שרשור חדש
שלטים ליד המיטה בישיבהמסיבת ישרים

יש לי ליד המיטה בישיבה לא מעט שלטים שתליתי.

מ"אין משבר בעולם" עד פסקה של הרב וולבה.

בא לי להוסיף איזה משפט מוטיבציה... 

יש לכם משפטים מגניבים שאתם ממליצים להוסיף לאוסף?

זאת היתה וונדר וומן!!Lia
בנות אתן מכירות את החנות הזאת?הפי
עגילים - עגילי חישוק | עגילים צמודים | עגילי זהב וכסף - Sapporo

אני לא מכירה ויש שם דברים חמודים וזה זול
מידי? זה אמיתי?
אז אף אחת לאהפי
קטע אף אחת לא מכירה
לא מכירהאני:))))

זה נראה שהם העיתקו את השם מספורה..

אני מכירהעוצמה..

לא יצא לי לקנות כי נראלי שהרבה מהתכשיטים שלהם לא כמידים במים.. אבל כתוב שם את יכולה לבדוק

מעניין אותי אם זה פשוט אתר מהימןהפיאחרונה
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך י"ג באייר תשפ"ג 01:57

אז לא הבנתי איך את מכירה(:?

לא משנההרמוניה
ראיתי שערכת. אז ערכתי גם...אני77
פשוט זה תכלס משהו אישיהרמוניה

אם אני רוצה לקבל תשובה רצינית עדיף לשאול רבנית

אבל אם מישהו הספיק לקרוא ויש לו תשובה כזאת שיכתוב לי בפרטי אני אשמח

הרמוניהאני:))))

תראי מה כתבתי לך בפרטי

אני משום מה לא מקבלת התראות על ש"אהרמוניהאחרונה
משה תודה על העדכון באפליקציה!חדשכאן

שכוייח!

לכל העולים למירוןאוי טאטע!
נפתח עכשיו המכירות כרטיסים להילולא בטיקצאק
מירון אתר הרישום המרכזי תשפ"ג - טיקצ
הכרטיסים נחטפים שם בטיל
אז כדאי להקדים
לא מדויקultracrepidam

מה שלכאורה כתוב/רמוז בגמרא זה שהתורה התירה (וחייבה!) את עבודת המקדש והקרבנות מתוך אותו יצר

(בדיוק כמו שהתורה התירה ורואה באור חיובי את קיום העולם מתוך יצר העריות)

ההורים שלימבולבלת מאדדדד
הם לא משחררים. בעיקר אמא שלי. פשוט לא.
ודי, זה כובל מדי. אני לא יכולה לצאת בלי להגיד להם לאן ועם מי ומתי חוזרת!!
אני אשכרה צריכה לבקש רשות על כל דבר קטן!!
אני כאילו בחופש עכשיו, אבל לא באמת יכולה לעשות מה שאני רוצה. אני ילדה טובה מדי.
ברגע שאני עושה משהו שלא תואם לגמרי לבית, אני כאילו מתמרדת.
הם רוצים שאעשה מה שהם רוצים, אבל שזה יהיה הרצון שלי.
זה פוגש אותי בהרבה מקומות. אבל התפרץ שוב בשבת.

אז אני עושה דברים שאני רוצה, ומסתירה מהם. אבל לא כל דבר אני יכולה. ואני כבר לא ילדה קטנה!! למה אני צריכה לבקש רשות לצאת מהבית???
ואפילו בנוגע לדייטים, כמובן שכל פעם הייתי צריכה להגיד לאן בדיוק הולכת ולעדכן כל כמה זמן.
ולמה אני צריכה לשמוע רק הצעות שהם רוצים??? זה בחור שאני אצא איתו! לא הם!! וזה לא שאני עושה דברים באופן בוטה נגד הבית. רק אחרת משהם רוצים וחושבים!!


זהו. זו היתה חצי פריקה חצי בקשה אם יש למישהו עצה איך מתמודדים במצב הזה... כי באמת שמורכב לי מדי כבר.
להתמלא בערך עצמךהסטורי
לעבוד על הביטחון והמקום היציב הפנימי שלך (לדוגמא - לשנות את החתימה).
מתוך כך להודיע להם בצורה מכובדת ונעימה, אך ברורה - שאת מאוד מעריכה את הדאגה שלהם ואת כל מה שעושים בשבילך, אבל בדברים שנוגעים לחיים שלך, את קובעת בעצמך!

מעבר לכך, אולי כדאי להתייעץ עם רב, מה נכלל בכיבוד ומורא הורים ומה לא נכלל בזה. (בפשטות, כל מה שתארת, לא נכלל בזה).
בלי ציניות: אבל כמה כיף שיש לנו הורים שיטרידו אותנאביי

לפני כמה שנים בחורה שאני מכירה יצאה לדייט - אחת בוגרת וחכמה גאון על שכולם מכירים אותה עם בחור מניפולטיבי ומסריח שיצר לה נזק רגשי בחודש שלקח יותר משנתיים לתקן. בחורה שעברה את גיל ה 25 ולא קל לתמרן אותה

אז כשההורים שלך מתעניינים העולם הדייטים שלך זה כי הם יודעים שיש חלאות חוץ, אנשים מטומטים, אנסים פוטנציאלים.. רוצה לשמוע עוד?

ובנינו, אפילו אני חושבת שצריך לידע מישהו אחד כשאתה הולך לפגוש אדם זר שמעולם לא פגשתה שיכול להעלות תמונה של מי שהוא רוצה באינטנט ולשפוך איזה מידע שנוח לו.

והמיקום, במדינה שלנו אין באמת מקום שהוא בטוח לחלוטין.

בכללי, תמסרי להורים שלך את הערכה שלי. סך הכול זה אומר שהם עושים עבודה טובה ומשתדלים לשמור עלייך.

 

מתבגריםחדשכאן
בהצלחה!
למה שלא תעברי דירה?פשוט אני..
תראיהפי
גרתי כמה שנים מחוץ לבית וגם בבית
שגרתי מחוץ לבית לא היה להם באמת מושג מה אני עושה 24/7 כי זה בלתי אפשרי ..
שחזרתי הם הרבה פעמים צריכים דיווח
להגיד לך שאני עפה על זה? לא
להגיד לך שזה מפריע לי? לא
מצד שני שלא גרתי בבית זה הרגיש לי חסר ולפעמים מפחיד
12 בלילה לא תמיד את עם עוד מישהו בדירה מישהו דופק לך בדלת ..
אני פחדנית
קיצר לכל דבר יש יתרונות וחסרונות
החוכמה היא לנסות למצוא איזון אם את נשארת בבית אין טעם שתסבלי ואם את יוצאת תנסי באזור שאת מכירה או חברות שמכירה או דירה שמכירה
אני לא מוצאת הבדל גדול בין לגור בבית או בחוץ
חוץ מזה שבבית יש יותר רעש יותר אוכל ויותר אוירה של בית? ובדירה יש יותר חופש .. מחשבות על החיים .. והרבה הוצאות

אה רגע מזה אומר לבקש רשות לצאת מהבית?
הם מביאים לך הצעות? לא הבנתי כלום
טיפ .. לפעמים צריך לשים גבול מאוד ברור
אבל לדבר עליו שרגועים
אופציה של לגור מחוץ לבית לא קיימתמבולבלת מאדדדד
לא מתאים לי. ואני צעירה בשביל זה.

פשוט הם מגבילים אותי מדי. וקשה לי ככה
מזה צעירה?הפי
יש אולפנות נחשבות מאוד עם פנמיה.. או מדרשות או שירות וכו
גרת כמה שנים מחוץ לבית? 🤔חדשכאן
אגב, כש לא ש
כןהפיאחרונה
3 בערך איפה כתבתי ש טוב הנה כשבבית
חנות לאביזרי ספורטנועה גבריאל
מישהו מכיר חנות שיש בה אביזרי ספורט ביתיים איכותיים ובמחירים טובים?
או אתר אינטרנט או באיזור ירושלים..
תודה!
מכשירים? או שגם ביגוד תופס?נע"ג האגדי
יש בתלפיות באחד הקניונים חנות עודפים של נייק..
ובכללי יש את דקטלון, המבחר לא גדול אבל לרוב זה במחיר זול או סביר
לא בגדים,אביזריםנועה גבריאל
גומיות וכאלה..
בדקטלון יש קצת מהכלנע"ג האגדי
גומיות נראה לי שראיתי באחד הסטוקים. שווה בדיקהיעל מהדרום
אבא שלי חולה על דיקטלוןחושבת בקופסא
חנות ספורט וציוד שטח.
אומר שהכל שם איכותי ובמחיר טוב. יש להם סניפים בכל מימי מקומות בארץ.
שיהיה בריאבן מערבא


אמןחושבת בקופסאאחרונה
שיין😅ספסלים
אני הזמנתי משם גומיות, הגיעו באחלה איכות והמחיר משם מצחיק. סט של 5 גומיות ב19₪ אם אני זוכרת נכון.
אם יעניין אחפש לך את הקישור

ובכלל, אם יש לך משהו ספציפי שאת מחפשת, שווה לבדוק שם.
החיסרון זה שבשונה מאתרי ספורט, זה לא נותן לך רעיונות למוצרים אלא את צריכה לחפש את מה שאת רוצה..
בנות שהולכות למועדוניםמנחםמנחםמנחם

אני משער שבמועדונים יש הרבה הטרדות מיניות ועד לדברים יותר קשים (כמו שמתפרסם מדי פעם בעיתונות). אז למה בנות הולכות למועדונים, רוקדות ומצליחות להנות ולהרגיש טוב כשיש את החשש התמידי הזה?

אני מבין שאוכלוסיית הפורום מן הסתם לא כל כך מהסוג שהולך למועדונים, אבל אולי בכל זאת יהיה למישהו/י תשובה לשאלה הזאת.

תשאל את מי שהולכת למועדונים 🤷‍♀️פה לקצת
אגב, את החשש הזה יש בעוד מקומות חוץ מבמועדונים. אז מעכשיו נשים צריכות להסתגר בחדרן?
לא בחדרןחדשכאן
במטבח
באמת זה יותר מועיל, תודה על הדיוק!פה לקצת
כי הן רוצות צומי. הראש שלהן פחות עובד לראות אתחסדי הים
הנולד.
הבנות של המגזר הכללי יורדות מדחי אל דחי לצערינו הרב. הן שטופות מח מהמדיה החברתית. חושבות שמה שנוצץ ושחצני זה מה שיקדם אותן בחיים. אוהבות את הרגש שכל הגברים רוצים לרדוף אחריהן וזה מביא אותם למחשבה שהן הפרס המיוחד שכולם מחכים לזכות בו. זה מנפח להן את האגו והן חושבות שלהן מגיע הכל בלי לעבוד או להתאמץ, וכל הגברים צריכים לשפוך עליהן כסף, מתנות ופינוקים.

זה קורה גם בציבור התורני, אבל בגלל שלרובן יש ראש על הכתפיים אז זה פחות משפיע, אם כי זה יכול להשפיע באופן עקיף.
כל אחד והדרך שלו למשוך צומי...פה לקצת
נראלי הן יעדיפוהפי
צומי מבחור מלומד בספריה
ולא מבחור שרוקד מקרנה
אולי את חושבת עליהן מתוך הפריזמה של עצמך. חסדי הים


(מה שאכתוב עכשיו לא מכוון אלייך בשום צורה כי אני לא מכיר אותך בכלל בכלל ואת לא נשמעת כאחת שמחפשת צומי. אני כותב בכלליות)
עדיין יתעצבנו עליי אבל אכתוב וזה כתיבה בצחוק.
אם שמים בחורה נורמלית דתייה על הסקאלה של:
100-0 של רצון לצומי, זה יצא בממוצע בערך 30, שזה טבעי.
אם שמים את הבחורות שהולכות למועדונים זה יצא בממוצע בסביבות ה90 ואולי מעל.
אני לא מסכימההפי
אני אוהבת צומי במידה כל בן אדם אוהב צומי
השאלה ממי
הרגע אמרתי לסבתא שלי שאני רוצה יותר צומי ממנה

אתה מתכוון צומי מבנים זרים? זה עולה לבנות על העצבים לפעמים
לא. התכוונתי בכלליות צומי מאנשים.חסדי הים
את צודקת שזה עוד הבדל שלא פירטתי, שאצל דתיות תורניות זה מכוון למנעד יותר רחב של אנשים, ואצל ההולכת למועדונים זה מכוון יותר לבנים זרים, והם יכולים לדרוך על המשפחה שלהן רק בשביל איזה בן.

(שלא נדבר על מקרי רצח של משפחה בשביל בנים, שלא אעלה את הסרטונים לפה)
אין צורךהפי
כן אולי
פייייייי איזה לימוד חובה על עם ישראלפשוט אני..


כמו שכתבה "פה לקצת"מבקש אמונה

כל אחת תגיד לך שהיא רוצה להנות, וזה שיש כמה מטרידים היא לא תישאר בבית בגללם.

 

אגב, כשהייתי חילוני והלכתי למועדונים בעוונותי -גם כמעט כל מסיבה נגמרה בדקירה

אז אומרים "למה שזה יקרה דווקא לי אני אתרחק ממכות"

איפה זה בעוונותי ? אז למה לא הלכתבן מערבא

למועדונים במקומות אחרים ?

זה מקום בת"א מבקש אמונה

מאיפה אני יודע איפה הולך להיות מכות

למה שבמקומות אחרים יהיה אחרת...

כנראה המכות היו בגללךברגוע
חחחמבקש אמונה

לפי מה ששמתי לב זה כמעט תמיד היה בגלל בחורה

הבחורה הרביצה למישהו? חושבת בקופסא


לאהפי
הם רבו עליה לא קרה לך?
שבנים יריבו עליי עד כדי מכות? לא חושבת בקופסא

אולי כי אני מבלה בחברה נפרדת, וקשרים שהיו לי היו דרך צד שלישי ולא בהיכרות ספונטנית.

בכל מקרה בחור שהדוגמה שלו לקשר זוגי היא טקסי חיזור וביסוס שליטה של קרנפים ואנטילופות הוא לא ממש הטיפוס שלי.

זו אומנות שבנות עושות. בדיוק היום שמעתיחסדי הים
בחורה שמתקשרת לאקס שלה כדי לסכסך בינו לבין החבר הנוכחי.
קרה ליהפי
2 בנים שאני לא מכירה בארוחת בוקר בבית מלון
לא שמתי לב רק המשפחה שלי צחקה ואז סיפרו לי
אחד בהה בי והשני נתן לו סטירה שאני בחורה דתיה ואז מכות ..
לא יודעת מה הלך שם מה אכפת לי אגב הייתי ממש מכוערת באותו יום ירדתי עם דיסני לחדר האוכל לדעתי
חחחח קורעמבקש אמונה

מה זה דיסני? פיג'מה?

אני לא הולכת עם מכנסייםהפי
אבל לבוש לא יפה ולא מטופח הייתי נראת בת שלוש
אגב באמת לא הבנתי למה מעולם אי אפשר להיכנס לחדר אוכל אחרי עשר
מישהו צריך לעדכן אותם שיש אנשים שקמים בעשר
צודקתמבולבלת מאדדדדאחרונה
בחופש, כל שעה שהיא לפני 10 היא לפנות בוקר. בבתי מלון לא מבינים את זה...
טוב, זאת לא סיטואציה מאוד נפוצה...חושבת בקופסא


אה לא?הפי
(;
חחח גדולאלפיניסטית


אגבמבקש אמונה

באמת פעם אחת מישהי באמצע המסיבה באה להרביץ לבחורה שהכרתי כי שתיהן רצו את אותו בחור.

ההיא התקשרה אליה מחסוי לברר איפה היא והביאה חמולה של ערסיות

אל תשאלי איזה משיכות בשיער היה שם. 🙄

בנות לא מרביצות אף פעםהפי
הן שופכות מים ובורחות
את חיה בחברה טובה חחמבקש אמונה


זה נכוןהפי
קרבות גלדיאטוריםנוגע, לא נוגע
מההבנה שלי שלא מבוססת על שום ניסיון אמיתי בכללחושבת בקופסא

הן לא מחפשות הטרדות, אבל כן, כמו הגברים שם, הן מחפשות בין היתר מפגש מיני חד פעמי.

אז הסיכוי שהן הן ימצאו מישהו שהן מעוניינות בו גדול בעיניהן מהסיכוי למצוא איזה מטרידן.

ובדיוק זאת הסיבה למה המועדונים הם מקום כזה מסוכן. ההבדל בין הטרדה להתחלה ובין אונס לבין יחסים בהסכמה מאוד מטושטש. 

ומה שהרבה מהאנשים האלו לא מבינים (לפחות לא באופן מודע) שזה מעשה נעשה בהסכמה לא אומר שהוא בסדר ושלא יהיו לו השלכות מבחינה נפשית על המעורבים בו.

בין היתר בגלל יכולת הדחקה גבוהה ויכולת הנאה גבוההנוגע, לא נוגע
לא נראלי הייתי במועדון אף פעםהפי
אבל הטרדות יש בכל מקום גם בסופר שאתה קונה לחם לא תלך לקנות?
הן רוצות לרקוד..

ואני במידה מסוימת לא אוהבת את השירשור במרגיש לי שאתה מרים להנחתה הן הביאו על עצמן את ההטרדה?
אז וואלה לא

זה נכון שיש מקומות שיותר בעייתיים נניח שעות מאוחרות בלילה.. מקום יותר חשוך ...אז זהו זה אומר שיפסיקו לחיות?

זאת אמירה בעייתית קצת

למה יש קטע שנשים מתאפרות תוך כדי סרטון שמספרותחסדי הים
סיפור או מעבירות מסר ברשתות החברתיות?
כי זה מושך תשומת לבחדשכאן
כמו השרשור הזה
לי זה מפריע להתרכז.חסדי הים
כי אתה לא אישה..חצילוש
הרבה נשים אוהבות לעשות כמה דברים בו זמנית.. אני למשל נהנית לצפות בסרטון שמעניין אותי תוך כדי שאני שוטפת כלים או מקפלת כביסה למשל.. מכירה הרבה נשים שככה..
התכוונתי שמי שיוצרת את הסרטון עושה את האיפורחסדי הים
שלה תוך כדי.
אני חושבת שזה התחיל בתור מדריכי איפורחושבת בקופסא
ועל הדרך הן מפטפטות על מה שמעניין אותן עד שזה הפך להיות הפואנטה של הסרטון.
או שזה פשוט משהו שזז על המסך, כמו שבסרטונים אחרים על אנשים שמדברים, יש ברקע משחק מחשב פועל. יותר קל לשמור על הקשב של הצופה אם יש לו במה לצפות.
אבל אלו סתם השערות שלי.
גם במקרה של המשחק מחשב זה תמיד נראהחסדי הים
לי לא קשור.
שישימו משהו שזז שקשור לסרטון.
יש אחת שמתאפרת ומדברת על מקרי רצח.
אבל איילנר?הפי
לי יש תאוריה אף אחת מעולם לא הצליחה לשים איילנר ולדבר
בסדר, אז היא עוצרת שנייה לאיילנר ואז ממשיכהחושבת בקופסא
זה לא קריטי.
לי זה קריטיהפי
יש בנות שכל האיפור שלהן מורכב מאיילנר או שפתון וזהו
נראה לי שאחת באמת הפסיקה באמצע בשבילחסדי הים
איילנר וקטעה את הסרטון והמשיכה.
אבל לא מאה אחוז שזה היה איילנר, כי אני בד"כ רק שומע את הסרטון ולא מסתכל בו, כי זה מפריע ומבלבל אותי, ואותו דבר ששמים משחק Minecraft וכאלה.
רואההפי
חח
כן, הבנתי..חצילוש
קשה לך להתרכז כשאתה מספר סיפור ומתאפר תוך כדי?ultracrepidam


ממש לאהפי
לעולם לא ראיתי מישהי מדברת תוך כדי אליינר או אודם זה לא הגיוני
בכל שאר האיפור יש זמן לחשוב אבל מי חושבת באיילנר
נשים רגילות לחלוקת קשבתמיד בבטחה

לכן הרבה יותר קל להקשיב לסיפור תוך כדי שרואים משהו אחר (לראות איך מישהי אחרת מתאפרת זה קצת מעניין, זה לא סתם משהו שזז)

מה מעניין בלראות מישהי מתאפרת? אחרי שהיאחסדי הים
התאפרה, להסתכל על היופי בזה, אני יכול להבין בחורות שנהנות מזה.
אם כי אישית, גם זה לא מעניין אותי כמעט ויש גם איסור למישהי שהיא לא המדוייטת שלך וכדומה.
חחחח אז לבנות, אין איסורחצילוש
ויש הרבה בנות שזה מעניין אותן. אותי אישית גם לא מעניין כ"כ לצפות במישהי מתאפרת. אולי יעניין אותי התוכן שהיא מדברת עליו, לדוגמא, וזה שהיא מתאפרת תוך כדי, לא יפריע לי להקשיב..
אם זה היה דניאל זה היה מעניין: "ואתנה את פני...חסדי הים
וא(י)פ(ו)ר".
שהייתי באולפנההפי
ראיתי מיליון סרטוני איפור בשיעור היסטוריה ..
כי את הספר הייתי קוראת מהר ואז היה לי משעמם למרות שאני אוהבת היסטוריה ..
הכי עניין אותי איך לא מתאפרים וזה היה אירוני לראות מישהי מסבירה על איילנר איך צריך לעשות שסרטון לפני מישהו אומרת לא ככה!
בפיזיקה למדתי לעשות פרנץ ..
נו רואה חח השיעורים בסוף לא מיותרים
חחחחחחצילושאחרונה
להתסכל על איך היא שמה, יש כל מיני טכניקותתמיד בבטחה

ומעניין איך כל אחת שמה בצורה אחרת

הקיצור, בנים לעולם לא יבינו.חסדי הים
אלא אם כן מעניין אותם להתאפר בעצמם...חושבת בקופסא

הכל אפשרי בימינו...

זה דוחה לראות בנים כאלו.חסדי הים
לצערי, אני רואה בנים כאלו בטוויטר, כי אני עוקב אחרי
Libs of Tiktok וכדומה שמתנגדים לתופעה.
דווקא אצל קוראינים זה מקובל שבנים יתאפרוחושבת בקופסא

לא בקטע של טשטוש מגדרי כמו שLibs of Tiktok מציגה, אלא זה פשוט נורמלי אצלם.

גם אצל כל מיני שבטים באפריקה וכדומה ואצלחסדי הים
האינדיאנים.
אבל כשבן-אדם מערבי עושה את זה, זה דוחה.
למה?אלפיניסטית

בגלל האמירה שבדבר?

כן. כי זה בד"כ להדמות לבנות.חסדי הים
קראתי מזמןהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ט' באייר תשפ"ג 11:21
שהיו בנים שהלכו עם נעלי עקב במהלך ההסטוריה
וזה סימל מעמד מנהגים אנשים חשובים קיצור זה סימל עושר כוח רעש וכו וגם לואי מלך של צרפת היה הולך איתם
אני זוכרת שקראתי פעם שבנים גם התאפרו פעם וגם זה סימל גבריות אני פשוט לא זוכרת את זה במדויק
אבל גם זה היה סימן לעושר .. הם גם היסתירו עם זה קרחות . הפכו את העור לבהיר (כי גבר שעבד בשמש בשדה היה נחשב פחות עשיר או אציל ולבן היה סימן של עבודה פחות קשה באדמה)

קיצר זה היה בצרפת מצרים ועוד כמה מקומות
וזה נגמר טרגי.. העקבים היו מוגזמים מידי הרבה יותר גבוהים מנעל ממוצעת של אישה היום היו הרבה תאונות וכו' ..
וגם שהתחילו להילחם העיפו את זה אז כנראה נגמר במלחמות

וזהו כאן נגמר הידע המדהים שלי שבאמת לא תהייתי שאשתמש בו אי פעם
מבחינת ההלכה, עקבים ולבוש זה יותר תלויחסדי הים
במנהג המקום.
איפור זה תיקוני הגוף, כנראה רק מדרבנן, אבל הרמב"ם אוסר גם תיקוני הגוף שהן דרבנן שלא עולים בקנה אחד עם הסטנדרט ההלכתי, בלי קשר למנהגי המקום.
(הרמ"א אומר שבתיקוני הגוף דרבנן אפשר להקל על פי מנהג המקום, והגר"א מחמיר כרמב"ם)

על כל פנים, אם הכוונה באיפור זה להדמות לנשים, כמו במקרים רבים היום, גם אם זה מנהג המקום, יהיה בעיה כללית גם לפי הרמ"א.
אההפי
אני רק שיתפתי מה היה
לא דיברתי על ההלכה
הסיבה להפסקת טיפוח גברים זאת המהפכה הצרפתיתחושבת בקופסא
האצילים לבשו בגדים מפוארים ולא פרקטיים, עקבים, איפור, ופאות מוזגמות. בבת אחת האצילים הפכו להיות מעמד שנוא שמוציאים אותו להורג. לכן גם הדברים שסמלו את האצולה הפכו ללא לגיטימיים, אבל השאירו אותם לנשים שגם ככה [תאורטית] לא היו קשורות לפוליטיקה של העולם.
אה נכוןהפי
זכרתי משהו טרגי כמו הוצאה להורג
תחליפי בשר וחלברועישםטוב

אני רואה בזמן האחרון הרבה כתבות על תחליפי בשר וחלב.

אבל לא הבנתי - 

א. אם זה לא פרה? אז מה זה? יש פה סטייק 200 גרם, ממה הוא בעצם עשוי? וכך גם לגבי החלב. מה בעצם חומרי הגלם?

ב. האם זה אותם טעמים כמו המקורי?

ג. איך אפשר לדעת אם זה בריא או לא ואם יש לאכילה יומיומית של זה תופעות לוואי לטווח הארוך?

הכל כתוב בכתבותחדשכאן
תחליף חלבהפי
זה לא חלב זה משקה אחר
נגיד חלב סויה הידוע
זה לא חלב סויה זה משקה סויה
חלב שיבולת שועל אותו דבר.. משקה שיבולת שועל
לא מדובר על כזה דברחדשכאן
אם אתה מתכוון לבשר/חלב מתורבתעדיין טרייה
אז הוא עשוי מתרבית תאים של הדבר האמיתי לקחו תא של שריר של פרה וגידלו במעבדה את התא לעוד ועוד תאי שריר.
ב.לגבי טעם לא יצא לי לטעום אבל זה אמור להיות אותו טעם כמו הדבר האמיתי המרקם זה החלק היותר בעייתי לייצר מרקם של סטייק למשל.
ג. אי אפשר לדעת ההנחה היא שזה בריא באותה מידה כמו הדבר האמיתי אבל מאחר וזה חדש אז כמובן שאין מחקר ארוך טווח. ממה שהבנתי החלב המתורבת כבר קיבל אישור fda אז כנראה שנעשה מחקר מסויים על רמת הבטיחות שלו.
?Beyond MeatJewiceאחרונה
זה עשוי מצמחים וחומרי טעם וריח…
איךרועישםטוב

יש סדרה על איך העולם היה נראה אם הנאצים היו מנצחים במלחמת העולם השנייה.

 

אז יש לי שאלה אחרת - 

 

אם לא היה נחתם הסכם אוסלו הארור, איך ישראל הייתה נראית עכשיו?

באותה מידה,חבלז
כנראה שאם לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה, ולא היתה השואה באירופה, לא היתה קמה מדינת ישראל, ומי יודע איפה היינו חיים וגרים ממש עכשיו…
די דומה למצב כיוםנפשי תערוגאחרונה
אולי עם קצת יותר כאב ראש של ענייני פלסטינים על הראש.
(כידוע הרש"פ מנהלת את חיי היום יום של הפלסטינים, וזה מוריד את הכאב ראש הזה מישראל)
איזה טוב ה'/ "טוב להודות לה'"יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ח' באייר תשפ"ג 22:41
לק"י

יום העצמאות היה נחמד מאוד ב"ה.
השאלה הנצחית:האם לחבר את יום הזיכרון ויום העצמאות?בינייש פתוח
....תות"ח!

נכון, אבל אמרתי שכבר מחצות מתחילים לקום. וחוץ מזה, בתשעה באב ספיציפית, רוב השריפה הייתה בעשירי, ולכן יש סברה שלמחרת יהיו מנהגי אבילות, אבל לא שייך להשליך את זה למועדים אחרים.

למה אתם חושבים שהדף יומי כל כך חזק ומחזיקה וסוחפתחסדי הים
לעומת נסיונות של תנ"ך או פרק משנה יומי?
(גם רמב"ם זה רק החב"דניקים)
חזק או מחזיקה?חדשכאן
שניהם. כתבתי לשון נקבה כי חשבתי אז על הגמרא. אבלחסדי הים
כמו שהמנחה שלי אומר לי עדיף לקרוא לזה בכלל תלמוד, אז זה גם טעות.
זה גם תופס חזק את האנשים ומחזיק לאורך זמן.
עכשיו תענה עניינית.
מן הסתם כי רואים יותר חשיבות בלימוד גמראמבקש אמונה


למה? בגלל בבא מציעא לג ע"א:חסדי הים
"ת"ר העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו" וכל הסוגיא שם.
אבל היום בדורנו לפי דעתי שייך גם סוף הברייתא: "ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא". אולי לא יותר, כי זה שונה מהמציאות אז שהיה צריך לשמר את המשנה בעל פה, אבל עדיין יש בחינה כזאת.
לא מכיר מאמרים, פשוט ככה מקובל בעולםמבקש אמונה

מקובל שגמרא זה עיקר הלימוד.. אולי על פי מה שאמרו שזה כולל את כל הלימודים שצריך

ולכן אם כבר עושים לימוד יומי אז שיהיה גמרא

אני מבין שזה גם נובע ממה שרבינו תם אומר שבגמראחסדי הים
בלול הכל: מקרא, משנה וגמרא.
אבל לפי דעתי כן מאוד חשוב שיהיה לאנשים סדר יומי בתנ"ך ומשנה ללמוד בצורה מסודרת.
שמע, אני משער שהרוב חושבים שזה לא כזה נחוץמבקש אמונה

כאילו כמה שזה נחשב כלימוד תורה וצריך לדעת הכל בסוף, אבל ההרגשה היא שאין בזה כל כך חשיבות

כי לא תוכל להשתמש בזה כמעט באף דיון מעשי

אפשר. אני למדתי הרבה דינים מפסוקים ומשניותחסדי הים
אחרי בירור מעמיק שזה מתאים לגמרא והלכה.
צריך המון סבלנות כדי ללמוד משנה ותנ"ךadvfb

אלו שני תחומים שאחרי שזוכים להיקף וראים ברכה ממשית.

מי שבקיא במשניות לימוד הגמרא הרבה יותר רץ לו. הסתירה בין המקורות שמוצגת בגמרא היא מתבקשת מבחינתו והוא ישר תופס אותה. כך גם עניין פסוקי התנך, ההיקף משמש גם כן לעומק.

ברור שיש קומות בלימודמבקש אמונה

רק באתי להגיד למה לדעתי אם יש לימוד יומי אנשים הולכים לגמרא

מרגיש יותר הישג לדעת הרבה גמרא מאשר השאר שהם יותר בסיס

*מי שבקיא במשנה, תוספתא ומדרשי הלכהחסדי הים
הגמרא רצה לו.
הרבה מהסתירות הם מברייתות שנמצאות התוספתא ומדרשי הלכה.
מוכרים ספרים שמכילים רק תוספתות?advfb


לא יודע. יש מאחורי הגמראחסדי הים
מכיר אנשים שלומדים על הסדר תוספתות?advfb


אני. זה נותן הקדמה טובה לברייתות בגמרא.חסדי הים
חוץ מהרבה דברים חדשים שלא מצוטטים בגמרא.
לפני שאתה לומד את אותה מסכת בגמרא?advfb


במקביל אבל בד"כ התוספתא שאני לומדחסדי הים
זה לפני שזה מופיע בסוגיא.
למשל, עכשיו בדף יומי סוטה, אז אני כבר קדימה מאוד בתוספתא ביחס לסוגיות, כי התוספתא בסוטה מאריך בסוף, אז אני צריך ללמוד כדי שאני יספיק לסיים את התוספתא לפני שאסיים את המסכת.
בוודאי! יש תוספתא ואפילו עם פירושבן מערבא

ודקדוק עפ״י כתבי יד של הגר״ש ליברמן. 

מדהים, יכול להביא קישור?advfb


תודה רבה!advfb


מעניין. אני רק ראיתי תוספתא כפשוטהחסדי הים
כפירוש. לא שהוא מצטט את כל התוספתא.
כנראה הוציאו מהדורה חדשה עם התוספתא עצמה.
זה בכלל לא חדש. ממש לאבן מערבא

 

זה לא מוכר ולא נפוץ כנראה גם בגלל שזה יצא בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה (גוף קונסרבטיבי), אבל הגר״ש ליברמן שאמנם עבד שם לא היה קונסרבטיבי והיה תלמיד חכם מובהק וגאון (ראיתי טוענים שהיה בן דוד של החזו״א. לא יודע אם זה נכון)

אני מכיר את הספר ועיינתי בו למשלחסדי היםאחרונה
לאחרונה לגבי התוספתא במגילה (וגם בזבים) שאין טבילה רק לזב ולא לזבה, ואז הוא דן הרב נטרונאי גאון והשיטה שרש"י דוחה שיש טבילה בזב.

רק במהדורות שאני ראיתי אין את כל התוספתא. זה מציג ד"ה עם פירוש שלו.

אולי ראיתי בעבר את המהדורה השלמה עם כל התוספתא ב'ספריית מרכז הרב'. לא זוכר.
יש קסם מיוחד בגמרא שקשה לפצחadvfb

אפילו לא בחוויה. הרב עמיטל ראה בכך את הסגולה המיוחדת שיש בלימוד גמרא דווקא.

איך אתם חוגגים תחג?ekselion
לבשתי שק ואפרט'


הוא התכוון ליום העצמאות. לא לסתם יום ראשון שגרתידי שרוט
טיול עם המשפחהחושבת בקופסא
מסלול קצר, מוזיאונים היסטוריים, ומצוות היום- על האש מפואר.
אבלekselion
מוזיאונים היסטורים זה ברגיל שלך...

ותהני במצוות היום, תספרי אחכ איך היו השלמים והזבחים
כמה דרכיםבינייש פתוח
הופעות זיקוקים ומופעי זמרים בערב.
קצת שיעורי תורה בבוקר. מסעדה בשרית אחרי הצהריים.
וגולת הכותרת, משמרת בתן ביס בערב.
כיף לקבל שכר כפול על כלום כי אין משלוחים ביום הזה 🤗
חחחחחekselion
עשית לי חשק לעשות משלוח להריץ אותך קצת 😜מבקש אמונה


מנגל כמובןנע"ג האגדי
בישיבה הייתי גם רוקד ושמח. בצבא אין מעבר למנגל ולהשתתף עם עם ישראל מרחוק
יום העצמות.......חסדי הים
היבשות שקמו לתחייה
הכותרת הזאת הפחידה אותיekselion
חשבתי שנכנסה בך רוח שטות אנטי-ציונית
הופעה של שלומי וסתםיעל מהדרום
לק"י

ומנגל עם כמה שכנים.
היה נחמד....
הרגיל..אלפיניסטית

מצוות היום - צפיה בטקס ובחידון ואז על האש עם המשפחה

כמה בפועל חרדים עושים על האש ביום העצמאות?בינייש פתוח
לא יודעתאלפיניסטית

זה לא שאנחנו ציונים במיוחד, סתם הזדמנות להיפגש עם הנשואים והמשפחה כי זה יום חופש

יש הרבה שמנצלים את החופש למפגש

מה שאני מכיר מבני ברקבינייש פתוח
זה שמנצלים את היום חופש ללמוד תורה. ברמה שכל הסופרים נסגרים והעיר נהפכת לכמו עיר רפאים.
פעם היה סופר שפתח והסתיר את זה כי כנראה המנהל חשב בטעות שזה לא חוקי ויש קנס כבד ואכיפה כבדה (מרוב שהעיר נראית מתה).
לא הבנתי למה זה לא תופס בזמנים אחרים כמו ימי בחירות.
אני גם זוכר ששמעתי רבנים אומרים שיום העצמאות הוא יום גדול וקדוש ויצא הפוך ממה שתכננו אותו.
ממה שאת מכירה, יש יותר ממה שאת מתארת או מה שאני מתאר?
יכול להיותאלפיניסטית

אבל אני לא גרה בבני ברק, ואני יודעת על עוד אנשים (מאוד לא ציונים) שעושים על האש עם המשפחה/חברות

האמת? גיחכתי על כל לובשי כחול לבןראשיתך
בפעילות 25 לגבעה וכמעט התייבשותחופשיה לנפשיאחרונה
היה ממש כיף
באים מחר להפגנה ? דירבנתם אחרים להגיע ?בן מערבא

 

תוספת שאלה אינפורמטיבית: מה הדרך המועדפת להגיע מתחנה מרכזית ירושלים לבית השימוש העליון ? זה מרחק הליכה ברגל לילד בן 11-12 ?

מתלבט אם יש טעם להגיד את אשר על ליביהסטורי
תמיד חלמתם על חיית מחמד משלכם???😍😍😍תילי חורבות
מעביר מחבר👆👆👆

היי מה נשמע?
השם שלי אנריקה

לפני מספר שבועות אבא שלי חלה בלב ואני ובת זוג שלי היינו חייבים לחזור לארץ המוצא שלנו במקסיקו.

לצערי הרב החתולה שלנו לא הצליחה לטוס איתנו בגלל חרדה בכלוב שגורם לה לדמם אמון בגלל גירודים. היה לנו כבר את כל הניירת ואישורים אבל לא היה לנו לב לשים אותה במטוס ככה.

כרגע היא בפנסיון כבר שישה שבועות והמצב פה לא נראה שיאפשר לנו לחזור לארץ.

אנחנו מנשים לחפש לה בית ולא מצליחים וכבר לא יודעים מה לעשות. אנחנו כרגע בלי עבודה כי פיטרו אותנו ולא יכולים לשלם על פנסיון לעוד אמון זמן.

יש לה את כל החיסונים ומסורסת וחמודה בטירוף. אוהבת להתקרבל וממש ידידותית. מסתדרת גם עם כלבים בתוך הבית.

תודה

עניין מהותי - כנסו.אני הנני כאינני

אם יש משהו שמטריף אותי זה להתמודד עם אנשים לא חכמים.

 

מה הכוונה?

 

ידוע הפתגם "תהיה חכם, אל תהיה צודק". חכם זה לא מי שהוא בעל ידיעות רבות, אדם כזה מכונה "חמור נושא ספרים"; חכם היא מי שמתנהל בחכמה, פועל על פי השכל - להבדיל ממי שפועל על פי הרגש, אדם כזה הוא אדם "צודק".

לעניות דעתי, החיפוש של צדק הוא חיפוש רגשי - הוא נכון ובריא, אבל מקובלנו שהשכל צריך להיות מונחה ע"י הרגש. אחד מן הרבנים החשובים בציבור הסביר שראשית צריך להתנהל רק על פי השכל ולהניח את הרגש בצד. אחרי שהתרגלנו לחיות על פי השכל - ניתן לתת גם לרגש להופיע, והוא מרים אותנו למקומות שהשכל לא מסוגל, אבל עתה זה יעשה באופן נכון, ישר ובריא.

 

טבע האדם הוא להתנהל ראשית ע"י הרגש, להיות צודק, וזה הכי מופיע [באינטרקציה בין-אישית] בויכוחים, או בהתנסחות אחרת - במחלוקות.

יש מחלוקת לשם שמים ויש מחלוקת שאינה לשם שמים. מה ה"חילוק" ביניהם? במחלוקת לשם שמים תהיה הכרעה, למה? כי היא נעשית בהנהגת השכל, באופן של "שמים" - שכלים נבדלים, רוחניות (למלאכים וישויות רוחניות אין רגשות, כוזרי מאמר ראשון [כמדומני]). 

 

כאשר מחלוקת מתנהלת בשכל - כל אחד מחפש בעקרון איך לשפר את ה"עמדה" שלו, את ההצעה שלו ולהפוך אותה לישימה ביותר; למצוא פתרון וכמה שפחות להרחיב ולהעמיק את הקרע. כן, לפעמים להתעלם, לפעמים להקהות - לעשות בשכל, כדי שבסוף נוכל באמת לקדם ולהתקדם.

כאשר מחלוקת מתנהלת ברגש - טוב, ברור שעולים רגשות שליליים. כעס, שנאה - אפ' קנאה, התחושה של חוסר כבוד. כל צד דבק בדעתו כיוון שהוא באמת רוצה לעשות טוב, אבל "הוא לוקח את זה באופן אישי". זה טוב ונכון, אבל צריך לעשות את זה באופן בריא, באופן שלא מהרס יותר את האדם באופן אישי ואת המציאות באופן כללי. כאשר מחלוקת מתנהלת באופן של רגש כל אחד רואה את עצמו כצודק - ובאמת כנראה שיש צד שהוא נכון, כנראה יש צדק מסוים בדבריו, אבל בַּשיכּלול הדברים צריכים להיות אובייקטיבים, במילה אחרת - "אמיתיים". כן, יש חילוק בין "צדק" ו"אמת", תבדקו.

 

כאשר כל אחד במחלוקת, או ליתר דיוק - כאשר צד אחד במחלוקת מונע ע"י רגש, חולק ומפגין מחמת התחושה שהוא צודק - התועלת שתבוא מן המחלוקת הזו היא מזערית. מחלוקות שמנוהלות ע"י שכל באות לידי הכרעה (ומתנהלות ב"הערכה" - אותן אותיות) ואפ' לידי התמסמסות המחלוקת מאיליה, משא"כ כאשר הן מנוהלות ע"י רגש - הכרעה לא תהיה אלא התגברות, התעצמות והפעלת כח של ביטול על הצד השני. כאשר יש צד שבוחר בשכל וצד שבוחר ברגש - כאן יש מקום של הכרעה, אבל הוא מאוד לא יציב.

 

יש עוד מקום להאריך, ובאמת שלא באתי לעשות את זה אבל ככה יצא לי. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין, הערות והארות, הצעות ייעול והורדה למעשה (וכמו כן קבלות).

האדם חייב לכלול בידיעה השכלית גם את תפיסת הרגשחסדי הים
שלו וגם "ידיעת הנראה הוא מה שהשיג האדם באחד מחמשת החושים, או בראות או בשמע או בריח או בטעם או במשוש." (רס"ג אמונות ודעות הקדמה, ה)
לא הצלחתי לרדת לעומק דבריך.אני הנני כאינני


יפה. שאפו על ההשקעהנע"ג האגדי
....תות"ח!

מסכים שרגש קיצוני הוא לא טוב, כפי שהצגת, אבל גם המודל של הדיון שאתה מציג פה לענ"ד לוקה בחסר. לפני שאגיד מה דעתי, אני אשאל, מה המטרה של דיון בכלל? האם המטרה שלו זה להגיע למ.ש.ל, מסקנה מסויימת קונקרטית ותו לא? בוודאי שזה בשאיפה להגיע למסקנות, אבל האם זו כל המהות של דיון? האם זה נגמר שם?

לענ"ד מהות של דיון זה להביא למפגש. כמו חברותא שלומדת, העיקר הוא המפגש שנוצר ביניהם. חיבור הנפשות. הטריגר הוא ע"י לימוד, אבל העניין העיקרי זה הסוף, התכלית (הדרך גם היא מקבלת משמעות כשהיא מכוונת לשם...), את והב בסופה, בהתחלה כאויבים ובסוף כאוהבים. החיבור האמיתי יכול לבוא רק ע"י מלחמה בהתחלה, ע"י חידוד ההבדלים, מלחמתה של תורה, ורק ע"י זה יכול לבוא חיבור אמיתי, הבנה שכל אחד משלים את תפיסת השני ויש פה משהו שלם שנוצר ביחד.

 

לפי זה, וודאי שיש חובה שהאדם יבטא את עצמו בדיון. האדם לא אמור להיות קונקרטי לגמרי, כי אז לא יהיה פה דיון, יהיה פה מפגש בין שכלים אולי. בשביל שהמפגש יהיה צריך שכל האדם יהיה נוכח. אמנם, יכול להיות מצב הפוך, שרק הרגש נוכח, והשכל של האדם לא נוכח. וחלק מהאדם הוא השכל שלו, ואסור להתכחש לשכל. המינון של כמה שכל וכמה רגש צריך להיות, זה כבר משתנה בין בני-אדם. אני מבין ממך שאתה יותר שכלי, ואחרים יותר רגשיים. אבל זה תלוי בנפש האדם, עד כמה הוא יותר שכלי, ועד כמה הוא יותר רגשי.

 

הרבה דיונים לא מתחילים מטיעונים שכליים, הצורה הלוגית שבה הדיון בנוי לא בהכרח מעיד על ויכוח לוגי בהכרח, אלא רוב הפעמים אפילו הוא מגיע ממשהו יותר עמוק. (לפחות זה כך בויכוחים בגמרא). יש לאדם נפש מסויימת, ועל פיה הוא בוחן את כל המקורות, את כל הדברים. ולפי זה הוא מגיע למסקנות מסויימות, בעוד שמישהו אחר יגיע למסקנות אחרות. האם זה אומר שאחד מהם שקרן/מרמה את עצמו? לא, האדם במהותו הוא לא אובייקטיבי, וצריך לזכור את זה, ולא להתכחש לזה.יש גם את הצד השני, כמובן, שהאדם צריך לשאוף להיות איש אמת ולהתקרב לאובייקטיב. אך לענ"ד מדובר על שאיפה להתקרב לאובייקטיב על פי ראות עיניו. זאת אומרת, לא לרמות את עצמו ולהתעלם מהשכל שלו. אבל כל עוד הוא מתבונן בשכל ולא מזניח אותו, אין בזה בעיה, ואין ציפייה מהאדם לכלול את כל הדעות בעולם. (מלבד אולי צדיקי הדור....).

 

לכן גם ריתחא דאורייתא זה דבר שיש לו מקום, ואפילו הייתי אומר מעט אידיאלי. אדם שיש לו כוח של ריתחא, שלא יופיע אותו בצורה לא טובה בדברים לא טובים. שיופיע אותו בלימוד תורה. ולהרבה אנשים יש את זה. בוודאי שצריך שהאדם ישליט שכל על לב, ולא יתרגש יתר על המידה, ויאבד את השכל, אך מצד שני, רואים שיש מקום לרגש בויכוח, וזה לא שכל נטו. ואחזור שנית, אין לי מטרה בדיון באחידות. אחידות קיימת בעולם דמיוני. בעולם שלנו יהיו מחלוקות ויישארו מחלוקות, וזה לא מתחיל ונגמר בשכל. לכן, מראש תתייאש לשכנע. ותגיע ממקום כזה שאני בא בשביל המפגש, בשביל לקבל מהאחר את מה שאני יכול, ולתת לאחר את מה שהוא צריך לקבל ממני, כדי שכל אחד ישלים את השני. אבל זה לגיטימי שכל אחד יישאר בדעתו. כך לענ"ד, בחלק מהדברים טיפה החרפתי כדי להעביר את המסר....שכוייח.

אני רואה את סדר הגדול של דבריךאני הנני כאינני

ומציין לעצמי לקרוא אותם בזמן של מוחין.

תודה רבה!תות"ח!

מחכה....

בעז"ה שה' ישפיע עליך מוחין דגדלות בקרוב ממש....!

לאור האמור בדבריךאני הנני כאינני

אשאל – למה יש דיון? העולה מדבריך, לקריאתי, זה שהדיון נוצר כדי להגיע למסקנה, שתיתכן רק ע"י המלחמה בהתחלה. סבבה. העניין הוא לא מפגש – את זה אפשר לעשות גם בלי קונספט של דיון.

נשאל – האם דיון הוא אידאלי? יותר לעומק - דיון הוא, בפשטות, תוצאה של מחלקת או שינוי בדעות (לא בהכרח מערכת של טועה וצודק [או אמת ושקר] אלא של מערכת העדפות) – האם המחלוקת היא אידאלית? לי פשוט שלא, בעיקר בגלל שגדלתי על התפיסה הזו, והוכיחו לי מבריאת שמים וארץ, שלא נאמר "כי טוב" ביום השני כי היתה מחלוקת בין מים למים (הם לא נבראו מחולקים אלא נבראו כאחד ונתפלגו), והיתה שם בכיה. אפשר לפתוח ולומר "צריך מחלוקת כדי ש..." אבל זה שוב מראה שהיא לא אידאלית, אלא נועדה לתכלית, היא אמצעי ולא מטרה, כל קיומה הוא בדיעבד.

 

אני מערער על החובה שהזכרת, אני לא חייב לקחת צד ולהביע דעה באף מחלוקת או דיון. אני צריך לקחת את הטוב. כאן נכנסים למערכה כביכול אישית (לולא התורה כביכול) של "מה זה טוב", לכאורה זה מדד סוביקטיבי. התורה (או רוח התורה) נועדה להנחות אותי מה הוא הטוב שעלי לקחת – אך, איי, יש מחלוקות גם בתורה – האם זה אידאלי? לא, מפורש בחז"ל שלא היו מחלוקות עד תקופה מסוימת, וביכו על מציאותן וק"ו על ריבויין.

השאיפה, וכאן אני הרבה מאוד מערב את הדעות הרגשיות שלי (וסומך על רוח התורה שאני סופג) היא להגיע לדיכוטומיה מסוימת, זה המצב האלקי (בעיני האדם שלי) – לעומת המצבים המסופקים, השטחים האפורים של האנושיות. הדיעבדיים. תלמידים שלא שמשו כל צורכם, מה זה אומר? לדעתי הכוונה לאנשים לא מנחים נכונה את הרגש, ידיעות יש להם – את הדרך לעבד אותן נכונה, לא. ויש עוד מקום להתבונן.

אכן, אני אדם די שכלי, אבל לא הייתי "משורר" אלמלא הייתי חזק גם בעולם הרגש. אני לא מושלם, לא קרוב אפילו באף אחד מהמושגים, אבל אני בא להגיד שאני לא מוקצן לצד אחד.

 

אני חושב שדבריך קצת סותרים את עצמם. אם כך הנפש שלי פגשה מידע מסוים, וזה שונה מאצלך – אז מה תועלת ועניין הדיון? זו אמת וזו אמת, וזה לגיטימי. דבריך גם מעלים תהייה לעניין פסיקת ההלכה, איך בכלל ניתן להכריע, או לסמוך על פוסק שהכריע?

אני חושב תוך כדי כתיבה על הדברים, זה לא שיש לי תורה מסודרת בנושא (כמו שסיימתי בראש השרשור). אולי באמת המשניות לא בנויות על דיונים. מחלוקות המשנה אינן דיונים אלא דעות, "פגישות". בגמרא ישנן דיונים, יש צודק וטועה – הדעות צריכות להסתדר ולהישר עם קו מסוים (המקורות התנאיים).

 

לגביי סוף דבריך אשוב ואומר – יש רגש בויכוח, הוא מה שיוצר את הויכוח, את הדיון, את הריב ואת המחלוקת; אבל האם אנחנו חפצים בכך? לענ"ד זו מחלוקת שלא לשם שמים. אלו לא המחלוקות של תנאים במשנה. אנחנו חפצים בדעות בעלות ערך אבסולוטי, בהתנסחות שלך – כמה שיותר קרובות לאובייקטיביות. ניגוד דעות שכזה הוא מחלוקת לשם שמים, הוא למען להגדיל תורה ולהאדירה. לא זכור לי שמציינים את המושג ריתחא דאורייתא לעניין מחלוקות.

אני מקווה שאחזת את הקו שחורז את דברי וחולק על דבריך.

יש מקום לאחידות ברובד הכללי, ולא בפרטים. אני מקווה שלא ישארו מחלוקות בעולם. אני לא ניגש למחלוקת כדי לשכנע, יותר מזה – אני מנסה להמלט מלגשת למחלוקת. אם הייתי מעוניין במפגש הייתי מגיע אליו בדרכים יותר ראויות ונעימות. בדיעבד אם נקלעתי – אידאלית אני סובר שהמגמה צריכה להיות כמו שכתבת (וכמו שכתבתי אני לעיל [או בראש השרשור או באחת התגובות] לקבל (או אולי יותר לקחת) את כל הטוב שיש אצל האחר לעצמי.

......תות"ח!

צודק שהתכלית בדיוק הוא לקיחת האמת, המסקנה, טעות שלי שלא חידדתי את זה. אבל מה שרציתי להגיד שזה יכול לבוא דווקא ע"י שיש חידוד והפרדה בין הדעות, דווקא ע"י המלחמה וההבנה ששני הדברים מנוגדים לחלוטין, ולא אמורים להשתנות, דווקא זה יכול להביא למסקנה האמיתית, ולא שאחד צריך להתקפל בפני השני לגמרי. (אגב, שכחתי להדגיש שזה לא בכל דבר. אם יש מחלוקת מה קרה אתמול, האם יוסי אכל במבה או בסלי, פה וודאי שאין סתירה סובייקטיבית, אבל באובייקטיב יש אמת אחת. פה וודאי שיש סתירה, ואחד מהם צודק. אבל זה בדברים אנושיים שמושגים בחושים שלנו, אבל כשמדובר על השגת אמיתות רוחניות, בזה יש מקום להבין את דעת הרב קוק זצ"ל....).

אם אתה רואה בבריאת העולם דיעבד, אין מה להגיד. בסופו של דבר האידיאל גם לא נשאר עם בריאת העולם איך שהוא, העולם צריך לשאוף לשלום הנכסף, אבל כשתתבהר האמת איך היא כוללת את כל הגוונים, אחרי שכל גוון קיבל את המקום המיוחד שלו, בזה מתבטאת השלימות. איך מצד אחד יש תמונה כוללת אחת, האמת הגדולה, ומנגד, יש התפרטות של דעות וגוונים שונים. ואכן, הגוונים השונים מראים את היופי והגדולה של התורה, של האינסוף. לגבי עצם השאלה, תלוי איך אתה מגדיר מחלוקת. אם מדובר על המצב שבו חושבים שיש סתירה מוחלטת ולא מבינים שהכל משלים ומביא למטרה אחת גדולה, המצב הזה אינו אידיאלי. אבל אם מדובר על כך שכל אחד חי לפי האמת הנשמתית שלו, ולא חושב שהוא כל התמונה כולה, ומבין שיש מקום לעוד דעות, זה מצב מבורך. הבכי שהיה זה משום שיש מחשבה שהשמים והארץ, התחתונים והעליונים, החול והקודש, הם מנוגדים לחלוטין. אבל כשיגיע המצב השלם ובו נראה שהכל מביא לתכלית אחת, אז אז זו השלימות, אע"פ שלעתיד לבוא החול יישאר חול ולא יהפוך להיות רוח לגמרי. השלימות מגיעה מהחול ומהרוח גם יחד, והאחד לא צריך להיות השני.

 

היו מחלוקות כבר לפני כן. המחלוקות שמתארים חז"ל שכביכול התחילו רק בזמן מסויים, הכוונה היא למחלוקות שלא הייתה ברורה האמת הכללית. מחלוקות על מה האמת, וכל אחד חשב שהשני טועה. לפני כן האמת הייתה ברורה, אלא שכל אחד נהג לפי האמת הפנימית שלו, הזווית המסויימת שכלולה באמת הגדולה, ופיתח אותה. אבל כולם ידעו שהכל מגיע לתכלית אחת, לאידיאל אחד. לאחר מכן, האידיאל הזה התמסמס, וכבר לא היה ברורה אותה מטרה ותכלית.

 

התועלת של הדיון משום שבסופו של דבר חלק מהאמת הפנימית של כל אדם מסתתרת אצל אחרים. "איזהו חכם הלומד מכל אדם". ובסוף הדרך הפרטית של האדם נובעת מהדרך הכללית, וכדי להכיר את אותה דרך כללית עליו להסתכל על עוד גוונים, כדי שיוכל יותר לכוון את הדרך שלו לאותה מטרה כללית, ולהגדיל אותה בכל מיני מובנים. (כמו שלפי רש"י שר המשקים חלם את הפתרון של שר האופים וההיפך....). אבל בעולם הבא לדוגמא, לכל אחד יש מדור משלו. לעתיד לבוא, אף אחד לא יצטרך ליזון מאחרים, הוא יזון מעצמו, פירמידת המזון תתבטל. מדוע? כי האדם כבר לא יצטרך השלמה מאחרים, הוא יהיה שלם בעצמו, ויתחבר לה' דרך המקום שלו. (המקום שלו בסופו של דבר יעבור דרך הכלל, אבל זה יהיה לפי הנופך שלו, לפי השער והצינור שלו....). לצערינו, משום שעדיין איננו במצב האידיאלי, האדם לא יכול לסמוך על עצמו שהשיג את האמת, וחייב להדיין ולשמוע עוד דעות. אבל באופן תיאורטי, וודאי שיש מקום לשתי אמיתות. ועובדה, יש זמנים שפוסקים כבית שמאי, ויש זמנים שפוסקים כבית הלל. איך זה הגיוני? מה שאנחנו עושים היום, לפי בית הלל, זה שקר וזו אינה הלכה? איך התלמוד אומר שבזמן מסויים ינהגו כך ובזמן מסויים ינהגו אחרת? וודאי שזה משום ששניהם אמת, אלא שיש זמנים שונים שצריך לנהוג בהם לפי אמיתות שונות. ברור שהלימוד הרגיל אינו יכול להיות בצורה הזאת, כי מדובר בסוף על אידיאל, ואנחנו אנושיים. אבל במצב האידיאלי, אכן עלינו מוטל לראות איך "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים", ואיך אותם דיונים בסופו של דבר אינם כאלו מהותיים. המחלוקת הרבה פעמים היא, לפי מי נקבע הלכה? אכן לכל אמורא ואמורא, לכל תנא ותנא, יש את האמת שלו שלפיה הוא נוהג וכך ראוי לו. אבל מה ראוי לכל העם? האם לפי רבי שמעון או לפי רבי יהודה? בעצם זו הצגת המחלוקת, לפי מי ראוי לנהוג?

אכן, אין בזה הוכחה, אני מסכים. אבל כמו שכתבתי, האובייקטיב שהאדם צריך להיות זה האובייקטיב שלו, לא מוטל עליו ולא מצופה ממנו להגיע לאמת המוחלטת שמעל השגתו. אני דווקא חושב שזה המפגש האידיאלי. אולי הוא פחות נוח ופחות כיף, אבל הוא הרבה יותר מצמיח, בונה, מוליד חיים. ניתן לראות שמפגשים רגילים, לא צומחים מהם דברים כ"כ גדולים. אבל דווקא מפגש בין דברים קיצוניים, שבסופו של דבר משלימים, בכך יש הפרייה הדדית והצמחת כוחות הרבה יותר גדולה. לדוגמא, בנישואין. דווקא כשמדובר על בני שני מינים שונים, יש יצירת חיים, יש הולדה. כי הכוחות שנבנים דווקא מפגישה של שני כוחות שבנגלה הם מפורדים ושונים, אך באמת הם לא סותרים זה את זה, דווקא שם צומחים הכוחות הכי גדולים, הבניינים הכי שלמים. אין שלם יותר מלב שבור.

אם אתה רואה בבריאת העולם דיעבד, אין מה להגיד. בסופו של דבר האידיאל גם לא נשאר עם בריאת העולם איך שהוא, העולם צריך לשאוף לשלום הנכסף, אבל כשתתבהר האמת איך היא כוללת את כל הגוונים, אחרי שכל גוון קיבל את המקום המיוחד שלו, בזה מתבטאת השלימות. איך מצד אחד יש תמונה כוללת אחת, האמת הגדולה, ומנגד, יש התפרטות של דעות וגוונים שונים. ואכן, הגוונים השונים מראים את היופי והגדולה של התורה, של האינסוף.

 

היו מחלוקות כבר לפני כן. המחלוקות שמתארים חז"ל שכביכול התחילו רק בזמן מסויים, הכוונה היא למחלוקות שלא הייתה ברורה האמת הכללית. מחלוקות על מה האמת, וכל אחד חשב שהשני טועה. לפני כן האמת הייתה ברורה, אלא שכל אחד נהג לפי האמת הפנימית שלו, הזווית המסויימת שכלולה באמת הגדולה, ופיתח אותה. אבל כולם ידעו שהכל מגיע לתכלית אחת, לאידיאל אחד. לאחר מכן, האידיאל הזה התמסמס, וכבר לא היה ברורה אותה מטרה ותכלית.

 

התועלת של הדיון משום שבסופו של דבר חלק מהאמת הפנימית של כל אדם מסתתרת אצל אחרים. "איזהו חכם הלומד מכל אדם". ובסוף הדרך הפרטית של האדם נובעת מהדרך הכללית, וכדי להכיר את אותה דרך כללית עליו להסתכל על עוד גוונים, כדי שיוכל יותר לכוון את הדרך שלו לאותה מטרה כללית, ולהגדיל אותה בכל מיני מובנים. (כמו שלפי רש"י שר המשקים חלם את הפתרון של שר האופים וההיפך....). אבל בעולם הבא לדוגמא, לכל אחד יש מדור משלו. לעתיד לבוא, אף אחד לא יצטרך ליזון מאחרים, הוא יזון מעצמו, פירמידת המזון תתבטל. מדוע? כי האדם כבר לא יצטרך השלמה מאחרים, הוא יהיה שלם בעצמו, ויתחבר לה' דרך המקום שלו. (המקום שלו בסופו של דבר יעבור דרך הכלל, אבל זה יהיה לפי הנופך שלו, לפי השער והצינור שלו....). לצערינו, משום שעדיין איננו במצב האידיאלי, האדם לא יכול לסמוך על עצמו שהשיג את האמת, וחייב להדיין ולשמוע עוד דעות. אבל באופן תיאורטי, וודאי שיש מקום לשתי אמיתות. ועובדה, יש זמנים שפוסקים כבית שמאי, ויש זמנים שפוסקים כבית הלל. איך זה הגיוני? מה שאנחנו עושים היום, לפי בית הלל, זה שקר וזו אינה הלכה? איך התלמוד אומר שבזמן מסויים ינהגו כך ובזמן מסויים ינהגו אחרת? וודאי שזה משום ששניהם אמת, אלא שיש זמנים שונים שצריך לנהוג בהם לפי אמיתות שונות. ברור שהלימוד הרגיל אינו יכול להיות בצורה הזאת, כי מדובר בסוף על אידיאל, ואנחנו אנושיים. אבל במצב האידיאלי, אכן עלינו מוטל לראות איך "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים", ואיך אותם דיונים בסופו של דבר אינם כאלו מהותיים. המחלוקת הרבה פעמים היא, לפי מי נקבע הלכה? אכן לכל אמורא ואמורא, לכל תנא ותנא, יש את האמת שלו שלפיה הוא נוהג וכך ראוי לו. אבל מה ראוי לכל העם? האם לפי רבי שמעון או לפי רבי יהודה? בעצם זו הצגת המחלוקת, לפי מי ראוי לנהוג?

אכן, אין בזה הוכחה, אני מסכים. אבל כמו שכתבתי, האובייקטיב שהאדם צריך להיות זה האובייקטיב שלו, לא מוטל עליו ולא מצופה ממנו להגיע לאמת המוחלטת שמעל השגתו. אני דווקא חושב שזה המפגש האידיאלי. אולי הוא פחות נוח ופחות כיף, אבל הוא הרבה יותר מצמיח, בונה, מוליד חיים. ניתן לראות שמפגשים רגילים, לא צומחים מהם דברים כ"כ גדולים. אבל דווקא מפגש בין דברים קיצוניים, שבסופו של דבר משלימים, בכך יש הפרייה הדדית והצמחת כוחות הרבה יותר גדולה. לדוגמא, בנישואין. דווקא כשמדובר על בני שני מינים שונים, יש יצירת חיים, יש הולדה. כי הכוחות שנבנים דווקא מפגישה של שני כוחות שבנגלה הם מפורדים ושונים, אך באמת הם לא סותרים זה את זה, דווקא שם צומחים הכוחות הכי גדולים, הבניינים הכי שלמים. אין שלם יותר מלב שבור.

מחילה, אני לא הולך לקרוא את הכל.אני הנני כאינני

כל הכבוד על ההשקעה, אבל אשמח אם תתמצת את הדברים.

מחילה.תות"ח!

אין לי פנאי לתמצת את הדברים. וגם אם תכתוב תגובה, כנראה לא אגיב. תודה רבה ויישר כוח לך....

חבל.אני הנני כאינני

הייתי שמח להגדיל תורה.

אכן.תות"ח!אחרונה

מחילה.

אולי בהזדמנות, מקווה שתהיה כזאת...

 

כמובן, לא יכול לדרוש ממך את זה, אבל אם קשה לך לקרוא ברצף, אתה יכול לקרוא בחלקים (בתשלומים....).

??אני הנני כאינני

אם יש לך דעה להביע - אשמח לקרוא.

בעיקרון הסימן הזה- ,, אומר ש-אני זמנית כאן
השרשור מעניין אותי / אני רוצה "לשמור" אותו.

אתה חושב שזה גם משהו מולד או משהו נרכש?התנהלות ע"פ השכל ורק אח"כ שיקול (גם) עם הרגש?
כמובן שבבסיס כבנ"א, לכל אחד יש את שניהם וכל אחד יכול להתקדם בזה, אבל השאלה היא, אם יש פוטנציאל מסויים שמגיע ממקום מולד או בכלל, מגיע ממקום נרכש וכו'.

כתבת שאדם שמתנהל בחכמה = פועל ע"פ השכל, ואדם שמתנהל ע"פ הרגש = פועל מחוש הצדק שבו, ומזה הסקת, שהצדק הוא לא מקום שכלי, אלא מונע מהרגשות הלב. אתה חושב שיש גם מקום לצדק שכלי? כלומר, דרישה לצדק שמגיעה ממקום מבורר שכלית?

כתבת: "כאשר מחלוקת מתנהלת בשכל - כל אחד מחפש בעקרון איך לשפר את ה"עמדה" שלו..."
אפשר לומר באותה מידה שזה מגיע ממקום רגשי ולא בהכרח ממקום שכלי (למשל, אדם שמתווכח ומתווכח כי קשה לו להכיל דעות מורכבות וזה יושב על סיפור וכו') אני מתכוונת, בוודאי שבמבט ראשוני ונקי, ת"ח שלומדים מגיעים ממקום שרוצה להבין את האמת הישרה והאמיתית - זאת ההנחת יסוד, אבל אני בכוונה שואלת גם לכיוון ההפוך, כי זה יכול להיות גם ככה.

מסכימה עם מה שאתה אומר שככל שהמחלוקת היא שכלית יש בה צלילות והגעה למטרה, לפתרון, בדרך נקייה מהתעסקות עם כל מקום הרגשות, פיתולים וכו'. אלא משהו יותר טכני ו"נקי" מהתערבות רגשית.

כתבת: "כאשר מחלוקת מתנהלת באופן של רגש כל אחד רואה את עצמו כצודק - ובאמת כנראה שיש צד שהוא נכון, כנראה יש צדק מסוים בדבריו, אבל בַּשיכּלול הדברים צריכים להיות אובייקטיבים" וכו'.
אובייקטיבים ע"פ מה? מה המדד? מי קובע מה אובייקטיבי ומה לא? הרבה מהדיונים שיש עליהם ויכוחים זה דווקא בגלל שאין אמת ברורה וצרופה.

זה השאלות שעלו לי..


,, אני הנני כאינני

השאלה האם זה דבר נרכש או מולד זו שאלה יפה. לאחרונה עברתי על ספרו של הרב דוד ג'יאמי בנושא חינוך ומאחד מן הפרקים האחרונים אפשר, ממאמרי חז"ל ששם (שהם מקור החכמה שלי, עם מעט נסיון וסברא), להעלות תשובה גם לזה. זה להכנס לעניינים קצת עמוקים ותדרש אריכות, אז אגיד בקצרה את דעתי. זה סוג של גם וגם. במבט בסיסי על האדם, בראשית חייו הוא מונע ע"י רגש (זמן הילדות והנערות) ולאחר מכן יותר על ידי שכל. זה לכאורה סימן לכך שמדובר כאן על דבר נרכש. אבל עצם היכולת "לרכוש" את זה מעידה על כך שזה כבר נמצא בנו באופן יסודי ושורשי, ולכן השאלה כמה זה בא לידי גילוי – בימי הילדות זה לא כ"כ בכוחנו להכריע, אבל אח"כ הכל בידינו.

 

לעניין הבירור השני שבדברייך, קודם כל יש לדייק קצת את ה"משוואה". אדם שבוחר להיות חכם – מתנהל על פי השכל, אדם שבוחר להיות צודק – מתנהל על פי הרגש. האם הצדק בפני עצמו (אולי נאמר "כאובייקט") הוא רגשי או שכלי? שאלה מצויינת.

כאמור, יש לחלק בין אמת לבין צדק. זו שאלה עמוקה והדיון בה דורש ממני להכנס להתבוננויות וניתוחים פילוסופים (שקצת רציתי להמנע מהם), אז אנסה לא להכנס אליהם בכתב. תוצאת ההכרעה כיצד לפעול או להיכן להוביל בסיטואציה מסוימת, כאשר מתנהלים על פי שכל, תכוּנֵה "הדבר הנכון לעשות" ולא "הדבר הצודק לעשות" (תוצאת בירור שתעשה על ידי שכל תכונה "אמת"). הרבה פעמים הדבר הנכון לעשות הוא לא הצדק (לדוג', כאשר שדה מלאה תבואה של איכר התמלאה מים בגלל גשמים בחודש ניסן וניזוקה כל התבואה, הדבר הנכון לעשות זה לברך "ברוך דיין האמת", כך הורונו חז"ל. הדבר הצודק לעשות הוא לברך "הטוב והמטיב", שכן הגשם הזה יפעל ברכה גדולה בתבואות הבאות שיגודלו בשדה [דוג' לא כ"כ טובה, אבל זה מה שעלה לי לראש]).

בקיצור, לדעתי אין צדק שכלי. השם "צדק" לא ענייני לשכל אלא רק לרגש.

 

לא כ"כ הבנתי מה שכתבת לעניין 'החיפוש אחר שיפור העמדה מתוך מגמה רגשית' (כמדומני שזו כותרת או תמצית לנקודה שה ניסית לגעת). אכן יתכן שאנשים ינסו לשפר את עמדתם מתוך מגמה רגשית, אבל – יהיה להם הרבה יותר קשה לקחת את השיפורים הללו מן הצד השני, החולק עליהם, שאז הם כמו מודים לו ולטענתו והרגש שלהם מסתייג מזה.

במידה וזה כן מתרחש (שיפור עמדה בדיון) מתוך מניע רגשי – האם זה דבר חיובי? לדעתי לא, זה מותיר את מציאות המחלוקת על כנה באופן שמתיז ניצוצות ומזיק.

 

שמח לשמוע שהסכמת לחלק מהדברים.

 

השאלה האחרונה שנגעת בה היא שאלה השאלות – אפשר אולי להכניס אותה בתוך השאלה 'היכן עובר הגבול בין הרגש לבין השכל'. אולי.

האדם במהותו הוא סובייקט, הוא "נגוע" (infected) רגשית. אני סובר שאין ביד האדם לקבוע מה אובייקטיבי ומה לא. לכן אנחנו נדרשים לגבוה – לשכל האלקי, לתורה. הייתי אומר "לרוח התורה", אבל זה קצת מסבך את העניין.

אבל, הדברים מזכירים (באופן קריטי) את המחלוקת המפורסמת לעניין תנורו של עכנאי, שם ר"א מכוון לדעת עליון, מסכימים על ידו מן השמים באותות ומופתים – אך הלכה כר' יהושע, כי "לא בשמים היא". האם יש בכך סתירה לדברים?

יסוד העניין, לדעתי, הוא שגם אם יש אמת אובייקטיבית-אלקית (נקרא לה "מידע") – בעולם הזה אנחנו עדיין נפגשים איתה גם ע"י הרגש שלנו, כי אנחנו בני אדם. והאמת הזו (או נאמר - התורה) ניתנת לנו, וכיוון שכך זו היא דרך התיחסותנו אליה בציווי השמים. אנחנו קולטים ומקבלים את המידע גם ע"י הרגש שלנו, שמרכיב את האישיות שלנו, והתולדה היא המידע כפי שאנחנו חווים אותו. כיוון שכך, אם אדם הגיע לשיא הבירור של המידע מצידו (שכולל גם בחינה רגשית) – אין באמת מקום לחלוק עליו (אם הוא מוחזק כאדם ירא שמים שזיכה את לבבו וכל חפצו לעשות את רצון יוצרו וטובת חברו).

כאן נכנסים הדברים שכתבתי לתות"ח! – "הנפש שלי פגשה מידע מסוים, וזה שונה מאצלך – אז מה תועלת ועניין הדיון? זו אמת וזו אמת, וזה לגיטימי". "מחלוקות המשנה אינן דיונים אלא דעות, "פגישות". בגמרא ישנן דיונים, יש צודק וטועה – הדעות צריכות להסתדר ולהישר עם קו מסוים (המקורות התנאיים)".

תודה רבה על תגובתך המושקעת ושאלותייך המעמיקות.

 

מעניין.. תודה רבה.אני זמנית כאן
אשמח לשמוע מי הרב שבשמו הבאת את הרעיוןנפש חיה.
וכתבת יפה.
..אני הנני כאינני

הרב דוד ג'יאמי (בספר "והשיב לב אבות"). ותודה רבה.

ביקשת הצעה הנה הצעהבן מערבא

 

אני אניח שהדברים מהמקורות שלנו ידועים לך, אז נשמע את דעת חכמי אומות העולם:

 

Never argue with an idiot. They will drag you down to their level and beat you with experience - Mark Twain

 

ובשפה קצת יותר ציורית ועם תרגום חלקי:

 

להתווכח עם טיפש זה כמו לנסות להרוג יתוש שנמצא על הפרצוף שלך, אולי זה יעזור ואולי לא, אבל על כל פנים הורדת לעצמך סטירה. 

 

 

ביום שישי האחרון יצא לי ליישם את זה. זה לפעמים קשה אבל נכון. בחיים צריך לדעת אילו גשרים לעבור ואילו לא, אז כמקרה פרטי נקבל שצריך לדעת עם מי כדאי להיכנס לדיון ועם מי לא. 

 

(אם כי אני באופן אישי הייתי משנה את הכותרת: להתמודד עם אנשים ללא יושר / אינטיגריטי). 

משפט גאוני!אלפיניסטית


חכמה בגויים תאמין בן מערבא


המשפט הכי מצחיק שלו זה: "ארה"ב מנהלת מלחמותחסדי הים
בכל העולם רק כדי שהאמריקאים ישכילו קצת בגיאוגרפיה".
אני חושב שזה קצת שונה.אני הנני כאינני

אני לא מגדיר אנשים ש"מחפשים את הצדק" או מעדיפים להיות צודקים כאידיוטים, אולי רק כאנשים שאינם עדיין מתוקנים.

 

נקודה שהשמטתי ב"מאמר" - אני חושב שמגמה הזו של להיות צודק היא הרבה מאוד מתרבות המערב. הרבה מאוד מהסרטים היום בנויים על גיבורים שהלכו אחרי הצדק שלהם וממש לא בחכמה - והכל הסתדר.

אם הנקודה הייתה בהקשר לסוף....תות"ח!

שהכוונה היא "ללכת אחר הלב שלך" בלי אף הנחייה שכלית, וודאי שמה שכתבת נכון.

כן, זה בעיקר זה.אני הנני כאינני

ויש לזה עוד כמה מסכות.

זאת הקללה: "ונתתיך ביד אנשים בוערים" 😂😂😂חסדי הים
אני מזדהה עם הכיוון אליו אתה הולך, אנסה לחדד -advfb

א. צדק איננו עניין ריגשי, אלא שיכלי. יש פילוסופיה שלימה ביחס למה צודק ומה לא. הרגש הוא נגזרת של ההכרה. גם בעניין הזה.

ב. מחלוקת לשם שמיים לא תמיד מוכרעת. לפעמים נשארים במחלוקות בדעות אבל לא בלבבות. לא תמיד יש הכרעה בדעות. גם במחלוקת הלכתית, כל עוד אין סנהדרין שיושבת בשלכת הגזית, נצטרך להתמודד עם מחלוקות לשם שמיים שאינם מוכרעות. יכול להיות שהכוונת למחלוקת בלבבות, בכל זאת חשוב להעיר על העניין.

 

נקודה שהוסיף משלי - 

 

אדם צריך להיות מודע לכך שהוא אינטרסנט, שהוא בעל נגיעות בעניין. ככל שהמודעות של האדם גוברת ביחס לחולשותיו, ככה הוא יוכל להצליח להתגבר עליהם. תמיד בדיון שרוצים להפיק ממנו תועלת שיכלית ישנו אתגר מאוד גדול שאתה מציג אותו בצורה יפה. מצד אחד נראה לי שצריך להודות בכך שיש מעורבות ריגשית והיא יכולה לפגום בהתעסקות האובייקטיבית העניינית. מצד שני, יש צורך באמת לנסות להפריד עד כמה שניתן את הרגש המנסים לבחון עניין בצורה אובייקטיבית. גם אם זה לא אפשרי עד הסוף כי אנחנו בני אדם, זה בהחלט עוזר בעניין בצורה משמעותית.

בוגרי צבא - לכאןקורא ממעמקים
מתגייס עוד פחות משבוע, מישהו רוצה להרגיע אותי שהכל יהיה בסדר?😅 מתחיל להרגיש קלסטרופובי בטירוף, עוד פחות משבוע אני אהפוך לאחד משעמם שכל מה שהוא חושב עליו זה רק צבא, ויכאבו לי הברכיים מכל המסעותת
הכי חשוב לא לשכוח, לא משנה באיזה מצב אתה נמצאחדשכאן
תמיד יכול להיות גרוע יותר.

בהצלחה!
אל תדאגekselion
צבא זה כיף. באמת.
דווקא להיות חייל זה ממש מרתקadvfb

זה ממש להרגיש כאילו אתה חי ביקום מקביל שעובד לפי כללים אחרים.

כאתה נמצא בתוך זה - זה ממש לא משעמם, אלו החיים שלך... ואלו חיים עם הרבה אנדרנלין (תלוי איפה את כמובן).

ממש לא משעמםנע"ג האגדי
יהיה בסדר תאמין לי, אז תחשוב על צבא כל היום, זה הגיוני לגמרי. הצבא לא משעמם בכלל.
אם תאכל טוב ותישן ותעבוד על הכושר לא אמור לכאב לך כל הזמן. יהיה קשה אבל אתה תחזור בסופש מבסוט ומחויך.
מה שלא יהיה אחי בהצלחה גדולה, וואלה כמה שזה נשמע קלישאה היום, זו זכות גדולה
הטיפ שנתנו לי לטירונות0x1694
בטירונות, המפקדים הקשוחים וכל הבלאגן הזה - הכל זה הצגה ומשחק. ככה תתייחס לזה (באיזון שמתאים לסיטואציה) ותהנה הרבה יותר. די מהר תבין איך המערכת עובדת ואיך לשחק אותה לטובתך.

ובקשר ללהיות מדבר רק על צבא. זה לא רע, אלה החיים שלך ולכן זה יהיה מרכז העיסוק של המוח שלך. הגיוני מאוד, ככה העולם עובד. אבל זה עובר אחרי שמשתחררים...
כמה טיפיםדניאל12345

תקנה כמה טושים עבים בלתי מחיקים ותכתוב את השם שלך בענק איזה 10-20 פעמים מכל הצדדים על הקיטבג וכדומה כך תזהה את מה ששייך לך במהירות כשיהיה בערימה עם דברים נוספים. גם על שאר הדברים תכתוב את השם.

 

תביא איזה 5 מציתים שנדלקים עם כפתור.

 

תביא 2 מספריים (כולם חותכים חוטים וכל מיני דברים עם סכין יפנית או סתם סכין, עם מספריים זה הרבה יותר פשוט, קל ומהיר...)

 

תביא חבילות טישו שיספיקו לך לזמן שתהיה.

 

בקשר לכושר - הצבא מאד מקפיד על משהו שמכונה "סרגל מאמצים", כלומר - לבנות את הכושר לאט כדי שלא יהיו פציעות. מסעות למשל מתחיל ב800 מטר, אחרי שבוע קילומטר, אחרי שבוע 2 קילומטר וכן הלאה. את המסעות הארוכים עושים רק אחרי 4 חודשים ואפילו יותר (אל תתפוס אותי בדיוק על המספרים, אבל משהו כזה).

 

בגדול הצבא יכול להיות התקופה הכי טובה בחיים שלך ואין מה להתרגש מהמפקדים... הם בצבא זמן קצר מאד יותר ממך (לפעמים רק מספר חודשים)...

 

 

אל תדאג. הצבא יארגן לך חברויות 4 life. את כלדי שרוט
הצחוקים של החיים תקבל מהצבא. זאת ה-תקופה של הצעירים. כשאתה קרבי כן?
אתה מהר תלמד את המערכת. יהיה לך קצת מעצבן לפעמים, כמו לכולם. יהיה לך קצת קשה לפעמים, כמו לכולם. אבל יהיה לך הרבה כיף וצחוקים, כמו לכולם.

והעיקר שתשמור על עצמך ותחזור בשלום.
יש משהו שממש עוזרהיום הוא היוםאחרונה
לדבר עם חברים או משפחה שהם בוגרי צבא ושיספרו לך מה הקשיים הפיזיים, הרגשיים והרוחניים, ואיך הם התמודדו. כולל הקושי של הרגשה שאתה שקוף ומשעמם.

ממליץ גם על הספר לעזרת השם בגיבורים. בהצלחה בדבר הגדול והחשוב הזה.

אני חושב שהפחד שלך דורש התייחסות והוא לא סתם דורש הרגעה.
#2 שאלה. האם ראוי שאעלה שיתוף נוסף?FireBush
אחרי הביקורות על הקודם?
אני נרתע לעשות זאת בטבעיות,
הייתי שמח לשמוע דעתכם...
מבחינתי בהחלט, ואפילו אשמחמבולבלת מאדדדד
רק תוסיף אזהרת טריגר בכותרת של תוכן קשה- מה יהיה שם.

לא לכולם, ובכל זמן או מצב, מתאים לפתוח הודעה תמימה ולקרוא שם דברים כאלו... אתה לא יודע מה זה עלול לעשות לאנשים..
שתף שתף. כל עוד אתה לא משתף דברים בסגנוןדי שרוט
של "יאללללה קראחנה אין אלהים אז אני עושה מה בא לי" זה בסדר לטעמי.
ואם אתה רוצה לשתף בלי שיגיבומבולבלת מאדדדד
תכתוב בפורום אחר.
פה מיועד שיגיבו וגם שיתווכחו קצת.
תחשוב על מה שאתה מעלה אם זה מה שמתאים לך
אני רוצה שיגיבו 😂😂FireBush
וכן שיתווכחו קצת, הרי זה מבורך.

אבל תודה רבה לך, דברים חשובים שאכן צריכים להיאמר.
מבחינתי כל עוד לא מדובר במשהו כמו הקודםתות"ח!

אין בעיה.

משהו כמו השורה בקודם*FireBush
אני מניח שלזה התכוונת
אוי גוועלד איזו צינזורהקורא ממעמקים
😂😂😂FireBush
עלה עלהFireBushאחרונה
תגיב אדם חביב
תשאיר שם איזה שביב
למישהו יש סיפור על המונדיאל והרב שאסף סוכריות?מסיבת ישרים

זכור לי סיפור על רב שרצה להוכיח את יושבי הקהל שהם רואים מונדיאל במקום לבוא לשיעור דף יומי

ולכן הוא עשה תחרות תפיסת סוכריות ובסוף ניצח בה..

למישהו יש את הסיפור?