פורום חסידות חב"ד (עמוד 50)

ב"ה

אני באמת לא מצליח להבין אותך, בלי רצון לפגוע אבל:

1. אתה שואל כמה אחוזים יש בחב"ד ש"משיחיסטים":

• מה אתה חושב יש לנו זמן להתעסק בסטיסטיקה? לא אנחנו עסוקים בוואצאופ ובכל מיני מראין בישין מלשון הרע עד מראות אסורות
• גם אם היינו עורכים סטיסטיקה, היום יענקל קיבל תשובה באיגרות מדוייקת וזועק הרבי חי וקיים כמו שאותם החברים שלנו שאתה לא כ"כ מסמפט זועקים "יש אלוקים" כל פעם שמכבי ת"א מכניס גול. או להיפך לא קיבל או לא הבין את התשובה אז יש משיחיסט אחד יותר או פחות.
• מה זה משנה במציאות מה השני חושב? 100000 אנשים חושבים שהרבי חי זה הופך אותו לחי? או להיפך 2000000 חושבים שהוא מת זה הופך אותו למת? צדיקים חיים במיתתם יותר מבחייהם זה מה שקובעת התורה. תורת אמת אז מה זה מזיז לדעת כמה אנשים חושבים כך או כך?

 

2. לגבי האייפונים:

• ראה תשובתי בנקודה הראשונה
• ועכשיו תורי לשאול: אם הרגליים היא אפשר לחטוא? על חטא שחטנו בהליכת רגלים (תפילת יו"כ). אז מה הרגליים פסולים וצריך לכרות אותם כמו שטוענים שצריך לכרות את האייפון?
• נראה לי משום מה שהציבור החרדי עיבד ולאו דווקא באשמתו את כח השיפוט וההיגיון הבריא שלו. כל תמונה של אישה גם צנועה ביותר מצונזרת בעיתונות הדתית. בהלוויה של החפץ חיים צולמו תמונות גם של נשים ואפילו גדולי הרבנים דאז, שכנראה היו הרבה יותר גדולים מהרבנים של היום (ירידת הדורות) לא צעקו גוואלד ולא צעקו שיקצע על בנות ישראל טהורות שבואו לחלוק כבוד אחרון לחפץ חיים. מה לעשות אנו חיים בעולם מעוות !!!

 

3. באחד הדיונים הקודמים שאלת למה יש שני אדמו"רים לוויזניץ?

למה אינך שואל את עצמיך למה יש הרב שטיינמן ואת הרב קנייבסקי? אולי צריך לחסל אחד מהם, לדעתך?

למה אינך שואל כמה אחוזים הולכים אחרי הרב שטיינמן וכמה אחוזים הולכים אחרי הרב קנייבסקי?

מי היתיר למדוד גדולי התורה אם סרגל?

מה אתה יודע בכלל, זה לומד פחות, זה לומד יותר? ומה התוצאה אולי זה שלומד פחות תורתו מתברכת והוא באמת יותר גדול מהשני?

ואני אומר את זה כי לפי דבריך, "הרב שלך" אמר לך שהרב מרדכי אליהו זצ"ל היה גדול אבל לא נחשב כאחד מגדולי הדור, מי זה "המשוגנער" הזה מלאה גאווה עצמית שיכול לדבר על הרמ"א ולא מגיע לא לקדסוליים אפילו לא מגיע לעקב של הרב מד"א.

סליחה אבל אתה חי בעולם דימיוני של ליטאים שונא ישראל, אפילו את הגדולים האמיתיים שבישראל. הוצאת שם רע ואני מדגיש לא לשון הרע (אני מקווה שאתה יודע את ההבדל, הוצאת שם רע=שקר, לשון הרע=אמת) לשמה וכל זה באצטלה של תורה.

 

אז כפי שאמרו לך, אחד בצורה חברותית ואחד בצורה יותר בוטה, כנס באחד מישיבות של חב"ד תיגש לראש ישיבה או למשפיע ותשאל את השאלות שלך.

אבל ראה הוזהרת, אתה עלול להתחב"ד, ואז כולם המשיחיסטים והאנטיים, כולל מושיקו יגידו לך WELLCOME למועדון.

ניפגש?

החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל ? ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל, ומקרא מלא דיבר הכתוב " אהבתי אתכם אמר ה'", הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.

 

עשו כל אשר ביכלתכם!! בשיחה מיוחדת, בלתי צפויה, שאמר הרבי בכ"ז בניסן בשנת תנש"א (1991) בלילה, אחר ששב מתפילה על ציון חותנו (הרבי הקודם נ"ע), קבל הרבי, בכאב רב, על כך שהציפייה לגאולה מצד הציבור הרחב אינה פנימית וקרא לציבור: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש". ציפייה לבוא המשיח הוא הרבי מליובאוויטש. הוא חי ונשם את עניין הגאולה בכל עת ובכל שעה. באחת מאיגרותיו אף העיד על עצמו, כי חזון הגאולה העסיקו עוד קודם שהתחיל ללמוד ב'חדר'. מיד כשקיבל את הנהגת חסידות חב"ד (בשנת תשי"א (1951)) הכריז כי תפקידו של דורנו לסיים את עבודת הגלות ולהביא את הגאולה. מכאן ואילך היו כל מעייניו נתונים ליעד זה. מי שעקב אחר דברי הרבי במשך כל שנות הנהגתו נוכח, כי דבריו ותחזיותיו התגשמו תמיד עד הפרט האחרון. פעמים רבות נראו דבריו תמוהים ובלתי-מציאותיים, אך המציאות הוכיחה כי הרבי ידע תמיד מה שניבא. הרבי, שכל דבריו התממשו במלואם, הוא שבישר לעם-ישראל ולעולם כולו כי הגאולה המובטחת קרובה לבוא, וכי עלינו להיות שותפים בהכנה האחרונה לקבלת פניו. הרבי קרא לכל יהודי להתכונן לקראת הגאולה הקרובה על-ידי לימוד והכרה של הנושא, תפילה לזירוזה ולקיצור 'חבלי המשיח', מוּדעות לעובדת היותנו בימים של ערב הגאולה, ובעיקר - תוספת בתורה, במצוות ובמעשים טובים. בכ"ז בניסן בשנת תנש"א (1991) בלילה, אחר שהרבי שב מתפילה על ציון חותנו (הרבי הקודם רבי יוסף יצחק זי"ע), נשא הרבי שיחה מיוחדת, בלתי צפויה, בפני אלפי המתפללים בבית מדרשו, בה קבל, בכאב רב, על כך שהציפייה לגאולה מצד הציבור הרחב אינה פנימית וקרא לציבור: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש". הרבי אמר עוד שאם הציפיה והזעקה לגאולה היתה פנימית ואמיתית משיח כבר היה בא. שיחה זו היוותה ציון-דרך ומפנה אדיר בפועלם של חסידי חב"ד באשר הם - בהעצמת המודעות והציפייה לבוא המשיח בגאולה האמיתית והשלמה, בקרוב ממש.

"על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים – עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד. ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זו, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן.

גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!

.. הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם.. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!

.. אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!"

על פרסום סעודת משיח באתר, אני לא הספקתי לעשות זאת עקב החג והוא עזר להעלות את הענין בפרומים.

בטוחני שכו"כ יהודים הגיעו בגלל זה לסעודת משיח ויה"ר שזה יפעל את התגלות מלך המשיח תו"מ

רציתי לשאול האם קיים למישהו רשימה של המשפחות בקראון הייטס עם מספרי טלפון וכו'.

 

זה יכול ממש לעזור לי. תודה רבה!!!

יומן קצר מאת הרב איציק סנדרוי, מנהל ישיבת חב"ד במצפה יצהר:

הכל מתחיל כמה ימים לפני. י"א ניסן יום ההולדת של הרבי מליובאוויטש שליט"א מה"מ, חייבים לעשות משהו ביום כזה ובתקופה כזאת וזאת לאחר כמה ימים של קמחא דפסחא שחלקנו ברחבת ישיבת חב"ד במצפה יצהר לתושבי יצהר.

פניתי לר' מענדי אופן שהתגייס למטרה החשובה ותרם 300 ערכות של שלשות מצה, נסעתי מיד לדרום להביא אותם.

ביום ראשון יצאנו לדרך, הצטרף אלי ר' יהודה ליבמ מיצהר, נסענו בין הבסיסים והמוצבים כשכל חייל מקבל ערכה אישית עם מכתב מצורף המביא את ברכת החג והערכה לחיילים מתושבי יצהר וישיבת תות"ל חילי בית דוד במצפה יצהר.

באחד מנקודות החלוקה, נפגשנו יחד עם מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף תמיר ידעי, וקצינים נוספים ששמחו לקבל את המצות והברכה לחג.

שעות לפני החג קיבלתי התראה מחייל מג"ב שנמצא בבסיס מגב שהוקם בתוך ישיבת עוד יוסף חי ביצהר ש"נכבשה" על ידי צה"ל. החייל ביקש לעשות סדר עם עוד כמה מחבריו. כמובן שהזמנתי אותו אך הסתבר שמפקדו שאינו יהודי לא משחררו בשום אופן.

לאחר בדיקה, הסתבר שבישיבה שוכנים מתוך כמות החיילים כ20 חיילים יהודים. הדילמה היתה קשה, שלא יווצר חילול ה' כאילו ניתן בכך עידוד למעשה של תפיסת בנין ישיבת עוד יוסף חי. לאחר תשובה חיובית ומפורשת מהרבי כמובן שהוחלט שנעשה את הסדר במקום שלהם ויהיה מה שיהיה. (מכתב מצורף)

במקביל שהה הרב אלי איתן שליח הרבי ביצהר, בשבי שומרון בבסיס הגדוד נחל ושם ניהל את הסדר ששהו בו כ100 חיילים, את הסדר העבירו בצורה מעניינת בליווי הצגות וסיפורים.

* * *

עוד לא התפללתי מנחה, תנו לי כמה דקות ואסיים תפלה ונתחיל את הסדר. לא שאלתי וכבר עמדתי לתפלה, מצטרפים אלי עוד 3 חיילים, תוך כדי תפלה חשתי מחנק צורב, מה אני עושה פה בכלל... ברור לי זה הרבי מה"מ זה לא אני, אבל למה פה? למה במקום הזה, דוקא כאן? כן דוקא כאן יש יהלומים, שיצאו יחד איתנו ממצרים ולא ידח ממנו נידח.

הספקנו אף להתפלל ערבית של חג בזריזות כשסביבי החיילים, כולם מסתכלים בכמה סידורים שהבאתי מביתי. התיישבנו לסדר, התיישבתי בראש השולחן, אחי דאג להכין מראש את קערת הסדר שהבאנו יחד איתנו.

מולי יושבים חיילים וחיילות, נשמות צמאות, לכל דבר שיזכיר ולו במעט את יהדותם, בתוך האוירה הלא יהודית בין מפקדיהם הלא יהודים שעמדו מהצד ולא באמת הבינו המתרחש.

התקדמנו מהר, האמצעים היו דלים לסדר. ניסנו לעשות את הסדר מענין ככל שניתן, שתינו 4 כוסות וסיפרנו מס' סיפורים, לתבל את הערב. הרגשתי כמה מטורף כל מה שקורה פה, החיילים פנו אלי שנבוא עוד, הם רוצים לשמוע עוד על יהדות כמה שיותר ואף הגדיל לעשות חייל שדיבר על כך שהוא לא יודע כיצד להתחיל תשובה ושנכוון אותו.

אלוקות בגילוי במקום שבו מורגש שהכל חשוך וגלותי...

חזרנו לבית, הספקנו לעשות סדר קצר למשפחה ושוב 4 כוסות והאגדה והפעם עם הילדים, הראש קצת מסובב אבל מחזיקים מעמד.

12 בלילה, יצאנו שוב. הצטרף  הר' דובער חביב שנמצא אצל חמיו בחג, הפעם הליכה קצת יותר ארוכה, עד למוצב "בז" שם שוהים כ15 חיילים מגדסר נחל בשטח, מעל הכפר עצירה אל קבליה. הגענו למקום כשבידנו כל הנצרך לטובת סדר פסח, פגשנו שם את החיילים כשהם מופתעים לראותנו, החיילים כבר התחילו את הסדר כשהם יושבים תחת כיפת השמים בחושך חלקי.

המשכנו איתם את הסדר בשמחה גדולה ושירי אגדה, כל חייל הצטרף לקריאה וכך התקדמנו באגדה וכשכל חייל מקפיד לשתות 4 כוסות, אנו כמובן  כמובילים של הסדר שתינו יחד איתם וזאת בפעם השלישית.

לסיום פצחנו יחד עם החיילים בריקודים שאותם סיימנו כמעט ב3 בלילה. אח"כ התגלגלנו  לאטנו במעלה ההר כל אחד לביתו, מתוך הרגשה טובה שאנא, עשינו ולו במקצת, נחת רוח לרבי שליט"א מה"מ.

* * *

שביעי של פסח - סעודת מלאכים בשטח...

השעה 15:30 בצהרים, יצאנו ממצפה יצהר כשעה ורבע הליכה כשאנו גוררים יחד אתנו עגלה עמוסה במיטב המאכלים, מצות ומיץ ענבים.

הגענו לעמדת החיילים הנמצאת מערבית ליצהר. 12 חיילים חיכו לנו, (יום לפני הגעתי עם רכבי וסגרנו שנפגש, אף השארתי חבילת מצות יד, על המצות כתבו החיילים -"שייך למשיח לא לגעת וחב"ד זה אח..").

החיילים לא האמינו למה שפתחנו להם על השולחן, התחלנו בנטילת ידיים וברכה, אכלנו יחד מצות יד ומזגנו כוס ראשונה של מיץ ענבים, מיד לאח"מ הגשנו מנה ראשונה של דג סלומון מעשה ידי אישתי.

התוועדנו יחד על מעלת הסעודה וההזדמנות לבקשת משיח צדקנו שיתגלה מיד, הגשנו מנה שניה של בשר עם תוספות מיוחדות ותוך כדי מזגנו את הכוס השניה,

השיא היה כשהתחלנו לספר סיפורי השגחה פרטית וניסים שחווינו בשליחות הרבי ואיגרות קודש, כל חייל הגיע תורו והוא סיפר את סיפורו, שימחה ואף התרגשות רבה היתה בנינו, חיילים הזילו דמעה של התרגשות.

היתה הרגשה של אש באויר, תחושה של חווית גאולה פרטית וכללית, הבנה שאין כמו הרבי בעולם, אין...

סיימנו לאחר שעתיים, נפרדנו לשלום ונקשרנו בקשר דם ובהבטחה שנחזור ונפגש בהמשך ושכולם יכתבו לרבי שליט"א מה"מ.

לאחר החג, קיבלתי הודעה מחבר יקר הנמצא בצבא, בהודעתו כותב "חג שמח, בזכותכם הצלחנו לשמור על השמחה בחג הזה..." עניתי לו שהכל בזכות הרבי כמובן שאנו שלוחיו.














 

מה עניינה?
למה דווקא צמר?

אשמח לכל מידע בנושא...
הילדון עוד מעט בן שלוש

בגלל אי הבנה עם המוכר של המצות...

אולי מישהו רוצה? כל קילו  עולה 75 ש"ח.

מי שרוצה לקנות (זה בקרית מלאכי) אשמח שיתקשר לבעלי 139    250   0529  (מיכאל)

 

תזכו למצוות

אמירת הנשיא לי"א ניסן: ביום הולדת של הנשיא- הנשיא הוא הכל!!!!!
בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר--פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן--לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ--לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֳלֹהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּאִיר הָיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עַל נִשְׁמַתִין קָדִּישִׁין דְּמִתְחַדְשִׁין כְּצִפָּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְּאִין עַל עַמָּא קַדִּישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם תַּכְנִיס וּתְעַיֵיל הַנַּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְּאִיתְמַר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֳלֹהִים זוּלָתֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר שֶׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פַּרְשָׁה שֶׁל הַנָּשִׁיא הַיוֹם אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַׁת זֶה הַשֵּׁבֶט לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעַשׂוֹת רֱצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיַי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

לרבי שלי יש יום הולדת. כן, ביום שישי הקרוב, י"א בניסן נציין 112 שנה להולדתו של הרביי.
עכשיו, אני יודע מה עובר לכם בראש, הנה עוד חב"דניק שרוף שכל חייו סובבים סביב 'הרבי'. אז הנה אני מודה, זה נכון, אני חב"דניק שרוף. אבל האמת היא שאם קצת תחשבו על זה, ותבינו את המהפכה החשיבתית שהוא חולל, תשמחו גם אתם שאישיות בסדר גודל של הרבי מליובאוויטש חיה כאן איתנו, בדור שלנו.
הנה סיפור מהתלמוד (סוכה נ"ה ב'):
בזמן סיפור חנוכה, כשהיוונים נכנסו לבית המקדש כדי לחללו, נכנסה אתם מרים בת בילגה. נערה יהודייה ממשפחה של כהנים שהמירה את דתה, התחתנה עם 'סרדיוט' – קצין יווני. מרים בת בילגה נכנסה עם היוונים וחיללה את בית המקדש. וכשהגיעה למזבח הכתה עליו עם הסנדל שלה וצעקה "לוקוס לוקוס (זאב ביונית) עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל (עלות הקורבנות) ואינך עומד להם בעת צרתם".
זה בלתי נתפס, כי אבא שלה וסבא שלה הכוהנים כשהיו נכנסים לבית המקדש היה זה עם התרגשות של קדושה ומתוך טהרה. והיא, לא רק שהמירה את דתה!!! התחתנה עם האוייב!!! היא עוד נכנסת עם החיילים לבית המקדש כדי לחלל אותו! והיא עוד מכה את המזבח עם הסנדל שלה, אותו מזבח שהכוהן היה רועד לפני שנגע בו! היש בגידה גדולה מזו? זה כמו להתחתן עם קצין אס.אס. ולבוא עם צלב קרס יחד איתו בליל הבדולח ולשרוף את בית הכנסת של אבא שלה!!!
אלפיים שנה חיכתה הנשמה שלה עד שיבוא מישהו וילמד עליה זכות.
וזה קרה.
בברוקלין ניו יורק, ביום ו' בתשרי ה'תשל"ה - 1975. בעת התוועדות מיוחדת בה נשא דברים לפני אלפי איש, בקשר עם מלאת עשר שנים לפטירתה של אמו המנוחה הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה שניאורסאהן, אמר הרבי מליובאוויטש כך:
אנשים אומרים שיהודי יכול להיות מנותק מעמו ומאלוקיו. אני אומר:"איזה מנותק? איפה מנותק?" (באידיש: אוו אגעשניטן? וואס אגעשניטן?) כי הנה אפילו במקרה הכי נורא של מרים בת בילגה, כשהיא הכתה את המזבח בסנדלה היא הביעה דאגה כלפי עמה, שכן היא צעקה "לוקוס! לוקוס! למה אתה לא עוזר ליהודים בצרתם" והרבי שהיה אז בן 72 לא הצליח להשלים את המשפט... כי קולו נשנק מבכי של התרגשות, התרגשות בעודו יורד לנבכי נפשה המיוסרת והמבולבלת של נערה יהודייה שנראית כל כך רחוקה ובעצם היא קרובה.
חברים, רק לפני כמה עשרות שנים, כשנער או נערה היו 'יוצאים לתרבות רעה' המשפחה הייתה מתנתקת מהם, היו יושבים שבעה! אבל הרבי מליובאוויטש שמצא אפילו את הטוב של מרים בת בילגה, לימד אותנו לראות את הטוב שיש בכל אדם, להביט על העולם בעין טובה. והיום לא רק חב"ד אלא כולם, מכל קצות העם יודעים לומר ש'יהודי הוא יהודי הוא יהודי', כולם כבר פותחים דלתות עבור כל אדם.
אז גם אם לא יצא לכם לעשות סדר פסח בקטמנדו - נפאל, או לטעום לביבות של חב"ד בחנוכה באוקלוהומה ולא נפלתם באמצע טיול לשווייץ לקבלת שבת בבית חב"ד בבאזל. עדיין, י"א בניסן הוא יום מיוחד עבורכם,
היום הזה החלה המהפיכה היהודית של דורנו.
ומשהו אישי: לרבי שלי יש יום הולדת, מזל טוב!

יביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם.י

יהודי יחידי היה באותו כפר. שלשים שנה חלפו מאז רצחו הנאצים ימ"ש את כל בני משפחתו ואת כל היהודים תושבי הכפר. בנס נותר הוא לפליטה.
שלשים שנה לבד בין גויים. עבד כטבח במסעדה שבכפר. הקפיד לשמור מצוות מסוימות שידע אודותן מהוריו. שמר שבת, הניח תפילין יום יום, הקפיד על כשרות האכילה והשתיה, אולם דבר אחד העיב על אשרו. בודד היה. אשה לא יכול היה לקחת כי לא רצה להתחתן עם לא יהודיה. לאכול בביתם של שכניו גם לא יכול וכך נשאר אדם בודד ומסכן.
יום אחד הוא "נשבר" ופנה אל הקב"ה במרירות: רבונו של עולם – בכה – איני יכול להמשיך לבד. איני יכול יותר. אם תוך שבועיים לא אפגוש בכפר זה פנים יהודיות אלך אל הכומר ואמיר את דתי..
כך אמר הטבח הפשוט והתמים במר נפשו והתכוון ברצינות לכל מלה.
חלפו שבועיים. הטבח עובד במטבח, בעצב גדול, היום יפוג מועד ה"אולטימטום" שנתן לקב"ה... אחר הצהרים יאלץ ללכת אל הכומר ולהמיר את דתו. בלב כבד הוא יעשה זאת. אולם אין לו ברירה...
"מחפשים אותך" – נכנס בעל המסעדה לפתע ואמר. הוא הפנה את ראשו ובעיניים נוצצות מדמעות העיף מבט על הנכנס.
הוא לא האמין למראה עיניו. לפניו עמד יהודי במלוא מובן המלה. זקן, כובע, ציצית...
"יהודי אתה?" שאל האיש את הטבח המופתע.
"כ...כ...כן" גמגם הטבח בהתרגשות.
"הרבי מליובאוויטש שלח לך 3 מצות שמורות לליל הסדר" אמר האיש והגיש לו שקית. "לפני יומים" המשיך האיש, "צוה אותי הרבי לקחת מצות, לנסוע לכפר הזה ולמסור אותם ליהודי שאפגש בכפר. מאז אתמול אחה"צ אני מסתובב בכפר ושואל כל אחד אם הוא יהודי, כולם צחקו עלי, אמרו שאין בכפר הזה יהודים בכלל, אבל אני המשכתי בעקשנות לחפש, עד שמישהו ספר לי שאכל אוכל יהודי במסעדה, וכך הגעתי אליך...".
"הרבי שלך הציל אותי" – אמר הטבח המשתאה וספר לאיש מה חשב לעשות.
"רק תיקון אחד לדבריך" – אמר האיש – הרבי שלנו – שלנו". אתה רואה שהוא חושב גם עליך כמו על כל יהודי בעולם.

התאריך העברי ביום ששי הקרוב הוא י''א בניסן, זהו יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש לפני 112 שנה,

יום הולדת של רבי שהוא מנהיג שדואג לכולנו זהו זמן מתאים לכל אחד מאיתנו "לתת לו מתנה" להסתכל וללמוד ממעשיו ומהוראותיו,
אחד הדברים הכי מיוחדים שאפשר ללמוד מהרבי זה האהבת ישראל האמיתית לכל יהודי באשר הוא, לא רק להלכה אלא גם למעשה לשמוח בשמחתו של כל יהודי ולכאוב בכאבו של יהודי אחר כאילו זה היה שלי ממש.
יש יהודי בשם צבי פרימן שהסתובב הרבה בחיפוש עצמי במזרח ובסופו של דבר הכיר את הרבי ונהיה חבדניק, הוא כתב ספר באנגלית בשם "365 מדיטציות של הרבי מליבאוויטש" בהקדמה לספר הוא כותב "הרבה מנהיגים הפכו להיות מנהיגים בזכות זה שאנשים האמינו בהם, מנהיגותו של הרבי היתה בזכות זה שהוא האמין באנשים, בכל אחד ואחד מאיתנו". הרבי נתן לכל יהודי להבין שיש לו את הכוח למצות את הפוטנציאל המלא שלו ולא להסתפק במועט כשמדובר על המיצוי העצמי הרוחני.
באחד מהמכתבים הכלליים שכתב הרבי ביום זה לפני שנים מסביר הרבי למה פסח נקרא חג החירות ? אמנם יצאנו משיעבוד מצריים אבל קיבלנו את עול התורה והמצוות שגורמים לנו להיות עבדים לה' והיכן החירות והשחרור?
הדבר יובן, כותב הרבי, מתוך התבוננות במושג חירות, חירות היא מושג יחסי,
מהי חירות לגבי צמח? כאשר יש לו את התנאים הדרושים לגדילתו, אדמה טובה, מים, אוויר וכו'
אצל בעל חי לעומת זאת גם אם ניתן לו את כל התנאים של הצומח ונשאיר אותו רתוק למקום אחד הרי שהוא ממש לא בחירות, החירות עבור הבעל חי היא יכולתו לנוע כרצונו ממקום למקום.
אך גם מצב חירות זה של בעל חי רחוק מאוד ממושג החירות אצל האדם, גם אם ניתן לאדם את כל צרכיו הגשמיים אבל לא נאפשר לו דברי חכמה ושכל יהיה זה עבור האדם מצב של שיעבוד נורא כי עבור האדם חירות זה היכולת ללמוד ולהחכים,
אך גם החירות האנושית המושלמת ביותר עדיין אינה עונה על צרכי החירות של הנשמה היהודית שרוצה להיות קשורה בקב"ה ועבורה חירות זה האפשרות להעמיק את הקשר באמצעות התורה והמצוות.
לכן כשעם ישראל יצאו ממצרים וקיבלו את האפשרות לתקשר עם הקב"ה זו היתה היציאה לחירות אמיתית.
"בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" על כל אחד מאיתנו לעשות גם בזמן הזה את היציאה מהמיצרים האישיים שלנו ולהגיע לחירות אמיתית לפי המושגים שקשורים לנשמה שלנו על ידי הוספה בעוד מצווה ובעוד מעשה טוב.
אם כן כהכנה לחג הפסח וביום מיוחד זה יום הולדתו של הרבי שנגע בכל אחד מאיתנו, זה הזמן של כל אחד להחליט על הוספה בעוד קצת חירות על ידי עוד מצווה או עוד מעשה טוב ובזכות זה ייתן לנו הקב"ה עוד השנה את השמחה הגדולה בחגיגת ליל הסדר ענק בעריכת המשיח בכבודו בירושלים עיר הקודש בגאולה אמיתית ושלימה.

חג כשר ושמח וחירות אמיתית