פורום ריק ומוסתר (עמוד 1174)

די, אתם חופרים כבר מהבוקר!
תשתקו קצת!
תשבו קצת!
אתם קופצים וצורחים!
כל הזמןןןן!

אוף ואסור
אני לא מסוגלת פשוט.
נמאס לי לעבוד על כולם ועל עצמי שזה ייגמר מתיישו.
אוף.
הצילו

כן עוד פעם הייתי בן אדם שאחרים יקראו לא נאיבי

איך אהבתי להיות ככה! איך האמונה שלי הייתה אחרת.

איך החיים היו אחרים.

עד שהגיעו אנשים שלעגו לאמונה התמימה הזאת. שגרמו לי להבין שזה מצחיק.

ואז הלכתי בעקבותיהם. כלפי חוץ? לא ראו דבר.

כלפי פנים? לא תרצו לדעת

ואז באיזה נקודה טובה בחיים, בא לי הבזק השתוקקות לקירבת ה'

ומאז אני איתך. רק איתך אבא. וטוב לי להיות איתך.

יהיו כאלה שיאמרו - תמיד היית הצדיקה שלנו. מה נשתנה? את אותו הדבר לא נשתנית אז ולא השתנית בחזרה.

אך בתוך? נשתניתי כל כך

האמונה שלי עכשיו לא טהורה כשל ילד

אך היא חזקה יותר ברוך ה'!

ולא לא אכנע עוד ללועגים למלכותך אבא!

לא מתביישת במצוות שלך. לא בצניעות שלך. גרביים זה הדבר הכי יפה בעולם. כי אין דבר יותר יפה מן הצניעות. לא בתפילה שלך. כן לוקח לי זמן להתפלל. שהם יקבלו את זה. וכן גם מנחה אני אתפלל. אני רוצה עוד קשר אליך אבא.

אז מה אם הם יקראו לי צדקת. זה לא גנאי. זה השאיפה שלי אבא. ועכשיו זה ברור גם לי.

אני גאה בזה. שאחרים יקראו לי דוסה. זה לא מפריע לי כלל. 

אם כבר זה צריך להפריע להם שהם לא.

וכן שיכבדו את זה. אני כבר לא אשמע שירים שלא מתאימים אפילו קצת לנשמה שלי. לטהרה שלי. פעם עשיתי לעצמי הקלות שאם הם לא מהפלאפון שלי אז זהו לא ברצוני אז מותר לי. היום אין!! זה פוגם לי בנשמה.

אני משתדלת לעשות רק את רצונך יתברך אבא.

אנא כוון אותי.

אבא תודה! תודה שלא נפלתי לבור שקשה הקימה ממנו.

שבכל זאת כל הנפילות שמרתי על תפילה אחת ביום לפחות איתך. ברור לי שבזכות זה הגיע אלי הבזק ההבנה של גדולתך.

תודה שלא נטמאה לי הנפש בסרטים, כי לא הייתה לי האפשרות לראות אותם. אני רואה חברות שגם נפלו. והייתה להן האפשרות הזאת. ואוי איפה הם היום טאטע! אבא תוציא אותם משם. כל כך קשה להם שם.

אבא תן שמעכשיו רק אעלה

תודה אבא

 

א ני ל בד ל בד ל בד

כבר נמאס! לא נגעתי שבועיים בגמ'!! בנס עוד אני עובד וקצת מטייל ולא נמק בבית!!! 

כבר לא יכול, אני עוד רגע משתגע מהחוסר לימוד הזה.... 

מחכה לישיבה, רק שם אני באמת גדל... גדל לחיים....

באישי: אני מתחיל לרצות יותר ללמוד תורה, רוצה יותר מידות, הכוח רצון עולה.

 

במדינה: הממשלה מתחילה להתפכח, בנט מחזק את החינוך, ליברמן מקשיח יותר (לפחות מקודמו), ובאופן כללי הצבא, המשטרה, המוסדות ושאר העם הטוב ממשיכים לעשות הטוב ועולים למעלה.

 

בעולם: מה שיש באירופה, זה רק לטובתנו. המזה"ת, משנה פניו, בעז"ה נראה טוב. ובעזרת ה' שממש חייבים עכשיו, טראמפ יהיה נשיא המדינה המחרפנת הזו...

 

 

|לזיכוי הרבים|קודם כל, שאני לא ישלה את עצמי, נפילות יהיו. אני לא יכול לעלות ברצף, השאלה היא איך קמים מזה.

 

אז מה אני רוצה? אני רוצה להיות יהודי טוב יותר. אני רוצה לאהוב באמת ובתמים כל יהודי, להזיל דמעה על כל הרוג בתאונות, להישבר מכל חולה (לא להישבר לגמרי). אני רוצה להיות באמת יותר שמח, לראות תמיד טוב וצד חיובי. לשמוח גם אם מישהו מעצבן אותי. להאמין בעצמי, שאני יכול לעמוד בכל ניסיון כזה או אחר. ולא, פשוט לא לומר לשון הרע, לא לרכל. לשמוח בכל יהודי, ה' יזכני וה' יעזרני. לירא מרבנים, כמצוות אלוקיי.

 

אז מה אני רוצה? אני רוצה לאהוב יותר לימוד תורה, ממש "והערב נא". אני רוצה באמת מכל הלב, לשמוח בכל תפילה, לקחת את זה ברצינות, עבודה שבלב. להאמין בה', באמת ובתמים. להיות עבד של ה'. ולהשתדל ממש לא לחלל את שמו, הרי יש עלי כיפה, ושח"ו מה יחשבו עלי. אני ממש רוצה לאהוב את ה', להכיר תודה על זה שדואג לי 24/7 שלא אקבל צרה זו או אחרת, לא לחטוא. לשוב בתשובה שלמה, להתחרט ולבכות על כל נפילה. להיות עז בקדושה, לא לפחד. לירא מה' פחד אלוקים. שאני אירא ממנו בבואי לבי"מ/בי"כ. שדיבור חולין יזעזע אותי עד עמקי נשמתי.

 

אז מה אני רוצה? למצות את כשרונותיי שנטע בי רבון העולמים. אני יודע את זה וזה? אז יאללה! לנצל! לא לפחד! שה' הטוב ייתן לי ביטחון, ייתן לי כוח, ייתן לי עזות בקטע טוב. 

 

אז מה אני רוצה? שמשאת חיי תתגשם, לראות ברוב ימיי עם כל עם ישראל את בניין בית המקדש, עם כל הדברים הטובים העתידים לבוא, א"י השלמה, מלך המשיח, כהן ונביא. שעמ"י יהיה כחול אשר על שפת הים. שימי החושך יבואו אל קיצם, שאני אחיה בצל ה' בשמחה ובאמונה עם כל ברואי עולם.

 

ה' קורא את זה, וה' יקיים את זה.

-די עם המצבי רוח האלה.
די. עברת את זה כבר.
מספיק.
-זה לא אשמתי שזה חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים.
-את יכולה למנוע את זה.
-אני לא. אני כל כך השתדלתי לברוח ממקור רע. עזבתי הכל. את כל העולמות שלי. חזרתי לעולם אחר. טוב יותר. אבל כלום.
בכל מקום הרע שולט.
-זה לא נכון. יש מקומות שהטוב הוא השולט שם. איפה כל האנשים המאושרים אבדו פתאום? איך את לא רואה אותם?
-מצטערת שאני לא ברמה שלהם. ושרע לי
-למה רע לך?
-כי עזבתי מליוני אנשים. נפרדתי עשרות פרידות. איבדתי המון בדרך ל'חזרה' ואיבדתי בעיקר,
את עצמי.
- ומה את יכולה לעשות כדי להחזיר את האבדות?
-לחזור להיות חברותית מבחוץ אבל ברגעי שקט להתפרק ולדמם.
-מה זה אומר לחזור? מה את עכשיו?
-עכשיו אני בעיקר לבד ועם כמה אנשים בודדים וטוב לי ככה.
הם יודעים לזהות אותי. זה לא דורש ממני המון מאמצים. זה גרוע אבל לא אכפת לי.
-את עצלנית. את מודעת לזה?
-ברור. זה מאז ומתמיד.
-זה לא נכון. פעם היה לך הרבה יותר נכונות לחזק קשרים וליצור חברויות.
-נכון, כי פעם הכל היה תותים והיה לי טוב עם עצמי ועכשיו לא- אז עד שאני לא חוזרת למצב שטוב לי עם עצמי אני לא יכולה לחזור להיות במצב שטוב לי עם הסובבים אותי.
-אני מבינה. אבל זה לא לגמרי נכון. את עדין בקשר עם אנשים, עדיין יש בתוכך רצון ונכונות.
-רק עם מי שזה בא לי בקלות.
-אפשר לשאול שאלה?
-מוזמנת לנסות.
-את מדברת עם עצמך לפעמים?
-אף פעם. ברגע זה זאת הפעם הראשונה.
-כדאי לך לדבר יותר. זה טוב. אני פה בדכ. אין לי לאן ללכת בעיקרון.
-תלכי תלכי. את סתם מסבכת לי הכל
-אני רק רציתי לעזור..
-לעזאזל אף אחד בעולם לא באמת יכול לעזור לי בלי שאני יעזור לעצמי|לוחש לאוויר|
-שמעתי את הלחישה. תתפסי את עצמך ביידים.
-שמענו אותך. נראה אותך עושה את זה
-התייאשתי ממך. לילה טוב
-כולם כבר, זה בסדר.
לילה טוב? יש דבר כזה?
-|אין תגובה|

החיים טובים

סוף סוף

אני פשוט פוחדת.

ואמרתי שלא כותבים עלזה.

אבל אני חייבת

 

אני רוצה להוציא מתוכי הכל.

נמאס לי מכל ההצגה הזאת.

אני אני

אולי זה קצת חבל

אבל אזמה ועדיין

יש לי הורים זקנים.

 

אבא, סליחה שאני מאכזב אותך פעם אחר פעם, אני שוב ושוב מצער את בניך אחיי.

אני ממשיך גם כשזה ברור לי שאתה אסרת עליי לעשות את זה. 

אני כל פעם מתחרט, באמת שהלב נשבר, אבא, טהר ליבי...

תחזיר לי את התום באמונה, שאני לא אחשוב מחשבות מלוכלכות, אני לא באמת רוצה את זה.

גם אם אני רודף אחרי הרע, זה לא אני, זה לא אני! 

אני עבדך, גם אם מרדתי, זה לא ברצוני! אני מתחנן, תרצע אותי לעבודתך, שאני לא אסור ממנה לעולם, ולא בניי ובני בניי.

אני באמת ובתמים משתדל לעשות הטוב בעיניך, אבל, ה', מה אעשה, ואתה יצרת את העולם הזה בהעלם.

אינני רואה, אבא, כמה חסר. עלמא דשיקרא.

אבל דע לך, ה', אתה בוודאי יודע יותר ממני, אבל אני אומר זאת, אני לעולם לא ארצה לעזוב אותך! הרי אתה בראת אותי, אתה אבי, אתה זה שברא את העולם הזה, לך אני מודה על חסדיך העצומים, ומתפלל לפניך על החיסרון בחיי, ומתחנן שתסלח לי ל עוונותי. ה', רק תחזק אותי, וירוץ עבדך כמו אייל, ישתחווה מול הדרך!

 

הגלה נא ופרוש חביב עלי את סוכת שלומך. באמת שאני מחכה ליום שתאיר ארץ מכבודך, וכמה נגילה ונשמחה בך. אבל בבקשה ממך, מהר אהוב! כי בא מועד, וחננו כימי עולם... אני לא מסוגל לסיים, כי בקשותיי ממך, לא תמו, ה' האלוקים.

בגלל שנתינה מולידה אהבה,שרואים את הרחמים ומפרשים אותו בצורה לא נכונה אז יכול לצור מצב שמישו רוצה לעזור מתוך רחמים והצד השני רואה את זה כנקודת פתיחה לדבר אחר,לא מתוך בחירה,כי זה הטבע.
וואי זה מסוכן.
(לא יאמן שזה עדיין מעסיק אותי)

אבאלה
תעזור לי לצאת מזה

רגע
מה?
שוב שוב...

שבת --

שלוםם

 שמחה

   מועילה

  מהנההה

           שתשכחו את כל הצרות שצצות לפעמיםם

           וזהוו שתמשיכו להיות אנשים טובים