פורום הר הבית (עמוד 8)

ב, לשאלתך: השוטרים בהר מלווים קבוצות של יהודים לפי הגבולות המחמירים. 

ג, בדר"כ יש מדריכים לכל עליה. וכל הכבוד להם.

ד, אתאר, פחות או יותר, איך נראו עליות שזכיתי לעלות:

מצטרפים לתור בשער הלל (המוגרבים). 

עוברים בידוק ביטחוני הכולל מעבר במגנומטר ובדיקת התיק.

השוטרים מגבשים קבוצה של יהודים שיעלו להר יחד.

לרוב עולה איתם מדריך שמצטרף. 

ישנה הדרכה ביטחונית.

עולים להר להקפה בסיבוב הארוך של הגבולות המחמירים. 

השוטרים נמצאים מסביב לקבוצה ומנחים איך ללכת.

המדריך מסביר. 

סוף המסלול, ביציאה דרך שער השלשלת. 

בדר"כ מבצעים את המסלול לכיוון מזרח (כנגד כיוון השעון). לעיתים זוכים לסיבוב המתחיל ממערב (לכיוון השעון).

לא הרחבתי כאן על *מה* שתראה בהר, את החוויות וההבנות משאירה לך לגבש.

שנזכה

יש דרך שאוכל לדעת בוודאות שיהיה מדריך?

הדרכה הלכתית:

הדרכה הלכתית לעולים להר.pdf

מפת המסלול המותר:

מפת המקומות המותרים בכניסה בהר הקודש.pdf

מורא מקדש קוראים להם..

הם מסבירים השקפה, והשקפה די עקומה.

מה לעשות.

הם מסבירים הלכה, אינני יודע מאיזו תקופה החליטו לקרוא למגדר מילתא השקפה.

השקפה מאוד מבוססת. מחילה, השקפות העולים להר (של חלקם) נראית לי מגוחכת וחסרת כל בסיס.. (בסיס רעוע).

עד כמה שידוע לי ההשקפה המבוססת והאיתנה של רבותיי הגאונים נשענת על עומק גדול בחז"ל, במפרשי התנ"ך, בראשונים, באחרונים. נדמה שעולי הר הבית מסתפקים בוורטים מהכוזרי "אמנם ירושלים תיבנה וכו' ". ואינם מסבירים כלל מהו אותו "תכלית הכוסף", לעומת רבותיי שמדקדקים בראשונים והאחרונים ומביאים ראיות חותכות ואיתנות.

איננו פוסקים הלכה ע"פ השקפה. ההלכה היא רצון ד', וממנה ניתן לראות את דרכי פעולותינו שנכוון לשם שמיים. מהלכות מורא מקדש וכל היתר ועל פי ראשונים ואחרונים רואים את דרכי הפעולה שעלינו לנקוט.

עיין פעם אחת בספר 'מורא מקדש' של הר"א בזק שליט"א, "השקפה עקומה" ודאי שלא, איפכא מסתברא.

וסברה ישרה לומר שכשם שהננו הולכים אחרי חלוצי המחנה מרן הרב זצ"ל ורבינו הרצי"ה לעניין הדרכת האומה בדור הגאולה כך גם כהדרכתם הברורה והידועה לגבי הר הבית.

אתה כנראה לא יודע את דעת המתירים אם זה מה שאתה כותב.

אין כוחנו לגזור גזירות, לכן לא שייך פה למיגדר מילתא.

ובעיניי, "הריחוק המקרב" הוא השקפה עקומה. מה לעשות, זה דבר שאין הדעת סובלתו, גם מצד עצמו, ועוד לפסוק על פי זה?????

א. יש בכוחנו! יוכיחו גזירת קטניות, מיאונים ועוד. והחת"ס פוסק שיש בכוח "נשיא ישראל וגדול הדור" לגזור גזירות ופשוט שיש כוח זהה (ויותר גדול) לכל גדולי הדור (בסדר, 98%). [ואל תדחה לומר שזה מדבר על נשיא, שכן החת"ס כתב את זה על ר"ג מאו"ה].

ב. הריחוק מקרב זו דעתו של מרן הרב זצ"ל (משפט כהן עמ' רב - רד), ושל רבנו הרצי"ה (לנתיבות ישראל, עמ' רפא והלאה), ושל הרצ"י טאו (ומקדשי תיראו) ושל הג"ר שלמה אבינר (מפורסם). וכן ידוע בראשונים והאחרונים (החינוך מצוה רנד ועוד. הגרא בפירושו לשיה"ש ועוד.)

בכל אופן, ע' בכל פסקי ההלכה בזה, לכו"ע זה חשש כרת / ספק כרת / כניסה למקום כרת וכן על זה הדרך..

הגזירה היא על איזה שטח שאולי מותר ('אולי' כי שמעתי מהמתירים הגדולים פעם אחת שיש מקום בדרום שמותר לכו"ע עד שגזרו ופעם שמעתי שהכל אסור מספ"ד לחומרא. בכ"א, זה רק על השטח הנ"ל, כל השאר אסור בוודאי עד ביאת גואל צדק / עד שיערה עלינו רוח ממרום).

א. על זה בדיוק גזרו, על השטח שרק אליו הם עולים.

ב. לא הבנתי את מה שכתבת על הרב עובדיה (בכ"מ הוא אוסר הכל).

ג. לא שמעתי מעולם בספרי הפוסקים "מקסימום דרבנן", אולי שמעתי שעשו חכמים סייג לדבריהם יותר משל תורה.

ד. חשש אמיתי יש, בעיקר של חילונים וכדו' (מסתבר גם דתיים, והיו מקרים.. רח"ל), והעובדה- גזרו על זה.

ה. גם הסיכוי שיהודי יטלטל שופר להתלמד לא גבוה מ 333333\1...

א. לא נכון, זו גזירה ישנה יותר (ורבים מפוסקינו כך אומרים). ויש כוח לגדולי הדור וזה ידוע (חינוך תצ"ג, חת"ס ועוד).

ב. זה מגדר מילתא מפני חשש כרת, וכך כתבו כל הפוסקים (מקווה..).

ג. ספק כרת, ע"ש.

ד. שם אתה יכול לתלות בהרבה קולות, פה זה כמעט ודאי (והיום זה ודאי).ומה אעשה שכך ראו חכמי הדור לחשוש בזה ולא בזה.

ה. מי שיודע גבולות הלכתיים טכניים. כל השאר - לא ממש. והשוטרים אולי מונעים מהדתיים, וכל השאר? ד' ירחם, היא גופא גזירה.

א. הם נמצאים כשיש הרבה יהודים, מאוד הרבה, חגים וכדו'.

ב. הם בדר"כ באים מישיבות גבוהות, אז חשקה נפשם ללמוד תורה, שזה כידוע הדבר שמציל ומרומם את עם ישראל.

ג. להרבה אנשים אין כוח נפשי לזה, כי הרבה פעמים לצערנו יש מי שמוריד את זה לפסים שפלים ורדודים כ"כ עד להקיא.

נדמה לי לפעמים שחלק מעולי הר הבית נעשו לדתיים טכניים, מביאים כל מיני ראיות שונות ומשונות (חלקן מסולפות ומעוותות) שזה מותר ושזה אסור, הראשון ההוא כתב ככה והאחרון ההוא סבר ככה, ומסתבר שבסוגייה הזו כל הגדולים לא אחזו, ובפסק הזה אף אחד לא העמיק, ובעצם גיליתי שעבדו עלינו כל השנים. 

אם תעיינו פעם אחת באמת בפסקי האחרונים תיווכחו שהפסיקה לא קשורה לריבונות או למצוות 'עשה' אחרת, הם פסקו בגלל 'חשש כרת'. אף אחד לא יאמר שהשו"ע ישנה דעתו ביום שני בקשר לתפילת ערבית, כי זה פשוט לא קשור, לא בגלל יום ראשון הוא כתב שצריך להתפלל. 

פה, כל הפוסקים כתבו שאסור בגלל: ספק כרת ומכשול לרבים (מורא מקדש וטומאת מקדש). אז מה הקשר שיש מצוות 'עשה'? גם בזמנם היו מצוות קיימות. מה הקשר לריבונות? האיסור הוא לא בגלל "שהר הבית בריבונותנו וע"כ אסורה העליה", אין זה מן העניין. כיבוש זה משהו אחר, וכו"ע מודים שצה"ל הוא יכול לכבוש (טכנית ומהותית, טכנית - פשוט. מהותית - כי אין כוח הלכתי ומעשי ליחידים 'לכבוש'), וע"כ - צה"ל כבש, מה שקורה היום קורה באותה המידה בכפרים ערביים ב'תוך הקו הירוק', ע"כ חלה עליהם חובת כיבוש (כמובן, ע"י טיולי משפחות), וכן על כל שגרירות ושגרירות בארץ.

אם אנשים היו יודעים מהו מורא מקדש, היו פחות נלהבים מזה, מורא מק' זה לא טכני! לא בגלל שאני יחף אני ירא מהמקדש! זה דרבנן. אני צריך לירא מד' "פחד מוות", ללכת בפיק ברכיים ורועד ובוודאי שלא בקומה זקופה ובוודאי שכמעט לא מדבר  ובוודאי  ובוודאי שלא להצטלם ובוודאי ובוודאי בריבוע שלא לעשות יותר גרוע מזה. 

מרוב האובססיה לטכניות, שכחו מהו מורא מקדש, אשריכם, 'מצאתם' את הגבולות ואת כל 'ההיתרים' ואת כל הרבנים שמתירים (או שאוסרים? מה זה משנה..), אבל אנשים עלולים לבטל מצוות עשה (עיינו סוף איגרת התשובה על המחשבה של"ת חמור מעשה, וגם יבמות ז.), בצורה נוראה. זה  לא וורט, זו ההלכה! מדאורייתא..

יש מדרגות בקדושה, אין הכוונה שאם הר הבית הקדוש אז כל השאר טמא! לא! הכל קדוש, רק שיש מדרגות! ולפעמים בקודש יש פערים יותר גדולים! אומרים שמדרגתו (רמב"ם מו"נ?) של משה רבינו הייתה גבוהה משאר נביאים בפער יותר גדול מאשר בינינו לבין הנביאים (דבר זה בלתי מתקבל כמעט על הדעת, מבהיל ממש). 

צריך לקחת אחריות על כלל ישראל, א"א לעלות להר ולגרום בוודאות, בעקיפין ולפעמים גם ישירות לעלייה בטומאה של רבים וטובים. א"א ל"הביא את המקדש" ועל הדרך להחריב אותו! זו לא דרכנו! אנחנו לא חלוצים פרטיים! אם באים לגאול את העם צריך לגאול אותו מתוך דאגה לעם כולו! א"א לגאול אותו ולהוסיף עליו חטא על פשע, הלא זה תרתי דסתרי?! עולים להר לבנות הבית ומעלים גם את המחריבים שלו (טומאת מקדש בין מחריבי הבית).

אחריות! א"א לזרוק את עם ישראל! 

אל תהיו שטחיים, תתעמקו,תלמדו את הרוח, תראו מה כתבו הנביאים, מה דעת ד' ותורתו בזה. אל תהיו הלכתיים טכניים, לא לחינם גזרו רבותינו (שלא תגידו שאני 'השקפה' אז יש פה קצת הלכה) להיכנס! הם ראו את הנולד! אשריכם..

פשוט צריך להפסיק את הוויכוחים המטופשים האלו שלרוב אם לא תמיד יורדים לעקיצות ולאמונות הזויות, סברות מהבטן וזלזול בגדולים. 

תבררו אם יש בטענות מן האמת

אני מתכוון לויכוחים שכתבתי. ודאי שויכוח בין תלמידי חכמים הוא מבורך.

שהוא תלמיד חכם שיהיה לו בהצלחה

א. זה לא נכון. הרב דב ליאור מתיר.

ב. אין לטענה הזאת שום מקום, כי אין ל"כל גדולי ישראל" שום משמעות, השאלה היא מה כתוב בהלכה.

ג. כמה מגדולי ישראל למדו את הסוגיא הזאת בעיון, וכמה רק החמירו מספק בלי לבדוק?

סיבוב שערים

אבל את יכולה לחפש בגוגל "סיבוב שערים".

sivuvshearim.co.il

מאמר המבאר את תקנת הריב"ש

בהסכמת הרב ליאור שליט"א:

20180201161148.pdf

ואולי מבחינתך פנייה לסמכות היא כשל,

אבל אצל שומרי התורה בארץ ובעולם

היא הדרך הישרה והסלולה של שמירת ההלכה.

אפשר ללמוד כמו קראי: "הוא לא כתב במפורש",

אבל גדולי ישראל לא למדו כך.

נכון, הריב"ש לא התייחס לעלייה להר הבית.
אבל הוא קבע מדרג ערכים:
חשש שאנשים יעברו על איסור כרת,

פחות חמור מזה שרווקות יהיו טהורות,

ויצא מזה חשש פגיעה במשפחה בישראל.

עדיף לנו שאנשים יעברו על איסור כרת, ושלא יהיה חשש מכשול.
זה חידוש של הריב"ש.
אם רב היה כותב כך בדורנו, אתה היית קופץ עליו כמוצא שלל רב.

היום, אם נתיר טבילת רווקות, אין ספק שיש רווקות רבות שהיום לא טובלות,

ואם נתיר טבילת רווקות הן יטבלו, וינצלו מאיסור כרת, ואף אולי יתקרבו ליהדות. 
אבל אין שום פוסק שמתיר זאת!

אם הייתה מגיעה לפניך הכרעה:
רווקה מסורתית מוכנה לטבול (שלא בשביל הר הבית) - האם היית משכנע אותה לטבול, או אומר "רווקות לא טובלות"?
אם כך, זו הבעיה שלך; סולם הערכים אליו מתייחס הריב"ש, ולא הדיון על הר הבית.

זה סולם הערכים שנלמד מדברי הריב"ש.
הלימוד כולל גם את הסברא מדוע הוא חידש כך.

מכאן להר הבית:
מה יותר חשוב: שרווקות יעלו להר הבית,

או שיהיה חשש מכשול בזה שהטאבו על טבילת רווקות ייפרץ?
(מי שאומר שאין חשש כזה - אני לא יודע היכן הוא חי).

זו הסיבה שהרב פעלים התלבט לגבי נשים בערב יום כיפור,

ומי שראה את התשובה שלו בפנים רואה שהוא מתיר רק בצירוף זה שהטבילה לא מתירה אישה לבעלה. 

זה מה שאתה לא מבין אבל מבינים רוב מוחלט של הרבנים -

גם כאלו שמתירים לעלות להר הבית ומהם שאף מתירים לנשואות לעלות -

שהכריעו לאסור טבילת רווקות.

אתה טענת שלא.

אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר - 

איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:

"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?

*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?

השאלה צריכה להיות - לדבריך -

למה לא להתיר טבילה לרווקות כדי למנוע איסור כרת החמור?

הוא דן בשאלה הלכתית.

אתה מתעלם מהעובדה שמדובר כאן בספר הלכה שיש לו השלכה להרבה מאוד אנשים פרטיים.

יש כאן רבים שייכשלו באיסורי כרת.

אם נדמה את זה לדבריך לעיל,

ההוראה לציבור צריכה להיות שלא לעלות להר הבית ואילו ההוראה לפרטים צריכה להיות שהדבר מותר...

הריב"ש קבע ששמירה על המוסד המשפחתי

יותר חשובה מהחשש שיהיו שיעברו על איסור כרת,

למרות שלכאורה היינו חושבים

שעדיף למעט באיסור החמור, איסור כרת, מול איסור לאו, או אף איסור דרבנן.

אם כאשר מישהי שואלת באופן פרטי אומרים לה לא לטבול אפילו אם היא (והחבר שלה) יעברו על איסור כרת - 

למה עלייה להר הבית יותר "חזקה" מאיסור כרת ומתירה טבילת רווקות?

הרב גורן זצ"ל, הרב ליאור שליט"א, הרב רבינוביץ'

ורוב מוחלט של פוסקי ההלכה המתירים לעלות להר הבית הכריעו:

עליה להר הבית לא עדיפה מאיסור כרת ואינה מתירה לרווקות לטבול.

אמקד:

א. חכמי דורנו, מורים לבלניות לא לאפשר טבילת רווקות אלמנות וגרושות,

למרות שהם יודעים בוודאות שזה ימנע איסור כרת!

ב. הרב פעלים התלבט, האם לאסור גם על טבילת אישה נשואה בערב יום כיפור בתוך ז"נ.

הוא הכריע להתיר, בצירוף הסברא שטבילה ערב יום כיפור לא מתירה אישה לבעלה.

ג. לגבי הר הבית נשאלת אותה שאלה:

האם עדיפה עליית רווקות יעלו להר הבית על פני המוסכמה הכללית שמי שלא נשואה - לא טובלת.

אם למישהו יש ספק אם אכן ישנה כאן פריצת מוסכמה -

יבוא שיתוף הפעולה של נשים למען המקדש עם גורמים רפורמיים וכיו"ב,

במאבק נגד תשאול נשים ע"י בלניות במקווה (מצ"ב פרוטוקול ישיבות הכנסת בנושא) - ויוכיח.

על מה מתוך דברים אלו אתה חולק?

פרוטוקול א

פרוטוקול ב

הסמכות יכולה להיות התלמוד, הראשונים או האחרונים.

אתה יכול למצוא או להמציא חילוקים בין רמת הסמכות של כל אחד מהם.

אבל סכ"ס מדובר בפנייה לסמכות.

אם אתה מנסה לטעון שטבילת רווקות מקדמת את דרישת המקדש והגאולה,

הרי שהגמרא ביומא (יט, ב) מוכיחה אחרת.

על המשנה האומרת: "מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה" בליל יום כיפור,

מספרת הגמרא:

"אף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין.

אמר אביי ואיתימא ר"נ בר יצחק תרגומא נהרדעא

דא"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא

אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא

ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא".

תרגום:

גם מחוץ לירושלים היו נעורים בליל כיפור כל הלילה זכר למקדש, אלא שהיו חוטאים.

אמר אביי ואולי ר"נ בר יצחק: הכוונה לנהרדעא,

שאמר אליהו הנביא לרב יהודה אחיו של רב סלא החסיד:

'אומרים אתם מדוע לא בא משיח? והרי עכשיו יום כיפור ונבעלו כמה בתולות בנהרדעא'.

נמצאנו למדים, שהטבילה המותרת בנהרדעא (בערב יום כיפור ובטרם הריב"ש)

לצד הרצון לדרוש לציון ולעשות זכר למקדש - הרחיקו את הגאולה.

אם הייתה מגיעה לפניך רווקה מסורתית המתגוררת עם חבר שלה ומוכנה לטבול -

האם היית משכנע אותה לטבול כדי שלא תעבור על כרת, או אומר "רווקות לא טובלות"?
 

אתה טענת שלא.

אם לדעתך הוא מתיר *עקרונית* לרווקות להיטהר - 

איך אתה מיישב את עמדתו שמוטב שרווקות לא יטבלו ובלשונך:

"הריב"ש אומר שמוטב שיחטאו בחטא חמור יותר ושלא יתנו היתר לזנות"?

*הלכתית*, אתה מצליח להבין את עמדת הריב"ש שמוטב לעבור על חטא חמור ולא על קל?

אתה מבין למה מוטב שיעברו על איסור כרת מאשר שיטבלו?

לומר "אני נגד" זו לא תשובה.

יש כאן שאלה הלכתית: מותר לה או אסור?

זה בדיוק הפוך ממה שטענת קודם על הר הבית - 

הריב"ש קובע את ההפך: - הר הבית

יש כאן שאלה עקרונית:

לצורך העניין, אם מדובר ברווקה שחיה עם חבר שלה,

מוטב שתטבול או שתעבור על איסור כרת?

ולא לתוכן" - 

כבר פרסמתי כאן בעבר מכתב בו הרב ליאור כותב בעצמו שבריב"ש ישנה תקנה האוסרת על רווקות לטבול,

וממנו מוכח שהוא מסכים גם לתוכן, גם אם אולי לא לכל פרט:

אז בפעם הבאה שיאמרו לכן שגדולי ישראל אסרו לעלות - - הר הבית

גם אז הגבת כאן נגד הדברים, וכתבת:

"בריב"ש לא מופיעה שום "תקנת רבותינו".

מצער לראות שכך הרב ליאור כותב.

לא לחינם רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים":

תמוה ביותר - הר הבית

אז טענת:

"*לא לחינם* רבים מהעולים והעולות מעדיפים להסתמך על רבנים אחרים".

ועכשיו: 

"*לא לחינם* הרב ליאור הביע את הסכמתו למסקנות ולא לתוכן".

בכל מקרה, אני בחברה טובה

האמת שזה קורה להרבה עולי הר הבית.

כנראה שזה חלק מהעניין...

ומגיע למסקנה שכל הרבנים פשוט לא הבינו וסתם המציאו מיתוס, ובאמת הגיע הזמן לנפץ אותו.

אין השתלשלות תורה שבע"פ, אין רבנים, אין גדולי דור.

כל אחד יכול ללמוד משהו ולחלוק על כולם.

איפה זה יגמר?

מורא מקדש | הר הבית | לא עולים להר הבית

"אסור" ,כרת", "הגדולים אוסרים", אז הפניתי אותה למשהו שקצת יעמיק לה בנידון, ואולי היא תראה שזה לא רק "אסור".

בכל מקרה, היא לא ביקשה איסורים. גם אם לדעתך היא לא מבינה את הטעם לאסור.

א. המקוה פתוח מ3 בלילה עד 9/9:30 בבוקר, אם אתה רוצה לטבול בצהריים יש את המקוה של "שובו בנים" (עיין בקישור תשובה - הר הבית).

ב. ובצהריים ההר פתוח מ13:30 עד 14:30 רצוי להגיע קצת לפני הפתיחה .

ג. יש מקום להניח את התיק אבל לא רצוי תיק עם דברים יקרים (אין השגחה על המקום).

שמעתי שהמקווה של שובו בנים הוא רק לטבילת עזרא זה נכון? ואתה יכול להסביר על מה שכתבת שם עם הפילטר לא כל כך הבנתי...

יש שמועות כאלה אבל אני הבנתי שהוא כשר לטבילה דאורייתא (הרב @הלל בן שלמה מה דעתך בנושא?)

ולגבי הפילטר יש דעות שכשהוא פועל הוא פוסל את המים ולכן צריך להכשיר אותם ע"י פתיחת ההשקה לבור מי הגשמים (ההשקה נמצאת ליד המדרגות וסגורה ע"י ספוג לבן גדול).

א. קבוצות בדרך כלל מתגבשות במקום, יש קבוצות שמגיעות ביחד ממקומות כלשהם (ישיבות, ישובים).

ב. יש מקווה ברובע היהודי שפתוח בין 3 בלילה ל9/9:30 בבוקר ונמצא ברחוב העומר, ויש את המקווה ב"שובו בנים" שנמצא במעלה חאלדיי'ה ואם אתה טובל שם תטבול בבור שהפילטר לא פועל בו ותפתח את ההשקה.

אבל זה כתבה של "כאן"