לפי העיקרון הזה אין להרבות ישויות שלא לצורך. (לא בטוחה שזה הניסוח המדוייק)
זה עקרון שמתאפיין בחסכנות אונטולוגית.
ז"א, אם אפשר להסביר תופעה ע"י שתי ישויות או ע"י שלוש, אנחנו נבחר בהסבר ע"י שתי ישויות.
עוד דבר שהעקרון אומר, זה שאם יש דרך פשוטה להסביר תופעה ודרך מסובכת, אנחנו נבחר בפשוטה.
עקרון הגיוני בסך הכל.
אז זהו שלא.
(לא דוגמא שלי, של משה רט)
נניח אדם בשם רובינזון קרוזו נולד על אי באמצע הים ולפי כל מה שידוע לו משפחתו חיה שם מאז ומעולם.
יש לו שתי אופציות: או להניח שיש עוד המון איים כאלה בעולם ובעצם גם אנשים ובכלל יש עולם יפה וגדול הרבה יותר ממה שהוא רואה ומכיר באי.
אופציה שניה היא להניח שרק האי שלו ומה שהוא מכיר קיים בעולם.
לפי התער של אוקהם ובכלל, האופציה השניה היא הרבה יותר חסכנית ולכן סביר יותר להאמין בה.
אופס.
לגבי היהדות והתורה אני לא יודעת.
היהדות דורשת ממני משהו לעומת הכפירה שלא דורשת ממני כלום. אז אולי עקרון התער של אוקהם כן נכון בנוגע ליהדות.
ז"א, לא נכון. עקרון התער של אוקהם מוציא את היהדות מהאופציות הסבירות.
מצד שני המעגל של צ'טרסון כן מתרב עד ליהדות אני חושבת.
השאלה היא איפה עובר הגבול.
חומר למחשבה.
אני.גם.רוצה.לנגן.
שמה סיכות ביטחון בחולצת בסיס כדי שלא יהיה פתוח, לובשת חולצת בסיס מתחת לטישרטים.
