אני חושב שזה אפשרי ברוב ככל המצוות, אבל לא נכון לדעתי לעשות את זה על ידי הורדת הדברים לרמה שלו.
עולם הערכים של התורה מתוקן יותר מעולם הערכים החילוני, והרבה פעמים זר לעולם החילוני.
לדעתי (ומניסיוני) לא צריך "לכפות" עליו את האמונה שלך. אל תנסה לשכנע אותו.
הדרך הנכונה היא להגיד לו- התורה מאמינה בהשקפת עולם שבה ... ומזה נגזרות מצוות ....
אם הוא שומע על השקפה הגיונית, אז הוא מכבד את זה, גם היא שונה מההשקפה שלו.
לגבי השבת זה טיפה מורכב אבל לא כי הטעם שלה לא ברור, אלא להיפך, כי יש לה כמה טעמים, שכולם מפורשים בתורה, וכולם גם קשורים אחד לשני. באופן פשטני אני חושב שאפשר לומר שהשבת היא החג שבו אנחנו זוכרים שה' ברא את העולם, וברא אותו לתכלית מסויימת. המנוחה, השביתה ממלאכה, גם מסמלים את העובדה שהמלאכה היא רק אמצעי, וגם מאפשרים לנו לעסוק באופן ישיר בתכלית - בתורה ובערכים. כמו כן, יש צד שדומה לשמיטה, שה' נתן לנו לנהל את העולם, אבל יום אחד בשבוע אנחנו מרפים מהשליטה שלנו על העולם ומסתכלים בגדולת ה' והבריאה (אני אישית מרגיש שהטעם הזה מתיישב לי יותר על הלב).
אגב, הסיבה לחומרה של מצוות שבת, היא בגלל שזה מצווה שהיא עדות על בריאת העולם על ידי ה', ולכן זה ממש מיסודות הדת.
לגבי כשרות ונידה, אלה שני תחומים ששייכים לקטגוריה של טומאה וטהרה שהיא יחסית יותר בעייתית שבאמת ההסברים שם קצת יותר עמומים, במיוחד כשנכנסים לפרטים. (בהנחה שהמדובר על כשרות של בעלי חיים. הלכות הכשרות בדברים מן הצומח הגיוניות מאד.)
אני מכיר כל מיני הסברים על טומאה וטהרה, רובם חלקיים ולא עונים לי על כל השאלות, במיוחד בתחום המאכלות האסורות. חלק מהם כן נשמעים לי הגיוניים ונכונים, אבל זה עדין מורכב ואין כאן המקום לפרט.
בגדול ההסבר הכללי שכן מתיישב על הלב (באופן כללי) הוא שהדברים הטמאים הם דברים שמערערים משהו בתודעה האנושית, בדרך כלל עם קשר למוות ו/או תחושת דחייה פנימית עמוקה. וכמו ששבועת שקר היא חמורה מאד כי אתה לוקח את שם ה' שהוא קדוש ומערער את היחס אליו, ככה התעסקות בקודשים בטומאה מחללת ומוזילה את הקודשים.
רוב הטומאות נוגעות אך ורק לענין של מקדש וקודשיו ומתנות כהונה מסויימות שיש בהן קדושה. אבל יש כמה טומאות חריגות: חיות טמאות אסורות באכילה (אגב, מפורש בתורה שזה משום קדושתם של ישראל), נדה אסורה ביחסי אישות, בעל קרי היה אסור במתן תורה ועזרא גזר על לימוד תורה ועל תפילה, מצורע טעון הסגר וכן יש דינים מיוחדים לצרעת הבגד והבית, כהן ונזיר אסורים להיטמא למת. ואני לא מצליח להיזכר בעוד טומאות עם דינים חריגים.
השאלה שעליה יש לי תשובות חלקיות בלבד היא מה החילוק בין חיות טמאות לטהורות. יש לזה הסברים, אבל אני לא שלם איתם. אבל אני מאמין שיש הסבר הגיוני גם אם אני לא יודע אותו.
ואני לא מרגיש מבוכה לומר לחילונים שאין לי הסבר להכל. אני אומר להם שהתורה היא גדולה, ושככל שאני זוכה להעמיק בה יותר, ככה אני מרגיש שאני מבין יותר, ושיש לי אמון גדול בה' ובתורתו, ושמכל מה שלמדתי עד היום רק מצאתי בתורה חכמה מופלאה.
הטעמים הללו הם בהחלט הגיוניים ורציונאליים, רק שהם לא מנסים להיכנס למיטת סדום של עולם האמונה והערכים החילוני. אני לא חושב שהתורה היא ספר רפואות וגם לא ספר עצות טובות לחיים. אבל אני כן חושב ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש... מצוות ה' ברה מאירת עיניים".
אני גם לא בא לומר שדווקא ההסברים שנתתי הם הנכונים, או שהם מקיפים את הכל, אבל אני כן חושב שהם חלק מהענין.
ואני אציין כאן משהו נוסף (שקשור גם לדברים שכתבתי כאן)- שאני רואה חשיבות גדולה בכך שהתורה תהיה בשבילנו "דרך חיים", שאנחנו נרגיש שהיא משתלבת בחיים שלנו, מתקנת, מכוונת, ומקדשת אותם. לא שהיא סתם כל מיני טקסים חסרי הסבר שצריך לקיים כי ככה א-להים גזר.
האם חילוני שישמע את הדברים האלה ירוץ לקיים את המצוות? כנראה שלא. אבל הוא יבין שהתורה היא חכמה ושהיא עולם ערכי ותרבותי עמוק של קשר עם א-להים. לגבי עצם הקשר עם ה', אני מן הסתם לא צריך להגיד לך שבתחום הזה בהחלט יש הסברה...
"?
💪
חיבוק על ההרגשה❤️
