פורום תכף נשוב (עמוד 20)

יש שינויים בחיווט של המוח שמקורם בתהליך של השפעות נסיבתיות. חוויה מסויימת שקרתה שמלמדת את האדם בצורה אינטואיטיבית לקח, וממנה האדם משתפר. (ככה זה כל תהליך לימודי אגב, ככה המוח עובד. אגב, זו הסיבה למה היכולת להתבונן בטעויות שלנו וללמוד להבא היא המנבא הגדול ביותר להצלחה במתמטיקה לדוגמא). חשוב להדגיש שכאן אדם לא "רוצה" לשנות אקטיבית אלא המוח משנה מאליו. 

אבל יש שינויים במוח (לפחות ברמת הפוטנציאל) שהמקור שלהם הוא אישי ולא נסיבתי, ואפילו ההפך מנסיבתי. 

ברגע שרגש עולה לנו, הרגש הוא מסר מסויים שמכיל סכמה של מחשבות, (רגש של דחייה ממישהו למשל מכיל ומקפל את הזיכרונות של החוויות הלא נעימות איתו, האמונות על אותו אדם, ומתרגם את כל הזכרונות המחשבות והאמונות לרגש דחייה, רגש של השתוקקות למשהו מכיל\חייב להכיל בין השאר את האמונה שזה יביא אושר), הרגש זה הנסיבות שלי - זה החיווט שלי - זה האמונות והמחשבות שלי - ולכן הרגש הזה עלה. אבל את לא חייבת לציית לנסיבות הללו ולרגש הזה, את פשוט יכולה לחוות את הרגש בלי לציית או להדחיק. רק לחוות, להבין, ולמסגר מחדש אמונות ומחשבות טובות ונכונות יותר. (יש המון דרכים ושיטות למסגר). כשאת ממסגרת מחדש, את לא פועלת על ידי נסיבות, אלא דווקא אחרת (לפעמים הפוך) מהנסיבות, באמצעות התודעה והאונה הקדם מצחית. 

אם את מדברת על המצב הבסיסי שלנו כבני אדם שמושפעים באמונות שלנו מהעולם שמסביבינו וזה מה שנקרא בשבילך נסיבתיות, ולכן כל דבר הוא נסיבתי במובן של מושפע מגורם חיצוני - אז זה לא אומר שאין בחירה, זה אומר שיש בחירה בין שני דברים שאחד מהם הוא תוצר של חיווט במוח, והשני הוא תוצר של מסגור מחדש של אמונה שלא מחוייבת לחיווט הזה. כלומר יש כאן בחירה. זה שנתנו לי לבחור מתוך 10 מספרים מוגבלים (נסיבתיות של גורמים חיצוניים) ולא מתוך אין סוף מספרים לא אומר שאין יכולת בחירה פוטנציאלית בין ה10 מספרים (דטרמיניזם). 

אנחנו לא יכולים לבחור לעוף, אנחנו לא יכולים לבחור לרוץ 60 קמ"ש, אנחנו לא יכולים לבחור לשמוע עם 3 אוזניים, ולראות עם 4 עניים. גם הבחירה והאמונות שלנו שאותן אנחנו ממסגרים - זה על פי מה שיכלנו להגיע באותו רגע, על פי ההבנה שהיתה לנו. הם מגיעות מנסיבות?? כל דבר מוגבל הוא קשור לנסיבות, זה לא אמור להטריד את הרעיון הפוטנציאלי של בחירה.

אבל אני אומר לך עוד משהו -  השיפוט האתי שלנו שמבוסס על מצפון (חוקרים קוראים לזה "המוח המוסרי") לא מושפע (רק) מנסיבות אלא עומד בפני עצמו (חוץ מפסיכופתים), וניתן לחשיבה, לדיון, לשיפוט, ולהכרעה. והשיפוט האינטלקטואלי האינטואיטיבי שלנו לא מבוסס על נסיבות אלא על הכרה אינטואיטיבית שגם היא ניתנת לשיפוט, לחשיבה, לדיון, ולהכרה.  

ה"רצון" (?) שלנו או במילים אחרות - יכולת שינוי האמונות שלנו היא בחירה שלנו מתוך סך אפשרויות מוגבלות שעומדות לרשותינו, האמונות הללו הן לא תמיד תוצאה נסיבתית של השפעה מבחוץ, הן יכולות לפעמים להיות מתוך בחינה של האמונות מבפנים (כלומר ללא קשר מושפע מנסיבות חיצוניות, אבל ברור שיש את המגבלות שלנו כיצוריים סופיים) הן במישור הפסיכולוגי, והן במישור האינטלקטואלי.

@מקדוניה שום

אופציה א' (נהמא דכיסופא וכו) לא מסתדרת עם התפיסה שלי את המציאות, לא מסתדרת עם היכולת שלי לתפוס את המציאות

זה לא הופך אותה ללא נכונה, זה כן הופך אותה ללא רלוונטית עבורי

קראתי רק את לז ולא הבנתי איך זה קשור.