אין לי בכלל מושג ממה... אין לי כח!!! אני סתם עצבנית ומדוכאת...
איך קמים?? איך מוצאים תקווה שיהיה טוב גם כשעכשיו הכל שחור ורע?????
איך קמים?? איך מוצאים תקווה שיהיה טוב גם כשעכשיו הכל שחור ורע?????
אוף!!! אני מיואשת!מבולבלת מאדדדד
מנסים לנתחחיים של
מה הסיבה לקושי?
למה הכל שחור ורע?
לפעמים הקושי הוא אובייקטיבי ולפעמים סובייקטיבי
למה הכל שחור ורע?
לפעמים הקושי הוא אובייקטיבי ולפעמים סובייקטיבי
קלבנות רבות עלי
יוצאים איתי לדייט
סליחה חשבתי אני בלנ״ובנות רבות עלי
הצעה מעניינת😉מבולבלת מאדדדד
אוףארץ השוקולד
כואב ממש שככה את מרגישה.
תנסי לחפש 3 דברים טובים שקרו השבוע ו2 דברים טובים שעשית ותכונה אחת חיובית שיש בך.
ותנסי לעשות את זה שוב כל יומיים / שבוע בלי לחזור על הדברים.
תנסי לחפש 3 דברים טובים שקרו השבוע ו2 דברים טובים שעשית ותכונה אחת חיובית שיש בך.
ותנסי לעשות את זה שוב כל יומיים / שבוע בלי לחזור על הדברים.
מזה אין מושג ממה?הפי
אני יודעת ממה. אבל זה סתם תירוצים.מבולבלת מאדדדד
בתכלס כבר שבועיים פלוס אני לא מתפקדת.
לכי לאיזשהו טיפול או ייעוץ, כעזרה ראשונה זה יועילנפש חיה.
משלי עזר בתקופות כאלוekselion
זה לזהות כל צעד קטן ולהעריך אותו. קטן ככל שיהיה.
לסמן את הדברים החיובים כל יום על דרך קבע. וככה לאט לאט נבנה בי סולם שהוציא אותי מזה בע"ה
לסמן את הדברים החיובים כל יום על דרך קבע. וככה לאט לאט נבנה בי סולם שהוציא אותי מזה בע"ה
קודם כל: בדיקת דם.תילי חורבות
תתבודדילנוע= לשכון.
אפילו בלי מילים.
רק להיסתכל אל השמיים .
לשחרר
לאפשר.
ותראי איך הכל נרגע ,בעזרת השם❤️
וואי... האמת שזה חזק...מבולבלת מאדדדד
אני רק מפחדת שזה יגרום לי לשקוע יותר בתוך הכאב במקום להתעלות מעליו...
..תילי חורבות
// הכאב ואני //
כואב לי.
זו ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים.
ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה.
השמש אותה שמש.
הדירה אותה דירה.
המיטה אותה מיטה.
רק אני לא אותו אני.
יש ימים כאלה, שאיזו חיית טרף לא מזוהה מתיישבת לך בבטן. היא מכרסמת אותך מבפנים, ומדי פעם שולחת זרועות ארוכות אל חבלי הדמעות שמאחורי מסך עיניך, ומושכת בכל הכוח.
ואין לך כוח לקום מהמיטה.
ואין לך כוח להתניע את היום.
ואין לך כוח לאף אחד, גם לא לעצמך.
אחרי דיאלוג פנימי נחרץ, החלטתי שאני לא נותן להרגשה הזאת לשבש לי את היום.
נזכרתי באיזו אישה שדיברה בתכנית בוקר וטענה שאם נייצר לעצמנו בוקר טוב, כל היום שלנו יהיה טוב.
אז נכנסתי להתקלח כדי לנקות את הבוץ הפנימי שהצטבר במהלך הלילה, שמתי לי שיר שאני אוהב בפול ווליום, פתחתי חלון, והייתי נחוש בדעתי להפוך את היום הזה ליום חיובי.
הפרקטיקה הזאת, של להנדס לי בוקר שמח, לא ממש עזרה.
החלטתי ללכת לעשות כושר. מישהו פעם אמר לי שספורט משחרר אנדורפינים ועושה אותך מבסוט (מוזר כי אצלי האנדורפינים משתחררים דווקא כשאני אוכל צ'יפס).
ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל המועקה היתה כבדה יותר מכל משקולת שניסיתי להרים בחדר הכושר הניאוני והמתיש.
אני אלך לים, חשבתי לעצמי. אטייל קצת על קו החוף, אקבל פרופורציות, אראה אנשים. אחרי 20 דקות של הליכה, אפילו הים הסתכל עליי במבט חסר אונים של "מה אתה רוצה ממני? אני רק ים!! איך אני אמור לרפא אותך?"
קבעתי עם חבר לצהריים. לא סתם חבר, זה שהכי מצחיק אותי. שיש לנו שפה פסיכית משלנו ושטויות שאף אחד אף פעם לא יבין. ישבתי מולו בעיניים קרועות, משחק עם המזלג בסלט החיוור שלפניי. השפתיים שלו זזו, אבל הוא היה על מיוט. שילמתי את החשבון וברחתי משם הביתה.
אולי אני אשתה משהו באמצע היום? אלכוהול הוא רופא לא רע.
אולי אסיים את הסדרה שהתחלתי?
אולי אכתוב שיר?
בסוף החלטתי ללכת נגד כל הסיסמאות הקואצ'ריות שלימדו אותי.
כיביתי את האור, הורדתי את בגדים, צנחתי על הספה, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לכאב: "בוא".
"מה??" הוא ענה לי בשיניים חשופות ובמבט רעב.
"בוא אם אתה גבר. תסיים את מה שהתחלת", המשכתי.
הוא לא ענה, רק השחיז את ציפורניו כשמשחר לטרף.
"גם ככה אין לי מה להפסיד. היום הזה נהרס. אז בוא."
הכאב הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, נשען אחורה כדי לקחת תנופה, ושניה לפני שהסתער עליי, נעצר בבת אחת ולחש לי בייאוש: "הרסת את כל הכיף!"
לפני שהבנתי מה קורה, הוא כבר הסתובב ועשה את דרכו החוצה בראש מושפל וגב מכופף.
מסתבר שגם הכאב בכבודו ובעצמו אוהב אתגרים. בשניה שהפסקתי להילחם בו, הוא איבד עניין. הוא הפסיק לנסות להוכיח לי שהוא יותר חזק. פתאום הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שלפעמים יהיו ימים כאלה, וגם אלוהים לא יעזור, צריך פשוט לכופף את הראש ולעבור אותם.
מדי פעם אנחנו חייבים לאפשר לכל הביוב לצוף ולעלות על גדותינו כדי להתחיל שוב, נקיים ומשוחררים יותר.
הכאב הזה, שיצא מדלת ביתי, עדיין מגיע לבקר לא מעט. הוא אורח עקשן. לפעמים אני עוד נלחם בו. לפעמים אני מדבר אליו. ולפעמים, אני מזמין אותו לשבת ולהריץ איתי דאחקות, רק שנינו. אנחנו יושבים, הכאב ואני, ופתאום הוא לא נראה כל כך מאיים.
קרדיט: נעם חורב - Noam Horev
כואב לי.
זו ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים.
ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה.
השמש אותה שמש.
הדירה אותה דירה.
המיטה אותה מיטה.
רק אני לא אותו אני.
יש ימים כאלה, שאיזו חיית טרף לא מזוהה מתיישבת לך בבטן. היא מכרסמת אותך מבפנים, ומדי פעם שולחת זרועות ארוכות אל חבלי הדמעות שמאחורי מסך עיניך, ומושכת בכל הכוח.
ואין לך כוח לקום מהמיטה.
ואין לך כוח להתניע את היום.
ואין לך כוח לאף אחד, גם לא לעצמך.
אחרי דיאלוג פנימי נחרץ, החלטתי שאני לא נותן להרגשה הזאת לשבש לי את היום.
נזכרתי באיזו אישה שדיברה בתכנית בוקר וטענה שאם נייצר לעצמנו בוקר טוב, כל היום שלנו יהיה טוב.
אז נכנסתי להתקלח כדי לנקות את הבוץ הפנימי שהצטבר במהלך הלילה, שמתי לי שיר שאני אוהב בפול ווליום, פתחתי חלון, והייתי נחוש בדעתי להפוך את היום הזה ליום חיובי.
הפרקטיקה הזאת, של להנדס לי בוקר שמח, לא ממש עזרה.
החלטתי ללכת לעשות כושר. מישהו פעם אמר לי שספורט משחרר אנדורפינים ועושה אותך מבסוט (מוזר כי אצלי האנדורפינים משתחררים דווקא כשאני אוכל צ'יפס).
ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל המועקה היתה כבדה יותר מכל משקולת שניסיתי להרים בחדר הכושר הניאוני והמתיש.
אני אלך לים, חשבתי לעצמי. אטייל קצת על קו החוף, אקבל פרופורציות, אראה אנשים. אחרי 20 דקות של הליכה, אפילו הים הסתכל עליי במבט חסר אונים של "מה אתה רוצה ממני? אני רק ים!! איך אני אמור לרפא אותך?"
קבעתי עם חבר לצהריים. לא סתם חבר, זה שהכי מצחיק אותי. שיש לנו שפה פסיכית משלנו ושטויות שאף אחד אף פעם לא יבין. ישבתי מולו בעיניים קרועות, משחק עם המזלג בסלט החיוור שלפניי. השפתיים שלו זזו, אבל הוא היה על מיוט. שילמתי את החשבון וברחתי משם הביתה.
אולי אני אשתה משהו באמצע היום? אלכוהול הוא רופא לא רע.
אולי אסיים את הסדרה שהתחלתי?
אולי אכתוב שיר?
בסוף החלטתי ללכת נגד כל הסיסמאות הקואצ'ריות שלימדו אותי.
כיביתי את האור, הורדתי את בגדים, צנחתי על הספה, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לכאב: "בוא".
"מה??" הוא ענה לי בשיניים חשופות ובמבט רעב.
"בוא אם אתה גבר. תסיים את מה שהתחלת", המשכתי.
הוא לא ענה, רק השחיז את ציפורניו כשמשחר לטרף.
"גם ככה אין לי מה להפסיד. היום הזה נהרס. אז בוא."
הכאב הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, נשען אחורה כדי לקחת תנופה, ושניה לפני שהסתער עליי, נעצר בבת אחת ולחש לי בייאוש: "הרסת את כל הכיף!"
לפני שהבנתי מה קורה, הוא כבר הסתובב ועשה את דרכו החוצה בראש מושפל וגב מכופף.
מסתבר שגם הכאב בכבודו ובעצמו אוהב אתגרים. בשניה שהפסקתי להילחם בו, הוא איבד עניין. הוא הפסיק לנסות להוכיח לי שהוא יותר חזק. פתאום הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שלפעמים יהיו ימים כאלה, וגם אלוהים לא יעזור, צריך פשוט לכופף את הראש ולעבור אותם.
מדי פעם אנחנו חייבים לאפשר לכל הביוב לצוף ולעלות על גדותינו כדי להתחיל שוב, נקיים ומשוחררים יותר.
הכאב הזה, שיצא מדלת ביתי, עדיין מגיע לבקר לא מעט. הוא אורח עקשן. לפעמים אני עוד נלחם בו. לפעמים אני מדבר אליו. ולפעמים, אני מזמין אותו לשבת ולהריץ איתי דאחקות, רק שנינו. אנחנו יושבים, הכאב ואני, ופתאום הוא לא נראה כל כך מאיים.
קרדיט: נעם חורב - Noam Horev
זה פשוט נכון.לנוע= לשכון.
מנסיון.
תודה רבה.
וואי!! תודה רבה!!מבולבלת מאדדדד
זה חזק. ממש! וכן, צריך להשלים עם הימים השחורים האלו, אבל לדעת שזה זמני...
והאמת גם היום עשיתי צעד שאני מקווה שיגרום לי להרגיש טוב יותר...
והאמת גם היום עשיתי צעד שאני מקווה שיגרום לי להרגיש טוב יותר...
בהצלחה ממש!תילי חורבותאחרונה
מדהיםנפש חיה.
שלום.
הרב גולן כהן ממכון מאיר סיפר לחבר הקבוצה עכשיו שבחסידות גור נקבעה חתונה ליום מסויים לפני כמה שבועות. שבוע לפני החתונה הסבתא המנוחה של הכלה נגלתה לבתה (האמא) בחלום, ואמרה לה שהיא לא יכולה לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הסבתא (כנראה טעות הקלדה- האמא של הכלה) לא ייחסה לזה חשיבות.
יומיים לפני החתונה הכלה חלמה את הסבתא שבאה אליה ואומרת לה שלא תוכל לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הכלה סיפרה לאמה את החלום, והאמא הזדעזעה ואמרה לה שחלמה את אותו החלום בדיוק!
הלכו לאדמו״ר מגור והאדמו״ר אמר להקדים את החתונה ביום. וכך עשו וחיכו לראות מיהו גדול הדור.
*ביום שהיתה אמורה להתקיים החתונה נפטר הרב מרדכי שטרנברג*.
ניסי ה ועזו במדינת ישראל*
הרב גולן כהן ממכון מאיר סיפר לחבר הקבוצה עכשיו שבחסידות גור נקבעה חתונה ליום מסויים לפני כמה שבועות. שבוע לפני החתונה הסבתא המנוחה של הכלה נגלתה לבתה (האמא) בחלום, ואמרה לה שהיא לא יכולה לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הסבתא (כנראה טעות הקלדה- האמא של הכלה) לא ייחסה לזה חשיבות.
יומיים לפני החתונה הכלה חלמה את הסבתא שבאה אליה ואומרת לה שלא תוכל לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הכלה סיפרה לאמה את החלום, והאמא הזדעזעה ואמרה לה שחלמה את אותו החלום בדיוק!
הלכו לאדמו״ר מגור והאדמו״ר אמר להקדים את החתונה ביום. וכך עשו וחיכו לראות מיהו גדול הדור.
*ביום שהיתה אמורה להתקיים החתונה נפטר הרב מרדכי שטרנברג*.
ניסי ה ועזו במדינת ישראל*
תקראו סיפור יפה.נפש חיה.
*סיפור מדהים מהרב בני פרל*
יש עכשיו מן טרנד לצאת נגד הטרנד לספר בשבחו של נפטר.
ובעיקר כאשר מדובר בסיפורי "הנפטר ואנוכי"
כידוע לכם יש לי התנגדות לטרנדים ולכן הנה לכם סיפור.
אבל הסיפור הזה קדוש מאוד וכל מחנך צריך להדפיס אותו ולשמור על ליבו תמיד.
****
כאשר הייתי מחנך, לימדתי תלמיד שהיה פגע רע בכל מובן אפשרי.
עם תום לימודיו בישיבה,, הוא פחד להתגייס והחליט ללכת לישיבת הסדר כדי לדחות את הפחד.
איך שהוא הגיע לישיבה של הרב דרוקמן
התקשרו אלי כדי לברר אם הוא מתאים.
תראיינו אותו, אם יתאים תיקחו, עניתי.
*********
הם ראיינו ונתנו לו במקום תשובה שלילית.
אבל התבלבלו במכתבים או בשמות ושלחו בדואר תשובה חיובית...
בחודש אלול הוא נכנס ללימודים ולא שמעתי ממנו.
********
לאחר כמה חודשים הזדמנתי לברית של ידיד והרב דרוקמן נכח שם.
הוא הכיר אותי משום שתמך במועמדות שלי לפרויקט גדול וכאן כדאי להכניס סיפור נוסף שיעיד על גודל רוחו של הרב.
לתפקיד ההוא נותרו שני מועמדים, הרב לא זכר אותי לטובה משום שבמקרה אחר לא נהגתי לפי דעתו כאשר הייתי מזכ"ל אריאל.
הוא זכר זאת היטב, אבל המועמד השני היה גרוע באופן שלא יתואר.
הרב סירב לדבר ואפילו מילה אחת בגנותו של הגרוע, ולכן תמך בי למרות שיתכן ודעתו לא הייתה נוחה ממני.
וכדי לא להעליב את אותו אדם לא אמר דבר וחצי דבר, רק לחש שכדאי לקחת את הרב פרל.
אכן, ויתרתי על התפקיד מסיבה אישית ואותו אדם חירב את הפרויקט לגמרי. והרב לא אמר מילה.
נחזור לברית.
בגלל שלא היו הרבה רבנים, הושיבו אותי לידו כדי שלא ישעמם לו.
נתן בי עין יפה ומתוך דברים שאמרתי לו... נרדם.
פתאום הופיעה האימא של הפגע רע.
העירה את הרב ושאלה אותו: הרב אני אימא של... איך הילד שלי, זה, הצביעה עלי היה הרב שלו, איך הוא עכשיו.
לא ידעתי היכן להתחבא ועשיתי עצמי מעיין בגמרא קטנה שהייתה איתי.
*************
הרב דרוקמן ניעור ומייד הרבה לשבח אותו ולומר לאימא כמה הוא מצוין ומתקדם.
היא הניחה את שני ידיה על ליבה והלכה.
ספק היה אצלי אם הוא ידע על מי דיבר.
לא דנתי אותו, כך דרכו של מי שניעור משנתו.
*************
כמה שנים לאחר מכן, פגשתי את הפגע רע.
כבר למד לתואר ראשון, עשה מבחני הסכמה לרבנות, היה מפקד מוצלח בצבא.
תספר לי מה קרה לך בשיעור א' ביקשתי.
וכך אמר:
לאחר שבועיים קראו לי והסבירו לי שזה ישיבה וישיבה היא לא מקום שמתאים לי.
הלכתי לרב דרוקמן ואמרתי לו שרוצים לזרוק אותי.
הוא התחיל לדבר איתי באריכות ולא הבנתי מה הוא רוצה.
אבל למחרת היום הרבנים החרו והחזיקו בדעתם: אין טעם שאמשיך לכלות את ימי כאן.
לאחר כמה חודשים אמא שלי מגיעה בערב לישיבה, לא היה לנו רכב וזו הייתה טרחה גדולה להגיע בתחבורה ציבורית, לכן נבהלתי.
והיא אמרה לי, אל תשאל יא חביבי, היום אחר הצהריים פגשתי את הרב דרוקמן בברית, הוא ישב ליד הרב פרל, אף פעם לא שמעתי שאומרים עליך דברים כל כך יפים, כל הדרך הביתה קפצתי כמו עז, אנשים חשבו עלי - זו משוגעת.
באתי כאן לחבק אותך ותראה כמה מאכלים ומאפים טובים הבאתי לך ותוך כדי דיבור פרסה סליה להעלות מהם סעודת שלמה בשעתו ופניה היו יפים כפי שלא ראיתי מאודי.
**********
עכשיו, אמר התלמיד, כל פעם שהרב היה מסתכל עלי, היה נראה לי שהעיניים שלו טובות.
וכשלא היה מסתכל בי, דימיתי כאילו הוא מסתכל בי.
לא רציתי לאכזב אותו ושיניתי את כל העולם שלי לתמיד.
*********
חברים, טרנד או לא טרנד.
זה סיפור שתיקחו אותו אתכם. פשוט תיקחו. הוא פותח עין למקומות שקשה אותם לראות.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
@שואל כדי ללמוד
יש עכשיו מן טרנד לצאת נגד הטרנד לספר בשבחו של נפטר.
ובעיקר כאשר מדובר בסיפורי "הנפטר ואנוכי"
כידוע לכם יש לי התנגדות לטרנדים ולכן הנה לכם סיפור.
אבל הסיפור הזה קדוש מאוד וכל מחנך צריך להדפיס אותו ולשמור על ליבו תמיד.
****
כאשר הייתי מחנך, לימדתי תלמיד שהיה פגע רע בכל מובן אפשרי.
עם תום לימודיו בישיבה,, הוא פחד להתגייס והחליט ללכת לישיבת הסדר כדי לדחות את הפחד.
איך שהוא הגיע לישיבה של הרב דרוקמן
התקשרו אלי כדי לברר אם הוא מתאים.
תראיינו אותו, אם יתאים תיקחו, עניתי.
*********
הם ראיינו ונתנו לו במקום תשובה שלילית.
אבל התבלבלו במכתבים או בשמות ושלחו בדואר תשובה חיובית...
בחודש אלול הוא נכנס ללימודים ולא שמעתי ממנו.
********
לאחר כמה חודשים הזדמנתי לברית של ידיד והרב דרוקמן נכח שם.
הוא הכיר אותי משום שתמך במועמדות שלי לפרויקט גדול וכאן כדאי להכניס סיפור נוסף שיעיד על גודל רוחו של הרב.
לתפקיד ההוא נותרו שני מועמדים, הרב לא זכר אותי לטובה משום שבמקרה אחר לא נהגתי לפי דעתו כאשר הייתי מזכ"ל אריאל.
הוא זכר זאת היטב, אבל המועמד השני היה גרוע באופן שלא יתואר.
הרב סירב לדבר ואפילו מילה אחת בגנותו של הגרוע, ולכן תמך בי למרות שיתכן ודעתו לא הייתה נוחה ממני.
וכדי לא להעליב את אותו אדם לא אמר דבר וחצי דבר, רק לחש שכדאי לקחת את הרב פרל.
אכן, ויתרתי על התפקיד מסיבה אישית ואותו אדם חירב את הפרויקט לגמרי. והרב לא אמר מילה.
נחזור לברית.
בגלל שלא היו הרבה רבנים, הושיבו אותי לידו כדי שלא ישעמם לו.
נתן בי עין יפה ומתוך דברים שאמרתי לו... נרדם.
פתאום הופיעה האימא של הפגע רע.
העירה את הרב ושאלה אותו: הרב אני אימא של... איך הילד שלי, זה, הצביעה עלי היה הרב שלו, איך הוא עכשיו.
לא ידעתי היכן להתחבא ועשיתי עצמי מעיין בגמרא קטנה שהייתה איתי.
*************
הרב דרוקמן ניעור ומייד הרבה לשבח אותו ולומר לאימא כמה הוא מצוין ומתקדם.
היא הניחה את שני ידיה על ליבה והלכה.
ספק היה אצלי אם הוא ידע על מי דיבר.
לא דנתי אותו, כך דרכו של מי שניעור משנתו.
*************
כמה שנים לאחר מכן, פגשתי את הפגע רע.
כבר למד לתואר ראשון, עשה מבחני הסכמה לרבנות, היה מפקד מוצלח בצבא.
תספר לי מה קרה לך בשיעור א' ביקשתי.
וכך אמר:
לאחר שבועיים קראו לי והסבירו לי שזה ישיבה וישיבה היא לא מקום שמתאים לי.
הלכתי לרב דרוקמן ואמרתי לו שרוצים לזרוק אותי.
הוא התחיל לדבר איתי באריכות ולא הבנתי מה הוא רוצה.
אבל למחרת היום הרבנים החרו והחזיקו בדעתם: אין טעם שאמשיך לכלות את ימי כאן.
לאחר כמה חודשים אמא שלי מגיעה בערב לישיבה, לא היה לנו רכב וזו הייתה טרחה גדולה להגיע בתחבורה ציבורית, לכן נבהלתי.
והיא אמרה לי, אל תשאל יא חביבי, היום אחר הצהריים פגשתי את הרב דרוקמן בברית, הוא ישב ליד הרב פרל, אף פעם לא שמעתי שאומרים עליך דברים כל כך יפים, כל הדרך הביתה קפצתי כמו עז, אנשים חשבו עלי - זו משוגעת.
באתי כאן לחבק אותך ותראה כמה מאכלים ומאפים טובים הבאתי לך ותוך כדי דיבור פרסה סליה להעלות מהם סעודת שלמה בשעתו ופניה היו יפים כפי שלא ראיתי מאודי.
**********
עכשיו, אמר התלמיד, כל פעם שהרב היה מסתכל עלי, היה נראה לי שהעיניים שלו טובות.
וכשלא היה מסתכל בי, דימיתי כאילו הוא מסתכל בי.
לא רציתי לאכזב אותו ושיניתי את כל העולם שלי לתמיד.
*********
חברים, טרנד או לא טרנד.
זה סיפור שתיקחו אותו אתכם. פשוט תיקחו. הוא פותח עין למקומות שקשה אותם לראות.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
@שואל כדי ללמוד
וואוו, מקסים ממששואל כדי ללמוד
תודה רבה על השיתוף
שנזכה ללמוד ממנו
שנזכה ללמוד ממנו
...רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד
יפהפה "עבד איניש דינא לנפשיה"נפש חיה.
שךום. *סיפור מקסים מהרב יוסף אלנקווה*
*"תבחר איזה עונש לתת לך"*
אמר לי הרב דרוקמן
כשברחתי לשבת לסניף בשדרות.
שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים
שנת התשל"ה היו חסרות הרבה קומונריות
בארץ בסניפי בני עקיבא.
. הרב דרוקמן שלח אותנו
להיות קומונרים בשבעה סניפים
קרית מלאכי דימונה שדרות גדרה גן יבנה קרית גת
ואולי בני עייש.
כך שמכיתה אחת היו שבעה תלמידים
שנעדרו הרבה שבתות
כשהרב שולח אותנו עם ארגזי אוכל
מהמטבח של הישיבה.
היתה שבת אחת שהסניף בשדרות
היה ללא מדריכים ולא יכולתי
שלא לנסוע.
ביקשתי רשות לנסוע והפעם
הרב דרוקמן לא הרשה.
שוחחתי עם הרם שלי הרב מאיר רפלד המתוק
זכר צדיק וקדוש לברכה
והוא הרעים בקולו
הפעם לא!.
עשיתי מעשה נועז
ונסעתי בכל זאת לשבת.
לקחתי בחשבון שאענש על כך.
ביום ראשון מאיר רפלד קרא לי
לשיחת הבהרה בחדר מורים
בצמוד לחדר מורים
היה חדרו של הרב ,דרוקמן.
נכנסתי לחדר והרב מאיר
שואל למה ברחת ועוד אחרי ששאלת
גם אותי וגם את הרב דרוקמן?
אמרתי לו נהגתי לפי הגמרא שלימדת אותי.
איזו גמרא שאל?
אמרתי לו בבא קמא
מה כתוב שאל?
אמרתי לו "עביד איניש דינא לנפשיה".
פתאום נפתחה הדלת
של חדר ראש הישיבה הרב דרוקמן
שעשה לי "מארב" מתוכנן.
והרב הרעים בקולו
ברמה שאינני יודע מי מכם
שמע אותו פעם שואג
וצעק עלי
"דינא לנפשיה" אתה אומר?????
ולי?
ששלחתי אותך להיות קומונר???
השפלתי את עיני
התביישתי.
ופתאום אחרי השאגה
אומר לי הרב דרוקמן בחיוך
ומאיר רפלד מתגלגל מצחוק
נו
אז,עכשיו תמשיך
תעשה דינא לנפשיה
ותבחר איזה עונש,ניתן לך.
חייכתי ואמרתי לו
על כזה דבר צריך עונש רציני
תשלח אותי לגלות
לשבועיים למרכז הרב
להיות עם הרב צביהודא.
השאגה הפכה לנשיקה
נשקני לראשי
ואמר לי עכשיו רוץץץץץץ!
ומסור לו נשיקות ממני.
לא אשכח איזו שמחה
הסב לי העונש הזה
כשהרב דרוקמן
ידע שזה בכלל לא עונש
אלא פרס....
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
*"תבחר איזה עונש לתת לך"*
אמר לי הרב דרוקמן
כשברחתי לשבת לסניף בשדרות.
שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים
שנת התשל"ה היו חסרות הרבה קומונריות
בארץ בסניפי בני עקיבא.
. הרב דרוקמן שלח אותנו
להיות קומונרים בשבעה סניפים
קרית מלאכי דימונה שדרות גדרה גן יבנה קרית גת
ואולי בני עייש.
כך שמכיתה אחת היו שבעה תלמידים
שנעדרו הרבה שבתות
כשהרב שולח אותנו עם ארגזי אוכל
מהמטבח של הישיבה.
היתה שבת אחת שהסניף בשדרות
היה ללא מדריכים ולא יכולתי
שלא לנסוע.
ביקשתי רשות לנסוע והפעם
הרב דרוקמן לא הרשה.
שוחחתי עם הרם שלי הרב מאיר רפלד המתוק
זכר צדיק וקדוש לברכה
והוא הרעים בקולו
הפעם לא!.
עשיתי מעשה נועז
ונסעתי בכל זאת לשבת.
לקחתי בחשבון שאענש על כך.
ביום ראשון מאיר רפלד קרא לי
לשיחת הבהרה בחדר מורים
בצמוד לחדר מורים
היה חדרו של הרב ,דרוקמן.
נכנסתי לחדר והרב מאיר
שואל למה ברחת ועוד אחרי ששאלת
גם אותי וגם את הרב דרוקמן?
אמרתי לו נהגתי לפי הגמרא שלימדת אותי.
איזו גמרא שאל?
אמרתי לו בבא קמא
מה כתוב שאל?
אמרתי לו "עביד איניש דינא לנפשיה".
פתאום נפתחה הדלת
של חדר ראש הישיבה הרב דרוקמן
שעשה לי "מארב" מתוכנן.
והרב הרעים בקולו
ברמה שאינני יודע מי מכם
שמע אותו פעם שואג
וצעק עלי
"דינא לנפשיה" אתה אומר?????
ולי?
ששלחתי אותך להיות קומונר???
השפלתי את עיני
התביישתי.
ופתאום אחרי השאגה
אומר לי הרב דרוקמן בחיוך
ומאיר רפלד מתגלגל מצחוק
נו
אז,עכשיו תמשיך
תעשה דינא לנפשיה
ותבחר איזה עונש,ניתן לך.
חייכתי ואמרתי לו
על כזה דבר צריך עונש רציני
תשלח אותי לגלות
לשבועיים למרכז הרב
להיות עם הרב צביהודא.
השאגה הפכה לנשיקה
נשקני לראשי
ואמר לי עכשיו רוץץץץץץ!
ומסור לו נשיקות ממני.
לא אשכח איזו שמחה
הסב לי העונש הזה
כשהרב דרוקמן
ידע שזה בכלל לא עונש
אלא פרס....
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
מקסים ככשואל כדי ללמוד
תודה על השיתוף
(אפשר אולי להפיץ לאברכי מרכז...
)נפש חיה.
אפשרשואל כדי ללמוד
רק שאני לא ממש קשור אליהם
עצרתי בקטע שהוא מלכלך על האדם השני שנבחר לתפקיד.תילי חורבות
מגעיל ברמות אחרות.
אלוהים שישמור... כמה האדרה עצמית!!!
אלוהים שישמור... כמה האדרה עצמית!!!
זכותך.נפש חיה.
מחילה, הוא לא מלכלךהסטורי
כי אין לך מושג על איזה אדם מדובר. לא היו מציאויות כאלו שאדם לא התאים לתפקיד?!
ואין כאן טיפת האדרה עצמית, דווקא הוא מספר כאן בגילוי לב, איך הרב דרוקמן הצליח, במקום שהוא עצמו נכשל.
ואין כאן טיפת האדרה עצמית, דווקא הוא מספר כאן בגילוי לב, איך הרב דרוקמן הצליח, במקום שהוא עצמו נכשל.
נו נוחמדת66
לוידע איך הצלחת להבין את זה.
לפעמים יש נקודה שתופסת את עין הקוראנפש חיה.אחרונה
לא בהכרח היא הנקודה העיקרית בסיפור.
כנראה קרתה פה טעות אופטית
כנראה קרתה פה טעות אופטית
איזה מדרשת יש שאפשר להגיע רק יום אחד?הכול לטובה!
יום אחד בשבוע...הכול לטובה!
הרובע אם איני טועה ומן הסתם בנות פה ידעו טוב ממני.דג כחול
@רב אידיחסדי הים
כמעט כל מדרשהמאותרתאחרונה
דוגמאות (מחיפוש בגוגל) - מכל הארץ.
בטוח יש עוד, ואם תמקדי יהיה יותר קל להכווין. בלא מעט קהילות יש יום לימוד לנשים, בלי לקרוא לזה מדרשה באופן רשמי.
יש גם את הפורום הזה בערוץ:
פורום המדרשות התורניות לבנות | ערוץ ７
(גם את האתר לא מעודכן, שווה להתקשר. בנוסף, אם יש מדרשה שאין לה יום רשמי שרלוונטי לך, אפשר להתקשר ולבקש להצטרף ללימוד ביום שמתאים לך)
מכון אורה
מערכת יום עיון נשים - מכון אורה - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
מדרשת תהלליה
לוח-המפגשים-התשפ"ג - מדרשת תהלליה
מדרשת אוריה
מדרשת כיסופים
מדרשת כיסופים | כיסופים - המרכז לצמיחה רוחנית ישראלית
מת"ן (פרטים על כל הסניפים)
שיעורים Archives - מתן - מכון תורני לנשים
מדרשת נועם אביב
https://www.talpiot.ac.il/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/
גבעת וושינגטון
בוקר לימוד נשים | אורות עציון - מדרשת גבעת וושינגטון
המדרשה, בר אילן
תכניות לקהל הרחב | המדרשה | אוניברסיטת בר-אילן
מדרשת אורות תחיה
שנתית חדשה תשפג - מדרשת אורות תחיה מודיעין
מדרשת שילת
יום נשים | מדרשת שילת | אלוני שילה
מדרשת בארי
שלישי נשי - מדרשת אמונה בארי פרדס חנה
מדרשת הרובע
https://www.harova.org/hebrew/womens-learning-day/?id=842
מדרשת מודיעין
מגדל עוז
קהילה לומדת - בית המדרש לנשים מגדל עוז
מדרשת שובה
מדרשת אליה
בית מדרש נשים אלי-ה - נשים לומדות ויוצרות - מכללת שאנן
ישיבת רמות:
יש לי שאלה אליך הרב חסדי הים. בטח אתה תדע.די שרוט
לאחרונה אני שומע מין חצאי אמירות כאלה בעיקר באנגלית שלכאורה jews don't believe in hell.
שמעתי את זה כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות מאנשים שונים.
מאיפה זה בא? שמעת על משהו כזה?
זה מאוד מוזר לומר את זה בהתחשב שיהודים *כן* מאמינים ב hell. לא? מה אני מפספס?
@חסדי הים
שמעתי את זה כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות מאנשים שונים.
מאיפה זה בא? שמעת על משהו כזה?
זה מאוד מוזר לומר את זה בהתחשב שיהודים *כן* מאמינים ב hell. לא? מה אני מפספס?
@חסדי הים
גם לי יצא לשמוע את זהבנות רבות עלי
זה לא מהיום. כנראה הכוונה שביהדות זה לא העיקר וזה פועל יוצא של דברי מיסטיקה .. בנצרות זה מעוגן היטב ומוזכר בפירוש במקור האבסולוטי שלהם. בתורה זה כלל לא מוזכר ולכן מבחינתם ביהדות אין מושג כזה של גהינום.
תוסיף לזה שאם גוי ישאל רב אם יש גהינום בד״כ הוא יקבל תשובה לא ברורה .. ומכאן הם בספק לגבי מהי האמונה של האדם היהודי הממוצע ...
תוסיף לזה שאם גוי ישאל רב אם יש גהינום בד״כ הוא יקבל תשובה לא ברורה .. ומכאן הם בספק לגבי מהי האמונה של האדם היהודי הממוצע ...
לא נראלי סבירekselion
שגוי ישאל רב לגבי גהינום
וישאר בספק.. אולי רבנים רפורמים
יצא לי לשמוע תשובות של רבניםבנות רבות עלי
באנגלית לשאלות של גויים, בד״כ זה הסתכם בהתמקדות שהעולם הזה הוא העיקר ואנחנו כאן בכדי לתקן אותו במעשה גשמי. סירוב להכנס לפינה הזו של העולם שאחרי המוות .. ומכאן הבילבול שלהם.
אני חושב שבכללי לא אוהבים היום להכנס לפינהדי שרוט
של גיהנום וגן עדן בצורה המוחלטת שלו, גם בנצרות.
כשמנסים להציג את התיאולוגיה מנסים כמה שפחות להרתיע.
כשמנסים להציג את התיאולוגיה מנסים כמה שפחות להרתיע.
גם אני שומע. כמה פרופסורים טוענים שזו הדעהחסדי הים
הנכונה במקור היהדות, וזוהי העמדה של היהדות הרפורמית.
ראה כאן באמצע מספר 2:
Do Jews Believe in an Afterlife?
ראה כאן באמצע מספר 2:
Do Jews Believe in an Afterlife?
אה הבנתי. אז זו עמדה רפורמית כיום.די שרוט
מעניין.
כלומר, כשגוי עד היום דימיין יהדות הוא דימיין את הצורה האורתודוקסית שלו. זה היה הרפלקס הראשוני שלו.
המצב עכשיו מתחיל להיות שהרפלקס של גוי יהיה דימיון של היהדות בצורה הרפורמית שלו? כי בתכלס הם הרוב שם?
כלומר, כשגוי עד היום דימיין יהדות הוא דימיין את הצורה האורתודוקסית שלו. זה היה הרפלקס הראשוני שלו.
המצב עכשיו מתחיל להיות שהרפלקס של גוי יהיה דימיון של היהדות בצורה הרפורמית שלו? כי בתכלס הם הרוב שם?
כן. זה בהשפעת האינטלקטואלים והרפורמים, וזהחסדי הים
מה שרווח בארה"ב.
קיומו של גן עדן וגיהינוםruthi
כפי שידוע היום, מקורו בנצרות ולא ביהדות.
יש תיאורים לגיהנום כבר בתנ"ך. למשל בסוף ישעיהו:חסדי הים
"ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר".
זאת פרשנות מאוחרת לגיהנום.די שרוטאחרונה
גם הניסיון לייחס "שאול" לגיהנום זאת פרשנות מאוחרת.
יצא לכם להתרגש מרגע מסויים?רץ-הולך
לראות איזה הצטרפות של סיבות שממש ריגשה אותכם לרגע?
לי קרה עכשיו מסתם נסיעה באוטובוס ופתאום איזה קרן אור חדרה ללב.
לי קרה עכשיו מסתם נסיעה באוטובוס ופתאום איזה קרן אור חדרה ללב.
כן קרה לי היום גםekselion
רוצה לשתף?רץ-הולך
כן. כששמו שרשור שפתחתי בעמוד הראשי.די שרוט
הוכחה ניצחת לקיומו של אלהים.
זה על-טבעי דבר כזה.
זה על-טבעי דבר כזה.
של חלילהפי
כן, אשתף...לנוע= לשכון.
היה לנו ארוע ,וכחלק מההכנות המישפחה מהצד של האמא והאבא נרתמו לעזרה.
לראות את זה מהצד העלה בי דמעות.
כולנו כאחד.
בטחתילי חורבות
הזכייה של ישראל בארווזיון.
התכוונתי למשהו אחר אבל גם טוברץ-הולך
אני התכוונתי שיש איזה משהו שאתה מסתכל ומכלול של סיבות ודברים גורם לך פשוט להתרגש מרגע קטן פשוט.
וודאי.נפש חיה.אחרונה
השנה
כשחוויתי לראות את ההשגחה-פרטית
ברוך הוא וברוך שמו.
כשחוויתי לראות את ההשגחה-פרטית
ברוך הוא וברוך שמו.
מפעים!נפש חיה.
*שיחתי האחרונה עם מורי ורבי הרב דרוקמן .(הרב יוסף אלנקווה)*
*החולצה החגיגית של שבת קודש וצוואתו של הרב דרוקמן.*
כשהגעתי לאור עציון הייתי ילד בן שלוש עשרה וחצי מדימונה ומעולם לא הכרתי את עולם הישיבות.
אימי סוזאן עליה השלום לקחה אותי לחנות אתא היוקרתית וקנתה לי בגדים יפים.
וכן קנתה לי חולצה מיוחדת בצבע תכלת לכבוד שבת.
ביום שישי הראשון בישיבה התכוננתי לשבת וכמובן לבשתי את החולצה המיוחדת.
נכנסתי לבית המדרש
ישבתי תמיד בשורה הראשונה הכי קרוב לרב.
התפללנו שמענו את דרשת הרב
ובסוף התפילה החלנו לרקוד.
הרב אחז ,בידי מאוד התרגשתי
וכשהלכנו לחדר האוכל אמר לי בשקט יוסי איפה החולצה של שבת שלך?
אמרתי לו בשמחה ובתמימות הנה זו החולצה המיוחדת שקנתה לי אמא וברכתי עליה שהחיינו. אמר לי בחיוך איזו אמא צדיקה יש לך זו חולצה יפיפיה ומיוחדת אבל כדאי שבשבת הבאה תבוא עם חולצה לבנה.
תצחקו או לא חלפו מאז, חמישים שנה וכבר ארבעים שנה בהיותי רב אני לובש כל חיי
גם בימי חול וגם בשבתות חולצות לבנות.
ובכל יום שישי כשאני לובש שוב חולצה לבנה אבל מיוחדת לשבת
בלי להגזים אני נזכר בחיוך ההוא ובחולצה ההיא
ואומר לעצמי הנה חולצה לכבוד שבת קודש ולכבוד אבי אבי הרב דרוקמן ....
בשבת האחרונה הייתי במתח עצום כיוון שעסקתי בגוש קטיף
רבות בטהרת נפטרים וראיתי הרבה אנשים לפני פטירתם
הרגשתי ונפשי יודעת כבר כחודש שימי הרב ספורים
כשלבשתי ביום שישי האחרון את החולצה הלבנה בכיתי.
היאך ידעתי ?
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו בבית בפעם האחרונה.
תלמידים נכנסו באחת עשרה בלילה לשיעור
שוחחתי עם הרב דרוקמן כמה דקות בעניני רבנות.
הסתכלתי על פניו וראיתי הילה מיוחדת אור בוהק על פניו
אור מיוחד של צדיקים שרק אנשי החברא קדישא מומחים מזהים אותו
זה אור של תוסף רוחם יגוועון
הכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויחי.
יצאתי מפתח הבית
נעמדתי בחוץ ובכיתי.
אם זה לא היה הרב שלי
הייתי אומר איתו וידוי.
היה זה אור נדיר במיוחד
ואז נזכרתי שהרב מרדכי אליהו נסע לסורוקה בבאר שבע להפרד מהבבא סאלי בדקותיו האחרונות ובדרכו מירושלים
נכנס למרכז, שפירא ולקח עמו את הרב דרוקמן
ושניהם אמרו את הוידוי ושמע ישראל עם בבא סאלי בצאת נשמתו הקדושה.
אמרתי זה האור של בבא סאלי.
יומיים לפני אישפוזו האחרון כשנפשי נסערה התקשרתי אליו כדי לשמח את לבבו הרב היה בשיעור ולא ענה לי.
כעבור חצי שעה הייתי בחנות הלכתי לקנות שמן זית מהודר לחנוכה והרב התקשר אלי סיפרתי לו שבכוונתי להוציא לכבוד יום הולדתו התשעים את ספר היובל .
אמר לי בקולו המיוחד
הרעיונות שלך מצויינים טובים מאוד תוציא בשמחה.
מאוד התרגשתי.
אני מסתובב ורואה מולי בחנות את בנו הרב נחום שלא ראיתיו שנים רבות ומספר לו על השיחה הזו.
באותו היום שלחתי מכתב לחמישים רבנים מתלמידי הרב צביהודא שיכתבו מאמרים וכבר כשישה רבנים כתבו מאמרים.
והנה הרב אושפז.
ביום חמישי שלפני חנוכה בני ביתו של הרב נקראו בדחיפות להפרד מהרב כי הוא היה גוסס .
ביום שישי ערב פרשת וישב
נסעתי ירושלימה הגעתי לטיפול נמרץ הרבנית שתחי' ונכדי הרב היו בחדר.
הבאתי עימי סגולת מלח של ספירת העומר ושיירי מצת אפיקומן הגיע בנו הרב רמי ובקשתי שיניח על הרב.
עמדתי בחלון מול פני הרב
ואמרתי תיקון יג חוורתי.
כשראיתי את פניו אמרתי הוא לא גוסס יש עוד,זמן.
לא יאומן במהלך ימי החנוכה הרב התעורר ושוחח כמה פעמים עם בני ביתו ועם הרב הראשי הרב דוד לאו שבא לבקרו ואחר כך עם מנהל הישיבה הנאמן והמסור רבי דוד אביכזר
וביום רביעי האחרון ירדו המדדים והרב עבר החייאה.
ביום שבת קודש האחרונה מקץ
נכנס אצלי רבי דוד אביכזר
אמרתי לו דע לך שנשמת הרב ממתינה לזאת חנוכת.
ביום ראשון ערב זאת חנוכת נר שמיני של חנוכה באו כל בני משפחתינו להדליק עימי נר שמיני לכבוד יום הולדתי בזאת חנוכת.
כאשר סיימנו להדליק את הנרות ירדו גשמי ברכה
נשארתי בחוץ מול הנרות כמו חצי שעה
ומעל הנרות ראיתי את ההילה
המיוחדת ונזכרתי
בהילה של הרב דרוקמן.
באה אלי אחת מנכדותינו שתחי' ואמרה לי סבא למה אתה לובש
כל יום חולצה לבנה של שבת?
נזכרתי בחולצה הלבנה בשבת הראשונה
ואז קבלתי את ההודעה המצמררת
כי נר האלקים כבה
נר השם נשמת אדם
עלה להאיר בשמים
הרב
חיים
מאיר
דרוקמן.
ושיא השיאים
הרב היה עטוף בטלית לבנה עם פסים שחורים חדשה זו היתה הטלית שלו.
עמדתי בשעות ההלויה לידו והסתכלתי ונדהמתי בב' באלול האחרון הרב הגיע לחתן את בת הזקונים שלנו שתחי' במעמד המרגש נתתי לו טלית חדשה
כשי להיותו כבר חמישים שנה הרב שלי.
בטלית הזו הרב היה עטוף
ואור יקרות היתה עליה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
*החולצה החגיגית של שבת קודש וצוואתו של הרב דרוקמן.*
כשהגעתי לאור עציון הייתי ילד בן שלוש עשרה וחצי מדימונה ומעולם לא הכרתי את עולם הישיבות.
אימי סוזאן עליה השלום לקחה אותי לחנות אתא היוקרתית וקנתה לי בגדים יפים.
וכן קנתה לי חולצה מיוחדת בצבע תכלת לכבוד שבת.
ביום שישי הראשון בישיבה התכוננתי לשבת וכמובן לבשתי את החולצה המיוחדת.
נכנסתי לבית המדרש
ישבתי תמיד בשורה הראשונה הכי קרוב לרב.
התפללנו שמענו את דרשת הרב
ובסוף התפילה החלנו לרקוד.
הרב אחז ,בידי מאוד התרגשתי
וכשהלכנו לחדר האוכל אמר לי בשקט יוסי איפה החולצה של שבת שלך?
אמרתי לו בשמחה ובתמימות הנה זו החולצה המיוחדת שקנתה לי אמא וברכתי עליה שהחיינו. אמר לי בחיוך איזו אמא צדיקה יש לך זו חולצה יפיפיה ומיוחדת אבל כדאי שבשבת הבאה תבוא עם חולצה לבנה.
תצחקו או לא חלפו מאז, חמישים שנה וכבר ארבעים שנה בהיותי רב אני לובש כל חיי
גם בימי חול וגם בשבתות חולצות לבנות.
ובכל יום שישי כשאני לובש שוב חולצה לבנה אבל מיוחדת לשבת
בלי להגזים אני נזכר בחיוך ההוא ובחולצה ההיא
ואומר לעצמי הנה חולצה לכבוד שבת קודש ולכבוד אבי אבי הרב דרוקמן ....
בשבת האחרונה הייתי במתח עצום כיוון שעסקתי בגוש קטיף
רבות בטהרת נפטרים וראיתי הרבה אנשים לפני פטירתם
הרגשתי ונפשי יודעת כבר כחודש שימי הרב ספורים
כשלבשתי ביום שישי האחרון את החולצה הלבנה בכיתי.
היאך ידעתי ?
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו בבית בפעם האחרונה.
תלמידים נכנסו באחת עשרה בלילה לשיעור
שוחחתי עם הרב דרוקמן כמה דקות בעניני רבנות.
הסתכלתי על פניו וראיתי הילה מיוחדת אור בוהק על פניו
אור מיוחד של צדיקים שרק אנשי החברא קדישא מומחים מזהים אותו
זה אור של תוסף רוחם יגוועון
הכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויחי.
יצאתי מפתח הבית
נעמדתי בחוץ ובכיתי.
אם זה לא היה הרב שלי
הייתי אומר איתו וידוי.
היה זה אור נדיר במיוחד
ואז נזכרתי שהרב מרדכי אליהו נסע לסורוקה בבאר שבע להפרד מהבבא סאלי בדקותיו האחרונות ובדרכו מירושלים
נכנס למרכז, שפירא ולקח עמו את הרב דרוקמן
ושניהם אמרו את הוידוי ושמע ישראל עם בבא סאלי בצאת נשמתו הקדושה.
אמרתי זה האור של בבא סאלי.
יומיים לפני אישפוזו האחרון כשנפשי נסערה התקשרתי אליו כדי לשמח את לבבו הרב היה בשיעור ולא ענה לי.
כעבור חצי שעה הייתי בחנות הלכתי לקנות שמן זית מהודר לחנוכה והרב התקשר אלי סיפרתי לו שבכוונתי להוציא לכבוד יום הולדתו התשעים את ספר היובל .
אמר לי בקולו המיוחד
הרעיונות שלך מצויינים טובים מאוד תוציא בשמחה.
מאוד התרגשתי.
אני מסתובב ורואה מולי בחנות את בנו הרב נחום שלא ראיתיו שנים רבות ומספר לו על השיחה הזו.
באותו היום שלחתי מכתב לחמישים רבנים מתלמידי הרב צביהודא שיכתבו מאמרים וכבר כשישה רבנים כתבו מאמרים.
והנה הרב אושפז.
ביום חמישי שלפני חנוכה בני ביתו של הרב נקראו בדחיפות להפרד מהרב כי הוא היה גוסס .
ביום שישי ערב פרשת וישב
נסעתי ירושלימה הגעתי לטיפול נמרץ הרבנית שתחי' ונכדי הרב היו בחדר.
הבאתי עימי סגולת מלח של ספירת העומר ושיירי מצת אפיקומן הגיע בנו הרב רמי ובקשתי שיניח על הרב.
עמדתי בחלון מול פני הרב
ואמרתי תיקון יג חוורתי.
כשראיתי את פניו אמרתי הוא לא גוסס יש עוד,זמן.
לא יאומן במהלך ימי החנוכה הרב התעורר ושוחח כמה פעמים עם בני ביתו ועם הרב הראשי הרב דוד לאו שבא לבקרו ואחר כך עם מנהל הישיבה הנאמן והמסור רבי דוד אביכזר
וביום רביעי האחרון ירדו המדדים והרב עבר החייאה.
ביום שבת קודש האחרונה מקץ
נכנס אצלי רבי דוד אביכזר
אמרתי לו דע לך שנשמת הרב ממתינה לזאת חנוכת.
ביום ראשון ערב זאת חנוכת נר שמיני של חנוכה באו כל בני משפחתינו להדליק עימי נר שמיני לכבוד יום הולדתי בזאת חנוכת.
כאשר סיימנו להדליק את הנרות ירדו גשמי ברכה
נשארתי בחוץ מול הנרות כמו חצי שעה
ומעל הנרות ראיתי את ההילה
המיוחדת ונזכרתי
בהילה של הרב דרוקמן.
באה אלי אחת מנכדותינו שתחי' ואמרה לי סבא למה אתה לובש
כל יום חולצה לבנה של שבת?
נזכרתי בחולצה הלבנה בשבת הראשונה
ואז קבלתי את ההודעה המצמררת
כי נר האלקים כבה
נר השם נשמת אדם
עלה להאיר בשמים
הרב
חיים
מאיר
דרוקמן.
ושיא השיאים
הרב היה עטוף בטלית לבנה עם פסים שחורים חדשה זו היתה הטלית שלו.
עמדתי בשעות ההלויה לידו והסתכלתי ונדהמתי בב' באלול האחרון הרב הגיע לחתן את בת הזקונים שלנו שתחי' במעמד המרגש נתתי לו טלית חדשה
כשי להיותו כבר חמישים שנה הרב שלי.
בטלית הזו הרב היה עטוף
ואור יקרות היתה עליה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
בתואר שני מחייבים נוכחות בקורסים? *לא חינוך*כבתחילה
אני עוד בטראומה מהחובת נוכחות בתואר ראשון, לשבת בכיתה מהבוקר עד הלילה רק בשביל שיהיה אפשר לגשת למבחן בסוף הקורס.
יודעים אם זה ככה גם בתואר שני?
מבררת על אוניברסיטת בר אילן אם מישהו מכיר מקרוב את הנהלים.
יודעים אם זה ככה גם בתואר שני?
מבררת על אוניברסיטת בר אילן אם מישהו מכיר מקרוב את הנהלים.
תלוי באיזה תוארארץ השוקולד
במה לא?כבתחילה
באופן כללימאותרת
נוכחות חובה יש במקצועות טיפוליים, בשיעורים מסוג סדנא, סמינריון ומעבדה.
באופן פרטי צריך לברר, כי כל מרצה יכול לקבוע שזאת דרישה.
אם יש לך כיוון לאיזה מסלול פחות או יותר כוונה, הכי טוב למצוא סטודנטים שבו עכשיו ולברר.
תודה! אני תוהה לעצמי איך אגיע לסטודנטים נוכחייםכבתחילה
לא מכירה אף אחד..
אפשר לנסות כאן לדוגמא:ארץ השוקולד
תארים ריאליים לא נוהגים להיות עם חובת נוכחותארץ השוקולד
ויש לי חברים שלמדו תואר במנהל עסקים והיה חובת נוכחות רק בחלק מהקורסים.
תודה!כבתחילה
ביררתי עם מזכירת החוג שאני מתעניינת בו ואמרה לי שיש חובת נוכחות מלאה ומותר להחסיר רק 2 פעמים.
לא יודעת מה לעשות איףף
בשמחה!ארץ השוקולד
באסה,
אולי כדאי לברר במוסד לימודים אחר?
אולי כדאי לברר במוסד לימודים אחר?
בפתוחה הכל בזום ואין כמעט חובת נוכחותדי שרוטאחרונה
גם לכםבנות רבות עלי
בשיחה אישית כותב פעמיים את אותה ההודעה, וכשמרעננים את העמוד הודעות נעלמות?
שאלו יהיו הצרות שלנוהפיאחרונה
כל כך עצוב שהרבהמפוצלשת(:
רבנים גדולים נפטרים
איזה אבידות 
הרב שטרנברג ועכשיו הרב דרוקמן בד"ה
הלב מסרב להאמין!
..מבשר שלום
לא שזה מנחם, אבל שנה שעברה נפטרו הרבה יותר רבנים ה' ישמור.
אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים
אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים
כן זה עצוב שבזמן כ"כ קצרekselion
שני גדולים עוזבים אותנו
לאט לאטבנות רבות עליאחרונה
הדור מתחלף.. קשה להצמיח עוד גדולים בסדר גודל שיהיו מוסכמים על הרוב בכל מגזר ..
יש לי תאורייה שכל הגדולים האלה עוזבים עכשיו בשביל שלזמן של המשיח לא יהיו יותר מידי משיכות לפה ולשם .. יש מנהיג אחד ..
אולי גם, בכדי להגדיל את הכמיהה למנהיג חדש שיסחוף אחריו את כולם.
יש לי תאורייה שכל הגדולים האלה עוזבים עכשיו בשביל שלזמן של המשיח לא יהיו יותר מידי משיכות לפה ולשם .. יש מנהיג אחד ..
אולי גם, בכדי להגדיל את הכמיהה למנהיג חדש שיסחוף אחריו את כולם.
מכירים את השירים האלו שתופסים אותך חזק?אני הנני כאינני
כאלה שנגעו לך בנשמה שעולים לך לבד בתפילה? מכניסים אותך חזרה לכוונה?
אצלי לרוב זה פיוטים, ככה זה כשאתה מתחזק על הספרדיות שלך ובו זמנית בייניש... או שאולי זה פחות קשור לבייניש.
אילו שירים תוספים אתכם ככה? חזקו אותי קצת.. אותי לאחרונה תפס השיר הזה:
זהט'
לא הסגנון שאני שומעת בדרך כלל אבל השיר הזה לא יוצא לי מהראש מאז יצא..
קודם רק שמעתי אותו ברקע תוך כדי עבודה כי פחות מעניינים אותי קליפים. אבל אחרי כמה פעמים רציתי להבין מילה ויש שם תרגום ונסחפתי לצפות מהתחלה והכל מתחבר כל כך חזק - המילים, המסר, הקליפ, האיש, הקול, הכל.
וואו, גם אותי הוא חיזק ממשרץ-הולך
יש שיר שתמיד, אבל תמיד כשאני שומע אותו אני בוכהעברי אנכי
וזה זה
ואי זה אחד השירים האוהבים עליייekselion
וואי קשה להצטמצםחושבת בלב
יש לי מלאekselion
הנה שיר שתמיד נוגע לי בלברץ-הולך
הו!חייב לפצלש
אני בקושי מכיר את השירים בשירשור, או שהם לא נוגעים לי.
אבל פה אני חייב כל כך להסכים!
הוא נוגע לי בנקודה כל כך פנימית, בעצבים כל כך חשופים.
כמעט כואב לשמוע. (ואני באמת לא שומע אותו ברגיל).
תודה לך !
אבל פה אני חייב כל כך להסכים!
הוא נוגע לי בנקודה כל כך פנימית, בעצבים כל כך חשופים.
כמעט כואב לשמוע. (ואני באמת לא שומע אותו ברגיל).
תודה לך !
יש שם מתיקות כזאת שיכולה לצאת רק מהלב של חוזר בתשורץ-הולך
זהעשב לימוןאחרונה
ועוד הודעה חשובה 
תילי חורבות
בוקר אור,
עקב ביטול-מחפשים בדחיפות!
*2-3 חבר'ה שיגיעו לנגן בג'אם של ראש יהודי היום בערב בכיכר דיזינגוף*
20:00-23:00
שליחות וסיפוק גדול להאיר את תל אביב
אפשרות לתשלום סמלי
אם אתם על ג'מבה, גיטרה, קלרינט ועוד-- נשמח מאוד!
לפרטים:
יהודית- 050-9730209
תודה
ראש יהודי
עקב ביטול-מחפשים בדחיפות!
*2-3 חבר'ה שיגיעו לנגן בג'אם של ראש יהודי היום בערב בכיכר דיזינגוף*
20:00-23:00
שליחות וסיפוק גדול להאיר את תל אביב
אפשרות לתשלום סמלי
אם אתם על ג'מבה, גיטרה, קלרינט ועוד-- נשמח מאוד!
לפרטים:
יהודית- 050-9730209
תודה
ראש יהודי
חבל שראיתי רק עכשיו...אני הנני כאינני
אם יש לך לפעמים עוד כמה כאלה עדכן אותי בתיוג או באישי..
אתה יכול להסביר לי את השורה הראשונה בחתימה?חייב לפצלש
מצטער, גם ככה השירשור לא רלוונטי, אז...
העניין זה לקבל ענווהאני הנני כאינני
להפסיק לרדוף אחרי עצמנו אלא להבין שאנחנו שליחים, ולהתחיל להבין מה השליחות שלנו ומה התיקון שלנו.
להתחיל להבין הכוונה לחפש ולהקדיש לכך מחשבה?חייב לפצלש
אכן.אני הנני כאינניאחרונה
"וגר זאב עם כבש"! 😂חייב לפצלש
אשתו של איכר מתקשרת למשטרה כשהיא מגלה שנמר מבקר בחווה שלהם כל לילה - The Travel Breeze
(או שמא מתאים יותר הסיפא: "ונמר עם גדי ירבץ")
(או שמא מתאים יותר הסיפא: "ונמר עם גדי ירבץ")
קליקבייט. ובין הגרועים שבהם. אל תכנסו.תילי חורבות
למה אתה מתייחס ככה?חייב לפצלש
למה הארס?
בסך הכל נתקלתי בכתבה שמצאתי מעניינת ושיתפתי,
אני לא יודע למה התכוונת, אל השירשור, או אל הקישור,
אבל התגובה שלך פגעה בי באופן אישי. אני כבר סלחתי,
אבל בבקשה תשים לב יותר לתגובות שלך לאחרים להבא,
אם אפשר למחוק את השירשור יהיה טוב...
בסך הכל נתקלתי בכתבה שמצאתי מעניינת ושיתפתי,
אני לא יודע למה התכוונת, אל השירשור, או אל הקישור,
אבל התגובה שלך פגעה בי באופן אישי. אני כבר סלחתי,
אבל בבקשה תשים לב יותר לתגובות שלך לאחרים להבא,
אם אפשר למחוק את השירשור יהיה טוב...
...רחל יהודייה בדם
זה מעניין מאוד.
ואהבתי את ההומור והכותרת
שיהיה חנוכה של אור, ושלום גם בין כולנו.
איש עם איש ירבוץ:-)
(אפילו ישב זה טוב,העיקר העניין)
וברצינות, חג של אור גלוי ואמיתי ואהבת ישראל
ואהבתי את ההומור והכותרת
שיהיה חנוכה של אור, ושלום גם בין כולנו.
איש עם איש ירבוץ:-)
(אפילו ישב זה טוב,העיקר העניין)
וברצינות, חג של אור גלוי ואמיתי ואהבת ישראל
אני לא יודע..בנות רבות עלי
איש עם איש ירבוץ לא נשמע לי יצליח למכור משו..
...רחל יהודייה בדם
חחח בצחוק.
העיקר הרעיון
שנצליח להיות אחד ליד השני באהבה.
העיקר הרעיון
שנצליח להיות אחד ליד השני באהבה.
אהה חחח (:בנות רבות עליאחרונה
ב"ה שהמשפחה של בת דודה חוגגת חנוכה, אבל חבל שהיאחסדי הים
מצרפת גם תמונות של חגיגת כריסמס.
משלוש זוגות של הסבים רבים שלי יצאו כבר מתבוללים, רק מזוג אחד כולם יהודים ואולי זה בזכות השל"ה הקדוש.
אני לא רוצה שמסבי הצדיק וסבתא שלי יצאו מתבוללים.
אני לא מבין איך החילונים שבבני-דודים שלי בארה"ב יחזיקו מעמד לא להתבולל. הילדים שלהם חיים בין גויים.
משלוש זוגות של הסבים רבים שלי יצאו כבר מתבוללים, רק מזוג אחד כולם יהודים ואולי זה בזכות השל"ה הקדוש.
אני לא רוצה שמסבי הצדיק וסבתא שלי יצאו מתבוללים.
אני לא מבין איך החילונים שבבני-דודים שלי בארה"ב יחזיקו מעמד לא להתבולל. הילדים שלהם חיים בין גויים.
אין קשר בין הרמב"ם לזההָיוֹ הָיָה
הרמב"ם מביא דעות שהוא רואה כנכונות, ועל מנת שלא ידחוהו בקש באמירה שאסור להקשיב לשום דבר שאומרים רשעים הוא מעלים את זהותם.
אבל הרמב"ם לא ציטט בשם הכופרים דברי התנגחות בתורה ושומריה, ועל אחת כמה וכמה שלא הציג דברים כאלו כנכונים, ועל אחת כמה וכמה שלא העלים את זהות הדוברים במצבים כאלו.
אם על כל דבר שדי שרוט כותב הייתי מזכיר את דעותיו בענייני אמונה כדי לטעון שאין מה להתייחס אליו, הראיה שלך הייתה עניינית. אבל כשזה דיון שנוגע בדיוק לזה אין קשר. כמו בכל תחום דעת או מקצוע. לא יתכן שמי שכופר בתוה מן השמים ומוכן שילדיו יהיו רפורמים יוכל להביע דעה כביכול אובייקטיבית על הדרך שאורתודכסים מונעים את זה ועל סולם הערכים שלהם
המלחמה ברפורמים לא חדשה. ב"ימינו" ממשיכים את מה שעשו לפנינו, אי אפשר לחלק. אבל יתירה מזו: גם כדי לטעון שהרצי"ה והרב אלישיב ור' שלמה זלמן אויירבך והרב סולובייצ'יק והרב ליכטנשטיין והרב עובדיה והאדמו"ר מחב"ד והרב מרדכי אליהו, פעלו כפי שפעלו רק בשביל "הגבינה שלהם" זה מספיק היבריס. לא פחות מאשר לטעון כך על אלו שהיו לפני מאה שנה.
אבל הרמב"ם לא ציטט בשם הכופרים דברי התנגחות בתורה ושומריה, ועל אחת כמה וכמה שלא הציג דברים כאלו כנכונים, ועל אחת כמה וכמה שלא העלים את זהות הדוברים במצבים כאלו.
אם על כל דבר שדי שרוט כותב הייתי מזכיר את דעותיו בענייני אמונה כדי לטעון שאין מה להתייחס אליו, הראיה שלך הייתה עניינית. אבל כשזה דיון שנוגע בדיוק לזה אין קשר. כמו בכל תחום דעת או מקצוע. לא יתכן שמי שכופר בתוה מן השמים ומוכן שילדיו יהיו רפורמים יוכל להביע דעה כביכול אובייקטיבית על הדרך שאורתודכסים מונעים את זה ועל סולם הערכים שלהם
המלחמה ברפורמים לא חדשה. ב"ימינו" ממשיכים את מה שעשו לפנינו, אי אפשר לחלק. אבל יתירה מזו: גם כדי לטעון שהרצי"ה והרב אלישיב ור' שלמה זלמן אויירבך והרב סולובייצ'יק והרב ליכטנשטיין והרב עובדיה והאדמו"ר מחב"ד והרב מרדכי אליהו, פעלו כפי שפעלו רק בשביל "הגבינה שלהם" זה מספיק היבריס. לא פחות מאשר לטעון כך על אלו שהיו לפני מאה שנה.
אנחנו במלחמה על הביתרחל יהודייה בדם
הם בדרך לקחת את כל מה ששייך לנו.
אם אני בן גביר אני מעלה עכשיו אוטובוסים להזכיר להם מי בעל הבית.
אין מילים כבר.
כשיוסף ביקר את הקבר הוא היה עם 'ארחת ישמעאלים'חסדי הים
כמו שספר הישר מאמץ את המסורת המוסלמית הזאת, ככה אימצו מהגויים את המסורת על מקום הקבר.
...רחל יהודייה בדם
מה הכוונה?
😂 ערכתי, כי מצאתי שבאמת ספר הישר מביאחסדי הים
את המסורת המוסלמית הזאת שכאשר ה'ארחת ישמעאלים' הורידו את יוסף למצרים, הם עצרו בקבר רחל.
...רחל יהודייה בדם
עדיין לא הבנתי..
אתה אומר שאנחנו לא בטוחים אם קבר רחל הוא קבר רחל?
אתה אומר שאנחנו לא בטוחים אם קבר רחל הוא קבר רחל?
כן. יש סתירה בתנ"ך אם זה בנחלת בנימין או בביתחסדי הים
לחם ביהודה.
יש יישובים שונים לסתירה.
חלק מהראשונים קובעים שזה בבנימין.
גם אם אנחנו מניחים שזה ליד בית לחם, אבל אין לנו מסורת ישירה בדיוק איפה היה הקבר באזור.
המסורת של המקום הנוכחי מבוססת על מסורת של גויים.
הרמב"ן כשהגיע לארץ ישראל קיבל את המסורת של המקום הנוכחי, אבל לא כולם מסכימים לזה.
בסוף, גם לי מפריע שמוסלמים נמצאים בקבר, כי זה סוג של כיבוש, בין אם היא קבורה שם או לא.
יש יישובים שונים לסתירה.
חלק מהראשונים קובעים שזה בבנימין.
גם אם אנחנו מניחים שזה ליד בית לחם, אבל אין לנו מסורת ישירה בדיוק איפה היה הקבר באזור.
המסורת של המקום הנוכחי מבוססת על מסורת של גויים.
הרמב"ן כשהגיע לארץ ישראל קיבל את המסורת של המקום הנוכחי, אבל לא כולם מסכימים לזה.
בסוף, גם לי מפריע שמוסלמים נמצאים בקבר, כי זה סוג של כיבוש, בין אם היא קבורה שם או לא.
יש להעיר שהרמב"ן חוזר בו מהבנתו הראשונההסטורי
הוא מציין בפירוש (בראשית לה, טז), שתחילה סבר שקבר רחל צריך להיות בנחלת בנימין מצפון לירושלים. וכשהגיע לארץ ישראל, ראה שקבר רחל צמוד לבית לחם.
...רחל יהודייה בדם
אוקיי אז ... זה קבר רחל . משמע
המגמה הזו מטרידה ממש
זה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה
ככה זה מתחיל.
פשוט הזוו
המגמה הזו מטרידה ממש
זה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה
ככה זה מתחיל.
פשוט הזוו
כן. אבל על בסיס איזה מסורת? אמרו לו שכךחסדי הים
מכנים את קבר רחל.
אני לא אומר שזה לא שם, רק לא בטוח שזה שם.
אני לא אומר שזה לא שם, רק לא בטוח שזה שם.
לפני שנראה להם מי בעלי הביתekselion
אנחנו בעצמנו צריכים להפנים שאנחנו בעלי הבית.
ולצערנו הרב, זה עדיין ממש לא ברור..
וזו הסיבה שחצי מהעם שמאלנים
מסכימהרחל יהודייה בדם
אבל זה לא סותר שמי שיודע את זה ויש לו אפשרות לעשות ראוי שיעשה.. לפחות שיהיה לו מספיק אכפת בלב
זה מעשה שנידון לכישלוןekselion
אז זה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים..
בינתיים הדבר העיקרי שאנחנו צריכים להתמקד בו זה הנגשת אותם תכנים לכל אלו שאדישים ובורים בנושא. להפיץ את זה. והיום יש הרבה דרכים לעשות את זה עם המדיה, צריך פשוט לקום ולעשות
כןרחל יהודייה בדםאחרונה
אלופי שחמט לקופה הראשית! אני חוזר!! תילי חורבות
עזרו לי ידידי חכמי הרזים!!😖😖🙏
אז שיחקתי שחמט מול תלמיד שלי וכמו שאתם רואים הוא קורע אותי (אני השחור) אז יאללה עזרו לי נא להשיב את כבודי האבוד ותנו לי עצות איך להמשיך מכאן! (עכשיו תורי)
אז שיחקתי שחמט מול תלמיד שלי וכמו שאתם רואים הוא קורע אותי (אני השחור) אז יאללה עזרו לי נא להשיב את כבודי האבוד ותנו לי עצות איך להמשיך מכאן! (עכשיו תורי)
זה בגן?ריבוזום
אמרו שאולי יהיה חוג שחמט בגן של הבת שלי אבל בסוף אין. אולי כי יש שוברים לחוגים, אז כאילו אפשר לשלוח לבד (אבל אני לא חושבת שחוג בגיל הזה זה רעיון כל-כך טוב).
חבל...
ולגבי מה לעשות במצב הנתוןריבוזום
נראה לי להיכנע? 
אם כי לא התעמקתי
חחחחתילי חורבות
שנית מצדה לא תיפול!
בית ספר האמת.תילי חורבותאחרונה
הווה אל מול עתידנחשון מהרחברון
טיפ 2
עתיד אל מול הווה. או למה אנחנו לא רוצים לאכול הרבה סופגניות בחנוכה
ברוכים הבאים ל61 המשתתפים החדשים ותודה לכל מי ששיתף.
אתמול דיברנו על העקרון הפשוט לכאורה שאומר 'אתה לא יכול להוציא יותר ממה שאתה מכניס' 🫵
לפני 4 שנים כשהתחלתי ללוות כלכלית משפחות שהיו בגירעון חודשי כרוני הייתי צעיר ותמים וחשבתי שאם אני רק אצליח להסביר להם את המשוואה הפשוטה הזו ש2=1+1 הם ישר יבינו ויעשו הכל כדי להוציא פחות ולהכניס יותר. וזהו, אני עשיתי את שלי והוצאתי אותם מהבוץ🤯
כמה טעיתי😷🤕
מתברר שהמציאות קצת שונה. מאז השתדרגתי עוד הרבה ולמדתי את הפסיכולוגיה שמאחורי תהליך התייעלות כלכלית וגיליתי שזה ממש כמו בחנוכה. 🕎
כל שנה, כשמתקרב חג החנוכה כמעט כולנו אומרים לעצמנו 'השנה אני לא מכניסה סופגניה לפה' או 'יש לי הקצבה של 3 סופגניות לכל החג' או אפילו 'מקסימום סופגניה אחת ביום' 🍩🍩🍩
ואז מתקרב חנוכה, לפעמים הוא עוד לא מתחיל ואנחנו כבר מתחילים לתרץ לעצמנו תירוצים.
'אמרתי 'סופגניה' מישהו שמע מילה על ספינג'ים?' או 'רק אחת, זה מצוות היום' או 'וואו השקיעו כאן בסופגניות עם פררו רושה קינדר ומחית פיסטוק... לא לזה התכוונתי'🧁
או בקיצור זורקים את התכנון המקורי שלנו לדאוג לבריאות ולעתיד שלנו תמורת הנאה רגעית עכשיו. מוכרים את העתיד תמורת ההווה⌛
ככה בדיוק זה גם בתכנון כלכלי. תכנון נכון אומר לצפות קדימה, לעתיד. לראות אילו הוצאות מחכות לנו שם. לרוב זה 'הוצאות בלתי צפויות' כמו בר מצווה לילד, כי מי דמיין שרק 13 שנה אחרי שהוא נולד הוא כבר יהיה בר מצווה❓❓❓👶🏻
כשאנחנו מתכננים קדימה אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא קל מאד בשכל אבל קשה מנטלית - להעביר כסף מעכשיו לשנים הבאות 💸
כי את ההוצאות האלו נצטרך להוציא.
השאלה היא פשוטה.
מה אתם מעדיפים? כל חודש 'להלוות' ל'עצמכם בעתיד' סכום קטן ויחסית זניח, או להגיע חצי שנה לפני האירוע ואין לכם מושג מאיפה אתם מביאים את הכסף?🥴🥴
ברור שבשכל כדאי לחסוך מראש. אפילו יש רווח נוסף. את הכסף שחוסכים מראש אפשר להשקיע בצורה שהוא יעבוד בשבילנו וירוויח עבורנו עוד כסף.
מה שאומר שסך ההוצאה שלנו יהיה פחות ממה שתכננו להוציא בסוף.📈
אבל עדיין זה קשה, הסופגניה קורצת לי. ולעזאזל העובדה שסופגניה זה 'דקה בפה שנה על המותניים'.🫃🏻
אז איך אנחנו מתגברים על התחושה הזו? התשובה הבסיסית היא שאנחנו מזכירים לעצמנו את העתיד.
חושבים רחוק. וזוכרים שיש לנו מטרה להגיע אליה. חושבים על הרגע שבו נתחיל לתכנן את הבר מצווה/חתונה/מעבר דירה מתוך רוגע ונחת כי יש לי את כל הכסף. נושמים עמוק. כי וויתרנו על פיסת הווה קטנה לטובת הרבה עתיד.📆
עם כל זאת, אנחנו כן נפנק את עצמנו גם בהווה. כי ממש כמו בחנוכה או בדיאטה. כאסח מידי פשוט לא מחזיק מספיק זמן. זה יעבוד תקופה קצרה ואז נתייאש...
מותר וצריך להנות גם עכשיו. וגם לזה אנחנו מקצים תקציב, תקציב מיוחד לפינוקים האלו. העיקר שהוא יהיה מאוזן בין הווה לעתיד(מישהו אמר סופגניה ביום?)💰⚖️🗓️
(אם שאלתם את עצמכם איך בונים תקציב זה בפעם אחרת)
➖➖➖➖➖➖➖➖➖
ועכשיו תגידו, אתם נהנים מהקבוצה?
זה המקום ללחוץ לחיצה ארוכה על ההודעה ולהעביר לחברים שלכם.
כאן נלמד על 💸
אבל לא תאוריות או דברים רחוקים.
ללמוד ממש על הכסף שלכם .
על הפנסיה שלכם, יודעים מה קורה איתה? איך לקרוא את תלוש השכר?
אולי מגיע לכם החזרי מס?
מי זכאי למענק עבודה?
רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים להצטרף לקבוצה שלי. קבוצה שקטה בה אני כותב כל שבוע על נושא אחר בשפה פשוטה ומובנת לכולם. ומשתף בניסיון שלי כמאמן מרצה ויועץ לכלכלת משפחה. ומידי פעם הקבוצה תפתח גם לשאלות שלכם.
ועכשיו לכבוד חנוכה פוסט בכל יום
אז אחרי שתכנסו מוזמנים להעביר גם לחברים שלכם את ההודעה
מחכה לכם.
נחשון
💰תכל'ס כלכלה💰
נ.ב. זה פעם אחרונה שאני מעלה כאן את התוכן בעז''ה. רוצים עוד? בואו לוואצאפ
תודה על התיוגחיים של
אני שם ויודעת כבר על לפחות מישהו אחד שהצטרף
נחשון מהרחברוןאחרונה
רוצים ללמוד על הכסף שלכם?נחשון מהרחברון
פתחתי קבוצת וואצאפ. ב''ה כבר יותר ממאה אנשים הצטרפו רק אתמול.
מוזמנים להצטרף והאנונימיות שלכם מובטחת.
עד סוף החג פוסט כל יום ואח''כ פוסט כל שבוע
הטיפ של אתמול
דמי חנוכה - הזדמנות לחינוך פיננסי. כסף זה כן משחק ילדים
לפני שנה בדיוק במוצאי שבת חנוכה סבא שלי חילק דמי חנוכה לכל הצאצאים שלו. ביניהם היו גם שני הילדים שלי. אזמרה הגדולה בת 4 ושמעי הקטן בן שנתיים וחצי. כל אחד מהם קיבל שטר אדום ויפה של 20 שקלים.
כשיצאנו מסבא וסבתא שאלו אותי הילדים באוטו 'אבא, מה זה הדבר הזה שסבא חילק לנו?'
הבנתי שלילדים שלי אין מושג מה זה כסף.💸
החלטתי למנף את זה לחינוך פיננסי. הסברתי להם שזה כסף. ואפשר לקנות עם זה ומחר נלך לחנות.
בבית פרטנו להם את השטר ל20 מטבעות של שקל. והסברנו להם שזה שווה אותו הדבר.
למדנו על מעשר כספים וכל אחד הפריש 2 שקלים לצדקה.🗳️
לקחנו אותם לחנות שם הם קנו מכספם שלהם לראשונה ארנק, קופת חיסכון ועוד צעצוע קטן. הם לא גמרו את כל הכסף. אבל כשאמרנו להם שהקופה עולה 7 שקלים הם ספרו 7 שקלים והביאו למוכר (תודה על הסבלנות🙏) וככה הם הבינו לראשונה את המגלה של כמות כסף. הם ממש פחדו שיגמר להם הכסף ולא רצו לקנות. אז לימדנו אותם על האפשרות לחסוך לזמנים אחרים ונתנו לכל אחד להחליט כמה הוא חוסך💰
מאז כל ראש חודש הם מקבלים עשרה שקלים. נותנים שקל לצדקה, חלק לחיסכון ואת מה שנשאר הם 'מבזבזים' איתנו בחנות צעצועים.🏀🛝🛹
מתברר שילדים קטנים לומדים טוב מאד על כסף.
לא מזמן כשנתתי להם את הכסף בראש חודש שאלתי את הגדולה שלי (בת 5) אם היא יכולה לקנות משהו ב7 שקלים. היא לא היתה צריכה לחשוב ואמרה לי שכן. המשכתי לשאול, וב8 שקלים? היא שוב ענתה במהירות 'כן'. ובעשרה שקלים? שאלתי אותה, היא חשבה שניה ואז ענתה לי 'לא'. למה לא? שאלתי (האמת קצת מופתע.) 'כי צריך לשים שקל אחד בצדקה' ענתה לי הצדיקה הזו😍
המשכתי והקשתי עליה - וב11 שקלים את יכולה לקנות? היא התחילה לצחוק וענתה לי ' אבא, אתה מבולבל! איך אני אקנה באחת עשרה אם נתת לי רק עשר?'😝
אני התרגשתי.
בתור מאמן שליווה לא מעט משפחות בתהליך גמילה ממינוס וחובות ראיתי שהילדה הקטנה הזו הבינה מה שהרבה אנשים מתעקשים שלא להבין.
היא הבינה שאי אפשר להוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים. לא משנה איך ננסה להסתכל על זה.
אפשר להגדיל הכנסה (אבא, אולי תקנה לי אתה🤩) או פשוט לא לקנות. אבל נס פך השמן שהתרחש לפני 2000 שם משהו שמספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים לא קורה אצלנו בחשבון הבנק...
🎫כרטיסי האשראי, המינוס וההלוואות שמאפשרים לנו לקנות גם כשאין לנו רק יעמיקו את הבור שלנו אם לא נפנים את הדבר הפשוט שילדה בת 5 הסבירה לנו.
אי אפשר להוציא יותר ממה שאתה מכניס.🎯
כמה פשוט ככה נכון.
חנוכה שמח!
רוצים ללמוד על כסף?
אבל לא תאוריות או דברים רחוקים.
ללמוד ממש על הכסף שלכם .
על הפנסיה שלכם. יודעים מה קורה איתה? איך לקרוא את תלוש השכר.
האם מגיע לכם החזרי מס?
מי זכאי למענק עבודה?
רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים להצטרף לקבוצה שלי. קבוצה שקטה בה אני כותב כל שבוע על נושא אחר בשפה פשוטה ומובנת לכולם. ומשתף בניסיון שלי כמאמן מרצה ויועץ לכלכלת משפחה. ומידי פעם הקבוצה תפתח גם לשאלות שלכם.
ועכשיו לכבוד חנוכה פוסט בכל יום
אז אחרי שתכנסו מוזמנים להעביר גם לחברים שלכם את ההודעה
מחכה לכם.
נחשון
💰תכל'ס כלכלה💰
תודה רבה!!חיים של
אני בטוחה שזה יחכים...
ובהזדמנות זו, אפשר לשאול שאלה?
בקרן פנסיה והשתלמות, איזה מסלול עדיף?
עוקב מדד או מנייתי (אני בת 30)
ומקום שהתשואה השנתית שלו גבוהה יותר או דמי ניהול נמוכים?
ובהזדמנות זו, אפשר לשאול שאלה?
בקרן פנסיה והשתלמות, איזה מסלול עדיף?
עוקב מדד או מנייתי (אני בת 30)
ומקום שהתשואה השנתית שלו גבוהה יותר או דמי ניהול נמוכים?
אסור לי להמליץ זה ממש הדברים שאני הולך ללמד שםנחשון מהרחברון
אבל התשובההאמיתית היא 'תלוי'
למתי הכסף, איזהסיכוניםרוציםלקחת וכו
דמי ניהול זהשיקול חשובאבל לפניו שיקול של מסלול
אעעחיים של
אז אני אחכה בסבלנות?
קרן פנסיה - לפנסיה בעז"ה
לקרן השתלמות יש לי עוד לפחות 4 שנים.
קרן פנסיה - לפנסיה בעז"ה
לקרן השתלמות יש לי עוד לפחות 4 שנים.
א עניתי בקצרה בתגובה נוספתנחשון מהרחברון
ב כן. סבלנות זה כלי חושבמאדבהשקעות לטווח ארוך.
קרןהשתלמות ל'לפחות עוד 4 שנים' זה לא אמירה נכונה
אז היארמשתחררת. השאלה מתי את בוחרת להוציא את הכסף
כללי האצבע הם לטווח רחוק אחוז מניות גבוה. לטווח קרובאחוז מניות נמוך
תחכי בקבוצה בסבלנות ותהיי שגרירהנחשון מהרחברון
תשלחי לאנשים נוספים להצטרף.
את הפוסט של היום הספקת לקרוא? הוא קצתמדבר על ההסתכלות קדימה לעתיד
לא הספקתי לקרוא את הפוסט של היום.חיים של
לא חכם לבצע השקעות בלי להשקיע בהם חשיבהארץ השוקולדאחרונה
מסלול הפנסיה היא אחת ההחלטות הכי הרות גורל מבחינה כלכלית שמחליטים בחיים, מדובר בסדר גודל מאוד גדול של כסף.
אני כן יכול להגיד שהפנסיה שלי במסלול מחקה מדדנחשון מהרחברון
בדמי ניהול הנמוכים ביותר שמצאתי
מקובל לומר שנכון שהפנסיה תהיה מאה אחוז מניותארץ השוקולד
בגיל הזה.
הפנסיה שלי כולה מחקה מדד
הפנסיה שלי כולה מחקה מדד
תגידוהפי
כוויה אמרה להתנפח ? מה עושים עם הנפיחות?
זה תקין?
זה תקין?
תלוי באיזה רמהחושבת בלב
זה מנתפחהפי
לאט לאט
זה מאדים חשבתי שטויות
זה מאדים חשבתי שטויות
בעברית?הפי
תופעות רגילות של כוויה בדרגה נמוכהחושבת בלב
קצת לא נעים אבל יעבור מהר
יכולה לשים במים חמים(שהיד שורדת אותם) אפילו שקצת ישרוף.
אחרי זה יעבור, וגם אלוורה זה מרגיע
אז העיקר זה לשים במים..מבקש אמונה
מים מרפאים חד משמעיתחושבת בלב
אבל הנקודה שחום מוציא חום, זה כלל
דווקא באתר כללית כתוב לשטוף במים קריריםמבקש אמונה
מה זה אומר חום מוציא חום?
מצאתי(עכשיו) דיון על זה באוצר החוכמהחושבת בלב
אוקיי. אבל השאלה שלי מה חום יועיל לכוויהמבקש אמונה
איפה @פשוט אני.. כשצריך אותו..
אתה מבין בזה אני מאמין
הם דנים שם בדיוק על זהחושבת בלב
לא ראית
אה נכון.. מבקש אמונה
איני יודע להסביר ולהצדיק טעויות...פשוט אני..
חח הזמנתי אותך שתגיד רק מה טוב לכוויה ומה לאמבקש אמונה
טוב - מים קרירים/פושרים, משחות שמיועדות לזהפשוט אני..
לא טוב - כל השאר
תודה מבקש אמונה
המיםבנות רבות עלי
משפיעים רק אם אתה שם אותם סמוך מאוד לזמן שנכוותה. ככל שתשים אותם מוקדם יותר הדרגה של הכוויה תפחת.. זה מה שעשיתי כשזה קרה לי עם אש. היום אין לזה זכר בגלל הפעולה המהירה הזו.
נכון, לזה התכוונתימבקש אמונה
היא מתנפחת אם לא שמים במים קריםמבקש אמונה
מנסיוןחושבת בלב
עדיף לשים מים חמים
מים קרים ירגיעו לטווח הקצר, אחרי זה יחזור לשרוף
ההמלצה הכי טובה היא חום גוף(שמעתי חלב אם/מי שתן)
אבל אם לא(ובצדק לא, בעעע), לשים במים חמימים, ישרוף קצת ואחרי זה לא ישרוף לטווח הארוך
וואלה... מים חמים לא ניסיתימבקש אמונה
מי שתן אני כנראה לא אנסה 
חחח צחקתי בקולהפי
טוב בסדר אני יתעלם מזה וזהו
תרגישי טובארץ השוקולד
שימי משהו קפוא על הכוויה לזמן מה.
דברים קפואים על כוייה גורמים לנזק וצלקותתילי חורבות
מים עדיף. בכל מקרה של חשש לפגיעה מומשכת
ממליץ להראות למומחה או לפנות למיון.
ממליץ להראות למומחה או לפנות למיון.
להבא (שלא יקרה)- כוויות שוטפים במים זורמיםיעל מהדרום
לק"י
במשך 20 דקות.
במשך 20 דקות.
למה 20 דקות?פשוט אני..
זה מה שזכור לי מעזרה ראשונה שעשיתי פעםיעל מהדרום
נשאר לי סימן הפי
אופ
סביר להניח שהוא ייעלם בהמשךפשוט אני..
ואם לא, תמיד תוכלי להמציא איזה סיפור גבורה הירואי שבו קיבלת את הכוויה הזאת, למשל תוך כדי שהשתטחת על זקנה נכה ברחוב וספגת עבורה את ההדף של הגראד בימי שומר חומות.
תשימי אלוורהתפוחית 1
^^^^ועדיף אמתית, לקטוף עלה אלוורה, לחתוך אותוהסטורי
ולמרוח את הג'ל שנמצא בפנים.