וידאו פשוט מדהים

http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2212

רפואה שלמה לרות בת גבי שעוברת ניתוח מאוד מסובך היום

תודה

ב"ה

כ"ב שבט תשמ"ח (1988) זהו יום שלא ישכח לעד אצל חסידי חב"ד. ביום זה השיבה את נשמתה ליוצרה הרבנית הצדקנית חיה מושקא שניאורסון ע"ה.

הרבנית חיה מושקא, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסהן (האדמו"ר הרי"צ, הרבי הקודם של חב"ד), נישאה בי"ד כסלו תרפ"ט (1929) לרבי מיליובאוויטש מלך המשיח.

חייה של הרבנית היו מסכת מופלאה של מסירות נפש ואהבת ישראל עצומה עד אין קץ, והסיפורים המתהלכים אודותיה מגלים לנו רק טפח קטן מאישיותה הנפלאה.
אולם מכל אינספור המרכיבים המדהימים באישיותה- הדבר הנפלא ביותר היה צניעותה!
חרף היותה אישה למנהיג הגדול, מי שכל העולם צמאים לדבריו - היוותה הרבנית את שיא הענווה והצניעות וברחה מכל צל של כבוד.

פעם הגישו לרבי מעטפה עם שמות לברכה, והמעטפה הייתה צמודה לאחד מזירי הפרחים שהרבנית קיבלה ליום הולדתה. בקבלו את המעטפה הגיב הרבי בפליאה, והורה למסור לרבנית את המעטפה באומרו: גם היא יכולה לברך!

באחת משיחותיו הק' (שנאמרה בתאריך כ"ב שבט תשנ"ב- יום השנה הרביעי להסתלקות הרבנית), מבאר הרבי את משמעות השם "חיה מושקא", שמה של הרבנית, עפ"י החסידות, באומרו:
"חיה" (מלשון חיים) מרמז וקאי על כללות חיי הנשמה (חלק אלוקה ממעל ממש), שנמשך ממקור החיים בעצמותו ית'.

בחיות (הנשמה) גופא ישנם בכללות ב' דרגות:

(א) חיות פרטי (פנימי) - אור וחיות הנשמה אשר מתלבשת באופן פנימי ופרטי בהגוף (ובכחות הפנימיים)

(ב) חיות כללי (מקיף הנשמה) - שלמעלה מהתלבשות (באופן פנימי) בהגוף (ובכללות - הרי זה מתבטא בכחות המקיפים, רצון ותענוג.

ויש לומר שב’ ענינים אלו מרומזים בב’ השמות "חיה מושקא": "חיה" כוונתו (בעיקר) על החיות פנימי, שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית, ו"מושקא" - שזהו "מין ריח בשמים" ומברכין עליו בורא מיני בשמים, ולכמה דיעות הרי זה אחד מאחד-עשר סממני הקטורת (מור) - כוונתו למקיף הנשמה, כידוע שריח הוא ענין של מקיף (לא כמאכל שטועמים אותו והוא נכנס בפנימיות ונעשה דם ובשר כבשרו), וריח משיב את הנפש [שלכן מברכים "בורא מיני בשמים" במוצאי שבת, "כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה כו'"], כי ריח (שמגיע למקיף הנשמה) יש בכחו להמשיך חיות חדשה בהגוף. עד יתירה מזו - הנשמה נהנית מן הריח.

ובכללות - בהחמשה שמות שנקראו לה (להנשמה), נפש רוח נשמה חיה יחידה - "חיה" קאי על נפש רוח נשמה (פנימיות), ו"מושקא" (ריח) קאי על יחידה (מקיפים).
ובפרטיות יש לומר - ש"חיה" קאי על חיה שבנשמה (מקיף הקרוב אל הפנימי), ו"מושקא" - יחידה (מקיף דמקיף, נשמה לנשמה). עד - לעצם הנשמה (שלמעלה מהחמשה שמות שנקראו לה), שמשם בעצם ממשיך הריח חיות חדשה (והנאה ותענוג) בנפש האדם.

וכאשר שתי תיבות אלו ("חיה מושקא") באות יחד כשם אחד של אדם אחד, הרי זה מורה על חיבור ואיחוד של שני הענינים יחד - שהגילוי של מקיף ועצם הנשמה (אחד עשר, כנגד הי"א סממני הקטורת) נמשך ומתלבש (לא רק באופן מקיף, כפי שזה ע"י ריח בלבד, אלא גם) באופן פנימי בהגוף ובעשר הכחות הפנימיים.

ויש לומר, שזה בא מבחינת יחידה שבנשמה כפי שהיא מאוחדת עם היחיד שלמעלה - "יחידה לייחדך", ויתירה מזו - מעצם הנשמה ("לה") כפי שהיא מאוחדת עם עצמותו יתברך, "ישראל וקוב"ה כולא חד" - שהוא נעלה הן ממקיפים והן מפנימיים, ולכן יש בכחו לחברם ולאחדם, את כל החמשה שמות יחד בגלוי.
(עד כאן משיחתו הק' של הרבי מה"מ כ"ב שבט תשנ"ב)

כאמור, ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, אדמו"ר הרי"צ.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "והחי יתן אל לבו", שמשמעותו היא-פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט מדרשת "אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות ביהדות, עם דגש על פנימיות התורה כפי שהיא מוארת בחסידות.

יה"ר שדרכה של הרבנית, מסירות נפשה למען כלל ישראל, ענוותנותה ונועם הליכותיה- שכל אלה יהיו נר לרגליהן של כל נשות ישראל, אשר "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן ניגאל בגאולה השלימה בקרוב ממש!"

סיכום שיחת פרשת "תרומה" ליקוטי שיחות חלק ל"א עמ' 142-148

1.פתיחה:מהפסוק-"וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שיטים" (כה, ה) מפרש רש"י-"ועצי שיטים":"ומאין היה להם במדבר?, פירש רבי תנחומא:יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וציוה לבניו ליטלם עימהם כשיצאו ממצרים".

2.שאלה 1:מדוע רש"י מסביר את הפסוק באמצעות דברי אגדה ומדרש ולא בצורה פשוטה, כפי שהט"ז מסביר שבני ישראל קנו מתגרי האומות או כדעה נוספת שהיה יער סמוך להר סיני שמשם כרתו את העצים?

3.תשובה אפשרית:מהפסוק בפרשת "ויקהל" (לה,כד) "וכל אשר נמצא איתו עצי שיטים", משתמע שהעצים היו כבר בידי ישראל לפני הציווי על בניית המשכן. (אבל לדעת הרבי זה עדיין הסבר דחוק).

4.הביאור בפשטות:בלשון הכתוב "ויקחו לי תרומה" מדובר על פעולת לקיחה. מדוע לא נאמר "תתנו" בלשון נתינה?, כי לשון נתינה יכול ליפול על דבר שכבר נמצא, אבל גם על דבר שעוד לא נמצא. לקיחה-היא רק אחרי שקיים כבר הדבר בפועל. היו גזברים שעברו בין כל בני ישראל ולקחו מהם את הציוד הנדרש לבניית המשכן, ולאחמ"כ הביאו את הציוד למשכן (ספורנו), והמשמעות היא שכל הדברים כבר היו קיימים אצל בני ישראל ורק היה צריך לקחת את זה מהם.

5.הסבר נוסף:אם היה כתוב בלשון נתינה, משמע שיש חיוב לתת, וגם לעשות כל מה שביכולת האדם המצווה כדי שתהיה נתינה, כולל גם כריתת עצים או קנייתם. אבל לשון קיחה (ככה הרבי אומר), תוכנו שמצד הנותן הכל מוכן ורק חסר מעשה הלקיחה של הגזבר.

6.שאלה 2:מכיוון שבני ישראל היו יכולים להשיג עצים במדבר בדרכים שנאמר לעיל, מדוע היה צריך יעקב אבינו להשתדל 200 שנה לפני כן (לפני בניית המשכן) להביא ולנטוע את הארזים במצרים?

7.תשובה אפשרית:יעקב ידע על ציווי השם על מלאכת המשכן שיהיה בלשון "תקחו", שכפי שהזכרנו לעיל, צריך שהדברים כבר יהיו מוכנים בידם כדי לקיים "לקיחה", ולכן יעקב אבינו ציווה על הבאת ונטיעת הארזים.

8.ביאור בדרך הרמז:רש"י מפרש "פירש רבי תנחומא", ש"יעקב אבינו צפה ברוח הקודש וכו'", מכיוון שעניין זה הוא נחמתן של ישראל.
כאשר בני ישראל שרויים בגלות קשה במצרים עם גזירות קשות ושעבוד נורא, הם שואבים נחמה ותנחומין כל משך זמן הגלות, כאשר הם רואים במו עיניהם את עצי הארזים שיעקב כ"כ טרח להביא ולנטוע, כיוון שצפה ברוח הקודש שבני ישראל יצאו משם יום אחד ויבנו משכן במדבר. וכולם ידעו מהציווי שציווה יעקב שכאשר יצאו ממצרים, יצטרכו לקחת את הארזים איתם, והדבר נתן להם נחמה וכוח לסבול את הגלות.
כלומר:אם הצורך היחידי בעצי השיטים היה בשביל המשכן, את זה היו יכולים להשיג באמצעות קנית או כריתת עצים, אבל כדי שתהיה נחמתן של ישראל, ואח"כ גאולת ישראל, הוצרך שיהיו עצי שיטים במצרים כבר מתקופת יעקב.

9.סיכום:רבינו בחיי כותב שהגלות נמשלה להליכת בני ישראל במדבר, ותכלית הליכה זו היא "לבנות משכן במדבר"-זאת אומרת, לעשות במדבר ומהמדבר משכן לו ית'. ובגמר עבודה זו זוכים לקיים "ועשו לי מקדש" כפשוטו בבניין בית המקדש.
והכוח להתגבר על הגלות הוא בזכות ה"ארזים" של יעקב שמרמזים על הצדיקים, כמו שנאמר "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (כפירוש הכלי יקר). ובמיוחד נאמר על נשיאי ישראל. והשייכות ליעקב אבינו דווקא-נשיא ר"ת "ניצוצו של יעקב אבינו" (כמו שכתב המגלה עמוקות), וכמו שיעקב דאג לאחד את כולם, כך גם נשיא ישראל בדורו דואג לאחד את כל העם.
וזוהי נחמתם של בני ישראל, שאפילו כאשר הם נמצאים בגלות, יש להם את ה"ארזים" שנטע יעקב אבינו בכל דור ודור ("ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור"). ואותם "ארזים" נמצאים מעל לגלות ונותנים כוח לבני ישראל לא להתפעל מהגלות, אלא להתגבר עליה ולבנות משכן במדבר.
ואז זוכים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י הרבי מה"מ נשיא דורנו

הרבי אנחנו מחכים לך תגיע בבקשה!!!!
 

ב"ה

רציתי לדעת היכן אני מוצאת שיחות קלות של הרבי על טו בשבט מתאים לילדים.

ב"ה
השבת חל התאריך המיוחד יו"ד שבט, בו מציינים 60 שנה לנשיאותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
לפני 61 שנה, ביום יו"ד שבט תש"י(1950), שחל גם כן בשבת קודש עפ"י הקביעות של אותה שנה, הסתלק רבי יוסף-יצחק שניאורסון (הרבי הרי"צ), שהיה נשיאה השישי של שושלת חסידות חב"ד. פטירתו היכתה בהלם רב את רבבות החסידים שהיו פזורים בעולם ועסקו בשיקומם לאחר השואה הנוראה.

על פי הכלל שקבעו חז"ל ש"אין דור שאין בו כמשה", משמעות הדבר היא שבכל דור חייב להיות אדם, שהוא מנהיג את הדור ומורה לו הוראות.
בדרך כלל חילופים בנשיא הדור קרו באופן של "ובא השמש - וזרח השמש, עד שלא תשקע שמשו של זה כבר זורחת שמשו של זה", כלומר שלא יכול להיות רגע שאין לדור מנהיג...

החסידים ההמומים חיפשו את אותו מנהיג שינהיג את הדור, שיתן הוראות, שיענה תשובות לבעיות.
בקיצור, הם חיפשו את הרבי - ראש בני ישראל. את נשיא הדור שהינו קיים בכל דור - ניצוץ של יעקב אבינו.

במשך שנה תמימה הפצירו החסידים ברבי מה"מ שיסכים לקבל על עצמו את הנשיאות! ורק כעבור שנה זה קרה... בהתוועדות לרגל יום השנה לפטירת מורו וחמו רבי יוסף-יצחק, פתח הרבי ואמר את מאמר חסידות בשם "באתי לגני". לאמירת המאמר הידוע לא היה שום הסבר אחר, מלבד הסכמתו של הרבי לקבל על עצמו את הנשיאות. גולת הכותרת של המאמר היא שבו הרבי קבע חד משמעית את תפקידו המיוחד של דורנו, הדור השביעי לחסידות חב"ד, וכלשונו הק´ של הרבי: "והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

מאותו רגע ואילך, החסידים בכל רחבי העולם ששו ומיהרו להתקשר אל הרבי, שהחל מנהיג את עם ישראל ביד רמה.
תוך תקופה קצרה נשלחו על ידו שלוחים לרחבי העולם, על מנת לבסס שם את החיים היהודיים, להיות כתובת לכל עניין, גשמי ורוחני, עבור המוני היהודים שחיים ברחבי העולם כמו גם עבור אלפי המטיילים הישראלים, ועוד והוא העיקר - למלא את התפקיד העיקרי של דורנו שאותו כאמור הגדיר הרבי במפורש במאמר קבלת הנשיאות "באתי לגני": להביא את השכינה ולהורידה בפועל לעולמנו בגאולה האמיתית והשלימה!

אין שום ספק שהיום, כאשר אנו עומדים לאחר שישים שנה לנשיאות הרבי, אנו יכולים לקבוע בוודאות כי התפקיד התבצע בשלימות, וכפי שהרבי עצמו הודיע והכריז בשנים תשנ"א-תשנ"ב (1991-1992) - שהעבודה היחידה שנותרה כעת היא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, שאת זה עושים בין היתר ע"י הכרזת הקודש:
"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל, שבת של התעלות רוחנית מיוחדת. גוט יום טוב!

חג ההתקשרות -60 שנה-לרבי מה"מ שליט"א.

שנזכה להיות מקושרים באמת!!

כמה תפילות נשים חייבות ביום לפי חב"ד?

ב"ה.
 
דף עזר ללימוד הדבר-מלכות * ש"פ בא תשנ"ב
גילוי עצמותו ית' לנשמה בגוף
 

מושגים מרכזיים בשיחה
 
נשמה בגוף (ס"ג ואילך). דירה בתחתונים. ישראל וקוב"ה כולא חד (ס"ה ואילך). ביטויים בתוכן זה מופיעים בשיחה עשרות פעמים, ובהם עיקר הביאור שבשיחה:
בכמה וכמה מקומות מבאר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שבגאולה האמיתית יתגלה כיצד יהודי הנמצא כאן למטה נשמה בגוף הוא מהות אחת עם הקב"ה בכבודו ובעצמו, "ישראל וקוב"ה כולא חד" (ראה ש"פ תצא תנש"א, ש"פ תולדות תשנ"ב, ועוד). ובזה מתמלאת בשלימות התאווה של הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, "ושכנתי בתוכם" – בתוך כל אחד מישראל.
והתמיהה פשוטה. אפילו משה כאשר רצה לראות את כבוד ה' נאמר לו "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראנו האדם וחי". כיצד אם כן תוכל נשמה בתוך גוף מוגבל, להיות מהות אחת עם הקב"ה ולא להתבטל במציאות [כמבואר בס"ח בשיחה].
ועל כך מבואר בשיחה, שזה אכן היה פחדו של משה כשה' רצה לתת לו את הגילוי הבלתי מוגבל של "אתפריעו כל נהורין" [כמבואר בס"ג בשיחה]. וזו היתה הנתינת כח המיוחדת מאת הקב"ה הכל יכול, שמשה כנשמה בגוף יוכל לקבל את הגילוי הכי נעלה של עצמותו יתברך [כמבואר בס"ד בשיחה]. כך זה היה בגאולת מצריים, וכך ויותר מכך יהיה בגאולה האמיתית והשלימה [כמבואר בס"י בשיחה].
[אפשר לקשר זאת עם שיחת י"ג שבט תש"י: "הענין של הרביים הוא הכנה לביאת המשיח, בביאת המשיח יהיה ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, ובתור הכנה לזה עצמות ומהות העמיד עצמו בגוף גשמי".
וזהו ג"כ תוכן שיחתנו, שעצמותו ית' התגלה למשה רבינו בהיותו בגוף גשמי, כהכנה לגילוי עצמותו ית' לכל ישראל החל ממתן תורה ועד לגאולה האמיתית].
 

מבנה השיחה
 
פתיחה. התבוננות בשמה ותוכנה של הפרשה.בתחילת השיחה מעלה נקודות שיתבארו במהלכה:
מדוע השם "בא אל פרעה" מבטא כל כך את תוכנה של פרשת הגאולה (ס"א). ומהי ההוראה מ"בא אל פרעה" כעת, אלפי שנים לאחר גאולת מצרים וביטול קליפת פרעה (התחלת סעיף ב).
 
ביאור (חלק א). "בא אל פרעה" – גילוי העצמות לנשמה בגוף (סעיפים ב-ד).פותח בדברי הזוהר אודות שרשו של פרעה בקדושה, "אתפריעו ואתגליין מיניה כל נהורין" (ס"ב). ומעמיק ומדקדק בדברי הזוהר, ומוכיח מתוכם ש"אתפריעו כל נהורין" הוא גילוי עצמותו יתברך. ולכן מובן פחדו של משה להכנס לבית פרעה, היכן שמתגלה הקב"ה בכל עצמותו, גילוי שנברא נשמה בגוף לא יכול לקבלו (ס"ג).
ומוסיף ומדקדק בדברי הזוהר, ומבאר ביאור עמוק יותר ש"אתפריעו כל נהורין" הוא כחו של עצמותו ית' לחבר את הגבול עם הבלי גבול. ומבאר שזהו הכח שניתן למשה "בא אל פרעה", שיוכל להכיל את גילוי עצמותו ית' בתוך גופו המוגבל (ס"ד).
זוהי הנקודה העמוקה שבשיחה, שבכחו הבלתי מוגבל של הקב"ה להתגלות בכל עצמותו בתוך נברא גשמי. ומכאן ואילך יוסיף לבאר נקודה זו ולדון בה.
[ראה הרחבת הביאור בסעיפים אלו, במדור 'מושגים בשיחה'].
 
ביאור (חלק ב). "בא אל פרעה" כהכנה לגאולה.מוסיף ושואל מדוע עשה הקב"ה נס זה, שנברא מוגבל יכיל בתוכו גילוי העצמות (תחילת ס"ה).
ומבאר שגאולת מצרים היא הכנה למתן תורה בו החל חיבור עליונים ותחתונים, עד לשיא החיבור כשיתגלה שישראל וקוב"ה כולא חד, גילוי עצמותו ית' לכל יהודי (ס"ה).
ועל פי זה מובן שהנס ד"בא אל פרעה", גילוי עצמותו ית' למשה, הוא הקדמה לגילוי עצמותו יתברך לכל יהודי.
וזוהי גם התשובה לשאלה בה נפתחה השיחה, מדוע "בא אל פרעה" הוא הקדמת והתחלת הגאולה עצמה (ס"ז-ח).
[תוך כדי הענין נתבארו ג"כ (ס"ו) דברי משה "כבד פה וכבד לשון אנכי", בקשר לנתבאר לקמן (סי"ב) אודות הענין של "כבד פה" אצל אדמו"ר הריי"צ].
מוסיף ומבאר  ע"פ הנ"ל את ענין "וינצלו את מצרים" שהי' גם חלק מההכנה לגאולה ודירה בתחתונים (ס"ט). ומסיים הענין, שביציאת מצרים עדיין לא היה שלימות בירור התחתון, והשלימות בזה תהיה רק בגאולה השלימה (ס"י).
 
בדורנו. גילוי עצמותו ית' בדור הגאולה. (סעיפים יא-יג).
מדי שנה ביו"ד שבט, יום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ, הוא עולה בעילוי אחר עילוי "אתפריעו כל נהורין" (סי"א). אך אצלו הגילוים העליונים אינם חודרים בגוף הגשמי ובכלי הדיבור, כיון שטרם נשלם בירור העולם וטרם בא זמן הגאולה האמיתית. דורנו יש בכחו להשלים זאת, כיון שזהו הדור בו בא משיח צדקנו (סי"ב).
זהו גם הקשר ליום הרביעי בו "נטלו המאורות" (הסתלקות אדמו"ר הריי"צ) ומיד "נתלו המאורות" (ההמשך בדור התשיעי על ידי תלמידיו), כיון שזהו הדור שזוכה לביאת משיח כנ"ל (סי"ג).
כעת מובנת גם התשובה לשאלה השניה בתחילת השיחה [ס"ב], מהו הלימוד עתה מ"בא אל פרעה". שעתה הגיע הזמן שיהיה "אתפריעו כל נהורין" בגשמיות העולם בביאת משיח מיד (סי"ד).
 
המעשה הוא העיקר (סעיפים טו-יח).ההוראות מכל האמור בנוגע לפועל:
קבלת החלטות בכל הענינים שתבע בעל ההילולא, ולקבל על עצמו להשלים את ענין הדיבור שהיה חסר אצל בעל ההילולא, הן על ידי לימודו לעצמו והן על ידי הפצת המעיינות לאחרים (סט"ו), כולל ובמיוחד פעולות עם נשים וטף (סט"ז).ובכללות: שכל מציאותו חדורה ב"כל נהורין" של התורה והמצוות, ובאחדות המוחלטת עם הקב"ה (סי"ז).וע"י ההחלטה בהנ"ל יוצאים תיכף ומיד לגאולה השלימה ובעל ההילולא בראשינו (סי"ח).
 
מושגים בשיחה
 
בית פרעה דא היא סימנך לעילא (ס"ב). = בית פרעה זהו סימן על העליונים, בית שנפרעים ומתגלים ממנו כל האורות וכל המאורות, כל מה שהיה סתום משם מתגלה. ובשביל זאת הקב"ה הוציא כל האורות וכל המאורות כדי להאיר לאותו קול שנקרא 'קל' בלא וא"ו.
[בפרשת ויגש נאמר "והקל נשמע בית פרעה". וא"ו מורה על ההמשכה והגילוי מלמעלה, ו'קל' בלא וא"ו מורה על חסרון בגילוי מלמעלה. והזוהר מבאר שהקב"ה הוציא את כל האורות והמאורות של "בית פרעה" בכדי להאיר לאותו קול].
 
מה כתיב בא אל פרעה (ס"ג). = מה כתוב בא אל פרעה, לך אל פרעה היה צריך לכתוב, מהו בא, אלא שהכניסו הקב"ה חדרים אחר חדרים אל התנין האחד העליון התקיף שכמה דרגות משתלשלות ממנו, ומי הוא סוד התנין הגדול. ומשה ירא ממנו לא התקרב אלא אל היאורים והדרגות שלו, אבל אליו ירא ולא התקרב כיון שראה את שרשו בשרשים העליונים. כיון שראה הקב"ה שירא משה ושלוחים ממונים אחרים למעלה לא יכולים להתקרב אליו, אמר הקב"ה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו, והקב"ה צריך לעשות עמו קרב ולא אחר, כמו שנאמר אני ה'.
[מאמר זה מבאר את תוקפו של פרעה בקליפה, ואילו אד"ש מה"מ בשיחה מבאר את הפסוק 'בא אל פרעה' במשמעות שונה לגמרי, על שרשו העליון של פרעה בקדושה (כביאור הזוהר בפרשת ויגש שהובא בס"ב).
מאמר זה מובא בשיחה רק בשביל הביאור שמשה חשש מלהכנס לפרעה עד שהקב"ה נתן לו כח מיוחד לכך. אך הפחד של משה מתבאר באופן אחר לגמרי מביאור הזוהר שם, לא פחד מפני תוקף הקליפה, אלא מפני הגילוי העצום של אתפריעו כל נהורין].
 
אתפריעו כל נהורין (ס"ג). אור מעין המאור. יכולת (ס"ד). בסעיפים אלו [ג-ד] החלק העמוק בשיחה, ואין המקום במסגרת מצומצמת זאת לבאר הדברים לכל עומקם. לשם כך יש לעיין במראי מקומות המצויינים ולשאול אצל המשפיעים. אך נבאר עכ"פ בקצרה תמצית הדברים, על מנת להבין את מהלך הענינים בשיחה:
כפי הנתבאר בשיחה [בס"ג, וחוזר על כך באופן הא' שבתחילת ס"ד], כל אור מוגבל בגדרו וציורו הוא (ספירת החכמה מוגבלת בזה שהיא חכמה ולא בינה, ודרגת הכתר מוגבלת בזה שהיא כתר ולא א"ק). וכאשר ישנו גילוי של עצמותו ית' ו"אתפריעו מיניה כל נהורין" ללא הגבלות, מתבטל גדרו וציורו של האור, כלומר מתבטלת מציאותו (על דרך נר המאיר בצהריים, שאור הנר נבלע באור השמש). ומכך חשש משה, שכשם שהגילוי של אתפריעו כל נהורין מבטל את מציאותם של האורות העליונים, על אחת כמה וכמה שתתבטל מציאותו של משה כנשמה בגוף גשמי מוגבל.
ועל כך המענה [בס"ד] שאפשר לפרש את "אתפריעו כל נהורין" באופן עמוק יותר [כפי האופן הב' שנתבאר שם], שהאור עצמו במדידה והגבלה שלו הוא באופן של "אתפריעו", גילוי עצמותו ית' ללא הגבלות. וכשם שהאור המוגבל יכול להכיל גילוי עצמותו ית' הבלתי מוגבל, מזה משתלשל שגם משה בגופו הגשמי יכול להכיל את גילוי עצמותו ית'.
תוך כדי הביאור הוזכרו שני דרגות במושג 'אור', הקשורות לשני הפירושים הנ"ל:
אדמו"ר הזקן (באגרת הקודש ס"כ) ביאר שהאור הוא מעין המאור [כמוזכר בתחילת ס"ד, בביאור האופן הא']. זהו אמנם ההסתכלות הכי עמוקה ופנימית על המושג 'אור', שהוא מעין המאור – מעין עצמותו ית', אך עדיין אנו מתייחסים אליו כמציאות מסויימת שנמשכה מעצמותו ית'.
אדמו"ר הרש"ב (בהמשך תרס"ו, כמצויין בהערה) מעמיק עוד ומבאר, שהאור קודם שנמשך להאיר היה כלול בעצמותו ית', שם אמנם אי אפשר לקרוא לו 'אור' אלא 'יכולת' [כמוזכר בהמשך ס"ד, בביאור האופן הב'], כלומר שעצמותו ית' יכול להאיר. היכולת אינה מציאות לעצמה כלל, אלא מזוהה לגמרי עם עצמותו ית'.
ולכן, כאשר מדברים על האור לאחר שנמשך להאיר ונהיה כמציאות אור, הרי עם היותו "מעין המאור" אין הוא יכול להכיל את הגילוי של עצמותו ית', והגילוי של "אתפריעו כל נהורין" מבטל את מציאותו [כפי הפירוש הא' הנ"ל]. אך כאשר מתייחסים אליו כיכולת העצמות, יכול להיות אצלו חיבור ההפכים של אור מוגבל המכיל בתוכו גילוי עצמותו ית' הבלתי מוגבל [כפי הפירוש הב' הנ"ל].  
 
מספר בני ישראל. מקום הארון (ס"ח). המושג 'מספר' מורה על הגבלה, "מספר בני ישראל אשר לא יספר" מורה על חיבור של גבול ובלי גבול.
עד"ז מקום הארון היה מקום מוגבל, ויחד עם זאת אינו מן המדה, שכאשר היו מודדים בקדש הקדשים מקיר הארון לקיר הבית היתה התוצאה כאילו הארון איננו תופס מקום. חיבור של גבול ובלי גבול.
 
דעת הרמב"ן (ס"ח). הרמב"ם בהלכות תשובה כותב שגוף גשמי לא יכול להכיל את הטובה האמיתית, ולכן השכר לצדיקים הוא לנפש בלבד לאחר שנפרדה מן הגוף. ולדעתו העולם הבא המוזכר בחז"ל הוא עולם הנשמות בלא גופים. הרמב"ן בשער הגמול חולק עליו וכותב שהעולם הבא המוזכר בחז"ל הוא תקופת תחיית המתים, ונקבל את שלימות השכר דוקא כנשמות בגופים.
 
נחש. שמש גדול (ס"ט). מבואר בחז"ל שלעתיד לבוא יהיה הנחש "שמש גדול" לבני ישראל, ולכל אחד יהיו שני נחשים, ושולח אחד למזרח ואחד למערב והם חוזרים ומביאים לו אבנים טובות ומרגליות.
 
חסר אב או אם. שושנה (סי"ז). בערב שבת קודש פרשת בא תשנ"ב הייתה הלווית מרת רייזל (שושנה) ע"ה גוטניק, ובראש המלווים – יבדל לחיים טובים – כ"ק אד"ש מה"מ. וכנראה שכוונת הדברים בסעיף זה היא לאותו מאורע [ראה הערת המו"ל להערה 100 בשיחת 'בא-בשלח' תשנ"ב].
 
ויש גם קבוצה בגוגל:
https://groups.google.com/group/abm770?hl=iw&pli=1 

לראות הרצאות שלמות של הרבי מלך המשיח שליט"א?

אני נכנסת הרבה לחב"ד ינפו אבל אין הרבה..

מה זה דייסה שחורה??

לא לומדים תורה בלילה

אחרי איזה שבוע שלחשיבות ובירורים

היגעה הזמן להגיד:

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעום ועד!!!!!

אתם לא מבינים!!!! זה נס גלוי!!!!

אני וחברתי נסענו לחברה שלנו שגרה לא בעיר שלנו אז ביקשנו מהנהג שיקרא לנו שנגיע לתחנה שאנחנו צריכות והוא שכחופספסנו את התחנה שלנו.אנחנו לא ידענו לה לעשות ואיך להגיעה אליה כי האוטובס עצר לנו באיזה חור! היינו ממש לחוצות אבל אמרתי לה  שה' יעזור אין מה לעשות ובלבי אמרתי יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בכוונה ולא עברה שנייה!!! והאוטובס צפר לנו לפני שנסע ואמר לנו שהוא מצטאר ששכח להגיד לנו מתי לרדת וקרא לנהג אחר וביקש ממנו שיסיע אותו לתחנה שהיינו צריכות וככה ניצלנו!!! איזה נס!!! אין ספק שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח שיבוא ויגאל אותנו בעז"ה בקרוב ממש!!!

האם מישהו יודע למה כתבי הרמח"ל ואפילו שם של הרמח"ל בכלל בכלל לא מופיע בכתבי חב"ד?

ביום חמישי הקרוב, ט"ז טבת, רבבות יהודים ישתתפו במפגן ההצדעה הענק למען יהודה, שומרון וירושלים. בעד בנייה ונגד הקפאה. בעד אריאל זילבר ונגד כל אותם אנשים קטנים ש"מחרימים" אותו. בעד התיישבות בארצנו הקדושה ונגד גירוש וחורבן! ארץ ישראל שייכת לעם ישראל!
יום חמישי הקרוב, אי"ה, כולנו בכיכר ציון - איש בל ייעדר!
http://2.inn.co.il/leads/view/190

דניאל רדקליף, הנער שמגלם את דמות ידועה בסרטים עולמיים בשם "הארי פוטר" הניח תפילין בבית ספרו וגרם לקידוש השם רב. זה קרה לאחר שבשיחה עם הת' כלב פרידמן - הלומד אף הוא בבית הספר העצמאי בלונדון - סיפר רדקליף כי אינו זוכר אם מניחים את המזוזה על היד או על פתח הדלת... בתגובה הוציא פרידמן תפילין כשרות למהדרין והציע לרדקליף להניח אותם. רדקליף המופתע השיב בחיוב והמעמד הונצח במצלמת הסלולר של אחד מהעוברים במקום - שהופתע לגלות את הנער המפורסם עטור בתפילין.

לתמונות

שעור א' - האמונה במשיח: עיקר ביהדות. מדוע?

א. הרמב"ם מונה את האמונה במשיח כאחד מי"ג עיקרי האמונה.

האמונה בביאת המשיח היא אחד מיסודי הדת היהודית, הרמב"ם מונה אותה כעיקר השניים עשר מתוך שלושה עשר עיקרי האמונה, וכך היא לשונו "היסוד השנים עשר –ימות המשיח – והוא להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשוב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו וכו'"1.

בספר משנה תורה כותב הרמב"ם להלכה: "כל מי שאינו מאמין בו או אינו מחכה לביאתו הוא כופר בתורה ובמשה רבינו"2.

על בסיס  דברים אלו נוסד הנוסח הידוע המופיע בסידורים רבים: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא".

וה"חפץ חיים" אמר על כך: "עיקר כל העיקרים היא האמונה במשיח"3.

מדוע האמונה במשיח היא יסוד כל כך חשוב ביהדות שנקרא "עיקר העיקרים" ועד שמי שאינו מאמין בו הרי הוא כופר בכל התורה?

ב.  מה המהות של י"ג עיקרי האמונה?

בכדי לחדד את השאלה הבה נתבונן בשלושה עשר עיקרי האמונה שמונה הרמב"ם1והם: א. האמונה במציאות הבורא  ב. ביחודו  ג. שאינו גוף  ד. שאינו נתון תחת הגבלות הזמן ה. שראוי לעבדו  ו. שהוא מנבא את בני האדם  ז. בנבואת משה רבינו  ח. שהתורה מן השמים  ט. שהתורה לא תהא מוחלפת  י. שהבורא יודע ומשגיח על מעשי בני האדם  יא.  שכר ועונש  יב. ביאת המשיח  יג. תחיית המתים.

רואים אנו שעיקרי האמונה הם היסודות שעליהם  עומדת הדת היהודית אשר אם משמיטים אפילו אחד מהם הרי שנופל כל הבניין של אמונת ישראל.

לדוגמא: נניח שאדם יקיים את כל מצוות התורה, אך לא יאמין במציאות הבורא ח"ו, הרי ודאי שכל המצוות שלו אינן מצוות ואין להן שום שייכות לדת היהודית.

וכן לגבי שאר העיקרים: אם אדם לא יאמין שהתורה ניתנה מן השמיים, או שהשם משגיח על בני האדם, או שיש שכר ועונש וכן הלאה, הרי אפילו אם יקיים תורה ומצוות בשלימות אין זו יהדות כלל וכלל.

כעת נבין את שאלתנו בעומק יותר : נצייר לעצמנו  אדם שמקיים את כל התורה כולה, ואף מאמין בשאר עיקרי האמונה – מציאות השם, שכר ועונש, תורה מן השמיים וכו', אך אינו מאמין בביאת המשיח ואינו מצפה לבואו, הרי לפי הרמב"ם כל התורה והמצוות שאדם זה מקיים מאבדות ממשמעותן האמיתית. מדוע?

נסביר את התשובה לכך גם ברובד הפשט וההלכה וגם ברובד הפנימי שמובא בתורת החסידות.

ג. תכלית הבריאה על פי הפשט – קיום תורה ומצוות בשלימות.

נתחיל מהפשט :  בפירושו למלה הראשונה בתורה "בראשית" כותב רש"י: "אמרו רבותינו זכרונם לברכה בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתה"4.

כלומר: על פי פשט התורה התכלית שלשמה הקב"ה ברא את העולם היא כדי לאפשר לבני ישראל לקיים את התורה והמצוות.

תכלית זו תגיע למימושה רק כאשר נוכל לקיים את התורה והמצוות בצורה מושלמת, דבר  שיתרחש רק בביאת המשיח, מכיון שקודם ביאת המשיח חסרות לנו כשני שליש מהמצוות המעשיות התלויות בבית המקדש ובישיבת כל עם ישראל בארץ ישראל

כמו שכותב הרמב"ם להלכה "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד לישנה... ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו ... ככל מצותה האמורה בתורה"5.

וגם את חלק המצוות שישנן בידינו אין אנו מקיימים בשלימות מפני טרדות הפרנסה, היצר הרע וכו'.  ולכן "נתאוו החכמים ימות המשיח .. כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא היה להם נוגשׂ ומבטל" כי "באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה לא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר"6.

 ולכן "כל מי שאינו מאמין בו (במשיח) ואינו מחכה לביאתו ... הוא כופר בתורה במשה רבינו"7. כי כל מי שמאמין בתורה ובמצוות ואוהב אותן באמת, ומחשיב אותן לדבר העיקרי בחייו כמ"ש "את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"8, בודאי מאמין ומצפה לזמן בו הוא יוכל לקיימן בשלימות. בפרט כאשר הוא יודע שאז גם כל הבריאה תגיע לשלימותה כפי שהזכרנו בפרש"י הנ"ל.

לכן ביאת המשיח היא אחד מעיקרי האמונה ואף "עיקר העיקרים" כלשון ה"חפץ חיים" הנ"ל.

ד. התכלית על פי החסידות – דירה לה' בעולם הזה.

כעת נסביר את העניין על פי פנימיות התורה.

בשביל להבין זאת עלינו להבין קודם כל מדוע השם נתן את התורה דווקא לבני אדם יושבי בתי חומר בעולם הזה ולא למלאכי עליון או לנשמות הנמצאות בגן עדן.

ההסבר לכך הוא: הקדוש ברוך הוא חפץ לשכון דווקא בעולם הזה התחתון ושכאן תתגלה מלכותו בשלימותה וזו תכלית הכוונה בבריאת העולם כמבואר בספר התניא9.  ובלשון חז"ל "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים"10.

לשם זה הוא נתן את התורה והמצוות דווקא לבני אדם החיים בעולם הזה כי על ידי התורה והמצוות "מביאים" ו"משכינים" את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, כפי שנאמר על הפסוק "צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה"11שהצדיקים משכינים את הקדוש ברוך הוא שנקרא "שוכן עד" על הארץ, על ידי התורה והמצוות12.

על פי זה יובן מדוע ביאת המשיח היא עיקר כל כך חשוב באמונה היהודית, כי בביאת המשיח הקדוש ברוך הוא ישכון ויתגלה בעולם הזה בתכלית השלימות וכלשון השל"ה: "ההבטחה הגדולה שבגדולות שיתקיים לעתיד במהרה בימינו היא "ונתתי משכני בתוכם" שהוא סוד השכינה בתחתונים, כמו שהתאווה לזה הקדוש ברוך הוא בתחילת הבריאה"13.

וזאת על ידי שבני ישראל יקיימו את התורה והמצוות בשלימותן כנ"ל.

ואם כן אדם שמקיים את כל התורה והמצוות אך אינו מבין את כוונתן הפנימית והעיקרית – להשכין ולגלות את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, ואינו מחכה ומצפה ליום שזה יקרה, הרי שחסר לו אחד היסודות העיקריים בעבודת השם.

סיכום: ביאת המשיח היא עיקר ביהדות מפני שדוקא אז התורה והמצוות יתקיימו בשלימותן ותושלם כוונת הבריאה של גילוי הקב"ה בעולם הזה התחתון.

בשעור הבא אי"ה נלמד האם הגאולה תבוא על- ידי הקב"ה בעצמו, או דווקא על- ידי משיח בשר ודם?

1. הקדמה לפירוש המשניות מס' סנהדרין.                                        8. קהלת י"ב.

2. הל' מלכים פ' י"א.                                                                          9. פ' ל"ו.

3. חפץ חיים על התורה פ' נח.                                                              10.מדרש  תנחומא פ' נשא.

4. בראשית א,א.                                                                                  11.תהלים, ל"ז.

5. הלכות מכים פ' י"א.                                                                       12. מאמר "באתי לגני" תשי"א.   

6. שם י"ב.                                                                                           13. חלק א' דף ט"ז.             

7. שם י"א.