לפני 50 שנה הנושא של הכרה בגיור ע"פ ההלכה עלה, ומשום מה בשלושים שנה שאח"ז החכי"ם הדתיים/חרדיים לא נתנו לתקן שיהודי זה מי שגויר ע"פ ההלכה, היחיד שהתריע ונלחם ועזר למי שנלחם זה הרבי, מצער לראות היום את המצב..
כולי תפילה שאולי הפעם הם יצליחו לתקן את זה ושיתעוררו בעוד ענינים שכאלה מספיק מוקדם
מישהו יכול להפנות אותי למקור - איפה כתוב שהבעל שם טוב אמר או מה הציטוט המדוייק בהקשר של י' בטבת:
"בזיכרון טמון סוד הגאולה. רק עם שזוכר את עברו, יזכה גם לעתיד גדול"
אם מישהו יודע אם זה הציטוט המדוייק או שיש לו אותו זה ממש יעזור לי
תודה
סליחה על אי הקשר לנושא הפורום אבל - אני כותב את זה במקומות שיש ריכוזים של בנים...
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t339771#4181375
"תאכל'ס למה צריך את זה? דיי, תעזוב אותנו עכשיו, רוצים את נוג"ה, מי כבר יכנס לפורום סגור ?
מה כבר תכתוב בפנים שאתה לא יכול לכתוב פה?.. "
- - - - - - - - - - - -
אז כך חבר'ה, הכל תלוי בנו, ברור שאנחנו לא בנות - ולא נתחיל לכתוב את סיפור חיינו כל הודעה שניה ונמרח ונקשקש וכו'..וכו'...
אבל - תאכל'ס אנחנו יכולים לבחור אם להרים את הפורום או לא, גם אם אתה בפנימייה ומתחבר פעם בשבוע-שבועיים, עשרים דקות על המחשב, קפוץ לביקור, תגיב את דעתך על כמה שירשורים!
כל נושא שעולה לך בראש...<טוב לא כל נושא..כאילו,לא שמים פס.. מה שבאלכם 
> ופשוט - לא מתאים לכתוב במקום מעורב, או סתם לא בא לך לכתוב מול כל העולם, ניתן לעשות בפורום הסגור!
טווח גילאיים נראה לי 12-75 זורמים?! אולי מטיפה יותר מבוגר? 13-14? נוער וגיל ההתבגרות,גיל הדייטים, גיל הנישואים, גיל העבודה, וגיל העמידה - נראה לי סבבה?! זורם? 
אז מה נסגר?! אם יהיה יותר בסביבות ה30 חבר'ה מינימום שנרשמים - יפתח, לא חייב להגיב תמיד - אבל יהיה נחמד מאוד אם הפורום הזה יהיה פעיל! כי תאכל'ס יהיה בו ריכוז גדול של אנשים!
בהצלחה! מי שרוצה להצטרף, <שימו לב, לא מתחייבים לכתוב כל הזמן בזה שאתה נרשם... לא להילחץ>
לכתוב פה! http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t339771#4181375
ב"ה
בה' טבת תשמ"ז היה משפט הספרים בו פסק בית המשפט הפדרלי בארצות הברית
שלרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו יש דין של מלך.
ומכיון שמלך לא מעיד בבית משפט, לכן לא תבעו את עדותו.
וכמו שהעידה הרבנית: הרבי והספרים שייכים לחסידים (ואין לשום אדם פרטי בעלות על ספרי רבותינו נשיאינו).
דוקא ביום זה ובימים הסמוכים ליום זה עלינו להרבות בקניית ספרי קודש וכמובן ללמוד בהם!...
צפו בחגיגת נצחון המלך בתשמ"ז http://www.abc770.org/node/537
ובסיום הסופי של הניצחון בתשמ"ח http://www.abc770.org/node/535
דבר מלכות פר' ויחי
ב"ה.
דף עזר ללימוד הדבר-מלכות. ש"פ ויחי תשנ"ב.
עשרה בטבת – התחלת בנין המקדש השלישי
תמצית השיחה ומושגים מרכזיים
הענין החיובי שבצומות (ס"ב ואילך).ברזל (ס"ד ואילך).ימי הצומות הם ימי אבל וצער לזכרון הצרות שאירעו לאבותינו כתוצאה ממעשיהם הרעים, ובתוך הצער עצמו מסתתר החרטה והתשובה על מעשי אבותינו, וזהו המפתח לתיקון החורבן בגאולה השלימה.
תורת החסידות נותנת מבט פנימי יותר, שמלכתחילה מאורעות החורבן כוונתם היא כדי להגיע לעליה הגדולה של הגאולה, בבחינת 'סותר על מנת לבנות', ירידה צורך עליה.
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מבאר בכמה מקומות (לקו"ש חח"י שיחה לי"ב תמוז, דבר-מלכות פ' בלק תנש"א, ועוד)אשר אמנם בתחילת הגלות כשקרובים למאורעות החורבן וחשים אותו בכל תקפו, מודגש יותר הצד החיצוני של החורבן והאבל, אך ככל שמתקרבים למטרה ניתן לראות ולהבין את התמונה המלאה, כיצד יום זה הוא חלק מענין הגאולה האמיתית.
ובהתאם לכך נוהג כ"ק אד"ש מה"מ עצמו, כאשר בכמה הזדמנויות – ובמיוחד בשיחות הדבר-מלכות – נוטל את ימי הצומות ומדגיש את הצד הגאולתי שבהם. כך עשה לתשעה באב – יום לידת משיח [ראה לקו"ש חכ"ט שיחה לשבת חזון, דב"מ לש"פ דברים תנש"א], וכך עושה בשיחה זו לעשרה בטבת.
נקודת הדברים כנראה בנויה על רעיון ה'סותר על מנת לבנות', שלכן החורבן אינו אלא חלק מתהליך הבניה של המקדש השלישי (כמבואר בלקו"ש חכ"ט הנ"ל). כך נמצא שתחילת המצור בעשרה בטבת הוא תחילת בניית המקדש השלישי.
רעיון זה מתקשר בשיחה לנבואת יחזקאל על המצור, בה נאמר לו אודות קיר הברזל שיקיף את העיר. בפשטות הברזל מורה על המצור לבד, אך בשיחה מעמיק ומאריך לבאר כיצד הברזל מורה על המשך התהליך כולו, החורבן שבעקבותיו, התשובה שמתקנת, והגאולה והבנין השלישי שלבסוף.
ברוח דומה מתייחס בשיחה גם לפרשת ויחי, בה עומדים בני ישראל במעבר בין תקופת השיא של האבות ("מעין העולם הבא") לירידה הגדולה בגלות מצרים וכל ההמשך עד ביאת משיח. וגם כאן עליהם לשאוב כוחות מיעקב אבינו ולהיצמד לדרכו, ולדעת שכל הגלות הארוכה היא חלק ודרך לגאולה הגדולה.
מבנה השיחה
פתיחה. החיזוק שבפרשת ויחי.
פותח בביאור ענינה של שבת פרשת ויחי ושבת חזק. השבת בה מסתיימת עבודת האבות ומקבלים כח וחיזוק לעבודת הבנים במשך כל הדורות.
וממשיך שיש לקשר ענין זה – החיזוק על עבודת בני ישראל בכל הדורות – לעשרה בטבת וקביעותו ביום שלישי(ס"א).
וכפי שיבואר בהמשך השיחה.
ביאור (חלק א). עשרה בטבת יום תשובה.
עובר לבאר את ענינו של עשרה בטבת:
מניח הנחת יסוד: כשם שעשרה בטבת חמור במיוחד כיון שבו היתה התחלת מאורעות החורבן והגלות, כך ישנה בו מעלה מיוחדת, שבו מתחיל הענין הטוב שבכל הצומות(ס"ב).
ומבאר: ביום הצום ב' צדדים. מצד אחד מאורע של חורבן ואבל, ומצד שני עת רצון לתשובה שמביאה את הגאולה. בעשרה בטבת לא היה כלל חורבן בפועל, אלא רק איום שמטרתו לעורר לתשובה. נמצא שביום זה מודגש בעיקר (לא החורבן והאבל, אלא) התשובה שמונעת את החורבן (ס"ג).
ביאור (חלק ב). עשרה בטבת תחלת בנין המקדש העתיד.
מוסיף ביאור על פי נבואת יחזקאל על עשרה בטבת בה מוזכר 'ברזל'. ולקמן יתבאר כיצד בברזל זה מרומז תכנו של עשרה בטבת על כל משמעויותיו:
על פי פשוטו של מקרא הברזל מרמז על קיר הברזל של המצור. אך בשיחה מחדש שהברזל רומז גם על המשך המאורעות עד החורבן שכולם כלולים בעשרה בטבת [כנ"ל ס"ב]. ומורה גם על הדרך לתיקון, על ידי החוזק והתוקף (ברזל) של עצם הנשמה והשמירה על שלימות התורה המונעת את החורבן [כנ"ל ס"ג].
ומוסיף ומבאר מעבר לכך:
הכוונה והתכלית של החורבן היא כדי להגיע לשלימות של בית המקדש השלישי והנצחי, המרומז גם הוא בקיר הברזל כיון שהוא יהיה חזק ותקיף כברזל (ס"ד). מעמיק לבאר על פי הקבלה והחסידות כיצד הברזל מורה על העליות הגדולות של הגאולה העתידה והבית השלישי (ס"ה). ומוסיף ומחדש שבית שלישי יהיה בנוי מברזל כפשוטו (ס"ו).
ומסכם: כיון שמלכתחילה ענינו של עשרה בטבת הוא בעיקר התחלת בנין הבית השלישי, לכן כבר בעת הנבואה על המצור מוזכר הברזל המרמז על הכוונה הפנימית והמטרה הסופית, בנין הבית השלישי (ס"ז).
ולסיום הענין מקשר כל הנ"ל לתאריך הצום ביום העשירי בחודש העשירי, וקביעותו ביום השלישי בשבוע, ומבאר כיצד בתאריכים אלו טמון התוכן של כל הנ"ל (ס"ח).
סגירת מעגל. הקשר בין פרשת ויחי לעשרה בטבת.
כעת חוזר לפתיחת השיחה ומבאר השייכות של פרשתנו עם עשרה בטבת:
בפרשה נמצאים בכניסה לגלות מצרים, במצב דומה לעשרה בטבת בו החלה הגלות הארוכה. והפרשה נותנת כח להחזיק מעמד בגלות ולדעת שהכל חלק מהדרך לגאולה, כפי שנתבאר לעיל לגבי עשרה בטבת (ס"ט).
הנוגע אלינו – דור הגאולה (סעיפים י-יב).
כל הנ"ל מודגש דוקא כעת, כיון שדורנו הוא הדור שהשלים את העבודה בגלות, ושנה זו היא שנת הנפלאות של הגאולה בפועל. לכן זהו הזמן בו מודגש ביותר ובעיקר הכוונה והתכלית של הגאולה שישנה כבר מתחילת הגלות (ס"י).
והוראה לפועל: שכל פעולה של יהודי אינה פעולה חד פעמית, אלא זריעה המצמיחה פירות ופירי פירות, עד שמביאה את הצמיחה העיקרית – הגאולה השלימה (סי"א).
והתפלה וההבטחה, שעצם ההחלטה בזה תביא בפועל את הגאולה תיכף ומיד ממש (סי"ב).
מושגים בשיחה
ספר הישר(ס"א).ספר בראשית נקרא בלשון חז"ל גם ספר הישר, על שם אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.
אצילות. בי"ע. עליית המלכות (ס"ה).סעיף ה' עוסק ברצף מושגים מתורת הקבלה. ונשתדל להבהיר את סדר הדברים:
כפי המבואר לפני כן בשיחה, 'ברזל' מורה בדרך כלל על ענינים שליליים. בפרט ע"פ המבואר שברזל הוא סדר של 'שפחה כי תירש גבירתה', סדר של קליפה המנסה לירוש את הקדושה.
אך בשיחה מבאר את כל ענין הברזל במשמעות חיובית של גאולה, וכך גם את סוד 'שפחה כי תירש גבירתה', על פי הסוד של עליית המלכות:
ששת המדות חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד הנקראים גם 'זעיר אנפין' (ז"א), נמשלו לאיש. וספירת המלכות נמשלה לאשה. כשם שהאיש משפיע לאשה כך ששת המדות משפיעים למלכות ובונים אותה.
ז"א ומלכות הם חלק מעשרת הספירות של עולם האצילות, עולם שכולו אלקות וביטול אמיתי לה', ולכן אין שם רע כלל. בעולמות בריאה יצירה עשיה ישנה מציאות וישות, ויש כבר מקום לרע. ספירת המלכות יורדת מעולם האצילות לעולמות בי"ע בכדי לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו לשם.
בכתבי האר"י נאמר שלעתיד לבוא בסיום עבודת הבירורים, תתעלה המלכות ותהיה מעל כל הספירות. על מצב זה נאמר "אשת חיל עטרת בעלה". עליה זו מודגשת במיוחד בחלקים התחתונים של ספירת המלכות, אלו שירדו לעולמות בי"ע.
* * *
חייהם של האבות והאמהות מורים על סדר ההנהגה בספירות העליונות. שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב הם כנגד ג' המדות חסד גבורה תפארת, והאמהות הם כנגד ספירת המלכות. על ידי נישואי האבות עם האמהות נעשה למעלה חיבור המדות והמלכות, 'בנין המלכות'. לכן נקראו האבות 'בונים'.
האמהות רחל ולאה רומזות לספירת המלכות כפי שהיא בעולם האצילות, והשפחות בלהה וזלפה רומזות לספירת המלכות כפי שהיא יורדת לבי"ע. האבות לא רצו בתחילה לשאת את השפחות כיון שמאסו בירידה לבי"ע, למקומות הרחוקים מאלקות ועל זה נאמר "אבן מאסו הבונים".
אך כנ"ל דוקא על ידי ההשפעה למלכות, ודוקא על ידי הירידה למטה, נעשית עבודת הבירורים ונשלמת הכוונה העליונה בבריאת העולמות. שאז תתגלה מעלת ספירת המלכות. לכן אצל האבות היה מעין המצב דלעתיד לבוא, שהאמהות היו למעלה מהאבות, מעלת המלכות על כל הספירות.
ועל פי זה מחדש בשיחה שהקדימה של השפחות לגבירות, מורה על עליית המלכות בתכלית השלימות. "אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה".
* * *
עוד מבואר בחסידות, שעשרת הספירות מקבילים לסדר של דצח"מ. חכמה היא שורש המדבר, בינה היא שורש החי, ששת המדות הם שורש הצומח, ומלכות היא שורש הדומם.
בשיחה מוסיף ומחלק בין ספירת המלכות כמו שהיא באצילות הנמשלת לאבן, וספירת המלכות היורדת לבי"ע, הנמשלת לברזל. הירידה לבי"ע כרוכה בענינים שליליים של שבירה וחורבן, ולכן יחזקאל בנבואת המצור רואה ברזל.
אך בסוד עליית המלכות, הדומם יתעלה מעל כל הבריאה. לכן במשכן הדומם היה רק בקרקע, בבית המקדש שהי' מעין דלעתיד היה כולו מאבן, והברזל מורה על המקדש השלישי והנצחי.
ירח שהגוף נהנה מן הגוף(ס"ח).במשמעות הפשוטה דברים אלו נאמרו בחז"ל לגבי לקיחת אסתר למלך אחשוורוש בחודש טבת, ומבארים חז"ל שהי' זה מכוון למעלה שאסתר תבוא למלך בזמן הקור, שאז הגוף נהנה מן הגוף וכך תשא חן בעיניו.
בתורת החסידות הדברים מבוארים במשמעותם הפנימית, על הקשר שבין כנסת ישראל (הנקראת אסתר) להקב"ה (הנקרא אחשוורוש, מלך שאחרית וראשית שלו), ועל ההנאה כביכול של עצמותו של הקב"ה מעצם מציאותם של ישראל ומגופם הגשמי.
ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין(ס"ט).= ראובן ושמעון יורדים, ראובן ושמעון עולים.
שאלה מעניינית לדיון.
מי שהתחתן עם שתי אחיות - דהיינו שהתחתן עם אחת והיא נפטרה ואח"כ הוא התחתן עם אחותה, בתחיית המתים כשיקומו ע"פ תורה אסור להתחתן עם שתי אחיות, מה הוא יעשה אז?
אותה השאלה גם על אשה שהתאלמנה והתחתנה שוב, בתחיית המתים, האם תהייה חייבת לחזור לבעלה הראשון?
אשריכם שאלו הבעיות שמטרידות אתכם..
פעם היה תשאלה הזאת בעלון "הגאולה מעניין ועכשווי"
והם כתבו שם שחוזרת לבעלה הראשון עם הסבר מפורט שאינני זוכרת כעת
שאלות באותו סגנון - רבי שלא מת אבל נקבר, יקום בתחיית המתים?
חסידות עם 7 אדמורי"ם - בתחיית המתים יהיו לה 7 אדמורי"ם או שרק האחרון יקרא אדמו"ר?
וכן הלאה...
(אולי כבר נמאס לכם לשמוע - אבל אתם יודעים שפעם שאלו את הרב שך, מה הכת הכי קרובה ליהדות והוא ענה - חב"ד...)
רק מה שהרבי אמר...
סתתתתם... גם שו"ע הרב...
אני סומכת עליו בערבון מוגבל...(הכוונה לאותו רב שאמר מה שאמר)
אז הוא רצה להגיד שחב"ד זה כת? שיגיד, הרבי הוא הרב שלי, לא הרב שח אז אני מתייחסת לדברים של הרבי. אנחנו יודעים מי אנחנו ומה אנחנו ואם הייתי מוצאת דרך שיותר טוב לחיות בה הייתי עוברת, אבל עדיין לא מצאתי. תאמינו לי שבאמת אני מחפשת... עם כל הבילבולים שיש היום בכל החוגים וגם בחב"ד...
ואני לא מתכוון לבילבול שמתמשך כל החיים...אני מתכוון לכך שבילבול בסופו של דבר מוביל לדרך מסויימת,ואחר כך ובדרך כלל נעלמים הבילבולים.
למשל בבנין גבוה, מי רואה את זה?
שמעתי אתמול מאיזה רב חידוש מעניין של הרבי בנוגע לחנוכה..
בחב''ד נוהגים ששמים את החנוכיה בתוך הבית כלומר אפילו לא בפתח הדלת! ולכאורה זה היפך המנהג של ישראל ששמים דווקא בפתח הבית שיהיה פרסומי ניסא..
הרבי מסביר רעיון נפלא, שחב''ד שמים את החנוכיה בתוך הבית דווקא מכיוון שעניי עירך קודמים למה הכוונה בזה?
לפעמים בן אדם חושב שצריך לחשוב למהדרין מן המהדרין אבל הוא שוכח שיש לו בית שגם שם צריך כפשוטו להפיץ גם את הנס בין בני הבית.
לכן הרבי מלמד שצריך לדאוג לבני ביתך ובגלל זה צריך להדליק בתוך הבית,ואחרי שדאגתי לביתי אז צריך לדאוג לאנשים שבחוץ,שיהיה פרסום הנס,אך כמובן שקודם כל בני הבית קודמים.
חנוכה שמח.
כאשר חכמינו זכרונם לברכה תיקנו את הדלקת נר החנוכה, הם קבעו כי יש להדליק את הנרות על פתח הבית מבחוץ, כדי לפרסם את נס החנוכה. כשעם ישראל גלה מארצו, הדלקת החנוכיה ברחוב הפכה להיות מסוכנת ואז החלו להדליק את החנוכיה בתוך הבית. אט-אט התפתח לו המנהג להניח את החנוכיה על אדן החלון. עם זאת, ישנו מנהג נוסף, נפוץ אף הוא – לפיו גם נוהגים אדמור"י וחסידי חב"ד – להדליק את החנוכיה בפתח פנימי בבית.
הנה כמה סיבות לדבר:
א. כאשר התלמוד עוסק בהנחת החנוכיה על פתח הבית החיצוני, הוא מציין כי החנוכיה יוצרת מעגל של מצוות: המזוזה קבועה בצד ימין בעוד החנוכיה מונחת בצד שמאל. כשאנו מניחים את החנוכיה בפתח פנימי בבית אנו יוצרים מעגל זהה.
ב. כדי שהעוברים ושבים ברחוב יוכלו לראות את החנוכיה, עליה להיות בגובה מקסימלי של עשרים אמה (קצת פחות מעשרה מטרים). רבים מתגוררים כיום בבניינים גבוהים כך שהעוברים והשבים לא ייתקלו בחנוכיה בין כה וכה; כאשר החנוכיה ממוקמת בפתח פנימי בבית, לפחות בני הבית ייתקלו בה.
ג. והנה סיבה פרקטית: לחנוכיות רבות יש גב אחורי. אם נפנה את הגב כלפי פנים, הרי שבני הבית לא יראו את החנוכיה; ואם נפנה אותו כלפי חוץ, הרי שהעוברים והשבים ברחוב לא יראו אותה – ומה הרווחנו בהנחתה על אדן החלון?
שלום אני כבר בערך שנה ב"תשובה" ואני מחפשת לעצמי רב,דרך מסוימת הייתי בברסלב בדתי לאומי בליטאי בחסידי ועכשיו אני מתקרבת לחב"ד לדרך הזאת אני מרגישה הכי קרובה כי זה חרדי וחסידי משולב. אני מאוד מתחברת לאורך חיים של חב"ד אבל יש משהו שמציק לי ועם כל התשובות שהביאו לי על הרבי שהוא מלך המשיח עוד לא הבנתי ואם אני יבין את זה אין ספק שזאת הדרך שלי.
אל תחשבו שאני סתם מנסה לעצבן כי אני באמת רוצה לדעת! אני יודעת שהרבי הוא צדיק גדול ואני מבינה שצדיקים נקראים חיים במיתתם אבל איך הוא יכול להיות המשיח?
תודה רבה!
שגם חב"ד דיי מודרנית ומאוד מקרבת בנוסף שהם חרדים (שזה מאוד חשוב לי) וחסידיים.
אני לא מאמינה שתוכלי לקבל תשובה לתהיותייך כאן בפורום.
בשביל להבין, יש ללמוד בעקביות ולעומק "דבר מלכות", כמו שאמרו כאן בשרשור שמתחת.
פרצי הרגשות (שהתפרשו אולי כזלזול וכד' פירוש לא מוצדק לטעמי) באים מתוך תחושת שייכות עמוקה לנושא.
זו משפחה שעומדים ליד אביהם המכוסה וכל ילד רוצה להצילו בדרך שונה.אחד תרופה חדשנית,השני ניתוח, רופא מומחה,הרביעי בכלל רוצה לנתק את המכשירים. כמובן שאף אח לא ידבר בנחת או בשלווה כשהחלטות כה גורליות על הפרק.יהיו צעקות, יהיו עצבים-ככה זה כשאוהבים. נכון שהדבר לא משמח את האב,אבל זה מה שבוקע מהלב..
כך אנו, חסידים,ילדיו אובהיו של הרבי שליטא- צורבים עד עמקי נשמתינו את גורל מלכינו.
יתכן וצופה מן הצד יחשוב שהמשפחה השתגעה, שיפסיקו לריב וידברו בנחת, אולי כך באמת צריך להיות, אך כשכואב אז צועקים.
ילדיו שמוכנים ללכת עד סוף העולם ממש (ומטאפורית) לבצע את רצונו, שמוסרים דמם (כסף ודם ) עבורו,שיעשו הכל על מנת שיתגלה.
האמת, אין זה משנה כלל, כי אהבת כולם לרבי היא אחת, ולא כדאי למי שאינו ממש חש את כאב ההסתר והגילוי להתחיל מזה.
עלינו מוטל לעשות כל פעם עוד מעשה טוב ועדו אחד, להביא את המשיח,וכשיבא כבר נשמע ממנו מי צדק
ב"ה
רק נשאר מצדנו לקבל את פניו לשמוע להוראותיו שהרי הוא שליח ה' ומיד אנו נגאלים
ב"ה
מחקרים שונים מחוץ לחב"ד העוסקים בשאלה האם הרבי אמר שהוא מלך המשיח?
א. רב מהציבור הדתי לאומי - שעשה מחקר של 8 שנים בנושא על פי הרמב"ם והשיחות של הרבי והוציא ספר שאומר שהרבי אומר שהוא מלך מהמשיח וכן כך על פי ההלכה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303
וכן בכנס בבת ים של גאולה ומשיח ביחד עם ברוך מרזל
וחבר כנסת של האיחוד הלאומי - ביאר את הנושא בהרחבה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47172
ופירט את הדברים בהרחבה בעלון ''מעייני הישועה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52302
ב. וכן עוד מחקר חדש [יש לציין שהתכתבתי עם כותב המאמר לאחר שפרסם אותו והוא לא ידע שהרבי נביא ולכן דברי הרבי הם וודאיים ולא תקווה או אפשרות ולכן מסקנתו של בהתאם]
במגזין ´תכלת - כתב-עת למחשבה ישראלית´ התפרסמה כתבה ארוכה ומקיפה שעסקה באמונת חסידי חב"ד כי הרבי הוא מלך המשיח ? לנוכח סערת הרוחות שמוסיפה לעורר האמונה המשיחית בחב"ד, מתבקשת תשובה לשאלה קריטית אחת: האם סבר הרבי מליובאוויטש עצמו כי הוא אכן המלך המשיח? למרות התעקשותו של הזרם המשיחי בחב"ד שהרבי אמנם האמין בכך, הצליחו החוגים המתונים יותר בתנועה לטעת בקרב הציבור הרחב את הרושם שמנהיגם מעולם לא הציג עצמו באופן כזה, או, לכל היותר, ש"לא אישר ולא הכחיש" את הטענות בדבר משיחיותו ? אלא שהרושם הזה אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. הראיות החד־משמעיות שאציג להלן מלמדות כי רממ"ש אכן האמין, ואף עודד את חסידיו להאמין, שהוא המשיח העתיד להתגלות קבל עם ועדה ולהביא את הגאולה השלמה אל העולם
וההמשך במקור המצורף :
http://www.techelet.org.il/article.php?id=448
ג.מחקר שקובע כי בעל התניא עסק בגאולה והרבי אמר שהוא מלך המשיח
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52216
אז שאלו אותו מה הוא אומר על כך שאומרים שהרבי הוא משיח, אז ענה יש מישהו יותר מתאים? אז מה אכפת לכם?
את אומרת שאת מאמינה שהרבי צדיק גדול, מנהיג דגול, אז למה הוא לא יכול להיות משיח?
אם הבבא סאלי היה אומר שהרבי חי וקיים ושהוא משיח הדור היית מתייחסת לזה?! אושהיית מתייחסת לזה כמו שאת מתייחסת לרב עובדיה...
ובוא נגיד שהבבא סאלי אמר על הרבי שהוא משיח לפני שהרבי התכסה מעיננו האם לזה היית מאמינה (שהרבי משיח) או מתייחסת לזה?
אז אני יגלה לך שלא היית מאמינה והיית ממשיכה להקשות ולשאול שאלות.
זה שהבבא סאלי אמר על הרבי שהוא ראוי להיות משיח,פה את צריכה לשאול ולהקשות ולא לתרץ מתי הוא אמר את זה...כי שערי תרוצים לא ינעלו ולא ננעלו.
חנוכה שמח(:
למה "בוא נגיד" ו"בוא נגיד" - תגיד!
דוגרי: איזה רב לא חב"די אמר שהרבי הוא המשיח אחרי ג' תמוז?
למה אתה חושב שאחותו היתה ממשיכה להקשות אילו הרב מרדכי אליהו למשל היה אומר את זה?
הרי כל הקושיה היא איך זה שהדבר ממשיך גם כיום, ואם אני מבינה נכון - אז אחותו אפילו לא שואלת על האמונה שהרבי הוא המשיח, אלא על כך שהאמונה היא שזה בגופו הגשמי ממש.
לא הבנתי איך אתה "קורא מחשבות".
וגם מה אתה חושב שאני חושבת על הר עובדיה?
כלומר , מה זה המשפט הזה: "..היית מתייחסת לזה , או שהיית מתייחסת לזה כמו שאת מתייחסת לרב עובדיה..." .איך אני מתייחסת לרב עובדיה? אה?
ונגיד שהייתי ממשיכה להקשות... ( לא בטוחה בכלל... לא כל כך נתקלתי בזה לפני שהרבי נפטר, אז אני לא יכולה לדעת מה הייתי עושה אילו, למרות שאתה כנראה כן יודע מה הייתי עושה אילו...)
אין לי שום בעיה עם זה שחזקיהו המלך היה בחזקת משיח, ובכ"ז היום הוא חזקיה המלך ע"ה זי"ע.
אין לי שום בעיה עם אליהו הנביר שהכתוב מעיד עליו שעלה בסערה השמיימה.
אין לי בעיה עם שמואל הנביא , שמסופר שקבל את נשמתו של משה רבנו ע"ה ( ע"ה, אגב...)
כן יש לי בעיה עם הגשמיות של הגוף. כולנו יודעים וגם מאמינים בכך שהנפש היא הנשארת. אם אי אפשר להסביר את עניין הגוף, זו זכותך לא להסביר, אבל לעשות השלכות של "מה היה אילו" תשאיר את זה לנביאים.
אז ככה..אני לא נביא ולא בן של נביא... העניין הוא שרוב הציבור שלכם (הדת''ל) לא מתייחסים לפסקים ודברותיו של הרב עובדיה,אלא אם כן זה מתאים לשיטתכם. ואין כאן המקום להאריך במחלוקת שהיתה בין הרב עובדיה לרב אליהו זצ''ל.
ולמה אני חשבתי שגם לפני ג' תמוז לא היית מאמינה שהרבי הוא המשיח?! אז ככה לא צריך להיות בעלי זיכרון טובים בכדי לזכור כמה מהציבור שלכם האמין שהרבי משיח עוד לפני שהוא התכסה...סביר להניח ושוב סביר,שאת היית הולכת לפי הרוב ולא היית חושבת כמוני למשל,שהרבי הוא המשיח.
הרבי מלובביץ' שעליו הרב אליהו זצ''ל אמר שהוא למעלה ממלאך ואומרים שבסתר הוא האמין שהרבי משיח גם לפני ג' תמוז וגם אחרי. (וזה ע''פ מקורות מהימנים) הוא לא פסק בגלוי כך מפני שזה היה יכול לגרום למשבר מנהיגות אצל הדת''ל.
אחותו..יהיה מאוד קשה להסביר לך מושגים שלפני מה זה 'משיח' או 'חי וקיים'..קודם כל תלמדי מושגים בחסידות מה זה בכלל רבי? מה הפרוש של חסידות חב''ד? רק אחרי שתביני את השורש של הדברים אין לי ספק שאת תביני ותלמדי טוב טוב את המקורות למה דווקא משיח בגוף גשמי נמצא פה.
בהצלחה.
לא ללכת על פי פסיקותיו לבין לא "מתייחסים לדבריו" כפי הנימה המזלזלת שלך...
לא נראה לי שיש רב אחד בציבור שלנו ש" לא מתייחס" לדבריו או פסקיו של הרב עובדיה. אבל חולק עליו. וזה דבר מותר בהחלט.
לגמרי במקרה , אני עוסקת בתחום בו הייתי חייבת ללמוד את שיטתו של הרב עובדיה , למדתי ב"ציבור שלנו " כפי המכונה בפיך ( וסליחה אם תלמידי החכמים שלנו לא מספקים לך את הסחורה...) ושום נימת זלזול לא נשמעה בדבריהם! וכל פסק ופסק של הר' עובדיה נלמד בכובד ראש ומתוך הערכה לפוסק הגאון הזה. אז ציבור שלא חיית בו, אל נא תחרוץ לו דינים. תודה.
ומי בכלל ניסה לחלוק אם היה בחזקת משיל או לא? אם זה מסתדר עם הנלמד מן הכתובים, אין לי שום ענין להתנגד לזה.
אתה פשוט פוסק דין , ושמץ של הוצאת שם רע בפיך , לפני שבכלל בררת.
וחסידות, לשמחתך או שלא- דווקא למדתי לא מעט...
מממ... ויותר מזה, קשר משפחתי הדוק מאד עם ראשי שתי חסידויות לא קטנות, עזרו לי להכיר...
טוב, אני מעדיפה לסיים בזה את הדיון איתך, כי למקום טוב , זה לא מביא אותי.
" לא מתייחסים לדבריו" כפי מה שאתה אומר. למען האמת אני עוסקת בתחום שבו הייתי צריכה ללמוד הרבה מאד מפסיקותיו של הר' עובדיה, למדתי מ "הציבור שלנו"( וסליחה אם הרבנים שלנו לא מספקים לך מספיק את הסחורה...) וכבר בשרשור השני חשבת שאני "שמן ללא פתילה ( או אולי זה היה הפוך, פתילה ללא שמן) ואני חייבת לציין שכל פסק ופסק של הר' עובדיה נלמד שם בכובד ראש רציני בהחלט עםם התייחסות כבדת משקל לדבריו. האם זה אומר שאני הולכת לפי פסקיו? זה משהו אחר.... שמץ של הוצאת שם רע יש בניגון הדברים שאותם אתה כותב " אלא אם כן זה מתאים לשיטתכם, " נכון... אנחנו "קופצים" בניחותא מרב לרב לפי הנוחות שלנו...
אין לי שום בעיה לחשוב שהרבי היה בחזקת משיח, בכלל. ואם הר אליהו היה רוצה שאחשוב כך כנראה היה מפרסם זאת. וגם אם לא פרסם זאת, אין זה מפריע לי כלל להסכים להאמין לזה.
ולא נראה לי שזה היה גורם למשבר מנהיגות, אבל זה כבר פרשנויות של העבר.
לגבי לימוד חסידות , שכבר טרחת להביע דעתך בשרשור השני , איני יודעת אם לצערך או שלא, דווקא למדתי לא מעט...
גם קשר משפחתי הדוק למדי עם ראשי שתי חסידויות לא קטנות , די עוזר לי להכיר וללמוד...
ואם כל כך קשה לך להסביר לי מה זה משיח חי וקיים, בבקשה, תתחיל מלהסביר לי מה זה "רבי" נראה לי שלא אופתע...
טוב, נראה לי שאפסיק להגיב לדבריך הצורמים לאוזני כי למקום טוב, זה לא מביא אותי.יש כאן כמה שרוח הפצת החסידות בגרונם ובעלי סבלנות רבה יותר ופחות יהירות על מנת להסביר.
כל טוב.
למרות שאני מאמין שהרבי חי, בשום מקום לא כתוב שהמשיח חייב להיות אדם חי, זה גמ' מפורשת, "אמר רב: אם משיח מן החיים זה רבינו הקדש ואם מן המתים זה דניאל איש חמודות" (תרגום גמ' סנהדרין דף צ"ח עמוד ב')
אז מה עניין לומר שהרבי חי אם ממילא משיח לא חייב להיות מן החיים?
מה רואה חסידות חבד חשיבות גדולה כל כך להגיד דוקא שהרבי היום חי ממש , כלומר שבדורנו המשיח הוא מן החיים ולא מן המתים? ( נראה לי שענית על זה בשרשור השני וקצת "פספסתי " שם בדרך את ההסבר מדוע דורנו הוא הדור בו חייב לבוא החיים הנצחיים ומשום כך גם המשיח בעל חיים נצחיים -משהו כזה, נכון? אבל לא לגמרי הבנתי)
ותודה שאתה עונה עם הרבה סבלנות.
ואם את רוצה להסביר לי יותר- בבקשה!
באמת תודה על כל התשובות אבל נראה לי שאני פשוט אשאל רבנית חב"דניקית וה' כבר יעזור ויראה לי ואת הדרך הנכונה באמת לעבוד אותו..אמן
חג חנוכה שמח!
להטיל את האחריות על השני, תלמד חסידות תלמד משיח..
בבקשה: תלַמֱד, אני אשמח לשמוע אם תוסיף לי ידע.
לשם כך הפורום נמצא.
לא כל אחת ואחד מאיתנו נגישים במקום , בזמן ובעומס החיים לצאת מן הבית ללמוד בשיעורים קבועים.
ולא ממש לא חשבתי שאני צריכה להשליך מחסידות גור או בעלז לחסידות חב"ד.... גם בזה יש לי מיעוט שבמיעוט של הבנה... ( ודוקא את החסידויות האלו אני לא מכירה יותר מדי לעומק, ומה שהכרתי... היה לי לא קל ...)
אז בכבוד,כנסי בבקשה לאתר חב''ד אינפו,ושם תראי בצד ויקיפדיה עם כל הערכים של חב''ד,ומוסבר שם טוב טוב מה שעניין אותך.
פה זה מאוד קשה להסביר כי צריך הרבה הרבה הרבה זמןןןןןן שאין אותו לכולם,זה דברים שלא לומדים מכמה שורות ומילים מתומצתות.
שם אני מקווה שתמצאי את עצמך מקבלת את התשובות לשאלותיך.
הצלחה רבה.
מדיבורים למעשים....
סיכום הדבר מלכות השבועי..
ב"ה.
בעל הבית על האומות
דף עזר ללימוד הדבר-מלכות. פרשת ויגש תשנ"ב.
תמצית השיחה
בשיחות האחרונות – לעת עתה – שזכינו לשמוע מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, לימד אותנו כיצד לראות באור נכון את המציאות בה אנו חיים כעת, לזהות את סימני הגאולה ההולכים ומתממשים בה, ולדעת להתנהל בהתאם לכך.
בשיחה זו מתמקד בנושא של הנהגת בני ישראל מול האומות. מבאר כיצד היה היחס בדורות הקודמים של הגלות כאשר אומות העולם הצירו לבני ישראל, מביא דוגמאות יוצאות דופן של עמידה יהודית תקיפה מול שלטון האומות, כיהודה מול מושל מצרים ומרדכי מול אחשוורוש, ומבאר שכעת לקראת הגאולה אומות העולם כבר מכירים במעלתם של ישראל, ואותם דוגמאות יוצאות דופן צריכות להיות עבורנו סמל והוראת דרך להנהגתנו כעת.
יהודה ומרדכי שאבו את כחם מהקשר להקב"ה שלמעלה מהנהגת הטבע, מה שנתן להם את הכח להנהגה של חיבור הפכים, שגם כאשר נמצאים תחת שלטון האומות לנהוג כאילו אין עליהם שלטון זר. ומכך ההוראה אלינו ברגעי הגלות האחרונים, שאנו יכולים לעמוד באותה דרגת התקשרות להקב"ה, ובאותה דרגה של תוקף מול האומות.
מהלך השיחה
פתיחה.
שואל מהי ההוראה מ'ויגש אליו יהודה' אלינו ברגעים האחרונים שקודם הגאולה (ס"א).
נושא ראשון. התבוננות בהנהגת יהודה. תוקף על טבעי.
להבנת הדברים, מקדים להתבונן בתכנה של הגשת יהודה שבפרשתנו, ומעלה מספר נקודות הדורשות הבנה:
במבט ראשון נראה שבתחילת הפרשה יהודה ואחיו נמצאים במצב נחות וכפוף ליוסף ולשלטון המצרי. אך אין זה מתקשר עם ההפטרה בה מתואר שדוד משבט יהודה מולך על כל ישראל, כולל יוסף (ס"ב). ועד"ז בסוף פרשתנו, בה מסופר שבני ישראל ישבו בארץ מצרים ונאחזו בה בתוקף (ס"ג).
ומכך מוביל להבנה עמוקה, שבסיפור הגשת יהודה ליוסף מתבטא דוקא תקפו של יהודה הנוהג ברוחב לב יוצא מן הכלל ונגש ליוסף בכל העוז. התוקף של יהודה הוא שהביא לכך שבסיום הפרשה בני ישראל יכלו להתיישב בארץ מצרים, והוא ההכנה לתוקף הנצחי של מלכות יהודה לעתיד לבוא (ס"ד).
ועדיין אפשר להקשות מדוע חייבים דוקא את יהודה בשביל להתיישב בארץ מצרים בתוקף, והרי גם יוסף היה יהודי תקיף שמשל במצרים. ועדיין נראה שהתוקף של יהודה היה תוקף זמני ומקומי לצורך השעה, שלא כמו לעתיד לבוא שמלכות יהודה תהיה מלכות נצחית (חלקו הראשון של ס"ה).
ושאלות אלו מובילות להבנה עמוקה יותר של משמעות התוקף של יהודה, והמעלה שלו לגבי יוסף:
כל תקפו של יוסף היה מכוחם של חוקי מצרים עצמם, ובמילא מוגבל בהסכמתם של המצרים. אך יהודה הביע תוקף על-טבעי שאינו בא מהסכמת האומות ואינו מוגבל בהסכמת האומות (חלקו השני של ס"ה).
וכפי שיתבאר ענין זה ביתר הרחבה בהמשך השיחה.
נושא שני. התבוננות בהנהגת מרדכי. חיבור הפכים.
עובר לדבר על מצבו של מרדכי מול אחשוורוש והנהגתו ש"לא יכרע ולא ישתחווה", ומשווה אותו למצב והנהגת יהודה מול יוסף.
ממשיך ומביא את הפסוק במגילת אסתר "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי ורצון המן", ואת דברי המדרש שזהו חיבור הפכים, שרק הקב"ה שאינו מוגבל בהגבלות הטבע יכול לעשות זאת בו זמנית. ומכך מקשה על דברי הגמרא מהם משמע שגם בזמן הזה יכולה להיות כזו הנהגה (ס"ו). ומבאר שאכן כאשר יהודי קשור ובטל להקב"ה שלמעלה מהעולם, הוא יכול גם בזמן הזה לעמוד במצב של "רצון איש ואיש", חיבור הפכים (ס"ז).
ומבאר דבריו:
רצון מרדכי הוא שיהודי כפוף רק לרצון ה' ואינו מכיר בשום ענין בשום שלטון אחר. רצון המן הוא שכאשר יהודי נמצא בגלות הרי הוא כפוף להנהגת הטבע ושלטון האומות (ס"ח). ויהודי בהיותו קשור עם הקב"ה ביכלתו שגם כאשר נמצא הוא בגלות ובשלטון האומות, אינו מתפעל מהם כלל ונוהג עמהם בכל התוקף, כדברי הגמרא וכהנהגת מרדכי (ס"ט).
חזרה לענין ראשון.
חוזר ומבאר שכמו מרדכי כך גם נהג יהודה בדרך של חיבור הפכים, מצד אחד הוא הכיר בשלטונו של יוסף ובצורך של יהודה להזדקק אליו לשחרורו של בנימין, ולאידך הוא נהג כלפי יוסף בכל התוקף והעוז כאילו אינו זקוק אליו.
לכן דוקא יהודה נתן את הכח לחיבור ההפכים שגם כאשר בני ישראל נמצאים במצרים הם נאחזים בה ופרים ורבים בלי הגבלה (ס"י). וזו ההכנה האמיתית לתוקף הנצחי של מלכות המשיח על כל האומות, השואב את כחו מהתוקף הנצחי של הקב"ה (סי"א).
ההוראה וההבטחה.
חוזר לתחילת השיחה (ס"א), ומבאר שכעת בעמדנו ברגעים האחרונים לפני הגאולה, בני ישראל יכולים לעמוד עם כל התוקף מול האומות, כהנהגתו של יהודה בזמנו (סי"ב).
מקשר זאת לחג ה'דידן נצח' בה' טבת בו נפדו ספרי רבותינו נשיאינו, ועדיין יש ספרים הנמצאים ביד האומות שצריך לפדותם, והדרך לכך על ידי קניית ספרים חדשים (סי"ג).
ויהי רצון שקבלת הספרים תזרז את פדיון ספרי רבותינו נשיאינו, ופדיון כל ניצוצי הקדושה שבעולם, והליכת כל בני ישראל לקדש הקדשים (סי"ד).
מושגים בשיחה
קח לך עץ אחד (ס"א).בזמן בית ראשון נחלקו ישראל לב' ממלכות, מלכות דוד על יהודה ובנימין, ומלכות ישראל שעיקרה היה מבני יוסף. יחזקאל מתנבא על איחוד יהודה ויוסף לעתיד לבוא, והקב"ה מורה לו לעשות מעשה הממחיש את הנבואה, לחבר שני עצים שעליהם כתוב יהודה ויוסף.
מושל בכיפה (ס"א).מושל עליון על כל המדינות נקרא בלשון חז"ל מושל בכיפה.
עבדי אחשורוש אנן (ס"ו).= עבדי אחשורוש אנחנו. בתקופת נס פורים ישראל היו תחת שלטון אחשוורוש.
לימן (ס"ו).חוף הים (פירוש מתנות כהונה על המדרש).
צולב (ס"ו).תולה.
קנתרו (ס"ו).לגלג עליו.
ארגסטיס (ס"ו).רוח חזקה הבאה מכמה רוחות כאחת (מתנות כהונה).
הקב"ה כפי שהוא מתלבש בהנהגת העולם (ס"ז).בדורות קודמים נחלקו חכמי ישראל האם יש ביכולת הקב"ה לעשות דברים שאי אפשר לצייר אותם בשכל, כמו חיבור הפכים (ובלשונם, "יש לנמנעות טבע קיים בחיק הבורא"), והרשב"א פסק שהקב"ה יכול לעשות גם דברים שאינם נתפסים בשכל ("רוכב ואינו רוכב כאחד", "נמנע הנמנעות").
כ"ק אד"ש מה"מ מבאר את דברי הרשב"א בסברה פשוטה, שהרי גם כללי השכל נבראו מאתו יתברך, ולכן הם אינם יכולים להגביל אותו.
אלא שכאשר הקב"ה צמצם עצמו בסדר ההשתלשלות בכדי להנהיג את העולם, הוא כביכול הגביל את עצמו בכללים של סדר ההשתלשלות, כללי השכל, ולפיהם הוא מנהיג את העולם. אך לאמיתו של דבר אין הוא מוגבל בזה כלל, כנ"ל (ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו ס"ה והערה 15).
מרדכי נקרא יהודי (ס"ח).הפירוש הפשוט של התואר 'יהודי' הוא בן לשבט יהודה (כמו ראובני ושמעוני), אך מרדכי מתואר במגילה כ'איש ימיני', שבא משבט בנימין. ולכן חז"ל מפרשים שמרדכי נקרא יהודי לא על שם היותו משבט יהודה, אלא על שם שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.
לשם שמים. דעהו (ס"ח).בדרגה של "כל מעשיך יהיו לשם שמים", המעשה עצמו הוא חולין, רק מטרתו היא לשם ה' (כאדם האוכל ושותה שיהיה לו כח לעבוד את ה'). בדרגה של "כל דרכיך דעהו" בשעת האכילה עצמה הוא עובד את ה' על ידי האכילה.
יהודה ויוסף. גאולה ותפלה (סי"א).בדרך כלל מבואר בחסידות שיוסף הוא בחינת משפיע ויהודה הוא בחינת מקבל. ובספירות, יוסף הוא ספירת היסוד המשפיע, ויהודה הוא ספירת המלכות שאין לה משל עצמה כלום ומקבלת את הכל מיסוד (יוסף).
וזה מתקשר גם כן לכך שיהודה מלשון הודאה רומז על תפלה, ויוסף מורה על גאולה, וההלכה היא שצריך להסמיך את הגאולה לתפלה, את ברכת גאל ישראל לתפלת י"ח. שזהו שוב חיבור של יהודה ויוסף.
בגמרא מבואר שברכת השכיבנו בתפלת ערבית אינה מפסיקה בין ברכת גאל ישראל ושמונה עשרה, כיון שהיא 'גאולה אריכתא'. ובחסידות מבואר שזהו המשכת ענין הגאולה (יסוד) גם בספירת המלכות. עד שספירת המלכות נקראת 'המלאך הגואל', חיבור של מלכות וגאולה.
אך בכל זה מודגש שיוסף הוא המשפיע ליהודה, והגאולה היא המשפיעה למלכות. ובשיחתנו רוצה לבאר דוקא את מעלתו של יהודה על יוסף. ולכן מבאר בקצרה שהגשת יהודה ליוסף היא רק כדי לגלות את מעלתו של יהודה.
[והדברים מופיעים ביתר ביאור במאמר ד"ה ודוד עבדי שיצא לאור בסמיכות זמן (נדפס בסה"מ מלוקט ו), שבשרש הראשון ספירת המלכות היא למעלה מז"א, אלא שבספירת המלכות זהו בהעלם, וז"א שענינו גילוי, יש לו הכח לגלות את המעלה שנמצאת בספירות המלכות דוקא].
יוסף שבדורנו ומשיח (סי"ב).בשיחה מבואר שההנהגה של "ויגש אליו יהודה" שייכת דוקא לדורנו כאשר אפשר לנהוג בתוקף כלפי האומות, מכיון שעומדים בסמיכות לזמן מלכותו של משיח על כל האומות.
ועל זה מוסיף שענין זה מרומז בתחילת פרשתנו אודות יהודה ויוסף. כיון שיוסף רומז על כ"ק אדמו"ר הריי"צ (ששמו יוסף) ויהודה רומז על משיח המקבל את כחו מכ"ק אדמו"ר הריי"צ, והם נותנים לדורנו את הכח להנהגה באופן של "ויגש אליו" כיהודה בשעתו.
עיר הבירה (סי"ג).
אסיא דמגן במגן (סי"ג).= רופא שמרפא בחינם, שווה חינם.
תנו לי להבין ברצינות:
מה בדיוק מתכוונים חב"דניקים באומרם : "הרבי שליט"א" ולא הרבי זי"ע ?
איך בדיוק הם מצליחים לפרש את זה?
איך זה מסתדר עם השכל הישר אך הפשוט של אנשים ממוצעים כמוני?
והאם זה נכון שיש לכך פירושים שונים בזרמים שונים בתוך תנועת חב"ד?
תודה.
סיפורים ששמעתי בהתוועדות מהרב שבתאי סלבציסקי,בי''ט כסלו השנה. מומלץ לאילו שיש להם ספקות באמונה,למשל אני...(:
בזמן השואה היו להרבה אנשים ספקות באמונה,והיה יהודי שעבר את כל מחנות ההשמדה וב''ה שרד את השואה.
אותו יהודי נכנס לרבי מלובביץ ליחידות אחרי כמה שנים,והוא לרבי שהוא עבר את השואה,עברתי את מחנות ההשמדה,ואני לא מבין את הקב''ה..הוא אמר לרבי שזה לא צדק וזה לא יושר שהקב''ה יתנהג כמו שהוא יתנהג(בשואה) איך אפשר הוא אומר לרבי להאמין בקב''ה אחרי שהוא עשה מה שהוא עשה?
אמר לו הרבי תשובה מאוד עמוקה. וכך אמר הרבי : באותו הקב''ה שאתה לא מאמין,אז באותו הקב''ה אני גם כן לא מאמין..
אם אתה מביט על הקב''ה בתור דבר שאתה רוצה לבחון אותו בשכל,אתה רוצה לבחון אותו ברגש שלך,בראש שלך,במציאות שלך,אין הקב''ה כזה!!!
זאת אומרת האמונה האמיתית זה ברגע שבן אדם יוצא מההבחנות של השכל שלו,מהמידות שלו,וכמובן מהשכל שלו,רק אז הוא מגיע לאמונה אמיתית..
כלומר אם יהודי מאמין בקב''ה בגלל שהוא מבין אותו בשכל שלו..אז זו לא אמונה! זו ידיעה!! יהודי הוא מאמין אע''פ שהוא לא תמיד מבין את הקב''ה.
עוד סיפור קטן.
היה יהודי ניצול שואה שסיפר לרב שלי מכלי ראשון את מה שעבר עליו בשואה,וכך הוא מספר:
הוא סיפר את הצרות שהוא עבר,את ההשמדות שהוא עבר,את הילדים הקטנים שנהרגו ממש על ידו ובמסירות נפש,
אחרי שהוא סיפר את מה שעבר עליו הרב שלי שאל אותו,האם אני יכול לשאול אותך שאלה אישית?
הוא אמר לו כן. שאל אותו הרב האם בשואה,באושוויץ,אתה האמנת בקב''ה או ח''ו לא האמנת..?
ואז הוא ענה לו תשובה שניראת פשוטה אך ממש קשה להשגה ולקליטה.
הוא אמר לו כך: אתה שואל אותי אם האמנתי בקב''ה באושוויץ?
אני יכול לומר לך אומר הניצול שואה לרב,שבגלל אושוויץ האמנתי בקב''ה!!! רק אחרי אושוויץ התחלתי להבין שיש הקב''ה.
לכאורה זה נראה מוזר,הרי אושוויץ היא ממש היפך האמונה,ופה הוא אומר שמשם התחילה האמונה אצלו?!
אחרי כמה זמן הרב הבין את התשובה..
וכך סיפר הרב..לפעמים אנחנו יכולים להיות יהודים שומרי תורה ומצוות ומתפללים כל יום,אבל הדמות של הקב''ה נשארה לנו כמו ילדים קטנים!
הדמות של הקב''ה נשארה לנו כל זמן שזה נכנס במסגרת שלנו,בראש שלנו,בהבנה שלנו וברגש שלנו,אותו יהודי התחיל להבין שרה לו השואה והראש לא הסכים והרגש והלב לא היה מסוגל לקלוט את הזוועות,ואז יש לך שתי ברירות,או ח''ו לרדת באמונה,או לעלות למעלה.
והיהודי הזה בחר להבין שזה הקב''ה באמת!!! כמה שאני לא מבין אותו,כמה שהוא לא משכיל אותו ,כמה שהראש לא מסכים איך יש הסבר לזה שילדים נעלמו מהעולם במיתה אכזרית,עכשיו הוא מתחיל להבין מה זה אמונה! זה הקב''ה האמיתי! לא הקב''ה שאתה מקבל אותו לפי הראש שלך לפי ההשגה שלך ולפי ההבנה שלך.
שנזכה להדליק את המנורה בביהמ"ק3 השלישי והמשולש
עם הרבי שליט"א מה"מ.
נשים יקרות,
אני מארגנת 40 נשים שיעשו הפרשת חלה השבת (פרשת מקץ) עבור חברתי לזרע בר קיימא...
אשמח אם תשתתפו במצווה ותזכירו את שמה לברכה. כמו כן, אם אתן מכירות נשים שמפרישות חלה כל שבת, אשמח ליצור איתן קשר ולמסור את שמה.
מי שמעוניינת יכולה ליצור קשר דרך הפורום או במייל shiran.chamal@gmail.com
תזכו למצוות!
שירן
את מצוות הדלקת נר חנוכה אנו מקיימים באמצעות אור הנרות.
כשהנר דולק יש בו שני פרטים: האש, והאור הבוקע ממנו.
ויש לעיין מהו עיקר תוכן ומצוות הדלקת נרות חנוכה, האם ה"אש" או ה"אור".
ישנן מצוות הקשורות באש, כגון "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", וישנן מצוות הקשורות באור, כמצוות נר שבת.
כך שיש לחקור מהו מהותו של מצוות הדלקת נרות החנוכה.
*
ידועה מחלוקת בית שמאי ובית הלל באופן הדלקת נרות החנוכה, האם הינם "פוחת והולך", ביום הראשון מדליקים שמונה נרות, וביום השני שבע, עד שביום השמיני מדליקים נר אחד, כדעת בית שמאי. או שהם "מוסיף והולך", ביום הראשון מדליקים נר אחד, למחרת שני נרות, עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
בטעם מחלוקתם, מביאה הגמרא, שדעת בית שמאי היא "כפרי החג" – קרבנות הפרים שהיו מקריבים בימי חג הסוכות, שביום הראשון היו מקריבים ארבע עשר פרים, ביום השני שלושה עשר, ביום השלישי שנים עשר, וכן הלאה. ודעת בית הלל היא, כי "מעלין בקודש ואין מורידין". מיום ליום יש להעלות ולהוסיף בקודש.
ויש להבין, האם (מלבד הביטוי החיצוני גרידא של "פוחת והולך") יש קשר תוכני בין אופן הדלקת הנרות לדעת בית שמאי, שביום הראשון מדליקים שמונה ולמחרת פחות, לבין תוכן הקרבת פרי החג בחג הסוכות.
וכן לאידך, האם יש קשר תוכני בין הרעיון של "מעלין בקודש" (שלבטח בית שמאי לא חולקים על עצם המושג הזה, ולבטח רעיון זה שייך גם למצוות נוספות, מלבד נר חנוכה), לבין דעת בית הלל שביום הראשון מדליקין נר אחד, ולמחרת שני נרות וכו'.
*
אש ואור שונים בתוכנם, ואפילו הינם הפכיים במהותם.
"אש" ענינו כילוי וביעור. לכלות את החומר הגשמי. לבטל את מהותו ולהפוך אותו לעפר ואפר.
"אור" ענינו להאיר את העולם, גם את הגשמי והחומרי. לגלות בתוך המקום החשוך את היופי שיש בו, דבר שלא ניתן היה לראותו ללא האור.
כשהאדם רוצה להתמודד עם העולם הגשמי והחומרי, ולהתעלות לעולם ולדרגא גבוהה של קדושה, יש בפניו שני אפשרויות ודרכים לעשות זאת:
דרך אחת, להלחם עם הרע, להתמודד עם הרע, לכלות ולשרוף אותו, ואז בסופו של דבר תגיע אל הטוב. גישה זו טוענת שאי אפשר לו לאדם להתעלות לקדושה מבלי שכילה את הרע שבו או שבסביבתו.
הדרך השניה היא, להתחיל להאיר, לא להתמודד עם הרע, אלא לעסוק עם הטוב. אמנם בתחילה זה יהיה אור קטן, אבל אט אט האור ידחה את החושך, הטוב את הרע, עד שבסופו של דבר הוא עצמו, והעולם, יהיה מואר.
כשאתה רוצה ללכת בדרך הראשונה, כשאתה רוצה לכלות את הרע כדי להגיע בסופו של דבר אל הטוב, עליך להתמודד מול כל הרע, וכך לאט לאט לבער אותו, ומיום ליום העבודה נהיית קלה יותר, ככל שהזמן עובר אתה – אתה מתעסק עם פחות רע ופחות רע, עד שבסופו של דבר תכלה אותו לגמרי.
אולם כשאתה רוצה ללכת בדרך השניה, אתה מתחיל עם אור קטן, ולאחר מכן מאיר חלק נוסף, וכך אט אט, אתה "כובש" עוד חלקים חשוכים ומאיר אותם, עד שבסופו של דבר תאיר את העולם כולו.
דרך אחת הינה "אש", ביעור וכילוי הרע מכל וכל. והדרך השניה היא "אור", להאיר אט אט את העולם.
*
בימי המלחמה של ימי החנוכה התמודד עם ישראל בשני הדרכים.
הוא נלחם מלחמה מול הרע, מלחמה לביעור הרע, הן מול היוונים והן מול המתייוונים. והוא גם בסופו של דבר "באו בניך לדביר בתיך ופינו את היכליך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך" – פעלו בדרך של אור, האירו את העולם באור התורה והמצוה.
הם פעלו הן באופן של "אש" של כליון וביעור הרע, והן באופן של "אור", להאיר את העולם.
וזוהי מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל, מהו הדגש של הדלקת נרות החנוכה. האם ה"אור", כדעת בית הלל, או ה"אש", כדעת בית שמאי.
האם מהותו של חג הוא "אש", "פוחת והולך", נלחמים מול הרע, ומתמודדים מול כל מהותו של הרע, ואט אט המלחמה מולו פוחתת והולכת, ובגישה זו - "ביום הראשון מדליק שמונה", ביום השני שבע, וכן הלאה –
או שמהות החג היא "אור", "מוסיף והולך". התפקיד הוא להאיר. תחילה אמנם נר אחד קטן, אבל אט אט נאיר את העולם כולו, ובשיטה זו - "ביום הראשון מדליק נר אחד", למחרת שניים, וכן הלאה.
*
"פרי החג" מסמלים את שבעים אומות העולם, את הרע שבעולם. וההתמודדות איתם, היא התמודדות מול הרע.
כדי למגר ולהכניע את הרע של שבעים האומות, הגישה היא לעסוק כנגד כל הרע, וצעד אחר צעד יש לעסוק פחות ופחות עם הרע. "פוחת והולך".
זו הגישה של בית שמאי, הנוקטת בשיטה של חומרא, של כילוי הרע וביעורו, זו הגישה של "אש", ולכן פרי החג ונרות חנוכה (בגישת ה"אש") הינם זהים במהותם ותוכנם.
"מעלין בקודש" מבטא את הרעיון של לעסוק בקודש, באור, להתעלות אט אט בעולם של קדושה, ולא לעסוק עם הרע.
וזו הגישה של בית הלל, וזה תוכנו של ה"אור", של חג החנוכה, ושל הגישה של "מעלין בקודש". מוסיף והולך ואור.
וההלכה, כבית הלל.
ועוד שאלה: את קרבנות החג לא הביאו באמת האומות , נכון???
רק לחשוב שהיו יודעים למה אנחנו עושים להם "פוחת והולך..." מצחיק לחשוב...
אבל גם גויים הביאו קרבנות לבית המקדש
או: מדוע, בעצם, התגלתה תורת החסידות דווקא בדורות שלנו?
מדוע בדורות הקודמים יכלו להסתדר בלעדיה??
יש משל נפלא של הרבי הקודם, הממשיל זאת לכריית פחם מעמקי האדמה ולשליית פנינים מהים:
פחם הוא צורך קיומי של האדם, לצרכי חימום והארה,- לכן דווקא בדורות האלה, כשגובר החושך ומתגבר הקור הרוחני- יש צורך באור החסידות שיאיר את חשכת הגלות.
לעומת זאת, ההסבר השני, הממשיל זאת לפנינים הוא, שפנינים אינם צורך קיומי של האדם, והוא מתקשט בהם רק לעיתים שנזקק לקישוט מיוחד- או בלכתו לפני המלך.
ע"פ גישה זו, התגלתה החסידות דווקא בדורות אלו, טרום ההליכה לקראת מלך המשיח- ואז אנו צריכים להתקשט בפנינים, תורת החסידות, כדי להיות מוכנים!!
(המשך יבוא)
לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות
תיכתבו ותחתמו!!
מזמן לזמן הגוף מתרגל למחלות וצריך תרופה חדשה שתעזור לו להתגבר על המחלה.
מאחרי פרעות ת"ח ות"ט החסידות היא היתה התרופה הכי טובה, עד לימינו אלה [שלא צריך להסביר מה המחלה].
העיקר לדאוג לנצל את היום הזה כראוי, לשאוב כוחות ממנו לעבודת ה' כראוי בכל השנה כולה.
בדיוק שאלתי את אחותי לגבי המשל שממחיש את הענין של תורת החסידות כהכנה לביאת משיח ולא רק כתרופה (שזה גם המשל הידוע ל אבן בכתר המלך)
תודה!!!
ישיבת עוד יוסף חי יום ה'ב8:30 - עם הרב גינזבורג
בכפר חב"ד - יום ה' התוועדות מרכזית עם הרב גרונר בשעה 8:30
בירושלים - בבניני האומה - ביום ה' עם כו"כ רבנים משעה 8:30-9 לתוך הלילה.
בבי"כ צמח צדק בעיר העתיקה עם הרב ח"ש דייטש ביום ה' בשעה 9:00.
בבית חב"ד בקריית היובל - מרכז מסחרי - הכנסת ספר תורה בשעה 6 לאחרי ההקופת התוועדות.
ברמות א' במוצ"ש בבי"כ חב"ד רחוב שירת הים 17 בשעה 8:30
כל מי שיש לו על עוד התוועדיות מוזמן להעלות - לציין יום, מקום, ושם המתוועד באם יש
היום יום הנישואין של הרבי שליט"א מה"מ והרבנית.
יום סגולה ותפילה
שזה היום שקישר אותו לחסידים.
שנזכה!!
קבל ח"ח
כבר התקדמות.... 
ב"ה
נשיא הדור - צדיק יסוד עולם הוא אדם אשר חי בגוף גשמי [נשמה כללית]
הרבי הוא ראש בני ישראל ועל כן אין אפשרות שאנו חיים והוא לא הפוך
בורא עולם עשה אותו ואנו כולנו חלקים מנשמתו ובמיוחד שהמלך המשיח
הוא אדם חי על פי ההלכה
בס"ד! הרב כהנא צדק!
אולי היה לו ניצוץ משיח אבל הוא לא המשיח!!!
יש לנו משיח אחר בדורנו!! וזה לא הרבי.. מצטערת להרוס לכם את האשליה..
כבר למדתי שגם אם אביא את כל הראיות שבעולם, מבחינתם הרבי יהיה חי בגוף גשמי, ולכן הם יחגגו לו יום נישואין (למרות שרעייתו ודאי נפטרה)
כשלרבי מלאו יובל של כ"ה שנים לנישואין הו אמר בהתוועדות:
"בכלל חתונה היא עניין כללי אצל איש פרטי, אולם אצלי הרי היתה זו הדרך לכך שהוכנסתי לעניינים כלליים... וזהו הרי היון בו נוצר הקשר שלי עמכם... יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלנו"....
זה בקשר לחתונה....
ובקשר לזה שהרבי חי זה כבר התקדמות הגישה החדשה שלך... עלה מעלה מעלה ותראה רק אור וטוב ;)
כל צד עכשיו משוכנע בדיוק בדעה הקודמת!!!
מה המטרה של זה??
עברנו את שלב הויכוחים הגענן לשלב אחד למעלה
זה הנקודה....
והחלטת להשתיק תאחרים בקשר לזה כגון: אוריאן...
רק תעשה טובה אל תנסה להוכיח שלא כי זה יהיה ממש עגום;)
כי לחגוג את י"ד כסלו זה לא קשור אם הרבי **"* או שליט"א.
אבל זה העניין...
ואגב הייתה אמור לעשות יותר נקודות ;)
מישי אמרה לי שזה ממש חוצפה -נכון נגיד אלה שחושבים ההפוך, שיחשבו, אבל למה רק על הרבי מכל אדמורי חב"ד יש את רק התואר *** ולא כמו כל האדמורים ****** ***** *** ????????????????????
זאת חוצפה להתייחס לאיש גדול ונשיא בעצם מלך המשיח -הרבי שלנו !כמו אחד האדם אפילו בתוארים שמצרפים לו אל שחושבים שהוא היפך החיים - זה מראה את הזלזול וועוד יותר מראה עד כמה העניין הזה הוא לא ממש בקו הנכון.
איפה יש התוועדות מרכזית באזור י-ם. (אני לא יכול לבוא לכפר חב"ד)
מאבק מכוער ואלים ניטש בימים אלה בערד, בין קבוצה מחסידי גור לבין רב קהילת חב"ד, הרב יעקב מנדלסון. במוקד המאבק ניצב בית-כנסת, עליו מנסים להשתלט, לטענת הרב מנדלסון, קבוצת החסידים.
הרב מנדלסון, שממשיך את דרכו של רב העיר המנוח, הרב בן-ציון ליפסקר זצ"ל, סופג בחודשים האחרונים השפלות וגידופים על בסיס יומיומי.
מקורביו מספרים כי כמה ממתנגדיו נוהגים ללכת אחריו ברחוב ולקרוא לעברו קריאות בלתי הולמות. אלא שהם לא מסתפקים בכך. בשבועיים האחרונים, נשלחו לביתו מעטפות ובו איומים מפורשים על חייו.
בסוף השבוע, שוב נשלחה מעטפה לביתו. "פתחתי הלילה את תא הדואר ואני מגלה על מעטפה ציור של אדם חרדי המחזיק אקדח. לצד הציור כתוב: תרדו מבית הכנסת", הוא מספר בשיחה ל"כיכר השבת".
איומים מפורשים
בתחילה הרב מנדלסון חשש לפתוח את המעטפה, משום שהיא היתה כבדה. "חשדתי שיש בתוכה חומר נפץ", הוא אומר. חבלן משטרתי הוזעק, ואז התברר כי משגרי המעטפה הניחו בתוכה חתיכת מתכת כדי להפחיד את הרב מנדלסון.
המשטרה, שמודעת לאיומים ולהצקות התמידיות, עצרה לאחרונה שניים מתושבי העיר ושלחה אותם למעצר בית. "המשטרה אמרה לי, אם אתה מרגיש מאוים - להודיע לנו מיד".
מקורביו של הרב מנדלסון מספרים כי בשבועיים האחרונים חיבלו בגלגלי רכבו. "גם הילדות הקטנות שלו סובלות מזה. הן מרגישות במתח שבו נתונה המשפחה", הם אומרים.
אבל הרב מנדלסון, חרף האיומים וההשפלות, נשמע נחרץ. "הבריונים האלה לא ירתיעו אותי. זה רק מחזק אותי בדרכי".
לפני חצי שנה: מכתב מפתיע
לפני כחצי שנה, על רקע המאבק הסוער בין שתי הקהילות, שיגרו חסידי חב"ד בערד מכתב נרגש לחסידי גור.
"אל אחינו חסידי גור", נפתח המכתב, שציין את יחסי היחידות החמים ששרו בעבר בין שתי הקהילות.
"האם כך נוהגים? האם זו דרכה של תורה וחסידות לקחת בכוח הזרוע דבר שנמסר לידי הזולת? האם אינכם חשים שזו פשוט צרות עין בעובדה שקהילת חב"ד חברה לביהכנ"ס ואולי יצאה קצת מן המיצר אל המרחב?
"האם זה לכבודכם להפוך לטישת עין לנכס נדל"ני ל"מלחמת קודש" שבשבילה כדאי לגייס אברכים ממרחקים, לסגור שטיבלאך, לגרום חילול שם שמים, להפוך את תפילת ש"ק לזירת התגוששות ומתח, ולהלהיט מחלוקת ושנאת חינם?!", הם כותבים.
למחאת ניתן לשלוח מכתב/להרים טלפון/לשלוח פקס ל"איחוד מוסדות גור"
| כתובת | יונה 7 |
| תא דואר |
57380
|
| עיר | ירושלים 91573 |
| ארץ | ישראל |
|
טלפון 1: פקס |
972-2-5380104
972-2-5380170 |
מעניין לדעת.
זה נראה לך ההתנהלות הנורמלית שזה לא מפתיע אותך??
אני בטוח שהוא ירגיע את חסידיו
שאולי הוא יפנים מה שהוא גורם...
אין לי כל קשר אישי או רוחני אל האדמו"ר מגור ואינני יודעת אפילו את שמו.
אבל המשפט שאמרת הוא א) הוצאת שם רע, ב) לשון הרע (אפילו אם זה נכון, ואני בטוחה שזה לא), ג) זלזול בתלמיד חכם גדול.
שהיתה רעיון לפני כ30 שנה להקים קריה חבדי"ת בחצור.
הרבי ענה על זה תשובה מאוד חריפה, שלא מצאו אם מי להתעסק?
בע"ה ביום חמישי הקרוב ליל י"ט כסלו תתקיים התוועדות גדולה ושמחה עם מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א בישיבת 'עוד יוסף חי' יצהר.
הולך להיות פיצוץ של התוועדות שווה לבוא!!!!
מודעה: 
אבל להתוועדיות שלו - באמת שווה לבוא
