היו ימים יפים. ימים ששוחחנו על הכל. ימים של כמיהה ושתיקה. ימים של הסמקה קבועה. ימים חניים.
זה רחוק לי מקרוב. זה מרגיש ממש כאן אבל שם.
שר את השיר המזכיר. מנגן את הניגון המחדיר. געגוע.
חולם באושר. מנחם בחוסר.
ואני נותר. נזכר. עבר.
איזה הקלה
אני נמצאת ברוך ה' בתקופה מדהימה שבחיים שלי.. איך באלי שאנשים יחוו גםם תקופה כזאת.. זה ככ טוב..
אמאלה באלי לחזור להיות ילדה קטנה.
כמה תמימות.
כמה טוהר.
כמה אמונה תמימה.
השכבתי את אחותי לישון.
והיא רצתה סיפור. על זחל.
הזחל הירוק. קראו לו שימי.
שימי רצה להיות פרפר.
אבל הוא לא ידע מה לעשות כדי להיהפך לפרפר.
אז מה הוא עשה?
התשובה שלה- הוא התפלל לה' שייתן לו גולם והוא יישן בתוכו הרבה הרבה זמן ואז הוא יהיה פרפר.
---
טאטע.
כמה. כמה מתיקות.
כמה טוהר. כמה אהבה תמימה וטהורה. כמה אמת.
היא גרמה לי לדמעות.
דמעות של אושר.
הילדה בת ארבע.
בגיל הזה עוד חיים בתמימות.
הכל אמתי. אין שקרים וצביעות.
הכל כל כך כל כך טהור ותמים ומתוק. פשוט מתוק.
כמה שאני אוהבת אותה.
היא גורמת לי לחייך.
---
לא זוכרת איך הגענו לזה, אבל דיברנו על עם ישראל. על התורה. על השם.
דיבורים כאלו עם ילדה בת ארבע. וואו. וואו.
היא אמרה שצריך להתנהג יפה כמו שכתוב בתורה שהשם נתן לנו.
למשל לא לקשקש על ציור של ילד אחר בגן.
---
טאטע.
איך? איך אפשר להכיל את גודל הנשמה הטהורה הזאת?
היא גרמה לי לאושר. לכמה רגעים ממש. אבל אושר. אושר אמתי.
וכן. קצת לקנא.
אני רוצה.
אני רוצה תמימות.
וטוהר.
ומתיקות כזאת.
אני רוצה שהדיבור על ה' יתברך והתורה ילווה אותי בכל דבר בחיים.
אני רוצה.
זה יכול להיות נחמד לחזור להיות ילדה קטנה.
בלי כל הרוע והקור של העולם הזה.
טאטע.
תודה.
פשוט תודה לך עליה.
בזכותה,
בזכות הנשמה הטהורה הזאת,
הצלחתי להרגיש אושר. אמתי.
תודה רבה רבה לך השם יתברך.
---
תדעו, אושר זה אפשרי.
![]()
ברוך השם. ישתבח שמו לעד.
לנחם מישו שסבא שלו נפטר עכשיו במשפט
זה בסדר גם שלי
אתם פשוט דפוקים! במחילה

את כל כך כל כך צודקת.
הלוואי והיה לי איך לנחם...
וב"ה שרק שמעתי מאותה אחת אחר כך..
-ולא במקום.
אוף.
עדיין.
אנשים לפעמים ממש ממש לא חושבים על מה שהם עושים. וזה נורא...
זה כבר בקושי כואב לי
וככל שעובר הזמן אני משלימה עם זה
לא
אני לא מצטערת
זה אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים
בזכותו הגעתי למי שאני היום
למדתי
התקדמתי
זה לא בא לי בקלות
כל כך מגיע לי חיבוק מימך
אני רוצה שתדעי אתזה
ועמוק עמוק בלב
תמיד ישאר אצלי מקום שהוא רק שלך..
#איזה טוב ה'
@...
אני כותב לפעמים בפנקס רשימות
ולא שומר.
לפעמים זה מחזיק שבוע, לפענים חודש. הפעם ה-uptime של המחשב (בבית) עומד על כ-26 ימים אז זה מחזיק יפה.
ואז זה נאבד לתהום הנשיה
ואפשר לכתוב חדש.
שוב. הכל טוב עד שאני מגיעה וקולטת איך אני לא יודעת.
איך אני לא יודעת לעשות את זה.אני מפחדת. באמת מפחדת,וגם רוצה.
אני לא, ואני מצפה מאחרים כן.
בפנים בתוכי אני אנוכית.
אני לא טובה יותר מאחרים.
אני יודעת את זה.
ואני פחדנית.
בפנים. אני אטומה.
אדישה כמו שתמיד אומרים.כבר לא אכפת לי.
הכל דפוק אצלי.
מחר זה מתחיל, ופתאום בא לי לחזור ללבד הזה.
לא באלי להתחיל.
לא רוצה.
לא. אני לא.
אני זוכר שפעם פעם
דיברתי איתו
לא היינו החברים הכי טובים
כי היה לו חבר
וגם לי
אבל סתם דיברנו
כי אהבנו
והוא בכה
כי לחבר שלו יש איזה חבר אחר מהכיתה
שהוא מסתובב איתו הרבה
וזה כואב לו שחבר שלו הולך עם משהו אחר הרבה
והוא לא באמת יודע איך להגיד את זה לחבר שלו
מה
הוא יגיד לו
תפסיק ללכת עם החבר שלך?
לא נעים
והקשבתי
והבנתי
וחיבקתי
והיום
שנתיים אחרי
אנחנו
החברים הכי טובים
באמת באמת
והוא הכיר איזה חבר אחר בכיתה והוא הולך איתו הרבה
וזה כואב לי
ואני לא יודע איך להגיד לו את זה
ואין מי שיקשיב לי
ויבין אותי
ויחבק אותי
מאז שפרקתי את זה וזה עדיין יושב עלי, לא כמו מקודם אבל עדיין.
אולי בגלל שכבר 4 ימים אני סוחב את זה איתי בלי לפרוק.
עשה לי טוב לכתוב את זה כאן.
תודה
פיצוחיתהלכנו לגן שעשועים
והוצאתי את הדף מהכיס
והוא קרא
ואז שתק
וחיבק
ואמר שאני צודק
וברור שהוא לא באמת הולך עם משהו על אמת
אלא רק קצת ולמטרה מסויימת
והוא הסביר הכל
והוקל לי
וחיבקנו שוב
ממש שמחה בשבילכםפיצוחיתזה היה משמחת החיים של הילדים שהתגלשה שם הבוקר
מסקנות מהיום:
#כשיש רצון, אבל רצון אמתי יש הכל!
#אני רוצה לרצות לרצות לרצות לרצות לרצות לרצות(אין סוף)
#אני טובה בלחלום.
#הרבה מאיך שהיום שלי נראה זה בעקבות תחילתו.
#יש לי נפש כללית
#במקום להתמקד בתכלית ובכלל
אני צריכה לעבוד על הצבת מטרות ספציפיות ופרטניות כדי להגיע לתכלית.
#אתגרים זה כייף אחרת חיי היו משעממים
#אני עמוקה ויסודית ופשוטה ושטחית ביחד.
#קל לי להתפזר וקשה לי להתמקד.
#אני אוהבת את ה' מלאא
#אני קרובה אליו.
#אני אוהבת אותי מלאא
#אני אוהבת אותו מלאא
#אני חושבת עליו הרבה
#אני לא מתנתקת,זה מרגיש כמו נצח.
#אני בכללי אוהבת את העולם מלא
#ה' אוהב אותי מלאא
#עם ישראל קדוש ומתוק.
#לשיר זה כייף.
#לשיר לה' זה הכי הכי כייף.
#הרבה יותר קל לי להודות לו מאשר לבקש ממנו.
#רוב הרצונות שלי קדושים ומכוונים אליו.
#ההתעקשות שלי נכונה וה' רוצה אותה.
#אני אדם של נחת
#אני אוהבת חול
#ה' מעביר ומביא אותנו למקומות לא סתם.
#אני צריכה להתבונן על זה....
אזעקות.
כולם מדברים על מלחמה.
מתיחות בדרום.
זה לא עושה לי טוב.
בכלל.
טראומות.
שוב?
שוב מלחמה?
שוב הרוגי מלכות?
שוב פצועים?
שוב כאב?
וקושי?
ואין אפשרות לנחם.
טאטע.
בבקשה לא. בבקשה.
הדבר האחרון שאני צריכה שיקרה.
בבקשה.
לפחות הוא כבר לא בצבא.
בצוק איתן היה בעזה.
טאטע.
קשה לי.
אני שונאת טראומות.
אופ.
אבא אני רוצה כבר גאולה.
ובכלל.
אחותה אמרה לי שבשבת היא הייתה בבית.
זה משמח כל כך.
זה מראה על התקדמות. לא יודעת באיזה סדר גודל. אבל התקדמות. וזה מבורך מאד.
קשה לי שהיא רחוקה. קשה לי שאין תקשורת. בכלל. אבל אם זה מה שטוב מי אני שאגיד משהו.
ובכלל בזכות זה קצת התקרבתי יותר לאחותה. נהיינו קצת יותר חברות. אנחנו בקושי מתראות, אבל כשכן נחמד לנו ביחד ממש.
זה טוב.
הכאב. הקושי. הסבל שלה. ההתמודדות. זה לא טוב.
האשפוז. הריחוק. הטיפול. זה טוב. אם זה מה שיגרום לזה להיגמר.
ואני יודעת שהיא חזקה.
והיא תצא מזה.
והיא בן אדם כל כך כל כך מיוחד וגדול.
והיא תתגבר על זה.
בעזרת ה' יתברך.
כמה שיותר מהר.
ובעזרת ה' זה יגרום לה להכיר יותר את עצמה. ולהתחבר. ולא לחיות בלחץ כמו פעם. בעזרת ה'.
וואי טאטע.
מעריכה את האומץ שיש לה. לטפל.
מצד שני... אני זה לא בדיוק אותו דבר.
אף אחד לא יודע.
וגם אין איך לדעת.
אז אין מי שיגרום לי ללכת לטיפול.
ולה היה דרך לדעת.
אז...
אבל עדיין.
בלי הרצון שלה. זה לא היה מצליח. והיא אמרה לי שהיא באמת בהתחלה רצתה לעוף משם אבל אחר כך היא למדה לקחת את הדברים הטובים ולהסתכל בעין טובה. פשוט הערצה.
היא פשוט גיבורה. אדירה. גדולה.
ועכשיו... זה משמח לשמוע שהיא הייתה בשבת בבית.
ברוך ה'.
טאטע בבקשה ממך עזור לי להתמודד.
תודה
אוי, זה כואב.
זה כל כך קל היום.
Opera
הרבה Whatsapp.
מה זה אומר עליי?
וואצאפ, כרום, וויז, שלט למזגן, משנה תורה, דיסקונט, רב-קו אונליין, לוח עברי, תקציב מהיר, Runtastic ועוד כמה שפחות בשימוש.
מי אני?
אני לא מגדת אנשים.
פיצוחיתאחרונהדווקא ברגעים הכי קשים
מגיעות השאלות הכי נוקבות
ודווקא אז
אין לאף אחד תשובות ויכולת מענה.
והם צריכות לחכות למלאך שיושיע אותם.
ולהתגלגל בראש סחור סחור.
למה?
ולמה בכלל צריך להיות בכאלה מצבים?
אלוקים?
אני העבד שמאמין בדרכך במעשיך להרוות את צמאוני...
התגעגעתי אליך אבא, כ"כ. האדישות הזאת מתסכלת. בבקשה.
תפתח לי את הלב.
תתן לי להרגיש את הקרבה אליך. את החיבור אליך. שיהיה לי כייף להתפלל ימים שלמים.
שכל היום אחשוב רק רק עליך. שאאמין שאתה הטוב המושלם והכל זה רק אתה ואין עוד מלבדך.
וכל החיים שלי יהיו מכוונים אליך ורק אליך. וכל הדברים שאעשה במשך היום יהיו כדי לדבוק ולהתאחד איתך ורק איתך.
ושאשמח לגמרי לגמרי כי אזכור שתמיד יש לי אותך ואני לא צריכה עוד כלום חוץ מזה כי אתה זה כל החיים שלי.
וכי כל הצורך של הנפש שלי זה בעצם אתה. כי היא כוספת ומשתוקקת אליך תמיד,אתה הדבר היחיייייייייד שמשמח אותה באמת באמת. היא פשוט מאוהבת.
בעצם, הלב שלי כן פתוח רק תתן לי לראות ולהבין ולזכור את זה תמיד תמיד תמיד בבקשה אבא!
כל הסיבה להרגשת הריחוק היא עצם החוסר באמונה שאני מאוחדת וקשורה בה' ואל ה'.
אם הייתי מאמינה בזה, לא הייתי מרגישה מרוחקת.
בעצם מה שגורם לי להתנתק ולהרגיש רחוקה
זה הדמיון שיש נתק ושאנחנו מרוחקים.
אם אאמין שאני באמת קרובה אליו זה יקרב אותי אליו.
כמו שאם אאמין שהוא טוב ומגלה את הטוב
וזה רק אני בדמיון שלי ששמה מסך שחור שמסתיר,
המסך ירד.
הוא קרוב ורוצה להתקרב הכל מתחיל ונגמר בדמיון אחד גדול.
כח המדמה.
