שיחה לפורים, מעובדת על-פי לקוטי שיחות חלק ל"ב.
לחץ למטה להורדת הקובץ:
20110316151448.pdf
בעניין "קם רבה - שחטיה לרבי זירא"
מצורף בפנים גם סיפור הקשור לתוכן השיחה...
פורים שמח לכולם! ושתיית "יינה של תורה" באופן של "עד דלא ידע"....
טבח נוראי בעצם חג הפורים ?!יהודה.
בקשר לפיגוע הנורא בו נרצחו הורים לילדים קטניםחשבשבת
מצאתי וידואו מרגש וקולע: לצפיה בוידאו
ביום חמישי, ב' אדר ראשון תשנ"ב, נרצחה בקראון הייטס האשה הצדקנית מרת פעשא לאה לאפיין הי"ד, שנהרגה על קידוש ה'. בשבוע שלאחר מכן נשא הרבי מלך המשיח שיחת קודש בה זעק "למה עשה ה' ככה?!... ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באשה צעירה, אמא לילדים קטנים שצריכים לאמם ויתגעגעו אחריה'...". לאחר מכן הסביר הרבי את גודל הענין דקידוש ה' שבמאורע באופן נפלא ואמר "אבל לאחרי כל העילויים וההפלאות שבקידוש השם ברבים . . זועקים בני ישראל להקב"ה: עד מתי?!... היתכן שלאחרי אריכות הגלות המר זקוקים עדיין למסירות נפש על קידוש השם של אשה צעירה אמא לילדים קטנים?!...● כעת, בעקבות המאורע המחריד בבומביי, הוציא לאור מכון 'לראות את מלכנו' את השיחה עם תרגום ללשון הקודש לתועלת אנ"ש והתמימים ● לצפיה בוידאו
הרבי מליובאוויטש כתב לרמטכ"ל חיים בר לב:בלפן
ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
לכבוד אלוף חיים שי' בר לב רמטכ"ל
שלום וברכה!
אנשי ועד כפר חב"ד שבאו לכאן לראש השנה מסרו פ"ש ממנו ומב"ב שיחיו.
והנני בזה להביע לו ולכל אשר לו איחולי הלבביים לשנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, בנוסח המסורתי והמקודש ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
ובמיוחד אשר ה' אלקי צבאות ינחנו בתפקידו הכי אחראי, שבודאי כשנותנים למישהו תפקיד ניתנים הכוחות להוציא התפקיד לפועל על הצד הכי טוב, ומכל שכן תפקיד הנוגע לצבא ישראל וכלשון הכתוב "כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ, ד)
ואומר "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחנך קדוש" (שם כג, טו)
ועל אחת כמה וכמה בשעה של מתח וכולי, שרק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתה למנוע חבלנות וכו'.
והמברך את עמו ישראל בשלום ישים שלום טובה וברכה עלינו על כל ישראל בארצנו הק' ובכל מקום שהם.
בכבוד ובברכת כוח"ט.
לפרסם!!!
ידוע שהרבי תמיד דייק מאוד בדבריוחשבשבתאחרונה
במבצע שלום הגליל הרבי ציק למה עוצרים באמצע? למ לא נכנסים לבירות תוםסים תמחבלים ומעיפים אותם לכל עבר?- אלא, נותנים לחיילים להישאר בשטח במצב מסוכן בו הם חשופים לכל כשהם לא יכולים להגיב
צפו בוידאו:
כמה סיפורים מענינים שהגיעו לידימושיקו
מספר אחד המזכירים:אחרי ששת הימים היה אצל הרבי אריק שרון, כשהוא יצא מהחדר הוא שאל אותי, הרבי היה בארץ? אמרתי לו לא. הוא התפלא ואמר לי שמע מה היה ביחידות: הרבי שאל אותי למה לא בונים בשטחים שחזרו, עניתי שלא שייך לבנות כי אין תשתיות של מים חשמל וכו', הרבי אמר לי: תביא דוגמה של מקום, והבאתי לו דוגמה, הרבי הוציא עיפרון ושרטט על הנייר - מפה אפשר להביא חשמל ומפה אפשר להביא מים וכו'.
אמרתי לו – מה נראה לך? אם הרבי היה בארץ כולנו היינו שומעים, הוא לא היה מגיע כגנב או משהו כזה.
עוד סיפור :
פעם הרבי הראה לי (או אמר לי) ידיעה בניו יורק טיימס ששכם כתוב שבנורווגיה מצאו נפט והם מחפשים קונים. והרבי הורה לי ללכת למשרד הביטחון ולהראות להם את זה. הלכתי לסניף משרד הביטחון הישראלי בניו יורק והראתי להם את זה, והם אכן עשו עמם עיסקה. . . לפני כמה חודשים הייתי במשרד הביטחון והם אמרו לי שעד היום יש נמשך עדיין הקשר עם נורווגיה!
ועוד אחד:
שמעון פרס היה אצל הרבי ביחידות, והוא סיפר שלהוריו לא היו ילדים והוא נולד בזכות ברכה של הבעלזער רב, הרבי שאל אותו איך הוא מתנהג כך, אדם שנולד מברכה של הבעלזער צריך להראות אחרת, והוא ענה לרבי: ה' יעזור, הרבי אמר לו, התפקיד שלי זה להגיד ה' יעזור התפקיד שלך הוא לבצע, אתה רוצה להחליף את התפקידים ואתה תשב במקומי?
פרס היה ביחידות אצל הרביחשבשבת
בשנת תש"ל ויש גם תמונהחשבשבת
לאו דוקא שהיתה יחידותמושיקו
אלא פעם אחת שהוא דיבר עם הרבי או שבאמת זה לא היה...
אוף לא רציתי להביא תקישור הזהחשבשבת
http://dmag-pub.com/_data/ebooks/b69d3c9678/COL_PESACH.PDF.pdf
אבל הנה לך...
ויש לי בעיה ענקית עם המקום שאחיו זה משתייך אבל זו הוכחה חותכת מספיק נראה לי.
והנה עוד משו:
"יש לי הרגשה שקיימת בישראל אווירה של רדיפת הדת"
(יום חמישי, י''ג תשרי תש''ע)
בשתי פעמים נפרדות קיבל כ"ק הרבי מליובאוויטש לחדר-הקודש את העיתונאי שמואל אבידור הכהן. בשתי השיחות, כל אחת מהן ארוכה ומרתקת בפני עצמה, שוחח עמו הרבי בכאב רב על מצב הדת בארץ-ישראל, העובדה שמלחמת 'ששת הימים' לא הובילה לשינוי מהותי בקרב העם, שאלת 'מיהו יהודי' והיעלמותם של ילדי תימן: "על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו, אפילו אני לא נוקיתי מאשמה ואמרו שיש לי יד בחטיפת הילד. והנה מתגלה שנעלמו 350 'יוס'לך', ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך..." ● הראיון במלואו שערך שמואל הכהן אבידור לפני 30 שנה מתפרסם במוסף 'אושפיזין עילאין קדישין' של 'שעה טובה' 
לסיפור המלא
לסיפור המלא
שמואל הכהן אבידור
מספר פעמים כבר נכנסתי לשיחה, או בלשון החסידים – ל'יחידות', אצל האדמו"ר מליובאוויטש. בכל פעם ליוותה אותי מחדש אותה התרגשות עמוקה בטרם עוברי את מפתן חדרו של הרבי. תמיד מילא אותי אור גדול של התעלות הנפש תוך כדי השיחה עם הרבי. וכאשר יצאתי מעם פני הרבי, אחוז הייתי זמן רב בקסמי האישיות הקורנת והנדירה שפגשתי.
לא, אין כאן התפעלות של חסיד הבא אל מחיצת קדשו של רבו הנערץ. לצערי, איני חסיד עד כדי כך. אכן, ראיתי איך חסידים עומדים וממתינים לאותו רגע שבו ייכנסו אל הרבי. החיוורון שעל פניהם, פסוקי התהילים שעל שפתותיהם, ה'אבנט' הקשור היטב כבשעת תפילה, הרעד של כפות הידיים, הדמעה שבעין, כל אלה העידו מהי לגבי החסיד ה'יחידות' אצל הרבי. אבל ראיתי גם איך נכנסים אליו גם לא-חסידים, ובעיקר איך הם יוצאים מחדרו. לכן ברור לי כי איני היחיד שכה נרעד-נרגש מן הפגישה הזאת, עם מי שלא מותיר שום ספק בכך כי הוא – הרבי, משכמו ומעלה גבוה.
אוויר פסגות ממלא את הפגישה עמו. יש משהו מרומם ונשגב בשיח שלו, גם כאשר הוא מדבר על ענייני יום-יום. מתוך שאלותיו ניכר כי הלך מחשבתו הוא לא רק לגמרי בלתי-שגרתי, כי אם חצוב מעולמות גבוהים יותר. ראיית הדברים שלו והערכתו כלפיהם הן יסודיות-מקוריות.
כידוע, מקבל הרבי את מבקריו בשעות הלילה. סמוך לשעה עשר בערב החלה הכניסה. בזה אחר זה נכנסו ויצאו חסידים ולא-חסידים. היו כאלה ששהו אצל הרבי דקות ספורות בלבד, והיו שנשארו אצלו קרוב לשעה. רוב הנכנסים באותו לילה באו ממרחקים. היו כאן אנשי-תורה ואנשי-עסקים מאנגליה ומצרפת. היו אנשים מדרום-אמריקה ומקנדה. רבים היו הפעם הישראלים, כי באותו שבוע הגיעו מישראל כ-150 חסידים אשר באו להשתתף בהתוועדויות שנערכו לכבוד מלאות עשרים שנה לכהונתו של הרבי בנשיאות תנועת חב"ד. ביקשתי להיות אחרון ברשימת הנכנסים, מפני שלא רציתי לעכב את הבאים אחריי בתור וכדי שיהיה בידי די זמן לברר כל אותם דברים שרציתי להביאם הפעם בפני הרבי.
ראיתי איך נכנסים לחדרו אברכים חסידיים העושים בשליחותו בערי צפון-אפריקה. עקבתי אחרי נכנסים שיצאו זה מקרוב מתחומי ברית המועצות, לאחר שנים רבות של ציפייה ושל געגועים לרגע זה של פגישתם עם הרבי. נכנס איש-מדע התופס עמדה חשובה באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית; נכנסה אמא של בת העומדת לפני ניתוח קשה ומסובך; הנה צועד לתוך חדרו של הרבי, הרב עדין שטיינזלץ מירושלים, שהתפרסם בפירושו להוצאה הישראלית של התלמוד הבבלי. הנה נכנס ר' זוסיא, הפרטיזן של מלחמת העולם השנייה. נכנס גם השר שמעון פרס, ובצאתו אפשר היה להבחין עד כמה הוא נפעם-נרגש מן השיחה הממושכת.
השעה כבר הייתה סמוך לעלות השחר, כאשר מצאתי עצמי שוב פנים אל פנים עם הרבי. על פניו היה אותו חיוך כובש ולבבי אשר יוצר מיד את הקשר הנפשי אליו. שום סימן של עייפות לאחר לילה גדוש כזה. כל המחיצות נופלות. מוסיקה רכה-רכה, של אהבה נלבבת ונפלאה, כאילו מלווה אותך בצעדך עד לשולחן שלו. בתוך ארבע אמותיו אתה חש עצמך, לגמרי לפתע, רגוע מאוד, שלם עם אמונתך. משהו בבחינת 'אם הוא כאן – הכול כאן'. עוד לפני שהוא אומר דבר, בטרם מתחילה השיחה, וכבר הכול אחרת. הוא ידידותי כל-כך, אפילו קורטוב מתחום ההומור מתובל במשפטים הראשונים שהוא אומר. אף על פי כן שוררת מסביב אווירה של קדושת הרוממות. ברור כי רק אישיותו היא היוצרת, כאן בחדר, אווירה זו, כי אין כאן שום סממנים חיצוניים למשהו בלתי-רגיל. להפך: ריהוט מיושן בתכלית הפשטות. שולחן כתיבה רחב. כיסאות אחדים. אפילו הכיסא שהוא יושב עליו אינו בנוסח כיסא של אדמו"ר. לראשו מגבעת לבד לא-רבנית. ובכל זאת...
"נא ספר לי בשורות טובות מארץ-ישראל"
סימניו של הבוקר המתנצנץ כבר נראו מבעד לחלונות חדרו של הרבי בשעת כניסתי. מחשבת בזק חלפה במוחי: "הרי הלילה חלף, המותר לי עתה להעסיק את הרבי?" דומה כי הוא קרא את מחשבתי, שכן הערתו הראשונה, מיד עם כניסתי, הייתה: "הרי אתה יליד ירושלים, ולכן אתה בא כ'מנהג ותיקין' באשמורת הבוקר".
את השיחה פתח בבקשת משאלה: "נא לספר בשורות טובות מארץ-ישראל", נעץ בי מבט טוב וחייכני והמתין למענה. אמרתי: "למרות הכול, רבי, יש ב"ה גם בשורות טובות מארץ-ישראל". חייך שוב ואמר: "הרי ליטאי אני, אף שאני עצמי יליד אוקראינה, אבל מוצאם של השניאורסונים הוא מליטא, וליטאי אוהב כאשר סופרים ממש לתוך ידו". הוא מדדני שוב בעיניו החודרות ותבע מענה.
החילותי לספר קצת על גילויים של התעוררות דתית המורגשים בכל רחבי מדינת ישראל. סיפרתי על הלבטים האמונתיים באחדים מקיבוצי 'השומר הצעיר'. הזכרתי את החוגים אשר החלו 'לחפש את היהדות'. וכהוכחה נוספת כי אכן יש מִפנה מסוים בקרב אזרחי ישראל, סיפרתי על המפגש עם אנשי 'ארגון המורים' של בתי הספר הממלכתיים-דתיים בישראל, שנערך במערכת 'פנים אל פנים'. בפגישה זו הוצגה לאנשי החינוך הממלכתי-דתי שאלה: האם אתם רואים יחס טוב יותר אל החינוך הדתי מצד הפקידים והמורים (הלא-דתיים) הוותיקים, שיש להם כבר שערות שיבה, או שדווקא בני הדור הצעיר, ילידי הארץ (הלא-דתיים), פתוחים יותר לבעיותיו של החינוך הדתי? הם קבעו כי דווקא הצעירים הם המבינים יותר והם הפתוחים יותר לענייניו של החינוך הדתי. מכאן, אמרתי, אולי ירשה לי הרבי להביא ראיה כי ה'מחר' של ישראל הוא שלנו, בעוד אותה רוח של כפירה, שכה מוכרת לנו, שייכת עתה ל'אתמול'. פני הרבי הרצינו.
מדבריו עלתה עתה נימה של כאב עמוק. הוא אמר: נכון, יש בישראל התעוררות, אבל היא לא באה לידי ביטוי במעשים. מדברים אחרת, אבל לא מתנהגים אחרת. בחסידות, הסביר, יש מושג של 'אור המקיף' ויש מושג של 'אור פנימי'. ההתעוררות אשר ישנה עתה בישראל אינה עוברת את 'האור המקיף', היא כולה חיצונית, ואין לה המשך ב'פנימיות'. יהדות אינה עניין של התפלספות, ולא נושא לשיחות של אהדה. יהדות מחייבת קיום ממשי של תורה ומצוות, ובכיוון זה אין אותן תוצאות אשר היו מקוּות לאחר מה שאירע ב'ששת הימים'.
דממה השתררה לרגע. הרבי נראה מהורהר ושוקל דבריו. לפתע פרצו הדברים מפיו כמעט בזעם: "לפעמים נדמה לי כי היחידי שעודנו מדבר על 'ששת הימים' זה אני. מה קרה להם לאנשי ארץ-ישראל, שכה מיהרו לשכוח את המאורע הגדול והמחייב הזה? אני מדבר עם אישים מארץ-ישראל, והם מתייחסים אל המאורע הגדול הזה כאל 'היסטוריה ישנה'. הייתכן?! ואולי יש כאן בכלל הערכה מוטעית שלי, אולי רק נדמה לי שמאורע זה מחייב למחשבה וגם למסקנות מרחיקות-לכת?"
מספר פעמים כבר נכנסתי לשיחה, או בלשון החסידים – ל'יחידות', אצל האדמו"ר מליובאוויטש. בכל פעם ליוותה אותי מחדש אותה התרגשות עמוקה בטרם עוברי את מפתן חדרו של הרבי. תמיד מילא אותי אור גדול של התעלות הנפש תוך כדי השיחה עם הרבי. וכאשר יצאתי מעם פני הרבי, אחוז הייתי זמן רב בקסמי האישיות הקורנת והנדירה שפגשתי.
לא, אין כאן התפעלות של חסיד הבא אל מחיצת קדשו של רבו הנערץ. לצערי, איני חסיד עד כדי כך. אכן, ראיתי איך חסידים עומדים וממתינים לאותו רגע שבו ייכנסו אל הרבי. החיוורון שעל פניהם, פסוקי התהילים שעל שפתותיהם, ה'אבנט' הקשור היטב כבשעת תפילה, הרעד של כפות הידיים, הדמעה שבעין, כל אלה העידו מהי לגבי החסיד ה'יחידות' אצל הרבי. אבל ראיתי גם איך נכנסים אליו גם לא-חסידים, ובעיקר איך הם יוצאים מחדרו. לכן ברור לי כי איני היחיד שכה נרעד-נרגש מן הפגישה הזאת, עם מי שלא מותיר שום ספק בכך כי הוא – הרבי, משכמו ומעלה גבוה.
אוויר פסגות ממלא את הפגישה עמו. יש משהו מרומם ונשגב בשיח שלו, גם כאשר הוא מדבר על ענייני יום-יום. מתוך שאלותיו ניכר כי הלך מחשבתו הוא לא רק לגמרי בלתי-שגרתי, כי אם חצוב מעולמות גבוהים יותר. ראיית הדברים שלו והערכתו כלפיהם הן יסודיות-מקוריות.
כידוע, מקבל הרבי את מבקריו בשעות הלילה. סמוך לשעה עשר בערב החלה הכניסה. בזה אחר זה נכנסו ויצאו חסידים ולא-חסידים. היו כאלה ששהו אצל הרבי דקות ספורות בלבד, והיו שנשארו אצלו קרוב לשעה. רוב הנכנסים באותו לילה באו ממרחקים. היו כאן אנשי-תורה ואנשי-עסקים מאנגליה ומצרפת. היו אנשים מדרום-אמריקה ומקנדה. רבים היו הפעם הישראלים, כי באותו שבוע הגיעו מישראל כ-150 חסידים אשר באו להשתתף בהתוועדויות שנערכו לכבוד מלאות עשרים שנה לכהונתו של הרבי בנשיאות תנועת חב"ד. ביקשתי להיות אחרון ברשימת הנכנסים, מפני שלא רציתי לעכב את הבאים אחריי בתור וכדי שיהיה בידי די זמן לברר כל אותם דברים שרציתי להביאם הפעם בפני הרבי.
ראיתי איך נכנסים לחדרו אברכים חסידיים העושים בשליחותו בערי צפון-אפריקה. עקבתי אחרי נכנסים שיצאו זה מקרוב מתחומי ברית המועצות, לאחר שנים רבות של ציפייה ושל געגועים לרגע זה של פגישתם עם הרבי. נכנס איש-מדע התופס עמדה חשובה באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית; נכנסה אמא של בת העומדת לפני ניתוח קשה ומסובך; הנה צועד לתוך חדרו של הרבי, הרב עדין שטיינזלץ מירושלים, שהתפרסם בפירושו להוצאה הישראלית של התלמוד הבבלי. הנה נכנס ר' זוסיא, הפרטיזן של מלחמת העולם השנייה. נכנס גם השר שמעון פרס, ובצאתו אפשר היה להבחין עד כמה הוא נפעם-נרגש מן השיחה הממושכת.
השעה כבר הייתה סמוך לעלות השחר, כאשר מצאתי עצמי שוב פנים אל פנים עם הרבי. על פניו היה אותו חיוך כובש ולבבי אשר יוצר מיד את הקשר הנפשי אליו. שום סימן של עייפות לאחר לילה גדוש כזה. כל המחיצות נופלות. מוסיקה רכה-רכה, של אהבה נלבבת ונפלאה, כאילו מלווה אותך בצעדך עד לשולחן שלו. בתוך ארבע אמותיו אתה חש עצמך, לגמרי לפתע, רגוע מאוד, שלם עם אמונתך. משהו בבחינת 'אם הוא כאן – הכול כאן'. עוד לפני שהוא אומר דבר, בטרם מתחילה השיחה, וכבר הכול אחרת. הוא ידידותי כל-כך, אפילו קורטוב מתחום ההומור מתובל במשפטים הראשונים שהוא אומר. אף על פי כן שוררת מסביב אווירה של קדושת הרוממות. ברור כי רק אישיותו היא היוצרת, כאן בחדר, אווירה זו, כי אין כאן שום סממנים חיצוניים למשהו בלתי-רגיל. להפך: ריהוט מיושן בתכלית הפשטות. שולחן כתיבה רחב. כיסאות אחדים. אפילו הכיסא שהוא יושב עליו אינו בנוסח כיסא של אדמו"ר. לראשו מגבעת לבד לא-רבנית. ובכל זאת...
"נא ספר לי בשורות טובות מארץ-ישראל"
סימניו של הבוקר המתנצנץ כבר נראו מבעד לחלונות חדרו של הרבי בשעת כניסתי. מחשבת בזק חלפה במוחי: "הרי הלילה חלף, המותר לי עתה להעסיק את הרבי?" דומה כי הוא קרא את מחשבתי, שכן הערתו הראשונה, מיד עם כניסתי, הייתה: "הרי אתה יליד ירושלים, ולכן אתה בא כ'מנהג ותיקין' באשמורת הבוקר".
את השיחה פתח בבקשת משאלה: "נא לספר בשורות טובות מארץ-ישראל", נעץ בי מבט טוב וחייכני והמתין למענה. אמרתי: "למרות הכול, רבי, יש ב"ה גם בשורות טובות מארץ-ישראל". חייך שוב ואמר: "הרי ליטאי אני, אף שאני עצמי יליד אוקראינה, אבל מוצאם של השניאורסונים הוא מליטא, וליטאי אוהב כאשר סופרים ממש לתוך ידו". הוא מדדני שוב בעיניו החודרות ותבע מענה.
החילותי לספר קצת על גילויים של התעוררות דתית המורגשים בכל רחבי מדינת ישראל. סיפרתי על הלבטים האמונתיים באחדים מקיבוצי 'השומר הצעיר'. הזכרתי את החוגים אשר החלו 'לחפש את היהדות'. וכהוכחה נוספת כי אכן יש מִפנה מסוים בקרב אזרחי ישראל, סיפרתי על המפגש עם אנשי 'ארגון המורים' של בתי הספר הממלכתיים-דתיים בישראל, שנערך במערכת 'פנים אל פנים'. בפגישה זו הוצגה לאנשי החינוך הממלכתי-דתי שאלה: האם אתם רואים יחס טוב יותר אל החינוך הדתי מצד הפקידים והמורים (הלא-דתיים) הוותיקים, שיש להם כבר שערות שיבה, או שדווקא בני הדור הצעיר, ילידי הארץ (הלא-דתיים), פתוחים יותר לבעיותיו של החינוך הדתי? הם קבעו כי דווקא הצעירים הם המבינים יותר והם הפתוחים יותר לענייניו של החינוך הדתי. מכאן, אמרתי, אולי ירשה לי הרבי להביא ראיה כי ה'מחר' של ישראל הוא שלנו, בעוד אותה רוח של כפירה, שכה מוכרת לנו, שייכת עתה ל'אתמול'. פני הרבי הרצינו.
מדבריו עלתה עתה נימה של כאב עמוק. הוא אמר: נכון, יש בישראל התעוררות, אבל היא לא באה לידי ביטוי במעשים. מדברים אחרת, אבל לא מתנהגים אחרת. בחסידות, הסביר, יש מושג של 'אור המקיף' ויש מושג של 'אור פנימי'. ההתעוררות אשר ישנה עתה בישראל אינה עוברת את 'האור המקיף', היא כולה חיצונית, ואין לה המשך ב'פנימיות'. יהדות אינה עניין של התפלספות, ולא נושא לשיחות של אהדה. יהדות מחייבת קיום ממשי של תורה ומצוות, ובכיוון זה אין אותן תוצאות אשר היו מקוּות לאחר מה שאירע ב'ששת הימים'.
דממה השתררה לרגע. הרבי נראה מהורהר ושוקל דבריו. לפתע פרצו הדברים מפיו כמעט בזעם: "לפעמים נדמה לי כי היחידי שעודנו מדבר על 'ששת הימים' זה אני. מה קרה להם לאנשי ארץ-ישראל, שכה מיהרו לשכוח את המאורע הגדול והמחייב הזה? אני מדבר עם אישים מארץ-ישראל, והם מתייחסים אל המאורע הגדול הזה כאל 'היסטוריה ישנה'. הייתכן?! ואולי יש כאן בכלל הערכה מוטעית שלי, אולי רק נדמה לי שמאורע זה מחייב למחשבה וגם למסקנות מרחיקות-לכת?"
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=12&topic_id=2630746&forum_id=20422
• הראיון במלואו מתפרסם במוסף 'אושפיזין עילאין קדישין' של 'שעה טובה'
• הראיון במלואו מתפרסם במוסף 'אושפיזין עילאין קדישין' של 'שעה טובה'
_________________
נכוןחשבשבת
זה לפני היחידות והוא נכנס
כמו שמתואר בקטע למטה שמתחת לקישור
ואגב הוא גם אמר את זה בכמה וכמה הזדמנויות.
וגם כתוב את זה בכתבה עצמה שזה לא ידוע- אבל היה.חשבשבת
לחשחבת ועדי שהוא היה "החכם הזה"מניי770אחרונה
שאלה לי אליכם..בת מלך!
מה הרבי אמר בקשר לחיות טמאות? מותר להסתכל עליהם או להתקרב אליהם? ללטף אותם?
ולמה אסור?
לא להראות לילדים סתםמושיקו
בתור סיפור/סרט וכו' וכו' ולכאורה אפילו טיול סתמי
אבל למשל להסביר מה טמא ומה טהור וכדו' מותר
אסור-כי זה משפיע על טהרת המחשבה של הילדחשבשבת
סתם נקודה למחשבהמושיקו
אם זה אסור איך אמורים להסביר לידלים את פרשת שמיני למשל?
או מה זה חמורו של לבן/בלעם/אברהם/מלך המשיח?
או הוי עז כאריה וכו'?
לא הבנתי את השאלהAvrechit
הרבי אומר בפירוש שמותר להראות חיות על מנת להמחיש סיפורי תורה ואגדות חז"ל.
בגיל קטן כדאי להמנע...ובכלל הרבי מדבר על זה בהרחבהחשבשבת
בשיחת חיי שרה תשד"מ הרבי מתייחס לזה:
"
מבואר בכמה ספרים על-דבר הפעולה, שנפעלת באדם ע"י הראיה וההסתכלות: הן הפעולה לטוב - ע"י הראיה וההסתכלות בצורות קדושות וכיוצא באלה, והן הפעולה "למוטב" - ע"י הראיה וההסתכלות בצורות של בעלי-חיים טמאים וכיוצא באלה.
(שונה הדבר כאשר מסתכלים כדי לברך "משנה הבריות" או כדי להתבונן ב"מה רבו מעשיך וגו'", או להמחיש עניין תורני. מכאן גם מובנת ההליכה לגן חיות וכיוצא בזה).
ועל פי מה שנאמר (משלי כב, ו) "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה": מובן, שעניין זה צריך להיות בהדגשה יתרה בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך, מכיון שכל העניינים הנחקקים במחשבתם (ע"י ראיה, הסתכלות וכו') בהיותם בגיל החינוך, יש להם פעולה והשפעה על כל משך החיים - "גם כי יזקין".
וכמנהג ישראל, שכאשר התינוק יוצא לאוויר העולם - תולים מסביבו ומקיפים אותו בעניני קדושה, "שיר המעלות" וכו'. ומזה מובן גם לאידך - ההשתדלות שהתינוק לא יסתכל בצורות טמאות...
על-פי האמור לעיל אודות גודל הפעולה שע"י הראיה, מובן, שכאשר נותנים לתינוק צעצוע בדמות בעל-חי (מאיזה טעם שיהיה, מפני שהוא ילד קטן) - יש להשתדל לבחור צעצוע שהוא בדמות בעל-חיים טהור: בהמה טהורה, עוף טהור, דג טהור, וכיוצא בזה.
ועל דרך זה, כשהילד מתבגר ומתחיל ללמוד צורת האותיות, שאז מראים לו ציורים מסויימים כדי להקל בתפיסת צורת האותיות - יש להשתדל שבעלי-החיים שבציורים אלה יהיו רק בעלי-חיים טהורים. לדוגמא: כשמציירים לילדים אות אל"ף בדוגמת אדם הנושא שני דליי מים (אחד מלמעלה ואחד מלמטה), וכדי להמחיש יותר את הציור, מציירים נהר עם דגים, ועל שפת הנהר - חתול וכיוצא בזה, ישתדלו "לזרוק" את החתול ולצייר במקומו בהמה או חיה טהורה. וכיוצא בזה בשאר ציורים.
(ההוראה היא לא בנוגע לציורים של בהמות וחיות טמאות המדוברות בתנ"ך ובמדרשי רבותינו ז"ל שמלמדי תינוקות וכיוצא בזה מציירים עבור התינוקות בכדי להקל לימודם כו' או שמעתיקים סיפור מתנ"ך ומדרשי רבותינו ז"ל, שאז הרי זה לימוד ופירוש התורה).
רוח של טהרה בעולם
וכמו-כן, מובן בנוגע להוצאה לאור של חוברות וכיוצא בזה שיש בהן ציורים ותמונות של בעלי-חיים, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לחוברות המיועדות לילדים בגיל החינוך - שיש להשתדל שישתמשו בציורים של בעלי-חיים טהורים דווקא.
ישנו, אמנם, "מנהג המדינה" לקשר עניינים מסויימים עם ציור של... "עכבר" (!), או של חיה שאינה טהורה, ולדאבוננו, חדר הדבר גם בחוברות ובעיתונים ששאר הפרטים בהם על טהרת הקודש, אלא שמפני סיבה שונה ומשונה שאינה מובנת כלל, לא שמו לב, שיש להשתדל שיהודי (ובפרט ילד קטן) יראה רק דברים טהורים.
עניין זה מודגש ביותר כשמתכוננים לקיום הייעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) - ביטול והעברת כל העניינים, שהם היפך הטהרה. ולכן, צריכים לפעול בכל מקום האפשרי, שישתמשו אך ורק בציורים טהורים, ויתרה מזו - על טהרת הקודש."
וגם בתש"נ:"וכמדובר כמה פעמים על דבר הצורך בזהירות ממשחקים וציורים בדמות בעלי חיים שאינם טהורים, כדי שהילדים יראו רק דברים טהורים, ועד לדברים קדושים. ועד כדי כך שהזהירות בזה מתחילה תיכף ומיד כשנולד ויוצא לאויר העולם, שמניחים ותולים מסביבו דברים של טהרה וקדושה, ויתרה מזה, שהזהירות בזה מתחילה עוד לפני שנולד - בזמן העיבור, כידוע המנהג דנשי ישראל שבזמן העיבור נזהרים ביותר שלא להביט על דברים שאינם טהורים, כי אם, על דברים טהורים וקדושים".
(ש"פ אמור ערב ל"ג בעומר תש"נ)
בהרחבה: http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1669
אחרי שתלמד את תורת חב''ד..חיים שלמה
תבין לבד שאפילו על נושא של שמירת העיניים לא צריך לדבר כי זה מובן מאליו.
חב"ד מטפלים בשורשי הבעיותמושיקו
שמירת העיניים וכו' זה שמירה של פרט בגוף, אבל מה שחב"ד מלמדת ובעיקר בתניא שכל הגוף יהיה כלי לקדושה ושירתע ו'יגעל' ממה שלא שייך לקדושה, גם אם זה לא דבר רע.
אה חשבשבת, אז לא בדיוק אסור.....^^מושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך ג' אדר תשע"א 18:37
דברי סופרים....חשבשבת
אם הרבי אמר שזה ממש אבל ממש לא טוב אז...
כדאי שנגדיר
מבחינתי זה אסור - ודיברתי על סתם להראות תמונה לילד של חיה
אבל
כמובן שזה מותר רק בדרך של סיפורי צדיקים וכד' ...כמו שהרבי כותב ומורה לנו.
ואגב מה שאהבתי זה שהרבי כותב שם- שחיה טמאה היא טמאה בכל מצב לא משנה אם זה חתול על החוף או משו דומה
תשובת חבדית לשאלה למה לילדי חב"ד אין דובי בבית?בן ציון גגולה
ב"ה
http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדוע_אין_דובי_בבית_של_החבדניקים_59680.html
לאתר 'בית-חב"ד' הגיעה שאלה: בביקור בבית של חבר חב"דניק שלי הבחנתי במשהו מוזר: לילדים לא היה אפילו דובי אחד לרפואה! מה יש לכם נגד הדובון? לתשובה
לתשובה בביקור בבית של חבר חבדני"ק שלי הבחנתי במשהו מוזר: לילדים לא היה אפילו דובי אחד לרפואה! מה יש לכם נגד הדובון החמוד?
תשובה:
חלילה, אין לנו נגד הדובון החמוד כלום... אך אם שאלת, נגלה את אוזנך שלא רק דובי לא היית מוצא שם: גם בובות של ארנבות, חמורים או חתולים לא היית מוצא בבית.
הסיבה לכך היא הצעה שהרבי מליובאוויטש הציע לפני כ-26 שנה כי ילדים ישחקו רק עם חיות טהורות וכשרות ולהשתדל ככל שאפשר שהסביבה בה ילדים גדלים תהיה מלאה רק בחיות ובבהמות כשרות.
הלכות הכשרות אומרות לנו אלו דברים מותר לאכול ואלו לא. הסיבה העיקרית לכך שאנו שומרים כשרות היא, כמובן, כדי לקיים את רצונו של האלוקים, אך פרשנים רבים מציינים כי ההבדל בין חיות כשרות ולשאינן כאלה הוא שבעוד החיות הכשרות עדינות יותר, אלו הלא כשרות אגרסיביות וטורפות. לפיכך אנו מצווים שלא לאכול אותם כדי שתכונותיהם השליליות לא יהפכו להיות חלק מאיתנו.
אולי, מאותה סיבה, אנו גם לא משחקים עם דובי: האם אנו רוצים שילדינו יתנהגו כמו דוב רעב? האם תכונותיו האגרסיביות של הדוב צריכות להיות דוגמה לחיקוי עבור ילדינו? או שמא נעדיף שהם יהיו עדינים כמו כבשים ודורשי שלום כמו היונה. כשהם משחקים עם בובות או מביטים על תמונות של חיות, נעדיף להציג בפניהם את החיות הכשרות המייצגות עדינות, רוגע וטהרה
סרט -הרבי שליט"א מבאר איסור החזקת חיות טמאות בביתבן ציון גגולה
לא כתבת למעלה מה שאת כותבת כאןמושיקו
וברגע שמישהו שומע חצי תשובה מזה הוא יכול להבין את זה לא כמו שצריך..
נקודה למחשבה לפני שכותבים
זו היה מיועד אליי?...Avrechit
אי לא שעמתי שום דבר בנושא הזהמניי770אחרונה
איך מבדיליםבת מלך!
בין חב"דניק שיודע שהרבי הוא משיח לבין חב"דניק שאינו מאמין ?
בקטע היותר חיצוני ..יש תמונות של הרבי בבית? כותבים באיגרות קודש? הולכים לפי הרבי? נוסעים בכלל ל 770? כי יש יחי אדוננו בגדול!
איך אני יכולה להבדיל?
ויש רוב של חב"ד שאינו מאמין שהרבי מלך המשיח?
איך בכלל אפשר להיות חסיד חב"ד בלי להאמין שהרבי המשיח?!?! זה לא נשמע כ"כ הגינני..כי אם הרבי הוא האדמו"ר האחרון והרבי בעצמו אומר שהוא מלך המשיח איך אפשר לא ללכת לפי הרבי?
אשמח לקבל תשובות
שאלה חזקה...חשבשבת
תשובה כמעט ואין...
בקטע החיצוני את יכולה לראות: דיגלון, כיפה יחי כרטיסי משיח מחולקים
(זה לא אומר שאם אין אז הם לא כאלה)
בקטע של הדיבור- מדבר בהתלהבות סוחפת על הרבי מה"מ, נוסע ל770 לפחות פעם בשנה בתשרי/ יו"ד שבט/ י"א ניסן, מדבר על הרבי בלשון הווה
חדור בעניין של גאולה ומשיח- שמח מטבעו מנסה לנחדיר בכל דבר ועניין.
חדור בדבר מלכות
אלא שלא נחשבים לזה- בד"כ לא מדברים בהתלהבות על הרבי, אין להם סממנים חיצוניים, אם הם מדברים על הרבי אז זה בד"כ בלשון עבר וגם בלשון קצת שונה.
רוב חסידי חב"ד מאמינים שהרבי הוא מה"מ- רק שיש כאלה שאומרים שאין צורך לפרסם את זה
ויש כאלה שאומרים שצריך ובשיא השטורעם
וגם בהם יש מתונים יותר וקיצוניים יותר.
זה בכללי מה שידוע פה.
תשובה של 'אנטי':אנונימי (פותח)
אני, ככל חסידי חב"ד (הלא משיחיסטים), מאמין ויודע שהרבי יגאל אותנו.
חיצונית, תוכלי לזהות אותנו כי אנחנו עם כיפה שחורה, וחליפה נטולת סמלים.
רובנו אינם כותבים באגרות קודש (רק לומדים אותם), אלא שולחים את מכתבינו לאוהל הק'.
תמונה של הרבי, זה הדבר הראשון שתולים בבית.
נוסעים לרבי בהתלהבות, ל770 ולאוהל הק'. (זה עוד סימן זיהוי, המשיחיסטים נוסעים רק ל770).
כן מדברים על הרבי בהתלהבות, לומדים את תורתו בחיות ומקשיבים ורואים את התוועדויותיו בוידאו.
אחרי החתונה, יוצאים בשליחות הרבי (בדרכים שאמר לעשות זאת) לכל מקום בארץ ובעולם.
השאלה מה נקרא התלהבות וחיות...חשבשבת
סה"כ כולם עם אותה מטרה: להביא את הגאולה השלימה עכשיו נאו!
יש איזה מדד להתלהבות וחיות??+mp8
זה הנקודה שאיןחשבשבת
ולכן זה הגדרה עצמית זה כמו הגדרה של בחור חסידי- כל אחד וההגדרים שלו
אבל דבר ברור הוא שחיות והתלהבות קיימת בצד החי יותר. (לא אמרתי שבצד השני אין אבל יותר יש בצד החי )
הנה משו מעניין שקצת קשור לעניין
פילוח האתרים של חב"ד:
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59422
עוד משו- שני נאומים בכנסת של בחורים מישיבת חב"ד באה"ק
אחד משיחיסט ואחד לא- תעשי בעצמך את ההשוואה ותגלי גם מי זה מה:
למשיחיסטים עוד סימן זיהוי: המיתוג...חשבשבת
ממתצוגים בדגלי משיח וצהוב בכל פינה
בעיקרון אין הבדל...בת מלך!
לפי מה שאני שומעת פה.
איך הלא משיחיסטים מאמינים שהרבי יגאל אותנו וגם חושבים שהוא נפטר?
זה לא מסתדר.
ההבדל הוא כמו שאת רואה בסירטונים בתגובות למעלהחשבשבת
הנה קישור שוב לסירטונים תמצאי בעצמך את ההבדל הדקחשבשבת
אך המשמעותי מאוד
2 בחורים חבדיים נאמו בכנסת אחד משיחיסט אחד לא
באמת שזה הבדל דקבת מלך!
המשיחיסט מדבר יותר בהתלהבות על הרבי מלך המשיח שליט"א ורואים מבחינה חיצונית כמובן.
והשני גם מדבר על הרבי אבל לא בהתלהבות כמו השני...ולא רואים כלום במראה החיצוני..
אז כל חסיד חב"ד שאני רואה בלי כיפת יחי או דגל משיח הוא לא משיחיסט?
אבל אם הם מאמינים שהרבי הוא זה שיגאל אותנו הם גם משיחיסטים!לא?
הכינוי משיחיסטים התקבל מידי האלה שנקראים אנטיםחשבשבת
הם החליטו לקרוא ככה למשיחיסיטים- למרות שבאמת כל יהודי רוצה משיח
זה כמו עם החסידים- מי שהדביק להם את הכינוי היה דווקא המתנגדים
זה רק מראה על המהות האמיתית.
אההחשבשבת
ולא תמיד מי שבלי כיפה או דיגלון הוא לא משיחיסט
יש כאלה שההורים שלהם מתנגדים
יש כאלה שאין להם ממש תנקודה
ויש כאלה שפשוט הולכים לפי החברים והישיבה בה הם לומדים
לא הבנתי עדיין, למה צריך להבדיל?מושיקו
כולם חסידים כולם מאמינן וכולם מפיצים יהדות וחסידות בעולם, ומי שלא אז יש לו זמן להבדלים מחלוקות וכו' וכו'
תמיד היה חילוקי דעות באיל להבים את דברי הרבי, ולא רק במשיח.
זקני החסידים למשל של הדור שעבר הסבירו את דברי הרבי על מבצע תפילין שזה ברוחניות, ויש כאלה שחלקו עליהם ואמרו שצריך ללכת בפועל ממש.
כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהםאינם שוות, אבל לא צריך להדגיש וללבות את החילוקים.
העובדה שהרבי אמר שצריך ללכת למבצע תפילין בפועל ממשחשבשבת
ואף תמך בזה...
ראה את הוידאו הזה:http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2212
נשאלה פה שאלה- שענו עליה דווקא יפה מכל הכיוונים.
ובגוף ההודעה אתה כותב בעצמך שיש הבדל...
זה הבדל כמו אשכנזים וספרדיםמושיקו
יש הבדל וזה לא אמור לתפוס מקום לגבי כל דבר.
חשבשבתאלעד
לא יודע אם את צודקת או לא
לא יודע מה הרבי אמר
ומה לא אמר
ומה אמר שלא
אני רק מרגיש שהחשיבה שלך נורא נורא צרה, ושאת נתפסת לפרטים הקטנים הסטיגמטיים ומלבה אותם לגדי מחלוקת גדולה, שהרבי עצמו היה פותר בחיוך ותו לא
אלעד-כל מילה, דבשמושיקו
הוצאת לי את האותיות מהמקלדת
^^^^^^^^^^^^+mp8
האבחנה שלך קצת צרה...חשבשבת
בחורה שאלה שאלה- ענו לה בלי יותר מידי מחלוקת
אח"כ הביאו טענה שגדולי החסידות אמרו שמבצאע תפילין זה רק ברוחניות
הבאתי קטע וידאו של הרבי שאומר שממש לא.
ואני ממש לא סטיגמטית- ההיפך!!!
כי החוכמה היא...חשבשבת
שיש הבדל- אבל בכל זאת אוהבים
ולכולם מטרה אחת ברורה- להביא את הגאולה האמיתית והשלימה נאו!!
וידוע ההבדל בין אחידות לאחדות....
רבני חב"ד - אין משחיסטים ואנטים - הכנה לכז' אדרבן ציון גגולה
ב"ה
קריאת קודש: להקדיש את כ"ז אדר לזירוז הגאולה
דומה כי שנים רבות עברו מאז נצפתה בקהילת חב"ד בארץ הקודש אחדות מבורכת שכזאת: עשרות רבני חב"ד מכל רחבי הארץ, יוצאים בקריאה המקיפה את כלל אנ"ש והתמימים, להניח את חילוקי הדעות בצד, ולמרות הכל להתאחד למען מטרה אחת ברורה ומוסכמת ● להקדיש את יום כ"ז אדר א', לענין של "עשו כל אשר ביכולתכם", כאשר כמעט עשרים שנה חלפו מאותה שיחת קודש מרטיטה, ועדיין לא הצלחנו לפעול את הגאולה האמיתית והשלימה ● לסיפור המלא ולמכתבי הרבנים
דומה כי שנים רבות עברו מאז נצפתה בקהילת חב"ד בארץ הקודש אחדות מבורכת שכזאת: עשרות רבני ומשפיעי חב"ד מכל רחבי הארץ, יוצאים בקריאה המקיפה את כלל אנ"ש והתמימים, להניח את חילוקי הדעות בצד, ולמרות הכל להתאחד למען מטרה אחת ברורה ומוסכמת - להקדיש את יום כ"ז אדר א', להתעוררות באהבת ישראל בענין של "עשו כל אשר ביכולתכם", לאור המציאות הכואבת אשר כמעט עשרים שנה חלפו מאותה שיחת קודש מרטיטה, ועדיין לא הצלחנו לפעול את הגאולה האמיתית והשלימה.
לאחר שנים בהן התבצר כל צד בעמדתו, ולאחר שהיו רבים שחשבו כי המחלוקת בחב"ד הינה כורח המציאות ו"אחדות" הינה חלום רחוק, מוכיחים רבני ומשפיעי חב"ד כי כולנו בני אב אחד נחנו, וכי מטרת כולנו משותפת: לגרום נח"ר לרבי ולהביא להתגלותו המלאה.
על פי הצעת הרבנים, יתקיימו התוועדויות בכל מקום ומקום ברוח הדברים שנאמרו בשיחה הנ"ל, "לטכס עצה יחדיו מה לעשות וכיצד לעשות להביא את הגאולה בפועל ממש", מתוך התוועדות רעים באהבת ישראל. קריאת הרבנים התקבלה בין אנ"ש בהתעוררות גדולה, ובערב שבת קודש נתלו ברבים מבתי הכנסת בארץ מכתבי רבני הקהילות המקומיות, כאשר בחלק מהמקומות כבר פורסמו מועדי ההתוועדויות שיתקיימו בעוד שבוע וחצי. למערכת האתר נודע כי במקביל להתעוררות בין אנ"ש, ייערכו פעילויות מיוחדות לנשי ובנות חב"ד וכן לחיילי צבאות ה', שישלימו את היוזמה, וכך יתאחדו כלל אנ"ש בטיכוס עצה ומחשבה אודות פעולות ממשיות להבאת הגאולה.
מכתבי הרבנים והמשפיעים שהגיעו עד לשעה זו ליוזמי המבצע (מסודרים לפי
הא"ב):
לאחר שנים בהן התבצר כל צד בעמדתו, ולאחר שהיו רבים שחשבו כי המחלוקת בחב"ד הינה כורח המציאות ו"אחדות" הינה חלום רחוק, מוכיחים רבני ומשפיעי חב"ד כי כולנו בני אב אחד נחנו, וכי מטרת כולנו משותפת: לגרום נח"ר לרבי ולהביא להתגלותו המלאה.
על פי הצעת הרבנים, יתקיימו התוועדויות בכל מקום ומקום ברוח הדברים שנאמרו בשיחה הנ"ל, "לטכס עצה יחדיו מה לעשות וכיצד לעשות להביא את הגאולה בפועל ממש", מתוך התוועדות רעים באהבת ישראל. קריאת הרבנים התקבלה בין אנ"ש בהתעוררות גדולה, ובערב שבת קודש נתלו ברבים מבתי הכנסת בארץ מכתבי רבני הקהילות המקומיות, כאשר בחלק מהמקומות כבר פורסמו מועדי ההתוועדויות שיתקיימו בעוד שבוע וחצי. למערכת האתר נודע כי במקביל להתעוררות בין אנ"ש, ייערכו פעילויות מיוחדות לנשי ובנות חב"ד וכן לחיילי צבאות ה', שישלימו את היוזמה, וכך יתאחדו כלל אנ"ש בטיכוס עצה ומחשבה אודות פעולות ממשיות להבאת הגאולה.
מכתבי הרבנים והמשפיעים שהגיעו עד לשעה זו ליוזמי המבצע (מסודרים לפי
הא"ב):
אתר הגאולה
http://www.hageula.com/news/chabad/5994.html
חב"ד שטורם
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48269
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48241
חב"ד אינפו
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59859
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59799
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59830
חב"ד און ליין
http://www.col.org.il/חדשות_חבד_רבני_ומשפיעי_חבד_להתאחד_בלימוד_משיח_60148.html
למה הורדת תמשפט בערבית?no name102
אולי ככה הוא המשיח יבוא יותר מהר..
מחקרים[חיצוניים] - האם הרבי אומר שהוא מלך המשיח?בן ציון גגולה
א. רב מהציבור הדתי לאומי - שעשה מחקר של 8 שנים בנושא על פי הרמב"ם והשיחות של הרבי והוציא ספר שאומר שהרבי אומר שהוא מלך מהמשיח וכן כך על פי ההלכה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303
וכן בכנס בבת ים של גאולה ומשיח ביחד עם ברוך מרזל
וחבר כנסת של האיחוד הלאומי - ביאר את הנושא בהרחבה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47172
ופירט את הדברים בהרחבה בעלון ''מעייני הישועה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52302
ב. וכן עוד מחקר חדש [יש לציין שהתכתבתי עם כותב המאמר לאחר שפרסם אותו והוא לא ידע שהרבי נביא ולכן דברי הרבי הם וודאיים ולא תקווה או אפשרות ולכן מסקנתו של בהתאם]
במגזין ´תכלת - כתב-עת למחשבה ישראלית´ התפרסמה כתבה ארוכה ומקיפה שעסקה באמונת חסידי חב"ד כי הרבי הוא מלך המשיח ? לנוכח סערת הרוחות שמוסיפה לעורר האמונה המשיחית בחב"ד, מתבקשת תשובה לשאלה קריטית אחת: האם סבר הרבי מליובאוויטש עצמו כי הוא אכן המלך המשיח? ? למרות התעקשותו של הזרם המשיחי בחב"ד שהרבי אמנם האמין בכך, הצליחו החוגים המתונים יותר בתנועה לטעת בקרב הציבור הרחב את הרושם שמנהיגם מעולם לא הציג עצמו באופן כזה, או, לכל היותר, ש"לא אישר ולא הכחיש" את הטענות בדבר משיחיותו ? אלא שהרושם הזה אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. הראיות החד־משמעיות שאציג להלן מלמדות כי רממ"ש אכן האמין, ואף עודד את חסידיו להאמין, שהוא המשיח העתיד להתגלות קבל עם ועדה ולהביא את הגאולה השלמה אל העולם
וההמשך במקור המצורף :
http://www.techelet.org.il/article.php?id=448
ג.מחקר שקובע כי בעל התניא עסק בגאולה והרבי אמר שהוא מלך המשיח
אל תחשבו שח"ובת מלך!
יש לי ספקות שהרבי הוא המלך המשיח והוא חי בגוף גשמי.כי אני יודעת את זה טוב מאוד!.אבל סתם רציתי להתעניין מה זה בכלל הצד ה"מתנגד".
רק רציתי להגיד-שזה^^^^ לא מדוייק.חשבשבת
אני ממש לא מבובלת פה..אל תדאג :]בת מלך!
ממתי אתה שומע לרב דתי לאומי?no name102
חברים לא זה מה שהרבי רצה הרבי רצה שיה אחדות אז....מניי770
"הנה הנה משיח בא"
הסוד שמאחורי הקרבת הקרבן - מהרבי מליובאוויטשיהודה.
שיחה של הרבי מעובדת לפרשת השבוע (ויקרא), לפי לקו"ש חלק ל"ב (שיחה א)
קובץ 'קטן' ינעים לכם את שולחן השבת
(לקבלת הקובץ השבועי במייל: w770770@gmail.com)
ש"ש
מחפשת בבקשה ניגון:נמו
ניגון "האחים מסלאוויטה.
(יש על זה סיפור משו עם כיפה........)
תודה!
התוועדות ז"כ אדרחשבשבת
כל אחד יספר פה מה יהה אצלו בהתוועדות.
אז פה התוועדו 4 אנשים מכל הקשת הפוליטית ביניהם הרב והמשפיע
והיה ממש יפה לראות איך כולם מדברים על נקודות ממה שהם יודעים
זה אנשים ששנים היו אצל הרבי בהזדמנויות שונות
כל אחד הביא תנקודה שלו
הנקודה שמישו אמר שם זה :
שפעם הוא היה בפגישה עם כמה אנשים והיה שם אחד
שאמר לו" חב"ד אתם תמיד אןומרים גאולה , משיח
אז תחיו נאת זה אפילו שזה נשמע הזוי
אתם הרי הראשונים שיצאתם עם מבצע תפילין נש"ק
כולם צחקו עליכם הסתכלו ככה במוזרות
אבל היום אחרי 20-30 שנה כולם כמוכם
חב"ד כולם אחריכם.- אתם פורצי הדרך
אז במקום להגיד הגאולה כבר כאן, והרבי אומר שהנה משיח בא
תחיו את זה, פשוט תחצינו את זה החוצה
תתלו מודעות תראו לכולם איך זה לחיות גאולה
ואלי יצחקו עליכם אבל תכלס אם זה לא יקרה עכשיו עוד כמה שנים כולם יהיו כאלה
אתם פורצי הדרך בהכל, אתם הראשונים- ולהיות ראשון זה מחייב..
שנזכה
זה היה בפגישה של כמה אנשי עסקים עם אותו שליח-
שלום !אנמו
אני מחפשת בבקשה את השם של הניגון של הסיפור הבא
בקיצור אני צריכה לדעת איזה ניגון ניגנו בסיפור!)
:זה היה ברוסיה והייתה כנראה איזה מגיפה שהרבה אנשים מתו בה!היה איזה אחד שדאג לקבור אותם בלילה אז מה הוא עשה כל היום הוא היה חופר קברים ובלילה הוא היה קובר אותם ,לפעמים היה נשאר קבר פתוח ובגלל שאסור להשאיר קבר פתוח הוא היה נכנס ושוכב שם כל הלילה!!!
יום אחד הוא חפר יותר מדי קברים ו2 קברים נשארו פתוחים והוא היה צריך להשיג עוד מישו שישכב בקבר הפתוח!
אף אחד לא הסכים עד שמישו הסכים אבל הוא אמר לאותו חסיד שהוא מפחד לשכב שם כל הלילה אז החסיד הציע שהם ינגנו בייחד ניגון וכך לא יפחדו!
עכשיו השאלה היא איזה ניגון זה היה
זה לא חידון זה פשוט שאני חייבת תניגון הזה!!!
תודה מראש!
למישו יש עוד סיפור איך נוצר ניגון אשמח לשמוע תודה!!!
מסופר על חסיד פשוטחשבשבת
שחזר מחודש החגים אצל הרבי , כידוע שמגיעים מהרבי עושים התוועדות וחוזרים על החסידות ששמעו מהרבי, אבל החסיד לא זכר שומדבר מכל המאמרים והחסידות ששמע וראה,- חוצ משלושה משפטים-תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.
אנשי עיירתו ,שגם היו אנשים פשוטים- שמחו לשמוע את דברי החסידות מהרבי- שחיברו על זה את הניגון- תיקעו בחודש.
האדרת והאמונהחשבשבתאחרונה
הרבי שליט"א לימד כל שנה ניגון בשמחת תורה
שנה אחת הרבי לימד את המילים האדרת ואמונה על המנגינה של הימנון צרפת
ואמר שע"י זה מעלים לקדושה את הקליפה הקשה ביותר של צרפת לקדושה.
אחרי כמה זמן צרפת שינתה את מנגינת ההימנון שלה
מארש נפולוין
זהו שיר שמושר בידי החסידים במוצאי יוה"כ
הרבי אומר שכל הניצחונות של נפוליון היו בגלל ששרו שיר שמח וככה ניצחו
מיד אחרי יוה"כ- גמר ימי הדין- שברור שניצחנו במשפט וע"כ מנגנים את מארש נפוליון כאות ניצחון
תפילין חב"דשמוליק פיין
בס"ד
רציתי לשאול איך בדיוק מניחים תפילין על"פ חב"ד כמה כריכות..?
מקווה שזה יעזורחשבשבת
נוהגים להניח תפילין בעמידה. מוציאים את התפילין של יד ומניחים על פרק הזרוע השמאלית בין המרפק לכתף, במקום גובה הבשר הנקרא "קיבורת" (מי שכותב ביד שמאל מניח על יד ימין). לאחר שמברכים : "... אשר קידשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין" מהדקים את הרצועה שבתוך הקשר וכורכים את הרצועה שלוש פעמים סביב הזרוע, כצורת האות "ש", ועוד שבע כריכות סביב הפרק שבין כף היד והמרפק.
בקבוצות של ,2,4 , 1
.על הכף יד 2 כריכות בצורת ד'
באצבע שלוש כריכות
אוקי אני חושב שהבנתי אם למישהו יש תמונה אני אשמח..שמוליק פיין
בס"ד
אגב תודה רבה..=] !
יש בסוף הסידור של תהילת ה'חשבשבת
עמ' רסא או משו כזה
בסידור עם תהילים- זה בין הסידור לתהילים
תמונה שמצאתי באינטרנטחשבשבת
וככה זה מבחוץחשבשבת
ועודחשבשבת
תמונות של הרבימושיקו
של הרבי מלך המשיח שליט"אמניי770אחרונה
כ''ז אדר א' - ''אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם'משיח נאו
ב"ה
התאריך כ"ז באדר (ובפרט כשזה אדר א' בשנה מעוברת) טומן בחובו משמעות עמוקה ביותר בקרב חסידי חב"ד בפרט, ועבור עם ישראל בכלל. היום בדיוק לפני 19 שנה, כ"ז אדר א' בשנת תשנ"ב (1992), התרחש אירוע בריאותי ('סטרוק' לפי הגדרת הרופאים) לרבי מיליובאוויטש, בשעה שביקר בציון הקדוש של חותנו, מורו ורבו, כבוד קדושת האדמו"ר הריי"צ. (הרבי הקודם זצוק"ל). מאז אותו אירוע, חל שינוי משמעותי בהנהגתו של הרבי: הוא הפסיק לירד להתפלל ביחד עם הציבור בבית המדרש, ואף ההתוועדויות פסקו לחלוטין. לאחר תקופה, במהלך שנת תשנ"ג, החל הרבי שוב לצאת אל הקהל, אך לא כדרכו על בימתו הקבועה, אלא במרפסת שנבנתה במערב 770 במיוחד לשם כך.
כמובן שבראיה חיצונית שלנו, כל זה נראה לכאורה רע מאד: האירוע המוחי ('סטרוק') של כ"ז אדר א' תשנ"ב, לאחר מכן האירוע המוחי הנוסף והחמור הרבה יותר שאירע שנתיים לאחר מכן ובאותו יום בדיוק!!! בתאריך כ"ז אדר תשנ"ד (שהייתה שנה רגילה ולא מעוברת), ואח"כ כמובן ההעלם והסתר הגדול ביותר שאנו חווים מאז ג' תמוז תשנ"ד, שמאז ועד לרגע זה איננו יכולים אף לראות את הרבי בעיניים גשמיות.
אלא, שבספר ישעיהו פרק נ"ג, כבר מתוארת באופן מפורש ביותר הסיבה למצבו הבריאותי הרעוע של מלך המשיח בפסוק:
"אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה".
כלומר שאמנם בהסתכלות חיצונית, מה שניתן לראות זה שהרבי לכאורה חולה מאד וכ'ו וכ'ו...
אלא שרק מהתבוננות במקורות מגיעים להבנה, שסיבת חולייו של המשיח היא בגלל שהוא נוטל על עצמו את הייסורים על כל העוונות והחטאים של כולנו ("חוליינו הוא נשא"), בתור נשיא עם ישראל ונשמה כללית המכילה בתוכה את כל נשמות עם ישראל שבדורנו, עד כדי כך שבגמרא, על אף העובדה שהוא כשלעצמו מהווה כמובן את תכלית השלימות, מכונה המשיח בכינוי "מצורע"!
רק בדרך זו של הצמדות למקורות היהודיים, שהם כידוע נצחיים ואינם משתנים, יודעים אנו כי זו איננה המציאות האמיתית, אלא מדובר בסך-הכל בהעלם והסתר. לפיכך, השאיפה והציפיה שלנו הייתה ונותרה אחת ויחידה: מחכים שהרבי יחזור! מחכים שאנו נחזור לראות את הרבי בעיני בשר! לראות את המציאות האמיתית בה לא חל כל שינוי, ולקבל עם כל עם ישראל את המלכות בהכרזה ושירה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
סוף סוף חב"ד מתאחדת!!!!!!!!!!משיח נאו
לקראת כ"ז אדר בשבוע הבא - חב"ד כולה מתאחדת סביב המטרה האחת והיחידה: לפעול את זירוז התגלותו של הרבי ע"י עריכת התוועדויות אחדות בכל מקום ומקום, והכל על מנת לטכס עצה ולחשוב מה עוד ניתן לעשות שעדיין לא עשינו להבאת הגאולה השלימה בפועל ממש!
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59928
מכתב רבני חב"ד מכל סוגי הפעילות בהפצהבן ציון גגולה
140 התוועדויות אחדות בארץ הקודש - לרשימה המלאהבן ציון גגולה
נשארו 2 משפיעים שצריכים להצטרף ויש אחדות מלאהבן ציון גגולה
ב"ה
ראו תגובה מס' 60
http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חבד_מתאחדת_בואו_ליטול_חלק_בהתוועדויות_ארציות_מיוחד_60258.html
יש בחסידות שתי מושגים:
ביטול היש וביטול במציאות - המציאות כרגע היא ביטול היש
כדי להגיע למעלה של ביטול במציאות צריך לצרף את
הרבנים יחזקאל סופר מירושלים וזמרוני ציק מבת ים
שאוחזים חזק בדיעותיהם על חי וקיים
כיום יש לנו אפשרות להתאחד ולכן יש לשים את הנקודה
הזו בצד בשביל האחדות ולחזור אליה בדיון הלכתי ראוי
הייתי אצל הרב סופר בבית ואצל הרב זמרוני במשרדו
ולשניהם יש טענות חזקות
הצלחתי למצוא בשתיהם אמת ולתווך בין שניהם אמרתי את
הדברים בתשרי השנה ב770 כשהתוועדתי עם התמימים משני
הסוגים והם אהבו את החידוש .
כפי שהרבי לוקח דיעות מהרמב"ם והרמב"ן ומראה איך ששניהם נכונים
ומתווך ביניהם לעצם התיווך הוא כרגע בשלבי כתיבה לאחר שקבלתי אישור
מהמשפיע שלי כעת אני מבקש ממכם אנו השפיעו עליהם שיצטרפו לרשימה
ולכל אלו שלא מקבלים אותם נכון שהם עשו טעויות כך נגד שולחן ערוך אך
נדון אותם לכף זכות שרצו לעשות טוב והתבלבלו זה קורה לכולנו בחיי היום יום.
בן ציון גגולה -שליח המלך המשיח לגדולי ישראל
בית חב"ד - אדמ"ורים
אתר אינטרנט שנבנה לטובת פרסום כנסי האחדות בארץבן ציון גגולהאחרונה
טו"ב נקודות....חשבשבת
באמונה שלימה כי הרבי מלך המשיח חי וקיים והוא עומד לגאול את עם ישראל בכל רגע. בין היתר נאמר כי חסידים אלו גרועים רח"ל יותר מאנשי היבסקציה ימ"ש ועוד פנינים האמורים לגדוע את גל ה"אחדות" העובר על אנ"ש בחודשים האחרונים, ולפלג את חב"ד לשני מחנות.
ב'כתבה המלאה' 18 נקודות למחשבה למי שהתבלבל לרגע מחשכת הגלות. מתוך 'בית משיח'.
א. מהי הדרך?
דרכה הסלולה והיחידה של חב"ד היא - תורתם של רבותינו נשיאנו, ובנוגע לזמננו - תורתו של הרבי נשיא דורנו משיח צדקנו. כל המעוניין לדבר על דרך סלולה זו, יתכבד ויצטט מקורות אלו, ויציע את הסברתו למשמעותם.
אמנם, כאשר עוקפים נקודת מוצא זו ומנהלים דיון ללא מובאות וללא ציטטות - אין לכך שום קשר לחב"ד ולדרכה.
ב. יורים חץ ומסמנים עיגול
הדבר חמור שבעתיים כשהוא נעשה בצורה דמגוגית, לאמור: מציגים באופן מכוון "שיטה" מסויימת באורח נלעג ומגוכח - ואז מסתערים בשצף קצף כדי לתקוף אותה.
ג. אשרינו, יש קיצוניים
אם זה לא מספיק, אוחזים בטאקטיקה חמורה פי כמה: כדי לצבור נקודות בדעת הקהל, מציגים מקרים חריגים לחלוטין, שאינם יכולים להיחשב בשום אופן אפילו לא כתופעות שוליות שבקצה-קציה של ההולכים בשיטה זו.
בצורה זו, קל יותר לדבר בהכללה על "פריצת גדרי ההלכה" כביכול, ונחסך המאמץ להתייחס עניינית לנושאים שיש למישהו אינטרס לא להתווכח עליהם.
ד. גול עצמי
טענה מרכזית הייתה החרדה הגדולה לכבודו של הרבי, ועד כמה חמור לגרום ל"ליצנות" מדבריו הקדושים.
ועתה נחשוב מעט: הניתן בכלל לאמוד את הנזק שנגרם, לדוגמה, למבצע הרישום למוסדות חב"ד כתוצאה מהדברים שלו-עצמו? שונאינו מנדינו התאמצו תמיד לשכנע הורים מתלבטים שחב"ד "משיחיים" "כופרים" וכו' - מעתה אין עליהם אלא לצטט את הדברים החמורים שהושמעו ע"י אחד מקרב המחנה, ולהפטיר "אז למה תכניס את בנך למקום הסכנה"...
למותר לציין, כי אף פעולה של הקיצונים שבמשיחיסטים, לא גרמה לנזק שיכול אפילו להתקרב לכך.
ה. כה אמר המשיחיסט
ככל הנראה, נוצל הדובר ע"י מוליכי-שולל, כדי לחזק שיטה המנוגדת בתכלית לדעתו שלו: הוא מדמה בנפשו כי דיבר רק על ה"שליט"א" ועל "חי וקיים" - אך דיבורו בהכללה על ה"משיחיסטים", גרם בדעת הקהל להבנה, היפך דעתו האמתית, כי הדברים מתייחסים לכל הנושא שהרבי נשיא דורנו והוא יגאלנו!!
הדבר נעשה בתיחכום ע"י חבר "מקורבים" היודעים לעשות את מלאכתם, שאכן רצו שהעולם-גולם יבין כדעתם הקיצונית, כאילו הקביעה שהרבי יגאלנו שקולה כשבתאות ר"ל (כך הבין, למשל, ר"מ בישיבה תיכונית ששאל על כך את אחד מאנ"ש), שהמכריזים 'יחי' הריהם כביכול פותחים פתח לפריצת גדרי ההלכה, ועוד ועוד.
- אז כדאי ראשית כל להבהיר: הדובר הינו "משיחיסט" קיצוני בעצמו. הוא התבטא ברבים, בעל-פה ובדפוס, וגם לאחר ג' תמוז, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח והוא יגאלנו בדורנו - היא מרכיב מהותי ומחייב במשנת הרבי, עובדה בלתי ניתנת לשינוי באופן מוחלט, וציר מרכזי באמיתות כל תורת החסידות החל מהבעל-שם-טוב.
מבחינתו של "העומד על משמר היהדות" ד"ר ברגר הנודע לשמצה, ה"כפירה" שלו היא בדיוק כמו של קוראי שיחת הגאולה - בהבדלים דקים, שנופחו בראיון, אם יש צורך בפירסום העניין, והאם "חי וקיים" או שמא "משיח מן הקמים לתחיה". חוץ מזה, הכל אותו דבר. דין "והוא יגאלנו" כדין הדגלון.
ו. הרבי = הלכה
חשוב להדגיש כיסוד הענין: האמונה בדברי הרבי, היא היא האמונה בהלכה. גדרו של משיח הוא - החזרת שלימות הלכות התורה, וכל מילה ממילותיו משמעותה - חיזוק ההלכה על פי שולחן-ערוך. אין כאן נסיון בדיעבד "להתאים" את דברי הרבי להלכה - אלא אדרבה: על היסוד והעיקר של "אמת הוי' לעולם" ו"דבר הוי' זו הלכה" - מושתת כל מבצע משיח, האמונה בנביא הדור ובנבואתו, הצורך למלא את הוראותיו, כולל עידוד ה"יחי" וכן הלאה,
- וכולל מה שנפסק בפסק-דין עליו חתמו עשרות רבנים ומורי-הוראה עוד לפני ג' בתמוז, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מלך המשיח, וחלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד".
ז. עצם בלתי מתחלק
מהי באמת הנקודה העיקרית, שהושמטה במתכוין ממצגת-השוא של הדרך הסלולה?
ובכן: אי אפשר לחלק חילוקים ולעשות "צוויי דינים" בנושא של בשורת הגאולה. הרבי דיבר כחטיבה אחת על העובדה שדורנו, דור השביעי, הוא דור הגאולה, שנשיא דורנו הוא המשיח היחידי שבדורנו.
- בדברים אלה די ומספיק (גם לולי התבטאויות ספציפיות נוספות) כדי לקבוע, שכל הנאמר במקורות היהדות ובשיחות הרבי על עניינו של משיח - חל על הרבי עצמו, כולל הענין של "חיים נצחיים כנשמה בגוף ללא הפסק בינתיים", "חיים שאל ממך נתת לו, אורך ימים עולם ועד".
קל-וחומר כאשר יותר מפעם אחת התייחס הרבי ישירות לנושא זה, שעוברים ללא הפסק בינתיים לגאולה (וכאמור, כל התבטאויות אלה לא הובאו כלל, ולא הוצע להם כל פירוש אחר).
הנסיון "לפרק את החבילה", ולקבוע שפרט אחד - בדווקא, פרט אחר - לאו דווקא, ופרט נוסף - הוא דווקא לאו, מוביל לכיוון אחד בלבד: בעצם אין כאן שום דבר מוכרח ומוחלט; כל מה שלא יסתדר לנו נפרשו ברוחניות בלבד, או כאיחול לבד.
הדובר הנכבד יכול לברר שאכן כך - והיפך מדעתו - היא הדעה של רבים ממנצלי לקחו, לצערנו.
לאידך, כל ההסברים שהדובר יתן על ההכרח להאמין בבשורת הגאולה בדורנו - נאמץ גם כהסבר על הענין של "חי וקיים".
ח. אמת תורנית מוצקה
כאמור, המשך חיי נשיא-הדור = המשיח-שבדור בגופו, המוכרח מצד עצם בשורת הגאולה, ומצד התבטאויות נוספות מפורשות של הרבי (כמו גם מהקביעה שבכל דור יש נשיא דור נשמה בגוף) - הנו אמת תורנית ברורה ומוצקה, לה קיימות מקבילות ברורות בתורה ובהלכה, החל מחז"ל ודרך ספרי גדולי ישראל במשך הדורות (כמובא ב"ילקוט מקורות" של הרב שלמה מאיעסקי, כולל אפשרות שיקיימו מצוות בגופם וכיו"ב), עד לתורת הרבי (בביאוריו לדברי חז"ל "יעקב אבינו לא מת", ועוד, שחלקם הובאו בגליון זה).
אמת זו אינה זקוקה לכל תוספות ומגרעות, בדמות תיאורים נלעגים על "ברח מהארון" וכיו"ב, המזכירה סגנון משכילי הבז לכל אגדות התלמוד ברוח זו.
ט. "נסיון בלבד".
סוף ציטוט
גם הביטוי "המאורע שאירע אינו אלא נסיון לעיני בשר בלבד" - יסודו בדברי הרבי עצמו, וגם עובדה זו הועלמה במתכוין.
ברור שהרבי לא התכוין כאן למבואר באיגרת הקודש סימן כז, אלא לגישה שלפעמים קביעת התורה היא בניגוד למה שנראה במציאות.
האם יש לכם הסבר אחר לדברים?
יו"ד. יסוד עקבי
האמונה "הפאנאטית" בכל דברי חז"ל כפשוטם ומשמעם, קל-וחומר בעניינים הנוגעים למעשה, היא לא דיוק לשון ב"שולי הגליון" נידח - אלא יסוד עקבי וברור בתורת הרבי. כך בנוגע לכינים המתהוים מן העיפוש, כך בנוגע לאורך העיבור של נחש, כך בנוגע לכל הסתירות בין התורה למדע (אף אלה המבוססות על צפיה), וכך בנוגע לשורה ארוכה של נושאים.
י"א. התורה מגדירה את המציאות
וההסבר לכל זה, הוא [לא כדברי הדובר, שצריכים "לחדש שיטה" שדברים מסויימים הם דמיון, ומכאן לדעתו הדרך קצרה לביטול התורה כולה חלילה. אלא להיפך]:
יש מציאות אותה אנו רואים בעינים, והתורה רק מצוה עלינו כיצד לנהוג באותה מציאות. אמנם, יש מקומות בהם התורה עצמה מגדירה את המציאות. כך מודיעה התורה, למשל, ש"יעקב לא מת" (בגופו, ולכן על פי הלכה אינו מטמא, כביאור הרבי); כך מודיעה לנו התורה, למרות שמבחינת המדע הדבר לא ניתן לבחינה, שהשמש סובבת סביב הארץ שלעולם עומדת; כך מודיעה התורה שכינים מתהוים מן העיפוש, למרות שבמסרק סמיך רואים ביצי כינים. לפעמים פסק-דין על פי תורה אף משנה מציאות טבעית, כדברי הירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שכאשר בית-הדין מעברים את השנה, משתנה תהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף ("בתולי' חוזרין").
נקודה זו התבארה בהרחבה בספרו של ראש ישיבת חב"ד בנתניה הרב אורנשטיין "האמונה השלימה", ושם תמצאו את כל המקורות הרלוונטיים.
י"ב. תיאוריית השינויים
אז מה כן יכול להרוס את גדרי ההלכה? השיטה ההפכית, שצריכים להתייחס לכל לראש למציאות, ואת התורה צריך להתאים למה שרואים. שברגע שהמציאות משתנית, יש לבחון האם חלק מהדברים הם "קביעת עובדה", או שמא המלצה היפה לשעתה בלבד.
לא צריכים ללכת רחוק, די אם בוחנים לאן נושבת הרוח אצל ה"לא משיחיסטים" המוצהרים. כל התשובות על הפרדה בין גברים לנשים באירועים "אינם שייכות לענייננו כלל"; העיסוק במיהו יהודי ושלימות הארץ אבד עליו הכלח (ודברים ברוח זו נאמרו יותר מפעם אחת ע"י ה"נואם המרכזי" במלוה מלכה שלהם); ובכלל, יש קשיים בגידול זקן, בגדרי הצניעות, בהמנעות מלימוד באוניברסיטה, ועוד ועוד. לבושתנו ולחרפתנו.
י"ג. רבם דקרו
אולי החמור יותר מכל הוא: הנסיון "להגן על כבוד" הרבי, תוך תקיפת "השיטה" ("ולא את האנשים חלילה"... ואם לא היה מדובר בדיני נפשות ממש גם אני הייתי צוחק) - מביא לתוצאה הפוכה לחלוטין:
הכל מודים שלפני ג' תמוז כולם הבינו את השיחות, כפי שכיום מבינים אותם ה"משיחיסטים" - כולל הדובר בעצמו, כפי שהתבטא ברבים וגם בדפוס. מבלי משים נטען כאן, שהרבי יכול לומר דברים שמתפרשים באופן ברור וחד-משמעי באופן מסויים, ודברים אלה עלולים אחר כך, חלילה, להביא לתוצאה של...
י"ד. במה חסיד לא מאמין
היה פעם עיתון חב"די, "בטאון חב"ד". הוא נסגר ע"י הרבי לאחר שהתפרסם שם סיפור תמוה על אדמו"ר הזקן, אשר בנסיון לתקן את התמהון שבו כתבה המערכת "תיקון", עליו כתב הרבי: "כפי הנדפס קודם התיקון - הסיפור הוא לתאר עד היכן מגיעה גדולתו של אדמו"ר הזקן וכו' [שהש"ך הגיע לבקש ממנו שלא יאכלו מהבהמה בניגוד לדעתו. המעתיק], ובא התיקון והפך הקערה על פי', שברגע אחרון הציל הש"ך את אדה"ז שלא וכו' [שכאילו הבהמה הייתה אכן טריפה, בניגוד לפסק הראשון של אדה"ז. המעתיק] והיפך סיום הסיפור!"
וחסיד אמתי דאדה"ז גם לא יאמין לאפשריות ענין כזה".
ואנן נענה אבתרי': חסיד אמתי של הרבי שליט"א לא יאמין לאפשרות כאילו הרבי במשך תקופה ארוכה יתבטא בצורה שתתפרש במובהק לכיוון אחד, ואחר כך יצטרכו את ההסברים המלומדים של בעלי הדרך הסלולה כדי שלא נטעה בהלכה כתוצאה מכך...
ט"ו. לא תקום פעמיים צרה
הנושאים הרגישים ביותר גוייסו כדי לסלול את הדרך החדשה - השואה, היבסקציה; בכזו קרירות מקפיאת-דם, כאילו מדובר על משהו שאנשים החיים איתנו לא חוו. אין גבול?!
ט"ז. חילוק פשוט
ובמקום שאין רגש, גם השכל עשוי לטעות. אדמו"ר האמצעי אומר שבזמנו "בטלו השמדות ולא יהיו עוד" - אז כיצד, שואל הרבי, התרחשה השואה? והרי הרבי לא עונה, מוסיף הדובר-הכותב, שהכל היה רק דמיון וכו'.
אבל הרבי כן עונה, "שמכאן הוכחה נוספת . . שההשמדות דהשואה הוא ענין בפני עצמו, שאינו בגדר עונש ותיקון" (ויחי תנש"א הערה 116).
וזו בדיוק התשובה גם כאן: ג' תמוז אינו הענין דהסתלקות, אלא הענין שמשיח "נגלה ונכסה". חד וחלק.
ח"י. רפואה שלימה
ובאזניים מהדהדת עדיין צעקת הדובר בסיום הרמב"ם בחורף תשנ"ד, עם אותו טון החלטי, באותה תקיפות ובמלוא הבטחון העצמי: "דער רבי איז געזונט - די וועלט איז קראנק"! [= הרבי בריא, העולם חולה]. אבל אל דאגה, הרופאים אומרים שהעולם עוד יבריא.
ב'כתבה המלאה' 18 נקודות למחשבה למי שהתבלבל לרגע מחשכת הגלות. מתוך 'בית משיח'.
א. מהי הדרך?
דרכה הסלולה והיחידה של חב"ד היא - תורתם של רבותינו נשיאנו, ובנוגע לזמננו - תורתו של הרבי נשיא דורנו משיח צדקנו. כל המעוניין לדבר על דרך סלולה זו, יתכבד ויצטט מקורות אלו, ויציע את הסברתו למשמעותם.
אמנם, כאשר עוקפים נקודת מוצא זו ומנהלים דיון ללא מובאות וללא ציטטות - אין לכך שום קשר לחב"ד ולדרכה.
ב. יורים חץ ומסמנים עיגול
הדבר חמור שבעתיים כשהוא נעשה בצורה דמגוגית, לאמור: מציגים באופן מכוון "שיטה" מסויימת באורח נלעג ומגוכח - ואז מסתערים בשצף קצף כדי לתקוף אותה.
ג. אשרינו, יש קיצוניים
אם זה לא מספיק, אוחזים בטאקטיקה חמורה פי כמה: כדי לצבור נקודות בדעת הקהל, מציגים מקרים חריגים לחלוטין, שאינם יכולים להיחשב בשום אופן אפילו לא כתופעות שוליות שבקצה-קציה של ההולכים בשיטה זו.
בצורה זו, קל יותר לדבר בהכללה על "פריצת גדרי ההלכה" כביכול, ונחסך המאמץ להתייחס עניינית לנושאים שיש למישהו אינטרס לא להתווכח עליהם.
ד. גול עצמי
טענה מרכזית הייתה החרדה הגדולה לכבודו של הרבי, ועד כמה חמור לגרום ל"ליצנות" מדבריו הקדושים.
ועתה נחשוב מעט: הניתן בכלל לאמוד את הנזק שנגרם, לדוגמה, למבצע הרישום למוסדות חב"ד כתוצאה מהדברים שלו-עצמו? שונאינו מנדינו התאמצו תמיד לשכנע הורים מתלבטים שחב"ד "משיחיים" "כופרים" וכו' - מעתה אין עליהם אלא לצטט את הדברים החמורים שהושמעו ע"י אחד מקרב המחנה, ולהפטיר "אז למה תכניס את בנך למקום הסכנה"...
למותר לציין, כי אף פעולה של הקיצונים שבמשיחיסטים, לא גרמה לנזק שיכול אפילו להתקרב לכך.
ה. כה אמר המשיחיסט
ככל הנראה, נוצל הדובר ע"י מוליכי-שולל, כדי לחזק שיטה המנוגדת בתכלית לדעתו שלו: הוא מדמה בנפשו כי דיבר רק על ה"שליט"א" ועל "חי וקיים" - אך דיבורו בהכללה על ה"משיחיסטים", גרם בדעת הקהל להבנה, היפך דעתו האמתית, כי הדברים מתייחסים לכל הנושא שהרבי נשיא דורנו והוא יגאלנו!!
הדבר נעשה בתיחכום ע"י חבר "מקורבים" היודעים לעשות את מלאכתם, שאכן רצו שהעולם-גולם יבין כדעתם הקיצונית, כאילו הקביעה שהרבי יגאלנו שקולה כשבתאות ר"ל (כך הבין, למשל, ר"מ בישיבה תיכונית ששאל על כך את אחד מאנ"ש), שהמכריזים 'יחי' הריהם כביכול פותחים פתח לפריצת גדרי ההלכה, ועוד ועוד.
- אז כדאי ראשית כל להבהיר: הדובר הינו "משיחיסט" קיצוני בעצמו. הוא התבטא ברבים, בעל-פה ובדפוס, וגם לאחר ג' תמוז, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח והוא יגאלנו בדורנו - היא מרכיב מהותי ומחייב במשנת הרבי, עובדה בלתי ניתנת לשינוי באופן מוחלט, וציר מרכזי באמיתות כל תורת החסידות החל מהבעל-שם-טוב.
מבחינתו של "העומד על משמר היהדות" ד"ר ברגר הנודע לשמצה, ה"כפירה" שלו היא בדיוק כמו של קוראי שיחת הגאולה - בהבדלים דקים, שנופחו בראיון, אם יש צורך בפירסום העניין, והאם "חי וקיים" או שמא "משיח מן הקמים לתחיה". חוץ מזה, הכל אותו דבר. דין "והוא יגאלנו" כדין הדגלון.
ו. הרבי = הלכה
חשוב להדגיש כיסוד הענין: האמונה בדברי הרבי, היא היא האמונה בהלכה. גדרו של משיח הוא - החזרת שלימות הלכות התורה, וכל מילה ממילותיו משמעותה - חיזוק ההלכה על פי שולחן-ערוך. אין כאן נסיון בדיעבד "להתאים" את דברי הרבי להלכה - אלא אדרבה: על היסוד והעיקר של "אמת הוי' לעולם" ו"דבר הוי' זו הלכה" - מושתת כל מבצע משיח, האמונה בנביא הדור ובנבואתו, הצורך למלא את הוראותיו, כולל עידוד ה"יחי" וכן הלאה,
- וכולל מה שנפסק בפסק-דין עליו חתמו עשרות רבנים ומורי-הוראה עוד לפני ג' בתמוז, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מלך המשיח, וחלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד".
ז. עצם בלתי מתחלק
מהי באמת הנקודה העיקרית, שהושמטה במתכוין ממצגת-השוא של הדרך הסלולה?
ובכן: אי אפשר לחלק חילוקים ולעשות "צוויי דינים" בנושא של בשורת הגאולה. הרבי דיבר כחטיבה אחת על העובדה שדורנו, דור השביעי, הוא דור הגאולה, שנשיא דורנו הוא המשיח היחידי שבדורנו.
- בדברים אלה די ומספיק (גם לולי התבטאויות ספציפיות נוספות) כדי לקבוע, שכל הנאמר במקורות היהדות ובשיחות הרבי על עניינו של משיח - חל על הרבי עצמו, כולל הענין של "חיים נצחיים כנשמה בגוף ללא הפסק בינתיים", "חיים שאל ממך נתת לו, אורך ימים עולם ועד".
קל-וחומר כאשר יותר מפעם אחת התייחס הרבי ישירות לנושא זה, שעוברים ללא הפסק בינתיים לגאולה (וכאמור, כל התבטאויות אלה לא הובאו כלל, ולא הוצע להם כל פירוש אחר).
הנסיון "לפרק את החבילה", ולקבוע שפרט אחד - בדווקא, פרט אחר - לאו דווקא, ופרט נוסף - הוא דווקא לאו, מוביל לכיוון אחד בלבד: בעצם אין כאן שום דבר מוכרח ומוחלט; כל מה שלא יסתדר לנו נפרשו ברוחניות בלבד, או כאיחול לבד.
הדובר הנכבד יכול לברר שאכן כך - והיפך מדעתו - היא הדעה של רבים ממנצלי לקחו, לצערנו.
לאידך, כל ההסברים שהדובר יתן על ההכרח להאמין בבשורת הגאולה בדורנו - נאמץ גם כהסבר על הענין של "חי וקיים".
ח. אמת תורנית מוצקה
כאמור, המשך חיי נשיא-הדור = המשיח-שבדור בגופו, המוכרח מצד עצם בשורת הגאולה, ומצד התבטאויות נוספות מפורשות של הרבי (כמו גם מהקביעה שבכל דור יש נשיא דור נשמה בגוף) - הנו אמת תורנית ברורה ומוצקה, לה קיימות מקבילות ברורות בתורה ובהלכה, החל מחז"ל ודרך ספרי גדולי ישראל במשך הדורות (כמובא ב"ילקוט מקורות" של הרב שלמה מאיעסקי, כולל אפשרות שיקיימו מצוות בגופם וכיו"ב), עד לתורת הרבי (בביאוריו לדברי חז"ל "יעקב אבינו לא מת", ועוד, שחלקם הובאו בגליון זה).
אמת זו אינה זקוקה לכל תוספות ומגרעות, בדמות תיאורים נלעגים על "ברח מהארון" וכיו"ב, המזכירה סגנון משכילי הבז לכל אגדות התלמוד ברוח זו.
ט. "נסיון בלבד".
סוף ציטוט
גם הביטוי "המאורע שאירע אינו אלא נסיון לעיני בשר בלבד" - יסודו בדברי הרבי עצמו, וגם עובדה זו הועלמה במתכוין.
ברור שהרבי לא התכוין כאן למבואר באיגרת הקודש סימן כז, אלא לגישה שלפעמים קביעת התורה היא בניגוד למה שנראה במציאות.
האם יש לכם הסבר אחר לדברים?
יו"ד. יסוד עקבי
האמונה "הפאנאטית" בכל דברי חז"ל כפשוטם ומשמעם, קל-וחומר בעניינים הנוגעים למעשה, היא לא דיוק לשון ב"שולי הגליון" נידח - אלא יסוד עקבי וברור בתורת הרבי. כך בנוגע לכינים המתהוים מן העיפוש, כך בנוגע לאורך העיבור של נחש, כך בנוגע לכל הסתירות בין התורה למדע (אף אלה המבוססות על צפיה), וכך בנוגע לשורה ארוכה של נושאים.
י"א. התורה מגדירה את המציאות
וההסבר לכל זה, הוא [לא כדברי הדובר, שצריכים "לחדש שיטה" שדברים מסויימים הם דמיון, ומכאן לדעתו הדרך קצרה לביטול התורה כולה חלילה. אלא להיפך]:
יש מציאות אותה אנו רואים בעינים, והתורה רק מצוה עלינו כיצד לנהוג באותה מציאות. אמנם, יש מקומות בהם התורה עצמה מגדירה את המציאות. כך מודיעה התורה, למשל, ש"יעקב לא מת" (בגופו, ולכן על פי הלכה אינו מטמא, כביאור הרבי); כך מודיעה לנו התורה, למרות שמבחינת המדע הדבר לא ניתן לבחינה, שהשמש סובבת סביב הארץ שלעולם עומדת; כך מודיעה התורה שכינים מתהוים מן העיפוש, למרות שבמסרק סמיך רואים ביצי כינים. לפעמים פסק-דין על פי תורה אף משנה מציאות טבעית, כדברי הירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שכאשר בית-הדין מעברים את השנה, משתנה תהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף ("בתולי' חוזרין").
נקודה זו התבארה בהרחבה בספרו של ראש ישיבת חב"ד בנתניה הרב אורנשטיין "האמונה השלימה", ושם תמצאו את כל המקורות הרלוונטיים.
י"ב. תיאוריית השינויים
אז מה כן יכול להרוס את גדרי ההלכה? השיטה ההפכית, שצריכים להתייחס לכל לראש למציאות, ואת התורה צריך להתאים למה שרואים. שברגע שהמציאות משתנית, יש לבחון האם חלק מהדברים הם "קביעת עובדה", או שמא המלצה היפה לשעתה בלבד.
לא צריכים ללכת רחוק, די אם בוחנים לאן נושבת הרוח אצל ה"לא משיחיסטים" המוצהרים. כל התשובות על הפרדה בין גברים לנשים באירועים "אינם שייכות לענייננו כלל"; העיסוק במיהו יהודי ושלימות הארץ אבד עליו הכלח (ודברים ברוח זו נאמרו יותר מפעם אחת ע"י ה"נואם המרכזי" במלוה מלכה שלהם); ובכלל, יש קשיים בגידול זקן, בגדרי הצניעות, בהמנעות מלימוד באוניברסיטה, ועוד ועוד. לבושתנו ולחרפתנו.
י"ג. רבם דקרו
אולי החמור יותר מכל הוא: הנסיון "להגן על כבוד" הרבי, תוך תקיפת "השיטה" ("ולא את האנשים חלילה"... ואם לא היה מדובר בדיני נפשות ממש גם אני הייתי צוחק) - מביא לתוצאה הפוכה לחלוטין:
הכל מודים שלפני ג' תמוז כולם הבינו את השיחות, כפי שכיום מבינים אותם ה"משיחיסטים" - כולל הדובר בעצמו, כפי שהתבטא ברבים וגם בדפוס. מבלי משים נטען כאן, שהרבי יכול לומר דברים שמתפרשים באופן ברור וחד-משמעי באופן מסויים, ודברים אלה עלולים אחר כך, חלילה, להביא לתוצאה של...
י"ד. במה חסיד לא מאמין
היה פעם עיתון חב"די, "בטאון חב"ד". הוא נסגר ע"י הרבי לאחר שהתפרסם שם סיפור תמוה על אדמו"ר הזקן, אשר בנסיון לתקן את התמהון שבו כתבה המערכת "תיקון", עליו כתב הרבי: "כפי הנדפס קודם התיקון - הסיפור הוא לתאר עד היכן מגיעה גדולתו של אדמו"ר הזקן וכו' [שהש"ך הגיע לבקש ממנו שלא יאכלו מהבהמה בניגוד לדעתו. המעתיק], ובא התיקון והפך הקערה על פי', שברגע אחרון הציל הש"ך את אדה"ז שלא וכו' [שכאילו הבהמה הייתה אכן טריפה, בניגוד לפסק הראשון של אדה"ז. המעתיק] והיפך סיום הסיפור!"
וחסיד אמתי דאדה"ז גם לא יאמין לאפשריות ענין כזה".
ואנן נענה אבתרי': חסיד אמתי של הרבי שליט"א לא יאמין לאפשרות כאילו הרבי במשך תקופה ארוכה יתבטא בצורה שתתפרש במובהק לכיוון אחד, ואחר כך יצטרכו את ההסברים המלומדים של בעלי הדרך הסלולה כדי שלא נטעה בהלכה כתוצאה מכך...
ט"ו. לא תקום פעמיים צרה
הנושאים הרגישים ביותר גוייסו כדי לסלול את הדרך החדשה - השואה, היבסקציה; בכזו קרירות מקפיאת-דם, כאילו מדובר על משהו שאנשים החיים איתנו לא חוו. אין גבול?!
ט"ז. חילוק פשוט
ובמקום שאין רגש, גם השכל עשוי לטעות. אדמו"ר האמצעי אומר שבזמנו "בטלו השמדות ולא יהיו עוד" - אז כיצד, שואל הרבי, התרחשה השואה? והרי הרבי לא עונה, מוסיף הדובר-הכותב, שהכל היה רק דמיון וכו'.
אבל הרבי כן עונה, "שמכאן הוכחה נוספת . . שההשמדות דהשואה הוא ענין בפני עצמו, שאינו בגדר עונש ותיקון" (ויחי תנש"א הערה 116).
וזו בדיוק התשובה גם כאן: ג' תמוז אינו הענין דהסתלקות, אלא הענין שמשיח "נגלה ונכסה". חד וחלק.
ח"י. רפואה שלימה
ובאזניים מהדהדת עדיין צעקת הדובר בסיום הרמב"ם בחורף תשנ"ד, עם אותו טון החלטי, באותה תקיפות ובמלוא הבטחון העצמי: "דער רבי איז געזונט - די וועלט איז קראנק"! [= הרבי בריא, העולם חולה]. אבל אל דאגה, הרופאים אומרים שהעולם עוד יבריא.
מקפיצה כי זה חשוב....חשבשבתאחרונה
מה הקטע של פורים קטן?משיח נאו
השאלה שכולם מדברים עליה: תחליף למשה - עגל?יהודה.
משה רבינו לא מת!משיח נאו
שיחה מרתקת של הרבי לז' אדר:
נא להתפלל לרפואה שלמה מעל לגדרי הטבע+mp8
של ישראל רפאל בן מלכה
בתושח"י.
תודה מראש!!
הופעות הרב רונן חזיזה (עדכון מחודש)עץ על מים
הופעה במעלות יום שני י' אדר א'(14.02.11 למניינם) בבית הכנסת זכור יעקב -כולל מעלות התורה.
בשעה 8:00 בערב.פתוח לציבור הרחב
הופעה במגדל העמק יום רביעי י"ב אדר א'(16.02.11 למניינם)
איש קשר:052-7670913 פתוח לציבור הרחב.
הופעה בקרית שמונה מוצ"ש פרשת פקודי כ"ט אדר א'(05.03.11 למניינם)
איש קשר:052-8249034 פתוח לציבור הרחב.
הופעה בתל אביב יום ראשון ל' אדר א'(06.03.11 למניינם) פייברג 13 תל אביב (ליד שינקין)
איש קשר:שורשים:03-6853440 בשעה 8:30 בערב.כניסה 15 ש"ח
פתוח לציבור הרחב.
הופעה ברעננה יום שני א' אדר ב'(07.03.11 למניינם)
איש קשר:054-5556533 פתוח לציבור הרחב .