ניתאי הארבלי
ב"ה
די עם כל זה.
ב"ה
רק אתמול בלילה מאוחר, נפל לי האסימון, ששוב מדובר בעוד מתחזה שמחליף ניקים לפי הענין.
לצערי אני תמיד נופל בפח.
לניתאי ולחברים "הנורמלים", מבקש את סליחתכם על שהטרדתי אתכם, מכאן ולהבא אשתדל להיות יותר זהיר ולא להתפטאות לכל מיני פרובוקטורים.
זה רק הערה. לא רצון לכל מיני ויכוחים בלי סוף שלא מקדמים את הגאולה.
ב"נקודה למחשבה ממש מהיום" היתבטאו שלושת ראשונים בביטוי "מזרוחניקים" לא ממש כשם גנאי אבל כמשהו שרק ניסבל איך שהוא כשאין שום ברירה אחרת.
אני חושב שיש בכל ציבור כל מיני אנשים אבל בסך הכל הצינותהדתית זה מה שהיציל את עם ישראל כאן בארץ. וזה מה שמחזיק המוני יהודים בעולם במסגרת יהודית כל שהיא.
אני לא אומר שהכל הכל לגמרי בסדר אצל כל אחד מהם. אבל הם יכולים גם להגיד ככה עלינו , וזה גם לא יהיה מוצדק.
אז בואו וניתעלה קצת ולא נכנה בביטוי גנאי ציבור ענק שיש להם המון זכויות וגם זכויות כאלה שהלואי שהיו גם לנו.
זה לא בשביל להתחיל . אלא בשביל לגמור את הענין.
בע"ה
ל' תשרי תשס"ב, היום לפני 11 שנה, היה בוקר מר ונמהר שבו נרצח השר רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד בבית מלון בירושלים ע"י מחבלים בני עוולה ימ"ש.
גנדי היה איש ארץ ישראל בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ומאותם אנשי אמת שידע גם ידע ששלושת העניינים של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל מהווים למעשה עניין אחד ושלימות אחת, וכל מי שפוגע ח"ו אפילו באחד משלושת השלימויות הללו גורם גם להתפוררותם של השניים האחרים!
להלן קטע נדיר ומרגש, שלמרבה הצער דומני שמלבד חסידי חב"ד מעטים זכו לצפות בו עד היום, מדברים שנשא גנדי בשנת תשנ"ט(1999), בהתוועדות לכבוד ח"י אלול בכפר חב"ד, נגד שחרור מחבלים ורוצחים ערבים.
באותו נאום בלתי נשכח גם הצהיר גנדי חד משמעית: "אני חב"דניק"!...
הנה הקטע שאסור לפספס!!! http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=22c75b890
שמרגישה יותר בנוח עם המזרוחניקים. לכן אני כאן בערוץ!
ויש מה ללמוד מהם, באמת!
רק שאל תשכח שגם אצלם יש הרבה למריבות וויכוחים בפורומים ולא יפה ללכלך על פה יותר מידי, אבל אתה צודק שכולם פה מתנפלים...
אני איתך בכל מילה!!
אמנם כמו שמ.לנדר אומרת שגם אצל המזרוחניקים יש מריבות וויכוחים...
אבל כאן פשוט כל שרשור תמים הופך להיות מריבה אחת גדולה וחסרת תועלת....
תכלס בגלל זה אני בקושי מגיבה כאן....
ניתאי הארבלי
ניתאי הארבליב"ה
אומנם נכון שאין במה להתבייש מאמרות של הרבי הריי"צ וכמו כן מכל אחד מאדמו"רי חב"ד, אבל לחתום בפורום של ערוץ 7 (ערוץ של הציונות הדתית) בחתימה כמו שלך, זה לא מעשה תמים וזה גורר תגובות לכאן ולכאן.
דבר מענין שהמגיב הראשון "חדשבחבד" אחליט להגיב על החתימה ולא על הנושא עצמו, על הדרך מאוד אהבתי את הפתגם של הרב דוכמן. ולדעתי אין צורך להמעיט בכניסה לבפנים, תחשב את זה כחודש אלול שהמלך בשדה וניתן לכל אחד ללא הבדל של מעמד לגשת אליו.
היו יחידי סגולה כגון המשפיע הנודע ר' ראובן דונין שהיו נכנסים לרבי לעטים תקפות.
זכור לי בחודש אלול ה'תש"מ כרגיל בכל חודש אלול התפתח שוב הויכוח הנצחיבין תלמידי הרב שמואל אזימוב (מולה) ותלמידי תו"ת, האם לעבור בכל חלוקת כוס של ברכה, בחלוקת לקח וכו' (אז עוד לא היו חלוקת דולרים בימי ראשון) או להסתפק בלבקש ממי שהוא שעבר וקיבל.
במוצאי ר"ה או במוצאי ש"ת, אינני זוכר, הרבי צעק על אלו שמונעים מהאחרים לגשת והוסיף שאם הוא מחלק כוס של ברכה, רצונו בכך וקרא לכל אלו שעוד לא עברו לעבור.
דבר שני- חיים: אמירת האמת אינה פרובוקטיבית גם אם היא כואבת
ואני בעד שכל אחד יכתוב בחתימתו מה שבא לו מאדמורינו ורבותינו- כל עוד זה משו מדוייק ולא ביחשוש של דברים
גם לכתוב שהגויים הם שלוש קליפות הטמאות זה פרובוקטיבי
ב"ה
איפה כתוב שהגויים הם שלוש קליפות הטמאות? סליחה על הבורות.
באחד ממאמרי הרש"ב כתוב שהגויים הם חיות שהולכים על שתיים.
ואם אתה כזה חכם, בא נראה אותך בשטיבלעך של מאה רשעים זועק "יחי" אחרי קדיש אחרון (להזכירך, לא היה בהיסטוריה נגון שהרבי עידד במשך יותר משנה כמעט כל יום).
וכדי שתבין אותי נכון, כשהרב וולפא, כתב ספר מסויים והרבי ביקש לגנוזו, הרב וולפא העז ואמר לרבי שזה האמת עפ"י תורה, והרבי ענה לו שלא כל אמת צריך להגיד ולפרסם ונתן גם דוגמה: (התוכן לא המילים) "כשאתה הולך להתרים איזה גביר שמחלל שבת עבור המוסדות (אז הרב וולפא היה יו"ר המוסדות בקרית גת) האם אתה מתחיל איתו את השיחה בצורה כזו, יהודי שמחלל שבת הוא חייב מיתה, זה גם אמת" הנמשל מובן.
לפעמים צריך לדעת לא להגיד מה שחושבים אלה לחשוב מה שאומרים.
אין שום הצדקה לבוא בבית המראח (ערוץ 7) המייצג את הציונות הדתית ולהגיד להם, גם אם זה אמת לאמיתה, בפרצוף שהציונות יותר גרוע מהשואה, הם לא יבינו את זה לעולם גם אם תמלא עמודים שלמים של הוכחות, אז למה??? להתסיס? איזה דיון יכול לצאת מזה? למעט כלום במקרא הטוב וריב ומדון במקרא הרע.
נקודה למחשבה.
ניתאי הארבלי
בטוח שמי שהחליט מה לעשות בחב"ד זה לא היו היועצים של הרבי אבל הוא בעצמו. ואצל הרב עובדיה אלו שבמיסביב כמו דרעי וישי הם מחליטים מה הם רוצים והם מספרים לו כאילו המציאות ככה וככה ולכן צריך לעשות מה שהם רוצים כמו התמיכה באוסלו שזה שיגעון גמור.
אבל זה היה ככה במיקרה של אוסלו וזה עוד לא אומר שתמיד היועצים ואלה שמסביב צודקים פחות מהאיש בעצמו.
יכול להיות שאיש ייראה את מה שקורה במציאות אבל המחשבות שלו לפי זה , מה לעשות הן שגיאה.
אני לא אומר מתי זה ככה ומתי לחא . רק באופן כללי.
את ניגון ההקפות של חב"ד?
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1029
אם שמעת ניגון מסוים בהקפות ואליו התכוונת, אז.. לאדעת איך לעזור 
מושמושיתאחרונהבאיזה תוכנה עשית אתזה?
בס"ד
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=930280&TypeID=0&sid=126
אנחנו לא צריכים הוכחות אבל זה יפה מרגש ומדהים כל פעם מחדש.
לא רק שרכשתי השנה אתרוג מכפר חב"ד,
ולא רק שלא יצא לי לישון בסוכה השנה (מזג האוויר וזה)
אלא שמסתבר שאני שוקל ממש 77.0!!!
מה תגידו?
אבי גזונט!
א.גולדניתאי הארבלילא מספיק?
בג' תמוז הוא צריך להעלם, להתכסות-
ואז להופיע פתאום
ולגאול את העולם!
מושיקואחרונה
קישור לשמחת בית השואבה ב770
בין השעות 17:30 - 10:00 שעון ישראל
ב"ה
בזמן הריקודים בשמחת בית השואבה, מן דהוא, כנראה אם אנרגיות מופרזות, דחף בחוזקה למעגל הריקודים כל מי שרצה לקחת התנחתא קלה. וכשהאירו לו על הצורה העלימה שבא הוא נוהג, הוא הצדיק את התנהגותו בשלל שיחות על חשיבות הריקודים.
אתמול נסעתי למקום אחר וכולם נענו משמחה מאוזנת ללא המטרידן התורן.
וגם קיבלתי הסבר נאה לאלו שנחים לרגע קט מהריקודים, הביטוי הוא מי שלא ראה, ניתן להנאות מהריקודים גם מהצד ואין שום צורך והצדקה לדחוף אנשים למעגל הריקודים !!!
מן דהוא -> מאן דהוא
לקחת התנחתא -> אתנחתא
וכשהאירו לו -> העירו לו
וכולם נענו -> נהנו
ניתן להנאות -> להנות
ב"ה
אני אומנם כמעט 30 שנה בארץ ועדיין עולה חדש בלי זכויות !!!
גם בשפת אם שלי אני לא הכי הכי בדקדוק ובכתיבה, זה מה יש.
בכל אופן תודה על העזרה. (של שתיכן).
רק עכשיו גיליתי את הפורום לחבדניקים....וואוו...
ניתאי הארבליניתאי הארבלימתכתבים בני-בנות?
סתם, בלי אבל...
מה שיפה בחבד לעומת הברסלבים שהברסלבים חיים לפעמים קצת בדמיונות וכל מיני ענינים
וחבד הם רובם "אנשים מן היישוב", נורמלים בעלי משפחות שמשלבים חסידות ולמדנות, כמו ליקוטי שיחות של הרבי שהכל יש שם, גם גמרא וגם וגם
בקיצור רובם אחלה אנשים
ב"ה
הרבי מאוד הקפיד וחינך את חסידיו להשתמש בלשון חיובי:
בית חולים OUT בית רפואה IN.
חילוני OUT עוד לא דתי IN.
וכאינה רבות
גם במקראים קיצוניים שצריך להביא מצוב מסויים במקום מוות משתמשים בביטוי היפך החיים.
אז אנא על תמות על חב"ד תחיה על חב"ד, במיולד בימים האלו שהגזר של ראש השנה עומד ותלוי עד הושענא רבא רצוי וממומלץ להשתמש בביטויים חיוביים ביותר.
כל אחד מתחבר למשהו אחר....
פשוט כי יש ככ הרבה אנשים שחושבים שחבד הם לא נורמלים. לא, לא מתכוונת לדעות, אלא לגישה. איך מישו פעם אמר? החבדניקים האלה משוגעים. חושבים שיצליחו להפוך תעולם.
תכלס, גם על הרבי אמרו שהרעיונות שלו... והיו שהתנגדו נחרצות. אבל תכלס - רואים תמציאות בשטח.
ואגב, אם כבר מדברים על השמחה בברסלב, שמעתי פעם משו מהמם: בכל מקום שהוא, דווקא הסמל הכי חזק והדבר שאתה הכי מאמין בו והולך לפיו - הוא הכי קשה לך.
ובמקרה שלנו - ברסלב מדגישה את עניין השמחה, ודווקא שם אנחנו רואים אנשים שכ"כ רחוקים מזה. ולמה? לא כי ברסלבים דכאוניים! אלא כי זה הנקודה שהכי חשובה להם!
ובחב"ד - שהסמל שלה זה אהבת ישראל ודאגה לזולת, יש המון... (לומשנה. וד"ל.)
וככה זה בכל מקום ובכל דבר בחיים! תנסו ותראו שזה נכון...
ב"ה
במוצאי שבת בראשית נוהגים חסידים להכריז "ויעקב הלך לדרכו"מכיון שאז מתחילה העבודה של השנה החדשה
.להתנהגות בשבת בראשית יש הפשעה כל כל השנה אז כשההנהגה בשבת בראשית כראוי כך כל השנה נראית יותר טוב, וכפי שנאמר "כפי שמעמיד את עצמו בשבת בראשית כך יהיה כל השנה כולה".
ואין בכוונתי לפתח או לעורר מחלוקת!!
מאיפה המנהג לנסוע לרבי לראש השנה?
האם גם הרבי עורר וציווה את חסידיו להגיע אליו לראש השנה?
והאם גם התבטא כמו ר' נחמן מברסלב שאמר "ראש השנה שלי עולה על הכול, איש לא יעדר, כל העולם קיימים בזכות ראש השנה שלי, רק אני יודע מה זה ראש השנה וה' נתן לי אותו במתנה.." ועוד כהנה וכהנה אימרות שאמר?
שוב- אני לא מעוניין לשמוע מחלוקת\ ליצנות\ לשון הרע\ציניות\פגם בכבודם של צדיקים ותלמידי חכמים וכו' וכו' !!!!
רק מעוניין לשמוע ולקבל מראה מקומות. תודה
ב"ה
מוסבר בחסידות שבכניסת ראש השנה יש ענין של דורמיטא (סוג של כביכול שינה) ובני ישראל מעוררים שוב את רצון המלכות (תמליכוני עליכם) וזה נפעל ע"י תקיעת שופר.
ומסברא מי שמסוגל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר זה הרבי (לכל חסיד הרבי שלו).
דבר מענין ברב קהילות חב"ד אומרים יזכור גם בראש השנה, ב-770 לא !, וזה כי אף אחד לא מוכן לצאת מפחד שלא יוכל לחזור למקומו לתקיעות, וגם בסידור זה מודפס רק בתפילת יום כיפור ולא בראש השנה.
מנהג הרבי (חב"ד) להסתובב ע"מ שהקהל יוכל לראות את פניו לאחר התקיעות.
בכלל כל חודש תשרי ועוד לפני כן, הוא זמן מסוגל לנסיעה לרבי וקבוצות הגיעו בכמה תאריכים יש שהגיעו לשבת סליחות, יש שהגיעו לר"ה (קבלת הפ"נים, תקיעות, כוס של ברכה וכו'), יש שהגיעו לו' תשרי, יארצייט אם המלכות, ליום כיפור (חלוקת לעקח, מארש נפוליאון), יש שהגיעו לסוכות ויש שהגיעו לש"ע וש"ת וגם השלוחים שלא יכלו להגיע לתשרי כי היו עסוקים במבצעים הגיעו לשבת בראשית. בברסלב הדגש הוא על ר"ה, בחב"ד תמיד טוב להיות אצל הרבי, גם בסת"ם יום של חול.
כי כתיבה וחתימה טובה וקבלת מלכותו של ה' מחדש מקבלים רק אצל הרבי - איש איש ורבו.
כל חסיד באשר הוא נוסע לרבו.
יש כאלו שזה מבני ברק לירושלים יש כאלו שזה מאוסטרליה ללונדון.
מסופר על בעל ה"תולדות יעקב יוסף" שהרבה לנסוע ולבקר בחצרו של מורו הבעש"ט, בפרט בראש השנה.
נטפלו אליו המתנגדים ושאלו אותו: הרי יש בהליכה זו ביטול תורה, ומה יענה ליום הדין?
והשיב להם: כאשר נובעים לצדיק ע"מ ללמוד כיצד לעבוד את ה', הרי ביטולה זהו קיומה. ביטול זה של הזמן מאפשר קיום אמיתי של מצווה.
ואם אתה רוצה את דעתו של הרבי בעניין - תרגום של ציטוט ביידיש מדברי הרבי: "כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן יימצא אחרת?!" (ספר השיחות תורת שלום עמ' 188).
מקווה שהובנתי.
ב"ה
שיהיה לרפואתם השלימה בקרוב ממש של הרב מרדכי שיח´ בן רחל, שליח הרבי מליובאוויטש ברמת גן.
לרפואתו השלימה של הרב הגאון יעקב חי בן מרגלית.
ולרפואתה השלימה של שלומית בת תמר אלטע מינה.
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (בראשית א,א)
התורה, אותה אנו מתחילים לקרוא השבוע מחדש, היא בראש ובראשונה ספר הוראות וציוויים לעם-ישראל. לאור זאת הייתה צריכה להיפתח במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, כעם-סגולה - מצוות קידוש החודש. מדוע אפוא נפתחת התורה בסיפור בריאת העולם?
שאלה זו מעורר רש"י1 מיד בפירושו על הפסוק הראשון בתורה, והוא מביא את תשובת ר' יצחק:"משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים'2 - שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו; ברצונו - נתנה להם (לגויים), וברצונו - נטלה מהם ונתנה לנו".
מיהו הליסטים?
עצם הצורך לשנות את סדר התורה כדי להשיב תשובה לטענותיהן של אומות-העולם, מלמד שיש בטענות אלה יסוד כלשהו. אולם כפי שהדברים נראים בפשטות, לא מובנת כלל ההצדקה של האומות בטענותיהן כלפי עם-ישראל. אומות רבות כובשות חבלי ארץ זו מזו, ואיש אינו דורש להחזיר את העולם לחלוקת הארצות הראשונית.
זאת ועוד: מלכתחילה, כשחילק נוח3 את הארצות לבניו, הייתה ארץ-ישראל בחלקו של שם (סב-סבו של אברהם), ורק אחר-כך כבשוה הכנענים לעצמם. אם-כן, דווקא הכנענים הם הליסטים ולא בני-ישראל, צאצאיו של שם!
למה לצמיתות?
אלא טענת הגויים יש בה משמעות עמוקה יותר. גם הם יודעים שאומה יכולה לכבוש ארץ מיד חברתה, ועל כך בדיוק הם קובלים: אתם כבשתם את הארץ לצמיתות והוצאתם אותה ממסגרת החוקים הקיימים בין המדינות השונות. את ארץ-ישראל, אחרי שקידשתם אותה, אי-אפשר לכבוש עוד.
במובן זה אכן שונה ארץ-ישראל מכל הארצות. כל ארץ יכולה לעבור תמיד מיד ליד ומאומה לאומה. אך ארץ-ישראל, אחרי שנתקדשה, אינה יכולה עוד לצאת מרשות ישראל. אף לאחר ש"גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"4 - נקראת היא ארצנו ואדמתנו. על כך מתרעמים הגויים: "ליסטים אתם!", לקחתם ארץ שהייתה ככל הארצות וכבשתם אותה לצמיתות.
בעלות נצחית
כמענה על טענה זו נפתחת התורה ב"בראשית". בכך מבהירה התורה כי העולם כולו שייך לקב"ה, ולכן יש לו הזכות לשנות את מהותה של 'ארץ כנען' ולהפכה ל'ארץ-ישראל'. וזאת בשלושה שלבים: תחילה "בראה ונתנה" - מיד כשבראה חשב לתיתה לעם-ישראל ("אשר ישר בעיניו"); אחר-כך "נתנה להם" - כי הקב"ה רצה שהארץ תהיה תחילה ברשות הגויים, ואנו, בעבודתנו, נעשה ממנה ארץ-ישראל; ולבסוף "נטלה מהם ונתנה לנו" - לנצח.
משום כך נפתחת התורה בסיפור הבריאה ובפירוט מעשי הדורות עד יציאת מצרים ומתן-תורה, כי בכך טמונה התשובה לבעלותו הנצחית של עם-ישראל על ארץ-ישראל.
(מתוך ליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש כרך ה, עמ' 1)
-----------------
1) פרשתנו א,א.
2) לשון הכתוב תהילים קיא,ו.
3) פירוש רש"י בראשית יב,ו.
4) נוסח התפילה - מוסף של יום-טוב.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
שבת שלום ומבורך!
ושנזכה בקרוב ממש לקיום שלימות ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים - עשר עשר אומות כולל קיני קניזי וקדמוני. ארץ ישראל של ימות המשיח והגאולה האמיתית והשלימה!
מנהג חב"ד להכריז במוצאי שמחת תורה ו/או שבת בראשית (השבת הסמוכה לשמחת תורה ולה השפעה על כל השנה כידוע) את הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" (בראשית לב, ב).
מה הפירוש של הכרזה זו בזמן זה?
להבין זאת צריך להקדים הסבר קצר: תכלית ירידת נשמתו של יהודי לעולם הזה, היא דווקא לעבוד את הקב"ה כאן בעולם הגשמי, עולם מלשון העלם שלא רואים בו אלוקות במוחש. דווקא בגשמיות של העולם צריך לגלות את הנסתר ולהראות איך גם כאן בגשמיות העולם "אין עוד מלבדו". למשל: קלף לתפילין או צמר לטלית חייבים להיות מבהמה גשמית, וברכה עושים דווקא על דבר גשמי שאוכלים או שותים.
בדומה, הכוונה בבריאה מתגלה על ידי התנהגות נאותה או עשיית טובה אפילו לאדם שלא מכירים, כידוע פתגם הבעל שם טוב שנשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה ויותר כדי לעשות פעם אחת ויחידה טובה ליהודי בגשמיות או ברוחניות. (הכוונה בפתגם זה היא כמובן שאפילו בשביל טובה אחת היה כדאי שתרד הנשמה ממקור חוצבה אך בהחלט ניתן ורצוי לעשות יותר).
כאן נשאלת שאלה: מאין יהיה לו ליהודי כוח לעבוד את עבודתו לשמה הוא נברא, איך מגלים את האור בעולם חשוך ומגושם כל כך? איך עם כל הקשיים הסובבים אותו מבית ומחוץ בפרנסה ובבריאות, עמידה בניסיונות ולחצים וכו', יזכור מה תכלית בריאתו או במילים אחרות מה הוא באמת מחפש כאן.
שאלה זו עלתה גם בקשר ליהודי הפשוט בשטעטעלע - עיירה - כשחיי היום יום היו פשוטים הרבה יותר מאשר בזמננו והפרנסה הייתה מצויה מהעז ומעט תפוחי האדמה ששתלו ליד הבית, ועוד היה לו פעם ביום זמן להרים את העיניים לשמים, (מה שהעז שלו לא יכלה לעשות).
שאלה זו מתעצמת בזמננו, בעולם הרבה יותר מורכב ומסורבל עם בעיות אין ספור, עולם בו כולם ממהרים ואין זמן להרים את הראש והעיניים לשמים ובחלק מהמקומות גם אם ירימו, יראו רק גורדי שחקים.
התשובה לשאלה זו נמצאת ב"פעקאלע" של "יענקלה" שהולך לדרכו.
בליל שמח"ת תשכ"ב לפנות בוקר, לימד הרבי את הניגון אנעים זמירות עם המנגינה המיוחדת של חסידי חב"ד למילים אלו, וסיפר:
"הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת כשבאו למחרת יום כיפור להתפלל, מצאו חסיד רוקד סביב העמוד ושר את הניגון של שיר הכבוד. הוא היה כל כך שקוע בניגון, שבמשך כל הלילה שר ורקד עד ששכח לגמרי על צומו. יהודים ביום הכיפורים דומים הרי למלאכים, וכשיוצאים מיום כיפור ונכנסים לעובדין דחול, היה אותו חסיד מלא געגועים מ"אליך נפשי תערוג", המתבטא ב"לדעת כל רז סודך'.
כן גם כשיוצאים משמחת תורה, (יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך), ונכנסים לענייני "ויעקב הלן לדרכו", הנה אף שזה רצון העליון, אבל, שקועים בגעגועים, המתבטאים ב"לדעת כל רז סודך", ידיעת פנימיות התורה".
זה הפירוש החסידי לפסוק "ויעקב הלך לדרכו", יעקב - כל יהודי, אחרי אלול, ימי הסליחות, ראש השנה, עשי"ת (עשרת ימי תשובה), יום כיפור, סוכות ושמחת תורה. שכל יהודי היה סמוך לאביו שבשמים בימים טובים ובמועדים, כעת הוא צריך "לרדת" לענייני העולם הזה לחרוש בעת חרישה ולזרוע בעת זריעה וכדומה, עלול הוא לחשוש מירידה, מריחוק מהרגשה של רצון "להישאר בתשרי".
לכן אומרים ומכריזים "ויעקב הלך לדרכו": שמע "יענקלה" (כל יהודי ויהודיה), אתה לא עוזב את תשרי ותשרי לא עוזב אותך כי אצלך בתרמיל - בפעקאלע שמו "תמצית" של קבלת מלכות שמים מראש השנה, תשובה מיום כיפור ושמחה מסוכות ושמחת תורה. וכל השנה תוכל לשאוב כוחות ו"לחיות" עם התמצית הזאת. בנוסף עליך לזכור שזה תכלית בריאת האדם להיות לו יתברך "דירה" בעולם התחתון שזה נעשה דווקא על ידי עבודתו של יהודי בעולם הזה הגשמי.
חודש תשרי נותן לנו כוח לכל השנה לזכור את התכלית אך הוא לבדו לא מספיק וכאשר יהודי הולך לבטח דרכו אחרי תשרי (ועם תשרי כאמור) אז מתקיימת בו הברכה שנאמרה ליעקב "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך".
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64578
יש לנו בבי"ס לימוד תניא שנתי יש לי 2 רעיינות כיצד לילמוד אותו בע"פ אך אשמח לעוד תודה
ב"ה
קיים ספר, לצערי לא זוכר את שמו, אולי "אותיות איתן" שמטרתו שינון התניא בע"פ.
והשיטה היא כך: ת.ב.ס.פ.ד.מ.א.ת.צ.ו.ת.ר.
האותיות אם הראשי תיבות של המילים.
ואז לומדים בע"פ כרגיל ובודקים את עצמינו אם ספר הראשי תיבות.
ניתן לשליו את שתי הרעיונות ולחבר מנגינה על הראשי תיבות.
ולחנלה אולי תגלי לנו את הרעיונות שלך לתועלת הרבים, תודה.
מה שטוב בכיוון אחד, טוב גם בכיוון השני:
כשמנגנים את סדר הניגונים בהתוועדות רב הקהל נזכר מיד במנגינות אם מילים כגון "אלי אתה" או לכתחילה ריבער" ומתקשה בניגונים ללא מילים "שלוש תנועות", "ניגון הקפליע" ו"הבנוני". הבנות שלי זוכרות את כולם כי הסכילו ללמדם את המנגינות האלו אם מילים בתחילת הניגון ולעומת זאת אצל הגברים רק בעלי חוש נגינה לא מתבלבלים.
א}חיים צדקת קוראים לזה אותיות איתן
ב}יש דיסק כזה{שמה שדיסה אמרה}
בס"ד
הילדים שלי די קטנים, אבל כל אחד יודע כמה דפי תניא בע"פ בזכות הדיסק הזה!
(גילאים 4,6,7)
ב"ה
רבי שניאור זלמן מלידי, מוכר גם בשם בעל התניא והשו"ע ו/או האדמו"ר הזקן היה התלמיד הצעיר של המגיד הגדול ממזריטש ומייסד חסידות חב"ד.
קשה מאוד בפוסט אחד לעלות על דפי היסטוריה של יותר ממתאים שנה. בכל אופן אנסה בכמה שורות לתת מושגים בסיסיים על אחד מיצירותיו ספר התניא שנקרא גם ספר של בנונים או ליקוטי אמרים.
שם הספר:
מבוסס על תחילתו שהיא ברייתא מסוף פרק ג' דמסכת נדה: "תניא (בסוף פרק ג' דנדה) משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע וכו'".
מהות הספר:
הסבר מקיף על דרגת הבנוני, שהיא לא כמו שהעולם חושב, מחצה זכויות ומחצה עונות. אלה דרגה נעלית ביותר וההבדל היחיד בן צדיק ובנוני היא שהצדיק התפטר כליל מיצרו הרע מה שאין כן הבנוני יצרו עוד בוער בו רק שהוא בעבודתו מנטרל אותו ונלחם בו בכל רגע ורגע ואינו חוטא אפילו בביטול תורה (דבר המאוד קשה) אפילו לרגע אחד.
דברי צדיקים על הספר ועל המחבר:
רבי לוי יצחק מברדיטשב אמר: "איך מחותני הצליח להכניס אלוקות אין סופית בספר כזה קטן ?!"
אחד מתלמידי המגיד אמר על בעל התניא: "כולנו אכלנו מאותה צלחת אצל המגיד והליטווק (הכוונה לאדמו"ר הזקן שגר באחזור ליטא) לקח את המיטב"
אחד מן ההסברים על השם תניא:
תניא, הוא גם שם של קליפה הנדבקת בתלמידי חכמים, ותפקידה לגרום לת"ח להרגיש גאווה ועליונות, וע"י לימוד התניא מנטרלים את קליפה זו. בתחילה הת"ח חושב שהוא ת=400 (הגמטריה הכי גדולה באותיות) לאחר מכן שהוא נ=50 אחר כך י=10 ולבסוף מגיע למסקנה הנדרשת א=1 הביטול המוחלט ליחודו של עולם.
אין סוף ספרים נכתבו על הספר ועל המחבר ומי שבאמת רוצה לדעת מהוא הספר ומיהוא המחבר יכול בקלות להתיגע ולהגיע, בהצלחה !
