פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 122)

א'- אצלנו היהודים, בכל יום, מאות אלפי אנשים מגיעים לבתי הכנסת. כמה פעמים ביום.

ובאופן כללי, ההתרשמות שלי היא שיש לנו הרבה יותר עיסוקים וחוויות דתיות מאשר להם.

ב'- בכותל כמעט מאה אחוז מהזמן יש אנשים, בדרך כלל יש הרבה גם אם לא המון, ובזמנים מיוחדים- יש המון.

ובעזרת ה' כשיהיה מקדש וכשעם ישראל יחזור בתשובה- זה רק ילך ויגדל...

ג'- היהודים הם הרבה פחות אנשים מבחינה כמותית.

מאתיים שעות ברציפות, וזה מתפשט לעוד מקומות, והרשת גועשת עם סרטונים משם.

ברור שיש לנו המון יתרונות עליהם בתפילה, אבל אולי אנחנו צריכים משהו כזה לעורר ולחדש.

200 שעות ברציפות זה לא מאוזן, הגיוני מאוד למה אצלנו אין כזאת התפרצות. אנחנו יודעים לשלב את זה נכון עם חיי היומיום, זה ממש חלק מהחיים. לכן אני חושב שזה לא בא מתוך מעלה בהכרח

קיצוניות היא מלהיבה ומגניבה, אבל לרוב היא לא מאפשרת חיים או הכרה בחשיבות של ערכים ודברים שונים.

האש על המזבח מסמל התלהבות כדברי המלבי"ם בשיר השירים על פי הזוהר:
"וזה היה המליצה לאש של מעלה שהיתה רבוצה כארי והיתה אוכלת את הקרבנות, שר"ל הכנעת כחות החיים הגופנים ע"י התלהבות אש העבודה וכח הגבורה שבו עבדו ודבקו במלכם."

של"ה עשר מאמרות:
הנה, אם זוכה האדם לאהבה פנימית, שהוא התלהבות הלב, ולעבוד את השם יתברך עבודה מתוקה, ובדביקה וחשיקה וחפיצה ואז הוא דבק בה', וגם ה' חושק בו".

יש הבדל בין התלהבות חיצונית, שזה כנראה מה שיש לאנשים שתיארת, מאשר התלהבות פינימית שמבוסס על יסודות פנימיים אמיתיים.
"שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים לאל לא יושיע" לעומת זאת, בנוסחים האשכנזים מצויין אחר כך - "ואנחנו כורעים ומשתחווים". ישנה השתחוות שבאה מתוך אגוצטנריות והיא מיוחסת ל"הם", ויש השתחוות שהיא מיוחסת ל"אנחנו", השתחוות שיש לפניה כריעה, תנועת נפש של ביטול אמיתי וכנה ולא ניקוז יצרים ומילוי דחפים, רוחניים ככל שיהיו. יש אגו רוחני שגם מוביל להתלהבות ולמעשים קיצוניים, הוא מאוד מתוחכם וגם מאוד מסוכן והרסני.

או חיצונית.
גם לשיטתך שההתחהבות שלהם חיצונית, אז צריך ללמוד קל וחומר מהם לאנחנו שהעבודה שלנו פנימית.

והרב קוק שהכריע שהגויים לא מוזהרים בשיתוף.

בנוסף, לא מכיר את האירוע, אבל נשמע כמו טרנד חולף. גם אם זה נשמע כמו רעיון חד פעמי נחמד - זה לא מה שיקרב את הגאולה.

אם יעשו עניין ורעש שכולם מודים לקב"ה וזה יתפרסם אז אחד ימשוך את השני

יהיה יצר הרע, ברור, אבל הרבה ימשכו לזה.

 

הלואי שזה היה קורה,

הרי רש"י כותב בפסוק שאחרי שירת דבורה (שופטים ו פסוק א') שבזכות השירה על הנס נמחלו כל העוונות של ישראל.

 

אגב, הם מודים שם על משהו ספציפי? או כל אחד וענייניו?

(לא מכירה ולא ראיתי על מה שכתבת)

ממשיך שם לפי מה שאני יודע.

כאשר אדם *מחוייב* לומר 3 פעמים ביום בשעות קבועות את אותן המילים - זה יכול להיות מייגע.
ולרוב אם לא תהיה עבודה גדולה על זה - השחיקה תגיע...

לכן אני אוהבת התבודדות, זו תפילה שאני יוזמת, במילים שאני בוחרת, אני מתחברת לאל בצורה שאני מרגישה שטבעית *לי*.
אם התפילות הממוסדות שלנו היו גם כאלו - אז היה סיכוי לא רע...

מבינה ומזדהה מאד עם הכאב

אבל אתה לא יכול באותה פיסקה להגיד
גם שהם מזרע עמלק
וגם שאתה רוצה להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

עמלק מתפללים עליו לתיקון קצת אחר

אז אני מכוון את הכינוי הזה אל הגויים שבניהם שדינם כדין כל גוי שמגרש יהודי מארצו

איתך שזה תופעה הזויה שצריך למגר
אלימות שוטרים
ואחכ הם עוד מעיזים להאשים את הקורבן
ברוב חרפתם.

ועוד יותר כואב שזה ממשיך לקרות בממשלת "ימין על מלא"
(לא שמזלזלת בטוב ששינו מהקמת הממשלה עד עכשיו
אבל עדיין זה דבר שאסור שיקרה. וזה הזוי שזה בקדנציה שלהם)

שום ממשלה לא תועיל לחוסר צדק ששולט פה
גם לא רפורמה משפטית.
צריך מלך, מנהיג אמתי מזרע דוד
צריך סנהדרין
צריך להכניס את ה' שישלוט פה במדינה
ולא לקחת ממנו את המשילות
ולהחליט לעצמנו מה נכון ומה לא
מה מוסרי ומה לא
זה הפיתרון היחיד
לאט לאט זה מטפטף לעוד ועוד אנשים.

מלכות בית דוד
בית המקדש
ו..... מה השלישי (בושה ששכחתי)

זכור אל תשכח

כל העניין של עמלק זה לקרר את ישראל מהאמונה בהשם ובהשגחה פרטית,
לקרר את ישראל מעבודתו ית'
ולקרר את ישראל מאהבת ישראל ואחדות ישראל, שזה מה שהמן אמר. עם מפוזר, ודתי המלך אינם עושים....

שנזכה בעזרת ה' לחזק בעצמינו
אמונה בהשגחתו ית',
ביטחון בו,
אהבת ישראל כנפשנו
ונתאחד יחד
וישקיף ה' ויראה...

לכן כשאומרים בימים אלו
הצילני מקליפת המן-עמלק
וזכני לקדושת מרדכי ואסתר
נראלי שהכוונה היא על הדברים האלו-
תציל אותי מהקרירות של האמונה (קליפת המן)
תכניס לי, תזכה אותי לקדושה של
מרדכי ואסתר (שהאמינו בהשם
ותיתן לי אהבת ישראל כנפשי).


וכמו גאולת פורים
וגאולת מצריים

נזכה בעזרת ה' .

מדינת ישראל היא משו אבל היא גם כלום צריך לזכור את זה..
לא לזלזל בטוב שיש בה אבל להבין שהיא אפילו לא מתקרבת אל התכלית הנצחית ויש טוב גדול הרבה יותר שאף בשר ודם לא יכול להביא אלא בקדושה וטהרבה ותשובה וכיסופים וגעגועים

וכן גם במלחמה

לצערנו הרב, אנשים בד"כ עונים על השאלה הזו מרגשות דתיים (חלקיים) ולא מתוך מבט כולל ומעמיק בתורה ובהתקדמות ההסטורית. אז התשובה שלהם תהיה "צריך להתחזק יותר בתורה ובתפילה ובקירוב וכו' ותו לא".

אבל אם לדוג' אנשים שומרי תומ"צ לפני מאה שנים לא היו מחליטים על סמך רגשות דתיים מה רצון ה' ואיך הגאולה תהיה, אלא היו עולים לארץ פשוט כי זו מצווה וזה היעוד שלנו, כנראה הייתה פה עכשיו מדינה יהודית לתפארת ויתכן שהיינו כבר בגאולה ממש.

אז השאלה- איך מכניסים את ה' שישלוט פה במדינה, היא בעצם השאלה איך ה' רוצה להביא את הגאולה, למרות/בלי קשר למדינה או דרך המדינה?
והשאלה הזו היא הרת גורל. כי אם התשובה היא "דרך" ואדם חושב שזה "למרות/בלי קשר" ופועל בהתאם, הוא מעכב את הגאולה במידה מסויימת.

אם הדרכים השונות והדעות החלוקות ביהדות סותרות/מעכבות
או מוסיפות נפח.

לעניות דעתי כל אחד שמוסיף דבר הכי קטן במישור שלו זה מקרב.
אנחנו פועלים בצורה שאנחנו מבינים שהיא הכי נכונה
כל עוד אנשים לא עוצמים עיניים ובצורה אמיתית וכנה הגיעו למסקנה חלוקה
כנראה צריך את שתי הדעות במערכה
זה לא אמור לעצור או לעכב או לסתור.

לא הגיעו בצורה אמיתית וכנה למסקנה חלוקה (ואלו שכן, לא יחלקו זה עם זה כ"כ. ההבדלים יהיו קטנים, גם בתיאוריה וגם למעשה).

לגבי ההתחלה- גם נכון, הבעיה היא שיש דעות שחורגות מגבולן. לכל דבר צריך להיות את מקומו, לא יותר ולא פחות.
ורק אדם בעל נפש כללית, שמתבונן מלמעלה ולא מזדהה לגמרי עם מגזר כלשהו, שעסק בדברי כל גדולי ישראל לדורותיהם בנגלה ובנסתר וממש עיצב את נפשו לפיהם, איש הלכה, בעל יר"ש יחד עם פתיחות (והבנה שאין סתירה), חכמה גדולה, מבט רחב, גדלות בתורה, ידע כללי במספר תחומים, ביטול מוחלט לה', מידות מתוקנות בשלמות, אהבת ישראל אבל גם שנאת הרע שבישראל (מה שמעיד על אהבת ישראל מתוקנת)- יכול להתוות דרך, לאזן, ולהדריך מה נכון לעמ"י הלכה למעשה ובאיזו דרך ה' בחר להוביל את העולם.
וגם ללמד ולחנך אותנו לעשות זאת בעצמנו, כפרטים וכחלק מכלל. כ"א לפי נטית נפשו.
כזה היה מרן הרב קוק זצ"ל.
לכן, מי שאוחז בדרכו, אבל באמת, כולל בתוכו הכל. רמב"ם, כוזרי, האר"י, גר"א, רמח"ל, חסידות בכללה וחסידות חב"ד, ר' נחמן, מחקרים ועוד ועוד. כל דבר במקומו ב"עולם שנה נפש".
(כמובן שלפרט יכולה להיות יותר משיכה לדרך מסויימת בעבודת ה', לדוג' חסידות, וככה זה גם עובד בד"כ. הנקודה היא שהפרט מבין שזה התפקיד שלו כחלק ממשהו גדול ולא חושב "הדרך הזו היא המרכזית". וק"ו שהוא לא פונה לדרך הזו ושוכח את תורת הרב, כמו שנפוץ היום).

סליחה על ההשתלחות אבל באמת זה גובל בחלוקת ציונים.

האם באמת ובתמים, מבלי ללכת מסביב, או להתחמק מגוף השאלה, למדת לעומק את דברי החולקים? את היסודות עליהם ההשקפה שלהם מבוססת?

 

האם גדולי הדור החרדים הם "מגזריים" מדי? השפת אמת? חב"ד? החרדים הספרדים? המקובלים? הליטאים? גדולי מערב אירופה?

 

ברמה כזאת, שמותר אמנם להימשך קצת לדרך מסוימת, אבל ח"ו לא לשכוח את הדרך האמיתית, זאת שהתוו תלמידי תלמידי הראי"ה?

 

השפת אמת החליט על דעת עצמו ועל סמך רגשותיו הדתיים על כך שהגאולה תהיה גאולה ניסית? האם כל יהדות אירופה, מלבד הציונים, פשוט "התעלמה" מה"ייעוד" האמיתי שלנו, הוא לעלות לארץ ישראל? ורק אנחנו התורניים האמיתיים מחליטים לא על סמך רגשות כלשהם שאכן זאת הדרך הנכונה?

 

באמת היטב חרה לי.

 

שפת אמת שלח לך:

 

"כי הנה בודאי כיבוש הארץ הי' דבר גדול מאוד שנתחבטו עליו אבות הראשונים והשי"ת נשבע להם להורישם הארץ. והוא בודאי תיקון כל החטא לברר הטוב מהרע להוציא הארץ מת"י כנען להיות נחלת ה'. והוא אינו בכח אנושי רק כמ"ש ברצות ה' דרכי איש כו' אויביו ישלים כו' לכן פנה כנען ופינה את הארץ כאשר הגיע העת. וכל טעות המרגלים הי' במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ואותו הדור היו גבורי כח צבאות ה' אבל מלחמת ארץ כנען אינו בכח האדם כמ"ש כי לא בחרבם ירשו ארץ. ולכן מפורש חטא המעפילים במ"ש ותחגרו איש כו' כלי מלחמתו כו' ולכן לא הצליחו. וכ' במד' ויעפילו שהביאו חשיכה כו'. כי מה שהי' מוכן להתגלות אור הצפון בא"י שהי' מוכן לכנוס בכלל נחלת ה' וע"י חטאם נחשך אותו ההארה. וכאשר ראינו בתחילת הבטחתו ית' לאברהם אע"ה לך לך כו' אשר אראך. כי כל נתינת א"י הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה' כמ"ש כי ימינך כו' ואור פניך כי רציתם. וכמ"ש כלב אם חפץ בנו ה'. וע"ז כ' בתחבולות תעשה לך מלחמה בתחבולות של מצות. ובאמת כל החטאים שנעשו באנשים הגדולים הי' מעין חטא אדה"ר שהלך אחר עה"ד. ועיקר הצלה הוא בביטול דעת האדם לרצונו ית'."

 

ולא רק כוח גשמי!

 

"וכמו כן י"ל בעסק המרגלים כי מסתמא אמרו אמת שנראה להם שלא יוכלו לעלות פי' מצד מעשיהם וזכיותיהם. אכן השי"ת הי' מכניסם בדרך נס וסיוע מצד הבטחת אבות. אך הם רצו להדמות ג"כ לאבות ולעשות הכל מעצמם וזה הי' החטא שלהם כי אין להתחכם על הנהגת הבורא ב"ה וב"ש:"

 

ובאמת מה אמור לקרות מבחינה פוליטית? איזה תיקון פוליטי יכול להיות? שיבואו כמה דתיים ויקימו מדינת הלכה על אפם ועל חמתם של החילונים ושל הערבים? מה אתה מציע לעשות במישור המדיני? ומה היחס בין האדם הפרטי שאינו פוליטיקאי לבין המישור המדיני? ומה הגיבוי התורני להצעות אלה?

וזה לא איזה מאבק או תחרות.
אבל הרחבה בעניין לא מתאימה בפורמט הזה ואני גם קצר בזמן.

וכן, למדתי.
ואגב, גם מרבנים חיים ממגוון מגזרים למדתי תורה (ומחשבה).
ודווקא מתוך הרבה הערכה וכבוד ולימוד מכל אחד כתבתי את הנ"ל.

וגם לא דיברתי על תלמידי תלמידי הראי"ה אלא על הראי"ה עצמו. וזה לא רק מה שהוא אמר, אלא הדרך העקרונית שהתווה.

לגבי הסוף- זה דיון נוסף. אבל אין קשר בין מה שהצעת (מדינת הלכה על אפם של החילונים והערבים) לתורת הרב או למה שכתבתי.

אם כך אשריך על ההכרעה

בתלמידי תלמידי הראי"ה כוונתי שאין תמימות דעים לגבי עצם שיטת הראי"ה עצמו ויישוצה בפועל במציאות שלא הייתה קיימת בזמנו

אם כך באמת איני יודע מה הפשט בהבאת הגאולה דרך המדינה. חיזוק לומדי התורה? זה ש"ס עושים גם בלי להיות ציונים בהגדרה

לכן איני חווה דעתי על גוף הדברים. גם אם לפתוח את דיון מאי ציונות כל מה שאני יכול לעשות זה לחקור את הדעות ולהביא צדדים לכאן ולכאן אבל לא להכריע.

במישור המעשי כל אחד מוזמן לעשות כפי מיטב הבנתו, או עדיף, על־פי רבו, אבל האמירה שלכל הדעות של גדולי הדורות יש מקום משלהן, רק שלא יחרגו ממנו, ורק הראי"ה זצ"ל סוף הוראה וממנו אין לסטות, רק הוא יכול להתוות דרך, כי אף אדמו"ר או גדול דור כלל לא מתקרב לרמה כזאת של צדקות וכלליות, מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום, סליחה, אני לא יודע עד כמה זה תורני.

שלא הבנת את כוונתי. וממה שכתבת עכשיו בפסקה האחרונה אני רואה שאכן כן.

באמת ממליץ ללמוד על הרב קוק ואת תורתו לאורך לרוחב ולעומק, ואז תראה את המיוחדות ברב. לא עוד דעה ושיטה, גדולה ככל שתהיה, אלא ת"ח שהקיף את *כל* השיטות, ומתוך זה (ובהתאם להתקדמות המציאות וההסטוריה) ידע שלכל דבר מקומו מחד אך איך לנהוג למעשה מאידך.

אגב, הרב גינזבורג פעם חילק את המגזרים הדתיים לפי הספירות (הוא כמובן שם את חבד באמצע, ספירת התפארת.. אבל העקרון זהה. שלכל דרך יש את המקום שלה).

שגאולה איננה רק עניין של רוח אלא גם של חומר.

בצבא עשו לנו שיחה מאד מעניינת
''האם יכול להיות שעם ישראל יגיע למצב שהוא עושה שואה לעם אחר''
התשובה והמסקנה שם היא מזעזעת
הם אומרים שכן, עם ישראל יכול להגיע למצב של רצח עם אכזרי כלפי עם חף מפשע והראיה היא שוטרי מג''ב שהרגו 26 ערבים לא זוכר באיזה כפר..
זה מזעזע הדבר הזה וזה בכלל לא מתקרב למצב שאולי אולי חס וחלילה נהרוג אנשים מתוך רוע כמו שהיה לנאצים..
אנחנו יהודים ואנשים אמת ויש לנו לב..
אבל דברים שקורים בהפגנות ובפינויים הם זוועה כל כך גדולה שאני מתחיל לפקפק בזה..
איך יוצא מיהודי כזה דבר? איך הגיוני שיש לב פועם בתוך ההתנהגות הזאת? איך?
כואב לי

תראה שרובם לא עשו את זה מרוע.
אלא מתוך רצון להגיע לעולם טוב יותר,
לתפיסתם הגנים היהודים הם גנים רעים שצריך למגר אותם.

כן.
זאת חשיבה מעוותת.
וכן הם טעו.

אבל חשוב להכיר את זה

זה אף פעם לא סותר את זה שצריך לעשות לנצאים גזר דין מוות לא?

והרבה פעמים הרמה שם לא גבוהה, זה לא מפתיע אותי.

אבל שמעתי המון שהעבירו להם את השיחה הזאת

ולכן יש הרבה מה לתקן

לא מפריע לי
מקווה שמישו יבין את כוונת הפריקה ולא רק יכנסו בי כמו תמיד..
ה' יאיר עלינו אור של גאולה בלב שלם של עם שלם בבניין שלם במהרה!

למה להתנהג כך כמו חיות?

כי אולי זה לא אנושי?

באמת קשה שיש אנשים עם ככ רוע בלב
קל שיש שם הרבה לא יהודים
עם היהודים זה באמת יותר מורכב לי
אבל האוטמט זה להתפלל שה ישיב להם כגמולם
ושנראה את זה
ובאמת שתבוא כבר גאולה

מבחינתי שוטרים כאלו הם בוגדים
וצריך להעיף אותם לעזה

אלא פחות שנאה
כאב יכול להוליד שנאה, אבל לא תמיד זה קורה

המזל שלך נוטה להרשיע: "אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא א"כ נעשה רשע מלמעלה" (בעל הטורים על הלוויים שהיו שוטרים על המשכן).
גם פסיכולוגית יש לך נטייה להרשיע, כי הכוח משחית.
אז דווקא שוטרים שמתגברים על זה, מגיע להם כל הכבוד.

לא איום, יותר כמו הערכה ולפעמים בושה שבאה מתוך הערכה(כנראה שזה בגלל שאני נותנת הרבה חשיבות לחכמה)

 

לא ידעתי שאפשר בכלל לעשות זה בפורום.
התגובה הפותחת נראית כמו תגובה מהשרשור עצמו והפותחת המקורית נעלמה. @משה זה בכוונה?

להפך, זה ממש ירשים אותי

אם אני רואה צורך להתחרות בו, אני מרגיש שהוא תופס את המקום שלי - אז תהיה לי קנאה כלפיו.
אם אני רוצה ללמוד כמה שיותר - אני אשמח מכך שהוא מחדש לי דברים

לפעמים יכולה להיות קנאה, לפעמים התרשמות ולפעמים אני אשוב שהבן אדם הזה סתם חופר, זה מאוד תלוי.

רק לגבי שם הניק- מישהו מנסה להתחזות ל @יעל מהדרום ??

משער שכולם יודעים מי זה.. אבל עדין...

לק"י

מי זה הכולם האלה שיודעים?
אני לא יודעת...

רק שלרוב גדולתו כנראה לא יהיה הרבה זמן בשבילי, הקטן.

אבל אני מבין את התחושה של איום, כי יש איזה פער בין מה שהייתי מצפה מעצמי לבין מה שניצב מולי ומראה לי שאני לא ממומש עד הסוף. (אז הפתרון הוא לנצל את הבן אדם, שיעביר לי כמה שיותר כדי שאתקדם בעצמי על ידי זה)

לק"י

גברת ניקית חדשה, זה קצת מחשיד שפתחת ניק זהה לשלי.
זה לא שם נפוץ או חלק מפסוק וכו', שזה יכול לקרות.

לבצק פריך בחתימה. ישר רואים.

אהבתי,
כמובן שצודק לגמרי

אנשים מפחדים מגאונים.

ואחד הגורמים הבולטים לכך זה שגאונים לא תמיד קולטים שלא כולם גאונים כמותם.

היית שם, בבית שלהם? או רק ראית באינטרנט?

"אל תגיד אוף, תגיד מזמור קוף (מזמור לתודה)"

אצלם אין את המשיכה לדת
שקיימת אצל דתיים לחילוניות אז האחוזים גבוהים בהרבה.

שהלכו כצאן לטבח?
שמעת סיפורים מהשואה? אין בכלל השוואה למה שהולך כאן.

וגם כאן מה הפתרון? לקחת אקדח וללכת לירות בכל ערבי שתתקל בו? לירות בכפרים שלמים של ערבים?
מה הפתרון שלך למצב העגום הזה?

אז אני שותק
כי לדבר לא יעזור לי

שותק כי מסביבי כולם
צועקים

ודם על הדלתות
ועדיין מתעקשים

שותק כי זה כבר לא משנה
מה הולך בפנים

שותק כי עייפתי מלנסות

שותק כי עוד ירייה סיימה חיים


ואם ישאלו למה עדיין שותק?

כי יש עוד ירייה בדרך ורק אלוקים יודע על מי..

אז אולי נשתוק
כי במעשים אנחנו לא חזקים

עם ישראל חי
ושותק



עכשיו הם חוגגים

@הפי

נדליק כמה נרות
ונתפלל ממש ממש חזק
אז המשיח יפול מהשמים וכל הערבים יחטפו פתאום התקף לב.



לפני שנלך לשבור להם את העצמות אנחנו קודם צריך להתעורר על עצמנו. יש סיבה לכך שבזמן האחרון המחבלים הולכים בכוונה למקומות של חרדים ודי לחכימא ברמיזה.

המדינה אמנם מלאה בכשלונות ומחדלים
אבל היא מסמלת את מה שלא היינו בשואה ובגלות במשך 2000 שנה.

א', אחד מההסברים לתפילה זה שאנחנו משתנים בעצמינו, עצם זה שאנחנו מרוממים את ה"חיי שעה" שלנו ומתפללים על דברים כלליים, זה עצמו מעלה את החיים שלנו ונותן להם משמעות גדולה. וזה לא סותר שצריך חשבון נפש.

 

מסכים שצריך השתדלות ולהילחם בהם בכל הכוח, זה רצון ה', אבל לזלזל בתפילה ובכוח הפעולה שלה, זה עצמו מראה שהמחשבה עצמה של ההשתדלות היא לא, "בוא נעשה רצון ה' ונהיה שליחים של ה' ונהיה ה"ידא אריכתא" של ה' יתברך בעולם", אלא יותר: "כוחי ועוצם ידי", במחילה על החריפות. אנחנו מאמינים בגאולה של "בעתה", של קמעא קמעא, של בדרך הטבע, "עני ורוכב על חמור" (לפי פירוש רש"י מדובר על איטיות והדרגתיות- בדרך הטבע), אך לא לשכוח שיש עוד אפשרות, "אחישנה", "ענני שמיא" (שלפירוש רש"י זה שהגאולה תגיע במהירות ובפתאומיות...), ועל זה חז"ל אמרו אפילו: "זכו". "ה' מוריש ומעשיר...", "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חיל", אנחנו צריכים להאמין בכוח ה' להפוך את המציאות לגמרי, וגם אם הכל רע וכמעט אין סיכוי, ה' יכול לשנות את הכל ולהפך הכל לטובה, ומצד שני, אם הכל מצד הטבע נראה טוב, ושיש בידינו הכוח, הכל יכול להתהפך חלילה, וזה תלוי במעשינו ובאמונה שלנו בה' יתברך. (ולפי המהר"ל לפעמים עצם חוסר האמונה והבטחון בה' יכול להוביל לפורענות ל"ע....). ואם האדם יחשוב "כוחי ועוצם ידי", ובעצם יחשיב את הטבע ואת המצב הגשמי, הרובים, החוזק יד וכו'...לעיקר ויתפוס ממנו, ה' יגיד כביכול: "כך אתה חושב? טוב, אז הנה נראה אותך כשאתה נתון לחסדי הטבע". (כך לפי הרמב"ם שלפעמים אדם נענש שהוא נתון לכוחות הטבע...).

 

בהקשר למה שאמרת על החרדים, האם אתה יודע חשבונות שמיים? מניין אתה כ"כ בטוח שזו הסיבה? הרב זצ"ל כותב במסע המחנות שהמצב הגיע לכך שכל ציבור מאשים את הציבור האחר, הדתיים אומרים, מי צריך לחזור בתשובה? "החופשים" (=החילונים). הם צריכים להשתנות, אנחנו בסדר גמור, אין לנו מה להשתנות. והחילונים אומרים, "מושג החזרה בתשובה שייך לדתיים, לא לנו". אולי זה דווקא כי יש יותר מדי שנאת חינם לחרדים? להגיד שיש פה עונש לחרדים זה להגיד שהעונש הוא לחרדים ולא לעם ישראל, וח"ו להגיד את זה. יש פה משהו כללי שקשור לכל הציבור, והוא צריך לעשות חשבון נפש. אם יש לך ביקורת על החרדים, תגיד. אבל להכריח שזה העונש, מה פתאום. זה מזכיר לי את החרדים שאמרו שהשואה באה על כך שדיברו בבית הכנסת. מלבד שזה מצחיק לחשוב שהשואה הייתה עונש לדיבור בבית הכנסת, עצם העקרון שאנשים אמרו בכ"כ הרבה בטחון עצמי שעל זה באה השואה, זה דבר לא נכון, אתם יודעים משום מה הגיעה הפורענות? מכיוון שאין לנו דרך לדעת, ומצד שני אי אפשר לצאת בלי לעשות שום דבר ובלי להשתנות מאותם אירועים, כל אחד צריך לעשות חשבון נפש ולהשתנות במשהו שלא היה בו טוב, אבל לא להעביר את האשמה לאחרים. אם יש אפשרות גם להוכיח ולשנות את מי שחושב כך, וע"י להחזיר אותו בתשובה, מה טוב.

 

נ.ב. אני מודע לכך שהיו כאלו שהסבירו שהשואה הגיעה על זה שעם ישראל לא עלה לארץ, אבל א', זה על דרך האפשר, ב', אלו רבנים גדולים שקצת יותר מבינים בחשבונות שמים מאיתנו, ומי אנחנו שנגיד את זה מעצמינו. ג', כנראה זה יותר מסתבר להסביר שהשואה הייתה על חוסר ציונות, מזה שהגמרא בכתובות קי"א שהביאה את שש השבועות, בין היתר אחת מהן היא שלא ירחיקו את הקץ (או ידחקו, יש שתי גרסאות, הגרסא שמופיעה בגמרא היא ירחיקו....), והכוונה שאם תגיע העת לעלות לארץ, אם לא יעלו, ה' ח"ו ל"ע יתיר את בשרינו כצבאות ואיילות השדה. אז פה יש סיוע מהגמרא לכך, אבל לא אמרו את זה סתם מעצמם.

ופעם הבאה
אשמח אם הדמגוגיה תהיה במינון מופחת.

לא אמרתי שזב עונש לחרדים אל תכניס לי מילים

מחילה ממש, לא התכוונתי. מקווה שתבין, אני בן-אדם ולפעמים נסחף, אבל זה קטנות, העיקר זה תוכן הדברים.

 

אה, מחילה, אז לא הבנתי את דבריך. למה התכוונת?

גם אני מבקש סליחה ממכם
קשה לי במצבים כאלה ואני פורק את זה כאן, וזה ממש לא תקין..

בלי קשר, תמיד צריך להגן על עצמך אם אפשר

אבל צרות זה משמים, וכל שכן כשהמציאות חזקה ממך כנראה שמשמים רוצים הכנעה

כי הרמזים שלך מאד לא..

אם אין לך משהו חכם לאמר, עדיף שלא תאמר כלום.

במיוחד לא בנושאים כאלה.

@מפוצלשת(:

מה הוא רומז?

אני מבין שזה משגע אתכם התגובה שלי אז רק תבינו, אני לא קורא למלחמת אזרחים ולא לפיגועי טרור נגדיים או תג מחיר.. רק מבטא כאב גדול שהמדינה לא פועלת בכוח אמיתי כמו שצריך באמת..
ולדעתי האישית וכניראה המאד לא פופולרית - לא משנה כמה יהודים מתים. שש מליון או ''רק'' שיבעה. יהודים זה אותו שורש נשמה והכאב הוא כאב והמלחמה שיש לעם ישראל לעשות היא מלחמה ואני כואב את זה שהמדינה לא מגיבה במלחמה כוללת על כל מי שבצד השני ומחסלת אותם עד חורמה כמו שמצופה למדינה שהיא הסימן לכך שאין עוד שואה..
מקווה שאני מיישב את דברי על ליבכם ואם לא, בבקשה אל תתווכחו איתי כי אני לא אגיב עוד ולא רוצה לעורר פה ריב ושנאה..
מוזמנים בשמחה לדבר איתי בפרטי ואשתדל לענות להכל..
@פה לקצת
@ekselion

לא באמת

לא מפרישים מפירות שחנטו לפני, על פירות שחנטו אחרי...

אפילו לא זכרתי... חשבתי הוולנטיין היום🤔

תכלס את שניהם אין לך מה לחגוג
אם אינך משתייך לנישה ספציפית.

אחר כך נזכרתי בזה...

כשאני לא בגן אני לא עוקב, חחח

במקרה היה לי שיעור תורה באותו היום

ב6 ליולי.

לגוגל- הגיוני שכן

נטפליקס התחילו תהליך של מניעת התחברויות פיראטיות דרך זיהוי ip

יש שם איזכור לip?

הולך ועולה עד איזור ה10,000
אני קניתי גיטרה מהטובות ששמעתי והיא עלתה 400

לק"י

גיטרה שנשמעת טוב, אבל מהזולות שבהן.
כמה מאות נגיד.

גם ב500 - 600 יש הכל חנות

בכל חנות כלי נגינה שתגיעי ידעו להמליץ לך בדיוק לפי הסכום שמתאים לך

אני חושבת שאפשר למצוא גיטרות שהן סבבה באזור ה500 פלוס-מינוס.
הקטע בדברים האלה זה שעפ''י רוב, כשתשמעי משהו איכותי (וכתוצאה מכך יקר) יותר, הזול כנראה יישמע פחות סבבה..(;

חברות- ימאהה, אדמירה, אלהמברה. לא יודעת האם/מה יש להן בטווח המחירים הספציפי הזה..

Yamaha C40 / C70

לפני שקונים גיטרה במחיר מלא
במיוחד עבור מישהו שרוצה להתחיל ללמוד
כי לפעמים אחרי כמה נסיונות נוטשים את הגיטרה ואז היא סתם עומדת בבית

יש לרב ראובן ששון סדרה ושיחות
לרב יצחק חי זאגא (לא יודעת אם על החיים בכלל,אבל כן על נושאים כמו מהות/שורש השמחה, ממילא זה נוגע בשאר תחומי החיים וכו')
יש את הרב יהושע שפירא שלדעתי גם לו יש ספרים ושיחות.

יש זאנר של ספרים שבאופן יחסי עוסק בעבודת ה' של ימינו.. עוסק בהתמודדיות של הדור שלנו. בשאלות של הדור שלנו..
בסוגיות שעולות על סדר היום..

רבנים שנמצאים בפייסבוק ולרוב הם לא מהמגזר החרדלי יכולים לתת דעתם על אירועים שונים וסוגיות שונות שמתרחשות כיום.

פודקאסטים שונים שגם עוסקים בשאלות וסוגיות שונות.. לרוב הם של הציבור "המתון" יותר ..

כמו כן, החיבורים שהזכרתי הם דוגמא לחיבורים שאומרים בא נדבר על היהדות, התורה בעת הנוכחית..

אני קצת מרגיש שחסר לי התייחסות כזאת מהרבנים החרדליים..

ועל זה אני שואל א. איפה אפשר למצוא התייחסויות של ת"ח מהציבור התורני הדתי לאומי לכל מיני אירועים, סוגיות וכו בימינו ..

ב. האם בכלל טענתי נשמעת לכם ויש לכן מה להוסיף או לחלוק עליה..

שוב תודה. ותודה ל@נפש חיה. שתגובתה אותתה לי לחדד את הטענה...

הרב אוּרי שרקי (פודקאסטים, שיעורים ביוטיוב, תכניות בכל מיני מקומות, כמו לדוגמא הרב והפרופסור....).

הרב שלמה אבינר. מלא ספרי שותי"ם, שיעורים שמעביר וכו'...(אם כי לא בטוח שזה הסגנון שאתה מחפש....).

הרב אליעזר קשתיאל (יש לו ספרים וסדרות שיעורים על צניעות, אם כבר הזכרת נושא ספיציפי...).

הרב יהושע שפירא.

הרב דוד אמיתי (שיעורים הכי פרקטיים שיש, ספרים אין הרבה/בכלל....).

הרב דרוקמן (אם כי לא מספיק מכיר את הספרים שלו עדיין....).

לא עולה לי עוד, אבל יש עוד הרבה....

הרב שרקי ממש לא קווניק, וגם לא קרוב לשם.

רבנים מהציבור החרדל"י או כל רבנים שלא היית מתייג אותם בציבור המתון. הרב שרקי וודאי שמרן.

תלוי את מי שואלים, יצא לי כבר לומר לקווניקים אימרות שלו והם זעו באי נוחות. וזה דווקא בגלל שההשקפה שלו ביחס אליהם לא שמרנית בכלל, ויש לי תחושה שאם מישהו אחר היה אומר את הדברים הם היו יוצאים נגד זה, הם פשוט די מכבדים אותו. גם לא הייתי אומר שהוא ליברל כי מבחינתו הלכה זה הלכה, פשוט ההשקפה שלו כלכך חדשנית וחותכת שקשה לומר עליו חד משמעית שהוא שמרן

וגם ההר-המורניקים, כמו שאמרת, מכבדים אותו. אם מתייחסים לתוכן של ההשקפה שלו זה לא כזה חדשני, הוא פשוט שילוב של הומור, ידע נרחב, רטוריקה שפשוט סוחף, ואז אם אתה מזדהה איתו, הכי טוב, ואם לא, אתה חש מאויים במקצת. (וגם אם אתה רק מצטט אמרות שלו, הן יכולות להיות שנונות וחדות באופן כזה שגם יפעל את פעולתו על מי שזו לא התפיסה שלו....). ברור שאפשר להגיד שהוא שמרן. ושוב, שים לב לדברי פותח השרשור, הדבר היחיד שלבסוף הוא אמר שהוא רוצה זה רבנים שלא מתוייגים כליברלים, גם אם הם לא בדיוק קווניקים....

אמרתי את זה כי בסקאלה הוא די על הגבול אבל עדיין בתחום השמרני, מעבר לו זה כבר ליברליות.
קצת חולק עליך בעניין הרטוריקה והחוש הומור, זה הרבה יותר מזה

לא אמרתי את זה בדווקא, אשמח לשמוע מה זה חוץ מחוש הומור ורטוריקה....

מדבר המון על הפרוגרס בצורה עניינית מאוד, כלומר, לא רק מהמקום הדתי, אלא גם מתוך מקום אובייקטיבי. מדבר גם על היחס בין דתיים לחילונים במקומות עבודה. ובטוח שהוא מדבר על עוד דברים שקשורים לאתגרי התקופה

לרב דרוקמן יש ספר שעוסק בענייני השעה לנוער. כדרכו זה בצורה פשוטה וברורה עם מסרים חינוכיים מובהקים.
לרב שטיינזלץ (שקשה לתייג אותו) יש ספר שיחות שנקרא "בלב פתוח" שממש עוסק בכל הסוגיות האישיות, החברתיות והתרבותיות היום מזוית שאולי לא בהכרח מבית מדרשו של מרכז הרב אבל בהחלט לא ליברלי וגם לא בעל ניחוח חרדי. הייתי לחשוב שמישהו המיינסטרים הדתי לאומי כתב אותו. ממליץ בחום.

ואתה צודק בשאלה שלך, זה יכול להיות מצביע על עמדה מסויימת.

אמר שהוא נזכר בתפילת יו"כ בחסידות.

אבל זה לא אומר..

בכל מקרה ראיתי ושמעתי את סה יותר מפעם אחת וזה מרגש כל פעם מחדש

הלואי שכבר מזמן ממשלות ישראל היו נוהגות כך, נראה לי שהיה אפשר לחסוך ככה בהרבה דמים.
גם אם אלה סעיפים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים ולא "היה אמור" להישפך דם לביצועם, אני חושבת שמוראלית במלחמה נגד הטרור זה משמעותי מאוד ולהציג את זה ככה לעיני העולם זה גורם הרתעה מכריע בעיני.
ואדרבה, זכות הזריזות להסדרה אחרי הרצח תעמוד גם היא לזכויות הקדושים.

ואם עדיין זה לא מתיישב על ליבך, ובעיניך זה שימוש ציני, אז הלואי שנזכה לתגובות ממלכתיות מכבדות ומייקרות ומרתיעות לכל הדעות. שנתבשר בשורות טובות.

זה החלק המשמח שבזה
אבל אני חושב שזה מטשטש את התגובות האמיתיות שצריך לעשות..
זה לא מה שימנע רצח ולדעתי מנסיון אישי זה לא מה שמפריע להם ולפעמים אפילו רק מרתיח אותם.

הרי בשורש מה שהם רוצים זה מלחמה כוללת שתעיף אותנו וככל שנעשה דברים כאלה הם ילחמו חזק יותר.
לכן רק יד קשה אמיתית תוריד אותם

*לטובת מי שרוצה ללכת לנחם*

משפ' פלאי יושבים שבעה על 2 הילדים הצדיקים שנרצחו בפיגוע בערב שבת

ברחוב מינץ 41 רמות ירושלים
הקימו אוהל בחניה
שעות 10:00-14:00 ו17:00-22:00

בשורות טובות.

לפחות בתקופה הזאת של העולם
אבל לקיחת לקחים,
מה לומדת מזה להבא,
מה זה אומר לגבי
ובמה אני יכולה להשתנות כדי שהמציאות תהיה יותר מתוקנת וטובה, זה כן.

(גם אם זה משהו שקורה לי בפרטי וגם אם זה משהו שקורה בעולם בכללי(אפילו לפרט)
ונחשפתי אליו)

כמובן שאני לא מנסה להסביר לפרטים כי אין לי מושג

אבל בגדול הרי כשאני קורא בתורה וחז"ל על כל אחד שמת לפני זמנו (אפילו צדיק גדול) כתוב איזו סיבה למה זה קרה לו.. אז למה שפה פתאום לא תהיה סיבה

ראשית אגיד את השקפתי הכללית ביחס לנושאים האלה,

מצד אחד צריך לפתח חוסן נפשי מסוים, צריך להחדיר ללב את האמיתות שלא הכל בשליטתנו, לא כל מה שמשבש לנו את התוכניות הוא סוף העולם, וגם לא כל מה שנראה רע הוא בהכרח סוף העולם,

ומהצד השני לא ניתן להתכחש לרגשות האנושיים הבסיסיים, אי־אפשר להגיד על הרע והעצוב שהוא טוב ושמח, כן אפשר לנסות להתבונן בכך שזאת אחת מדרכי ההנהגה של ה' בעולם (מידת הגבורה כו'), אם כי שוב, לא תמיד ניתן "לעבוד על עצמנו" ובמקרים כאלה זה רק להסתפק באמונה פשוטה

ביחס לתאונה שהייתי בה, מה הרגשתי בו ברגע - כלום, כמעט אדישות צינית, והרבה בושה על כך, מצד אחד הרגשתי הכי קל בעולם להגיד לעצמי איך שזה השגחה ואמונה פשוטה וכו' ומצד שני כשראיתי פצועים קשה לא ידעתי אם אני רציני או מבולבל או מזייף או שבאמת צריך להיות כזה סטואי רגוע ועדיין אין לי תשובה על זה.

המון רעיונות למה הרע קורה בכלל ואפילו הסברים למקרים פרטיים של אסונות.

כשקורה דבר רע, אז רעיונות צפים מתוך הלימוד שמנסים לתת הסבר למציאות הרע. גם חשבון נפש מתעורר בין כשקורה משהו אישי, בין כשקורה משהו לעם.
מתוך ההסברים והחשבון נפש עולים נימוקים, אבל עדיין קשה מאוד לדעת בדיוק למה.

כשקורה משהו טוב (חתונה, לידה, ועוד הצלחות ודברים טובים), אנחנו נותנים הסבר או שה"הסבר" הוא שאנחנו לא יודעים?

נראה לי שרוב ככל האנשים לא מחפשים הסבר.

הסבר אתהה מחפש רק כשאתה חושב שאתה יודע מה היה צריך לקרות, וזה לא קורה. אם אין לך דעה על העולם- אז אתה לא מחפש הסברים לדברים.

דבר ראשון אני שמח לבשר לך ששום דבר לא הולך להשתנות בהקשר הזה גם אחרי התואר / מקצוע / מציאת עבודה.

בחיים הגשמיים מאוד קשה להרגיש רוחניות וגם קשה לראות "הישגים" רוחניים. בתור אנשים קל לנו יותר למדוד דברים לפי מדדים חיצוניים כמו הספק בלימוד תורה, כמות זמן שמוקדשת לעבודת ה', אבל דווקא על העניינים החיצוניים לא תמיד יש לנו שליטה וזה דווקא יותר מתנה מה' (עבודת מתנה אתן את כהונתכם).

לכן ראשית צריך להתנתק מהמדדים החיצוניים האלה, לוותר על "הישגים" ו"השגות" (זה לא אומר לוותר על רצון ורצינות), ולעשות מה שאפשר עם מה שיש, והאמת שאפשר לעשות הרבה - איך התפילה שלנו נראית? איך הנחת תפילין שלנו נראית? האם יש לנו שעות מתות להקדיש להתבוננות / לימוד כו'? פשוט לחקור במבט בוחן את סדר היום ולראות איך אפשר להכניס יותר עבודת ה' פנימה, אם בכמות אם באיכות,

בסופו־של־דבר לא הלימודים ולא העבודה הם פסגת החיים ועבודת ה' בעולם (הגם שיש בהם חובה וערך)

אני חושב שזה מתבטא בהבנה שאנחנו מנסים לעשות טוב כי ריבונו של עולם רוצה שכך נפעל.
זה בהקפדה על תפילות ועל ברכות שבהם אנו מכירים שהוא הנותן לנו את מה שזכינו לו.
זה בהקפדה על המצוות כי אנו מצווים ואוהבים אותו.
זה בלימוד תורה לפעמים כי זה חשוב למרות הקושי.
זה בהשקעה בלימודים כדי שנוכל להתפרנס ולא להסתמך על אחרים, וגם נוכל לעזור לאחרים.
זה בלהיות בני אדם טובים המקדשים שם שמיים, בכך שאנו אהובים על הבריות.

ה' ברא אותנו בני אדם עם צרכים, לדעתי המדהים הוא להצליח לפעול בדרך שה' רוצה גם כשאנו עסוקים מאוד.

ההבנה שכרגע התפקיד שלך בחיים הוא להיות סטודנט. משמע, ללמוד פחות תורה ובמקום זה להשריע בלימודיים ולהיות טוב במה שאתה לומד / עתיד לעבוד בו.
כמובן, לקבוע עיתים לפי היכולת ולקיים את כל החובות והתפילות.
זו הדרך הנכונה (גם למי שבחר להיות כל החיים בבית המדרש, לדעתי), ובכל פעם שעולה שאלה על עבודת ה' האישית אפשר לתזכר את זה שזה המצב הנוכחי ופה ה' רוצה שתשקיע. אפשר גם למצוא איך להגדיל את עבודת ה' בתוך המסגרת הנתונה, אבל בעיקר לא "להתבייש" שאתה כאילו פחות טוב ברוחניות בגלל שאתה עוסק בחיי שעה.

יש מוקומות שבהם יש מתח רוחני גבוהה - תורה, תפילה.. מתעסקים ממש בדברים נעלים וגבוהים. העחסוק ביישובו של עולם הוא גם חשוב אך הרבה פחות ע6צמית והרבה פחות נוגע בערכים הנעלים בצורה ישירה.

אפשר לחשוב על כך - הציפייה ביחס למתח רוחני? לא רק בתקופת מבחנים.. גם בחינוך ילדים, למשל, לא כל העניינים שכרוכים בכך הם משרים את האדם העוסק בהם במתח רוחני גבוהה. אך הם חשובים ללא ספק ובטח שמשרתים את המטרה של הקודש. מה הציפייה מצידו מבחינת התחושה בחיים היום יומיים והיותר 'אפורים'?

לדעתי דווקא עכשיו אתה נמדד.
לא כשהיית בישיבה בלי דאגות והסחות דעת.

ה10 דקות של התורה הזה ביום ככ מתיש מבחינה חומרית,הוא לדעתי הרבה יותר משמעותי מ10 שעות לימוד תורה בישיבה

לפום צערא אגרא
מה גם שברור לי שמעצם השאלה בטח היית רוצה הרבה יותר להיות כרגע במסגרת תורנית.
תכלס, החיים האלה של חומר וקודש הם הם התורה באמת. כי אתה מביא לידי ביטוי את מה שלמדת וחיי עם זה כפשוטו.