אף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין.
אמר אביי ואיתימא ר"נ בר יצחק תרגומא נהרדעא
דא"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא
אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא
ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא".
תרגום:
גם מחוץ לירושלים היו נעורים בליל כיפור כל הלילה זכר למקדש, אלא שהיו חוטאים.
אמר אביי ואולי ר"נ בר יצחק: הכוונה לנהרדעא,
שאמר אליהו הנביא לרב יהודה אחיו של רב סלא החסיד:
'אומרים אתם מדוע לא בא משיח? והרי עכשיו יום כיפור ונבעלו כמה בתולות בנהרדעא'.
נמצאנו למדים, שהטבילה המותרת בנהרדעא (בערב יום כיפור ובטרם הריב"ש)
לצד הרצון לדרוש לציון ולעשות זכר למקדש - הרחיקו את הגאולה.
בנהרדעא?ונסי
אכןאריאל יוסף
דברי המאמר שהבאת אינם נכוניםמראה מקום
הריב"ש לא "קבע שרווקות לא יטהרו".
הוא הסביר מדוע לא תקנו חובת טבילה לפנויות.
אם הן רוצות להיטהר, על זה הוא לא דיבר.
(נראה, שלא לחינם הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנות ולא לתוכן. ובכל אופן, המסקנות עצמן אינן מוכרחות)
הוא הסביר מדוע לא תקנו חובת טבילה לפנויות.
אם הן רוצות להיטהר, על זה הוא לא דיבר.
(נראה, שלא לחינם הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנות ולא לתוכן. ובכל אופן, המסקנות עצמן אינן מוכרחות)
אשאל שוב:אריאל יוסף
אם הייתה מגיעה לפניך רווקה מסורתית המתגוררת עם חבר שלה ומוכנה לטבול -
האם היית משכנע אותה לטבול כדי שלא תעבור על כרת, או אומר "רווקות לא טובלות"?
מה הקשר?די"מ
השאלה היא אם הריב"ש תיקן תקנה או לא תיקןאריאל יוסף
אתה טענת שלא.
אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר -
איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:
"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?
*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?
הריב"ש לא עוסק בשאלה האם מוצר לרווקות להיטהר.די"מ
רק מסביר למה עדיף שלא יטהרו. זה הכל.
ואתה מבין את התעדוף הזה?אריאל יוסף
אתה מבין למה מוטב שיעברו על איסור כרת מאשר שיטבלו?
בהחלטדי"מ
לכן אני נגד שרווקה תטבול סתם.
השאלה היא אם מותר לה לטבול או אסור לה?אריאל יוסף
לומר "אני נגד" זו לא תשובה.
יש כאן שאלה הלכתית: מותר לה או אסור?
מותר להדי"מ
אז למה שלא תטבול וכך תינצל מאיסור כרת?אריאל יוסף
זה בדיוק הפוך ממה שטענת קודם על הר הבית -
כי הריב"ש לא מדבר איתה אישיתדי"מ
הוא דן במה צריכה להיות ההוראה לציבור.
בואו נצא מנקודת הנחהונסי
שלא כל בחורה רוצה כל אחד.
ברור. מה הקשר?אריאל יוסף
יש כאן שאלה עקרונית:
לצורך העניין, אם מדובר ברווקה שחיה עם חבר שלה,
מוטב שתטבול או שתעבור על איסור כרת?
בעניין מה שכתבת: "לא לחינם הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנותאריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך כ"ד בתשרי תשע"ט 17:50
ולא לתוכן" -
כבר פרסמתי כאן בעבר מכתב בו הרב ליאור כותב בעצמו שבריב"ש ישנה תקנה האוסרת על רווקות לטבול,
וממנו מוכח שהוא מסכים גם לתוכן, גם אם אולי לא לכל פרט:
אז בפעם הבאה שיאמרו לכן שגדולי ישראל אסרו לעלות - - הר הבית
גם אז הגבת כאן נגד הדברים, וכתבת:
"בריב"ש לא מופיעה שום "תקנת רבותינו".
מצער לראות שכך הרב ליאור כותב.
לא לחינם רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים":
אז טענת:
"*לא לחינם* רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים".
ועכשיו:
"*לא לחינם* הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנות ולא לתוכן".
בכל מקרה, אני בחברה טובה
"מיתוס". איבדת את כל העניין של היררכיה הלכתית.יש נשמה למדינה
האמת שזה קורה להרבה עולי הר הבית.
כנראה שזה חלק מהעניין...
מגיע איזה בחור שלמד קצת תורה, קורא תשובה של אחד הראשונים,יש נשמה למדינה
ומגיע למסקנה שכל הרבנים פשוט לא הבינו וסתם המציאו מיתוס, ובאמת הגיע הזמן לנפץ אותו.
אין השתלשלות תורה שבע"פ, אין רבנים, אין גדולי דור.
כל אחד יכול ללמוד משהו ולחלוק על כולם.
איפה זה יגמר?
בגאולהדי"מ
יש רב שמאשר לנשים לעלות?נקומה נא
המאמר דן בדברי הריב"שאריאל יוסף
כלומר, מבוסס על לימוד דבריו.
תודה.
הי לכולם! אני חרדיה ויש לי שאלה שממש מתרידה אותי-ליפול לזרועותיו
אני יודעת שאצלינו ממש אבל ממש אסור לעולת להר הבית
כל הרבנים אוסרים וזה ממש ממש אסור
מי שיכול להגיד לי את ההיתרים שלכם אני אשמח
ההיתר והמצוההלל בן שלמה
היתר כניסת טמא מת להר הבית אינו שנוי במחלוקת.
להרחבה בעניינים אלו את מוזמנת להיכנס לדף הר הבית באתר שלי אליו אני מפנה בחתימתי כאן.
להרחבה בעניינים אלו את מוזמנת להיכנס לדף הר הבית באתר שלי אליו אני מפנה בחתימתי כאן.
היא ביקשה היתרים, לא איסורים, ובטח שלא המצאת איסורים.מתיישב בנשמה
היא מכירה את האיסור מטעם פשוט מדי..נער גבעות מצוי
"אסור" ,כרת", "הגדולים אוסרים", אז הפניתי אותה למשהו שקצת יעמיק לה בנידון, ואולי היא תראה שזה לא רק "אסור".
זה בדיוק אותו דבר כמו שכתוב באתר הנ"ל.מתיישב בנשמהאחרונה
בכל מקרה, היא לא ביקשה איסורים. גם אם לדעתך היא לא מבינה את הטעם לאסור.
ליל לימוד הושענא רבה בישיבת המקדש קול הנבואה
עוד כמה שאלות...נבנה
מישהו יודע מה שעות הפתיחה של המקוה גברים ברובע? יש בצהריים?
אם אני רוצה לעלות בצהריים מתי בערך להגיע? והאם יש מקום להניח תיק בחוץ?
אם אני רוצה לעלות בצהריים מתי בערך להגיע? והאם יש מקום להניח תיק בחוץ?
תשובותשחר אורן
א. המקוה פתוח מ3 בלילה עד 9/9:30 בבוקר, אם אתה רוצה לטבול בצהריים יש את המקוה של "שובו בנים" (עיין בקישור תשובה - הר הבית).
ב. ובצהריים ההר פתוח מ13:30 עד 14:30 רצוי להגיע קצת לפני הפתיחה .
ג. יש מקום להניח את התיק אבל לא רצוי תיק עם דברים יקרים (אין השגחה על המקום).
תודה רבה!נבנה
שמעתי שהמקווה של שובו בנים הוא רק לטבילת עזרא זה נכון? ואתה יכול להסביר על מה שכתבת שם עם הפילטר לא כל כך הבנתי...
לגבי החלק הראשוןשחר אורןאחרונה
יש שמועות כאלה אבל אני הבנתי שהוא כשר לטבילה דאורייתא (הרב @הלל בן שלמה מה דעתך בנושא?)
ולגבי הפילטר יש דעות שכשהוא פועל הוא פוסל את המים ולכן צריך להכשיר אותם ע"י פתיחת ההשקה לבור מי הגשמים (ההשקה נמצאת ליד המדרגות וסגורה ע"י ספוג לבן גדול).
סיבוש לבנות לפני התרגול. מוזמנותבמהרה בידינו!
בעז"ה
סיבוש לבנות מטעם נוער המקדש!
יום חמישי הבעלט, שתיים בצהריים, לפני תרגול ניסוך המים.
אז את מי נזכה לראות?
מחכות לכן!
סיבוש לבנות מטעם נוער המקדש!
יום חמישי הבעלט, שתיים בצהריים, לפני תרגול ניסוך המים.
אז את מי נזכה לראות?
מחכות לכן!
אפשר הסבר עלך הפורום הזה? תודה (:מילי דשטותא
מישו יודע...גוזמבה
א. האם ואם כן מתי העליה של הגר"ד ליאור שליט"א?
ב. האם ואם כן מתי יש הקבלת פני רבו אצל הגר"ד ליאור שליט"א?
א. אין. ב. יום רביעי י"ז תשרי, ב' חוה"מ בשעות 15:30-18:00.אריאל יוסף
איפה?גוזמבה
אצל הרב...אריאל יוסף
מה הכתובת?גוזמבה
רח' מעלות חנן פורת 4, הר הצופים ירושליםאריאל יוסףאחרונה
עלייה בסוכותהמדלג
בס"ד
שלום לכולם! אני מעוניין לעלות להר הקודש בשבוע הבא בעזרת ה`, מישהו פה יודע על קבוצה מאורגנת שעולה בחול המועד ? ובנוסף למישהו יש מידע על מקווה גברים באיזור ההר?
תודה רבה ואשריכם!
שלום לכולם! אני מעוניין לעלות להר הקודש בשבוע הבא בעזרת ה`, מישהו פה יודע על קבוצה מאורגנת שעולה בחול המועד ? ובנוסף למישהו יש מידע על מקווה גברים באיזור ההר?
תודה רבה ואשריכם!
תשובהשחר אורןאחרונה
א. קבוצות בדרך כלל מתגבשות במקום, יש קבוצות שמגיעות ביחד ממקומות כלשהם (ישיבות, ישובים).
ב. יש מקווה ברובע היהודי שפתוח בין 3 בלילה ל9/9:30 בבוקר ונמצא ברחוב העומר, ויש את המקווה ב"שובו בנים" שנמצא במעלה חאלדיי'ה ואם אתה טובל שם תטבול בבור שהפילטר לא פועל בו ותפתח את ההשקה.
כנס נוער המקדש. כולם מוזמנים/ות קול הנבואה
מזכיר שזה היום אחר הצהריים בעהשי"ת קול הנבואהאחרונה
מחכים לכם!איתןרונן1
כנס נוער המקדשקול הנבואה
🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥
כל ראש השנה ויום כיפור אנחנו מתפללים לגילוי מלכות ה' בעולם בבניין המקדש, לתשובה של כלל ישראל והעולם כולו להשי"ת, אבל מה אפשר לעשות למען זה בפועל? איך מתעוררים לשינוי המציאות בימינו?
*כנס נוער המקדש*
(אודיאוריום מכון המקדש, רח' משגב לדך 40)
17:15- רב התנועה, *הרב ישראל אריאל שליט''א*, בדברי פתיחה לכנס
17:45- *הרב מנחם מקובר*, סוכות במקדש
18:45- *יהודה עציון* תכנון ירושלים העתידית.
20:00- דיון על קידום בניין המקדש. בנים- בישיבת המקדש ובנות במכון המקדש.
יום חמישי, י"א תשרי התשע"ט (יום אחרי יום הכיפורים)
עלות סמלית 10 ש"ח.
להרשמה:
יואב 055-6631598
פסיה ברכה 054-3488535
🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥
כל ראש השנה ויום כיפור אנחנו מתפללים לגילוי מלכות ה' בעולם בבניין המקדש, לתשובה של כלל ישראל והעולם כולו להשי"ת, אבל מה אפשר לעשות למען זה בפועל? איך מתעוררים לשינוי המציאות בימינו?
*כנס נוער המקדש*
(אודיאוריום מכון המקדש, רח' משגב לדך 40)
17:15- רב התנועה, *הרב ישראל אריאל שליט''א*, בדברי פתיחה לכנס
17:45- *הרב מנחם מקובר*, סוכות במקדש
18:45- *יהודה עציון* תכנון ירושלים העתידית.
20:00- דיון על קידום בניין המקדש. בנים- בישיבת המקדש ובנות במכון המקדש.
יום חמישי, י"א תשרי התשע"ט (יום אחרי יום הכיפורים)
עלות סמלית 10 ש"ח.
להרשמה:
יואב 055-6631598
פסיה ברכה 054-3488535
🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥
פאשלות של התאגידהנודד הבודד
עשו כתבה על כנס של חוזרים להר, ובטעות הכתירו את אילן גילאון כפעיל הר הבית...
איפה ראית את זה??????????גוזמבה
איפשהו בסרוגיםהנודד הבודד
אבל זה כתבה של "כאן"
זה כתבה חדשה?משהאחרונה
כנס מקדש בשני הקרוב. מוזמנים/ות קול הנבואה
*כנס מקדש לנוער*
יום שני, טז אלול, במכון המקדש- רחוב משגב לדך 40
בתכנית:
-סיבוב שערים מודרך מסביב לשערי הר הבית
-שיחה לבנות עם הרבנית עידית בר-טוב - מקומן של נשים במקדש
-שיחה עם *הרב ישראל אריאל* שליט"א ראש מכון המקדש
-שיחה עם הרב מקובר, מרבני מכון המקדש
-דיבור על פעילות הנוער וחשיבותה
התכנסות ויציאה לסיבוב השערים:
בנות: 13:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
בנים: 14:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
התחלת שיחות:
בנות: 16:00, כיכר בתי המחסה
בנים: 17:00, מכון המקדש
לפרטים והרשמה:
*בנות:*
אביגיל- 058-7294959
פסיה- 054-3488535
*בנים:*
שחר- 055-995-8451
_הכנס בעלות סמלית של 10 ש"ח_
בואו בשמחה!
יום שני, טז אלול, במכון המקדש- רחוב משגב לדך 40
בתכנית:
-סיבוב שערים מודרך מסביב לשערי הר הבית
-שיחה לבנות עם הרבנית עידית בר-טוב - מקומן של נשים במקדש
-שיחה עם *הרב ישראל אריאל* שליט"א ראש מכון המקדש
-שיחה עם הרב מקובר, מרבני מכון המקדש
-דיבור על פעילות הנוער וחשיבותה
התכנסות ויציאה לסיבוב השערים:
בנות: 13:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
בנים: 14:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
התחלת שיחות:
בנות: 16:00, כיכר בתי המחסה
בנים: 17:00, מכון המקדש
לפרטים והרשמה:
*בנות:*
אביגיל- 058-7294959
פסיה- 054-3488535
*בנים:*
שחר- 055-995-8451
_הכנס בעלות סמלית של 10 ש"ח_
בואו בשמחה!
על ההר... יבנה המקדש!נוער המקדש
*כנס מקדש לנוער*
יום שני, טז אלול, במכון המקדש- רחוב משגב לדך 40
בתכנית:
-סיבוב שערים מודרך מסביב לשערי הר הבית
-שיחה לבנות עם *הרבנית עידית בר-טוב* - מקומן של נשים במקדש
-שיחה עם *הרב ישראל אריאל*, ראש מכון המקדש
-שיחה עם *הרב מקובר*, מרבני מכון המקדש
-דיבור על פעילות הנוער וחשיבותה
התכנסות ויציאה לסיבוב השערים:
בנות: 13:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
בנים: 14:00, רחבת הכותל (ליד המנהרות)
התחלת שיחות:
בנות: 16:00, כיכר בתי המחסה
בנים: 17:00, מכון המקדש
לפרטים והרשמה:
*בנות:*
אביגיל- 058
7294959
פסיה- 054
3488535
*בנים:*
שחר- 055-
995-8451
_הכנס בעלות סמלית של 10 ש"ח_
בואו בשמחה!
אגב מי שלא יודע הרב טל חזר בו בנושא עלייהסמיילי...
זה נראה לו מפוקפק העניין והוא נוטה לאסור. כרגע אומר שלא לעלות ולזה דעתו נוטה לפסוק, אם לא פסק ככה עדיין סופית
לא חזר בו, הוא מברר עניין מסויים.מתיישב בנשמהאחרונה
חוזרים להרבוערתלארץישראל
הערבים מתפרעים כעת בהר הבית ומוכיחים שוב כמה המקום באמת "קדוש" להם.
אותם לא ירחיקו בהרחקה מנהלית מההר ולא יעצרו על הפרת הסדר על אף שפצעו שוטר ומפרים את החוק בצורה בוטה.
לעומת זאת יהודי שישתחווה בהר הבית או יעשה סיבוב שערים יעצר ויורחק.
#חלם
אותם לא ירחיקו בהרחקה מנהלית מההר ולא יעצרו על הפרת הסדר על אף שפצעו שוטר ומפרים את החוק בצורה בוטה.
לעומת זאת יהודי שישתחווה בהר הבית או יעשה סיבוב שערים יעצר ויורחק.
#חלם
ערבים הם מדומייניםסמיילי...אחרונה
הם אומרים שזה קדוש אבל דמיון זה אחרת