שרשור חדש
פשוט מייאש.....מתי ייבנה?

כאילו, המשיח לפעמים באמת נראה חלום.

אני זוכר, שפעם (ועדיין חושב) חשבתי, שאם באמת, אני באמת מכל הלב אבקש מה' שיביא את המשיח, אז הוא יבוא.

ואז הגיע הייאוש: מה? האמוראים לא ביקשו מכל הלב את המשיח? מה אני גדול מהם?!

אף אחד לא גדול מהם אבלמישהי בנערותאחרונה

אבל אז המשיח לא היה צריך לבוא

 

 

אבל עכשיו ה' ממש מחכה לתפילות שלנו כי אנחנו בעקבתא דמשיחא ויש לכך הרבה סימנים

אני צריכה להיגמל מהפורום הזהאור מ
אנשים נולדים עם הילה שמבודדת אותםאור מ
קוראים לה
אינטרסים




תחשבו על זה שוב
ושוב
ויש כאלהתועה בשדה..

שעוטפים עצמם בהילה אחרת.
שקוראים לה
טוב.
הילה של עזרה לאחר.
 

^^V.I.P

זה נורא שלילי לחשוב כך לא? אור

לא.זה מציאות.אור מ
...V.I.P

אבלאבל לא כל פעולה של אנשים מגיעה מתוך אינטרסים...וזה לא מבודד אותם..

 נראלי

תחשבי על דוגמא של מעשה שאת עושה.תנתחי אותו לעומק.אור מ
ותראי.

כל אדם הוא פועל לפי האינטרסים שלו.
וכך יוצא שהוא בודד כי הוא מחפש את האדם שיקשיב *לו*.
ובדרך כלל אנשים לא אוהבים להקשיב.
ואז אין לזה סוף......
...V.I.P

לא הבנתי תחלק של להקשיב, אבל נניח אחותי ישנה ובאלי שיהי לה טוב אז אני מכסה אותה בשמיכה במת' כי אכפת לי ממנה בלי שום אינטרסיםם

 

צודקת.אבל היא אחותך.אור מ
זה לא כל כך מה שהתכוונתי
אינטרס>>V.I.P

לפי הבנתי, זה טובה עצמית שיוצאת לך מעמעשה והיא זו שמניעה אותך לעשו את אותו מעשה

--אור מאחרונה
לא ריק ולא מוסתר. פוףיש לי סיכוי


לחיות את המוות!פתחתי ניק


פו.תועה בשדה..

זה נגמר.
שלא יתחיל שוב.
בעע

אני כ'כ מרוסקת שאני רוצה לבכותמישהי בנערות


אח, כל היום אני נמעכתמישהי בנערותאחרונה


המשיח! איפה אתה?!מתי ייבנה?

והיו לילות שבהם ציפיתי

באמת, באמת קיוויתי.

אני זוכר את ההתרגשות

שהייתה. עכשיו, שוב נשאבתי לעולם החומרי.

שוב, לא הדבר הראשון שמעסיק אותי זהו המקדש.

וזה לבד צריך להביא.

ועוד 1,000 שנה, כשבני בנינו, על האדמה הזו, שלווים, עם המקדש והדברים הצפויים,

יקראו שלפני 1,000 שנה, אילו צרות היו בגאולה.

אילו מחלוקות,

פירוד נוראי,

ונצרכנו לרציחות לאחדנו,

כמה צער ערב המקדש.

 

עכשיו, תחשבו ברצינות. זה עומד להיות מאחורינו.

זה לא יקרה בשבוע, ולא שבועיים.

זה יהיה הלילה! עכשיו תלכו לישון, ותתעוררו בבוקר לעולם חדש באמת. ה' יעשה זאת, אם ירצה.

יפה יפה.נחמיה17


פשששV.I.P


אני אוהבת לקרוא את זהמישהי בנערותאחרונה


אוףכבשה
וקשה לי איתה ממש
וזה מוזר כי עם רוב העולם אני מסתדרת
אני פשוט לא יכולה לסבול את ההתנשאות שלה
ואולי כל הפוסל במומו פוסל
ואולי אני סתם מדמיינת ורגישה לכל פיפס שלה
אוך

סופריקה~
..תועה בשדה..

אני כותב

וכל מילה שורפת

והשריפה

טובה היא

מלבבת לב ונפש
ותוך כדי,
נשרפים עוד דברים,
ואז זה כבר כואב,
מדי.
וזה מבלבל,
כ"כ

וקשה.
 

..תועה בשדה..

והימים עוברים,
והבלאגן לא.

הוא רק גדל

י'מבוזבז אתה כותב כל כך יפהמישהי בנערות


אני דווקא לא חושב ככהתועה בשדה..


כי אנשים לא יכולים לראות את הכשרון של עצמם, ככה זהמישהי בנערות


אז תתחיל לחשוב...אור מאחרונה
אוף. די.יהודיה בנשמה

 

 

וקשה לי שלושת השבועות.

מההמת!א"י לעמ'י

נשמהה!! קשה מבחינה נפשית? או מיזה שאסור לעשות כלום?

 

מזה שאסור לעשות כלום!יהודיה בנשמה

ואי אפשר לשמוע שירים שזה הכיהכי נורא!

 

ואני גרה באיזה חור בירושלים מוקף בערבים מעצבנים כך שאין לי כ"כ לאן לצאת ואני סתם תקועה בין ארבע קירות!

אוף!

וואי וואי... נראה מבהיל לקרוא אתזה..יהודיה בנשמה

סליחה! נפלתי עלייך...

הכל טוב?בריו
וואלה... לא בדיוק...יהודיה בנשמה


רוצה לשתף?בריו
מוזמנת לדבר איתי
כבר כתבתי את הבעיה...יהודיה בנשמה

מוזמן לתת עצות...

אניבריו
שומע שירים בעיקרון וגם יש היתר לשמוע שירים עצובים ואת זה שלא מטיילים אפשר לנצל לחיזוק הקשר המשפחתי
ואאיי.. נשמהא"י לעמ'י

אני איתך בלב נשמהשלי..

רבש'ע אוהב אותנו! זכרי שתמיד הכל לטובה!

תנסי לעשות משו שאת אוהבת!

לצאת מכל הדיכאון הזה..

מוזמנת לבוא לפרטי

אבל מותר לטייל וללכת לבריכה, רק שירים אסורמישהי בנערות

ואל תקשיבי לבריו כי הוא מקל בהרבה דברים אז זה לא דוגמא בכלל

 

 

אל תצעקו עלי אני לא אומרת שבריו הוא לא איש טוב אבל בעניין ההלכתי זה קצת...

קשה קשה ונכון.נחמיה17אחרונה

דמייני בנפשך:

לפני כמה ימים נפרצה החומה.
העיר נהפכת, ממש, נהפכת!
ירושלים עיר הקודש המבוצרת.
 מכנסת בתוכה חיי קודש של אומה.
חיי קודש, קשה לתאר מה זה חיי קודש של אומה.
זה אומר שכל אדם פרטי התקשר כל כולו שם לכלל ישראל.
ואם קשה לתאר חיי קודש של עם ישראל, את כלל עם ישראל אי אפשר לתאר.
פתאום בזמנים מסויימים מי שהיה עם הארץ- שקוע בקרקע- בין רגע,נהיה חבר.
נביאים הלכו בינינו הופענו אור על כל העולם.

 

לפני שלש שנים צמצמו אותנו,
 דחקו אותנו אל הלב- ירושלים. רק שם.
וירושלים- באופן טבעי מתכנסת ומכנסת חיי הקודש של אומה שלמה.

כל רע ונגע לחייה של האומה לא יכנס לתוך עיר הקודש.

 

ופתאום.

לפני כמה ימים, אין לתאר את המכאוב הנורא.

הובקעה העיר! עיר הקודש הוחדרה תרבות מערב! אוי נא לנו.

בוטל התמיד, כן, התמיד.

התמימות שבקשר התמידי של כל אחד ואחד בפרט וכאומה. קשר עם רבונו של עולם...

או אז הבנו- חיי הקודש תמו להם. ומקום העבודה עולה בלהבות..

עדיין לא, לא בפועל.

אבל גם אם כן הוא גם ככה שרוף.

הרומאים בדרכם להר הבית הופכים כל אבן ואבן. הורגים עיר!

לא, לא רק את אנשיה, את העיר ככמעט ישות!

ובהר הבית יעלו הם ויהפכו עד אשר יגיעו לבית עצמו.

הו, לא זוהי דרך ארוכה, מהיות לנו חיי קדושה לשביקת חיים לכל חי,כאומה!

כאומה נופלים בתוהו.

כאומה בכאבי גסיסה.

ייסורי דרך מוות חווים עתה.

לימים יקראו ימי אלו 'בין המצרים' לא לחינם

אחר מיצר העיר והיגון- עוברים להרג לב האומה,קשר העבודה,פלולי קרבנות.

כעת רק נעשה דברים כסימנים, ציונים. יהדות, אמיתית, של א"י. כבר לא יהיה יהיה רק כנגד תמידים כנגד מוספים..

עוד אלפיים שנה אם חו"ח לא נגאל, מעניין איך יחוו את החיתוך בבשר החי, כשהבשר כבר מת?...

בטח יצומו ויבכו כל הזמן שהם לא זכו להבין את הכאב אפי'.

או יתפללו כל הימים האלה , בלי תורה,

איך אפשר ללמוד מהתורה המשמחת?

ואם , אולי, חו"ח ישכחו הכל?
ינטשו דרך אבותם.
ישמחו בימים אלו ישמעו שירים ירבו באוכל ומשתה, טוב זה על בטוח לא יקרה.

איך אפשר?

המציאות לא יכולה לשמוח כך.
בוודאי ינהגו במיעוט שמחה לכל הפחות!
ינהגו וישמרו כהלכה לכל חי! כן.
שיצטערו לפחות קצת.
שיצטערו שאין הם מבינים אפי' על מה רק שיבכו דמעות כאב.
 לפחות זה דבר שרואי לבכות עליו. לזרוע בדמעה.

.

עכשיו, נכון ימים אלה "מעצבנים" ממש לבכות את התמוז!

אולי אפשר להקיל בכ"ז? קצת לשמוח, לא הרבה.

אוף, כזה מעצבן....

לא רגע, אה,כן! מצאתי מילה- מדאיב מכאיב  אבל. יושבים שבעה על אדם שמת.

אבל על אומה- לפחות פי שלוש שוב ושוב ושוב. וכמו שלמדנו כבר ממהלך הגאולה,

הפעם השלישית תהיה ארוכה וקשה.

אך הפעם השלישית- היא די והותר, היא תספיק לעד.

אני חושבת,וכשזה יקרה מה יגידו אנשים?תודה על חיים
הם יבכו.
אבל מעבר לזה?
היא תאשים את עצמה,ויהיה לה על מה.
וגם היא קצת תאשים תעצמה אבל לא יהיה לה על מה.
לכתוב להן הכל בפשטות לפני שהתכוננו?
אבל אם זה לא יקרה זה סתם יהיה שטותי לכתוב להן.

זה יקרה |חושבת טוב| מתישהו
יום יומיים בערך
...פוסעת
להתפרק?!
לא. כי זה אסור.
להתפרק?!
לא. כי זה מסוכן.
אסור.
מסוכן.
לוחץ לי בבטן.
הקיבה מתכווצת.
להקיא.
לא.
כי עם הקיא יגיע הבכי.
לבכות אסור עכשיו.
לבכות מותר רק
רק כשכולם ישנים
עמוק עמוק
ישנים טוב
חלומות נעימים
אז
בשניה הזו
מותר
פוווווו לשחרר
אבל גם אז
אסור באמת.
לפעמים אני חושבת
שאני כמו בלון הליום
בלון גז
רק רוצה
פווווווו
להשתחרר
לשחרר
להתפרק.
אבל אסור לי,
זה מסוכן.
כוננות ספיגה
ויאללה.
למה את חוסמת את עצמך? זה לא פיירמישהי בנערות


כי אסור לי להתפרק.פוסעת
זה יוביל רק רע
מותר לך ועובדה שאת עושה את זה, תמשיכי ותעיזימישהי בנערות


אני לא עושה את זה כי זה אסור ליפוסעת
עם טוב שאת סומכת עליו, זה יהיה טוב....מתי ייבנה?


לא. אסור.פוסעת
אתם לא תבינו.
אולי כן הבינותי..תועה בשדה..

בהצלחה.

הלוואי שתביןפוסעתאחרונה
אבל..
הסיכויים שתבין למה להתפרק זה אסור..
קלושים.
מזליאור מ
שההודעות לא מעבירות גם רגשות,מצב רוח.....
מזל
שהם לא מספרות
את
האמת
מי אמר שזה באמת מזלך?תועה בשדה..


כי זה לא *באמת* אכפת למישו...אור מ
נממתועה בשדה..אחרונה

מה הגדרתך ל"באמת" אכפת?

מזל באמתציף
אני פשוט חייב לדבר.תועה בשדה..

אבל באמת.
בעעע

|מה שהוא אמר|אור מאחרונה
מתי ייבנה?מתי ייבנה?

אתם מכירים את הרצון העז הזה, למשיח הגואל!

לראות את מלך ישראל.

ובאמת, לפעמים נכספה נפשי וגם כלתה, לדעת באמת מהו כבודו של ה' בעולם הזה.

וחשקה נפשי חזות פני כהן גדול בצאת יום הכיפורים.

ואני לא אשכח את אותו הלילה שבכיתי רצופות על המשיח הנסתר: אבא! אני לא רוצה לקום מחר ולגלות שאין משיח! בבקשה ממך! תעורר אותי למשיח!

וכשלמדתי בתמימות נביאמתי ייבנה?

ספר מלכים

קראתי על המלך הגדול מכל: שלמה ע"ה.

נדהמתי! 

איזה פאר! איזה הדר של בית ה'.

וזה רק חיצוני!!

בית קודשי הקודשים כולו זהב. תקרה, קירות ורצפה.

הכרובים מצידי הארון הקדוש.

יכין ובועז המפעימים.

פשוט רציתי לבכות, דמיינתי את עצמי רץ אל הארון וזועק: אבא! למה זה חסר?! הלנצח תשכחנו?!

וואו, אני גם רוצה לרצותמישהי בנערות


ופתאום התעניינתי במלכיםמתי ייבנה?

איזה מדהימים החיים היו בימי דוד

בימי שלמה

בימי אסא

בימי יהושפט

בימי חזקיהו

בימי עוזיהו

איך הם היו נראים?

וודאי פניהם היו כמלאכי העליון...

ובל נשכח שהיו נביאים!!

יוהו, כמה זמן לא למדתי נביאים, אני רוצה!!מישהי בנערות


גדולי העולם!מתי ייבנה?

תצרחו את זעקותינו! הלוא מביניכם רבים נרצחו! הלוא תבכו את חורבן בית חיינו?! כבוד הא-לוהים?

אדם                        יהושע בן נון

מתושלח                  כלב בן יפונה

נוח                          70 הזקנים 

אברהם

יצחק

יעקב

שבטי ישראל

משה הגדול

אהרן 

מרים

אלעזר הכהן

פנחס הכהן

עתניאל בן קנז

גדעון

אהוד

יפתח

ברק ודבורה

שמשון

כל השופטים!

עלי

שמואל

שאול המלך

דוד המלך

שלמה המלך

כל המלכים הכשרים ואף שאינם

חזקיהו

עוזיהו

יהושפט

אסא

כל ההרוגים על כיבושי סנחריב ונבוכדנצר

גד

עידו

יונה

עובדיה

מיכה

צפניה

יחזקאל

ירמיהו

ישעיהו

אליהו

אלישע

חבקוק

יואל 

נחום

עמוס

חגי

מלאכי 

דניאל

זכריה

עזרא

נחמיה

מתתיהו

יהודה המכבי

אלעזר

יוחנן

יונתן

שמעון

כל התנאים לעשרותיכם!

נרצחי הרומאים למאות אלפיכם!

האמוראים!

רב האי גאון

רב עמרם גאון

רב אחאי גאון

כל הגאונים

הרמב"ם 

הרשב"א

רשב"ם

ראב"ד

רש"י

דון בן יצחק

בעלי התוספות

ומכאן אני כבר לא יודע כמה וכמה גדולי דורות ייכתבו..... 

תזעקו עלינו! כוחכם לאין ישער!! תפרצו את שערי המלך!!

 

כתבת מדהים..תועה בשדה..

ממש.
כזו תמימות וטהר,
רצון לגאולה, לטהרה,
אשריך!
נותן תקווה לקרוא דברים כאלה,
לשמוע את הקול הזועק,
שלא מוותר ומשלים עם המציאות..
אל תשתיק את אותו קול,
המשך לזעוק..

ופעמים כמה, יצא לי לדמיין את בוא המלך המשיח.מתי ייבנה?

דמיינתי אותי בבית המדרש בישיבה. באמצע סדר בוקר, ורעש אדיר נשמע

דמיינתי כי איננו מבינים מה פשרו

ולאחר עדכונים פה ושם את זה א"א לתאר במילים

כל מי שיבושר, נשמתו נעתקת, הלב קופא

העיניים בורקות יותר מהשמש, השמחה מתפרצת ללא גבול

שום דבר לא ימחוק את החיוך

מכירים תחושת רווחה? זה יהיה ככה, רק הרבה ותר גדול

כאילו, זהו! הגענו לסוף! 

עד היום למדנו על נביא, מלך וכהן רק מספרים

היום זה אמיתי

דמיינתי שאנחנו פורצים בריקוד מטורף ולא רוצים להפסיק.

 

במקום אחר דמיינתי כנ"ל, רק שאני וחבריי מעטים, אצים כמטורפים לתחנה לירושלים

דמיינתי אותנו עוצרים רכבים וצועקים להם את הלא יאומן

אלו שמבינים זורקים אותנו לרכבם ונוסעים במהירות הבזק אל עיר החיים

דמיינתי כי שם, במאוות חיינו, אין מקום לרכבים

ואני וחבריי יוצאים ברגל ורצים אל עבר האור

ומכיוון בית העולמים אור אדיר בוקע!!

ומחמת חולשתנו כאנשים כמעט ונעצרתי מעייפות

ואז אמרתי לעצמי, הנה המלך! הנה הנביא ואני לא ארוץ?!

ועוד יותר! המלך הגדול פה ממש! והנה סוף סוף אראה בכבודו של אבי, של מי שברא אותי

של מי שתמיד הציל אותי בכל מיני מצבים, ועזר לי בצרות

רק לחשוב על זה גורם לי לבכות

איזו שמחה תהיה!! 

ב"ב אמן.... לא יותר מזה....נער גבעות מצוי


והדבר שהכי מעציב אותי בעניין הזה...מתי ייבנה?

גלותיים. 

אותם היהודים שמחכים בגלות למשיח.

אותם שחושבים שיהדות היא דת ולא לאום.

אותם אלו שמצרים על המדינה, אינני יודע אם יסתכלו בעין יפה על המשיח.

 

הדברים האלו גורמים לי לבכות.... 

זו צרת הצרות!! לא מספיק שגלינו, והנה אחינו, תועים וטובעים.

אותם שחשבו שיהדות היא דת, האם שכחו את ימי המלכים?!

האם אנחנו עם עם קשר בדם, או שמא עבדים מאוחדים שברחו ממצרים?!!

הגלות הזו גרמה לנו לצרות נפשיות גדולות! 

וזה ממש צועק: צריך משיח! וגם אנחנו חייבים לצעוק: די! א"א, צריך משיח.

עד מתי החושך לאור? הבלבול הנורא בעמ"י, הצרות מבית ומחוץ. אילולא אמונתנו הדרוכה

והידיעה כי ה' בא לגאול היום, הייתי שוקע בייאוש, ולו בשביל הרגע לחכות לשמחה המתפרצת בלי גבול

אינני שוקע בייאוש!

 

 

ועוד אני תוההמתי ייבנה?אחרונה

אותם אלו שמנעימים בלכה דודי, האם שמתם ליבכם למילים?! פשוט זועקות:

דמיינו איש משכמו ומעלה, כמלאך ה' עומד בטלית, על הרקע המרשים בשבילכם, זועק לכנסת ישראל ולעירנו שלנו הגלויה: מקדש מלך! עיר מלוכה! קומי!! צאי מתוך ההפיכה!!

התעוררי! התעוררי! קומי אורי! עורי! עורי!!

התנערי!! מעפר קומי!!! לבשי בגדי תפארתך, עמי! 

האיש הזה, שמו ר' שלמה אלקבץ זיע"א. והוא זה שזעק מצפת הקדושה, לגלות, לעמ"י השקועים. תתעוררו! אתם לא אמורים להיות מושפלים!

עם ישראל לפני 2500 שנה, היה מושג של אימפריה, צבא אדיר בלתי מנוצח.

וגם בבית שני, אילו החשמונאים היו גלותיים, עד היום היו היוונים....

אבל, הם היו יהודים אמיתיים! הם נלחמו בעוז, לא פחדו ולא התנצלו, ולא מצמצו אם היה צריך להרוג עשרות אלפים, ולא עניין אותם העולם, אותו הדבר בר כוכבא. ואין פלא שר' עקיבא ראה בו משיח.

המשיח הוא צריך להיות מלך עז! קשה עורף, ואיננו מתחשב ברצון האו"ם האירופאי-לא-לנו. 

אבא! תביא אותו!!

 

אוף, למה יש לי כזה הרבה ניקים?פתחתי ניק


כלוםתודה על חיים
אתם לא יודעים כלום ואם חשבתם שכן אז לא
אוכלת את הלב ושותה את הדמעותתודה על חייםאחרונה
ואם תשאלו למה עשיתי את זה ומה חשבתי לעצמי -זה כדי להעניש את עצמי על מה (שלא) עשיתי
או יותר נכון על מה שחשבתי.
נכון שזה עונש קשה מידי,אבל זהו כבר לא תוכלו להחזיר את הגלגל אחורה.
---אור מ
עבר עריכה על ידי אור מ בתאריך כ"ח בתמוז תשע"ו 10:55
אני, עצמי

הים הסוער שבתוכי
הפך לאגם נוי
הדגים שנהגו לשחות בי- מתו וחלקם קפאו
היה ים גועש
הזמן הרגיע אותו, הקפיא, העלים ממנו רגשות אנושיים כמו שנאה, אכפתיות, אהבה, דאגה
השאיר לו כמה דגים שקטים, מפוחלצים, שיזכירו לו מידי פעם מי היה שם, מה היה שם.....

עכשיו
עכשיו חזרת, לשניה
אמרת כמה מילים ו.....- - -
האגם הקפוא נהפך לים סוער
כרישים, תנינים, אפשר למצוא גם כמה דולפינים ידידותיים

את מודעת לכוח שיש לך עליי??!!
תשתמשי בו, בבקשה, כדאי לך

אל תדאגי, עדיין אין כאן הרבה טביעות אצבעות.
כשאנשים רואים דלת סגורה הם בדרך כלל ממשיכים הלאה..... (ועוד שרשום לי על הדלת 'יש כלב בחצר' הם נרתעים יותר)
(אתה עדיין נמצא כאן לפעמים וקורא?תודה על חיים
ואיך אני ידע אם כן?)
יש לי תחושות אשם שזה קרה לו בגלל כל המחשבות שלי.. וזה לא נכון.אבל סלחתי לו על מה שהיה בשבת.ובכללי סלחתי לו.
נתקתי ברגש את כל הקשרים עם כולם ואני אדישה כבר לכולם.
שוחחתי ארוכות עם אחי הגדול ובכיתי,חבל.הייתי צריכה להיות אריה שואנת להיות חלשה לידם.
..יומנים נשרפים
יש כבר ארבע משפטים שהייתי יכולה לחשוב שכתבתי ללא ידיעה מתוך שינה.


חיבוק
...תודה על חייםאחרונה