פורום חסידות חב"ד (עמוד 51)

זה מה שחשוב בביאת המשיח? להראות  כמה שהם   סתאאאם ואנחנו הכי הכי?

 אני בטוחה שכשהמשיח יבורא הוא קודם כל ימחק את כל  הג'יפה  של אנחנו ,  חסידויות אחרות, מזרוחים, אגודניקים  ונהיה כולנו יחד בעד הקב"ה.

שהדת"ל יוציאו גירסא משלהם לעיתון המודיע...


בדיור כזה

יכול להיות משעשע

כי המשיח ילכד את כל היהודים .

ובכל מקרה,

אני לא רואה את המשיח מגיע כאשר העיתון הזה עוד מוציא גליונות לאור

|מלא תחושת גועל. סליחה|

אנחנו עכשיו לפני פסח אולי צריך לחשוב על יציאה מהשיעבוד לכל מיני דברים קטנטנים  מלפני מאתיים שנה .

 אנחנו בכלל לא מעניינים את המודיע , ואת הליטאים ואת המזרחניקים .  היו בינתיים גברים הרבה הרבה יותר חשובים כמו השואה כמו התקבצות היהודים לארץ ישראל . אז בשביל מה זה בעלל חשוב מה יגידו בהמודיע כשיבוא משיח ויראו כולם שהוא מזרחניק , גורי , בעלזה, חבדי , תימני , או טוניזאי ?

 אל תגידו זה רק בשביל הבדיחה . גם בבדיחות אנשים הולכים אחרי מה שחשוב להם.

 אז בואו נקוה כולנו שכל היהודים יתקרבו לתורה וכמובן גם יקוו ביחד לבנין בית המקדש במקום שלו בהר הבית בירושלים . ואם יהיה משיח כזה או כזה ממש לא לענין.

א. ויהי ביום כלות משה להקים את-המשכן, וימשח אתו ויקדש אתו ואת-כל-כליו, ואת-המזבח, ואת-כל-כליו; וימשחם, ויקדש אתם. ב. ויקריבו נשיאי ישראל, ראשי בית אבתם: הם נשיאי המטת, הם העמדים על-הפקדים. ג. ויביאו את-קרבנם לפני יי, שש-עגלת צב ושני עשר בקר--עגלה על-שני הנשאים, ושור לאחד; ויקריבו אותם, לפני המשכן. ד. ויאמר יי, אל-משה לאמר. ה. קח, מאתם, והיו, לעבד את-עבדת אהל מועד; ונתתה אותם אל-הלוים, איש כפי עבדתו. ו. ויקח משה, את-העגלת ואת-הבקר; ויתן אותם, אל-הלוים. ז. את שתי העגלות, ואת ארבעת הבקר--נתן, לבני גרשון: כפי, עבדתם. ח. ואת ארבע העגלת, ואת שמנת הבקר--נתן, לבני מררי: כפי, עבדתם, ביד איתמר, בן-אהרן הכהן. ט. ולבני קהת, לא נתן: כי-עבדת הקדש עלהם, בכתף ישאו. .י ויקריבו הנשאים, את חנכת המזבח, ביום, המשח אתו; ויקריבו הנשיאם את-קרבנם, לפני המזבח. יא. ויאמר יי, אל-משה: נשיא אחד ליום, נשיא אחד ליום, יקריבו את-קרבנם, לחנכת המזבח. יב. ויהי, המקריב ביום הראשון-את-קרבנו: נחשון בן-עמינדב, למטה יהודה. יג. וקרבנו קערת-כסף אחת, שלשים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש; שניהם מלאים, סלת בלולה בשמן--למנחה. יד. כף אחת עשרה זהב, מלאה קטרת. טו. פר אחד בן-בקר, איל אחד כבש-אחד בן-שנתו--לעלה. טז. שעיר-עזים אחד, לחטאת. יז. ולזבח השלמים, בקר שנים, אילם חמשה עתודים חמשה, כבשים בני-שנה חמשה. זה קרבן נחשון, בן-עמינדב.



יהי רצון שאומרים אחר אמירת הנשיאים בניסן:

יהי רצון מלפניך ה' א-לוקי וא-לוקי אבותי שתאיר היום בחסדך הגדול על נישמתין קדישין דמתחדשין כציפורים ומצפצפין ומשבחין ומצלאין על עמא קדישא ישראל. רבונו של עולם תכניס ותעייל הנך ציפרי קדישי לאתר קדישא דאיתמר על?יה עין לא ראתה א-לוקים זולתך. יהי רצון מלפניך ה' א-לוקי וא-לוקי אבותי שבאם אני עבדך משבט יהודה שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא היום אזי יאירו נא עלי כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן.

ב"ה

והם רוצים תמורה עבור מימונם, פרסומת על הדרך וזה לגיטימי.

את יכולה לעשות את זה באופן עצמאי: לרשום תזכורת ביומן "לא לשכוח את הנשיא"

אבל לדעתי 14 יום ניתן "לסבול" את הפרסומות ולהתנתק מהקבוצה אחרי 14 יום.

לשיכולך !

שיתפרנסו לבריאות, אשמח בשבילם.

לא אצלי.

יש מספיק דרכים אחרות לזכור מה שרוצים....

אמירת הנשיא ב' ניסן :

יח בַּיּוֹם, הַשֵּׁנִי, הִקְרִיב, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר--נְשִׂיא, יִשָּׂשכָר. יט הִקְרִב אֶת-קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן--לְמִנְחָה. כ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. כא פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ--לְעֹלָה. כב שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. כג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל, בֶּן-צוּעָר.

יהי רצון שאומרים אחר אמירת הנשיאים בניסן:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֳלֹהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּאִיר הָיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עַל נִשְׁמַתִין קָדִּישִׁין דְּמִתְחַדְשִׁין כְּצִפָּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְּאִין עַל עַמָּא קַדִּישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם תַּכְנִיס וּתְעַיֵיל הַנַּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְּאִיתְמַר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֳלֹהִים זוּלָתֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר שֶׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פַּרְשָׁה שֶׁל הַנָּשִׁיא הַיוֹם אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַׁת זֶה הַשֵּׁבֶט לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעַשׂוֹת רֱצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיַי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן

ביום, השלישי, נשיא, לבני זבולן-אליאב, בן-חלן. כה. קרבנו קערת-כסף אחת, שלשים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש; שניהם מלאים, סלת בלולה בשמן-למנחה. כו. כף אחת עשרה זהב, מלאה קטרת. כז. פר אחד בן-בקר, איל אחד כבש-אחד בן-שנתו-לעלה. כח. שעיר-עזים אחד, לחטאת. כט. ולזבח השלמים, בקר שנים, אילם חמשה עתדים חמשה, כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אליאב, בן-חלן.

יהי רצון שאומרים אחר אמירת הנשיאים בניסן:

יהי רצון מלפניך ה' א-לוקי וא-לוקי אבותי שתאיר היום בחסדך הגדול על נישמתין קדישין דמתחדשין כציפורים ומצפצפין ומשבחין ומצלאין על עמא קדישא ישראל. רבונו של עולם תכניס ותעייל הנך ציפרי קדישי לאתר קדישא דאיתמר עליה עין לא ראתה א-לוקים זולתך. יהי רצון מלפניך ה' א-לוקי וא-לוקי אבותי שבאם אני עבדך משבט זבולון שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא היום אזי יאירו נא עלי כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן.

ל בַּיּוֹם, הָרְבִיעִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי רְאוּבֵן--אֱלִיצוּר, בֶּן-שְׁדֵיאוּר. לא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן--לְמִנְחָה. לב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. לג פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ- אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ--לְעֹלָה. לד שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. לה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר, בֶּן-שְׁדֵיאוּר.



יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֳלֹהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּאִיר הָיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עַל נִשְׁמַתִין קָדִּישִׁין דְּמִתְחַדְשִׁין כְּצִפָּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְּאִין עַל עַמָּא קַדִּישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם תַּכְנִיס וּתְעַיֵיל הַנַּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְּאִיתְמַר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֳלֹהִים זוּלָתֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵןשֶׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פַּרְשָׁה שֶׁל הַנָּשִׁיא הַיוֹם אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַׁת זֶה הַשֵּׁבֶט לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעַשׂוֹת רֱצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיַי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

תודה רבה

אם את רוצה פרטים- אשמח לספק

זה משהו מיוחד?

שאלה קשה שאלת, מי מממן...

אנחנו אף פעם לא גובים כסף, אבל לא בטוח שזה הדבר הנכון.

לפעמים, כפי שכבר אמרו כאן, כשמשהו עולה כסף- יודעים לייקר אותו,

אבל תלוי מי הציבור שלך.

דבר שבחינם אנשים לא מעריכים.

דבר שעולה כסף יכול למשוך יותר אנשים

אבל אפשרי לעשות דבר בחינם

רק אם יש מקורות מימון...

ב"ה

גיוס כספים יכול להתבצע במספר דרכים:

• דמי כניסה לקהל יעד שמעונין בקיום האירוע
• ארוחה חגיגת יכולה למשוך קהל שאוהב לבלות
• מכירה פומבית, הרבה יותר קל להתרים בעלי עסקים מוצרים מכסף. גם אם יתרום מכונת כביסה שנמכרת ב-2500 ש"ח הוא בפועל מוציא מהכיס רק 1500 !
• תרומות, דורש המון אנגיות, גם בתי תבשיל מתקשים לגייס כספים והרבה יותר קל להם לקבל מוצרים לחלוקה.

המטרה היא להביא כמה שיותר אנשים ולכן לדעתי רצוי לשלב כדי להגיע לכיסוי ההוצאות לפחות, גם אם נשאר עודף ניתן להשתמש בו להתועדות הבאה.

אחינו הספרדים מוכרים בהילולאות נרות או תמונות צדיקים או גם וגם במכירה פומבית, הכניסה היא חינם אם ארוחה כיד המלך ובעיקר השתייה כיד המלך וכטוב לב המלך ביין הלבבות נפתחים.

הבעיה היא התאריך י"א ניסן, גם אם הלב נפתח, ההוצאות של החג הקרוב סוגר את הכיס.

מנהל בית חב"ד צריך לחשוב כמו איש עסקים לכל דבר:

תמחור = הוצאות קבועות(שכירות, חשמל וכד') + הוצאות משתנות (פורבייסען) + רווח (בנדון דידן רווח רוחני) + מע"מ.

אין שום סיבה הגיונית לארגן אירוע שיגרום הפסדים !!! ולא לגבות כסף (לא משנה באיזו צורה), גם אם "זה מרגיש לי לא נכון", בודאיי יביא להפסדים אז ה"הרגש" בצד ולעבודה !

מצד שני צריך את הרגישות המתאימה שמי שאין לו כסף לא ימנע מלבוא ולקבל וכו'.

למשל לעשות מודעה שזה עולה כסף עם הנחה לזכאים סטודנטים וכו'

אם זה בכינוס אם זה בחלוקת מצות וכדו'

אפשר בהרבה דרכים, אחת הדרכים שאפשר לבקש ברכה (והרבי עונה לפעמים)היא ע"י הכנסת מכתב הבקשה לאחד מספריו באופן אקראי ובמקום ששם המכתב מונחת התשובה (ע"ד גורל הגר"א)

כשסיפרנו לאחותי שעשינו את זה, היא נורא התרעמה על העניין.

כי הרבי נפטר ולא שואלים את הנפטרים וזה מזכיר לה סיאנס וכו וכו

והיא לא הייתה מוכנה בכלל לשמוע מה שאלנו ואיפה נפתח לנו.

ואמרתי לה שאני אברר..

מההיא היתה אומרת?

לרבי יש הרבה דרכים לענות - ממכתב שאחרי שנים הגיע ליעדו ,חלום,אגרות קודש וכו'

לא אתה "הטרדת" אותו או זימנת אותו כביכול..

כל מהותו של הרבי זה אהבת ישראל, ולכן יהודי ששואל אותו  או מבקש ברכה- לא 'מטריד' אותו...

אני מתייחסת לכל ענייין האגרות קודש כעליית שלב נוספת ביחסים בינינו לבין הרבי. לפני שהאגרות זכו לפרסום כה נרחב, התקשורת שהייתה יכולה להיות בין חסיד לרבי הסתכמה במכתבים/פקסים/טיסה לרבי. מטבע הדברים, הדברים הללו מתרחשים בתדירות נמוכה יותר. היום, בעידן האגרות, יש אפשרות לכתוב לרבי מכתב, ומיד לקבל תשובה. וזה מדהים!!!

עצם זה שלא כותבים אילו זה מטריד אותו...

יום שלישי
שיעורים: חומש: פקודי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ואם ירחיב 86' …' כמ"ש לקמן.

הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה
ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה
ומלקוש מביאים תועלת.

שבת 
הפטורה: ותשלם כל המלאכה.
בברכות הפטורה אומרים תמיד: נאמן ורחמן אתה, תושיע ותשמח.
שיעורים: חומש: פקודי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: והנה ביאור … והמשכיל יבין.

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא ליקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"ן.

בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג - כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו.
ומהאי טעמה [=ומטעם זה] נזדרז רבינו למוסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה.

בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו, מסרו לדפוס.
ה"צמח צדק" סיפר, אשר בר"ה הראשונה לחייו - שנת תק"ן - אמר רבינו הגדול דרוש 'משביעין אותו תהי צדיק כו'', והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.

רביעי

חומש: צו, רביעי עם פירש"י.

תהלים: פג-פז.
תניא: ונמצא כי... -מח- גידיה.

באמירת תהלים (פז. ז) אומרים "כל מעיני" - הכ"ף בקמץ. בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם.

ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: פרק לח. והנה … 'נ' אברי הגוף.

ה"צמח צדק" אמר בסיום סיפור הנ"ל (כ אד"ש): זקני-רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת החסידות חב"ד. במשה אמרז"ל שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין.

אש תמיד  האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הרב המגיד לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות.

ברור לי אשר כל הלומד עם חבירו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.

חסידות מבוארת

דרך מצוותיך

שיעורי חיסדות על הספרים האלו ביוטיוב

כי הרבה דברים אי אפשר להבין בלי רקע מתאים..

כדאי לחפש בבית חב"ד הקרוב

at yechola lishloch li et aezor megorim shelach veani yafne otach b"h lsiur tanya.beatslcha

ניראה כאילו מקרי מוות מזעזעים הפכו לשיגרה.... זה לא נורמאלייייייייייייייי

יש את הרבנית חנה אמו של הרבי מה"מ

חנה ויש רבנית בשם שיינה. או ביילא רבקה(אם אני לא טועה אחת מבנות האדמור האמצעי)

אולי מכאן הטעות

קיילא חנה היא הרבנית של המגיד בזיווג ראשון

(בקישור המצו"ב)

http://www.torah4blind.org/hebrew/yh1031.pdf

זה שבקטע כתוב שיש מציאות שאדם מצליח להתבטל כולו לאלוקים עד כדי כך שהוא כלום חוץ מחלק אלוה ממעל- לא הופך את הרבי כשלעצמו לאלוקים.

זה ההפך הגמור- לקחת קטע שמדבר על התבטלות האדם ולהפוך אותו להוכחה שהאדם הוא האלוקים.

לקחת קטע שמדבר שכל הכוחות כולם הם מה' ושהאדם הוא אין ואפס- ולהחליט שהוא מוכיח שהאדם הוא אלוקים?

סתירה לוגית משהו...

עבד ה' איננו ה'.

כפי שהיד שלי איננה אני- היא היד שלי.

הסברת את זה מעולה..

גם אני פגשתי אחד כזה שאמר שהרבי הוא הבורא הכל יכול וכו'

מטורפים יש בכל מקום, לא צריך להתייחס אליהם ולחשוב שהם מייצגים

דבר ראשון שלום לכולם, הרבה זמן לא הייתי כאן...

ובקשר לשאלה:

לפני שמתחילים להתווכח אם הוא "אלוקים", "לא אלוקים" או "חצי אלוקים", יש המון מה ללמוד על המושג אלוקים / אלוקות בחסידות. ברור שהאמירה הפשטנית "הרבי הוא אלוקים" מופרכת, הרי אחד מהדברים שהכי מודגשים בחסידות הוא אחדות ה', שאין עוד מלבדו וכו' וכו'. וזה היסוד הכי עיקרי באמונה.

מצד שני, על פי החסידות, דווקא מאחר שאין עוד מלבדו - ישנה אמירה שכל דבר הוא בעצם אלוקות, כיון שבלי האלוקות המחיה אותו אין לו שום קיום, ובעצם אין שום דבר "נפרד" באמת מאלוקות, אלא רק שנראה נפרד בגלל גודל הריחוק.

אבל ברור ומובן מאליו שאין הכוונה שהכל אלוקות במובן זה שיש לו כוחות וצריך להתפלל אליו ח"ו.... ההיפך הגמור. שאין לו בכלל מציאות משלו, כיון שהוא בטל למה שמחיה אותו. רק בגלל הריחוק הוא נראה כמציאות.

לגבי הרבי נשיא הדור, שוב מובא העניין שמגודל הביטול שלו לקב"ה, הוא כביכול כבר לא מציאות נפרדת לעצמו אלא בטל ממש לה'. שהרי ככל שאדם מגושם יותר ורחוק יותר מאלוקות, הוא נראה יותר "נפרד".

לכן, גם הציטוט שמושיקו הביא, לדעתי עדיף באמת ללמוד את כל הנושא בשיחה המלאה, ולא לראות רק משפט אחד בלי להבין על מה מדובר, ולהביא אולי לבילבול וטעות.

וחשוב גם לזכור, שכמה שנהיה חכמים ומלומדים, עדיין מדובר כאן בנושאים עמוקים מאוד, שכנראה אנחנו לא מבינים בהם. כשיבוא משיח בקרוב, בעזרת ה', נדע ונבין את הדברים לאמיתתם.

ב"ה

נכון שהיד איננה הגוף אבל היא חלק מהגוף?

ואם שוטר שם לך אזיקים על היד הוא טפס את כולך, כדי לעצור אותך הוא לא צריך לקשור את כל הגוף.

וגם אם היה שם לך אזיקים על חלק יותר נחות, הרגל הוא היה גם טופס את כולך.

ועוד נתון הקשור להלכה, אם בעל נותן גט ביד אישתו, היא נחשבת למגורשת, לכן לא ניתן להגיד שהיד איננה האישה !

זה מאוד נכון שצריך להתבונן וללמוד היטב את הסוגיא שלא ניתן להבינה על רגל אחד.

כשבתניא כתוב על הנפש השנית שבישראל שהיא חלק אלוה ממעל ממש.

כמו שלא ניתן להגיד שכל ישראל הם אלוהים גם לא ניתן לטעון את ההיפך שהוא לא אלוהים ("חלק אלוה ממעל ממש").

ככל בחסידות וכן בכיתבי האר"י כפי שכתבו קודם "אין עוד מלבדו", זאת אומרת שגם הדברים שלכאורה מנגדים לאלקות כגון הסיטרא אחרה והעבודה זרה הם בעצם גם חלק מהאלוקות, אומנם מוסתרים, הסתר על גבי הסתר.

ולא סתם אמרו חז"ל שמעשה בראשית ומעשה המרכבה מלמדים אך ורק לתלמיד אחד ומובחר, כי הם אינם סוגיות פשוטות כלל שניתן להבינם על בוריאן בלי ריכוז ממשי ללא פשרות.

גם רבינו האר"י הקדוש לא הפשר לתלמידיו לכתוב את דבריו למעט לרבי חיים ויטל, כי הוא טען, אני אומר משהוא מסויים, אתם שומעים משהוא אחר וכותבים עוד משהוא אחר, זה דברים כלל לאט פשוטים ולבוא בסיסמא "הרבי הוא אלוקים" בלי לימוד מעמיק מאוד, זה נשאר בגדר סיסמא שעדיף שהיא לא תאמר כלל וכלל.

הרי ביהדות אין שתי רשויות וגם אין שיטוף, יש רק דבר אחד. השכל האנושי והחומרי אינו מסוגל להבין וגם כל הדוגמאות שנוכל לתת יובנו אך ורק בשכל האנושי המוגבל:

חייט תופר לעצמו בגד, אומנם זה הבגד שלו שהוא לובש אבל בכל זאת זה חלק נפרד, לו יצוייר שהבגד הוא אינו חלק נפרד אלה החייט בעצמו, כי אין שום דבר מעבר לחייט, הבד, הכפתורים וחוט התפירה, הם הם החייט בעצמו.

הבנתם? גם אני לא, כי זה מעל לבינתנו !

כך הקב"ה ברא את העולם, כביכול, נתן אפשרות לחלקים ממנו להתנגד אליו ית' ולהרגיש נפרדים.