אני שונאת את הלחץ הזה שמשתלט עליי. אוף, זה לא טוב לי לא עכשיו ולא בכלל וכאילו שחסר לי עם מה להתמודד גם בלי זה 
פפפ הצילו
פפפ הצילו
למה פחד מסוגל לשתק אותי?סתרי המדרגה
איי. הלוואי שכל זה ממש עוד רגע מאחורייסתרי המדרגה
כלומר, יש עוד הרבה עבודה בעניין הנ"ל אבל לגבי המציף הספציפי הזה. בררר
אוף. קיוויתי שהפעם יהיה אחרת.סתרי המדרגהאחרונה
אלוקים, נגמר לי הכח.
אתה יכול לפחות להגיד לי מתי כל זה מסתיים? או מה אתה מנסה להגיד לי בזה?
אתה יכול לפחות להגיד לי מתי כל זה מסתיים? או מה אתה מנסה להגיד לי בזה?
חלק מהטיפים בחתימה שלי על שינהמשה
נועדו להתמודד עם המצב הזה.
תודה 
סתרי המדרגה
אני אוהב שגרה!משה
אבל היה נחמד הפעם. מינון נכון של עבודה מעניינת יחד עם טיולים ששווים את זה.
והלכתי בחג-שבת 15.7 ק"מ. יותר ממה שתכננתי
מה את עושה בשגרה שלך?משה
אה, אני גם תיעבתי את מערכת החינוך כשהייתי חלק ממנהמשה
באיזה שנה את?
כי יש סוף לזוועה הזו, ואחר כך מתחילים החיים שלך שאת בוחרתמשה
ובינתיים, את יכולה לבחור לך "איים" של הלו"ז.
מה את אוהבת?
מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
מה מרתק אותך בחיים שלך?
אני בסוף ימי במערכת הזו למדתי בתיכון שדרש פחות שעות לימוד וממילא איפשר לי יותר חיים פרטיים.
הממסד הזה באמת הוא כלוב מעצבן. לצערי אין משהו לעשות בקשר לזמשהאחרונה
...רצוא ושוב.
והאמת
שאין אמת
יום אחד אני אגלה איזו אמת אחת.רצוא ושוב.
זה יהיה חייב להיות ככה.
מצחיק.
מי שמכיר אותי לא יאמין.
דיבורים על אידאלים,
ארץ ישראל ובית המקדש,
קדושה חסידות תפילה ושמחה,
חצאיות ארוכות וגרביים,
התבודדות רבינו וליקוטי מוהרן-
אבל אמונה. אמונה.
איפה היא,
איפה אני.
היום.רצוא ושוב.
היום לפני חודשיים.
עוד שמור לי בטלפון.
הודעה אחרונה בשמיני לשני.
סיפרתי לה על הפחד הכי גדול שלי.
היא הראשונה והאחרונה שיודעת על זה.
ו... כלום.
אין תגובה.
חיכיתי וחיכיתי.
עוד שבועיים, אמרתי לה.
ואין תגובה.
ואני נשארתי עם ציפורניים שננעצות חזק ביד.
עם עיניים מתכווצות, ראש כואב, ושפתיים ננשכות.
והיא לא עונה.
אני כבר דילגתי על זה.
בדיעבד, טוב שהא לא ענתה.
ובכל זאת
מוזר בכלל ששיתפתי אותה.
אני יודעת שהיא בן אדם חכם.
והיא גם הזמינה אותי לדבר ואמרתי שאני עוד אעשה אתזה,
ולא עשיתי עד אז.
וגם החלום.
לא בטוחה אם חלמתי או דמיינתי,
אבל בחלום היא הרגיעה אותי.
טוב שהיא לא ענתה.
הסתדרתי בלעדיה והיא היתה יכולה להזיק.
אבל עדיין נשארתי עם חשש כזה,
שהיא כן ענתה,
ופשוט ההודעה לא נשלחה.
ויש מצב שבאיזה שהוא מקום בעולם,
היא יושבת עכשיו וכותבת עלי משהו דומה.
...רצוא ושוב.אחרונה
פעם בכרטיס אישי שלי היה כתוב:
בברסלב בוערת אש הבער אותה בלבי.
מחקתי את זה.
...רצוא ושוב.
הרבה פעמים אני מקנאה באלו שהבעיות שלהם מוגדרות.
כשהיא אומרת "הצלקות מהעבר" כולם מבינים שהיא מדברת על ההורים. והמחלה. והאימוץ. כולם.
כשהיא שרה "יש ימים של שאלות" כולם יהנהנו בהבנה, אחרי אחיין שלה וסבא שלה והכל.
כששואלים אותה מה איזור הנוחות שלה היא ישר תדע לענות על החוסר אחריות או הקשר עם אמא.
ואני?
אני.
איזורי הנוחות שלי הם:
לא לנסות כדי לא להכשל
לא לדבר
להיות בתפקידים רשמיים
לכאוב
וזה לא הכל
עדיין יהיה לי כאב מטורף כזה, פוצע
מליון איזורי נוחות לא מוגדרים.
כבר אמרנו שאני אוהבת שהדברים הם רשמיים?
נפלא. נפלא
לגבי לא לנסותמשה
יש לי הרבה מה להגיד, באישי.
היי, אני ממש מבינה על מה את מדברתפסידונית
וכתבת טוב.
הי תודהרצוא ושוב.
נחמד לשמוע
..........לפחות בחלומות.
הפעם אני מזדהה איתך..
....רצוא ושוב.
(ממ אנחנו מכירות
את די אמורה לדעת מי אני..)
אני יודעת.לפחות בחלומות.
אבל כתבת שאם מישו מכיר אותך באמיתי שלא יגיד. אז לא אמרתי.
..........לפחות בחלומות.
הפעם אני מזדהה איתך..
וואו, כל כך.קנגורו.אחרונה
....לפחות בחלומות.
האלו. עם העליזות הקיומית.
חיוך מרוח תמידית וזוג רגליים מקפצות.
הם זזים ורצים ועושים וצוחקים ומתלהבים
בערך שלושים פעמים ביום.
וככה גם ביום למחרת ובזה שאחריו.
כאילו שאף פעם לא נמאס להם לשמוח.
כאילו שאין מה שיגרום להם להפסיק לשמוח.
יש בהם קסם, אין ספק.
שמחת החיים הלא מציאותית הזאת שלהם
יכולה להפנט אנשים.
...........
אנשים כמוני למשל.
שעושים מזבוב פיל.
שכדי לצחוק באמת פעם ביום
הם צריכים להתנשף כאילו טיפסו הר
עם זוג רגליים קטועות.
ואז לעמוד שם בפסגה
ולנופף בשתי ידיים
שלפחות אותן יש להם
אך הם שוכחים להודות על כך,
כדי לגרש יתושים בדמות מחשבות טורדניות.
לפחות גוש המועקה בסרעפת נעלם לבינתיים.
מפנה מקום לצחוק לחלחל פנימה
למשך כמה שניות.
כמה שניות בודדות
לפני שהנשימה מצליחה לחזור לעצמה.
לשגרה משמימה של
שאיפה נשיפה שאיפה.
והיתושים נסחפים פנימה.
והמוני זבובים בתחפושות פילים
מתיישבים על הסרעפת בצורת גוש מועקה.
הידיים שוב נחות לצידי הגוף, אדישות.
והעצבות חוזרת למקומה,
והשגרה ממשיכה כרגיל.
...........
והאדם עומד לבדו
על ראש הר של צחוק.
מתבונן על תחתית הגבעה,
משקיף על חבורת אנשים מאושרים,
ומבין.
שוב הוא זז בכיוון ההפוך.
ממממלפחות בחלומות.
מה עושים? כשנרתעים מאדם בצורה טוטאלית כמעט לגמרי?
כשכמעט לא מצליחים להיות לידו בלי לנשוך שפתיים בכח כדי לרסן את עצמי?
כשכל דיבור, מגע, מבט הכי קטן,
מוציאים אותי משלווה לגמרי?
ולא, הוא לא עשה לי כלום.
יש לזה כל מיני סיבות, כן.
אני לא בטוחה שאני מודעת לכולן.
אבל באופן כללי, לא קרה שום דבר חריג.
פפפ
מתסכל כל כך.
שונאת את המצב הזה
ולא מצליחה להשתחרר ממנו.
וקשה לי ככ להיות ליד הבן אדם.
איך? איך משתחררים???
ואיך הגעתי למצב הזה בכלל??
מותר, ואפילו אשמח לתגובות פה.
...אין ייאוש!
ממ.
רק אומרת שמזדהה.
בטירוף.
זה קשה.
כל כך.
ודווקא אצלי כן קרו דברים שגרמו לזה.
הלוואי שידעתי מה לעשות.
אופ.
הלוואי שיהיו לכולנו כוחות להתמודד ולעבור ולצאת מזה.
....לפחות בחלומות.
אמן.
ורק שתדעי, אני קוראת את כל השרשורים שלך פה.
וכואב. מאוד.
הלוואי הלוואי שיהיה לך טוב.
פלופ זה ככ מתסכל..
אני יודעת להצביע על מה מפריע לי באדם.
או לפחות חושבת שאני יודעת.
אבל זה לא משו שאמור להזיז לי בצורה כזאת.
אם רק הייתי מצליחה להשתחרר מכל החסימות האלו..
זה אדם קרוב
שאמור להיות לי קשר טוב איתו.
עזבי טוב, קשר.
ואני רוצה בו.
אבללל
לא מצליחה להפסיק להירתע
וכשכן, ברגעים נדירים,
כבר יש בינינו הר.
מביחנתי.
ברררררררררררררר
...אין ייאוש!
אמן ואמן.
היי, תודה.
הלוואי. לכולנו.
אופ.
פשוט מזדהה. כל כך.
אופ.
הלוואי שיהיה כבר טוב וזהו
כע..לפחות בחלומות.
כשכבר אין כח להתעסק בכל הכאבים הקטנים והגדולים
רוצים רק שיגיע טוב מושלם
וזהו.
...אין ייאוש!אחרונה
כל מילה.
..פה לקצת
א
מ
א
ל
ה
אלוקים
אני בידיים שלך
תעשה טובה
תדאג שיהיה טוב
מ
א
ל
ה
אלוקים
אני בידיים שלך
תעשה טובה
תדאג שיהיה טוב
כמה כיף.לעבדך באמת!
כמה כיף לגדול איתה.
וכיף שהיא היא.
ולראות איך פתאום היא נפתחת,
וכמה היא מבינה.
ומעניין אם אי פעם אדע להעריך אותה.
מה תגידי?
וכיף שהיא היא.
ולראות איך פתאום היא נפתחת,
וכמה היא מבינה.
ומעניין אם אי פעם אדע להעריך אותה.
מה תגידי?
קצת שירים ועפנולפחות בחלומות.
אלוקים
אל תשליכני
אל תעזוב אותי לעולם
תן סימן
שאתה שומע
מה אני
אני רק בן אדם
(חיים ישראל. תודה על זה.
אם יגיע יום שלא אסתיר דבר
תדעי שהסיוט הזה נגמר
.............
ואת תשאלי
את כל השאלות
ואת תספרי
יותר מידי סודות
ואת כאן
עד שסוגרים את האורות
עד שהמסך הזה ירד
יש עוד מה לראות.
(נתן גושן. זה השיר שלי.
ועוד כמה
.....לפחות בחלומות.
אני רוצה להצליח לכתוב הרבה
ויפה
בלי מחסומים
מעצורים
שנדחפים לי לכל מקום.
אני רוצה
שהטוב הזה
שאני חולמת וכותבת עליו
כל כך הרבה
כשאין לי כח לפרט
את מה שכואב,
הטוב המושלם
המלא
יגיע כבר.
אני רוצה
שיהיה לי טוב בבית.
אני רוצה
שאמא שלי
שהיא אדם מדהים
תכיר אותי יותר
בצורה אמיתית
כמו שחושבת וחולמת
עננה של היום
ולא של לפני שנתיים.
רוצה
קשר חם ופתוח,
משוחרר
עם אבא והאחים.
רוצה
להפסיק להסתיר.
.....לפחות בחלומות.
אני רוצה להצליח לכתוב הרבה
ויפה
בלי מחסומים
מעצורים
שנדחפים לי לכל מקום.
אני רוצה
שהטוב הזה
שאני חולמת וכותבת עליו
כל כך הרבה
כשאין לי כח לפרט
את מה שכואב,
הטוב המושלם
המלא
יגיע כבר.
אני רוצה
שיהיה לי טוב בבית.
אני רוצה
שאמא שלי
שהיא אדם מדהים
תכיר אותי יותר
בצורה אמיתית
כמו שחושבת וחולמת
עננה של היום
ולא של לפני שנתיים.
רוצה
קשר חם ופתוח,
משוחרר
עם אבא והאחים.
רוצה
להפסיק להסתיר.
זימוןסערה
ברשות מרנן ורבנן
נכאיב
על שאני כבר לא שלו
נכאיב
על שאני כבר לא שלו
היא אוטיסטית. וזה לא קללה. תבינו.פיצוחית
מי זאת?זית שמן ודבש
יש כמה. הפעם אחותי.פיצוחית
(אני גם מתנדבת בארגונים של ילדים מיוחדים ובלי קשר מכירה אישית כמה על הספקטרום. ושונאת את הביטוי וההכללה הזו..)
מה זאת אומרת? |בור|זית שמן ודבש
לא הבנתי.
מה אמור לאמור?פיצוחית
אחותך היא אוטיסטית?זית שמן ודבש
ומה קרה דווקא הפעם?
אחותי היא אוטיסטית כן.פיצוחיתאחרונה
ויש עוד כמה שאלות? כי אין לי ממש סבלנות הפעם בקטע..
כל כך.פה לקצת
שולחת חיבוק
אתם יודעים?לפחות בחלומות.
אתם יודעים מה הדבר הכי טוב ומיוחד בפורומים פה, ובמיוחד בפורום הזה ושכמותו?
שפה כולם רואים רק נשמות. רק פנים. נשמות פוגשות נשמות.
בלי מסכים. בלי מסכות. בלי המוני מחיצות חיצוניות.
רואים ישר לנפש פנימה.
וזה כל כך גדול.
כמעט ואין דברים כלו בעולם שלנו.
דיבור שהוא אמיתי ופתוח ועמוק.
בלי להתפדח ולהתבייש במי ובמה שאתה.
ככה. פשוט, טבעי.
ישר מהנשמה.
ויש פעמים שהקשר הפשוט הזה גם מתפתח אל חוץ לגבולות הפורום.
והופכות להיות חברות אמיתית וגדולה יותר מבדרך רגילה.
כי כשכבר קשורים ומחוברים מבפנים,
אז כל גבול חיצוני שבצורה אוטמוטית היה מפריע או מונע מהקשר להתקיים,
מתגמד. נעלם.
וגם אם קשר כזה לא נוצר,
ונשארת רק התייעצות קטנה מפעם לפעם,
עם אנשים שפה הם וירטואליים אך אמיתיים מאוד במציאות
ויש בהם המון טוב וחכמת חיים
שמתגלה מיד, בלי הסתרות, זה ענק!
ויש גם חסרונות, אני לא אומרות שלא,
וצריך לדעת להשתמש במקום בתבונה, בלי לאבד את הראש, מכל מיני בחינות.
אבל כשמצליחים- אשרינו!
מייסדים- אשריכם!
זה מה שחלמתי כשתכננתי פה. איזה כיף.משהאחרונה
חשבתי עליךאני מפחדת.נחל
אני לא אכתוב לו שאני מפחדת, כשאין הסבר ממשי למה ועל מה.
אבל אני מפחדת,
לא טוב לי,
קשה לי מדי, עם הדרך של הקב"ה לרמז לנו על דברים לא ברורים; לוקח מאיתנו נשמות טובות, חולי בעם,
די
תגיד לצרותינו די, מגיע לנו טוב אמיתי,
אבא.
תחבק אותי, אני מפחדת,
וזה שובר ומרסק,
חייבת להאמין; זו התרופה הכי טובה
אבל
אני חייבת חיבוק
ולבכות.
מחר אני בירושלים. מזל.
אבל אני מפחדת,
לא טוב לי,
קשה לי מדי, עם הדרך של הקב"ה לרמז לנו על דברים לא ברורים; לוקח מאיתנו נשמות טובות, חולי בעם,
די
תגיד לצרותינו די, מגיע לנו טוב אמיתי,
אבא.
תחבק אותי, אני מפחדת,
וזה שובר ומרסק,
חייבת להאמין; זו התרופה הכי טובה
אבל
אני חייבת חיבוק
ולבכות.
מחר אני בירושלים. מזל.
אני לא יודע איפה להטביע את הכעס הזהסביון
ומה לעשות לו בכלל
והוא לא מרפה
פוגש אותי כל פעם במקום אחר
אררר. תלך ממני כבר. מי צריך אותך בעולם.
כעס אצור למכירה, יד שניה במצב מצוין. מי שרוצה לקנות שישלח מסר.
והוא לא מרפה
פוגש אותי כל פעם במקום אחר
אררר. תלך ממני כבר. מי צריך אותך בעולם.
כעס אצור למכירה, יד שניה במצב מצוין. מי שרוצה לקנות שישלח מסר.
מצטרףזית שמן ודבש
אולי תשחרר אותו לפח האשפה?משהאחרונה
פעם היה לי רגש שהציק לי.
ואמרו לי, לנשום אותו עמוק ולשחרר אותו לעננים, או לנשום אותו עמוק ולירוק אותו לפח האשפה.
שרדתי.אור עולם
קטע.
זה היה סיוט ארוך במיוחד.
זה היה סיוט ארוך במיוחד.
..ביחד ננצח
לא.
לא רוצה לבוא מחר.
נחמד לי ככה.
מספיק היה רע היום
לא רוצ הלראות אותה
לא אנשים, אני לא רוצה ללכת מחר לעבוד.על זמני
אבל איך אבא שלי אומר(ואני שונא את המשפט הזה)
"מישהוא צריך להביא לחם הביתה"
ואני לא רוצה לעמוד עכשיו שעות ולעזור לאנשים ולראות את הבן שלה.
חשיבה חיובית, אני רוצה לעזור לאנשים למצוא את ה"...." שמתאים להם ואת מה שהם צריכים.
ומחר זה ממש קצר יחסית, אבל זה על באזכרה של סבא שלי...
וביום שני זה כול היום! אני ימות\ אמות.
חשיבה חיובית, יום שלם זה שעות נוספות.
ולמרות שאני לא צריך להביא לחם הביתה אני רוצה לטוס, לנפוש,
לעוף רחוק, להסתכל על דברים כול כך מהממים.
אה, עוד חשיבה חיובית, אני עושה משהוא משמע אני מתקדם.
אני לא רוצה לחזור למקום ששימחת חיי לתויה בקשר איתה, לא רוצה.
רוצה לבוא ממקום אחר,
וקצת דברים שיעזרו לי מחר(אולי לעוד אנשים) מהאתר בין המרכאות
כל מה שצריך ללמוד לעשות, לומדים תוך כדי עשייה.
- אריסטו
לא תמיד מביא המעשה אושר, אבל אין אושר ללא מעשה.
כל יום אני קם בבוקר ומעיין ברשימת "פורבס" של האנשים העשירים ביותר באמריקה. אם אני לא שם, אני הולך לעבודה.
העבודה מחסלת את שלוש הרעות הגדולות: שעמום, פשיעה ועוני.
- וולטיר
הזורעים בדמעה, ברינה יקצרו.
{ פרק קכ"ח, פסוק ה' }
מעט ידע שמלווה במעשה שווה הרבה יותר מהרבה ידע שמלווה בבטלה.
אין נפשיותו של האדם מתגלה לו לעצמו מכל צדדיה ובכל עומקה אלא תוך עבודת חיים ולא מתוך חיטוט וניקור מוחי או דמיוני.
אני רוצה לעשות לה טובמעייןןן
להוכיח לה שאני כן אוהבת אותה!