פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 125)

עשיתי טעות שעולה לי עכשיו ביוקר

אוף

ועוד אחרי זה דיברתי לבוס כאילו הוא חבר שלי..
חחח זו היתה הטעות השניה שלי.

נדמה לי כי המרכזת היא ערביה מעופפת ונתנה בטעות לאפשרות יותר ממאה במטלה, או כי המרצה שלנו שבודק אז הוא התלהב מכלל המטלה, שהוא כיסה את הטעויות המעטות.

אבל היום היה קשוח, גם היתה את הטעות בעבודה שגיליתי שעשיתי לפני כמה חודשים, אבל הזאת מעלי אומרת שהיא יכולה לתקן.
וגם גליתי שהיה שלב מוקדם בהגשת ההצעה של התזה שלא עשיתי, ואני לקראת סיום כתיבת התזה, אבל האחראית היא הייתה מאוד נחמדה ואמרה שאני יכול להגיש את ההצעה עכשיו, ופשוט כתבתי את זה מהר היום, ונקווה שהמדריך שלי יחתום והוועדה יקבלו בלי יותר מדי בעיות.

שקיבלת מאה במטלה הבאה שאפילו לא היתה בפועל. לזה אני קורא שלמות! .

קלטתי היום שעשיתי טעות גם

אם נדע לקבל את עצמנו בטעויות שלנו רק אז נגיע לשלמות אמיתית .
זה מדהים באמת.. כמו אין שלם יותר מלב שבור

זה בדיוק העניין לקבל גם את הרגש הלא נעים
להגיד לו "אני רואה אותך " במקום לברוח ממנו לחלוטין.
זה בסדר גם לכאוב כל עוד אין הצפה כרונית

אבל הכאב מלמד שאתה אדם טוב.

וכדאי לחשוב אם יש דרך לתקן

ספר נחמד, אולי פחות מוכר, והכי חשוב- שאת התחברת אליו, זו מתנה נפלאה. מה הכיוון הרוחני שלה בעובדת השי'ת?
תמיד אפשר לעטוף את המתנה, להוסיף לה כל מיני דברים נחמדים קטנים, שימושיים. כאלו שתמיד כיף לקבל...
תחשבי על דברים ש*את* היית שמחה לקבל : )
את בטוח יודעת עליה יותר ממנו. תעשי רשימה של כל מה שאת יודעת עליה, ונסי למצוא איזה מכנה משותף, אולי ההברקה תבוא דווקא ממך.
מזל טוב !

ולהשקיע בהקדשה.

אפשר לחפש מה הגודל שלו.

כמובן שמספר דפים תלוי בגודל הגופן וגודל הדף

בגופן - גודל וסגנון, ובגודל הדף (A4, A5).

יש 1,860,131 מילים בבבלי. 

אם דוחסים את הטקסט ברווח של 1 בדף A4 בוורד, מגיעים לסדר גודל של 550 מילים פר עמוד, אז זה יוצא בערך 3,382 עמודים או 1,691 דפים (זכור שהמספר 2,711 הוא לדפים, לא לעמודים).

יש כאן כמה נתונים מעניינים - אפשר לראות כמה מילים יש פר עמוד, ובמסכתות הקלות יותר יש הרבה יותר. (שים לב שהטבלה הזאת לא מכילה את כל המסכתות).

פרשנים שדרכם לפרט יותר, כמו הר"ן בנדרים והרשב"ם בבבא בתרא.

גווואלד

אם אתה רוצה לדעת את האורך, תספור מילים לא דפים... המושג "דף גמרא" הוא כולל מפרשים (אם תרצה, החלק היחסי של המפרשים בדף מעיד לרוב על "רמת הקושי" שלו, ככה שזה סוג של אורך משוקלל)

והוא צריך תיקון כבר המון זמן. אם זה חשוב לך אני אעלה כשזה יתאפשר .

ככה שאני לא רואה דרך להקיש היקשים...

תכריכים היא אחרת🤔

הכי נוח להיות דווקא בלי פיג'מה 

בגלל זה.

לרוב האנשים היו רק 1-2 בגדים ליומיום ואולי אחד חגיגי, הגיוני שלא רוצים להוציא כסף על בגד שכמעט אף אחד לא רואה וגם ככה אתה מכוסה בשמיכה.

חס ושלום.

יש כמה שירים שאני זוכר ששמעתי בתור ילד קטן וזה אחד מהם. העלתי עם אחי שירי נוסטלגיה והוא ציין את השיר הזה כאחד מהם, כששמעתי ישר ידעתי שאני מכיר אותו.

נ.ב כנראה שאם את לא מכירה זה אומר שאת מגיעה מרקע קצת שונה, לאו דווקא מעיד על גיל (:

שירים של הילדות יכולים לעשות אותך שמח ברגע. זה מזכיר לך תקופות יפות

מוכר לי אבל רק כמוזיקת רקע מהחנות של "GOLBARY".... או "LORDKITCH"  בסגנון....

ורק כי עברתי ליד🤦‍♀️

...

 

מוזר חח זה שיר מ1995

חנויות המיועדות מבחינתי... (יש כאלה שלא יסכימו איתי..)

לאוכלוסיה הבוגרת יותר.

 

 

 

ערכתי בכדי שיהיה יותר מובן🙆‍♀️

קיימות חנויות כאלה? מעניין
חחח

ויאמר "אם אתם מכירים את השיר הזה אתם ממש זקנים"

תחשוב על זה.

את חושבת שאני השמעתי לילדים שלי שירי KPOP?
השמעתי להם שירים עבריים, שירי ארץ ישראל, שירים של דוסים והיום הם כל היום על KPOP.

אמרתי לעצמי אם מישהו יכיר זה אתה.

@משה

קודם צריך לטפל בזה
או שהפלא שלי תקוע אני מקווה שזה האתר

אבל האמת שהיום לא נתקע לי בכלל.
אתמול כל היום נתקע

ביומיים הקודמים לא יכולתי להגיב לשום הודעה כמעט..

ממליץ מאוד

היה פחות הסגנון שלי אבל היה נחמד

לא ממליצה בקיץ כי רותח ולח אבל אולי בחורף יהיה סבבה

לק"י

אני אישית מעדיפה מקומות פתוחים עם חצר, דשא וכו'.
ועם אנשים שאני אוהבת.

או בצימר
קצת מציתי את הטיולי אוהלים בשבילי זה לא טיול למרות שפעם אהבתי מאוד
יש מצב שגדלתי

אבל חופשה זה יכול להיות בכל מקום אם זה לא בבית או בעבודה

היה בטיול שחרור שלי. לפני איזה 6 שנים כמעט.
הייתי תפרן (אז והיום) הלכתי 3 ימים לכינר בטבריה- לא ממליץ.

ולא.


בכללי לא ממליץ לרדת מהארץ
יש פו הכל

יש פה הכל. ומעבר

זה לא

לא הבנתי למה החשיבות הגדולה של ארץ ישראל וקדושתה, קשורים לכך שיש פה הכל

חוץ מסיילים של זארה

אבל יש פה את כל מה שצריך

אתה מפריע לי בתהליך גמילה

טוב אז לא להתלונן אח"כ.

 

@מפוצלשת(:

אני ממליצה...

תמיד מומלץ

אנ"א מצפה רמון.
היה אז מטר מטאורים.
היינו רק לילה אחד והיה נחמד מאוד. אבל רק הסתובבנו קצת בסביבה - לא יותר מדי... אז לא יודעת כמה זה עונה לך, אבל היה לי נחמד להיזכר

מה הבעיה בזה?

לעמות מכונת גילוח שלא אמורה להשאיר כלום (ולכן מבחינה הלכתית עדיף מכונת תספורת)

לזקן מכונת תספורת יכולה להספיק 😎

א. מכונת תספורת תהיה גדולה וכבדה יותר בד"כ, מה שיקשה על הפעולה.

ב. מכונת גילוח מגיעה צמוד יותר לעור, כלומר משאירה זיפים קטנים יותר.

מחריגים שם חברות ביטוח, בנקים ואשראי,

שיחות שלא למטרות מסחריות (ד"ש מקבר רחל ומפוליטיקאים מעצבנים),

וגם אלה שלא מוחרגים לא בהכרח ישימו על החוק.

גם אחרי זה?

עוד מימי הפרוספקטים נוטפי הדמעות של וועדי הרבנים וקופת העיר ועד כתבות דומות בערוץ (מקפיד מאוד לא לפתוח), אני טוען שזה לא חינוכי.

אני לא באמת מסוגל לתרום לכל המקרים הללו. את הסכום שאני מסוגל לתת לצדקה, נותן ל'עניי עירי' (ויודע שהוא גם באמת מגיע אליהם...). ממילט כל הפרוספקטים, מודעות, טלפונים שמדברים לפני שאתה מספיק להשחיל מילה - רק גורמים לרגשות שלנו להתכהות, חבל מאוד...

עבור בת דודה שלי.
והייתי בשוק מוחלט שהיא לא התחתנה...

אין ספק שמלשבת בבית לצקצק ולהתלונן- יצא הכי הרבה...

איף.

בעבר הייתי מנסה לענות להם בנימוס, באיזשהו שלב הבנתי שזה לא נגמר והתחלתי פשוט לנתק.

לפעמים תוך כדי ויכוח, צד אחד אומר משפט כמו "אז מה אתה מציע? פשוט לתת למצב להימשך כמו שהוא היום?" כאילו המסקנה היחידה העולה מהמשפט הזה היא שצריך לפעול כמו שהוא אומר.

 

לפעמים עדיף לתת למצב להישאר כמו שהוא היום, אפילו אם הוא גרוע, אם האופציה השנייה היא לעשות משהו שאולי לא יעשה כלום ואולי אף יזיק. ע"ע אוסלו.

 

באמת הרבה אנשים שתמכו באוסלו לא ידעו להסביר בדיוק איך ההסכם יוביל לסיום הטרור, אבל הם אמרו "עם המצב כמו שהוא היום - אי אפשר להמשיך". ואם התנגדת לאוסלו אז אוטומטית היית "נגד הסיכוי היחיד לשלום" ולכן "בעד המשך המלחמה".

 

אם צעד לא יעיל אז הוא לא יעיל ואין טעם לעשות אותו, ההפחדות בסגנון "אז עדיף לא לעשות כלום?!" לא עושות רושם.

אלה שמתלוננים
ואלה שפועלים בכדי לשנות.

לי אין ספק לאיזה מהם אני משתייך.

ומתי אתה מתאמץ ונוסע על פול גז, בניוטרל...

אלה שמגיבים לתגובה שמעליהם

ואלה שכותבים ססמאות לא קשורות.

 

לי אין ספק לאיזה מהם אני משתייך.

 

 

סתם נו, ברצינות... אתה פשוט התעלמת מכל מה שכתבתי, לא הסברת איך התלונה תועיל בצורה כלשהי, והמשכת בדיוק את הקו של "אז עדיף לא לעשות כלום?!"

 

לשיטתך, אם אני מתנגד לממשלת לפיד אני אמור לעזוב את העבודה שלי כדי שאוכל במשך 14 שעות ביממה לעמוד עם שלט "תתפטר" מול בית ראש הממשלה?

אני מניח שלא, ואתה מבין כמה זה יהיה מטופש מצידי. אז גם אתה מסכים, אני מניח, שלא תמיד פעולה תהיה עדיפה מחוסר פעולה, השאלה היא רק מה הפעולה תתן לי ומה היא גובה ממני.

 

הרי כדי לא להתקשר, הם צריכים לקבל מספרים ש*לא* להתקשר אליהם...


מה שנקרא מספרים "חיים".
גן עדן לספאמרים

תודה על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל

התשובה בגוף השאלה שלך
תיקון המידות זה לא 'מלחמת המידות'
שאלה דומה- אם 'תיקון העולם' זה להלחם בו..

יש הרבה מקורות תורניים לכך שאין תכונה רעה, יש תכונה שצריך לכוון אותה לטוב.

כך לדעתי צריך לנהוג במידות, הן לא רעות בעצם, עשינו בהן שימוש לא נכון.
גם מידות כמו חסד, שנשמעות לנו מאוד מוסריות, שימוש לא מתוקן בהן הוא לא נכון.

נתינת מקום,זה הקשבה.
כשילד מזיק לעצמו/לאחרים, ברור שזה מעשה לא נכון והוא עובר גבול.
אבל מן הראוי שנקשיב לו, מאיפה זה בא, בטוח שבפנים זה לא הגיע ממקום רע כי אין ילד רע.

היחס שאמור להיות לנו למידות ולנפש זה כמו יחס של מחנך מול מחונך

אהבתי את הדימוי של ההקשבה והסבלנות של מחנך כלפי מחונך.

 

הייתי מוסיף גם, במענה לשאלה המקורית, שאני חושב שהתורה מציבה יעדים, בזמן שהפסיכולוגיה עוסקת בדרך להשיג אותם בצורה בריאה.

 

ואם לוקחים את הדימוי של 'חושבת בלב', אז סבלנות, הכלה והקשבה כלפי הילד - לא יעצימו את המידות הרעות שלו, אלא יגרמו לו להיות פחות לחוץ ולא להיאבק על חשיבותו של האינסטינקט היצרי שלו, ולהיפתח לדרכים חדשות שהן טובות וישרות יותר, וגם מוצלחות יותר, להתמודד עם העולם.

מקורות תורניים גם על הדרך. במשנה אבות יש הרבה אבל לא רק.

ובקשר להקשבה, זה לא רק מה שכתבת. כשנקשיב ונדע מאיפה זה בא לו ומה גרם לו לכך, לא רק שהילד יהיה פחות לחוץ ואז יוכל להיפתח.אם הוא יקשיב לבפנים באמת הוא יוכל להבין מה הוא רצה באמת ואיך ההתנהגות השלילית הטעתה אותו לההפך מהרצון הפנימי שלו.
לא סתם כתוב:
"אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות"

איפה במסכת אבות יש מקורות לדרך לעבוד על המידות? (או במקורות תורניים אחרים)

 

(לא שאני אומר שאין, אבל ניסיתי להיזכר כרגע במקורות כאלה ולא הצלחתי.)

 

ובכל מקרה, אני לא חושב שהדרכים של התורה סותרת את הכלל המסוים של הפסיכולוגיה שפותח השרשור הזכיר...

אָמַר לָהֶם:

צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה
שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן טוֹבָה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר טוֹב.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
שָׁכֵן טוֹב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
לֵב טוֹב.
אָמַר לָהֶם:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.
אָמַר לָהֶם:
צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה,
שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן רָעָה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר רַע.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
שָׁכֵן רַע.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.
אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם,
כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, כא):
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם,
וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
לֵב רַע.
אָמַר לָהֶם:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם:


או שאתה מתכוון דרך לדרך?🤷


האא וברור שלא סותרת, רק אנשים נוטים לחשוב שתורת הנפש היהודית הומצאה בשנים האחרונות, וזה לא נכון. אפילו בתנ"ך יש מקורות של דרכים לעבוד עם הנפש.

מתמקדים יותר במעשים. גם הציווים החיוביים והמוסריים שמתייחסים לתחושות ורגשות, זה יותר שאתה צריך או אסור לך להפעיל את הרגש, אבל זה לא כל כך מתייחס לרגשות ולתחושות שעולות בטבעיות.
ברור שאדם יכול לטהר ולקדש גם את הרגש הטבעי, אבל זה לא בא על ידי דיכוי, אלא ניתוב נכון של הפעלת הרגש.

יש ספרי מוסר יהודיים שהולכים בכיוון שונה, אבל אני לא הייתי קורא לזה התורה.

גם לפי הפסיכולוגיה, צריך לתת מקום לרגשות האלה אבל לא לתת להם להגיע לרמה שפוגעת ברמת החיים שלך, ובטח שלא לפעול על פיהם.

הרגש הוא התפעלות, תגובה למאורע שאדם נתקל בו או חווה אותו.
מידה היא יחס נפשי קבוע בנפש כלפי המציאות.

כשיש התפעלות של רגש, סוג הרגש ועוצמתו נובעים מהמידות של האדם. למשל אדם שיש בו מידת הגאווה, כשייתקל במאורע שבו משבחים אותו הוא יתמלא בתחושת עונג וחשיבות עצמית, וכשייתקל במאורע של כישלון הוא ירגיש השפלה נוראה, עצבות וייאוש.

באופן מעשי, וגם שמעתי ככה מת"ח, לא בריא להילחם ברגשות כאשר הם כבר עולים ומתפעלים. עבודת המידות היא בשינוי היחס שלנו אל המציאות ע"י לימוד, התבוננות ותירגול יזום, ריסון המעשים שלא ייסחפו אחרי הרגשות השליליים ויזימת מעשים כדי לחזק את התפעלות הרגשות החיוביים.

אהבת ה'
אהבת ישראל
יראת ה'
תפילה עבודה שבלב
שמחה בחגים
יראת תלמידי חכמים
מורא מקדש
לא לחמוד אשת רעך
לא לחמוד ממון
לא לשנוא
לא לשאוף לחומרנות

ומעבר לזה ציווי כללי של "והלכת בדרכיו" שלומדים ממנו על תיקון המידות.

הרבה מהן באמת מתבטאות גם במעשים אבל עיקרן בלב.
עייני בהקדמת "חובות הלבבות".
ובגלל שאין כפתור ללחוץ עליו כדי להרגיש רגש מסויים, אז הציווי היא על הדרכים להקנות לעצמנו יחס רגשי מסויים לדבר. לימוד, התבוננות, מעשים.

מדגיש מראש, לא קראתי את ההודעות פה, אז מחילה אם חזרתי על דברים.

הרמב"ם כותב בשמונה פרקים שהאדם צריך ללכת בדרך הזהב, בדרך האמצע, לא להיות מדי קמצן, ולא להיות מדי פזרן, מידת האמצע היא המידה הכי טובה (וצריך נטייה קלה לפזרנות....). אמנם, כשהאדם נמצא במצב קיצון, בשביל להגיע לדרך האמצע, הוא באופן זמני צריך ללכת לקיצון השני, וכך אחרי שהתרגל ו"שיבר" את אותה מידה שהיה קיצוני בה, יוכל ללכת בדרך האמצע.

יש דברים שבטבע האדם קשה ללכת בהם בצורה נכונה, ולכן ההדרכה של חז"ל היא באופן רגיל להקצין לכיוון השני. (הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת אבות על המשנה: "מאוד מאוד הוי שפל רוח" אומר שכאן חז"ל חרגו מההדרכה הרגילה ואמרו ללכת לקיצון של שפלות רוח, כי הגאווה היא חטא נורא ובני האדם יכולים ליפול בזה בקלות....).

אמרה של הגר"א כמדומני, שיותר קשה לסיים את הש"ס מאשר לשנות מידה אחת (לשנות לגמרי). יש למהר"ל בתפארת ישראל מהלך על זה, שהאדם נברא חסר במהותו לעומת שאר הנבראים, והוא צריך להסיר את הערלה, לחתוך את חבל הטבור (שזה שני דברים שבהם רואים את העניין שצריך להסיר משהו ושה' לא ברא את האדם בצורה המושלמת, והוא צריך להשתלם ע"י מעשיו....), הוא צריך להפוך את החיטים לעוגות (גם כן דוגמא משם), להשלים את מעשה בראשית ע"י שכלול העולם. ולכן לפעמים ה' טבע באדם מידות מסויימות שהוא צריך עבודה גדולה לתקן אותם, וזה דורש בהתחלה מלחמה ועמל. אמנם, בסופו של דבר אחרי שהוא תיקן אותן והתרחק מהן, אז הוא יכול להופיע אותן בצורה מתוקנת, וכמו שאמרתי מהרמב"ם, אחרי שהלך לקיצון השני, יכול לשוב לדרך האמצע, שהיא משתמשת במידה שהיה בה קודם, רק בצורה מאוזנת ומתוקנת.

כעס וקנאה כמדומני זה אחד הדברים שהוא כותב שצריך להתרחק מהם ממש, כמו הגאווה, אבל לא זוכר בדיוק. (שהם הדברים שמוציאים את האדם מן העולם....). חוצפה מופיע שצריך שמינית שבשמינית, דהיינו, צריך שיהיה לאדם יכולת לטפוח לעצמו על השכם "ולעוף על עצמו" קצת ולא להיות רק נאב'ך מסכן כזה שלא מודע לכוחות שלו ולא מוציא אותם אל הפועל, ומצד שני, האדם בקלות יכול להגיע לגאווה ולאגואיזם, ולכן חשוב מאוד שגם תהיה לו ענווה גדולה מאוד, ושיעבוד על זה הרבה.

אמנם יש ניצוץ א-לוקי בכל דבר, אבל לא תמיד אלו דברים שאפשר להופיע. מבואות המטונפים אין אנחנו במדרגה שלנו יכולים לראות איך הקדושה מופיעה שם, ולכן יש מידות מסויימות שקשה לראות את הניצוץ הא-לוקי בהן, וגם אלו שכן, צריך בהתחלה עמל ומלחמה, ולאחר מכן האדם יכול להופיע אותן בצורה מתוקנת....

במידה ואדם עובד על המידות

נקודת הבחירה - כיפה

לא קראתי את הכתבה, אבל את הנקודה של הרב דסלר אני מכיר ונראה לי שהרב פילבר יסביר אותה טוב פה

 

כשנכנסתי שוב לתגובה על השרשור הזה שגם כן אומרת שזה נתקע, נתקע לי האתר.

הייתי בחמישי בהתוועדות.. ומחר בהופעה בעז"ה

אבל זה מציק שזה רק שם

די שרוט

דרך אגב, השיחה היא דרך מענה ממוחשב ולא מול פקיד כמו שהיה עד לפני זמן.

הדתיים השלובים שברשותו..

לחפש את מי אתה מכיר שעשוי להכיר אותה ולברר דרכו..

אני מכיר רק מישהי אחת שמכירה אותה אבל אין לי שום דרך להגיע אליה.

תנסה לשאול אנשים מהעיר שלה

של העיר שלה😅

וברצינות, אם אתה מכיר אותה כבר שנים אני די בטוח שאם תתאמץ תיזכר בעוד מכרים משותפים. או איפה היא עשתה שירות, או מקום עבודה, או מקום לימודים...

ואני לא בקשר אם אף אחד מהם.
לגבי שאר הפרטים שכתבת אני לא יודע עליה, כי הייתה לנו תקופה שלא היינו בקשר בכלל.

לא איזה שרלטן)

זה ניק שאין לך מושג מי עומד מאחוריו.

גם אם הייתי יודעת, לא חושבת שהייתי מעבירה פרטים נוספים בלי בדיקה נוספת.

 

(כמובן יכול להיות שהשואל הוא אדם בסדר גמור, אין לי מושג.)