
בוקרהפי
בוקר הפושחצילוש
תודההפי
לקחתהפי
ביחדחדשכאן
תלוי במינון. תסתכלי על החבילה כמה מ"ג בכדורחצילוש
לקחתי כבר אחדהפי
מצאתי בגוגל תודה
אותה התרופה בדיוק.נפשי תערוג
אופטלגין יותר חזקמבולבלת מאדדדד
אבל אדויל ונורופן אותו דבר בעוצמה.
אבל יש דברים שמתאים יותר אחד מהם
אדווילטוב שם
אבל שניהם עובדים על משהו אחר. אז ההשוואה לא הכי "נכונה".
2 תגובות בשרשור. כל אחת הפוכה מהשניה.חדשכאן
נפלא!
[מסקנה כמה נכון "ללמוד" מתגובות של אנשים כאן..]
בסוף שניהם על איבופרופןטוב שם
אז אין כל כך הפרש. עיקר ההבדל אני חושב ביחסי המינון לאיזה חומרים אחרים שמה.
בוקר טובארץ השוקולד
זה מאתמולהפי
אופסארץ השוקולד
ואיך את מרגישה עכשיו?
לא מאה אבל יעבור בעז"ההפי
שימשיך להשתפר, אמןארץ השוקולד
(: תודההפיאחרונה
ירוקדי שרוט
בעיקרון זה אותו חומרחיים של
מסתבר שבנים יודעים להחליף מצעיםמבולבלת מאדדדד
לא יודעת באיזו תדירות.
אבל מרגיע לדעת.
הפורומים איבדו את דרכםאנונימי12344
אמנם המשתמש הזה ספיציפית שלי חדש כאן, אבל אני בסך הכול בפורומים כאן בערך שנתיים ממשתמשים שונים, אבל לפי מה שאני רואה התרבות המערבית גם לכאן חדרה.
שירשורים על אהבה, על סיגריות ועל בעלי נטייה מינית הפוכה ועוד במתן לגיטמזיציה של חברי הפורומים לכך.
זה לא קורה רק בפורום כאן (בעיקר כאן) אלא גם בפורומים אחרים באתר.
הילכך אני החלטתי שאני עוזב את הפורומים, בהצלחה לכולם בהמשך ואני מקווה שהפורומים יחזרו לדרכם הישרה בעתיד.
אתה ״מאניש״ את הפורומים. טענתך היא בעצם לניקים.אנונימי(אחר)
זכותך לא לאהוב ולא להסכים עם הדברים שנכתבים כאן - אך תזכור שזה אך ורק משקף את הדעות של המשתתפים. לא של הפורומים.
אין כאן עורך ראשי אידאולוגי שמחליט מה ייכנס ומה לא ייכנס - כמו בעתונות הכתובה.
מבחינתי האנשים הם הפורומיםאנונימי12344
הפורום הוא בסך הכול תצוגת פנים לא יותר מזה, האנשים הם אלו שיוצרים את הפורום ולא ההפך.
זה מזכיר לי שתמיד היו אומרים לי בשבט "שהאנשים יוצרים את השבט, ולא השבט את האנשים", כנ"ל כאן.
כלומר, לדעתך אין מקום להתבטאויות המשקפות נאמנהאנונימי(אחר)
זה שיקוף של האנשים ושיקוף של האוירה הכלליתעשב לימון
לא ספציפית הפורומים.
בכ"מ, אם אתה מוצא פלטפורמה חברתית שלא איבדה את דרכה, נשמח לשמוע 
מבחינתי האנשים הם הפורומיםאנונימי12344
הפורום הוא בסך הכול תצוגת פנים לא יותר מזה, האנשים הם אלו שיוצרים את הפורום ולא ההפך.
זה מזכיר לי שתמיד היו אומרים לי בשבט "שהאנשים יוצרים את השבט, ולא השבט את האנשים", כנ"ל כאן.
אז זה מה שהתכוונתי-עשב לימון
האוירה הכללית בארץ ובעולם היא כזו שיש בה דעות כאלו, לא רק האנשים כאן. אנחנו מדגם כלשהו מתוך המגזר הדתי או מתוך העולם הדתי או מתוך כלל יותר רחב מזה.
אז לתלונות- תפנה לאומן שיצר את התקופה הזו, כלומר לריבונו של עולם. לא חושבת שיש טעם לומר- אני מאוכזב מכם, ציפיתי ליותר.
בכל אופן- בהצלחה!
ואני מאמין שאני לא אמצא עוד פלטפורמה חברתיתאנונימי12344
שלא איבדה את דרכה, אולי רק פלטפורמה חרדית (וגם זה בספק גדול), ובכול מקרה אין לי רצון להיכנס לפלטפורמה חרדית.
///אני:))))
יפה שאתה נאמן לעצמך.
בהצלחה!
שיהיה ברור, אתה כועס על לגיטימציה ל"אהבה, סיגריות,חושבת בקופסא
ובעלי נטייה מינית הפוכה"?
אפילו לפני הלגיטימציה, רק עצם העובדה שקיימים שרשורים בנושאים האלו, ואפילו אם המסקנה שלהם כן מתאימה לדעות שלך?
איפה ראית לגיטימציה ל[עישון] סיגריות בפורומים כאן? אם כן אז אני מסכימה איתך שזה לא בסדר, זה דבר נורא שהורג אנשים. אבל לא נראה שזה אפילו קרוב להיות נושא הדגל שנדון כאן.
היחס לבעלי נטייה חד מינית זה נושא מאוד מתוסבך שבהחלט נדון פה באריכות. אבל לומר ממש בקצרה- יש הבדל בין האדם שנולד עם זה לבין המעשה שהוא אסור. לא כל מי שנולד ככה בהכרח מבצע את המעשים האלו, במיוחד אם הם נולדו לאורח חיים דתי ומודעים לאיסור. אבל זה נושא מאוד מסובך. זה שיש לך בעיה עם הלגיטימיות של בני האדם עצמם זה הזוי.
והתנגדות ללגיטימציה לאהבה זה פשוט מוזר. זה ערך משמעותי ביהדות. (גם כן אפשר לדבר על זה המון) ואם כבר, הפורומים שהכי אשמים בקידום הרעיון הנורא הזה אלו פורום לקראת נישואין וזוגיות, ופורום נשואים טריים. באמת שיתביישו.
לא הבהרתי את עצמי מספיקאנונימי12344
לגבי האהבה אני מדבר על הפורום נוג"ה ששמה לאחרונה התחילו שישרשורים כאלה ששמה זה לא בסדר, זה באמת לא היה מובהר. כמובן שאהבה בגיל מבוגר יותר שמקורה מערכי התורה אין בה שום בעיה.
ולגבי העניין של הנטייה המינית אני מדבר על שלאחרונה משתמש מסויים פרסם במוצהר כאן מחשבות שלו שלא אמורות להתפרסם של נטייה מינית הפוכה, אין לי בעיה נגד האנשים, יש לי בעיה נגד השיתוף הזה.
אתה מבין שמדובר על בסך הכל שני ניקים ספציפייםחושבת בקופסא
שגם ככה לא מאוד פעילים, וכמעט כל השרשורים שבהם הם כתבו את הדברים האלו, היו בעיקר ניקים אחרים שהוכיחו אותם על כמה לא בסדר הם שהם כתבו את הדברים האלו?
אמתנע"ג האגדי
בוא ואגלה לך סודekselion
לא טוב לך? יום טוב לך
אני תוהה למה החלטת לפרסם בקול תרועה רמהדי שרוט
רוצה לעזוב? שא ברכה.
אל תנסה לחוש תחושות עונג צרוף עצמאיות על הגב של אנשים בעלי התמודדויות.
אני אישית לא ראיתי לגיטימציהמבולבלת מאדדדד
יש אנשים שנגד, יש שמתעלמים, ויש שאולי גם חושבים כך.
חוצמזה, סיגריות זה מזיק. זה נכון. אבל נפוץ.
מתאים לך לעזוב? אשריך.
אולי גם אני אצליח מתישהו.
לא נחשפתי לשום לגטימציהנעמי28
בא נשאיר לפחות את המרחב הזה נקי משיפוטיות.
וואו אתה אדם מדהים כל הכבוד לך.אלפיניסטית
אני מלאת הערכה עצומה לצעד הענקי שאתה עושה, זה בהחלט לא פשוט, אבל אתה נאמן לאמת הפנימית שלך. מעורר השתאות. מדהים אפילו.
בלי קשר לשרשור הספציפי הזהפשוט אני..
אף פעם לא הבנתי אנשים שמעריכים אנשים אחרים על זה שהם "נאמנים לערכים שלהם" או "נאמנים לאמת הפנימית שלהם".
גם יאסר עראפת היה נאמן לערכים שלו. אז מה?
אני אעריך מישהו אם הוא יעשה מעשים טובים, ואגנה אותו אם יעשה מעשים רעים.
אם המעשים הטובים הם *למרות* שביסוד הוא מאמין בערכים רעים, או אם המעשים הרעים הם *בגלל* שהוא מאמין בערכים רעים, זה לא מעניין אותי ולא צריך לעניין אף אחד.
זה מבוסס על תפיסת עולם רב תרבותית כזאתחושבת בקופסא
..אני:))))אחרונה
שטויות
פשוט שטויות
בלי קשר לשרשור הספציפי הזהאלפיניסטית
סרקזם תמיד היה דרך התבטאות בשבילי
חחח באמת התלבטתי אם היית סרקסטיתפשוט אני..
גם אני
די שרוט
בחייכם..הוספתי תיאור מנופח אחרי כל מילהאלפיניסטית
ו'צעד ענקי ולא פשוט'? אתם אנשים נחמדים והכל, אבל הוא עוזב את הפורומים, לא מוכר את כל חפציו ויורד מהארץ לגלות.
וכן. השתדלתי לנסח את זה בצורה שכן תשאיר פתח קטן לפותח לתהות אם באמת זה רגשותיי הכנים והחמים (אוביאסלי עכשיו הרסתם את התוכנית המתוחכמת שלי). אבל לא חשבתי שתהיו כל כך נחרצים לגבי זה שאני רצינית.
..די שרוט
שיתוף #3 חודש טובFireBush
אני לא חוזר לזמן קיץ בישיבה!
זה כואב? - אני לא חושב.
למרות כל היתרונות בישיבה, שאין בשום מקום אחר (!!), אני לא יכול לסבול את ההיבט החברתי...
על אף שהשתפרתי, עדיין איני מסוגל.
גדול עליי. התייאשתי. נשברתי.
אז אצלי, פה נפלתי. אז מה?
סבל כזה, אני לא יכול להמשיך לגרום לעצמי, לא עוד!
אני לא מתבייש להודות שהישיבה היא סיוט מתגשם בשבילי.
"אני יכול ללמוד לבד במקומות אחרים!"
אני משכנע את עצמי.
ובלב יודע,
- הלימוד לא יתקרב לזה בישיבה.
זה מחיר שאני מוכן לשלם?
הצער, הגעגוע, לעומת פנטזיה של נפש לומדת שמחה וחופשיה.
מה זה משנה, בכל מקרה נפשי תיקרע לגזרים.
בכל אופן ליבי יהיה רחוק מלהיות שלם.
##
הסיבה היחידה שאני לא מאמין למילה שלי,
על אף יכולתי המפוקפקת לשכנע את עצמי ברבדים רבדים של שקרים יפים,
היא ההחלטה שלי להפחית כל קשר עם הישיבה.
עם כל המטענים שהצטברו לאורך השנים, - היא הייתה חיי, ממש, מקור החיים.
והנה, אני שוב בורח ממנה.
הפעם, נשבע לעצמי שזו לא חרדה חברתית.
"לא, מה פתאום?"
אלו פערים מהותיים שנוצרו בתהליך חיפוש עצמי.
שיניתי סדר עדיפויות, נחשפתי לציפיות אחרות.
ועכשיו? המסלול שלי בהכרח לוקח אותי הלאה.
הלאה הלאה, החוצה ממנה,
לגיטימי סך הכל.
אבל למה בתוך תוכי אני יודע, שזה -
הלאה, החוצה,
והרחק הרחק. ממנה.
ובלי ח"ו,
להביט לאחור...
תודהמבולבלת מאדדדד
כתבת את זה ממש כך? זה הטקסט שכתבת לעצמך אז, לפני זמן קיץ? או שזה חדש?🤔
לא כתבת מה עשית בסוף...
ולהיות כנה עם עצמך ולהבין מה נכון ומה לא, זה סופר חשוב בעיניי. בלי קשר להחלטה הסופית.
מקווה שאולי זה לא יהיה האחרון...
..FireBush
ממש ממש כך, אם כי שני החלקים לא נכתבו ביחד, ולא מתייחסים לאותה "פרשייה", הלחמתי ביניהם באופן מלאכותי.
מה שעשיתי בסוף לא משנה
להפך, נדמה שטוב יותר לקטע הזה להישאר פתוח.שמה לא יהיה האחרון?
לכתוב מה שעל הלב זה הכי טובמבולבלת מאדדדד
אתה כותב בצורה מאד מעניינת. אני נגיד לעצמי לא כותבת כך.
מקווה שזה לא יהיה השיתוף האחרון

לאנשים מסויימים זה עוזר, אחרים מוצאים דרכים אחרותFireBush
גם אני יכול לומר על עצמי שהכתיבה לא תופסת נפח מאוד משמעותי מהתמודדות שלי.
אני כותב בצורה מוזרה כן חחח כבר אמרו לי את זה. והיא מאוד משתנה עם הזמן, לפעמים תהיה עמוסת מילים, אבל רק אני אוכל להבין אותם, וגם אני, רק באותו רגע. אני מושפע מאוד מדברים שונים שמוצאים את דרכם להתנסחויות שלי, ולפעמים זה יוצא חסר היגיון.
תודה בכל מקרה על המילים הטובות. מעניין איך את כותבת לעצמך.
ונראה שלפחות בפלטפורמה הזאת, זה יהיה שיתוף אחרון להרבההה זמן.
..מבולבלת מאדדדד
איך אני כותבת לעצמי? לפעמים דברים חסרי משמעות, והשאר נשאר בפנים, לפעמים "אני" ו"עצמי" מדברות, ולפעמים כאילו מספרת למישהו אחר...
מבאס לשמוע🙁 אבל מה שטוב לך..
מקווה שקצת הקל עליך לשתף פה..
..FireBush
זה אני יכול לומר.
..מבולבלת מאדדדד
😂 מה כ"כ אכפת לך?FireBush
כי מעניין אותימבולבלת מאדדדד
ואם זה בקטע לא טוב, הגיוני שמשהו פגע בך..
לא נפגעתי, הכל בסדרFireBushאחרונה
שיתוף שלישי ואחרון? או שזה יותר מדי?FireBush
אני אשמחמבולבלת מאדדדד

תודה לך!FireBushאחרונה
איך זהנטע321
היהדות קיימת מעל 3300 שנה ויש 15.2 מיליון יהודים.
הנצרות קיימת 2000 שנה ויש 2300 מיליון נוצרים.
האיסלם קיים כ-1400 שנה ויש 1900 מיליון מוסלמים.
איך זה יכול להיות שזה ככה?
מה השאלה בדיוק?הסטורי
איך יכול להיות שזה ככהחדשכאן
שמה ככה?הסטורי
ולא אחרתחדשכאן
השאלה 'איך יכול להיות ש..' יוצאת מנקודת הנחההסטורי
שיהודים הם 15.2 ונוצרים הם 2 מיליארדדי שרוט
רגע, השאלה היא איך למרות יותר שנים, היהדות לא גדלההסטורי
התשובה פשוטה:
פשוט, היהדות היא לא דת מיסיונרית - צעירים מעל עשרים
כלומר היהדות לא ניסת לגדול. להפך, גם גר שבא להתגייר, אנחנו משתדלים לדחות, רק עם הוא מאוד מתעקש מקבלים.
בין השאר זאת התשובה. אבל לא התשובה העיקריתדי שרוט
זאת התשובה הכי פשוטה ומדוייקתהסטורי
בפעם היחידה שבשם הממלכה היהודית גיירו בכפיה - צעירים מעל עשרים
תוסיף לזהנע"ג האגדי
עד לפני משהו כמו 500 שנה המגמה של העם בתפוצות היתה התמעטות משנה לשנה, רק ב500-400 השנים האחרונות התהפכה המגמה
מה זה אטרקטיבי? הנצרות לא צמחה בזכותדי שרוט
לא הקבלתי לנצרותנע"ג האגדי
אגב, בשלבים הראשונים כןהסטורי
פטרוס 'עלה על הגל' ומכר להם 'יהדות לייט', כזאת שאפשר לאחוז לכאו' ב'מוסר הנביאים' בלי לקיים מצוות מעשיות שהן טירחה רבה. זה תפס בגדול, למרות שמדינית, עוד למעלה ממאה שנה הם נרדפו ע"י האימפריה הרומאית לא פחות מהיהודים.
פאולוס. לפי העדויות הראשוניות היותרחסדי הים
טוב, זכרתי להפךהסטורי
אם התכוונת לזה, זה נכון שיש מדרשיםחסדי הים
(אביא דרך אגב את דברי ספר החסידים בענין אות קצ"א: "יהודי שהמיר מכנין לו שם שנ' כמוהם יהיו עושיהם כמוהם יש לכנות לו כגון אם שמו אברהם יקרא אפרם וכן כיוצא בזה ואפי' לצדיק והם תועים אחריו כגון שמעון כיפה שאומרים פטר חמור:".)
רק פאולוס עצמו רואים ממש במה שהוא כתב שהוא מבטל את הברית מילה והופך את המצוות לרוחניות ופותח את הנצרות (שלפיו ההמשך של היהדות) לגויים.
לגבי פטרוס אלו מדרשים מאוחרים, וחוקרים שחקרו את תקופת היווצרותה של הנצרות לא מסכימים עם זה.
בנוסף, פטרוס יכל להיות עוד אחד מהשליחים שנטבחו על הנצרות, אבל בגלל שטבחו אותו ברומא, והיה נח לרומאים שקיבלו עליהם את הנצרות ואחרי זה השלטון הרומאי שקיבלו עליהם את הנצרות, אז הם הפכו את פטרוס רטרואקטיבית לאפיפיור הראשון.
זה נטוע עמוק בתהליכים אימפריאליסטיים שהתרחשו.די שרוט
וכשדת מוכרזת כדת רישמית בתוך כל האימפריה, זה די ברור איך זה שיש הרבה נוצרים היום. שהרי האימפריה הרומית הקיפה הרבה מאוד שטח ותרבויות.
תשובה די נכונה^^אלפיניסטית
פשוט, היהדות היא לא דת מיסיונריתחושבת בקופסא
זה גם נכוןאלפיניסטית
אבל למרות המיסיון הנצרות לא הייתה מתפשטת ככה אם לא הייתה לה לגיטימציה מדינית
בפעם היחידה שבשם הממלכה היהודית גיירו בכפיההסטורי
אוקיי ו..?אלפיניסטית
מה שלא נכון לנו, גם לא עובד אצלינוהסטורי
ו..?אלפיניסטית
לא מבינה איך העובדות (הנכונות) שכתבת סותרות או רלוונטיות למה שאני אמרתי. כלומר הן כן קשורות, אבל עושה רושם שהן באות כקונטרה למשהו שכתבתי ולא ברור לי למה.
לא בדיוק קונטרההסטורי
(אגב, זאת ליבת הקושי עם הגיור היום. לראשונה מזה אלפיים מאה שנה, 'שווה' ראלית להיות יהודי)
מסכימהאלפיניסטיתאחרונה
כי היהדות היא שקראריק מהדרום
בוש והיכלםדי שרוט
כי קשה להיות יהודי, לכן פאולוס הקים את הנצרות.חסדי הים
מאיפה להתחיל?מאותרת
לאורך כל הדורות יהודים הומתו במסגרת של פרעות, מרידות ופוגרומים.
בטח שמעת על המפורסמים כמו,
מרד החורבן;
מרד בר כוכבא;
מסעי הצלב;
אינקויזציה;
פרעות תח-תט;
פרעות קישינב;
השואה.
אבל יש עוד רבים נוספים, בכל רחבי העולם, כמו:
פרעות פטליורה - בין 50,000 ל-200,000 נרצחים, אוקראינה, 1917-1920.
פרעות ארמלדר - 5,000, אירופה, מאה 14.
טבח יהודי פאס - 6,000, מרוקו, 1033.
טבח יהודי פאס - אלפים, מרוקו, 1465.
פרעות גרנדה - 4,000, ספרד, 1066.
צריך להוסיף לזה שבהרבה מאוד ארצות, בהרבה מאוד מהתקופות, יהודים הוגבלו מבחינת התעסוקה (מה שדאג לכך שהאוכלוסיה תהיה ענייה), מקום המגורים (תברואה והתפשטות מחלות) - כך שגם השרדות של מי שכבר נולד לא היתה גבוהה - ויותר נמוכה מהמקבילים הגויים.
אז מלבד מה שאמרו שלא היו מצטרפים חדשים (במספרים משמעותיים), היו רציחות תמידיות ובמספרים גדולים, תנאי מחיה לא פשוטים - פלא שבכלל אנחנו עדיין כאן.
נכון. גם היה הרבה מקרים בהיסטוריה של היטמעותחסדי הים
מעשרת השבטים שנעתקו מהעם משהוא בסביבות 65% מהעם (לא יודע אחוזים מדוייקים) והם נטמעו או התבוללו בגויים (השאלה איך מגדירים או הדעות השונות בחז"ל ובמחקר מה קרה להם), וכנראה גם בגלות יהודה בבבל ופרס, בזמן ההתיוונות והלאה.
האמת שאני מסתכל על זה אחרת,אני77
תראו כמה נפלאה וחזקה הדת שלנו, שבתוך כאלף שנה, שתי הבנות החורגות שלה הפכו לנחלת שני שליש מהעולם האנושי (וזה השני שליש החזקים והמתורבתים, ביחס לשליש האחרון).
אז נכון שהבנות החורגות הללו הן לא בדיוק גאוותנו ותפארתנו, אבל הן מלמדות אותך עד כמה האור שיש ביהדות הוא חזק, ועד כמה הגויים רוצים אותו, עד כדי כך שהיה אפשר למכור להם את הזיוף שלו בכזו קלות (את המקור קצת יותר קשה למכור פשוט כי הוא הרבה יותר יקר...)
ופעם כשהשתמשו במילה "אלהים", הכוונה היתה בד"כ לע"ז. אם רצית לדבר על ה', היית צריכה לומר זאת במפורש. היום לעומת זאת, כמעט בכל העולם, כמעט כל אדם שאומר "א-להים", באיזו שפה שלא תהיה - מתכוון לא-ל האחד והיחיד שנתן לעם ישראל את התורה.
^^^^הסטורי
שאלהרפאלכאן
אם ישימו לך כיסוי עיניים ואזניים ויקחו אותך לרחבת הכותל, האם תרגיש שאתה שם או לכל הפחות במקום קדוש?
פשיטא שלאFireBush
הלואי שאני ארגיש עם עיניים פתוחות
מבקש אמונה
לא בצורה שבה הצגת את זה...אוי טאטע!אחרונה
אבל כן יש לי קברי צדיקים מסוימים שכשאני מתפלל שם אני תמיד מרגיש שהלב שלי יותר פתוח ואני יותר מכוון
לאמא שלי נראלי זה ככה בכותל
אפשר קישור לפלייליסט שירי שבת?FireBush
פחות פיוטים ספרדיים.
ואשמח ממש ללחנים מוכרים!
אני לא מוצא!
בספוטיפיי או ביוטיוב
לא יודעת מה רע לערבב אבל צמאה אחלההפי
מה זה צמאה?FireBush
אתה לא יודע???😮🤦♀️מבולבלת מאדדדד
תחפש בגוגל. וביוטיוב תיכנס לאתר שלהם.
אבל אני לא מחפשFireBush
י"ט כסלו, מופעי חסידות, יריד צמאה...
אני מחפש:
"אפשר קישור לפלייליסט שירי שבת?
של אשכנזים.
פחות פיוטים ספרדיים.
ואשמח ממש ללחנים מוכרים"
הגזמתהפי
במה הגזמתי?FireBush
באמת חח, רק אני רואה שהציעו לי תפוז כשביקשתי אגס?
הבנתי עכשיו, בצמאה יש שירי שבת, אבל בתור בור ועם הארץ שכמוני כשמסבירים לי שצמאה זה שירי חסידות, לא עשיתי את המסקנה המסתבר כל כך מתבקשת שצמאה זה "שירי שבת של הרבה אנשים".
בכל אופן עכשיו אני יכול לומר לך תודה , הפי.
ותסלחי על סגנוני.
רואים שאתה לא מכיר את צמאה (קישור לשיר בפנים)מבולבלת מאדדדד
וסליחה ששולחת קישור בספירה
מה אעשה... לא תמיד אני מצליח להסתיר את הפגמים שליFireBush
מה זה !! האומנות בחול (זה חול?) הדהימה אותי ממש!
בטח לא פחות מהביצוע. (לא הניגון חלילה, הביצוע).
אה, ותוסיפי טריגר, "קישור בספירה".
תודה לך מבולבלת מאדדדד
(לא ספרתי דל"תים)
הוספתימבולבלת מאדדדד
וכן, זה חול
תכיר, צמאה
ודייקת בד'. יש 4.
זה היה בצחוק! חחFireBush
וביננו, בלי המילה "טריגר" על הקונוטציה שלה, מה זה שווה? חחח
נוהפי
ולי אין מושג מה של מי העיקר שאני אוהבת וזהו
אני לא מופתע, לכן את לא יודעת מה רע בלערבבFireBush
נו ו?הפי
שאתה גזען ואני ב"ה חיה את כל הסגנונות
חחח לא, רק שלא חייב לחיות בפחד מצל הפוליטקלי קורקטFireBush
חחחהפי
סקופ: אני לא אשכנזיFireBush
בדמי לפחות
סקופהפי
הסקופ שלך חד משמעית יותר מפתיעFireBush
חחחהפי
חח בשמחה (:הפי
עשיתי פעם שרשור שירי שבתברגוע
תודה לךFireBush
סייע במקצת
תחפש את הפלייליסטים של נחמן פילמרruthi
מכיר את הפלייליסטים שלוFireBush
הם ברכה גדולה.
אבל צר לי שאני לא מספיק נהנה מהם, כי רצה ה', ואני לא יודע יידיש...
לכן חיפשתי משהו אחר.
יותר... סרוג?
יש לו גם לא ביידיש.ruthi
המוזיקה שאני שרה היא חסידית.
אבל זה פלייליסט מחובר, ארוך, ואני לא יכול לבחורFireBush
וגם לא מכיר, מה כן מה לא
בבקשהJewice
תודה רבה לך!FireBushאחרונה
באמת עזר. תבורך
בהצלחה לכל הבחורים שמתחילים זמן ביום ראשוןמבולבלת מאדדדד
זה לא התחיל בשבת? לפחות שיתחילו להרהר ללמודחסדי הים
בהצלחה גם לכל הבחורות שמתחילות עם הבחורים שמתחיליםבן מערבא
זמן ביום ראשון
😆 היא מנסה למצוא את ה'מטמונים' בבית מדרש:חסדי הים
'מ"ט מונים'- נראה לי הרמז ב'מטמונים', שכמו שכתב האר"י שבצורה הנראית לעין וחיצונית ספירת העומר אלו ימי קטנות, אבל בצורה פנימית נמצאים בהם אוצרות גדולים של גבהים ורוחניות. זה גם מתקשר לספר היצירה שאומר שאייר, שבו ימי העומר העיקריים, מיוחד ל'הרהור' שהוא גם דבר פנימי וטמון.
אמוריים-אמוראים שמתעסקים בתלמוד.
🤣🤣🤣
😅 בהצלחה לכולםנע"ג האגדיאחרונה
איזה טוב ה'- טוב להודות לה'יעל מהדרום
אז חזרתי לעבודה "סופית" השבוע (חזרתי לפני פסח לשלושה ימים), וב"ה עבר ממש בסדר. והיה נחמד גם, יחד עם העומס שצריך להתרגל אליו.
שבוע טוב ומבורך!
שיתוף #2 ערב טובFireBush
אתה צוחק,
אני בוכה.
###
בא לי לצרוח!
בבית מדרש. -בא לי.
לזרוק את הספר, לקום על הכסא, - לצרוח.
בחדר אוכל - בא לי.
לתופף בעצבנות, להתיק מבט, - לצרוח.
באוטובוס - בא לי.
לא מקצה צוק... לא מגג העולם...
אני רוצה להישמע!
כאן! ועכשיו!
באמצע הכיתה, מול כל החברים,
סביב שולחן שבת, ליד המשפחה והאורחים.
באמצע.
בא לי לצרוח, לכל מי שישמע,
לאזניים האדומות שלי,
בא לי לצרוח:
"אני לא יכול יותר!!"
"לא יכול יותר!!!"
אנשים לא מכירים אותי
בחיי, אני בקושי מכיר את עצמי.
שום דבר לא ינחם אותי עכשיו,
מה?! שום דבר...
###
זה לא הוגן שאין לי שותפים לסיגריה.
זה מעוות, זה לא צודק.
איך זה התגלגל?
בחיי,
רק בגלל זה הפסקתי.
זה לא עושה רושם על אף אחד.
גם כבר לא על עצמי.
אז הפסקתי.
אבל את הקופסאות לא שרפתי.
את הטוב ניצלתי עד תום.
את הטוב,
את הטוב...
חיכיתי לעוד שיתוף שלךמבולבלת מאדדדד
מעניין שאני קוראת ומנסה לדמיין את הסיטואציה...
כתבת יפה וחזק. העברת באופן מוחשי את הרגשות שלך.
תודה לךFireBush
אני בטוח שזה משעשע לדמיין את הסיטואציות....
האמת שאני מאחד קטעים קטעים קצרים ל"שיתוף" כזה, לכן הגיון רציף.
אישית אני חושב, שרק הקטע האמצעי שווה משהו, אולי מצליח להעביר בקורא את מוחשיות ההרגשות. אבל האמת, שזה לא המטרה והניסיון שלי, אני מודה, אז באופן כללי אני מתחיל ממקום לא רק נחות, אלא עלוב.
האמתמבולבלת מאדדדד
וכשאתה עצמך, ולא מנסה להרשים במה שאתה כותב, מרגישים אותך הכי טוב.
אבל לא הבנתי למה מקום נחות ועלוב... אתה הרי לא כותב סיפורים. אתה משתף פריקות.
you say tomato i say tomatoFireBush
לא יודע, אולי לא קראת אותי כשאני מנסה להרשים.
נחות ועלוב? סתם ביקורת עצמית, אם אני לא מתרגש מזה, אין סיבה שאף אחד אחר יקדיש לזה מחשבה.
יותר משאני "משתף פריקות", אני נפרד מהן... היה להן את זמן חסדן לצידי, ועכשיו אני משליך אותן לנחלת הכלל, ובערך לשכחת נצח ממני. אז אולי זה מעט מעציב אותי. קצת כמו להיפרד מחפץ נוסטלגי.
ביקורת עצמית מיותרת, לדעתי.מבולבלת מאדדדד
זה קשה אבל מקל.
אם מעציב מדי, אולי תכתוב בדפים ותשים באיזשהו מקום שלא תזכור בכלל. רק שיהיה קיים.
וגם פה הרי תוכל לקרוא שוב..
הביקורת על הביקורת עצמית מיותרת לדעתיFireBush
נאמן למילותיי בהודעה הקודמת, "אין סיבה שאף אחד יקדיש לזה מחשבה"...
תודה על העידוד, אם זה עידוד. (חח על זה למשל אפשר להגיד שמיותר, על ה"אם זה עידוד". מה זה משנה אם זה עידוד או לא, תמיד טוב להגיד תודה. וגם סביר להניח שזה לא רחוק, אז מה מועיל לדחוף את ה"אם זה עידוד"?? התשובה שלי: רציתי לתת דוגמא למשהו מיותר. האמת שלי: סתם, חשבתי על זה בדיעבד גמור).
זה לא מעציב מדי, מה פתאום, אני לא מרגיש שאני עושה את זה בפזיזות מה. ולכמות הדפים הכתובים שיש לי לא הייתי רוצה להוסיף שירבוט על גב קבלה ממכולת.
הכל משתנה, אני משתנה, אני בוחר מה נשאר חלק ממני, מה חשוב לי "רק שיהיה קיים", וממה אני בוחר להיפרד. ומוצא לי דרכים לעשות זאת. למען האמת עוד לא גיבשתי דעה לגבי הדרך הזאת, אבל זה די האינטרנט, את הנעשה אין להשיב. אבל טוב, זה פורום ערוץ 7, לא יתלו אותי בכיכר העיר.
לקרוא שוב? ספק גדול יותר מאם יתעורר בי שמץ של רצון, הוא אם תהיה לי אפשרות. אני לא מתכוון לשמור על המשתמש, וזאת הייתה כוונת התחילה.
חן חן, אני נוטה להעריך את התייחסותך הרצינית חח.
נערךFireBush
נערך 2 מחילה. תמימות!FireBushאחרונה
אני הורס לכם כעת כל מה שחינכו אתכם כל השניםבינייש פתוח
לראשון לא היה מדינה וצבא שיגנו עליו ונשלח כצאן לטבח, ולאחרון יש צה"ל שגורם להבדל בין התקופות.
אז זהו שלא.
ליהודים בפולין היה את הצבא הפולני, ליהודים בצרפת היה את הצבא הצרפתי, ליהודים בבלגיה היה את הצבא הבלגי וליהודי בריה"מ היה את הצבא האדום.
היו להם חיילים יהודים כולל גרנלים.
לצרפת (ולעוד מדינות) גם אחרי ההפסד היה צבא גולה בפיקודו של דה גול שהיו בו לא מעט יהודים.
ההבדל בין מלחמת העולם השנייה למלחמת ששת הימים הוא הזמן שלקח לצורר להפסיד, ושהצליח לנצח את כל אויביו עד שפתח חזית מול הצבא האדום, וגם הצבא האמריקאי הצטרף.
ומה שמונע שואה הוא שהעולם המערבי בו חיים רוב היהודים התקדם.
אם ניאו נאצי יהרוג אדם בגלל שהוא יהודי, הוא יכנס למאסר עולם.
צה"ל לא הופך את חיי היהודים לבטוחים יותר, אלא לאפשרים *בארץ הקודש* (משימה חשובה במיוחד).
המדינה עם הכי הרבה פיגועים נגד יהודים היא ישראל.
לא הגענו לכאן והקמנו מדינה בשביל לברוח על חיינו.
שימוש מוגזם וחסר משמעות באייקון תמרור עצוראריק מהדרום
צה"ל נלחם בעיקר בשביל הביטחון של יהודים. שארחסדי הים
הדמיונות הללו עלו על המוקד כבר בפרעות תתנ"ו...הסטורי
גם בפרעות ת"ח-ת"ט היהודים הגנו על הערים מפני מרד הקוזקים כתף אל כתף עם הפולנים וברגע האמת, הפולנים הפנו להם גב (או תקעו סכין בגב...).
גם בשואה, במחילה, אתה מספר לעצמך סיפורים.פולין אמנם קרסה ולא היתה קיימת כמדינה, אבל הרבה יותר פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים, מאלו שראו ביהודים שותפים לגורל.
ברוב שאר מדינות אירופה, השלטון הגרמני לא היה ישיר, היה שלטון מקומי שהיה כפוף במידה כזאת או אחרת לגרמניה, זה לא הגן על יהודי המקום. לא בדרום צרפת, לא בהונגריה, לא בסלובקיה ועוד.
נכון שבכל מיני כחות מדינתיים ואחרים, מאלו שנלחמו נגד הנאצים, היו יהודים רבים - אבל אצל אף אחד מהכחות הללו, הצלת היהודים לא עמדה בראש סדר העדיפויות.
אפילו כשהגרמנים כבר היו בנסיגה ולכחות הברית היתה עליונות אווירית, אף אחד שם לא חשב שמוצדק להשקיע כמה פצצות במסילות הרכבת לאוושביץ ולהציל את מאות אלפי יהודי הונגריה ועוד מדינות שנשלחו אז להשמדה...
מסכים מאוד עם המשפט האחרון שלך.תילי חורבות
אפילו משטרת ישראל שאוהבת להתנכל להם דרך קבע
מתחילה סוף סוף להבין את זה... (לא שהם יפסיקו את ההתעלוליות הקבועות למולם, או חס וחלילה יחזירו את תבחין המלצה פרטנית... אבל עדיין)
עובדה קטנה שנעלמה מהפוסט שלךפשוט אני..
גם לפני 80 שנה היה עולם מערבי ומתקדם,
גרמניה הייתה אחת המדינות היותר דמוקרטיות ונאורות.
יתר המדינות הנאורות והדמוקרטיות נעו בין תמיכה בצורר הנאצי והשמדת יהודים סיטונאית (צרפת) לבין מעצר יהודים שניסו לברוח מגרמניה מה שגרם להשמדת רבבות יהודים (בריטניה) לבין אדישות מוחלטת (ארצות הברית).
היהודים בצבאות הברית היו פיונים קטנים, לא הייתה להם שום יכולת להשפיע על סדר העדיפויות של צבאותיהם. לוחמים יהודים בצבא ארצות הברית נלחמו בגבורה עילאית נגד היפנים על איים קטנטנים שאיש לא שמע עליהם באוקינוס השקט (למשל בן סלומון), שנים רבות לפני שהאמריקאים החליטו סופסוף להפנות את כוחם נגד כוחות הכיבוש הגרמניים בפולין.
גם כשהם החליטו להיכנס באמאמא של הגרמנים, הם לא עשו כל מאמץ לשחרר את מחנות ההשמדה והריכוז. מחנה שבמקרה היה בדרכם - שוחרר. תוכנית המלחמה שלהם לא כללה שום התייחסות לכך שיש מקומות בהם מושמדים מיליוני אנשים ולכן אולי כדאי לשחרר אותם או אפילו להשמיד אותם מהאוויר לפני כן.
מדויקekselion
תודה על ההרמה להנחתה לנפץ מיתוסים ותיקיםבינייש פתוח
האמריקאים פשוט צדקו שצריך למקד את המאמץ בלחימה נגד הוורמאכט
ואל תשווה בין הדמוקרטיות של היום לבין אלו של שנות ה40. עד שנות ה60 שחורים עברו דיכוי שיטתי במדינות הדרום בארצות הברית.
אני משוכנע שאתה תזדהה עם הדוגמא של אלן טיורינג.
גרמניה לא היתה דמוקרטיה חזקה. היא היתה דמוקרטיה לאורך פחות מ20 שנה עד עלייתו של היטלר. וגם לפניו, היה להם חוקה שאיפשרה בקלות להכריז על מצב חירום ולהפוך את הקנצלר לכל יכול ולא תלוי באף אחד.
קצת יותר משנה עברה מאז החלה הלחימה נגד היפנים ועד הועידה בה הוחלט להביא לכניעה ללא תנאי מצד גרמניה הנאצית, ואז החלו לנהור מאות מטוסים ביום שהפציצו את ברלין.
נו נו, אם הם צדקו שלא הצילו יהודים אז אין דיוןפשוט אני..אחרונה
ולכן ממילא גם צבא ישראלי לא היה מציל יהודים,
אז ברור שהמסקנה המתבקשת היא שאין טעם בצבא ישראלי.
אלא שהנחות היסוד שלך שגויות ולכן גם המסקנות.
מחילהגוונא
אבל כל מלל שכתוב ההיסטוריה הזה הוא רק כדי להגיע למסקנה המוזרה בסוף?
המשותףפונקציה
אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר.
קין והבלריבוזום
הביאו את זה ללא מקור בתוך סיפור בפורום אחר ולא הצלחתי למצוא מקור בחיפושיי.
תודה רבה!
נראלי חיברת כמה דבריםהפי
"מדרש תנחומא הסביר שקין לא היה מודע לטיב מעשיו ועל כן לא נידון למיתה "לא ראיתי הרוג מימיי, מנייןהייתי יודע שאני מכהו באבן והוא מת?
הסבר אחר, שהובא במדרש בראשית רבה, פותח פתח למהלך רחב יותר: המדרשתולה את סיבת ההקלה בעונשו של קין, בכך שלא קדמה לו אזהרה מפורשת: "רבי נחמיה אמר: לא כדינן של רוצחנים דין קין. קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד. מיכן ואילך, כל הורג – ייהרג".אכן, הציווי "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" נאמר לאחר המבול, לבני נח, בעוד שבעידן טרום המבול לא נמצאה מערכת ציווים.."
" ובכל זאת, לעונש שהושת על קין אנו מוצאים הדים ב"משפחת" הענישה שחלה כלפי ההורג נפש בעידן שלאחר מתן תורה: קין נידון לגלות, בדומה לעונשו של הרוצח בשוגג"
מהאתר ..
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1733&CategoryID=333
אשרייך הפי!חדשכאן
אשרייךהפי
תנחומא בראשית ט: "וכי הייתי יודע שאני מכהו באבןחסדי הים
בהמשך: "באותה שעה זלגו עיניו דמעות". לאו דווקא כחזרה בשובה אלא מפחד הבורא שנמצא בכל מקום.
במדרש רבה כתוב לפי דעה אחת שהאות של קין, היה שחזר בתשובה.
'פרקי דרבי אליעזר' פרק כא' חזר בתשובה.
מעתיקןהפי
בתנחומא מפורש שזה רק תירוץ של קין אבלחסדי הים
בספר הישר משמע שקין בכה מתוך חרטה:חסדי הים
מתייגת אתבאר מרים
אולי תוכלי להביא את הסיפור שהבאת גם כאן - לתועלת הרבים... סיפור מדהים!
לפי דעתי (אולי אני טועה) המקור של האבלות לשלושהחסדי הים
לא בטוח שחז"ל סברו שזה נכון.
או שיש איזה חז"ל שאני מפספס, כי ראיתי שמצטטים מחז"ל אבל אני במיעוט ידיעתי לא מכיר.
אולי מישהו פה יכול להאיר את עיניי.
גם אם זה מופיע בחז"ל, זה הופיע קודם בספר 'אדם וחוה' והיה מסורת כבר בימי בית שני, אם מקבלים שזה באמת התרגום והמשמעות האמתיים בספר.
אוףריבוזום

תודה רבה על המענה, כמובן!
למרות שהתשובה מבאסת (הסיפור שאליו התייחסתי מאוד חזק... והפירוש שהביאו שם גם די מדהים. וזה עצוב ומעלה תהיות אם זה אכן המקור)
כמובן, אם יש מי שיכול להאירריבוזום
גם אם רק זה המקור, זה לא אומר שזה לא אמתי.חסדי הים
לפי אברהם כהנא יהודי כתב את הספר, אז זה יכול להיות מסורת מבית שני, שפשוט לא מצא את מקומו בחז"ל.
מצד שני, אולי חז"ל הכירו את המסורת ולא קיבלו אותו.
הכי עדיף שנמצא את זה מפורש בחז"ל.
זה נחשב אבל ספר חיצוניסבכי החשתי
גם בן סירא זה ספר חיצוני וחז"ל מצטטים פסוקיםחסדי הים
אם חוקרים לעומק את 'פרקי דרבי אליעזר' רואים שחלק מהסגנון והרעיונות מהספרות החיצונית.
ספר החשמונאים זה ספרות חיצונית וחכמים מצטטים ממנו.
כשאתה צודק אז אתה צודקסבכי החשתי
גם אתה צודק באופן מסויים במקרה הספציפי הזה,חסדי היםאחרונה
למשל, ספר בן-סירא כנראה בטוח היה לפני חז"ל במקור העברי. לגבי ספר 'אדם וחוה' אני לא חושב שחז"ל ציטטו ממנו במדויק. אני לא יכול להגיד בצורה כוללת שחז"ל לא הביאו רעיונות ממנו כי אני לא יודע, אבל בכלליות רוח הספר זר לחז"ל, כך שיש סיכוי גדול שלא היה בידם המקור העברי או שהיה בידם ולא התייחסו לספר ברצינות.
לגבי דברי רבי עקיבא, הריטב"א אומר שהוא התכוון למי שקובע את עצמו לקרוא בהם ועושה אותם עיקר, לא מי שקורא אותם בצורה ארעית.
כותב בלי ידע וסלחו ליFireBush
משמע שכן בכוונת תחילה רצה להורגו.
כך זכור לי, לא התאמצתי לחפש, אשמח אם מישהו מכיר, ועוד יותר אם יובא המקור.
כן, יש מדרש כזהריבוזום
זה בהרבה מדרשים, גם בתנחומא, לכן כתבתי שזהחסדי הים
מעלה פה את הסיפור המדוברבארץ אהבתי
גם אני הייתי שמחה לדעת מה המקור למדרש הזה..
דוד איצקו, אחיה הקטן של סבתא ע"ה, היה יהודי פשוט, שגר עם אשתו בבת ים. הדוד והדודה לא זכו לילדים. הם חיו ערירים, והנכדים של אחותו - סבתא שלי, היו המשפחה היחידה שלו. אהבנו אותו מאוד והוא אהב אותנו בכפל כפליים.
הדוד היה גדול ממדים ורחב גרם, ועסק לפרנסתו בצורפות ותיווך של כלי כסף. הוא נהג לשתות מדי יום כמה כוסות קוניאק או ברנדי, העיקר שיהיה משהו ש'יחזק את העצמות' -כלשונו. במבט לאחור נראה לי, שזה היה יותר משהו בשביל 'להחליש את הזיכרונות'.
כילדים,אהבנו להיות איתו. הוא נהג להשתובב אתנו ולהניף אותנו לכל עבר, ובעיקר צהלנו כשהוא היה מרים אותנו ביד אחת, גבוה עד השמים ('צו הימל', כמו שנהג לומר),עד שסבתא הייתה גוערת בנו על הרעש, ואז היינו נאלצים להפסיק את החגיגות בלית בררה. בזמן שהיה מרים אותנו, שרוול החולצה שלו היה מטפס במעלה זרועו החסונה, והיינו רואים את המספר הזה, שהיה גם לסבתא על היד. וכך ידענו שגם על זרועו של דוד איצקו יש מספר. ידענו שהוא גם היה 'שם'. אבל הוא, כמו סבתא, מעולם לא הסכים לדבר על זה.
תמיד שמחנו לפגוש אותו, כי ידענו בוודאות שנקבל איזו מתנה קטנה או חבילת ממתקים מכובדת. כשגדלנו קצת, הוא גם נהג לחלק לנו סכום כסף על התעודות שקיבלנו. היתרון המשמעותי אצלו היה, שהסכום היה קבוע, בלי להתחשב כלל בציונים. הוא מעולם לא חשב שצריך לטרוח לפתוח את התעודה ולקרוא אותה מבפנים. הוא רק החזיק אותה בידיו הגדולות וקרא בקול גדול ובהתפעלות את השם ואת הכיתה, ואמר: "נו, ברוך השם, גדלת, עוד שנה עברה ברוך ה'בבריאות, זה העיקר".
רוחו תמיד הייתה טובה עליו. בפיו היו שגורות אלפי הלצות שנונות, ובדיחות מכל הסוגים והמינים, בעיקר באידיש. הוא נהג להגיע לסבתא בכל שבוע, פעם אחת לפחות, בדרך כלל בגפו, בשני אוטובוסים מבת ים, וסבתא אהבה שהוא בא,אף על פי שהוא נהג לעשן לה בבית סיגריות זולות בשרשרת, והריח היה נשאר כמה ימים אחרי.
סבתא הייתה מוציאה לכבודו מהוויטרינה בסלון את הבקבוק של הקוניאק, עם הכוס הקבועה שלו, ואת קערת הקריסטל העדינה, שנועדה כמובן רק לאירוח של אורחים חשובים, כמו דוד איצקו למשל. היא הייתה ממלאת את הקערה בדרך כלל בחופן אחד או שניים של אגוזי מלך, ומגישה אותם ברוב טקס לאחיה הקטן. כמובן בלי מפצח אגוזים. הוא מעולם לא הבין למה אנחנו משתמשים במפצח לאגוזים, בעוד שאפשר לפצח אותם ב'מכה טובה' (כלשונו) ביד.
***
בחור צעיר הייתי. כשהגעתי לביקור בצהרי היום, פגשתי גם את דוד איצקו שהגיע גם הוא לבקר את סבתא.
כשבאתי, התקבלתי כרגיל בחביבות יתרה, ודוד איצקו, בעודו מנחית 'מכה טובה' על אגוז מלך גדול ועקשן, שהיה מונח על השולחן, התעניין אצל ה'ישיבע בוחר' שלו מה קורה בישיבות ומה חדש בעולם.
באותה תקופה סערו הרוחות סביב סוגיה ציבורית פוליטית בציבור החרדי, ואני עדכנתי את זוג המבוגרים שישב מולי בכל פרטי הפרשה, תוך כדי שאני מוסיף ומסביר לסבתא ולאחיה בלהט רב, מי צודק ומי טועה,מי חצוף ומי הורס כל חלקה טובה, ומדוע, ומה צריך הצד הצודק לעשות בשביל לנצח את הצד הטועה ומטעה ומחריב את כל הדור.
כשסיימתי להרצות את טענותיי ומשנתי, התבוננתי לראות מה דעתם בעניין. לאכזבתי הרבה, הם לא נדבקו בלהט ונשארו אדישים לגמרי.מילא אדישים, אבל אחרי כמה דקות של שקט, הניף דוד איצקו את כף ידו האימתנית, כמסמן לי אות של ביטול מוחלט,ואמר לי: "נו, זה הרי 'נארשקייט', 'שטוסים והבלים'"...
בלבי התקוממתי וחשבתי לעצמי: איך הוא אומר על דברים כאלה נארשקייט? אלה דברים כל כך חשובים, כל ההשקפה של הדור תלויה בהם, איך הוא אומר על זה 'שטוסים והבלים'?? ילדות ועזות הייתה בי,והנושא כל כך בער בי, שאמרתי לו בקול גדול: "דוד איצקו, אולי אם היית גר כאן, היית מבין כמה הדברים האלה חשובים ורציניים.
"אתה לא תוכל להבין את העניינים האלה. זה שייך לבחורי ישיבות, לאברכים, לראשי ישיבות. אולי אצלך זה לא נחשב משהו רציני, אבל אנחנו יודעים שעולם התורה מחזיק את העולם ועכשיו רוצים להחריב את הכול".
דוד איצקו התבונן בי במבט עצוב ושתק. שתיקה ארוכה ומעיקה. זה לא היה אופייני לו. הוא הסתכל עלי במבט עצוב ושתק. לא הבנתי מדוע הוא השתתק וחשבתי אולי פגעתי בו חלילה. תיקנתי את עצמי מיד: "דוד איצקו, אני ממש מתנצל על מה שאמרתי. אני לא התכוונתי לפגוע חלילה, רק בגלל שאמרת שזה 'נארשקייט', אז חשבתי להסביר לך למה זה חשוב, אבל לא התכוונתי לפגוע חס וחלילה".
ואז הוא גנח גניחה עמוקה ואמר לסבתא באידיש: "את רואה, הם שוכחים. לא, הם לא שוכחים, הם בכלל לא יודעים. צריך לספר להם משהו".
ואז הוא פנה אלי ואמר לי ברצינות נדירה ובשקט: "אתה חושב שאני לא יכול להבין? אתה חושב שאני לא יודע מה זה נארשקייט? אם היית רואה מה שאני ראיתי, אולי היית חושב אחרת".
סבתא הייתה אשה פקחית. היא הבינה מיד לאן הוא חותר. היא הביטה בו במבט חמור כאומרת: שלא תעז להתחיל עם זה. הילדים לא ישמעו מילה על המלחמה הארורה. אבל דוד איצקו, לראשונה ולאחרונה בחייו, חרג ממנהגו. ראיתי שהוא נחוש. את העיניים החודרות של סבתא הוא השקיט במשפט ביידיש עסיסית: אני חייב לספר לו לפחות את הסיפור עם הרב ליבער. לא ייתכן שהנכד שלך לא יכיר את הסיפור הזה. סבתא ידעה שהויכוחים לא יעזרו. היא השפילה מבט לשולחן - ואיצקו התיישב לידי.
"אני רוצה להראות לך משהו, יינגלע".
הוא הפשיל אט אט, בכוונה תחילה, את שרוול החולצה שלו, וחשף בפניי את המספר שהיה חרוט בכתובת קעקע לזרועו.זה היה אירוע נדיר. הוא וסבתא תמיד הסתירו את המספר וכל מה שהזכיר את כל מה שעברו שם, בשואה הארורה.
אבל הפעם זה היה שונה.
צריף המוות
"אתה רואה, יינגלע, את זה קיבלתי מתנה מהגרמנים, כשבאתי לאושוויץ. אני לעולם לא אספר לך, יינגלע, מה ראינו שם. מה עברנו שם יום יום. אני רק אספר לך מה קרה אתי בשעה הראשונה שהגענו ברכבת לאושוויץ.
"אני באתי לאושוויץ במשלוחים של השנה האחרונה. אתה יודע, בשנה האחרונה, כל יום היו מגיעות לאושוויץ רכבות עמוסות במאות ואלפי יהודים, גברים,נשים וילדים. בכניסה היו עושים סלקציה, קודם כול מפרידים את הגברים מהנשים והילדים, אחר כך היו מפרידים גם את החלשים והמבוגרים. הנאצים ימ"ש היו יעילים מאוד, ובדרך כלל עשר דקות אחרי שהגיע 'משלוח' למחנה הכול היה נגמר...
"הגענו לאושוויץ אחרי דרך ארוכה ומפרכת שעשינו מהונגריה לפולין, דחוסים כמו בהמות בקרונות בקר, בקור וברעב נורא. כל הדרך לא ידענו לאן בדיוק לוקחים אותנו ומה מתכוונים לעשות לנו. היו שמועות שונות על ההשמדה, אבל אף אחד בקרון לא חלם שזה רציני. שהשמועות האלה יכולות להתממש. איש לא רצה להאמין.
"רק כשהגענו לאושוויץ ולקחו לנו את המזוודות והמיטלטלים, אמרו לנו היהודים שעובדים שם מה הולך להיות. המקלחות, המשרפות... כל זה נאמר לנו בשני משפטים של יהודי שעובד שם. פחד מוות נפל עלינו.
באותו היום, היות שהיו 'משלוחים גדולים', היה עומס גדול על המקלחות".
דוד איצקו התבונן בעיניי, לוודא שאני מבין באילו מקלחות מדובר, בלי לפרט ולעורר את חמתה של אחותו הגדולה, שישבה כל הזמן לפקח שהוא לא מגזים ומפחיד את הילד. הנהנתי לו בראשי לאות שאני מכיר את העניין ומבין על מה מדובר. הוא יכול להמשיך.
"הכניסו אותנו בינתיים לצריף קטן וחשוך, כדי שנמתין שם עד שיגמרו לטפלבמשלוח הקודם. כשכולם נכנסו פנימה הם סגרו את הדלת של הצריף, ואנחנו הבנו, שעוד כמה שעות כבר לא נהיה כאן. יסירו מאתנו את הבגדים, יעקרו את שיני הזהב, יבדקו שלא החבאנו משהו ויעמידו אותנו בתור.
כולנו ניכנס לתאי הגזים
"מבחוץ שמענו את הצרחות של אנשי האס-אס. הם לא ידעו לדבר,רק לצרוח צרחות איומות ונוראות. להיכנס, לזוז, להזדרז, יהודים מסריחים, מהר, מהר!
"ידענו שהיהודים שנסעו בקרונות לפנינו נכנסים עכשיו להשמדה. הכרנו אותם, הם היו חברים, מכרים, מאותו אזור, והיו גם כאלו שהיו להם בני משפחה בקרונות הקדמיים.
"הצרחות של אנשי האס-אס לא הפחידו אותנו כמו הריח הנורא שעלה באפינו. זה הריח של הגיהינום, ריח הזוועה של בשר חרוך, אשר עלה מהמשרפות של המחנה, מהקרמטוריום שהיה ממש קרוב אלינו. אחינו אחיותינו המושמדים ברגעים אלו עולים בסערה השמימה. מי נרצח עכשיו מאחורי הקיר של הצריף? חבר?מכר?אח?אחות?אבא?אימא? מי יודע.. אבל מה זה בעצם משנה? הרי אנחנו הבאים בתור...
אי אפשר לתאר מה עובר בראש ברגעים הללו.
"אף אחד לא דיבר. עמדנו המומים ומיואשים בצריף הארור הזה, הפרוזדור שלנו לטרקלין של המוות. חלק תפסו מקומות בינתיים על הדרגשים המצחינים של הצריף,ישבו מכונסים איש איש בדרגשו. אומללים, רועדים מפחד, מאימת המוות הקרב ובא".
סבתא, שהקשיבה כל העת בתשומת לב לדוד איצקו, ישבה קפואה במקומה, מכונסת בעצמה, בפנים חתומות. היא תמיד ידעה לשלוט ברגשותיה. אבל בזווית העין שמתי לב, שמהרגע שדוד איצקו, אחיה הקטן,התחיל לספר את סיפורו, גופה רועד. היא לא יכלה לשלוט ברעד שאחז בה. אני מניח, שהיא לא רצתה שדוד איצקו ימשיך בתיאור שלו לידי, אבל היא לא העזה להפסיק אותו באמצע.
דוד איצקו המשיך: "היה שם רב אחד, מבוגר. לא הכרתי אותו קודם, ולא שמעתי עליו. אחר כך התברר לי שהוא היה רב של קהילה גדולה בבודפשט. הוא היה לבושבכובע של רבנים וחליפה של רבנים וגם עטורבזקן של רבנים. בקיצור רב גדול. הוא ברח מהגרמנים לאזור אחר, בכפרים, ונתפס. הוא היה לבד. המשפחה שלו, הקהילה שלו, כולם כבר נשלחו לאושוויץ חודש קודם. רק באותם רגעים הוא הבין מה קרה להם, ומה הולך לקרות לו.
"מישהו עשה לו מקום לשבת על הדרגש. הוא ישב כמה דקות עם עצמו, ואז פתאום נעמד באמצע הצריף ואמר לנו ככה: 'אִידֶן, טֵייערֶע אִידֶן (יהודים יקרים), אתם יודעים שאנחנו עומדים למות עוד מעט, ויש חיוב להתוודות לפני המיתה. אני התחלתי להתוודות בשקט, ואפילו שלמדתי הרבה תורה, והרבי שלי הוא מתלמידי תלמידיו של החת"ם סופר, בכל זאת גליתי שאני לא צדיק גדול, ויש לי הרבה עברות להתוודות עליהן. כל יהודי חייב להתוודות רק לפני ריבונו של עולם, אבל וידוי אחד אני חייב להגיד לכם, ברשותכם, בקול רם.
"'את חטאיי אני מזכיר היום, לפני כולם, אפילו שזה ביזיון נורא ואיום.אני מתבייש עד עפר לומר את זה, אבל אנחנו עוד מעט כבר מגיעים לעולם האמת, והלוואי שהביזיון הזה יכפר לי קצת על מה שאני הולך לספר לכם
"'אתם זוכרים בְּרִידֶערְס (אחים), שהחיילים הארורים העלו אותנו באכזריות ובמכות ודחסו אותנו לקרון של הרכבת?אתם יודעים מה המחשבה שעלתה לי בראש? עכשיו אני מתבייש ונכלם, אבל אני אספר לכם: הדבר הראשון שעלה לי בראש היה, על זה אני לא אסלח להם-איך הרשעים האלה שמים אותי,יהודי מכובד כל כך, רב חשוב ו'אוֹיבֶּער לֶענדֶער', בקרון אחד עם כל מיני פשוטי עם ועוד עם ' אוּנְטֶער לענדערס''?"
[דוד איצקו לא היה צריך להסביר לי מה זה אויבער ואונטער. התארים האלה שאותם לומד כל יוצא הונגריה עם יציאתו לאוויר העולם, נועדו לחלק בין היהודים שהתגוררו בערים הגדולות, בחלק העליון של המדינה('אויבער לענדערס']ונחשבו משכילים יותר, עשירים יותר ונכבדים יותר, לבין הכפריים, שהתגוררו בחלק התחתון של המדינה('אונטער לענדערס') ונחשבו משכילים פחות,עשירים פחות ונכבדים פחות.ש.ב.]
"'נסענו יחד בקרון של הרכבת, בתנאים של בהמות, והמחשבה היחידה שהייתה לי בראש-מתי כבר תיגמר הנסיעה הנוראה הזו, שאני נמצא אתכם יחד.
"'אבל כשהגענו לכאן והבנתי לאן אנחנו הולכים, כשהבנתי שעומדים לחנוק את כולנו יחד בתאי הגזים, כשהבנתי שעוד שעה או שעתיים יפשיטו ממני את הפראק ואת הכובע ויעקרו לי את שיני הזהב שלי, ואני אעמוד בלי כלום, בתור לעולם הבא, עם כל מי שהיה אתי בקרון, וישבתי כאן לעשות וידוי וחשבון הנפש, חשבתי לעצמי:למה הם דוחסים אותנו כמו בהמות? למה הם משפילים אותנו כל כך? למה הם מפשיטים אותנו? מה הטעם בזה ? מה ריבונו של עולם רוצה להגיד לנו בזה?
"אני אומר לכם את האמת, השאלות יותר טובות מהתשובות שיש לי. שנגיע למעלה בטח נבין את הכל.אבל באמצע הווידוי נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם הרבי שלי, בתור בחור אצלו בישיבה לפני יותר מארבעים שנה,כשבאתי לספר לו שנפגעתי מאוד שהציעו לי הצעת שידוך ממשפחה פשוטה וענייה של 'אונטער לענדערס'. שאלתי אותו: רבי, איך ייתכן שמציעים לי הצעה כזו? זו תורה וזו שכרה? מה אני בחור מהשוק?
הרב ליבער עצר את הסיפור והסתכל לכולנו עמוק בעיניים: "טייערע אידן",הוא צעק."אנחנו הולכים לסיים את החיים כאן, תקשיבו לי דקה אחת מה ענה לי ראש הישיבה שלי, ולא הבנתי את התשובה שלו,עד הרגע הזה!ורק כאן ועכשיו, ממש ברגע האחרון לפני שאני עולה לפני בית דין של מעלה, ריבונו של עולם האיר לי ועזר לי להבין את מה שלא הבנתי כל החיים'!
"אתה צריך להבין", אמר לי דוד איצקו, "באיזה מצב מדובר. כולנו היינו עייפים ורעבים עד מוות, ממוטטים לגמרי, שבורים ורצוצים, מפוחדים עד לשד עצמותינו מהמוות הקרב ובא. לאיש לא היה כוח,ולא עניין אף אחד לשמוע דרשות. ומה קשור עכשיו השידוך שהציעו לו לפני ארבעים שנה? מה הוא רוצה מאתנו הרב המשונה הזה? אבל הרב הזה דיבר בעוצמה גדולה כל כך, הוא היה נסער כל כך, שאי אפשר היה להתעלם ממנו. ולכן הקשיבו לו. גם אני הקשבתי לו. ממילא לא היה הרבה מה לעשות, והיה עדיף לשמוע אותו מאשר את הצרחות הנוראות שהיו בחוץ.
הצוואה של הרב'ה
"'אתם בטח מכירים ברידערס', הוא המשיך בקול גדול, 'את מה שהתורה מספרת על האחים קין והבל. קין קינא בהבל אחיו ורצח אותו נפש. הרב'ה שלי סיפר לי אז, שלפי דעה אחת, הסיפור היה אחר לגמרי. קין לא רצה ולא התכוון להרוג את אחיו. הוא רק כעס עליו קצת, ולכן הכה אותו. הוא היכה אותו חזק, אבל לא ידע בכלל שיש מושג של מוות. אף אדם לא מת עד אז.
"'ולכן, אחרי שקין ראה פתאום את הבל אחיו שוכב בעיניים עצומות ללא תזוזה, הוא נבהל מאד. הוא לא הבין מה קורה. קין חשב, שהבל נרדם או התעייף מהמריבה או משהו כזה וישב ליד הבל, לחכות שהבל יקום. הוא חיכה שהבל שוב יפתח את העיניים, יקום ויחזור לעצמו כמו שהיה קודם המריבה.
"'ככל שעבר הזמן, הבין קין שאולי קרה כאן משהו אחר. משהו נורא ואיום. פתאום הוא התחיל להבין, שאולי הבל אחיו כבר לא יפקח את העיניים לעולם. הוא נהיה מבועת. הוא התחיל להתחנן להבל אחיו שלא יעשה לו ככה, שלא ישאיר אותו לבד. שיעשה לו טובה ויחזור אליו. הוא לא רצה להפסיד את אחיו. פתאום הוא הבין שהוא אוהב מאוד את אחיו היחיד ורוצה שיהיה אתו שוב. אבל הבל אחיו לא הגיב ולא פתח את העיניים.
"'ובספרים הקדושים כתוב, ששלושה ימים ושלושה לילות ישב קין ליד הגווייה הפצועה והחבולה של הבל אחיו והתחנן להבל שיחזור.
"'הוא צעק וצרח והתחנן לאחיו המת שיקום. "הבל!", הוא אמר שוב ושוב. אני לא התכוונתי לעשות לך כלום, אני מצטער, אני מתחרט, זה לא יקרה שוב. אני לעולם לא אצער אותך יותר, אני נשבע לך. אני מתחנן לפניך תחזור אלי, בבקשה ממך אחי האהוב והיחיד, פקח את העיניים. הבל, אני אוהב אותך, תחזור אלי...
"'אבל כל התחנונים לא עזרו,והבל לא פתח את העיניים. הוא לא חזר יותר. וקין הבין פתאום שאחיו הבל מת. אחיו נהרג על ידו. הוא איבד את אחיו ונשאר לבד. בלי האח היחיד שלו שכל כך אהב.
"אחרי שלושה ימים, כשהבין קין סופית מה קרה להבל,הוא התחיל לבכות. הבכי היה כל כך חזק, שהוא נשמע מקצה העולם ועד קצהו. הרבי הקדוש שלי אמר לי, שבאותה שעה לא רק קין געה בבכי, אלא כל הבריאה כולה בכתה אתו. כל הטבע בכה. האדמה והעצים, השמים,העננים ובעלי החיים, הפרחים והפרפרים.
"'כולם בכו, כי קין הרס את הטבע של כל הבריאה. הקב"ה ברא את הטבע, בצורה שכל אחד צריך את זולתו בשביל להתקיים. השמים והארץ הם כמו אחים. כל אחד יש לו תכונות שונות וכל אחד משלים את זולתו. תארו לכם, שהיה ויכוח בין השמים והארץ מי חשוב יותר,והשמים היו אומרים שהם לא רוצים להמטיר גשם על הארץ, כי הם חשובים יותר ולא לכבודם להוריד גשם.היה מגיע חורבן לעולם. הקיום של העולם הוא כמו שהקב"ה ברא אותו 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ' -יחד. כמו אחים. אי אפשר אחד בלא האחר.
"הקיום של העולם הוא שכל אחד נותן את החלק המיוחד שלו. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד, כל אחד מאיתנו קיבל יכולת לתת משהו לבריאה שאף אחד לא יכול לתת וכל אחד מאיתנו צריך דברים שאף אחד אחר לא צריך. אם אחד החלקים בבריאה פתאום יחליט שהוא מזלזל באחרים, לא רוצה קשר אתם, לא רוצה לתת להם את מה שיש בחלק שלו, ולא לקבל מהם את החלק שלהם-הבריאה תיחרב. הוא מהר מאוד יבין שהוא לא עושה רע למישהו אחר - אלא מכחיד את עצמו. אין קיום לאח אחד באופן עצמאי. הטבע מבוסס על עקרון האחווה. אחד תלוי באחר.
"'לכן, כולם בכו עם קין. כל היקום געה בבכי. בכי על הבל, בכי על קין. בכי על אחים שלא זכו להרגיש מה זו אחווה, מה זו אהבה אמיתית של אח אחד לאחיו. בכי על אח אחד שנרצח, ובכי על האח האחר, שרוצה להחזיר את אחיו לחיים, להרגיש שוב מה זו אהבת אחים. אח שמנסה להחזיר את הגלגל אחורה לאהבה שכבר לא תחזור לעולם.
"'הבריאה כולה בכתה על האחווה שנהרסה, על העולם הטוב והנעים של שבת אחים גם יחד שלא הצליח להתממש, עולם שלם של אחווה ואהבה שנעצר מתוך רגע של רוח שטות, קנאה ושנאה עיוורת,שהפך את כל הבריאה, את כל היקום להיות עולם ללא אהבת אחים.
אבל זה כבר היה מאוחר מדי. קין הבין את הטעות מאוחר מדי.
נשמה אחת
"אחרי שהרב'ה שלי סיים את ה'וורט' הזה - הוא הסתכל עלי בעיניו הטובות ואמר לי: אתה מבין למה הציעו לך את השידוך הזה? כי ככה הקב"ה ברא את העולם. כל אחד תלוי באחר. כולם צריכים את כולם. ככה הקב"ה ברא את עם ישראל. אתה נפגע כי אתה לא שומע את הבכי של הטבע, אתה לא שומע את הבכי של עם ישראל. אתה לא מבין עדיין, שבלי אונטער אין אויבער. אנחנו מציאות אחת. אם תזכה לשמוע קצת את הבכי של הבריאה, את הבכי של עם ישראל, אתה לעולם לא תיפגע.
"הייתי כל כך פגוע מההצעה ה'מעליבה'", המשיך הרב ליבער את הסיפור בדם ליבו."שבקושי הקשבתי למה שהוא אמר. אבל עכשיו, יהודים קדושים, עכשיו אני מבין. רק עכשיו, באמצע הווידוי שלי, הצלחתי לשמוע את הבכי שאליו התכוון הרבי שלי. רק היום, ברידערס, הצלחתי לשמוע את הבכי של הבריאה. את הבכי של עם ישראל, שלא זכה להרגיש את אהבת האחים זה לזה.
'לצערי הגדול, הבנתי את זה מאוחר מדי. כמו קין...
"'אני כבר לא יכול ללמד את זה את המשפחות אצלי בקהילה, אני לא יכול ללמד את זה למשפחה שלי, אבל לכם, ברידערס! לכם, אני יכול להגיד את זה!'כל האנשים שהיו שם התבוננו ברב שהיה נראה כאחוז טירוף בעיניים גדולות וקצת תמהות.
הרב המשיך לצעוק בצעקות מחרידות שאני לא אשכח אותם לעולם:'אני מנחם ליבער, מתוודה בפניך ריבונו של עולם, חטאתי,עוויתי פשעתי! אשמתי,בגדתי! אשמתי לאחים שלי! בגדתי באחים שלי גזלתי מהאחים שלי! שכחתי את הברידערס שלי! התרחקתי מהם, זלזלתי בהם, ואני מבקש ממך ומהם מחילה! ברידערס, סלחו לי! מחלו לי!'
"הוא השליך את כובעו המהודר על הרצפה וניגש אל היהודי שישב לפני כן לידו על הדרגש. הוא הצביע לעברו וזעק: 'הנה, אתה, ממך אני אבקש ראשון מחילה. אותך ראיתי ראשון בקרון וחשבתי עליך רעה. עליך חשבתי ראשון, שלא לכבודי להיות אתך. מה אני צריך כזה כובע על הראש שעשה אותי כל כך רחוק ממך? מה אני צריך כזה כובע, שבגללו במקום לקרא לך אח שלי, מיין זיסע ברידער, קראתי לך אונטער? סלח לי ברידער, סלח לי לפני שיהיה מאוחר. סלח לי על הטיפשות שלי, סלח לי על טמטום הלב שלי, מחל לי, הרשה לי להיפרד ממך. בבקשה. הרשה לי לחבק אותך פעם אחרונה לפני שאנחנו עולים לבית דין של מעלה.שם הרי נראה את האמת, מי היה באמת יותר חשוב. הוא זעק את דבריו בזעקות של טירוף, תוך שדמעות ענקיות זולגות מעיניו.
"היהודי שהרב הצביע עליו נעמד במבוכה, והרב הזה חיבק אותו בכל הכוח בבכיות נוראות. 'סלח לי ברידער, סלח לי! אני מבקש מחילה!'"
דוד איצקו דיבר בעיניים עצומות. הוא רעד בכל גופו, וקולו הרועם נסדק מדי פעם בצרידות מוזרה. הרגשתי איך הוא חוזר עשרות שנים לאחור, וממש נמצא כעת באותו צריף ליד אותו הרב ליבער שאת שמו שמעתי לראשונה. סבתא קמה ממקומה ופנתה אל חדר השינה. היא לא יכלה לשאת את התיאור של אחיה הקטן בשום פנים ואופן. היא סגרה אחריה את הדלת, ואני ידעתי שהיא רוצה לבכות לבד. לא לידינו.
דוד איצקו המשיך:
"ובאותו הזמן שהרב הזה זעק וחיבק את היהודי, כולנו עמדנו שם סביבם, כשאנחנו תמהים ומשתאים, נבוכים ומבולבלים לנוכח המחזה המשונה הזה. אבל הרב הזה פנה אלינו והמשיך לזעוק :
"'טייערע אידן, הייליגע זיסע ברידערס (יהודים יקרים, אחים מתוקים וקדושים), יש לנו אולי עוד שעה אולי חצי שעה. אני חושב, אולי, אילו היינו בוכים קודם, לא היינו מגיעים לכאן. אני בטוח שהקב"ה הביא אותנו לכאן, כי שכחנו לגמרי שאנחנו אחים. בשלנו הסער הזה! אבל הנה, עכשיו, ברגע האחרון אנחנו נזכרים. אני מבטיח לכם, שעדיין זה טוב לפני ריבונו של עולם. אני בטוח. לא לחינם הגענו לכאן, לא לחינם הגענו לגיהינום הזה. הם מלמדים אותנו, יימח שמם וזכרם, שכולנו שווים בפניהם. הם לא מבדילים אם זה יהודי אויבער או אונטער. ברידערס, כעסנו מספיק זה על זה, זלזלנו מספיק זה בזה, בואו נבכה עכשיו. יש לנו עוד קצת זמן להיזכר איךמרגישים אחים.
"'טייערע ברידער, בואו נתאחד עכשיו כמו אחים. בואו לפחות ניפרד זה מזה כמו אחים. בואו נבכה זה עם זה כמו אחים. אל תתביישו לבכות! אל תתביישו לגשת איש אל אחיו! אל תתביישו זה מזה! אנחנו אחים! אנחנו נשמה אחת! שיתביישו הם, הארורים,המנוולים הרוצחים, החיות המתועבות והשפלות,שחונקים ורוצחים ושורפים אותנו, שהשמידו ורצחו בדם קר את כל המשפחות של הקהילה שלי, את המשפחה שלי.שיתביישו הם, שלקחו למוות את הנכדים שלי.ילדים קטנים שאפילו חלאק'ה עוד לא עשו.
"'בואו נהיה עכשיו, לפחות לכמה רגעים, ברידערס אמיתיים שאוהבים זה את זה. בואו נהיה עכשיו אחים שיודעיםלא רק למות זה עם זה, אלא גם לחיות זה עם זה! עוד לא מאוחר. אנחנו עדיין חיים. ריבונו של עולם עדיין מחזיק אותנו בחיים, נותן לנו עוד קצת זמן.
"'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! אני מציע לכם אחים קדושים, שכל אחד ייקח אתו עכשיו אח אחד לעזור לו,לבכות אתו,להיפרד ממנו כמו שצריך. אין זמן. אנחנו לא יודעים כמה זמן נשאר לנו. אבל אפילו רק לכמה רגעים. זה יהיה הווידוי שלנו,זה יהיה התיקון בשבילנו, בשביל כל האחים שלנו שיישארו, אחרי שהשטן ושליחיו הארורים יימחו מעל פני האדמה'.
"וככה הוא הפציר בכולנו, לספר זה לזה את מה שעברנו, לבכות זה עם זה, להיפרד זה מזה...
***
"אתה יודע יינגלע", אמר לי דוד איצקו, "בצריף הארור הזה היינו דחוסים בערך שלוש מאות איש, אולי יותר. רק אני ועוד אחד ניצלנו משם, ברגע האחרון, לפני שלקחו אותנו למקלחות, בזכות המראה החזק שלנו. כל השאר נהרגו אחרי חצי שעה בערך. ובאותה שעה, כשהייתי בצריף, לא ידעתי שאני אשאר בחיים. הייתי בטוח שגם אני עומד למסור את נפשי על קידוש השם. עמדנו שם ממש כל סוגי היהודים. חילוניים ודתיים,אונטערס ואויבערס, תלמידי חכמים ובעלי בתים, עשירים ועניים, ובכינו יחד, בכייה אחת גדולה ומרה. כולנו בכינו כמו שלא בכינו מעולם.
"אי אפשר להסביר מה היה שם. אי אפשר להסביר מה קורה בגיהינום. אבל אני יכול להגיד לך, שאני לא שמעתי בחיי בכיות כאלו. אני בטוח בלי ספק, שמימות קין והבל לא שמעה הבריאה בכי אמיתי כזה של אחים. הרגשתי אז, כמו שהרב אמר, שזה ממש כמו בזמן הבכי של קין, שכל הבריאה כולה בוכה אתנו. כל היקום כולו בוכה אתנו.
תחיה, אינגל'ע, תחיה
"הצריף היה חשוך כמעט לגמרי. לא יכולנו ממש לראות זה את זה. אבל לשמוע יכולנו היטב. לידי בכה מישהו בקול גדול. עטפתי אותו בשתי ידיי, והוא נפל על כתפיי בבכי קורע לב ואמר לי: 'אוי ברידער, גיוואלד, מה יהיה עם הבת שלי? היא רק בת חמש'. הוא התייפח וגנח עד שכמעט איבד את הנשימה שלו. 'איך נתתי להם לקחת אותה? מי יודע מה הם עשו לה!איזה מין אבא אני?'
"ואני", אמר לי דוד איצקו, "מה יכולתי להגיד לו,לאותו יהודי אלמוני שקרא לי ברידער?הייתי רק בן שבע עשרה. לא היו לי ילדים. לכן רק אמרתי לו כל הזמן: 'אני אתך ברידער. אני בוכה אתך ברידער. אנחנו יחד'. כל מי שהיה שם, עשה כמונו. כל אחד לקח את מי שהיה לידו והרגיש אתו ברידער אמיתי. בכינו כולנו יחד, על החיים, על המוות, על הסיום האכזרי של החיים הקצרים שלנו.ככה זה נמשך בערך עשרים דקות או אולי קצת יותר.
"ואז אנשים התחילו להירגע. כולנו הרגשנו שהאווירה בצריף התהפכה לגמרי מקצה לקצה. אני לא יכול להסביר איך זה קרה, אבל אני מבטיח לך, שבאותו הרגע כבר לא פחדנו למות. פתאום, בצריף הקטן, החלה לנשב רוח קדושה. רוח חדשה, טהורה. הרב הזה היה פשוט מלאך מהשמים. הוא הרים את כולנו לשמי שמים. אי אפשר לתאר אילו כוחות חדשים קיבלנו. כולנו. הרגשנו שהרב הזה הפך אותנו להיות ממש נשמה אחת. אתה יודע, יינגלע, כששלוש מאות אנשים מרגישים נשמה אחת, כבר אי אפשר להרגיש פחד. אי אפשר לפחד. זה פשוט בלתי אפשרי.
"ואז, בדיוק כשסיימנו להיפרד זה מזה, נפתחה הדלת והתחילו הצרחות. העמידו אותנו בטור ארוך והובילו את כולם למקלחות. אני הייתי הכי גבוה מכולם, והמפקד כנראה ראה שיש כאן כוח שחבל להפסיד, ולכן הוא נתן לי מכה על הכתף וסימן לי לצאת מהתור. לי ולעוד אחד. לקחו אותנו לעבודה. את כל השאר השמידו אחרי עשר דקות. ואני אומר לך יינגלע", אמר לי דוד איצקו, "שאין לי ספק, שמאותם רגעים, מאותו מעמד קדוש ונשגב שהיה בצריף, התחילה המפלה של השטן הנאצי.
"ואני רוצה להגיד לך עוד משהו:אתה יודע מתי היה לי המשבר אחרי המלחמה? כשעליתי לכאן, לארץ ישראל.כולם כאן ברידערס ממש, ופתאום ראיתי שוב את המריבות. אמרתי לעצמי: ריבונו של עולם, מתי נבין איך להיות אחים? למה אנחנו לא מבינים שדווקא מכיוון שאנחנו שונים אנחנו מוכרחים זה את זה?אנחנו מוכרחים כל אחד מהעם שלנו, בתפקיד המיוחד שיש לו. אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח. למה רק חצי שעה לפני שחונקים אותנו אנחנו יכולים להגיד לכל יהודי: ברידער? למה אנחנו צריכים אסונות כל כך גדולים בשביל להרגיש אחים?
"אז אתה אומר לי, שאני, איצקו, לא מבין מה זה נארשקייט? אני לא יודע מה זה 'שטוסים והבלים'? נכון, אני יהודי פשוט,אני לא תלמיד חכם, אבל אני, איצקו, ראיתי מה אמר הרב, התלמיד חכם והצדיק, כשהוא התוודה לפני שנרצח על קידוש השם.
"לי, יינגלע, אי אפשר לספר סיפורים. תשמע מה אומר לך איצקו. אם אתה רוצה להיות רב גדול, תלמיד חכם, אל תתעסק עם שטוסים והבלים. תברח מהמריבות, מהגאווה, מהנארשקייט, תברח מהם כמו מאש.
"תזכור, ברידערס, אחים, דווקא מכיוון שהם שונים זה מזה הם מוכרחים זה את זה. ככה הקב"ה ברא בטבע,וככה הקב"ה ברא את עם ישראל. אי אפשר אחרת",סיים דוד איצקו.
דוד איצקו הסתכל עלי בעיניו הטובות והאדומות וראה שהפנמתי היטב את המסר. הפנים שלי היו מלאים בדמעות גדולות. רציתי לתת לדוד איצקו חיבוק גדול, אבל עד שהתאוששתי גיליתי שהוא כבר חזר כבר לקערת הקריסטל עם אגוזי המלך הבריאים ולכוסית הקוניאק שעמדה מבוישת על השולחן.
אבל באותו רגע הבנתי באיזה 'שטוסים והבולים' אני עוסק. הבטחתי לעצמי שבכל פעם שמחלוקת תבוא לעולם אני אזכר בדוד איצקו שלנו. אני אזכר בבכי של קין, בבכי של הבריאה, בדמעות הקדושות והטהורות בצריף הארור באושוויץ של הרב ליבע"ר הי"ד וכל האחים הטהורים שהוא גילה שם. והיום, שאני קורא על יהודים שמרגישים סוג ב', אני שואל את עצמי: באמת? למה? למה מתעסקים בנארישקייט. כולנו אחים.
ברידערס.
אם יש יהודי אחד שקורא את הסיפור הזה ומחשבות טובות עולות בראשו. אנא, הקדש את הזכות לעילוי נשמתו הטהורה של דוד איצקו זצ"ל. שימחל לנו על יחסינו אליו כל השנים ועל כך שלא ידענו להעריך את נשמתו הגדולה, מסירותו העצומה ואהבת ישראל הטהורה שהייתה בליבו בלי גבולות. אהבנו אותו עד בלי די, אך מעולם לא ביטאנו זאת נכונה. יהי זכרו וזכר ששת מיליוני אחינו הקדושים צרורים לעד בצרור החיים. אמן
הסיפור מפורסם ב"משפחה".
מענייןמאותרת
יש מצב שזה עיבוד לסיפור של ר' שלמה?
פשוט מוזר לי שזה בלשון מאוד דומה, בלי יותר מידי מקורות אחרים. לכן אני חושבת שיש מצב שהפרסום במשפחה זה מכאן - כי זה מקור קדום יותר...
הנה הקלטה שלו מספר את זה:
ציטוט מהספר הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו. נתן אופיר, בפרק תגובה לשואה, עמוד 333.
"את חזונו האוטופי של ר' שלמה בעקבות השואה אפשר לסכם בעזרת מדרש-אסכטולוגי שיצר בשיר-סיפור מרגש ומעורר השראה: כל הרוצחים יבכו ויבקשו סליחה מהנרצחים, והבכי יהפוך לריקוד של שמחה בעולם של התחייה, בעידן החדש. בשיר-סיפור על הטרגדיה של הרצח הראשון בהיסטוריה פותח ר' שלמה בלימוד זכות על קין. הוא לא התכוון להרוג את הבל ואפילו לא ידע שקיימת אפשרות לרצח*. אחרי שהבל נרצח, מיד התחרט קין, נפל ובכה והתחנן - אחי, אנא פקח את עיניך. במשך שלושה ימים המשיך קין להתחנן ולבקש מאחיו לפקוח את עיניו**. ר' שלמה אומר בשם חז"ל שהטבע כולו וכל יצורי העולם בכו עם קין....
* טיעון זה מפורש במדרש תנחומא, בראשית ט', השם בפיו של קין את ההסבר: "ריבונו של עולם, לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי, וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן והוא מת?".
** ייתכן שהמוטיב המדרשי הזה בנוי על הפסוק יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו (הושע ו', ב)."
וואוריבוזום
באמת מעניין.
גם רב שלמה אומר "הרבנים הקדושים מספרים לנו..."
אבל בכל מקרה גם בסיפור שפורסם בעיתון וגם בהופעה / קומזיץ שהבאת (לא בטוחה איך לקרוא לזה), לא מצופה למצוא מקורות מדויקים... (שזה מבאס
)אבל אני לא חושבת שהסופר במשפחה לקח את דבריו ממה שהבאת. כי בסיפור בעיתון יש עוד על התלות של הארץ בשמים והאחווה הקיומית שבכל הבריאה - שלא כל כך מורחבת אצל רב שלמה, אף על פי שהוא מציין שכל הטבע בכה יחד עם קין. ובעיקר - בעיתון זה חלק בלתי נפרד מתוך סיפור יותר גדול. יותר נשמע לי שהרב'ה בסיפור מהעיתון ורב שלמה ינקו מאותו מקור, שהוא אולי ספר חסידות כלשהוא שצריך למצוא...?
הרב קרליבךהפי
ידע לא היה חסר לו
הוא ידע לקחת מקורות מכל מקום ולהנגיש את זה
ולא הבנתי איך מה שכתבו לך לא עונה על חלק ממה שכתבת
אבל בהצלחה (:
יש אפשרות שהסיפור התגלגל מספר 'אדם וחוה' בתרגוםחסדי הים
כמובן, עם שינויים והוספות בדרך.
זה הניחוש שלי, אם כי יכול להיות שנמצא מקור מפורש, וכל ההסתכלות יתהפך.
אני לא רוצה לבאס כי זה באמת מתואר יפה בסיפור..נוגע, לא נוגע
ולומר שקין בכה והתחרט, סותר את המשך הסיפור- "השומר אחי אנוכי". זו לא תגובה של אדם שמתחרט.
אני חושב שיש גם בעיה עקרונית, אפילו חמורה, עם הפירוש הזה. זה בעצם לומר שהקב"ה שם לפני האדם תקלה עצומה שהוא יכול ליפול בה.
אני משער שמטרת הפירוש הזה (בלי קשר לסיפור, שאותו לא קראתי) היא להעביר מסר שהאדם לא באמת רוצה לרצוח, הוא רק לא מבין את המשמעות לפני שהוא עושה את זה.
ויש סכנות במסר הזה.
בקשר לסרטון של אולפנת חורבעברי אנכי
בתור דתי לאומי, ודתי לאומי שגאה להיות דתי לאומי (או שתגידו חרדלי, לא כ'פת לי..)
אני ממש לא בהלם מהסרטון ההוא של אולפנת חורב. די. מישהו צריך להגיד את זה. אצל החרדים יש אפליה על ספרדים, אצלנו פשוט מוחקים את התרבות הזאת.
אני לא מדבר על התחום התורני, גם עליו יש לי ביקורת, אבל לא כרגע זה הנושא.
צריכים להבין, (חפירה קטנה בתור הקדמה..)
מדינת ישראל קמה מעולם, לא הייתה תרבות ישראלית. התרבות הישראלית שלנו היא בת כמה עשרות שנים. ככל שהייתה לעדה שלך יותר השפעה על התרבות הישראלית בעבר - היא נוכחת יותר בתרבות הישראלית היום.
היית גר במרכז? אוטומטית הייתה לך יותר השפעה ממי שבפריפריה. היית פרופסור? ודאי שזה יותר מאינסטלטור. וכן הלאה.
כמובן, במצבים שבהם לא הייתה התנגשות, אין בעיה שהתרבויות ישתלבו יחד. יש אדם שלא מכיר מימונה? זה למשל משהו שמאוד תפס. גם סעודת יתרו זה דבר לא כזה נדיר היום, וכמובן יט כסליו הישאר מאירופה. ובמצבים אחרים - המדינה נזקקה לפתור אותה - כגון האם הכתב יהיה כתב עגול כמו שאנחנו כותבים היום, שזה הכתב האשכנזי, או בכתב חצי קולמוס, הכתב הספרדי (והכ"כ מכוער לטעמי... והרב עובדיה, שהרים את גאוות הספרדיות פעם אמר בבדיחותא - הקול קול יעקב והידים ידי עשיו). אבל גם זה לא נכון. הוחלט לדבר עם ר מתגלגלת, ח,ע,ק וט גרוניות (לא צ'. מפאת הקושי), ואפילו האות ו כמו W. אתם יודעים למה זה לא קרה? הציבור לא קיבל את זה. זה פשוט לא עבד. אז נשארנו עם ח ע ור, שליוו אותנו שנים ברדיו הציבורי כידוע, והחוק חייב בעבר ששדרן רדיו יבטא ח ע ור כראוי. זה נעלם מסיבה פשוטה. הייתה שפה שלימדו ילדים בבית הספר, והייתה שפה אחרת שדיברו ברחובות. זה לא תפס. אפילו שכך לימדו וחינכו.. רוב בעלי הכוח לא היו כך, ואוטומטית, בלי שום כוונה רעה. זה לא תפס.. גם אין שום סיבה הגיונית שזה יתפוס.. (אני קצת מתרשם שהיום אנחנו אומרים קמץ כמו פתח ולא כמו חולם..).
זה נכון לכל הציבור הישראלי. כולו. אז נכון, הציבור החרדי בחר להתבדל. נכון. ולא קיבל מהתרבות הישראלית הכללית, ממה שמלמדים את הילדים בבית הספר, מהרדיו או מהשירים הממלכתיים שלנו. ונשאר עם התרבות האירופאית, עם היידיש (הכ"כ מכוערת. תסלחו לי. אבל זה פשוט בעעע של שפה. פשוט בעעע. עדיף ערבית צרפתית ואפילו רוסית
).
ואז את הספרדים המקופחים הרים בעיקר הרב עובדיה, מי היה מאמין? דווקא אדם מהציבור החרדי. לא מפליא בכלל, החרדים הספרדים הופלו הרבה יותר מאשר כל מזרחי אחר. והרב עובדיה דאג גם למוסדות שס, ובכלל למנוע אפליה. כידוע שערבים הצביעו לשס בעבר כי שס הקדמונית הייתה מאוד סוציאליטסית, והיא הרימה את דגל זכויות המיעוטים ודאגה לצמצום פערים חברתיים.
רק אומר נקודה נוספת למחשבה בענייננו, שלא נכון בהכרח לעשות הבדל בין ספרדים לאשכנזים. ספרדי מהמרכז לעומת אשכנזי מהפריפריה. ודאי שהתרבות בבית משפיעה, זה ברור. אבל בסוף אנחנו חיים יחד ב"ה, ספרדים ואשכנזים, ובפריפריה האופי הוא שונה מבמרכז. אשכנזי בפריפריה יהיה הרבה יותר "ספרדי" באופי מאשכנזי במרכז (ואולי אפילו מספרדי שם)
לענייננו, (ועד כאן החפירה כהקדמה..)
הציבור שלנו הוא ציבור.. איך נגדיר אותו..? "ישראל הראשונה" אם תרצו.. אליטיסטי. יש בזה הרבה היגיון. הציבור שלנו מוצלח, מלא אנשי אקדמיה. צבא. חסד. זה נהדר. זה אגב לא מפליא אותי שאנשים דת"ל ספרדיים מהפריפריה שונים בתרבות בתכלית (!. ואני אומר את זה מידע, מבדיקה, מחוויה אישית ולא רק אישית. מי שרוצה לדון בזה, מוזמן לפרטי), מהציבור שלנו במרכז הארץ. סתם.. תחשבו על ההבדל (שוב, רק באופי, לא בהשקפה וכיוצ"ב) בין המפלגה של סמוטריץ, או אפילו בנט ושקד וכו', לעומת המפלגה של בן גביר. לא משנה מה נכון.. תראו את האופי...
אז באולפנת חורב, בירושלים, בעלת התרבות האשכנזית, כן. שהציבור שם באופי הוא ממש לא סטייל פריפריה. וגם הספרדים ששם, בסוף הם לא אנשי פריפריה, וזה משפיע המון.
איפה בדיוק בציבור שלנו מישהו מרגיש משהו ספרדי? בבני עקיבא עזרא או אריאל, שבכל מחנה שם התפילה היא אשכנזית, הספר תורה הוא אשכנזי, השירים ששרים הם לא בהכרח הפיוטים הספרדיים? ברבנים שלומדים בישיבות האשכנזיות? בעלות האופי האשכנזי?
ועכשיו אני שואל, מה ציפיתם? בציבור הזה אין אפליה. פשוט כולם נהפכים לאשכנזים (שוב, בתרבות. פסיקת ההלכה לא משנה לי..). לא אתפלא אם מסורת שירת הבקשות תיעלם מהציבור שלנו ותישאר רק בציבור שמצביע ש"ס. אז נכון, שירת הבקשות היא דוגמא. אבל היא מסמלת על אופי, על תרבות, שנעלמת מאיתנו. באשמתנו.
בדיוק לכן, באולפנא מפורסמת ככ בציבור שלנו, יש לעג לתרבות הספרדית. מישהו ציפה אחרת? לא חשפתם את הנוער לתרבות הזאת. הוא לא שם. למה שהוא יהיה שם?
לא אומר שאני בתור ספרדי מרגיש שדוחקים אותי בציבור שלנו (אם כי הרגשתי כך בעבר), אבל אני יכול להגיד לכם שיש אנשים שדברים כאלה מסובכים בשבילם.
וגם אם לא, האשם היחיד בסרטון של אולפנת חורב, זו לא האולפנא. אלה אנחנו. זה הציבור. וב"ה שאין אצלנו אפליה כמו החרדים, וב"ה שאנחנו מתחתנים בין עדות. אבל תדעו.. כולם. שיש פה תרבות שנעלמת מאיתנו. ולכן אצלנו היא תרבות שלועגים לה. וזה באשמתנו. בלבד.
2 המסקנות החשובות ביותר מהפרשהבינייש פתוח
התקשורת ופליטקאים עוסקים באובססיביות ובהצהרות על דברים שלא מעניינים אף אחד (כמו שראינו בפרשת הצוללות, מתווה הגז, הקמת התאגיד כאן 11 ועוד).
בערוץ 7, כיפה וסרוגים עסקו בנושא המון כולל אותנו בפורום הזה. מכאן אנחנו רואים עד כמה הציבור הדתלי אוהב לערוך חשבון נפש ולנתח את עצמו.
שאלה על כושרדניאל12345
למה כל מאמני הכושר אומרים לעשות אימוני כח יום כן יום לא כדי לתת לשרירים זמן לבנות את עצמם, אבל כשהייתי בצבא בטירונות 07 למירב זכרוני עשיתי לא מעט שכיבות שמיכה וכפיפות בטן ועוד תרגילים כל יום ואפילו מספר פעמים ביום (כך נראה לי לפחות, אולי אני לא זוכר נכון וזה היה פחות מזה) בלי היום כן יום לא ולא רק שלא היה שום נזק (שאני הרגשתי לפחות) אלא שהרגשתי ממש מצויין? וממה שהבנתי ביחידות המיוחדות בכלל עושים כושר מטורף כל יום ובקושי ישנים אז זה עוד יותר מעצים את השאלה.
גם היוםנע"ג האגדי
שתי תשובות שעולות לי (איני איש מקצוע)פשוט אני..
א. אינו דומה גיל 18-21 לגיל אחר, בגילים מבוגרים יותר הגוף כבר שחוק יותר וזקוק ליותר זמן מנוחה על מנת להיבנות. אני מניח שאם היינו מתגייסים לצבא בגיל 28-31 אז הכושר היה נבנה בצורה הדרגתית יותר, קל וחומר אם היה מדובר בגיל 38-41.
ב. לצבא אין זמן. הוא חייב תוך מספר חודשים להכניס אותך לכושר מטורף כדי שתוכל להתחיל לבצע את המשימות הנדרשות, ובשביל להכין 98% מהחיילים לא אכפת לו ש-2% לא יעמדו בעומס ויקבלו שברי מאמץ או פגיעות אחרות.
בעולם האמיתי אתה לא ממהר לשום מקום, הכושר שלך יכול להיבנות במשך זמן רב ולא תוך חצי שנה, ולכן אין סיבה לסכן את הגוף שלך בצורה כזאת.
באתר של מכבי כותבים שאחד מגורמי הסיכון לשברי מאמץ הוא גיוס לצבא...
אני מנסה להביןדניאל12345
בחיפוש בגוגל למשל הגעתי לזה -
"בכל אימון כוח מתבצע הרס של השרירים, כאשר בנייתם מחדש מותנית במנוחה. מתאמן שלא יעניק לגופו ושריריו מנוחה יסבול מכאבים, פציעות והשאיפות להגדלת מסת השריר יישארו כשאיפות בלבד"
אז אם "בנייתם מחדש מותנית במנוחה" - אז איך אפשר (כמו בצבא) לעשות כל כך הרבה כל יום, יום אחר יום?
לא בדיוקחמדת66
גם בצבא יש מנוחה, למשל לא רצים יום אחרי יום (למרות שזה כלל לא נכון, אבל לומשנה),
בטן אין בעיה לעשות כל יום (בגדול), והאימוני מתח ושכיבות שמיכה לא מספיק אינטנסיביים כדי שיצריכו באמת מנוחה ארוכה.
האחוזים הם פחות 98 ו2, ויותר בכיוון של 70 ו30 אם לא יותר גרוע.
לגבי יחידות מיוחדות - ה"בקושי ישנים" זה מיתוס, זה קורה רק בשבועות מסויימים ( כל יחידה והתדירות שלה), הם בהחלט ישנים טוב כשצריכים לבנות את הגוף.
משמעתרץ-הולך
תלוי בסוג האימוןarixon
לגבי צבא, הצבא לא ידוע בהבאת חיילים לכושר בצורה טובה, ככה זה כשמאמנים קבוצה גדולה שמגיעה במצבים שונים. אני אישית הגעתי לצבא בכושר שיא, שירד דרסטית במהלך ההכשרה.
יש יתרונות אחרים שהצבא נותן, כמו סיבולת ומשמעת.
מטרות אחרות בשני המקריםטוב שםאחרונה
איסור הפלות בארהב, כולל רפואי?ראשיתך
אין שום איסור כולל על הפלות בארה"בחושבת בקופסא
כל הבלגן שהיה לפני כמה חודשים, זה ביטול פסיקת בית המשפט העליון לפני 50 שנה שחובה שהפלות יהיו חוקיות בכל מדינה ומדינה. עכשיו כל מדינה יכולה לקבוע את החוקים שלה בנושא לפי רצון הציבור באותה מדינה. חלק מהמדינות יאסרו הפלות לחלוטין, חלק יאסרו רק בשבועות מתקדמים וחלק לצערנו יקחו את המסלול הרדיקאלי ויאפשרו הפלות אפילו בחודש תשיעי מתקדם.
באנגלית יש הבדל לשוני בין הפלה טבעית Miscarriage לבין הפלה מלאכותית abortion. הדיון הוא אך ורק על Abortion. איך אפשר מבחינה טכנית להוציא מחוץ לחוק פעולה שהגוף עושה בצורה לא רצונית? יש לזה אותו הגיון כמו חוק נגד הקאות. זאת סתם הפחדה של מעודדי ההפלות שאם יאסרו Abortions במקרה שאישה שעוברת Miscarriage יהיה אסור לבית חולים להוציא לה את העובר המת. זה אף פעם לא היה נכון.
אני חושב שיש כאן כמה אי דיוקיםפשוט אני..
א. אין אף מדינה בארצות הברית שמאפשרת הפלות בחודש 9, וזה גם כשבית המשפט העליון חייב את כל המדינות לאפשר הפלות.
ב. אני מכיר מקורות רבים שמתייחסים גם להפלה טבעית כ-abortion.
ג. מן הסתם השאלה לא הייתה על הפלות טבעיות, ברור שעל זה אין מה לדון, אלא על הפלות שמבוצעות בהמלצת רופא כאשר מתגלה פגם חמור בעובר או כאשר ההריון מסכן את אימו.
נכון להיום אין אף מדינה בארצות הברית שאוסרת הפלות כאשר יש חשש לחיי האם.
רוב המדינות מאפשרות הפלה בכל מקרה.
נקודה נוספת:
מן הסתם חלק מהמחוקקים במדינות מסוימות בארצות הברית, יכולים להרשות לעצמם לאסור הפלות רק בגלל שהם יודעים שממילא במרחק 3 שעות נסיעה יש מדינות אחרות שכן מאפשרות הפלות. כלומר הם לא באמת גורמים לזה שתינוק לא רצוי יוולד, הם רק גורמים למעט טרחה.
זה בהחלט עושה את ההחלטה קלה יותר.
מקבלתחושבת בקופסא
מעניין אלו מקורות ראית שמתייחסים להפלה טבעית כ abortion, אני הבנתי שזה ההבדל הלשוני בין המונחים.
אם תחפשי בגוגל Spontaneous Abortion תראי הרבהפשוט אני..
היא מתכוונת להפלות מסיבה רפואיתחצילוש
אם העובר לא מסכן את האשה, זה רצח לגויים:חסדי הים
חוץ מלפני 40 יום, שהרבה פעמים נשים לא מודעות להיריון אז.
גם לפני 40 יום, יכולים להיות בעיות הלכתיות אחרות ששייכות גם אצל גוי. למשל, לפי הראשונים שיש לבני נח איסור השחתת זרע גם לנשים, וגם אם זה לא רצח ממש, הגמרא משווה השחתת זרע לרצח.
בנוסף, המקרים של הסיבוך הרפואי זה מקרים מועטים מאוד מאוד, וזה רק תירוץ של הליברלים להתיר רצח עוברים באופן גורף.
הרב משה פיינשטיין למשל לא חשב כמוך למיטב זכרוניחצילוש
אני לא כזה מתמצא במה הדעה של כל אחרון, רקחסדי הים
אני כותב את דעתי לפי מה שיוצא לי מחז"ל, ראשונים, שקלול של אחרונים מוקדמים, וסברתי.
לפי זכרוני את לא מדייקת בדבריו של ר' משה פיינשטיין לגבי ישראל ונדמה לי שגם הוא כותב שאצל גויים זה חמור יותר.
על כל פנים, זה ברור מחז"ל, ראשונים ושו"ע, שיולדת היא בגדר חולה שיש בו סכנה, אבל לא אשה מעוברת.
אז את צריכה לסמוך לגבי מצב עתידי על פי ניבוי הרופאים שלא לגמרי תמיד מדייקים, ומעשים שבכל יום שהילד יוצא בריא לגמרי נגד הניבויים. אז הולכים להרוג עובר, על דבר שהוא לא בטוח ורק סכנה אולי בעתיד.
בנוסף, חיים זה חיים גם עם ייסורים. לכל בן-אדם יש ייסורים רבים בחייו, זה רק שאלה כביכול של יותר או פחות ואיך אפשר לנבא אלו ייסורים יהיו יותר או פחות, זה דבר שכל כך קשה לנבאות. אני מניח שיש אנשים שנמצאים במצב בריאותי ירוד מאוד, אבל הם שמחים הרבה יותר ממני, שיש לי בריאות תקינה בסה"כ בלעה"ר.
גם נפסק בגמרא שחיי שעה, הם חיים לכל דבר.
לתת לאדם מבוגר שיש לו ייסורים למות בלי לטפל בו, שזאת גם שאלה גדולה, זה שונה מאוד מלעשות מעשה בידיים להרוג את הוולד.
עוד דבר שלא שיקול הלכתי, אני אישית מאמין בגלגולי נשמות, ולפעמים יוצא ולד לזמן קצר עם ייסורים כדי לתקן גלגול קודם.
אישה מעוברת בהכרח תהיה יולדתחצילוש
ולא מדובר על מקרים של מוגבלות או תסמונת שאפשר לחיות איתה. אלא על מקרים קשים. ויש הרבה דברים שאפשר לראות בבירור. למשל זה שאין קופסאת מוח ל"ע כמו בדוגמא שציינתי, גם אני ואתה יכולים לראות את זה באולטרסאונד טוב. ולגבי כל מיני מומים אחרים שהעובר לא בר חיות, אפשר לדעת בקלות בוודאות ע"י בדיקות כמו סיסי שליה או דיקור מי שפיר, כשמדובר במשהו גנטי או כרומוזומלי.
וספצפית, אני מסכימה איתך לגבי המוגבלויות השונותחצילוש
2 הערותפשוט אני..
א. שקיפות עורפית זו הבדיקה הראשונה שבה רואים גוף שלם, וככזו, לעיתים מגלים בה מומים חמורים מאוד מאוד (למרות שזאת לא מטרת הבדיקה). אני מכיר מישהי שהפילה אחרי שגילתה בשקיפות שהעובר חסר גפיים. יש רק ראש, צוואר ובטן.
ב. לא יודע מה קרה לאמא שלך, מן הסתם זה היה לפני עשרות שנים. היום *אף פעם* לא ממליצים להפיל על סמך בדיקות סקר. אם בדיקות הסקר מעלות שיש סיכוי גבוה לבעיה, מפנים את האמא לבדיקת מי שפיר/סיסי שליה/בדיקת דם מתאימה. הוועדה בכלל לא תסכים לאשר הפלה על סמך בדיקת סקר. אולי גם לאמא שלך בסך הכל המליצו על סיסי שליה, כפי שהיא באמת עשתה לבסוף, וגם אם תיארת היטב והמליצו לה על הפלה - זה לא מה שקורה היום.
עונהחצילוש
ב. זה היה לפני יותר מ21 שנה. נכון. ואצלה, הרופאים המליצו להפיל ללא סיסי שליה אפילו. הרופא אמר לה שאין לה טעם בכלל לעשות.. ובכ"ז היא עשתה כמובן.
אני לא הבנתי אותך נכון. לגבי מומים שרואים בבירורחסדי הים
אבל צריך לוודא את זה בצורה ברורה מבחינה רפואית.
לא לאחצילוש
השאלה איך הוא יחיה. אם הוא יחיה לבד אוחסדי הים
אם צריך לעשות מאמץ רפואי כדי להציל אותו, כמו למשל שעושים למי שנפגע אנוש בפיגוע שכמו שכתבת: "הרבה ניתוחים ויהיה מחובר למליון צינורות" ובלי ההצלה הרפואית הוא היה מת, יש מקום להקל.
כל מה שאני כותב זאת היא דעתי האישית בלבד, ולא באתי לפסוק וכל אחד צריך להתייעץ עם פוסק גדול שהוא סומך עליו.
מה שכן צריך להוקיע מעל כל במה רבנים שמקילים מאוד בנושא הזה מתוך קלות דעת.
כמובן, שאני מבין ממך שאת מתייחסת לנושא ברצינות.
מבינה, אבל יש כאן המון שיקולים, רפואיים, הלכתייםחצילוש
בעיניי החיים עצמם יותר חשובים מתנאי החייםחסדי הים
אני מסכים ל'תורת חסד' שעובר זה לא כמו נפש חי ממש עד שננער לצאת מרחם אמו, אבל עדיין זו מציאות של עובר חי, גם אם הוא לא הגיע למדריגה של נפש ממש.
סימן שלא ראית סבל של תינוקפשוט אני..
יש כאלה שמרגע לידתם ועד מותם (בגיל יום, שבוע או חודש) לא חווים אפילו שנייה אחת ללא כאב או מצוקה, הריאות לא מתפקדות והמוח מחפש חמצן ולא מוצא.
סימן שלא ראית חולים מסוכנים שסובלים,חסדי הים
לפחות את החולים הסופניים שהולכים למות עוד חודש או שבוע או יום ורק סובלים, אתה חייב לפי ההיגיון שלך לנתק את המכשירים שלהם, רחמנא ליצלן.
אלא כנראה שמה שכתבת לא קשור למחלוקת בינינו, אלא אנחנו מגדירים את החיים של העובר בצורה שונה.
עובר, שונה במצבו ההלכתי מאדם בפועלחצילוש
זה ממש לא ההיגיון שליפשוט אני..
יש הבדל עצום בין אדם חי לבין עובר שטרם נולד.
לא הצעתי ומעולם לא חשבתי להרוג אדם חי, זקן או תינוק.
השאלה הייתה על עובר כאשר ידוע שחייו יהיו מסכת ייסורים בלתי אפשרית.
אבל זה לא קשור למה שכתבת שהסבראחסדי הים
המחלוקת בינינו אחרת.
אני רואה את העובר כחי ממש, וכמו שאתה לא הורג אנשים חיים שסובלים, אז בעיניי אין הבדל.
[הנפקא מינא העיקרית שהוא לא נפש שלם אצלי זה רק אם עומד עצם השאילה בין אדם חי לבינו. למשל אם צריך להפציץ את מקומות שעושים שם הפלות כי הם רודפים, אז בגלל שהעובר הוא לא בן-אדם גמור, אז אסור להרוג אנשים אחרים בשביל זה]
אבל העובר חי ממש.
אם למשל בצורה דמיונית האשה הייתה מתעברת בצורה גלויה לעין שכולם היו רואים את איך שהתינוק מפתח לב, מח, ידיים, רגליים, מתחיל לבעוט, בוודאות אחוזי ההפלה היו יורדים פלאים.
סיבה מאוד חזקה שאנשים לא מגדירים את זה כחיים, כי זה מכוסה והם חושבים בטעות שזה חלק מגוף האשה.
כל הסברא הזאת הייתה נחלשת מאוד, אם כל הזמן היינו רואים את העובר מתפתח ממש לעינינו בצורה יומיומית.
אני מבין את שיטתך, אבל אני הולך לפי השיטה היהודיתפשוט אני..
שבפירוש לא רואה בעובר "חי ממש".
ידעת למשל שאם נגזר על אשה למות, הורגים קודם את העובר כדי לא לבייש אותה?
(למעשה אני לא יודע אם נפסק כך להלכה אבל השיטה הזאת מופיעה בגמרא)
אתה יכול לתאר את המקרה הזה יותר?חושבת בקופסא
ובכןפשוט אני..
על סמך זה, יש שו''תים מלפני 400 שנה ועד היום שמתירים לאשה נואפת להפיל, מתוך הבנה שכבוד האשה חשוב יותר מחיי העובר במצבים מסוימים.
היעב"ץ הזה תמוה מאוד، כי המשנהחסדי הים
חס ושלום להתיר לסתם אשה נואפת.
כבר דחו את דבריו בשתי ידיים.
כבוד היעב"ץ במקומו מונח, אבל הוא ממציא המון המצאות תמוהות ולא אכפת לו להשתלח באחרונים אחרים.
אולי גם נצדיק את הפסק שלו לגבי הליכה לקדשות רק שיטבלו במקוה. הקיצור, לא כל פסק שלו צריך לקחת הלכה למעשה.
נפסק להלכה על פי המשנה בערכיןחסדי הים
כמו שהרמב"ן שם כותב על פי הגמרא זה חידוש מיוחד על פי התורה, כי מרבים את זה מהמילה "ומתו 'גם' שניהם".
הרמב"ן אומר שלולא חידוש התורה, זה היה רציחה.
קודם כל, לגזירת הכתוב לא צריך להגיד טעם.
אולי להסביר טיפה את טעם גזירת הכתוב, עדיף לעובר למות ולא להיוולד לרשעית שחייבת מיתת בית דין, וישא את החרפה הזאת כל ימיו.
על כל פנים הרמב"ן אומר שזה מקרה מיוחד וגזירת הכתוב.
דברים בפועל הם יותר מסובכים, ויש המון המוןחצילוש
קצת מוזר לכתוב דברים נחרצים בדיני נפשותהסטורי
צריך מאוד להזהר לא להיות מ"התלמידים הקטנים וכו'".
יש פוסקים גדולים מודרניים שמכירים את כלחסדי היםאחרונה
אז זה לא קשור לידע רפואי זה או אחר.
לגבי פסיקת הלכה למעשה, אני לא פוסק וגם לא יפסוק לאשה שבאה לפניי.
אבל כן אני רואה חשיבות בעמדה המוסרית, ורק התכוונתי בשרשור להראות מאיפה העמדה המוסרית נובעת.
אז אתה יכול להגיד לי תתעלם ממלחמת הדעות המוסרית כי זה נוגע בהלכות פיקוח נפש.
אני לא סובר כמוך, כי אם אשתוק, אני נותן לגיטימציה לצד השני של רצח עוברים.
כידוע לך הריגת עוברים לבן נח חמור יותר, כמו שהבאתי בהתחלה, והרמב"ם פוסק על פי משמעות הגמרא שחייב מיתה, אז שם אני עוד יותר נלחם ברשתות החברתיות, בעיקר העולמיות.
ברור שלא כולל..חצילוש
לא ברורפשוט אני..
אבל אסור להפיל בשום מצב אחר (כולל תינוק עם פגם רפואי חמור מאוד)
הבנתי.. הזויים שם בארה"ב כנראה, לשני הכיוונים.חצילוש
מותר לעצבן?ארץ השוקולד
אדגיש שאני נגד סרבנות מילואים וחושב שזה פסול.
אבל אחרי ההבהרה, אני חושב שאפשר לשאול למה מגזרים מסוימים יכולים לאיים ויחששו מהאיום שלהם לעומת מגזרים אחרים שלא יכולים לאיים, היתכן שהבחירה של רבים במגזר לעשות שירות מקוצר של הסדר או לא לשרת גורם לכך שהאיום של חוסר התייצבות הוא פחות משמעותי?
כמה דתיים לאומיים/חרדים בוחרים ללכת לטיס בכלל?
ביחס להיי טק וקריאות כלכליות, גם כאן, אנחנו אוהבים לשים את הדגש על השקעה רוחנית שזה לא בהכרח אמירה לא נכונה, אבל יש לכך משמעות, כאשר אנו נרתעים מבחירת מקצוע שמניב הרבה כסף אז ההשפעה הכלכלית למדינה של שינוי מקום העבודה שלנו פחות ישפיע.
סתם נקודה למחשבה שרציתי לחלוק
תודה, גם אני
ארץ השוקולד
יש למישהו רעיונות לתעסוקה לעכשיו?מבולבלת מאדדדד
קצת דחוף..
בישולחצילים
חוץ מיזה אפשר לקורא או ללמוד איזה ספר מעניין
שאר הדברים נראלי פחות רלוונטי
להתקשר לערן ולספר מה יושב לנו על הלבפשוט אני..
או לחברהחדשכאן
144ultracrepidamאחרונה
ספר, פודקאסט, מוזיקהנעמי28
את בטוב? נשמע שלא.
לשמוע שיעורים.תות"ח!
לשטוף את הבית. לנגן, לשיר. לכתוב. לקרוא ספרים. לתקן דברים, לסדר את הבית.
ספורט. כמו קפיצה בחבל, ריקוד. את יכולה לרשוםדי שרוט
תודהמבולבלת מאדדדד
זה עזר לי. עכשיו יותר טוב ב"ה.
ואני עושה לעצמי רשימה של כל מה שכתבתם פה

....תות"ח!
שמח לשמוע...שכחתי להוסיף גם עוד דבר, אפשר להסתכל על תמונות ילדות, זה חזק....לשכב על הדשא ולהסתכל על השמים. לעשות ספורט. חשבון נפש. להיזכר בחוויות ילדות. לדבר עם ה' (התבודדות...).
שיתוף #1 שבוע טובFireBush
..
כותב באוטובוס מעפולה לחיפה.
שומע באוזניות את אותו שיר כבר עשרות פעמים על מצב חזרה.
אולי זה ירגיע...?..
מרגיש מנותק מגופי שלי. כמו מרחף... המודעות הסביבתית אובדת.
אבל האנרגיות, מוּטרפות.
"אני יכול להרוג מישהו היום!"
והכל מותר.
לצרוח בקול!
לקפוץ מהחלון! תוך כדי נסיעה. (אם הייתה אפשרות לפתוח אותו..)
בטח אדפוק את ראשי במושב למולי עד זוב דם.
מה שווה דמי לעומת הכאב הנכון, המנחם, המבורך?
הכל מותר.
לפנות לבחור בספסל מולי, לומר לו כמה אני נמשך אליו.
הכל מותר.
רק ארד מהאוטובוס, אל האספלט המחוספס - ואכנע לכל !
בראש מורם ארוץ בשיגעון,
בתחנה המרכזית אעשן בגאון.
וגם כשאקיא את נשמתי (לתוך שקית,
מעפישות הנסיעה הארוכה) - לא אסתתר.
..
לעולם לא אגיע ליעדי.
ולא הביתה.
אלַקח בבכיות אין קץ
והתפרקות קיומית
מול האדם הראשון שאזהה,
מול הצדיק הראשון שאראה.
מהאומללות..
_________
מילה על הקטע: נכתב בלי מחשבה, בלי טיפת יומרה להיות שווה קריאה. אכן כתבתי אותו באוטובוס, מתוך תחושות קשות, אבל מוערבים בו לא מעט שטויות גמורות. הוא ישן, מהפתקים בטלפון, שעכשיו אני מוחק, כי אני מחליף טלפון. אין לי מושג למה ראיתי צורך לשתף אותו. אולי בעיניים של היום אני חושב שהוא הזוי ומוזר ומעניין אותי מה אנשים חושבים עליו. אני חושב שהייתי קורא לו "אומללות".
מילה על המשתמש: אומנם פיצול, אבל לא מעניין. אני לא משתמש פעיל, לא מכיר את ה"ניקים" פה, ולא מכירים אותי. ראיתי לנכון לפתוח אותו ולא להתחבר לישן רק מטעמי נוחות שלי.
"ערכתי"FireBush
אזהרה! דעה לא פופולרית לפניך
בינייש פתוח
הוא מציג בצורה מפגרת ורדודה הבדלים בין אשכנזים לעדות המזרח. אבל הוא לא נועד להציג את המזרחים נחותים ואשכנזים גזע עליון, אלא הוא מציג את המרחק הרב כביכול בין מה שהיינו פעם למה שאנחנו היום. ע"י הצגה מגוחכת של 2 תרבויות קצה מהם הגענו.
כמובן שהוא מציג באופן הרבה יותר מגוחך את השורשים של בני עדות המזרח כשהוא מציגאותם בתור בנות שרוקדות על השולחן.
אבל מדובר בסך הכל בשמיניסטיות ששנים רבות חולמות להיות להיות הבוגרות של בית הספר ולהעלות בהצגה הגדולה של השמינית משהו חריף ובועט שייזכר שנים ארוכות.
אצלנו בבית הספר פעם השמינית התגאו בכך שיש אצלם הרבה אלימות.
והציגו את המורה לאנגלית בתור שטן.
תהיו בטוחים שאף אחד לא רצה להציג את הבית ספר כאשכנזי טהור, שהצלצול שלהם הוא לא חורשת האיקליפטוס, ושהם לא רצו להשאיר אותנו תחת הרושם שהוא כזה.
אני למדתי בישיבה תיכונית, לא נתקלתי בשום גזענות, היו לנו רמים ספרדים ומנהל תימני והנוסח של התפילה היה לפי המנהג של מי שעלה חזן.
איזה כיף להסכים אתךהסטורי
האמת שאני ממש מזדהה איתךאני77
לא מבין בכלל איזה גזענות מצאו שם. הסרטון די אידיוטי (באופן די נורמטיבי ביחס לילדים בני 17 שמעלים הכתרה, גם ההכתרה שלנו היתה מלאה בהומור טיפשי וחסר טעם, ועוד הרבה אחרות), אבל זה פשוט לא קשור לגזענות.
ולדעתי הצוות של האולפנה צריך לגבות את הבנות, ולקחת אותן לשיחה של עידוד ותמיכה נגד השיימינג המטופש שעושים להן. לא שום דבר אחר.
בהחלטבן מערבא
כל הכבוד למורה הזאתחושבת בקופסא
ההודעה של ראש האולפנא נראתה כמעט כמו הסכמה עם הטירלול הזה והבטחה לתלות אותן על פשעיהן בכיכר האולפנא.
לא נכון, הוא לוקח אחריות מלאה ולא מאשים אף תלמידהבינייש פתוח
ויתן הזדמנות לעשות רווח פוליטי ולתקוף מפלגות ואישי ציבור שלא קשורים לפרשה בשום צורה.
וכמובן שאיך אפשר בלי להאשים את הציבור הדתלי כולו בשנאה כביכול כלפי עדות המזרח.
ההתנצלות שלו שכביכול מדובר בטעות חינוכית מקטינה את הנזקים הללו, במידה ואי אפשר לשכנע שהסרטון לא באמת מציג אשכנזים ומזרחים כאחד עליון ואחד נחות. וגם לא מעיד שהסטיגמות מגיעות מהבית ספר עצמו. ייתכן שמגיע מהטלויזיה או העיתון או יוטיוב, כל אחת בדרכה שלה.
אני מסכים כאן רק עם המשפטאני77
"ההתנצלות שלו שכביכול מדובר בטעות חינוכית מקטינה את הנזקים הללו, במידה ואי אפשר לשכנע שהסרטון לא באמת מציג אשכנזים ומזרחים כאחד עליון ואחד נחות".
אני חושב שהאמת היא שאין בסרטון שום דבר גזעני. ושהדבר העיקרי שצריך לומר הוא שדברים הוצאו מהקשרם. בדיעבד, אחרי שהדברים הוצאו מהקשרם, אז יכול להיות אולי שיש איזשהו מקום לתגובה כמו שלו כדי לתקן את הנזקים מתוך הבנה שהציבור הישראלי לא יקשיב ולא יאמין אם יגידו לו את האמת הפשוטה.
אכן, תגובה מעולהultracrepidam
הוא פרסם אח"כ מכתב שונהברגוע
התגובות מתחת לכתבה הזאת נוראיותחושבת בקופסא
אנשים שם בטוחים שהציונות הדתית היא הציבור הכי גזעני בעולם רק בגלל סרטון מטופש אחד. עוד יותר מוזר שכיפה אמור להיות אתר דתי. אבל אני בעצמי ראיתי איך דתיים סופגים את השטויות האלו באותו מידה.
אח שלי שמע על הנושא מ"חבר שאחותו לומדת באולפנא הזאת", והאחות הזאת אמרה שלומדות באולפנא הזאת 98% אשכנזיות והן באמת גזעניות. וזהו, ברגע שסיפור הטלפון השבור הזה נכנס לו לראש אי אפשר לשכנע אותו במשהו אחר.
לפחות הוא לא הרחיב את הגזענות הזאת לכל הציונות הדתית אלא רק לאותה אולפנא.
הזוי כמה אנשים מגבשים דעה עיקשת מכלום ושום דבר, במיוחד כשזה גורם להם להרגיש טוב עם עצמם שהם "יותר טובים מהגזענים האלו".
חד משמעיתנע"ג האגדי
אני למשל מתעב את ארץ נהדרת יותר מכל דבר, אבל מי שיתחיל לבכות שהם פוגעים ברגשותינו אני לא אסכים איתו בכלל. יש דברים שלא צריכים להתייחס אליהם, או לפחות לא צריכים כזו מהומה.
הוא בעיקר לא מצחיקחופשיה לנפשי
בישיבת חורב עשו גם סרטון על זה שהמוסד אשכנזי אבל בצורה מוצלחת(וגם עליהם היו כמה אידיוטים שיצאו כי אין להם חוש הומור)
הוא גם ערוך באופן גרועבינייש פתוח
לפחות שיעשו את עצמן כאילו הן הביאו את התמונה מהבית יום למחרת.
סרטונים כאלו מוצגים בין סיום ההצגהחושבת בקופסא
לטקס הכתרת הרבנית עצמה כדי לתת לשחקניות זמן להתארגן.
בדרך כלל שוכחים להכין אותם עד הרגע האחרון, והמטרה העיקרית שלהם זה למרוח את הזמן בצורה מעט מבדרת.
הציפיות כאן זה לאיזה סרט הוליוודי עתיר אפקטים בעל נקודת מבט מורכבת על יחסי הקבוצות בחברה.
תרגיעו.
בתור שמיניסטים כן הקפדנו על הפרטיםבינייש פתוח
כמובן שגם אנחנו בתור שמיניסטיות השקענו הרבה יותרחושבת בקופסא
אבל הן לא השקיעו. דווקא חוסר ההשקעה הזה מראה כמה הסרטון הזה הוא לא "הרוח המייצגת" של האולפנא.
מה שחשוב זה לא ההצגה הגרפיתבינייש פתוח
המורות לא עשו החלטה מודעת לחנך לסטיגמותחושבת בקופסא
אני בטוחה שהסיטואציה הייתה שאותן 5 בנות דפקו בדלת של המזכירה\ האחראית הזאת (למורות אין שולחן משל עצמן) ביקשו ממנה לומר שני משפטים ויצאו תוך 5 דקות.
רואים שאין פה שום פיקוח הדוק, אחרת הן היו טורחות לעשות טייק נוסף.
אני אפילו לא הצלחתי לצפות בו עד סופוחופשיה לנפשי
כל הבאלגן הזה נתן לי השראהחושבת בקופסא
לחזור לצפות בסרטוני ההכתרה מהשכבה שלי.
חלקם ביוטיוב, אבל רובם לא יצאו לציבור הרחב.
אני חושבת מה היה קרה אם מישהו לא מהאולפנא היה מנסה לצפות בהם, רוב הסיכויים שלא היו מבינים כלום. לפחות אני לא חושבת שהם מעלים נושא שאנשים מרגישים צורך להיפגע ממנו.
מסכימה לגמריהפי
הוא חורג מגבולות הטעם הטוב.
הן בכיתה יב לא א היה בהחלט מקום למחשבה שאולי תלמידה תיפגע או המורות
אגב צוות , איפה הצוות לפקח על מה שעולה?
כרגע המסכנות היחידות אלו הבנות שמופיעות שם שלגמרי חוגגים עליהן כל זה לא מצדיק את החגיגה המוגזמת אבל גם לא מצדיק התעלמות
לדעתי דווקא זו הדעה היותר פופלריתעברי אנכי
בקרב אנשים מהציבור שלנו.
הרבה אומרים שזו סתם התמסכנות של ספרדים שהיא מגוחכת.
דעתי לא כזאת. כמו שכתבתי בשרשור אחר.
אבל הנקודה לדעתי היא, שזו בדיוק הבעיה.
יש פה קבוצת בנות שעשו סרטון לפורים בתמימות, והדרך הכי טבעית ותמימה שהם מצאו לנכון להציג את הספרדים - היא כזאת..
וזה בדיוק הסימן לבעיה.
אין פה אף גזען מחונן שהפיק סרטון גזעני, יש פה בדיחה של חבר'ה ותמימות, ומתוך זה אתה יכול להבין באמת איך הן רואות את העולם. פה בדיוק הבעיה.
וכמו שאמרתי בשרשור השני, לדעתי שזה בגלל ניתוק נוראי בין פריפריה למרכז.
התמסכנותהפי
אם חייבים לסכם את הפרשהאריק מהדרום
יפה מאוד. גם בערוץ 14 החבר'ה בפנאל הגיבו יפהעברי אנכי
עם כמה חילוקי דעות. מאוד נהינתי. גם מקאפח וגם מזמרי מה שהם אמרו (למרות שהיו קצת חלוקים. ובכ"ז..)
ולאחרונה פרופ יגאן בשן פירסם שארץ נהדרת זו התוכנית הכי גזענית שיש, ובעצם הגזען האמיתי תוקף את הציונות הדתית, שזה קיים בה, אבל הרבה פחות
הנקודה הכי מעניינתבינייש פתוח
מעניין מה באמת עומד מאחורי זה
לא יודע על מה אתה מדברהסטורי
מלפני הרב עובדיה יוסףבינייש פתוח
את הרבנים מהדורות האחרונים אנחנו מכירים יחסית מעט לרב קוק או הרשר הירש או השפת אמת, הרבי מקוצק וכו'.
תשמע מה הוא אומר ותבין.
הבאת מעט דוגמאות, שממש לא מעידותהסטורי
אני ממש לא חושב שהשפת אמת, יותר ידוע ברחבי הציבור ואפילו לומדי התורה, מבן דורו הבן איש חי. אלו שמאוד זכורים - כמו מרן הרב קוק או הרש"ר הירש, זה לא בגלל עדתם, אלא בגלל שהם הצליחו להעמיד משנה ולהעמיד תלמידים שהפכו את משנתם לתנועה חיה. אלפים רבים מגדולי אשכנז, לא זכורים היום ל(כמעט) אף אחד, דוגמא מובהקת:
הועברת לדף אחר
בכלל, בכל דיוני העדות - צריך לזכור שבמאות השנים האחרונות, עד השואה ומסך הברזל - כמעט 80% מעם ישראל היה אשכנזי. ממילא, גם כמעט 80% מהדמויות הבולטות, בשלל תחומים, היו דמויות אשכנזיות.
אגב מה דעתך על זהבינייש פתוח
זה לא נכון, תבדוק...הסטורי
הרב חיים סבתו, הרב דוד תוג'מן, הרב דוד גבריאלי, הרב מיכאל אהרונוב, הרב ראובן ששון, הרב ציון טוויל, הרב בן ציון אלגזי, הרב טל שאוליאן, הרב דוד בוצ'קו, הרב אורי שרעבי, הרב דוד גבריאלי...
זה ממש לא כולם, יש עוד. כדאי לפני שמסיקים מסקנות, לוודא את נכונות הנתונים.
נזכרתי בנתיים בעוד כמה שמותהסטוריאחרונה
1. לבדוק נתונים לפני שעוסקים במשמעויותיהם.
2. לפתח עין טובה. על חברינו, על רבותינו, על הדור והדורות הקודמים. מקימי מערכות החינוך, מסרו את כל חילם, ע"מ לעשות טוב ולחנך את הדור. הם עשו את זה מתוך הידע, הכלים והיכולות שהיו להם.
האם היו להם דברים שהיום אנחנו נחשוב שצריך לעשו. אחרת? בוודאי שכן. קודם כל כי רק מי שלא מנסה לא טועה לעולם (...) ושנית - נקודת המבט, הכלים והניסיון התפתחו מאוד. דוגמא מובהקת לכך, זה הטיפול (או ההכרה בכלל) בפגיעות מיניות - בדור הקודם זה פשוט לא היה במודעות, אבל זה נכון גם על הגיוון העדתי ועל שלל נושאים נוספים.
בשלל נושאים אנחנו מתפתחים. הגיוון העדתי וממילא ההתייחסות לכך במערכות החינוך הולך ומתפתח. ראשי הישיבות של היום, הם שיקוף של תלמידי הישיבות לפני 30-60 שנה. בעוד עשרים וחמש שנה, כנראה יהיה בערך חצי וחצי ובעוד חמישים שנה, זה כבר לא יעניין אף אחד.
הסיבה *האמיתית* לזה, זה כי גםעברי אנכי
הרבנים האשכנזים למדו כוזרי וכו'
מסכיםזה רק אני
לא ראיתי בעיה עם הסרטון...אני כן חושב שהציבור הדתי לאומי על ישיבותיו הוא אשכנזי אבל לדעתי זה בעיקר מסיבות היסטוריות ולא גזענות פעילה.
נ.ב אני ספרדי, חובב פיוטים ומקאמים, שמח במסורת אבותי ורואה בה חלק פעיל מהזהות שלי.
