פעם אחת הצלחתי.
בקרוב עוד אחת. צריך להצליח גם בה.
היא לא מוכנה לעשות.
גם משו שהיא יכולה.

יש דבר כזה בכי טוב
אבל עכשיו זה לא
זה לא טוב.
וזה עושה לי רק עוד יותר שורף בעיניים
שכאילו הן לא כואבות סתם ככה
אני שונאת לבכות בכי שמעיק יותר.
(ולמה.
למה לעזאזל דווקא זה
דווקא זה מה שגרם לי לבכי
למה.)
ברוך השם זה הסתדר
והכל בעזרתו יסתדר. הכל יהיה טוב.
זו כבר התחלה טובהנושבת באוויר!אחרונההאם שפה מעצבת חשיבה?
כןבטח. ספרדים ייחסו למפתח תכונות נשיות כמו זהוב, קטן ומסתורי כי בספרדית הדקדוק מתייחס למפתח כאובייקט נקבי ובצרפתית להיפך – השפה מתייחסת למפתח כזכר ולכן הוא תואר כגדול וחזק (עובדות מדוייקות בערבון מוגבל אבל זה היה הרעיון הכללי).
אבל היא מעצבת אותו עד גבול מסויים, מתברר, כי בכל שפה אובייקטים נשיים תוארו באותו האופן וגבריים באופן אחר.
זאת אומרת: דברים משמעותיים מעצבים את השפה. נשיות זו מהות, שסביבה יתקבצו בכל שפה מילים שאומרות דברים דומים. מפתח הוא דבר שפותח דברים מטבעו, והמגדר הוא סך הכל תיאור משני למהות שלו, כך ש'מותר' לשפה לעצב אותו.
בקיצור, חשיבה יוצרת שפה איפה שזה משמעותי. איפה שלא זה להיפך.
ארצ'יבלד2. אני ראיתי

פסידונית
פסידוניתהיה מעניין
אבל באיזו צורה זה מתקשר למה שכתבתי? (חוץ מזה ששם ושם מדברים על מילים)
בס"ד
תיארת את הזהות המינית כמהות שסביבה תתקבצנה בכל שפה מילים קשורות, הוא מדבר עליה כמהות שמעצבת את אופי השימוש בשפה.
)*בננית*נראה לי אני יודעת מי את
אינטואיציה.
לפעמים שתיקות חסרות פשר מקבלות מובן גדול -
לו הייתי זברה הייתי צובע את עצמי בשחור, כי הלבן זה צבע של שפויים...
.
מוכר על קרטון בפינת הרחוב,
מתחת למרזב הנוטף....עם גינס צהוב.
ושיניים ספורות... רועדות בקור, ברחוב הרטוב ..
ונפסקה המנגינה ששמורה בכי טוב, לליצן השכונה מבקש - לאהוב.

ביי ביי חרדת ההחמצה,
היינו ביחד הרבה זמן,
ו....הגיע העת להיפרד,
לכי לנהל מישהו אחר,
יש לי חיים יפים לטפח,
מאחל לך כל טוב,
השארתי לך בחוץ את המפתח.
להתראות בשום מקום.
בייי.
אני אוהבת את החיים שלי אני לומדת ועובדת ואוהבת את החברים שלי.
אז למה כשצריך למנות את המוזמנים שלי אני נבוכה והלב שלי נעשה אפור?!
איו לי הרבה מוזמנים.. אין לי הרבה חברים
וזה יצא כל כך ארוך
ואחר כך קראתי את זה שוב
ואין מילים.
אין.
אשכרה אני כתבתי את זה.
כל כך ארוך ומוסבר ומלא אמונה.
ואני.
אני.
כאילו מה הקשר בכלל.
כאילו
איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני היום
ואיך השם יתברך עוזר לי
ואיך הוא נותן לי להבין דברים שכפרתי בהם לפני רגע.
ולא נשאר לי להגיד כלום
חוץ מתודה
אז תודה
תודה לך אבאלה שלי
תודה לך השם יתברך
וזה לא באמת הודיה אמתית.
חמישי נהיה בכותל ונעשה מסיבת הודיה פרטית אישית
זה נס.
פשוט נס גלוי גלוי גלוי
ואיך זכיתי בכלל?
כאילו מה אני ומי אני
בסך הכל ילדה קטנה ופשוטה
תודה רבה רבה רבה רבה לך השם יתברך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואי השםם
אני שמחה ממש
וזה כל כך לא מובן מאליו
ואני מחייכת וצוחקת ושני שמחה באמת באמת
וזה פשוט נס גלוי
ותודה.
וזהו.
(יש לי המון המון טוב בחיים. המון.
תזכרי את זה נשמה. תזכרי שאת בת של מלך.)