נשמות של תוהו, היא שלחה זוג עיניים ירוקות אפורות. כבויות.
נשמות של תוהו. היא שוב אמרה במתק שפתיים, כאילו שואבת כוח מהשלוש מילים האלה.
ולרגע נדמה שמשהו באפלה שבעיניים נדלק, כאילו זכתה להארה מתוקה.
נשמה של תוהו. היא לחשה. והרי הלחישות שלה חודרות עמוק ומהדהדות חרש.
טוב שיהיה. נשמה של תוהו. מהרהרת בקסם שבין המילים.
///
שלפתי לעצמי סיגריה. לב כבוי ועיניים מרצדות.
ימיןשמאלימיןשמאל
וחיפשת עיניים טובות ולב.
.
פתאום עבר איזה אחד. כע מהאלה שהחיים מאירים לו והכל על מי מנוחות.
הוא בוהה בך וכאילו מתלבט אם לשתף בתמיהתו ואולי להזהיר אותך שהרחוב מסוכן בלילה.
ואת תעני בחיוך מר, בבית מסוכן יותר.
אבל הוא לא שאל.ואת לא ענית.
מבט אחד ודי. עוד סיגריה.
הפלאפון מצלצל. אחח חברותא. מסננת. הודעה. קופצת.
הרגשה כזאתי שעכשיו את חייבת מישהו שיתאבד עלייך.
ואת רוצה ולא רוצה לספר. והמאמי את בלב שלי לא יספק.
בדמיונך את מנסחת הודעה משו כמו "בי עולם. הלכתי. ולא אשוב" ולוחצת על 'שלח'.
זה פלא גדול איך שהלב מריח שקר.
.
זה השעות שאנשי העולם הרגילים מתרווחים מכרבלים באיזה פוך נוצות
ומי שער זה בטח כי הוא באיזה שיחת אהבה כזאת של שפת הלב.
מידי פעם מחולפים להם זוגות מחובקים ואנשים שיוצאים לטעום מאויר הלילה.
ביחד.
.
ואת יושבת מהופנטת.
מקשיבה לרעש של המוח והמחשבות.
.
השעון אומר שתיים אפס אפס. זה מציק. יאו.
טוב סיגריה. נדמה כאילו עוד דקה והעולם יתהפך.
עוברת בלופים על האנשי קשר ואחרי דקה מגחחת לעצמך שהיה לך הוה אמינא בכלל.
ועובר איזה זוג צדיקים.
כאילו מסתכלים על הסיגריה ביד והגולף החונק. חילול השם אה.
ואת רוצה לצעוק להם.הי מה אתם יודעים.
ולספר להם שמה שרבי נחמן אומר נו שתכלית הידיעה היא שנדע את אשר לא נדע זה גם באנשים.
ומה הם יודעים.
ותכלס גם את. כאילו מבינה משו מהחיים. אבל מהמוות אוהו.
פתאום הכל מרגיש לבד. את מספרת את הלב בחצאי משפטים.
והיא לא עונה. זה משגע אותך שלא עונים לדברים כאלה. את יוצאת מדעתך.
השעון לא זז. סיגריה אחרונה כי קר.
מפשילה שרוולים.מלטפת צלקות.
ושונאת.
.
נשמה של תוהו
(טוב נו, חלקם)
