זה לא טוב או רע
זו מציאות

לפעמים הם נותנים לנו ככ הרבה כאפות שכבר הפסקנו להתלונן והחלפנו את מקומן של הדמעות באדישות
ודמעות זה מקל (איך שלא כותבים)
זה משחרר
זה
מטהר

כן, מטהר זו המילה המתאימה
ואף פעם לא רציתי לאבד את הדמעות
קל וחומר שלא תמורת אדישות
אטימות
אבל זה קרה

אה.

וניסיתי, מבטיחה
ומלא פעמים הן ממש עומדות בעיניים כמו עמודות לפני צניחה חופשית ומפחדות לקפוץ
ואני, כמו שאר העולם, החלל הזה שמתעקש לקבל ולחבק ולהכיל אותן
אבל הן עושות אחורה פנה
משאירות אותי לחכות ליום בו יאזרו אומץ ויקפצו

אבל עזבו אותן, הן מפחדות
בדיוק כמוני
ובכלל
מצאץי את השיטה היחידה שעוזרת להן לצאת:
---
והיא הייתה בעיקר בלב שלי

חיים שלמים שמכים בי בעוצמה
כאפה ועוד אחת שעדיין לא מצליחה לי לדמוע, לבכות, לשחחר
רק ספר קומי שבפעם השלישית מאז 2014 עזר לי למצוא את עצמי בוכה, אבל באמת

משהו בי מתלבט אם להשאיר את שם הספר
במקום מסוים הוא מקודש בעיני (אני יודעת נו, אני כזו, קורה)
ובמקום מסוים הוא נתח מהלב שלי שרק רוצה שמישהו יראה אותו
כמו חלונות מבריקים מפאקסין מתים לראות את העולם רואה אותם

אה.

זו הייתה השבת הכי טובה בחיי
לא בגלל הספר
בגלל -

שש
תפסיקי לספר סודות
|מפסיק|

יש בי משהו שרוצה לחלוק אותו עם כל העולםLicorne

ויש בי משהו שמפחד
ככ מפחד שאף אחד לא יבין
שיגידו
אה. סתם דבילי, יש יותר טובים

שאף אחד לא יראה שאני, אני..
אני ממש- זה.

אה.

|צורח בלב|

...רחל יהודייה בדםאחרונה

היי , כתבת כואב⁦♥️⁩💔..רק שתדעי שקראתי ונגעת בי מאוד

...רחל יהודייה בדם

והאש הזו מלחכת הכל,
מטביעה חתיכות חן של תום ויופי
בים האהבה,
הדועכת לאט לאט,
ללא שליטה
מפריחה שממה
בלב מלא הסערה,
היפהפייה
כשלהבת אש מרהיבה,
קורעת היא את המיתרים העדינים
של הכינור היפה בעולם, הלב
ונוטלת את הכנפיים שלה,
שהאירו לה באפילה
משאירה אותה חשופה, עירומה
והשמיים, בוכים
את מה שהיא כבר לא יכולה עוד
לכאוב,
והלב,
עזוב,
מצטנף בפינה
אולי,
לא כולם ראויים , לאהבה.

(יש מספיק מלאכי מוות שניצבים עם פגיון צמוד לגרונכם ,
אתם,
תבחרו בחיים.)

..זר קוצים

עבר עריכה על ידי זר קוצים בתאריך א' בסיון תש"פ 01:32

למה ככ רע לי? הלוואי שהחיים שלי היו קצת משעממים, קצת יופי וטוב שקט כזה בלי כל המלחמות והסיבוכים שהתקופה האחרונה מביאה. ובעצם זאת לא התקופה האחרונה, זה כל החיים ככה. ונמאס לי, ככ נמאס. אני רוצה רק שקט וטוב, טוב פשוט כזה, לא רועש.
הלוואי שירשו לי להיות באולפנא בשבועות, זה יעשה לי ככ טוב. אבל מה הסיכוי בכלל, אני ככ מסוכנת בעיניהם שלמה שירשו. אוף רע לי. הלוואי שהיה איזה חיבוק באזור שיכווץ אותי לתוך עטיפה של טוב במקום כל הרע שמציף.

שבוע טובקמנו ונתעודד

קכ. אליהו יושב בכל מוצאי שבת קודש תחת עץ החיים, וכותב זכיותיהם של ישראל.

על כן ראוי לכל מי שיש שייכות של תשוקה לרזי תורה, שהיא מדת גילוי אליהו באיזה דרגא,

אפילו אם הוא רק בדרך דמיון או הרגשה או השגת השכל האנושי, וקל וחומר אם עלה בחסד עליון למדריגות יותר גבוהות,

שבכל מוצאי שבת קודש יעשה גם הוא כמעשיו של אליהו, ויעסוק בזכיותיהם של ישראל.

ויכיר בהכרה שכלית, ובהשגה בהירה וברורה, את קדושת ישראל ויקרת מעלתן,

וידבק עצמו בכללות עם קדוש, עם ד', וסגולת נחלתו, שאין קץ ותכלית להופעת אור קדשו של כל יחיד ויחיד שבהם,

שגם על הריקנים שבישראל כל העולם כולו משותת עליהן.

ויש להתרעד ביראה קדושה מקדושת הנשמה האלהית העליונה של כל נפש מישראל,

ולהיות מלא שוקקות וחמדת עולמים לקדושת רוממות קרן ישראל בכלל, ולהצלחתו של כל יחיד מישראל בכל מעשי ידיו, בחומריות וברוחניות ובכל טוב.

אשריכם ישראל, אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בד'.

אהבתיך עמי ולאומי, איויתיך בכל לבי, ובכל נפשי, אחמדך בכל חום לב, בכל אש עצמותי.

אשתוקק לראות כבודך, יפיך והדרך, עת תרומם ותנשא,

עת תגדל ביפי צביונך, ויצאו כל סגולותיך הנפלאות הכמוסות בך מן הכח אל הפועל,

עת תנטע ותתאזרח בארץ צביונך, בארץ פארך, ויגלו לצפון ולים לקדם ולמערב תפארת עוזך וגובה קרניך.

"וראו גויים צדקך וכל מלכים כבודך, וקורא לך שם חדש אשר פי ד' יקבנו, והיית עטרת תפארת ביד ד', וצניף מלוכה בכף אלהיך".

קכא. מי יוכל לשער ערכו הגדול של עם קדוש במוצאי שבת קודש.

מי יוכל לפאר כראוי את זיו רוממות קדושת הנשמה הישראלית, אשר כבר התנשאה בזיו פארה מקדושת היום הקדוש, חמדת כל ימים.

מי יעצר כח לשורר, לצייר, לחזות חזון, על יקר הדר הגוי הנפלא, העולה על במתי עולם, העונק חמה בקומתו, המשתרע לשחקים, המתנשא בקדושת חפצו למרומי שפרירי שחקי שחקים,

אשר בכל יום השבת אור ד' זרח עליו, הופיע ויאיר בסעודותיו, בתפילותיו, בהרגשותיו, בתענוגיו, בשלותו והודו.

ומי ידבר עוד על דבר הערך הגדול של הקדושים והצדיקים, היודעים לפאר את השבת ולכבדו בכבוד הראוי לו, ברוממות קדושתו,

והם מחלקים שלל לכל עמם, שלל שמים, שפעת ברכות קודש של הרגשות נעלות וחפצים כבירים.

מה יקרתם לי, ולי מה יקרו רעיך אל, מה עצמו ראשיהם.

נעמתם לי תלמידי חכמים שבישראל, חכמי תורה, אנשי סגולה ומעלה.

נעמתם לי צדיקים, ישרי לבב, נאמני רוח, אמוני עם סגולה.

יקרתם לי כולכם, כל המונכם כולו קודש הוא, בפנימיות נשמתכם אש קודש יוקדת.

רואה אני את כבודכם, מתעטר ומתפאר אני ביפי זוהר רוחכם, חביבי לב, ילדי קודש.

לברכה תהיו בארץ, בארץ חמדה תתברכו, על אדמת הקודש תתפשטו לענפיכם.

כל הגויים בכם יתהללו, מלכים מכבודכם יראו, ואתם כהני ד' תקראו, משרתי אלהינו.

כל מחשבה טהורה מכם תצא,

כל רעיון בהיר על ידכם יתעלה וייתקן,

כל נשמה בעזכם תתענג,

הכל בכם יפואר, בכם יתגדל.

••תלתן

מסך. מרגיש לי כמו מסך זכוכית ביני לבין העולם.

••|

••תלתןאחרונה

אטום

איכססססססghost

עליו

ואני
כמה רע אני עושה
למות
או שכבר מתתי
והכל קורה בעולם הרוחות
להיות שקופה
או שאני אטומה מדי
ואי אפשר לראות ולהכנס

למישהו יש המלצה על פסיכולוג או מטפל או יועץ או לא יודע מהמחפש המלצה

שעזרו לו להתמודד עם משברים בחיים ולצאת מהם?
בבקשה תעזרו לי!
לא חייב גבר אפשר גם אשה
אבל בבקשה מניסיון אישי!!
מוכן להשקיע בזה אבל שיהיה מישהו שיודע את העבודה.
תודה לכם.
לא יכול לקבל הודעות בשיחות אישיות אז אפשר במסר.

היא פשוט כותבת כל מה שהיא חושבתמשיח נאו בפומ!

(וזה לא בריא)מזמור לאל ידיאחרונה

איהמזמור לאל ידי

בכלל לא עושה לי טוברוח סערה

בכלל בכלל לא

כל הסרטונים הישנים האלו
פויה עבר
פויה הווה
הצילו עתיד

😣😐

בא לי ביתמשיח נאו בפומ!

בא לי לב

התגעגתם?Licorne

לא, ברור שלא
זו רק אני שעוצרת את הלב שלי מלשלוח זרועות לכל בני האדם
מלשלח את לשוני בכל הזדמנות כדי לגרום לעוד כמה אנשים לחייך
לתת ללב שלי להתרחב מעט מהרעיון ש
הי
אני גרמתי להם לחייך

אבל לא
נגמר היום וכל אחד חוזר לביתו ואף אחד לא זוכר את השנינות הזו
אף אחד לא חושב על האדם שיושב לבד באיזה בית, אוכל לבד ומלטף את הלב שלו בעצמו
אותו אדם שאוכל וחושב על אותם אנשים שצחקו מאותם משפטים חסרי חיות
נוטפי ציניות סמויה שמחרבת את הנפש
ודופקת את הפטיש בלב חזק יותר, גורמת לו להחסיר פעימה ואחרי אחת נוספת להרגיש חי מתמיד
האיש הה שרוצה להרגיש חשוב למישהו כי היום הוא ישב בטבע כשכולם עוד ישנו וחשב לעצמו
אני פאקינג בודד למוות
ואפילו שעד היום היה לו טוב עם הרעיון
והוא רצה להיות לבד ולהתגעגע בשקט לאותם ימים
פתאום חלף הגעגוע לעבר והפך עצמו לגעגוע לעתיד שאולי יבוא
ונמאס לי לדבר על עצמי בתור אדם זר או גוף שלישי
אולי זה פשוט פחות מביך אבל אם הבוטות שלי מוצאת את עצמה חיה בשלום עם האנושות ביום יום אני מצפה ממנה לחיות בשלום עם עצמי
מעניין איך הפכתי מהאדם הביישן (שוב אדם) והשקט להוא הבוטה הישיר והאסרטיבי ומנומס למרות הכל
לציני קר ונוטף בדידות שהוא מתבייש להודות בה
ואם מישהו שמכיר אותי היה מגדיר אותי ככה הייתי מתחתנת איתו (ברור לכם שזו הגזמה)
למה מי שיצליח לראות את הבפנים שאני מסתירה ככ טוב הוא כנראה גאון בנפש האדם, או גאון בי
הרי כולם מקנאים בצחוק המאושר שלי, באור הזה בעיניים שאמרו שיש רק לילדים, בתלתלים החיים האלה שקופצים סביבי בכזו חיות
בחיוך, בסומק הנצחי שלי בשנינות ובחכמת חיים
הכל נכון,
ואני לא חושבת שזו הצגה
אני חושבת שזו דרך נוספת להציג את התקוות שלי ובו בזמן להסתיר את החששות
להסתיר את הפחדים והשחור
שחור
שחור
הרי תמיד היית שמחה לא?
ככה באת אלינו
וככה זה אנשים שבאים פתאום
הם רק מופעים והעבר שלהם לא קיים מבחינתך
תנסו להסתכל קצת מעבר
תנסו לראות את נקודת העצב בעיינים, את האופן שבו כל חיוך נגמר
את מה שהציניות באה להסתיר
את המקור לכל אותה חכמת חיים וניסיון
את הרצון הסמוי הזה שהאדם שאני אוהבת יגיד לי גם היום, וואו איך שהתלתלים שלך יפים
ואולי הוא גם יגע בהם
את מה שאני מנסה להשיג בכל זה
את האמת
אני רוצה למצוא את האמת
את האמת בעצמי, ואת האמת במי שיראה אותי
את הסיבה האמיתית שגורמת לי להדוף ממני את כל מי שמתקרב
כל מי שמנסה לראות מעבר
והפחד הארור ארור ארור הזה שבי
שבניגוד למה שאני חושבת מרגישה ורוצה לעשות הוא מתרחק
הוא נבהל כשמישהו טופח לו על הכתף, מחבק, נוגע לו בתלתלים
הוא מריץ שוב במוח את הסיסמא הזו שלו בני אדם הם אינטרסנטים
אפילו אהבה לאחר היא מתוך אהבה עצמית בלבד
וזה נכון
אבל למה אכפת לי?
בוא נהיה אינטרסנטים בשניים
לא
סטופ

אלוקים איזו פריקה
אני לא מאמינה
ואתם יודעים מה
אני אשמח לדעת שקראתם
(כן נו, אופ
די עם המבט הזה)

(את כותבת קסם.)מזמור לאל ידי

זה מדוייק כמו כאב.

זה הכאב עצמוLicorne

בניסוח עילג
תודה בכל אופן

הלוואי עלי לדעת לכתוב "עילג" שכזה...מזמור לאל ידי

קראתי יפה אחת .אנונימי (2)

ואני לא בטוחה לגבי האינטרסים שדיברת עליהם.

לכולנו יש אינטרסים אבל לא רק.
יש את הדוחים האלו שעושים הכל מאינטרסים. זה נכון.
אבל יש המון המון שלא.

בהצלחה ❤

תודהLicorne

כולם אינטרסנטים
פשוט חלק מודעים לעצמם ולמניעים שלהם לפעולות
או שהם מסתירים את זה יותר טוב

ועכשיו?Licorne

עכשיו?
עכשיו פחות אכפת לי
הרי זה בדיוק מה שאני עובדת עליו כבר 3 שנים
עכשיו כבר לא אכפת לי
ואני לא משקרת, אני פשוט מכחישה את העובדה שאני מודעת לעובדה שמחשבות נגד נגד המציאות שהיא שקר מוחלט ביחס לביטוי הכאב שכאן לא עובדות על אף אחד במיוחד לא על עצמי
מה שאני מנסה להגיד
שאני תמיד בסוף יום חוזרת להתעסק בכאב שאני מנסה להתחכש לו במשך היום
מנסה להחליק, מנסה לחשוב שאני אחרי זה
אבל אין אחרי זה
הרי כל העיסוק שלי בכאב הוא בעבר בהווה ובעתיד גם יחד
יש לי אפשרות לעיסוק באושר של העבר? הרי זה סתם מתסכל
האושר של הרגע?
ממ
האושר בעתיד?
ואולי זה מנותק מהמציאות
ועכשיו צפים כל המשפטים שמספרים לי שאני יוצרת את העתיד בזה הרגע אבל אפילו את האושר שבשניה הזו אני לא מוצאת
ואתם?
איזה אושר קיים בי עכשיו?
בעולם?
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הרגעים הטובים שבי
אני לא מבינה את עצמי עכשיו
אני לא מבינה את עצמי
אני לא מבינה
אני לא
אני

כואב לי הראש

למה אני מתעסקת איתו בכלל?Licorne

עם הכאב
ושוב
איזה רגע שלם מתיימר להכיל את הכאב שבי?
למה עדיין כואב לי?
תעני
למה כואב לך?
כואב לי
כי

אופ

כואב לי כיLicorne

זה אבסורדי
המפתח אצלי

אני. צריכה. לסתום.Licorne

אני ככ הולכת להתחרט על חוסר הסדר הזה מחר
על החוסר הזה
על ההתבטאות הנוראה הזו של הנפש שלי שפשוט השפרצתי בכיעור על שרשור צהוב
טרי

איכס

אני ככ הולכת להתחרט על זה

אני חוטיםLicorne

שמעורבבים עכשין אחד בשני בסרבול מתסכל ומיאש
מעורר עצבים כאלה וחוסר סבלנות
אני חוטים כאלה מסריחים עכשיו
מעול לא הרגשתי ככ חסרת הכוח הזה של

העצמיות?

(מה אני מנסה לגרום לעצמי להבין?)

.,Licorne

ואולי העומס של היום לא נתן לי להספיק לחשובLicorne

אבל כבר היום אני מתחרטת על היום
אופ
איזה יום😧

(למה?)מזמור לאל ידי

אם רק הייתי יודעתLicorne

(מסתתרת ככ הרבה משמעות שלא הצלחתי לבטא בין האותיות
וכלום לא יוצא)

*צמרצורת*Licorne

הרגע הזהLicorne

שאני שאני אשכרה שופכת פה את הלב שלי שעה

ואחרי מגילה שגורמת לי לחוש טיפה פחות עמוסה וטיפה יותר שקועה בדיכאון אני רואה את המכשיר צורח לי 0% בפתאומיות ככ מרגיזה ומפזר את המילים בחלל העולם

ואני מרגישה ריקה בדיוק כמו תוחלת החיים הקצרה של הפלאפון

אני מרגישה חתיכת 0 חסר משמעות

חסר חיים

חסר

תועלת

והמוח שלי גם הוא נכבה

ונכבה לי הלב

ואסור לתת לעיניים להיעצם כי זו בריחה

ואסור לברוח כי זה תמיד מדרדר בזמן הזה

ואני חתיכת כפוית טובה

בנא רע

ככ רע

רק מעצם המחשבות האלו וזה מציף אותי חולשה

ויש ככ הרבה טוב מסביבי ואושר ושמחה וחיים ותקווה ואמת ויופי

אבל אני שקועה בשחור שלי מנסה למצוא את עצמי

מפיחה תקוות שווא וחושבת שאולי אם לא אני אמצא אותי אולי מישהו אחר יואיל בטובו

וחיכיתי למישהו שיראה אותי ויגיד לי שיש בי ככ הרבה משמעות ולא עשרות אנשים שיראו אותי ויגידו לי שיש ככ הרבה משמעות בדברים שאני יכולה להעניק

ואני יכולה יעידו החיים

ויש משמעות לאותם דברים ברור שיש

אבל מה זה נותן לי? (כבר סיפרתי לכם שאני אנוכית ואגואיסטית?)

אז יש אנשים שירגישו אם אעלם

כי אני איכשהוא תמיד שם בשבילם כשכואב להם הלב או הראש

כשהם צריכה עזרה פיזית או תמיכה נפשית

כשהם רוצים להשתחרר קצת ולצחוק או כשהחיים נותנים להם כאפה והם באים לבכות אצלי

ואני כותבת את זה וכמעט בוכה כי כאב לי הלב עכשיו

וכואב לי הראש

אני צריכה תמיכה נפשית

ותתפלאו אבל אני ממש רוצה לבכות (ניסיתי אגב, לא עובד)

ואני רוצה לצחו אחכ על כל העולם הדפוק הזה

לצחוק לו בפנים ולצרוח שיש לי הכל

ויש לי הכל

אבל אין לי הכל

ואין לי למי לפנות

ותפסיקו לבזבז את הזמן שלכם ולקורא את השטויות שלי

אני סתם אדם מסכן

Licorne

אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם

ובמיוחד את עצמי

אני מרגישה ככ חסרת תועלת

ואנשים ממשיכים לבוא

אני צורחת בלב

רק תנו לי להירקב בשקט באיזה יער

ואם אתם רוצים לתת לי כגמולי אז תקחו ממני גם את הגיטרה

ואל תשאירו לי דף או עט

סתם בזבוז

ואני לא מאמינה שאני חוזרת למקום הזה

והלב שלי בוכה

נשבעת לכם הלב שלי בוכה

"הלב הוא שריר" חושבים בלב אנשים חסרי חיים

כמוני

והשריר הדבילי הזה שלי לא לומד לפתח את עצמו

ואני אולי לא מבינה בשרירים אבל שריר המוח שלי כואב עכשיו

אם יש שריר כזה

או אני צריכה לסתום אני בזבוז זמן

אני גועל נפש מרוכז

אני

חסרת

תועלת

אני

כפוית

טובה

אני לא אני עכשיו

ה' ישמור

בואו נדברLicorne

בואו נדבר על אושר

על מה שגורם ללב שלכם להתרחב ככ שהמוח שלכם צורח בהיסטריה מפעיל את כל מערכות החירום כי הוא פוחד להתפוצץ

או על כאב

לא/ לא הרגעים שאתם מתבוססים במחשבות על הכאב

לא ההתפלשות עצמה שמעירה אותם לבד

בואו נדבר על הכאב עצמו

הפיזי הזה

ככ פיזי

שכואב לכם לנשום

כואב לכם לחשוב

ויש גוש בגרון אני נשבעת לכם שזו לא סתם ביטוי ריק אלא כאב שמוצא מקום או לא מוצא מקום ולכן הא מתיישב שם

והם מחפש רגע שהוא יקבל ביטוי מהסוג שלא מושך אותי למטה יותר אלא מקטין את נפחו

ואיך שהוא הוא ממלא ומציף את כולי אבל אני ככ ריקה

ויש שחושבים שהם יודעים מה גורם לריקנות הזו ואני רוצה להרביץ להם כי אני כבר הייתי במקום הכי עמוק של הכאב ויצאתי ממנו עד שהבנתי שהוא לא עמוק יותר ויש סיבות לכאב שמעולם לא העליתם על דמיונכם

אומרים שאם אתה מקנא בחיים של מישהו אתה צריך להסכים לקבל את כל החבילה שלו

גם את הכאב

ואני מסתכלת על ככ הרבה חבילות ותוהה איך שפר גורלם שהכאב שלהם הוא כזו מתנה ענקית

ואני מוכנה לקבל גם 4 חבילות אם מישהו יקח את שלי

אבל זה לא ריאלי

וזה כפוי טובה

בואו נדבר על לדבר

פשוט קצת לבד לי עכשיו ולמרות שאני משדרת את הרצון הזה ללבד כבר שנים אני רוצה מישהו לדבר איתו

בואו לא נדבר

כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד ובטח אתם תתקרבו ואני אצרח לכם ללכת

כי מי אתם שתנסו להבין

ומי אני לעזאזל שאכתב דבר רשע כזה

אני חסרת תועלת

טוב, הבנתיLicorne

אוקי

עזרה משמיים מארבע כיוונים שונים בו זמנית
בסדר בסדר
תודה אבא
אני אוהבת אותך
לא רגע,
זה ברור
מהתחלה

תודה אבא
אני אוהבת אותי
וסליחה שחשבתי ככה

לא לא לא
שניה, טעות
שוב:

אני אוהבת אותי
תודה אבא
סליחה שאמרתי ככה
ששכחתי מי אני

(לא מיוחד במיוחדLicorne

אבל התכוונתי לזה)

ועכשיוLicorne

אחרי שנזכרתי
אחרי שקיבלתי עזרה
אולי אנסה לתקן קצת
אולי אצלי בלב
אולי אצלכם

אני אסביר

פעם הייתי נכנסת לכאן בתקופת טובות שלי
קוראת וכואבת בשביל כל מי שכתב דבר מה
היום אני נכנסת רק בתקופות הקשות שלי ומשפריצה את הכאב שלי בלי להתחשב בילדות שאולי נכנסות לכאן בתקופות טובות שלהן וכואבות בשבילי
זה באמת חסר התחשבות
ואנוכי

וכיוון שאני לא כזו אני אבקש עתה את סליחתכן ילדות אהובות
ואת סליחתם של אנשים שאולי גרמתי להם לתחושה של חוסר נוחות
(אם אין כאלה אנא ראו הודעה מוזרה זו כמבוטלת, עמכם הסליחה)
ואנסה לתקן

ובכן
היה לי יום טוב היום
למה?
ובכן, בגלל שהוא היה ככ גרוע
בגלל שיש לי עכשיו בסיעתא דשמיא את האפשרות להסתכל עליו כאילו מהצד
כי ברוך ה' קיבלתי את העזרה שלי מכמה כיוונים שונים
והצלחתי להתנתק מהכאב לעת עתה
להיות מעט פחות נטולת החלק ההגיוני שבי ומעט יותר אחראית לגבי חיי ןאוביקטיסית
אני רשמית עכשיו
זה קצת מציק לי אבל זה בלתי נשלט, מצטערת
הרעיון הוא
הכאב הזה הוא רע מאוד
עד הרגע שבו אני מחליטה לקחת אותו למקום של צמיחה ואז היחס של הטוב חיב לגדול באותו יחס של הרע
עומק של כאב לא נעלם כשנגמר הכאב
הוא פשוט הופך לאושר עמוק
והייתי מאושרת בחיי
וזה היה עמוק ככ שהתרחב בי הלב באופו פיזי
תתפלאו
אבל הלב לא רק כואב באופן פיזי אלא גם שמח ומאושר

משהו מי מקווה שקראתם את זה למרות שהניסוח פחות ברור

מחשבהLicorne

חלק מהכאב שלי היה שאין איש שמכיר אותי ואכפת לו מספיק כדי להבחין בבור שלי
חלק מההשתקמות שלי בכמה פעמים בחיים היא עצמית בלבד
ובחלק זעיר נעזרתי באנשים (זרים באופן כללי)

ואיכשהוא באופן מפתיע ארבע מתוך חמש האנשים שעזרו חי עכשיו אין להם קשר כלשהוא קודם רציני איתי
אולי, זה חלק מתוך ההבנה של אורח לרגע רואה כל פגע והאנשים שאמורים היו להיות ראשונים לא רואים כי מעולם לא באמת אירחתי אותם
או כי זה ככ טבעי ההתנהגות שהם לא חושבים מעבר
מתוך הרגל, לא מתוך רוע לב חלילה או טמטום

היום אני לא מבינה את עצמי עד הסוףLicorneאחרונה

אולי זה טוב
אולי לא

אני לא מבינה עדיין

----געגוע~

..אנונימי (פותח)

(אני נהנית לקרוא אתכם אנשים ואנשות חכמים ❤)

הממבברסלב בוער אש!

אם מותר לי להגיד,אז אני גם

מאודמאודמאוד

עושה לי טוב

|לא מבין|Licorne

נהנית?

כן !אנונימי (פותח)

אפילו שאת משתדלת לא להיות נחמדה.
זו סתם קליפה.

נהניתייייי !

אני עדיין לא מבינהLicorneאחרונה

(ואני לא משתדלת לא להיות נחמדה
סליחה אם מישהו נפגע ממני)

מה מקור ההנאה שלך?

מרגישה חברה פח שקשה לי לשמוח איתה בלב שלםמיונז

נכון אני לא ככ גרועה ומותר לי שזה יכאיב לי?

כאילו מי אתה איש מוזר שבא ולוקח לי את החברה?? מיי?מיונז

הנורמלית האחרונה

את לא חברה פח, בכלל. את אנושית מאוד, מותר לכאוב על ריחוק מחברה, אפילו אם הסיבה שמחה מאוד. תני לעצמך את המקום הזה של "אבל" וזה יתן לך כח גם לשמוח.

תודה לך. אני יודעת שזה בסדר אבל צריכה לשמוע את זה הרבה..מיונז

אני כל הזמן בוכה, זה באמת לגיטימי שזה ככה בבכי?

פשוט כואב לי.

לא רוצה שתשתנה החברות שלנו

מתי היא התארסה?הנורמלית האחרונה

לגיטימי, באמת. פשוט תני לעצמך לבכות ומצד שני תזכירי לך שבכל זאת זו שמחה גדולה ומן הסתם יש בך צד ששמח.

את נשמה. באמת תודה..מיונז

אמת ויציב, באמת זה גם משמח, בייחוד שיודעת כמה היא כאבה ורצתה ככ.. זה פשוט גם מכאיב יחד עם השמחה..

ושמחה לעדכן שיותר בטוב ב'ה!

ב"ה!הנורמלית האחרונהאחרונה

..בברסלב בוער אש!

שבורים.כלכך שבורים.

אבודים.יפים.מכוערים.מבולבלים.

ואלה לא מבינה.לא מבינה מה אתה רוצה פה.

אבודים.אבודים.אבודיםםםםםםםםםםם

אני מוזר לכולם

וזר לעצמי

בלי מקום בעולם

איןאיןאין מקום בעולם הזה

אין שום מקום

ואין שקט

ואין מנוחה

וכלום.

ואין כלום.

ודייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

ו אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

כמה אפשר להיות אבודים

כמהההההההההה

בועט ברוח בועט ברוח בועט ברוח

בועט בלי סוף

שונא את הכל

שונאשונאשונא

כמה בנאדם יכול לחיות באשליה דייייי באמת.

כמה אפשר לחנוק ולהסתיר ולחנוק ולהיחנק.

ולעצור את הלבכות

שכל שני'ה מאים להתפרץ לבחוץ

עם כל בנאדם חדש

ששואל אותך

ורואה שמשו עובר

ואתה--אני בסדר

ואתה כלכך לא.

כלכך כלכך לא.

ורוצה לברוחלברוחלברוחחחח

לצעוקקקקקקקק

ולצעוק

ואין לאן

ואתה פשוט רץ במקום

כלכך אבודים

אוי אבודיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

זוג פנסים פוצע את הלילה השחורבברסלב בוער אש!אחרונה

עכשיו נוסעיםםםם לרבי שמעון אעאעאעאעאעאעעע

כדור שחור מתפוצץ אצלי בתוך הבטן

רפאל אחי נרדם אצלי על הכתף

בלבלבלבללב

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא