שרשור חדש
כשהקב"ה נותן לך הזדמנות זהה פעם שניהמשה

פעם אחת הצלחתי.

בקרוב עוד אחת. צריך להצליח גם בה.

נכון. אבל זה לא רק חזרה בתשובה.משה


תודה !!משה


תודה !משהאחרונה


הבית במצב אדישות ואני במצב געגועסביון
מממלעבדך באמת!
הבית זה משל או אמת?
מציאותסביון
אה.לעבדך באמת!
ולמה האדישות של הבית מפריעה להתגעגע?
היא לאסביון
אבל בבקשה תפסיקי לשאול כי אני לא אוהב תחקירים
ממש סליחה..לעבדך באמת!
לא התכוונתי..
סלוח לךסביון
(רק בבקשה תחשבי פעמיים לפני כל תגובה בריק ומוסתר כי זה מקום שדורש רגישות יתר)
כן. אני לא חדשה פה.לעבדך באמת!
וגם לא בכללי.
אני מצטערת.באמת.
אני יודע, לא משנה...סביוןאחרונה
(תדמייני שכל זה לא היה)
יכול להיות שנצליח לדבר.רוקדת בגשם
אבל כרגע לא. זה לא קורה.
וכן, זה לא טוב וזה הורס את הכל.
נכון, המצב הנוכחי לא יכול להמשיך. אבל מה כן?!
ֹֹֹֹ____דשא סינטטי

היא לא מוכנה לעשות.

 

 

גם משו שהיא יכולה.

 

 

זה בכי רע, זה לא בכי טוב.עוד אחת.

יש דבר כזה בכי טוב

אבל עכשיו זה לא

זה לא טוב.

 

וזה עושה לי רק עוד יותר שורף בעיניים

שכאילו הן לא כואבות סתם ככה

 

אני שונאת לבכות בכי שמעיק יותר.

 

(ולמה.

למה לעזאזל דווקא זה

דווקא זה מה שגרם לי לבכי

למה.)

זה נשמע מאוד עצוב. שולחת כח !נושבת באוויר!
תודה לך.עוד אחת.

ברוך השם זה הסתדר

והכל בעזרתו יסתדר. הכל יהיה טוב.

את מעודדת אותי זו כבר התחלה טובהנושבת באוויר!אחרונה
שנקל על סרטון של טדפסידונית

האם שפה מעצבת חשיבה?

כןבטח. ספרדים ייחסו למפתח תכונות נשיות כמו זהוב, קטן ומסתורי כי בספרדית הדקדוק מתייחס למפתח כאובייקט נקבי ובצרפתית להיפך – השפה מתייחסת למפתח כזכר ולכן הוא תואר כגדול וחזק (עובדות מדוייקות בערבון מוגבל אבל זה היה הרעיון הכללי).

אבל היא מעצבת אותו עד גבול מסויים, מתברר, כי בכל שפה אובייקטים נשיים תוארו באותו האופן וגבריים באופן אחר.

 

זאת אומרת: דברים משמעותיים מעצבים את השפה. נשיות זו מהות, שסביבה יתקבצו בכל שפה מילים שאומרות דברים דומים. מפתח הוא דבר שפותח דברים מטבעו, והמגדר הוא סך הכל תיאור משני למהות שלו, כך ש'מותר' לשפה לעצב אותו.

בקיצור, חשיבה יוצרת שפה איפה שזה משמעותי. איפה שלא זה להיפך.

 

 

תעשי לי טובה מי ראה?ארצ'יבלד
בשורה האחרונה,
לא החשיבה יוצרת שפה. לפחות לא במילה השורשית.



1. לא יודעת מה זאת מילה שורשיתפסידונית

2. אני ראיתי

 

ז.א. מילה שמשמעותה המהות, ולא הורכבה ממילה אחרת.ארצ'יבלד

פשוט בשורה האחרונה כתבת את המילה 'משמעות' וחשבתי שזה לא מדויק.

2) כנראה
מענייןסביון
בדיוק חיפשתי משהו אינטליגנטי לקרוא. תודה פסידונית


אתר חביב, וגם משה קופל איש מגניבקמנו ונתעודד


מתבררפסידונית

היה מעניין

אבל באיזו צורה זה מתקשר למה שכתבתי? (חוץ מזה ששם ושם מדברים על מילים)

זה שני צדדים של אותו המטבעקמנו ונתעודד

בס"ד

 

תיארת את הזהות המינית כמהות שסביבה תתקבצנה בכל שפה מילים קשורות, הוא מדבר עליה כמהות שמעצבת את אופי השימוש בשפה.

אה. יפהפסידוניתאחרונה


..בתוך בני ישראל
ולקלוט ששנה שלמה כמעט
ועד כמה נהינו אטומים ועד כמה זה עוד בפנים
וללכת לבית רנדומלי ותמונה על הקיר ותעודה וספר לבן-מקושקש בארון
ולכלוא את הדמעות כי גם ככה כולם לא ישתנה וגם ככה זה לא היה טוב
ולהתפלל ערבית ולראות פתק שנכתב בתמימות
יום אחד לפני מיתתו
ולהזכר איך ספרתי וזה היה ארבעים יום לפני
ומסכת אחת, מלאה כמעט-עד-תום בהערות, בכתב מסודר ויפה
ולנסות להשקיט. בסופו של דבר, זה לא שלאי מי אכפת. וגם לי לא אמור להיות.




כיפור. איך באים ככה ליום הכיפורים?
..בתוך בני ישראל
יש קטע בשבת שאומרים 'מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקים לתפילה... אמר רבי יוחנן לא שהו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו שתורתן אומונותן אבל כגון אנו מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה'.
כעיקרון העניין הזה נראה מוקשה. למה לפטור את האדם מתפילה כאשר תורתו אומנותו אך לא כל מי שעוסק בתורה?
יש לרב זצל קטע בעולת ראיה, שהוא אומר שם שזה לא בגלל שהתורה חשובה יותר מהתפילה אלא בגלל שהדביקות וקרבת האלוקים שאדם משיג ע"י התפילה, משיג מי שיש לו קביעות בתת על ידה.


קביעות בתת? לא היתה לך קביעות בתת, כי כולך היית תלמוד תורה. הלימוד-בדרגה של קביעות מוחלטת, ולא תלוי בגורמים מסוימים.

קדושה תמידית?
הרבה מעבר.
()*בננית*
(סליחה על הפלישה. אבל זה מלא הוד מה שכתבת כאן)
יום אחד אנשים יבינובתוך בני ישראל
ועד אז נסתתר מאחורי מילים ריקות
ריקות יותר ממניבתוך בני ישראל
האם זה יתכן
..בתוך בני ישראל
האוטובוס עובר ואני לא שמה לב.
לא אכפת לי אפילו. סתם אדישות
בטח אדישות.
את אמורה להיות אדישה, לא להכריח את עצמך להיות אדישה. זה לא עובד ככה.
..בתוך בני ישראל
היא אומרת שאני שמחה עכשיו
לא מבינה שזו סתם מסכה לכסות מעצמי
להכחיש, שלא יראו, שלא ידעו
שאני לא אדע.
..בתוך בני ישראל
שבת. סוכות. שמחתורה. לבד.
איך עושים את זה.


ולקלוט שאנחנו כ"כ קרובים וככ רחוקים ושזה אפשרי אם רק - - - זה לא אפשרי.



ואני יכולה להגיע לשם. אם רק אעז.
לסגור את זה? לעולם לא. כן. עכשיו צריך לעשות את זה.
לכי על זה. נו. קדימה.


אני כ"כ קרובה לסיים וככ לא רוצה לעשות את זה. לבד.
מדהים. וואו.רגע שלם

נראה לי אני יודעת מי את

 

..בתוך בני ישראל
יש מצב.
פרטי?
..בתוך בני ישראל
גדול עונשו של לבן מעונשו של תכלת (מנחות מג)
הרב יעקב אריאל מביא את הרב סולובייצי'ק ש מדבר על זה ואומר שהתכלת היא הרוח והלבן היא המעשה. הוא מרחיב ואומר המצווה היא לא תכלת. המצווה היא לא הרוח. המצווה היא השילוב. שילוב בין התכלת ללבן.
וגדול מי שמעלה את החול לקודש ממי שמשלב בינהם בדרגת ביניים.
וכשאתה חי חיי תורה, וכל מה שאתה עושה מלווה בקודש ולשם הקבה, איך לא תגיע למעלה נשגבה כזאת?!




בזבחים צ צא יש עניין של מקודש יותר ותדיר יותר. מה קודם. אבל לא אמרו כלום על חיים שהם כולם קודש, שהוקרבו. סתם.


ושוב דמויות מופת תלויות בשורה על הקיר במקום לעמוד לצידנו.
...בתוך בני ישראל
אני עוצמת עיניים ומנסה לדמיין עולם קצת אחר.
עולם שבו זה לא היה קורה. עולם שבו החיים היו ממשיכים כרגיל.
להתקדם, להתקדם. שום דבר לא יפיל. לא יהיו לילות לבנים של נסיונות כושלים של לחזור על שורה אחת כמו שצריך. לא יהיו רגעים שכל מה שארצה יהיה לקחת הכל ולזרוק בתסכול. לא יהיו רגעים שבהם אתלבט האם בכלל נכון לחיות ככה.
נכון, יהיה - במובן מסוים - פחות טוב. אני לא אלמד להתמודד עם קשיים, לא עם שאלות. אבל האם עכשיו אני מתמודדת? האם עכשיו אני שואלת?
אני עוצמת את העיניים חזק חזק. שלא יראו מה קורה בחוץ. שיפסיקו לקבל תזכורות רנדומליות משלטים ברחוב ומשיחות של אנשים. ושיפסיק להיות מלמעלה אור מסנוור וחזק שכזה. קשה מדי להכיל.
והכל מסתדר ורואים סייעתא דשמיא בחוש, ולא מבינים - למה זה מגיע לנו? ולא רוצים לעצום עיניים אבל זה מכורח המציאות. אם לא עוצמים עיניים - מתעוורים. מתעוורים ומתרגלים. מפסיקים להודות, מפסיקים להוקיר.
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ואני? אני עוצמת עיניים.
..בתוך בני ישראל
איכה. איכה. איכה.
הכאב צועק. אבל מה זה משנה?
הכל אותו דבר במילא.
זה מדהיםבתוך בני ישראלאחרונה
פתאום לקלוט כמה עברתי ועד כמה זה קשור
ועד כמה זה לא קשור בכלל
ומחשבות של מה היה קורה אם היה קורה אחרת, ודי לרדוף אחרי
ולמה בכלל אני עדיין חושבת על זה, להרגע כבר
^°¿ילדה.
אני לא אמיתית
הלוואי שיכולתי לצרף מוזיקה שתסביר את זה טוב יותר ממני, שקט כזה באוזניים ושיהיה הרבה טוב בלב
אני חושבת שאפשר להגדיר את זה ככה
כן, אני מבולבלת
אין לי מושג מה יותר טוב ומה יותר רע ו
אני קצת נחנקת אפשר לומר

היה לי טוב ואנשים יפים היום, וחנוק כאן ולמה.
מצב נפשי של אנשים, מה קורה איתך ילדה! אל תתקרבי לשם, אל
לא חסרים לך חברים אחרים, אני לא רוצה שתכירי אותו, את יודעת עליהם יותר מידי
זה לא הוגן כלפי אף אחד מהצדדים

להיעלם להיעלם להיעלם
אני רוצה לטייל, טיול ארוך באמצע שומקום עם יעד טוב ודרך שתהיה מדהימה
אבל משהו קשה, כזה שיכאב ואני אצטרך להוכיח לעצמי כל פעם מחדש שאני יכולה
ושיהיו שם אנשים שאפשר לדבר איתם על כוכבים. לא הרבה, רק קצת, רק כאלה שאפשר לשתוק איתם כמו שאפשר לדבר
..אופק.



אני רוצה את הטיול הזה איתך.
..ילדה.





(אני ככ רוצה שתבואי ונעשה את זה. בשיא הרצינות)
..אופק.אחרונה



אני גם. באמת
יום אחד בעזרת ה
ניסית לעבוד על עצמך.לעבדך באמת!
שעבר.
התקדמת.
אבל לב לא משקר.


אוףעםזה.
תודה שאת (כמעט) תמיד צודקתאפס בריבוע

אינטואיציה. 

וכשהיא מטעה?nesאחרונה


כןטללי אור נסתר
אני יודעת
ומכאן מה יהיה?
האם כל ימינו בתוהו נכלה.
ציור צפתי מעורר חוויות,
סוכה גדולה
סוכה של אורות.

נשב יום אחד,
אם נזכה לאחד..
לשבת יחד בסוכה מעורות.

נומה עמק נומה ארץ
מכורתך עוטפת רגש.
אזאפס בריבוע

לפעמים שתיקות חסרות פשר מקבלות מובן גדול -

 

לו הייתי זברה הייתי צובע את עצמי בשחור, כי הלבן זה צבע של שפויים...

.

 מוכר על קרטון בפינת הרחוב,

מתחת למרזב הנוטף....עם גינס צהוב.

ושיניים ספורות... רועדות בקור, ברחוב הרטוב ..

ונפסקה המנגינה ששמורה בכי טוב, לליצן השכונה מבקש - לאהוב. 

 

 

..בזמני החופשי
ואז מגיע הרגע
שאני לא יכולה יותר
זה מצטבר
ומצטבר
עם כל דבר בנפרד
עוד הייתי מתמודדת
הכל ביחד
נהיה גדול עלי

אז נפרדנו?חילזון פרא

ביי ביי חרדת ההחמצה,

היינו ביחד הרבה זמן,

ו....הגיע העת להיפרד,

לכי לנהל מישהו אחר,

יש לי חיים יפים לטפח,

מאחל לך כל טוב,

השארתי לך בחוץ את המפתח.

 

 

להתראות בשום מקום. 

בייי. 

 

אוולעבדך באמת!
את מי עזבת?
אהבתיינושבת באוויר!אחרונה


אני לא מרגישה חסרת חיים באמת שלאנושבת באוויר!

אני אוהבת את החיים שלי אני לומדת ועובדת ואוהבת את החברים שלי.

אז למה כשצריך למנות את המוזמנים שלי אני נבוכה והלב שלי נעשה אפור?!

איו לי הרבה מוזמנים.. אין לי הרבה חברים

אין, אני כזה גאון לפעמיםפתח האוהלאחרונה
כתבתי לה על זה.עוד אחת.

וזה יצא כל כך ארוך

ואחר כך קראתי את זה שוב

ואין מילים.

אין.

אשכרה אני כתבתי את זה.

כל כך ארוך ומוסבר ומלא אמונה.

ואני.

אני.

כאילו מה הקשר בכלל.

כאילו

איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני היום

ואיך השם יתברך עוזר לי

ואיך הוא נותן לי להבין דברים שכפרתי בהם לפני רגע.

 

ולא נשאר לי להגיד כלום

חוץ מתודה

אז תודה

תודה לך אבאלה שלי

תודה לך השם יתברך

וזה לא באמת הודיה אמתית.

 

חמישי נהיה בכותל ונעשה מסיבת הודיה פרטית אישית

 

זה נס.

פשוט נס גלוי גלוי גלוי

 

ואיך זכיתי בכלל?

כאילו מה אני ומי אני

בסך הכל ילדה קטנה ופשוטה

 

תודה רבה רבה רבה רבה לך השם יתברך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

וואי השםם

אני שמחה ממש

וזה כל כך לא מובן מאליו

ואני מחייכת וצוחקת ושני שמחה באמת באמת

וזה פשוט נס גלוי

 

ותודה.

וזהו.

 

(יש לי המון המון טוב בחיים. המון.

תזכרי את זה נשמה. תזכרי שאת בת של מלך.)

אפשר לתת למ אופציות לחיות?דשא סינטטי
למה בכלל אכפת לי.רוקדת בגשם
זה לא ישתנה אאכ אני אעשה את זה, וזה לא עומד לקרות.
X!שחקנית
בום!