פורום ריק ומוסתר (עמוד 916)

|רומז את עצמו לדעת|

הו מה בודד כתוב שם, אגב.

אני זקוק נואשות למקום אחר; אחר לגמרי.

































לְ אָ ן מֻ תָּ ר לִ בְ רֹ חַ

"אבא, כבר שבוע אני מסתובבת. הלוך ושוב. האדישות רודפת אותי. הנשמה והלב צועקים "מאין יבוא עזרי?!" "איה מקום כבודך?!?".
מן השופר בוקעים קולות רמים. קולות של אם בוכיה על בניה. קולות של אב רחמן שרוצה שבניו יחזרו אליו ונותן להם עוד הזדמנות. ועוד אחת. ועוד אחת. כ"כ רוצה שנשוב אליו!
הקולות מרעידים את הלב והנפש. אבל הגוף, החומריות, חוסמים.
האדישות, כמו חומה ניצבת. חומה אטומה מכל רעש ורוח. חומה שחוסמת מהרגש להתבטא. מהרצון לעשות. לדבוק. להתחזק. מהרצון לרצות.
חומה שיוצרת הפרדה חומרית וזולה בין הלב והנשמה לבין התקרבות לה' יתברך. לעבודתו.
החומה אמנם כ"כ מוחשית. אך היא שקר וכזב. היא אשליה של ממש. אשליה שנועדה להטעות אותי ולתעתע בי. אשליה שנוצרה במיוחד בשבילי. מילימטר על מילימטר. כדי שהלב והנשמה יצעקו צעקתם וינפצו את החומה לרסיסים. חומת האדישות התנפצה כליל. אך בטוחה אני שהיא עוד תחזור שוב, פעמים רבות. ויהיה עלי לזכור שחומת האדישות היא רק חלום בלהות."

חומת האדישות היא רק אמצעי הגנה של הלב.

הזדהיתי ממש,
（התרגשתי לגלות את עצמי כאן כמה פעמים）

חיפוש הוא התקווה,
ושתמצאי בעז"ה
בקרוב.

מזדה ממש.

 

אני מלא זמן מנסה לכתוב מה בערך עובר עלי.

זה בערך מה שכתוב פה.

תודה

 

זה קשה,ממש.

אבל זה יעבור

ובסוף כן נבין,ולא נתבלבל.

 

בע''ה מקווה שהמצב רק ילך וישתפר.

 

(אצלי קורה ההיפך.)

מעניין למצוא עוד אנשים מ"סוגנו"* בעולם.
מעניין כמה עוד אני מפספס בדרך...

 

 

 

 

*אנשים של חיפוש. בעלי עולם פנימי עם עומק רב

זה רק החוסר בדיבורים של אמת,

וריבוי המחסומים החיצוניים בין בני האדם,

שמונעים אותנו מלראות את זה.

 

וסתם ככה, בכל בן אדם יש יותר עומק ממה שנראה מבחוץ, בוודאות.

עד כמה כל אחד צולל פנימה,קשה לדעת, כמו שכתבתי למעלה.

וזו חתיכת מטרה גדולה וקשה, להצליח להתקלף ולקלף ולהגיע לקשרים אמתיים באמת

אבל שווה כל טיפת מאמץ

 

אבל לא תמיד זה אפשרי.
לפחות כמי שחי כל חייו בחברת בנים (ומקנא לעיתים בחברת הבנות בעלות השיח) לא תמיד אפשרי לקלף את הקליפות, ולא תמיד זה תלוי בכוח הרצון או במאמץ (כמאמרך "שווה את המאמץ")
אבל אני יתעודד בזה שבמציאות בה ה' שם אותי שם כנראה ההתמודדות שלי.

תודה בכל אופן על התגובה. משוטטותי בפורומ/ים אני נפעם יותר מרגע לרגע מהעומק ורמת השיח. ושואל את עצמי יותר מדי פעמים למה זה לא בא לידי ביטוי בחיים האמייתים? או לפחות למה אנילא נפגש עם זה? (יש לי מעין תשובה, שזה קשור לאנונימיות שהמחשב מספק לנו. אבל זה עוד צע"ג) 

ויהיה פה פריקות שקטות.

אני חייבת ללכת מכאן. כמה שיותר מהר.

אבל כמה רחוק הפה מהלב

והנפש לא פראיירית, והרגשות גם כן,

והמוח גם לא חדל ממנו.

מסוכן להפוך את זה לפלטפורמה מציאותית,

יש חיים בחוץ. יש עולם, יש תנועה.

יש אהבה אמיתית שהיא מעבר לתגובות.

יש אדם מעבר לכינוי, וכן גם לו יש רגשות שמוסתרים לפעמים.

מאיפה בא הצורך שיאהבו אותנו

שיוכיחו לנו שאנחנו שווים משהו.

אפשרי סתם להתבונן בעצמנו דרך מראה ?

להסתכל עמוק עמוק בתוך העניים של עצמנו

להגיד היי אני טוב, יש בי משהו.

קשה שרובנו חווים את עצמנו כאנשים לא אמיתים

לפחות יש דרישה כזאת ששואפת כל הזמן לשם,

לרגע שלם.

וכתבת יפה

תודה!

תיארתי לעצמי שתתחברי.

 

זה רגע שבו נופל האסימון שאתה מחפש שייכות במקום אהוב, אבל לא במקום הנכון... 

וזה רגע כואב, עצוב, ומלא בעצמך, רק עצמך, וזהו, אתה והחיפוש...........................

 

חתימה יפה!   (הייתי אומר עליה כמה דברים) 

נכון, מתישהו מחלקים בין מקום אהוב לבין מקום עם שייכות.
ויש מקומות אהובים עם מעט שייכות ויש מקומות שייכים ומעט מאוד אהובים （כשאני כותבת, אני קולטת שמהסוג השני אין, לפחות כאן）
ותבוא היום, נכון?

ואגב, גם לי יש בטן מלאה על החתימה שלי😜

..........................................................   

 

ולגבי החתימה שלך זה נושא לניק אחר.... משמעותי יותר 

ותודה ל@מחפשת^

כבר הפסקתי להרגיש.

 

 

שיהיה לך טוב..

היום עשיתי משו קיצוני. מקווה שזה היה שווה את זה.

האמת שדווקא המחשבה הזו, למרות שלכאורה היא מפילה, אותי באופן אישי היא השאירה בחיים.
זה דחף ודוחף לשאול את עצמי ולברר את עצמי, ומי אני, ומה בכוחי לעשות, ומה אני רוצה לשנות כדי שאני אוכל לעשות. מה היית רוצה שיכתבו עליך?
זו שאלה חשובה שצריך לענות עליה לאט ובזהירות.
לפעמים לוקח זמן אבל לפחות השאלה מנוסחת לך ואפשר להתחיל ללוש אותה.
התשובות האלה יכולות להיות מעשיות (בנה גשר, כתב ספר, הקים ארגון, היה חבר כנסת וכדומה) ויכולות להיות מופשטות יותר (עסק בחסד, אהב את ארץ ישראל, חייך תמיד, אהב ללמוד, עזר לאחרים כשקשה להם, היה תומך וכדומה). התשובות יתנו לך מטרה ושאיפה בחיים ואז יהיה אפשר להתחיל לחשוב על השלב הבא, שהוא השאלה: איך? איך לייצר את המציאות הזו? האם צריך ללמוד בשביל זה? או לעשות פעולות אחרות? או להשקיע בפיתוח המחשבות שלי? וכדומה..
דווקא השאלה הזו נהדרת בעיני, זו שאלה של אנשים גדולים. זה בגרות חדשה. זו שאלה שבאמת הולכת לקדם אותך בחייך. תשמחי בה! זהמדהים!

האוטומט שלי זה להביע אמפתיה, אבל אני מרגישה צורך לומר לך את זה. את הרבה יותר ממה שעכשיו. תחפשי איזו קפיצה החיים ממתינים לך כבר זמן רב שתעשי. כנראה שם מקומך. הוי עז כנמר! מתפללת שתמצאי. מחזיקה לך אצבעות)

מוכר..
לפעמים אנחנו ממש מתאמצים ואף אחד לא שם לב.

מספיק גם להיות אתה בעצמך עם רצון בפנים. בסוף הם יראו את זה.

אבל בינתיים הם לא רואים. זו לא אשמתם, הם לא בוחני כליות ולב ואין להם דרך לראות את הרצון שמסתתר מאחורי המגמגם עם ביטחון עצמי של תולעת (ולא איש). וגם אם היתה להם דרך, לא בטוח שזה היה עוזר. די ברור שהוא הרבה יותר מוכשר ממני. אני אצטרך לעבוד קשה כדי להגיע לרמה שלו.
נראה לי שכן יש לי מה לתרום אחרי הכל. אבל יקח לזה זמן להתגלות, צריך להוריד את כל הקליפות. נראה אם יתנו לי הזדמנות. לא בטוח שיתנו.

(ובכל מקרה, אני לא מתכוון לשווק את עצמי. ב"ה שאני ממש גרוע בזה)

באיזשהו מקום, אני מאמינה שאנחנו לא אמורים להציג את מה שאנחנו לא.
אם נקודת החוזק שלך היא לא ביטחון עצמי מוחצן אלא דווקא שקט ואמונה פנימית וענווה, משם כדאי להביא את עצמך
זה לא תמיד קל במיוחד אם נראה שהמערכת לא רואה ולא מכירה את מי שלא יודע להציג את עצמו
אבל אני מאמינה שכשאנחנו חיים בכנות את עצמנו ומתנהלים לפי מה ומי שאנחנו בסוף תגיע ההערכה וההכרה דווקא בנקודות החוזק שלנו
סיוג: קיים סיכוי למעלה מסביר שלא הבנתי למה התכוונת ולכן לא כתבתי נכון אם זה כך, אפשר פשוט להתעלם
ובכל מקרה, בהצלחה גדולה!

תקראי גם את מה שכתבתי לחולות
בכל מקרה, תודה על התגובה

הרבה כוח.

היי, אתה חסר שם באמת. הלוואי שיהיה לך טוב

כמה שזה נכון...

מזדהה.

אני אדם של דד ליין, זה עובד עלי טוב.

גרגירי חול
יורדים במתינות
בשעון שבי.
מחוגים מסתובבים
בתקתוק מונוטני,
דפים נהפכים
בלוחות השנה
והקודמים עוד אינם
ואולי רשימה למכולת.

ועוד חלון של זמן
נסגר,
והתריס מוגף
שותק, נועל.

השמש של אתמול
שקעה
והיום חזרה אחרת.
והם מביטים בי
בשתיקה
כל הדפים הריקים
שהתחלתי
ונותרו כאלה.

המעיין ההוא
שמיים זרמו בו
בשצף.
יבש.
זרזריף קטן
מותיר בו זכר.

אז מה אומר?

כי אתה לא מכיר אותי ואני לא אותך

בהצלחה עם הלהחזיר!!

{בדיוק היום (לפני שעה וחצי) פעלתי.}

אני ממש פה אם את רוצה.

"צריך אדם לנצח את החלישות הנפשית שבקירבו. ואפילו אם היא באה מצד קדושה ויראת שמיים...וצריך אדם לזכך את מידת יראת השמיים ויראת חטא שלו, שלא ישאר בהן שום רושם של חולשה וריפיון. ה' עז לעמו יתן" (אורות הקודש).

ברוך גוזר ומקיים- הקב"ה גוזר גזירה ונותן כוח למתנסים בה (ר' ברוך ממז'יבוז').

"גדול הוא הסבל של רוחי. מה הוא מבקש?
אין לפתור חידה זו בשכל והגיון. רק בהתעמקות במשאל הנשמה ביסוד הויתה" (חדריו).

אם זה עוזר בכלל. אלוואי ויכלתי.. בהצלחה! יהיה טוב בעז"ה.

התכוונתי שאני במצב רע בלימודים.. החיים תותים ב"ה.

בכל מקרה תודה! @פתח האוהל
@מתנחלת גאה!
@לעבדך באמת!

במה את צריכה עזרה בלימודים?

בהצלחה נשמה!

תרגישי בנוח

לא תארתי לי עד כמה ישיבה גבוהה זה סאטלה

 

אבל רק בין שתיים לארבע

מה יש לי לקנא

אלה הכי גרועים

מזהזה

על זה בדיוק דיברתי 

 גם לך קשה בלימודים?

לאידעת באיזה ישיבה אתה.

הם לומדים רציני. אני אף פעם לא הייתי רציני. אני מהעמך"

עלייךך???
חס וחלילה!
איך הגעת לזה?

על @לעבדך באמת! ו@מתנחלת גאה!





ואולי גם קצת עלייך.
אבל רק קצת. טוב?

על מי נראלך שאתה צוחק??
😁סתם סתם

 

כל מי שקשה לו הוא מעפן. חוץ ממני כמובן (כי אני בייניש).

גם לי קשה, אבל זה מוצדק. בכל זאת מסכת יבמות זו אחת מהמסכתאות הכי קשות שיש בש"ס.

 

אבל לכן אין שום הצדקהו

 

 

יופי של שיר.