שרשור חדש
(..)צלילי השקט
וכאילו כמו מסך אפור התחיל גודל לו,
מסך של שתיקה מייסרת,
שבלי משים לוקח כל שביב תקווה ומשמעות,
לוקח איתו את העתיד, כן - גם את המוות,
משתיק צעקות של חיות תוססת, של דכאון, של חום של קור,
כמו מנסה להעמיד את התמונה ישרה, צרה,
בלי אורות מהבהבים או צועקים, כמו שהיא, חדה,
קודרת או סתם צוחקת,
פשוט ככה,
ללא כל ניתוח, ללא כל צעקה, רק חידלון ושקט,
שקט שמתהפך,
שקט סמיך, שאי אפשר להוציא בקלות,
ולברוח ממנו זה לאבד את המהות,
זה השקט שמחפש את השייכות,
זה אולי הצעקה הגדולה ביותר שהוא יכול לעשות -
לשתוק.
(כתבתהמצפה...
את מה שהלב שלי מרגיש, ואין לשכל מילים לבטא דרכן.
ריק נטול כל מה שהיה ולא יתקיים בו לעולם.

כאב של דממה.)





(לפחות יש לזה שםצלילי השקט
פעם אנשים לא ידעו איך קוראים לזה
או שהם ידעו אבל השקט היה שקט מדאי, דומם, שקט מחריש אוזניים או אולי מסמא אותן..
זה השקט הכי קשה שיש
...)
שקט של דממה?המצפה...
כואב יותר,
כי מגיע אחרי שמשהו היה שם.
אז החסרון יותר מורגש.
ומצטרף אליו געגוע תהומי.
..צלילי השקט
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך כ"ד בטבת תשע"ט 19:04
 

רק רציתי לומר שאין לזה קשר לבני אדם. או ל"בדידות". זה לא זה.
זה משהו אחר (שהיה באותו זמן). מורכב יותר.


\

\


(ביי)

..המצפה...
פעם שמעתי ממישהו חכם שאמר לי שקשה לזהות דברים/רגשות/מקומות בנפש, קיומם והעדרם, אם לא נמצאים שם בעצמנו.
זה עובד גם כאן במידה מסוימת.
אדם שלא חווה שייכות מימיו, גם כזו פנימית ועמוקה וגם כזו קצת יותר 'שטוחה' (אני שייך למשפחה מעצם זה שאותו דם זורם בעורקינו ודומיו), שהיא השייכות הראשונית של האדם בעולם, לא ידע לזהות שהוא בחוסר שייכות.
לסביבה שלו.
וגם בתוכו פנימה, בינו לבין עצמו.
לדרך שעליה הוא בוחר לצעוד.

אדם יכול להיות גם בודד בתוך עצמו. וזו הבדידות הכי איומה ומהדהדת שממנה אי אפשר לברוח...
געגוע תהומי יכול להיות גם לעצמי.
לחוויה שהיתה שם בעבר הרחוק, ושכחתי מה זה להיות שם...
אבל הגעגוע לשם,
קיים.
או-הו קיים.


תודה!צלילי השקטאחרונה
הקדמות,פצלשעליוןתחתון

די כבר.

שום דבר כבר אי אפשר להגיד, כי בשביל להבין אותו צריך להסביר מליון הקדמות

ואין לי כבר כוח לזה

זה היה יכול להיות נחמד, מישהו שיודע את כל ההקדמות האלה

ואז לא צריך

אבל כנראה שאין

(מותר להגיב?)המצפה...
יש רגעיםהמצפה...
שאני מרגישה אותו דבר.
ויש מצב שלא הבנתי בכלל על מה דיברת ואני מקשקשת עכשיו, אז אם קשקשתי ולא הבנתי אשמח לדעת.

לפעמים מרגישה שאני אדם מורכב מדי,וכאלה גם המחשבות והתהליכים שעוברים בתוכי, ולכי תסבירי את עצמך לאנשים שלא מכירים אותך.
ובאמת יש הרגשה של 'חייבים המון הקדמות שיבינו על מה בכלל אני מדברת ולמה מתכוונת', וכדי לתת להם איזה מבט על עשירית מהנפש שלי ומה שעובר בה.
עד שהבנתי שיש גם דרך אחרת.
לדבר פשוט בלי הקדמות.
פשוט להיות.
לסמוך שיהיו מי שיבינו מה שיבינו גם בלי לספר את כל מה שקדם לזה.
ולפעמים...
די בהקדמה קצרה שלכוחות שלי כרגע.

(סליחה אם היה לא במקום עבורך)
זה נכון. לפעמים.פצלשעליוןתחתון

אבל לפעמים אתה רוצה להגיד משהו, אבל זה אומר שבשביל שהוא יבין על מה אתה מדבר בכלל צריך להסביר 3 דקות

אהה..מבינה..המצפה...
וזה מתיש .
לכן,פצלשעליוןתחתון

מה שצריך פחות הקדמות-אומרים, אבל מה שצריך יותר-נשאר בפנים

וזה מציק

(ואין באמתהמצפה...
אף אחד שבאת יודע ומכיר את הבפנים?
זה אפשרות 'לקנות חבר' כזה?)
איןפצלשעליוןתחתון

זה מצריך מישהו שמכיר כמה תחומים בחיים שלי

ואין אדם כזה

כואב..המצפה...
אתה מאמין באנשים?שיש מי שרוצה בטובתך?
לפעמים די בהסכמה שלנו כדי שמשהו ישתנה. להסכים ולתת למישהו להכנס, לסדר דברים בנפש... יחד...זה יכול להיות מישהו שכבר קיים ואתה סומך עליו, וזה פשוט לפתוח בפניו עולמות נוספים שלך, וזה יכול להיות מישהו חיצוני לגמרי שקנה את אמונך.
אולי בהתחלה זה יצריך להקדים הקדמות, ועם הזמן כבר לא יהיה בהן צורך.

מקווה שלא מחריפה את ההרגשה בחוסר ההבנה שלי, ובאמת אתה מקבל משהו מהדברים שלי.
ברור לי שיש מי שרוצה בטובתי,פצלשעליוןתחתון

אבל...

פשוט אין לי כוח להקדים 3 דקות בשביל שיבין כמה מילים

מבינה .המצפה...
מרגישה שכרגע אין לי מילים.
אז מחילה.
..פצלשעליוןתחתון

זה בסדר, לא נפגעתי

המצפה...אחרונה
לבכותעיקר התשובה
זה לא רק חוסר אמפטיה. זה כאילו אין רגשות בכלל.
ממ אפשר לאמר שאני מזדהה עם זה?אוהב אותך ה

כי אני כן.

יותר מידיאוהב אותך ה

מדחיק רגשות הם כבר לא באופק אין כאלה

 

 

 

 

או אולי זה רק נדמה ככה,כי הם מתעוררים ברגעים טובים 

..עיקר התשובה
לא התכוונתי עלי. ולהדחיק לא אומר שאין
אז אני כןאוהב אותך ה

אבל הם לא כאן

עיקר התשובה
אצלך? על מי אתה עובד
ממאוהב אותך ה

כן כן.

 

מאוד,מידי

 

 

תאמת שזה אפילו מייאש כי כן בא לי לחזור להרגשי אותם

 

לחזור לפעם להיות מישהוא טוב בסך הכל

אבל האדישות הזאת

ממעיקר התשובה
רשפיה רשפי אש. לברוח מלהרגיש זה לא אותו הדבר כמו אין רגשות
לברוח עד שזה נפרדאוהב אותך ה


..עיקר התשובהאחרונה
דיברתי על מישהו אטום
ולפעמים אני כ"כ מפחדת שאנחנו לא מדוייקיםמתגעגעת...

שלה' יתברך יש תוכניות אחרות ו..ואנחנו לא מתואמים

 

ושהטוב הוא לא הטוב שאנחנו חושבים שהואמתגעגעת...אחרונה


לפעמים אני לא יודעת מה להגידמתגעגעת...

לתמוך?

להגיב?

להתנגד?

להוכיח?

לחזק?

 

..ימ''ל

לילי הייתה ילדה קטנה 
פחדה מן העולם הגדול והרחב. 
היא גדלה בין חומות הטירה שלה 
ואז היא ניסתה לברוח.
 
ואז בלילה, עם השמש השוקעת. 
היא הילכה לעומק היער. 
כל כך מפוחדת, לגמרי לבד.

הם הזהירו אותה, אל תלכי לשם. 
יש יצורים שמתחבאים בחושך.
ואז משהו בא, הזדחל
הוא אמר לה, רק אל תדאגי.

 

עקבי אחרי לכל מקום שאלך 
מעל ההרים או למטה בעמק  
אתן לך כל מה שחלמת עליו 
רק תני לי להיכנס.
כל מה שאת חושקת, יהיה כמו באותו סיפור קסום 
ואת תהיי בטוחה תחת השליטה שלי 
רק תני לי להיכנס
רק תני לי להיכנס.

 

היא ידעה שהיא מהופנטת. 
והולכת על קרח דק וקר. 
ואז הוא נשבר והיא התעוררה, שוב 
ואז היא רצה מהר יותר 
התחילה לצרוח, "יש מישהו שם בחוץ?" 
"בבקשה תעזרו לי" 
"בואו להציל אותי" 
מאחוריה, היא יכולה לשמוע אותו אומר

 

עקבי אחרי לכל מקום שאלך 
מעל ההרים או למטה בעמק  
אתן לך כל מה שחלמת עליו 
רק תני לי להיכנס.
כל מה שאת חושקת, יהיה כמו באותו סיפור קסום 
ואת תהיי בטוחה תחת השליטה שלי 
רק תני לי להיכנס
רק תני לי להיכנס.

מדהים!!🤩🤩🤩פעם הייתי עוגי
יותר מזעזע, הייתי אומרימ''ל

(לא שלי כמובן, רק התרגום)

זה זה?בוז
זה זהימ''ל
זה נוראי.לעבדך באמת!
|שותק|סערה בתוך ביתיאחרונה
של מי זה?
נראה לי שחסמתי לעצמי את החשבון...הדוכס מירוסלב

זהו, קצת פסק זמן מכאן..?

..מדבר הלב.

אין מה להמשיך להיות פה.

 

מיותר וזהו.

מגעיל לי.

..מלכות דקדושה

פתאום היום באמצע השיעור היא אומרת לי-

את צריכה פעם להסביר לי מה קורה.

 

שאלתי- מה קורה איפה? עם מה?

 

היא עונה לי- את הבנת.

 

מה קורה איתי?

 

כן.

 

 

אמרתי כמה מילים והיא שואלת שאלה ואז אמרתי לא משנה לא משנה.

 

היא אומרת- את סודית מדי.

 

 

רבאק.

 

השם.

 

הלוואי. הלוואי שהייתי יכולה להיות לא סודית.

הלוואי שהכל היה יותר פשוט.

 

היא אמרה לי שאני מסבכת סתם.

והיא אמרה שאני עונה תשובות מתחמקות.

 

 

יאו יאו.

 

קצת המשכנו לדבר בהפסקה ואז נכנסו בנות לכיתה אז הפסקנו.

 

אמרתי לה שאם היא רוצה אז שתגיד מתי.

 

מקווה שהיא הבינה שהיא צריכה לפתוח כי זה לא יבוא ממני.

 

 

לא אכפת לי להסביר. לה.

אבל אני בחיים לא אגיד הכל.

ואין לי מושג כמה היא תבין.

 

כלומר היא לא תבין כלום.

 

 

יואו. השם.

 

קשה לי כ"כ.

 

 

היא אמרה שאם אני בכ"מ לא ישנה אז מה זה משנה אם להיות בפנימייה או בבית.

 

אמרתי שכדאי שאני אשתוק.

 

היא אמרה שאין לי תשובה.

 

אמרתי שיש ואני מתלבטת אם להגיד ואז שבאמת כדאי שאני אשתוק.

 

אני כבר לא יודעת מה היא חושבת.

 

 

כאילו אני במצב שמאפשר לי לבוא ולהסביר לאחרים.

כאילו לא מספיק קשה לי גם בלי שאלות מתקילות וחפירות מוזרות.

 

 

היא אנשה כ"כ טובה. אני אוהבת אותה. באמת.

אבל...

 

 

כל השיחה חייכתי.

אבל בפנים צרחתי.

 

השםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם.

 

 

איך איך איך.

 

 

 

איך אמורים להסביר לבנאדם שלא נמצא בעולם הזה?

איך אמורים להסביר מצב שלא מוסבר לאף אחד כולל עצמך?

 

ואיך.

איך אמורים לעשות משהו שדורש ממך יותר מדי כוחות, בזמן שאין לך כוחות כבר יותר מדי זמן?

 

 

איאיאי.

 

 

כבר די.

 

 

נמאס לי.

אמרתי את זה כבר?

 

 

 

והשאלה.

שאף פעם. אף אחד. לא ייתן לי עליה תשובה.

 

 

 

למה?

..מלכות דקדושה

אני רוצה לבכות.

לבכות מלאמלא עד שייגמר.

 

וחיבוק.

..מדבר הלב.

קשה לקרוא את זה.

 

תבכי. והלוואי שרק מדברים טובים..

 

נשלח לך חיבוק. אין מילים.

..מלכות דקדושהאחרונה

את.

 

אופ.

אני לא מצליחה לבכות. כבר הרבה זמן.

 

 

יפה שלי. תודה עלייך.

אח שלימתגעגעת...

רק בבר מצווה שלך הבנתי

כמה אני אוהבת אותך

כמה אני קשורה אליך

כמה טוב לי לדבר איתך

שלושה וחצי ימים של אור

לא זזת ממני

אמרת לאבא שאני מצחיקה אותך

ושרק אני מצליחה להוריד לך את הלחץ

כתבנו את הדרשה ביחד

חיבקתי אותך מאחורה כשבכית ודיברת על סבא

חיבקתי

ופעם ראשונה השנה הנחת לי לחבק

אחרי הקריאה חיפשת אותי בעיניך

ביקשת אישור

ואני עם דמעות של נקבה רק הינהנתי באושר

כשסיימת את הש"ס גמרתי חבילת טישו

וככה ברמקול

אמרת לי ולהלל תודה

וזה נשמע כ"כ רגיל ובנאלי

אבל אני שמכירה אותך

יודעת כמה הרגעים האלו היו רגעי מתנה

רגעים שהנשמה הטובה שלך פרצה את כל הקליפות

צחקת. בכית. היית מאושר באמת

ואני מודה להוא שם למעלה שפתח לי את הלב

ולא נתן לי לפספס את הרגעים האלו

 

טובטוב...הלוואי שיהיה לך טוב

 

"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"

 

..יומנים נשרפיםאחרונה

(וואי.

זה ממש ריגש אותי.)

..כי אין פיסבוק

בא לי להקיא לעצמי לתוך הפה

סתם מוזר, לא קשור ולא מעניןצמאה לך נפשי!

יופי, לא יכלו להעיר אותי אלה??

היא באה מקפיצה אותי מהמיטה "תביאי את העבודות שלך תולים אותם"

לוידעת למה קמתי בכלל

אז קמתי כמו מטורפת על צד שמאל

תוך חמש דקות היינו בחוץ ובכלל לא עשיתי קליפס

רצנו

היא לא מרשה המעצבנת הזאת "תבואי לשיעור קודם ואז נדבר"

קודם תלמדי אותי פוטו שופ נורמאלי ותסבירי לי ואז נדברר!!

הפערים שאני צוברת מטורפים

מבחן קשה וארוך- שברתי את השכל שאין לי

אנגלית- התחרפנתי

לא מפסיקה להתעצבן ולקטר

איך לאנשים יש כח אלי??

אז הלכנו שוב אליה ממתי הא קשוחה ככ?

והיום אסיפת הורים, לא יודעת אם הם באים ומתי ואני לא הולכת להתקשר אליהם

יש מתמטיקה, גרפיקה, אנגלית, היסטוריה, הסעה-זה רק השגרה השוטפת

מתחת להכל יש איזה אחת פחדנית שלא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה 

שלא מדברת (חופרת על דברים לא חשובים)

משעממת, דבילית

חסרת כיוון אמיתי 

אני עוד יתמוטט זה יקרה מתישהו..

השאיפות האלה מורידות ככ נמוךעוד מישו
זה העניין שזו לא הנקודה.
לא הנקודה, אבל שם אתה נמצא.





הנני כאן

מילים: חיים חפר


אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.

אני חוזר מארץ ארץ רחוקה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן, אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך.

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.

אני חוזר מאלף גילגולים
אני נזיר, בן מלך וקבצן
ובלילות בבכות השועלים
אני חולם וער בך בו בזמן.

אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבויה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים.


(בעיקרון זה לירושלים
אבל לכל אחד יש את נקודת ציון שלו.)
וואיהמצפה...
אחד השירים האהובים עליי...
וירושלים אהובת נפשי ומשוש חיי!

(מותר לשאול על שורות הפתיחה שאינן השיר?מה הכוונה?)
..עוד מישו
(הן על הכותרת)
(..המצפה...
עדיין לא הבנתי..
לא יודעת אם השעה אשמה בזה.
שאיפות זה משהו גבוה, אז איך הן מורידות נמוך?
ומה הנקודה? ומה זה אומר שם אתה נמצא?

סתם תוהה ואתה לא חייב לענות בכלל...)
..עוד מישו
(לא נראלי שארחיב אבל תודה על ההתעניינות עכ"פ השאלות שלך טובות)
(...המצפה...אחרונה
תודה.
תנצל אותן לטובתך.

ולא באמת ציפיתי לתשובה, אני אחת שאוהבת לשאול אחרי שנים של שקט...ושאלות מהדהדות זה אחד הדברים המשמעותיים שנפגשתי איתם.

הרבה טוב.)
מה יהיה?!עוד מישו
הימים עוברים
והשנים רצות
ואיפה את ואני? (א. ט)

איפה את איפה אני?
האם קשורים עוד אנו?
האם ישני שם?


כל המתנה תימלא
הלוואי לתשובה תמצא.
..מתנחלת גאה!
יש לה עיניים מתמודדות.
זה אוכבתחילה
טעות
או
הפסקה מצידי של המשחקי כבוד האלה שלא לעניין.

נחיה ונראה.
..עיקר התשובה
איפה יש אנשים שלא שופטים. שלא מבאסים, לא מזלזים,שלא מכבים אותי או מנסים להפיל אותי, וההיפך, שרוצים לראות אותי שמחה, שרואים טוב ומנסים לעשות טוב. שמתגעגעים.
מה עושים???אור עולם
מה עושים
עם הכאב הזה
עם האדום שבעיניים
עם הלילות שלא נגמרים
עם הימים שלא עוברים.
מה עושים עם הכעס הזה
שקיים ביני לבינך
שקיים ביני לבינו
שקיים בין בנאדם לבין עצמו
מה עושים עם כל זה?
מה עושים עם כל זה?

מה עושים עם הלחץ הזה
שמסתכל ישר בעיניים
שלוקח אותך רחוק
שלוקח אותך רחוק
מה עושים עם הטירוף הזה
שלא נותן לך מרגוע
שלא נותן לך לנשום
לא נותן לך לחלום
מה עושים עם כל זה?
מה עושים עם כל זה?

מה עושים עם הפחד הזה
שמגלגל אותי עמוק בלילה
שלא נותן לי לישון
שלא נותן לך לחלום
מה עושים עם העומק הזה
שבתוכו אתה טובע
מגלגל במחשבות
אם להיות או לא להיות
מה עושים עם כל זה?
מה עושים עם כל זה?


מוש בן ארי.
עיניים בוגרותמתגעגעת...

וקול מחוספס

פס של ציניות פרוס על חיוך

והקליפות מתקשות 

והלב שלו צורח

ואני לא קונה אותה

תפוזה

 

והעיניים האלה 

עולם ומלאו

ים של רגש ותבונה 

מניחה לעצמי לצלול בו

אין פה אופציה של טביעה

 

הראש השכל יודע

אבל הבור העצום הזה

בין הידע לרגש

הוא מעיק, הוא חונק

 

 

אני מנסה לעלות את העניין

והפה מתכווץ

העיניים תרות אחר נקודה אחרת

והקול מתעבה

בורח

לא רוצה

גם אני לא רוצה

אבל...

 

ואז מבול

תפס אותי לא מוכנה

מבול שאלות

שאני לא מצליחה לענות עליהם

 

מי אמר שטוב ככה?

יהיה טוב?

אנחנו מדוייקים?

מי אמר לך שזה הטוב שהוא רוצה?

 

 

וכמה שכואב זה משמח

כי הוא בדרך

 

 

 

 

 

 

 

"אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה"

 

 

צדיקה שלי.לעבדך באמת!
זהו. זה כל מה שרציתי לכתוב.
אוהבת המוןמתגעגעת...


גם אני אותך.לעבדך באמת!אחרונה
...צמאה לך נפשי!

לחוצה. חופרת. בורחת. פחדנית. סתם.

החור הזה קיים אני לא מצליחה להגדיר אותו אפילו לעצמי במילים.

אני צריכה כח

אני צריכה להרגיש 

אני צריכה הרבה דברים

כשאני מנסה להגדיר לעצמי הכל נהיה רדוד פתאום.

אז אולי אני יפסיק ואז הכל ישאר ככה.. 

 

..מלכות דקדושה

אני צריכה לדבר עם מישהו

שיזכיר לי שאני באמת כן רוצה.

 

אני כן רוצה?

 

אני רוצה או לא?

 

 

אני רוצה למות או רוצה לחיות?

 

 

ראבק אין לי כח.

 

 

הותשתי.

 

נקווה לא להתעלף.

..מלכות דקדושה

היום פתאום היא אמרה לי שהיא כן דיברה איתה

ושהיא שכחה להגיד לי.

 

אמאלה איך הייתי בשוק.

 

אנשים לא מבינים כמה זה חשוב.

שאם אני מבקשת להגיד לי אז יש לזה סיבה וזה באמת חשוב.

 

כעסתי עליה קצת אבל היא נשמה טהורה אז אני לא באמת יכולה לכעוס עליה.

 

במיוחד שאח"כ הדמעות יצאו מולה.

 

 

היא נתנה לי חיבוק אבל הוא די כאב.

פעם החיבוקים שלה היו מחזקים.

פףף.

 

 

וואי.

 

 

 

השם.

 

 

 

 

אין לי כח.

טוב?

 

 

 

אפשר שיהיה מאיפשהו?

..מדבר הלב.

|חיבוק|

 

מחילה. אין לי יותר מזה עכשיו.

..מלכות דקדושהאחרונה

בחזרה.

 

לא צריך יותר מזה.