אין בי כוחות.
זה נטל שלא ירפה מימני לעולמים.
זה נטל שלא ירפה מימני לעולמים.
אני לא מסוגלת ללמוד את המתמטיקה ה.הזו.גיטרה אדומה
תגידו פשוט אמן!אבישג השונמית
א-א-א-אארצ'יבלד
ארצ'י!!!!
רק בשמחה.
התחלת גם להטריל פה?
אז ימלא שחוק פינואבישג השונמיתאחרונה
צכה למצוא מקום מגורים. ואני עייפה ממחשבותסמטאות
...יש ויש...
פעם הייתה לי אמא. פעם.
היום יש לי רק מבחינה ביולוגית ורשמית.
אבל לא יותר מזה
לא יודעת מה עדיף, סליחה
למה אני תמיד מושא לירידות פה?
"חביב אדם שנברא בצלם" זה לא אני אמרתי. שתדעי לך.
לא ביקשתי יותר מדיי
באמת שלא
לא רוצה שתאהבי (רוצה מאוד.)
רק אל תביעי שנאה
ואני יודעת להביע רגש אבל אולי לא כמו שאת מצפה
ומבחינתי אני מביעה אובר מהרגש האמיתי,
רק בשביל שתרגישי שאני אוהבת
ואת לא מרגישה
מה אני יכולה לעשות?
את בטוחה שאני שונאת
שאני לא מעריכה
שאני מזלזלת
בואי תשמעי אותי מדברת עלייך עם אחרים
באיזו הערכה והערצה אני מתבטאת, בואי
רק אל תטיחי בי מילים פוגעות
הן משפילות אותי כל כך
לא חושבת שמגיע לי
גם אם הייתי הילדה הכי רעה בעולם
ואני לא
ואני יודעת שיש פעמים שאין סבלנות ויש קצת לחץ
מי כמוני מבינה
אבל חלאס, יש גבול
ולחזק את הקשר אני לא יודעת עד כמה זה יעזור באמת
אז לפחות לא לגרום ליותר גרוע
ואני הכי מנסה שבעולם
ומתקרבת
אפילו שאני לא אוהבת קרבה כזו
ואני מנסה לספק לך את ההערכה בדרכים שאת אוהבת
כדי שתביני
ואת משום מה אוטמת אזניים
עוצמת עיניים
חבל, אמא
כואב לי שאנשים זרים הם מקור האהבה שלך
הם אוהבים אותך (כי לא יודעים מי את)
ואת אוהבת אותם
כמה יופי יש פה.
ואף אחד מהם לא יבין אותי עכשיו
-כי
אף אחד מהם לא אני!
אוימשה
אין לי מה להגיד מעבר לזה. רק הבעת כאב.
חיבוק חזק,,,,,,,,
תשמרי אותו קרוב.
❤
❤
...יש ויש...אחרונה
שומרת.
אני צריכה איזון.השתדלות !
כיוון.
ותמיכה בבחירת הכיוון. יותר מדי שנים חיפשתי תמיכה מהאנשים שהכי ציפיתי מהם להבנה והם לא היו מסוגלים לתת לי אותה, להבין אותי, את העולם שלי, את הערכים והרצונות שלי. כי העולם הזה כל כך מסובך. עולם משוגע. לגמרי.
וההזדמנות שניתנה לי עכשיו, אני אקפוץ עליה בשתי ידיים. בשביל אדם אחר זה יכול להיראות כמשהו שולי אבל בשבילי זה לקבל עולם שלם...
נחמדה הפינה כאן
תודה ליוזם
ותמיכה בבחירת הכיוון. יותר מדי שנים חיפשתי תמיכה מהאנשים שהכי ציפיתי מהם להבנה והם לא היו מסוגלים לתת לי אותה, להבין אותי, את העולם שלי, את הערכים והרצונות שלי. כי העולם הזה כל כך מסובך. עולם משוגע. לגמרי.
וההזדמנות שניתנה לי עכשיו, אני אקפוץ עליה בשתי ידיים. בשביל אדם אחר זה יכול להיראות כמשהו שולי אבל בשבילי זה לקבל עולם שלם...
נחמדה הפינה כאן
תודה ליוזםאז עכשיו יש לך מישהו שנותן לך כיוון?משה
איזה יופי. תצליחי
כןהשתדלות !
בעז"ה, תודה!
איזה יופי. מצפן זה דבר חשוב בעולם הזהמשה
יש לי אחד, ואני מעריך כל רגע שיש לי אותו.
כל כך נכון, וגם כל כך לא ברור מאליו...השתדלות !אחרונה
אנשים מדהימים ממש! נותנים מעצמם כדי לעזור לאחרים... נשמות גדולות
אופ רע לירצה לאש
יש השבוע מועדי ב ואני לא רוצה ולא מצליחה ללמוד.
אוף
אוף
מותא להזדהות?שעות של אמת.
מותר גם?נוסיף גם שאין לי זמן.גיטרה אדומה
צריכה עזרה באסטרטגיות תכנון זמן?משה
זאת פחות הבעיה..רצה לאש
באלי רק להיות במיטה ואינלי כוח ללמוד
זה עוד מעט נגמר, תחזיקי מעמדמשהאחרונה
מקווה שתאהבי את מה שתעשי הלאה.
למה אין מקום אחד להיות שייכת אליו באמת מבחירה?סמטאות
שאלה טובהימ''ל
אני צכה תשובהסמטאות
אני חושבימ''ל
שזה מסוג השאלות שאפשר להבין את התשובה אליהן רק כשהן כבר לא רלוונטיות.
זה ככ מעודדסמטאות
זה כןימ''ל
כי זה אומר שיכול להיות לך מקום שאת מרגישה בו שייכת, גם אם כשאין זה נראה שלא.
מה?סמטאות
התכוונתיימ''ל
שכשאין מקום שמרגישים בו שייכים אפשר לחשוב שאין בכלל מקום כזה ולא יהיה.
אבל כשבסוף מרגישים שייכים לאיפשהו אז כבר אין את התחושה הזו שככה העולם או כזה אני - בודד וגלמוד.
אוקיסמטאות
אבל זלא עוזר לי לעכשיו.
אניודעת שיש מקומות שאני "שייכת" אליהם.
אבל עדין משו תלוש
אניודעת שיש מקומות שאני "שייכת" אליהם.
אבל עדין משו תלוש
שייכתימ''ל
אבל לא באמת. מכיר את זה
בע"ה יהיו מקומות שתהיי שייכת באמת.
אמןסמטאות
את שייכת כי בחרת או כי כפו עלייך?משה
כי נולדתי ככה, למקןם הזהסמטאות
כזה.משה
זה הכי מורכב. אבל אם נולדת לשם כנראה שיש לזה סיבה מוצדקת כלשהי.
אבל אנחנו לא יודעים אותה.
בטוח יש סיבה,ואני לא רוצה לשנות השתייכותסמטאותאחרונה
רוצה גם להרגיש שייכת באמת,מתוך בחירה אמיתית מושכלת.
יש רגעים כאלו של "אני בוחרת להיות כזו"
אבל היומיום ככ שגרתי ולא כזה.
ועדין יש את המקום הריק והתלוש
יש רגעים כאלו של "אני בוחרת להיות כזו"
אבל היומיום ככ שגרתי ולא כזה.
ועדין יש את המקום הריק והתלוש
ופתאוםמזמור לאל ידי
הריקנות הזאת
מכה בך
מתנפצת כמו גל סוער
על שובר גלים
מרסקת לך את הלב
ומשאירה אותך
ללא אוויר
ואתה משווע
לנשום
אוויר צלול
כל נשיפה
כאב
כל נשימה
צורמת
ואתה מייחל
מתמלא
אבל כוסף לעוד
מתמלא
אבל לא רווה
איפה זה כואב
איפה זה כואב...
מכה בך
מתנפצת כמו גל סוער
על שובר גלים
מרסקת לך את הלב
ומשאירה אותך
ללא אוויר
ואתה משווע
לנשום
אוויר צלול
כל נשיפה
כאב
כל נשימה
צורמת
ואתה מייחל
מתמלא
אבל כוסף לעוד
מתמלא
אבל לא רווה
איפה זה כואב
איפה זה כואב...
..simple man
עבר עריכה על ידי simple man בתאריך ד' בתמוז תשע"ט 03:49
האם בכללי טוב לך או רע לך, זה מוזר לא לדעת את התשובה? אם היית יודע שזה היה המצב היום, האם ומה היית עושה אחרת, לא יודע.
איך בעצם זה קרה, לא יודע.
מה אתה מגדיר את עצמך, אני לא יודע!! בשביל מה צריך גדר, למי זה עוזר. זה נועד למנוע כניסה או יציאה?
למה אתה שואף, לא יודע.
איך לעזעזל יכול להיות שיש 8 מיליארד איש בעולם הזה ואין אפילו אחד שאני יכול להגיד לו מה שבא לי? לא יודע.
מה אני כן יודע? היא מתה, עצוב, האם באמת מוות הוא לא דבר מקרי ללא קשר לשום תכנית או מעשים? אני חי, לא נרדם, מבואס על זה שאנח כבר לא מבואס מעצמי.
הלוואי שאני יחיה לימים משמעותיים יותר, אאם הם באמת צודקים שיש דבר כזה.
()גיטרה אדומה
שבת מוזרה קצת.
הייתה מיוחדת ממש אבל המ.
ולא ידוע לי עם זה רע או רע מידי.
ובאלי לטוס לרבי.
וגם לישון.
הייתה מיוחדת ממש אבל המ.
ולא ידוע לי עם זה רע או רע מידי.
ובאלי לטוס לרבי.
וגם לישון.
טוב נועיגול שחור
תנסו. איכ. כמויות של מחשבות עפות לי ברגע זה במח. צריך לעשות קצת. סדר.
אני לא מצליחה להבין אותה. ואולי. ואולי זה כי לא שמת את עצמי מספיק במקומה. הכאב חותך לי את הבטן, ואני מרגישה שאני מתעלפת לאט. יש לי קצת רגשות אשמה. אבל עזבו אתזה. אני חייבת להיות בשליטה שמרסקת אותי כלפי מטה. אני צריכה לשחרר. אבל אני לא יודעת איך
אני מרגישה שתמיד עוקבים אחרי, זה דפוק. אני מסתכלת כל שתי שניות אחורה. כדי לבדוק שאף אחד לא יורה עלי. אינסטינקטים. חרא.
אני צכה לישון.
אני לא מצליחה להבין אותה. ואולי. ואולי זה כי לא שמת את עצמי מספיק במקומה. הכאב חותך לי את הבטן, ואני מרגישה שאני מתעלפת לאט. יש לי קצת רגשות אשמה. אבל עזבו אתזה. אני חייבת להיות בשליטה שמרסקת אותי כלפי מטה. אני צריכה לשחרר. אבל אני לא יודעת איך
אני מרגישה שתמיד עוקבים אחרי, זה דפוק. אני מסתכלת כל שתי שניות אחורה. כדי לבדוק שאף אחד לא יורה עלי. אינסטינקטים. חרא.
אני צכה לישון.
זה די מוזראבישג השונמית
כי כשאחותי ניסתה לשדך את הבחור הזה לחברה, זה הזיז לי משהו. התעצבנתי.
למה דווקא אותו?
ולמה זה אכפת לי?
...רצה לאש
(ילדים בוכים גורמים לנו לבכות. וגם ילדים שעוצרים את הדמעות.
אין גבול למורכבותם של הדברים.)
אין גבול למורכבותם של הדברים.)
ולשני'הבתוך בני ישראל
בתוך כל הבלגן
היתה שני'ה של נחת
ושקט, ורוגע, ותקווה
כאילו שוב יש לי מקום
היתה שני'ה של נחת
ושקט, ורוגע, ותקווה
כאילו שוב יש לי מקום
איזה כתיבהsimple man
למות
...(,,,,,,,,
היום יום הולדת לחיים השונים והמוזרים והגדולים שלי.
היום יום הולדת לפעם הראשונה בחיי שרציתי למות ולחיים עם משמעות שבאו אחריה.
יום הולדת, כמו יום הולדת הדלקתי נר, ולא שרפתי את עצמי ולא ניירות מקומטים ולא מילים אבודות. רק עצמתי עיניים כמו לפני שאיפה עמוקה בסיגריה, חשבתי קצת ונשפתי חזק. הבעתי משאלה ועוד אחת ועוד אחת. ועוד.
ביום הולדת כנו ביום הולדת מגיעים זכרונות,
אבל זה יום הולדת שנה, והזכרונות יותר מכאיבים ממעלים חיוך.
אני מסתכלת עלי שהייתי. ועל הדרך שהלכתי. ועולות לי דמעות בעיינים.
תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה ועוד מיליון פעם תודהתודהתודהתודה
אם היו אומרים לי אז שאני ישב כאן עכשיו ויחייך, אפילו לא הייתי מרימה מבט. פחח
אם יש תקווה בעולם, אני ההוכחה שלה.
תודה תודה תודה תודהתודהתודה.
יום הולדת להתקף חרדה ראשון זה כמו לחגוג את השן הראשונה שנופלת ולחכות למתנה מאליהו הנביא, או מסנטה קלאוס, תלוי איפה נולדת.
איפה שאני נולדתי, לא ידעו מה זה התקף חרדה. ידעו רק שמי שהוא לא כמו כולם הוא לא נורמלי. אז לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום. ושבוע אחר כך, בעוד התקף. פשוט הייתי חולה ולא יצאתי מהבית. ולא יצאתי מהבית ימים אחר כך, ושבועות.
וחודשים.
והשתגעתי.
הייתי בטוחה שאני נראית ונשמעת ומתנהגת כמו לא נורמלית והנה תכף ממש באים לאשפז אותי בכפייה. וזה כבר לא כל כך יהיה בכפייה, ניחמתי את עצמי, כי אני יסכים להם, כי אני כבר לא יכולה לבד פה כל היום בבית כל היום בבית לבד אני והקיר ועוד קיר וחרדה קיומית. אבאלה אי אפשר להזכר.
.
וה יתברך שלח אלי חבלים של אהבה ומשך אותי מהבוץ של עצמי והראה לי את הטוב שיש בעולם.
ויצאתי מהבית ומעצמי קצת, ובניתי קשה והגעתי לכאן.
ויש לי צורך עז להודות לו, הייתי צורחת אפילו בכל העולם אם הייתי יכולה.
תודהתודהתודה.
מזל טוב, ילדה!)
היום יום הולדת לפעם הראשונה בחיי שרציתי למות ולחיים עם משמעות שבאו אחריה.
יום הולדת, כמו יום הולדת הדלקתי נר, ולא שרפתי את עצמי ולא ניירות מקומטים ולא מילים אבודות. רק עצמתי עיניים כמו לפני שאיפה עמוקה בסיגריה, חשבתי קצת ונשפתי חזק. הבעתי משאלה ועוד אחת ועוד אחת. ועוד.
ביום הולדת כנו ביום הולדת מגיעים זכרונות,
אבל זה יום הולדת שנה, והזכרונות יותר מכאיבים ממעלים חיוך.
אני מסתכלת עלי שהייתי. ועל הדרך שהלכתי. ועולות לי דמעות בעיינים.
תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה ועוד מיליון פעם תודהתודהתודהתודה
אם היו אומרים לי אז שאני ישב כאן עכשיו ויחייך, אפילו לא הייתי מרימה מבט. פחח
אם יש תקווה בעולם, אני ההוכחה שלה.
תודה תודה תודה תודהתודהתודה.
יום הולדת להתקף חרדה ראשון זה כמו לחגוג את השן הראשונה שנופלת ולחכות למתנה מאליהו הנביא, או מסנטה קלאוס, תלוי איפה נולדת.
איפה שאני נולדתי, לא ידעו מה זה התקף חרדה. ידעו רק שמי שהוא לא כמו כולם הוא לא נורמלי. אז לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום. ושבוע אחר כך, בעוד התקף. פשוט הייתי חולה ולא יצאתי מהבית. ולא יצאתי מהבית ימים אחר כך, ושבועות.
וחודשים.
והשתגעתי.
הייתי בטוחה שאני נראית ונשמעת ומתנהגת כמו לא נורמלית והנה תכף ממש באים לאשפז אותי בכפייה. וזה כבר לא כל כך יהיה בכפייה, ניחמתי את עצמי, כי אני יסכים להם, כי אני כבר לא יכולה לבד פה כל היום בבית כל היום בבית לבד אני והקיר ועוד קיר וחרדה קיומית. אבאלה אי אפשר להזכר.
.
וה יתברך שלח אלי חבלים של אהבה ומשך אותי מהבוץ של עצמי והראה לי את הטוב שיש בעולם.
ויצאתי מהבית ומעצמי קצת, ובניתי קשה והגעתי לכאן.
ויש לי צורך עז להודות לו, הייתי צורחת אפילו בכל העולם אם הייתי יכולה.
תודהתודהתודה.
מזל טוב, ילדה!)
הי. זה מדהים ככ.רצה לאש
ילדה.גיטרה אדומהאחרונה
אוכרצה לאש
אני עייפה ומגעיל לי ואני רוצה להיות מקולחת ומסורקת אבל אינלי כוח לדאוג לזה.
כואב לי הראש והלב.
אני מתגעגעת.
כואב לי הראש והלב.
אני מתגעגעת.
..ביחד ננצח
מתי כבר יהיה נורמלי.נמאס.