פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 124)

מכירים את התופעה...

בתחילת שנה מגיעים (אל הלימודים) עם קלמר מפוצץ עים קשיי סגירה,

מלא בכל מה שנצרך...

ואחרי כל כמה זמן מרגישים עד כמה קל לסגור אותו?

כמובן אחרי כל הנסיונות וההשתדלויות לשמור על תכולה מלאה...

אז נניח שהאדם ברושם הראשוני שלו, ההתחלתי. נותן בראש.

"את הפרפקט שלו", אולי כי זו התחלה, התלהבות של התחלה, מהצורך לקבל דימוי גבוהה וערכי.

וכך נישמך תקופה, עד שלאט לאט, עים ההרגל, הזמן ומהמורות החיים.

יורד הערך- מה שהיה בהתחלה זה לא מה שעכשיו.

וזה לא שהפסקנו לעשות את המקסימום,

עושים את המקסימום בתוך הנתונים האפשריים.

וכתוצאה מיכך הדימוי נעשה מופחת ואפילו מפתיע.

זה מתסכל!!

איך לנצל כראוי את החג הקדוש הזה❤️.

יש למשהי\ו רעיו לאיזה קורס\ חוג פעם בשבוע של אמנות?

 באיזור ירושלים

שמתאים לבחורה בשנות ה- 20 שלה...

תודה!

לקנות שמן מחר.

וואלה, בחיי שאני לא מבין את הטרנד הזה של העלאת המחירים. כמה ניתוק, כמה חזירות. השבוע ראיתי חבילת במבה גדולה ב 13 שקל. ולצערי ראיתי אותה אצלי במטבח. לא יודע איך היא הגיעה לשם, לדעתי קיבלנו מההורים או משהו, אבל פשוט נחרדתי כשראיתי את זה. כאילו כל במב עולה חצי שקל או משהו.

***

חברת אסם נסטלה היא עסק לא קטן. היא ענקית. אם רוצים לדייק, כבר לא מדובר בחברה ישראלית, אלא בחברה שוויצרית עם סניף בישראל. מה שאומר, שקשה לדעת כמה באמת אסם מרוויחה בישראל אבל בואו נגיד את זה ככה, לפני כמה שנים כשהחברה עוד הייתה ציבורית, הם הרוויחו מעל 300 מיליון שקל. נקי. בשנה. מתוך מחזור של למעלה מ 4 מיליארד ש"ח. זה לא כסף שקונים איתו במכולת, אלא קונים איתו מכולות.

***

עכשיו תראו, אני מדמיין לעצמי את הסיפור הבא. בא מר אסם (במב שם פרטי) לפני 50 שנה, פתח מכולת. הרוויח כמה אלפי שקלים בחודש, קיבל כמה החלטות נכונות, גדל, בנה הכל בעשר אצבעותיו והגיע לאן שהגיע, רווח של מעל 300 מיליון שקל בשנה. וואלה, מפרגן. אבל.

קודם כל, אתה בעסקי המזון. סופרמרקט. לא מסעדנות. לא יוקרה כמו סוכריות גומי. הבסיס של הבסיס. אם מישהו רעב ויש לו קצת כסף, הוא בא אליך. אם למישהו יש הרבה כסף, הוא גם בא אליך. אם המוצרים מתייקרים, מי שיש לו כסף עדיין בא אליך, מי שכבר אין לו כסף נמצא בבעיה שקשה לפתור. כשאתה גדל ברמה כזו שקהל היעד שלך כולל בתוכו גם אנשים שאינם אמידים בלשון המעטה שאין להם ברירה, יש לך אחריות כלפיהם. זו כבר לא רק המכולת הקטנה שלך שאתה מנסה לשרוד איתה. עכשיו אנשים שורדים דרך המזון שלך שאתה מוכר.

***

דבר שני - החזירות. לא מבין, בחיי שלא מבין. יש שלב כלשהו שבו להתחשבן על כל שקל אמור להפסיק להיות שיקול. אני מנסה להבין מי הראשון שאמר חבר'ה, אנחנו מרוויחים 300 מיליון שקל בשנה, זה לא מספיק. חייבים להגיע ל 400 מיליון. לחצי מיליארד. יש "יעדים" שצריך "לכבוש". בדרך ליעדים שלכם, משפחות שלמות נרמסות.

אני יודע להגיד שהעסק שלי מרוויח סבבה. יכול להיות יותר רווחי, נכון. יש יעדים, נכון. אבל יחד עם זאת, אין סיכוי שאני רואה את עצמי מרוויח 10 מיליון שקל בשנה ואני אומר לעצמי, זה לא מספיק. לא טוב. חייבים להעלות איפושהו את המחירים. למה? מה לא מספיק? מה חסר לכם בחיים שאתם מרגישים צורך מטורף להעלות מחירים? כמה זה קריטי עבורכם להרוויח עכשיו 310 מיליון ש"ח במקום 300 מיליון? אני לא מרוויח אחוז ממה שאתם מרוויחים וטוב לי. מספיק לי. יהיה יותר, אחלה, לא יהיה יותר, גם טוב. יכול להיות שבגלל שמדובר בחברה שוויצרית, לישראלים אין סיי. יכול להיות. יכול להיות שגם להנהלה הישראלית אין מספיק וואבוס לבוא ולעמוד ולומר - עד כאן. יכול להיות. ולכן... אנחנו.

אנחנו, הצרכנים.

תראו, יש כמה פרמטרים שמשפיעים עלינו כשאנחנו קונים מוצר. העיקריים - שיווק, איכות, מחיר, שירות. לאו דווקא בסדר הזה.

שיווק

השיווק משפיע עלינו לקנות מותגים. אנחנו נקנה אסם כי אנחנו מכירים את אסם. יכול להיות שיש חברה אחרת שקוראים לה שמבלולו והיא מוכרת פסטה לא פחות טובה אבל לא נקנה אותה כי אנחנו לא מכירים אותה. זה העניין של מותג בין השאר, לשלם על אותו דבר - יותר.

יכול להיות שפסטה שמבלולו אפילו מיוצרת באותו מפעל של אסם, בדיוק אותה פסטה אבל עם שם אחר, כדי שיהיה מחיר יקר, ומחיר זול. אם אנחנו קונים את אותו מוצר בדיוק עם מחיר יקר יותר - זו ההשפעה של השיווק.

איכות

יש מוצרים איכותיים יותר. נכון. אני באופן אישי מרגיש שנקניקיות של טירת צבי איכותיות יותר מנקניקיות של עוף טוב. זה אני. ואני מוכן לשלם קצת יותר בשביל הנקניקיות האלה. אבל בפסטה? באורז? אני לא מרגיש את ההבדל. לא קרה לי שפסטה פנה של אסם הייתה יותר טעימה לי מפסטה פנה אחרת. אז איפה שיש הבדל באיכות מבחינתכם? סבבה. קנו יקר יותר.

שירות

לא מרגיש שיש הבדל גדול מדי בשירות בין הסופרים. בסופו של דבר, אני נכנס לסופר, עושה הכל לבד. אם אני צריך עזרה, עוזרים לי. כמה אפקט יש לקופאית בסוף? נמוך. מה קורה אם יש תקלות? בסופר לייב זה כמעט תמיד נפתר מהר ויש מעט תקלות כי אתה זה שקונה את המוצרים. בסופרים אונליין, שזו מלכתחילה הבחירה היקרה יותר (היקרה, אבל לא "לא משתלמת" בחישוב של הזמנים שמושקעים בנושא, לפעמים, ט.ל.ח) יש יותר תקלות כי יש שינוע, ויש מוצרים לא טובים שנבחרים ויש עובדים כאלה שאוכלים חצי פיתה מהחבילה כי הם מורעבים כשהם אורזים את השילוח ועוד ועוד ואז שם השירות בא יותר לידי ביטוי ובזה נראה שכולם מפשלים מדי פעם. אז גם השירות הוא לא אפקט משמעותי בבחירה.

ומה נשאר? מחיר.

כולם רוצים בזול. לגיטימי.

אז מה הסיכום?

אם אתם קונים בסופר, והשירות והאיכות לא רלוונטיים לכם, פשוט תקנו את הזול. אל תקנו מותגים, חבל על הכסף. אם לא תשחררו מזה, התאגידים לא ישבעו וימשיכו להעלות לכם את המחירים. תהיו חזקים ותבחרו בפסטה שמבלולו. מבטיח לכם שלא יקרה לכם כלום. אל תתנו יד להעלאת המחירים הזו. או שתמשיכו לאכול במב בחצי שקל

השאלה יוצאת מתוך הנחה שלכולם יש קשר לחסידות 

לכן היא איפה ולא האם