פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 127)

שאם הלכת לטיפול אז כנראה שהעניין מפריע לך ואתה לא מצליח להתגבר עליו בכוחות עצמך בלבד, במילים אחרות זה תוקע אותך ואתה רוצה לצאת מהתקיעות. וזה כבר מייחד אותך גם כשהקושי הוא קלאסי. כלומר, הקושי הוא אולי קלאסי אבל דרכי ההתמודדות הן לא טריויאליות ובאמת יש אנשים שמתקשים למצוא אותן.

היתרון בטיפול יכול להיות שהוא דוחף לעשייה ועבודה עצמית, לפעמים צריך מישהו מבחוץ שייתן משימות או רעיונות לדרכי פעולה, מישהו שיהיה איתך כשאתה מתמודד לא עם הקושי עצמו - אלא עם הקושי שלך להתגייס להתמודדות עם הקושי עצמו.

היתרון גם יכול להיות בחידוד ההבנה שלך לגבי הקושי והעמידה שלך מולו. והוא יכול לעזור בתיחום של הקושי ובהעצמה של הכוחות שעומדים לרשותך כדי להתמודד איתו.

ומאוד מתחבר לנקודה השניה שהעלית. לדעתי צריך התאמה מסויימת בין המטפל למטופל. כי חיבור לסגנון הטיפול והאישיות של המטפל מאוד מועילה וכשזה חסר אז זה פוגעבאפקטיביות של הטיפול. נראה לי חובה שהמטופל יעריך את המטפל OR את דרך הטיפול - אם אתה מעריך את המטפל יכול להיות שתיתן אמון בטיפול גם אם הדרך לא נראית לך.

וגם אני שונא את הקטע הזה שמסיקים דברים על בן אדם מפעולה מסויימת או מזכרונות אקראיים שהוא מתאמץ להנפיק כשמבקשים ממנו... לפעמים זה מגניב אבל אם זה לא נראה לבן אדם עצמו אז אין מה לשכנע אותו שהנה אתה כזה כי ככה וככה..

ביואורגונומי, פרחי באך, הומאופטיה וכו

@פשוט אני..
מבחינה מחקרית לכל החרטוטים האלו אין יותר השפעה מפלצבו.
כשמטפלים בבעיות בנפש חשוב מאוד ללכת לפסיכולוג קליני מוסמך שבאמת יודע מה הוא עושה, ולא לאיזו הזוייה שתטפטף עלייך 'מי פרחים עם אנרגיות טובות'.

טיב הטיפול נמדד בתוצאות

זה כמו שתגיד "מה הבעיה במשקפיים ללא עדשות? העיקר שרואים איתם טוב".

 

ובכן, מי שבאמת צריך משקפיים, לא יראה טוב אם אין למשקפיים עדשות...

או שאני לא הבנתי מזה פלצבו או שאתה לא הבנת

נניח שזה אני

וגם יש את העניין של לשקר למטופל ולרמות אותו שתמצית הפרחים המדוללת הזאת עושה משהו. הוא מרגיש טוב למשך כמה זמן, בהנחה שרימת אותו בהצלחה, ואז ההשפעות האלו יורדות אחרי כמה זמן כי הבעיה השורשית לא נפתרה.

לא מכיר מקור לדבר כזה מלבד איזו מחשבה לכאורה הגיונית

חובת ההוכחה היא על מי שטוען טענה, לא על מי שמכחיש אותה.

חובת ההוכחה היא על מי שטוען טענה, לא על מי שמכחיש אותה

אגב, נתון ממש מעניין מהמחקר של פייזר - נשואים טריים

 

רואים כאן למשל שמקבלי "חיסון" הפלצבו דיווחו על כאב ראש אחרי המנה הראשונה (בדומה למקבלי החיסון האמיתי), אבל אחרי המנה השנייה מקבלי החיסון האמיתי סבלו יותר מכאבים בעוד מקבלי הפלצבו דווקא סבלו פחות, כלומר הגוף כבר הפסיק להגיב לציפייה של האדם שיהיה לו כאב ראש כתוצאה מהחיסון, אם החיסון לא התקבל (למרות שאותו אדם לא ידע שהוא לא קיבל חיסון).

 

התוצאה הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב במחקרים, לא רק בהתייחס לתופעות לוואי של תרופות אלא גם להשפעה הישירה והרצויה של התרופה, החל מתרופות נגד כאב ועד תרופות פסיכיאטריות.

 

חולים מסוימים מדווחים על שיפור כתוצאה מקבלת פלצבו (אמנם פחות מאחוז החולים שקיבלו תרופה אמיתית ומדווחים על שיפור), אבל ככל שעובר הזמן ההשפעות נעלמות - לעומת אלה שמקבלים את החומר האמיתי שעבורם ההשפעות רק מתחזקות עם הזמן.

עד שזה נהיה כל כך מדהים ודרש תגובה בפורום

אם תשים לב לדברים שכתבתי - כתבתי שם שהחלק המפתיע הוא שפלצבו לא רק גורם לאנשים לדווח על שיפור מסוים כמו שכולם יודעים, אלא גם גורם לתופעות לוואי.

ככ מזעזע.. שמציאות כזאת קיימת

שמעתי את כל הראיון ראיון חזק מאוד וכואב הלב שהנגע הזה עוד קיים

לא חושבת על טמפרטורה...

אני עוד יוצא עם הטבע שלי, ואני בירושלים.

אחד החורפים העצובים.. לא מספיק קר,אין גשם..

לא מספיק גשם אני מבין, אבל קור בשביל מה אתה צריך חח

אני שונא חום אולי זה בגלל זה אבל בחורף תמיד נעים הגוף מתרגל מהר הרבה יותר מחום

אם היו נותנים לך שלט לקבוע טמפרטורה שהעולם יהיה בה מעכשיו לנצח

כמה מעלות היית שם בשלט?

סתם לא זה קצת שאלה לא בעייתית כי גם קיץ כיף פשוט לא החום שבא איתו ואני חדמשמעית אוהב יותר קיץ אבל אוהב גם קור 

כייף כשחם בחורף

קור זה הכי כיף

אללה איסטור תהיו בריאים...  נארגן לכם נופש בסיביר

 

לא יוצא מכאן.

נארגן מפגש פורום בחרמון
תבוא הפעם סבבה?

קח אותי לגיהנום וזהו 

או באוורסט או אפילו בקוטב הדרומי ככל שיותר קר יותר טוב

אבל קר לי ממש, חשבתי אבל שפשוט הזדקנתי

חורף חם למדי.

אבל זה פשוט אני שכל שנה מופתעת מחדש כמה החורף יכול להיות קר והקיץ יכול להיות חם.
מה שכן השנה הרוחות באזור שלי מגזימות לגמרי 😡
(אם כי שנה שעברה זכורה לי כקרה באופן קיצוני מבחינת הטמפרטורות)

מעצבן ברמות...

אם זה חבר אני אגיד לו שזה מעצבן אותי 

זה מקטין ונותן תחושה שהקשיים שלי הם כלום ואין לי לגיטימציה לכאוב.

 

מבינה אותך ממש..

משתתפים עם הקושי של האדם, ושמים אותו בפרופוקציה.

אינטרנט.

אלוף אתה!

משפט יותר טוב מזה כרגע...
אתה נחמד במיוחד🙄

לשתף מחשבות על זה.

זה יכול לעזור לאנשים להיכנס לפרופורציות כשזה מגיע אחרי תגובה מכילה ומבינה, אבל לא על חשבון עצמם.
לפעמים יש נטייה כזו (יש מצב שמגיעה ממקום טוב, אבל פשוט מתבטאת בצורה קצת רחוקה מטוב עבורנו) לדלג על ההתייחסות האישית והפרטית, בין אם זה בהתמודדות, בהצלחה ובשמחה או בהפכה, וישר להניח אותו על איזה משהו-מטר...: איך הוא ביחס לאחרים? איך הוא ביחס לנורמה/תיאוריה כלשהי?

מה עם איך הוא פשוט ביחס לעצמו ברמה הכי ראשונית, בלי להסתכל ימינה או שמאלה?
איך הוא ביחס לתהליך ולהתקדמות האישית שלו?
איך הוא מרגיש מול זה באמת, בלי הצורך להפחית או להדחיק את הרגש שעולה, פשוט כי הביטוי יקל על ההתמודדות?

זה לא הוגן למדוד מישהו על בסיס ניסיון של מישהו אחר, ניסיון בתרתי משמע. בין אם הוא עם יותר ותק או מיומנות ורכש ניסיון בקטע טוב או אם הוא עובר ניסיון שדורש כוחות.
הכוחות שלו הם לא הכוחות שלי, ולכוחות שלי הדבר הזה קשה ודורש יותר מאמץ. וכן, מותר לבקש תמיכה במקום הזה, בלי תלות ובלי תנאים, בלי תלות במה אחרים מסביב ובלי להעמיד בתנאים של אחרים ו''למדוד'' על פיהם.

בהכי פשוט, לראות את מי שמולנו.

ולך יקרה,
מותר לך להגיד (יכולה גם במילים שלך): "לא נעים/מתאים לי לשמוע את זה, אני משתפת בכנות בהתמודדות שלי וזה לא מחזק אותי האמירות האלו, אבל כן יחזק אותי לשמוע....
אני רוצה שתראי אותי בדברים שאני משתפת, שתשמעי אותי. הרי שיתפתי בהתמודדות וקושי שלי לא של אחרים. נכון, יש מצבים קשים יותר ופחות, אבל אני לא מעוניינת להיות בהשוואה, זה לא מחזק אותי, להפך. אני רוצה פשוט לקבל תמיכה במקום שלי מול ההתמודדות שלי כרגע".

לפעמים אנשים רוצים בטובתנו, ומשתמשים בכלים שקיימים ומוכרים בשטח, ויש לנו יכולת לכוון ולהתאים תגובה למה שנכון לנו. לא תמיד זה קל וזה דורש אימון, אבל זה שווה, כי אז נקבל תגובה מתאימה לצורך שלנו.

משום מה, הנטיה שלי היא פשוט להפסיק לשתף... אולי לאור חוויות העבר... כי מישהו שעונה ככה בצורה כל כך לא רגישה כשמשתפים בקושי, לא בהכרח יקשיב גם אחר כך, ואז יותר מתעצבנים ממנו.... אז עדיף להפסיק וזהו...

שעדיף להפסיק, את מכירה טוב ממני את המציאות שלך. אבל אני הייתי נותנת לזה הזדמנות לפחות פעם אחת, כי יש סיכוי שהם כן יקשיבו ויבינו מתישהו, גם אם זה יהיה מול אדם אחר ולא מולך. אנשים משתנים, ואי אפשר לדעת מה ומתי דברים שנאמרים, יכנסו ויתיישבו על הלב וישפיעו טוב.
אני מאמינה שככה שינוי אמיתי במציאות מתחיל, בבחירה שלנו לשנות ולהסתכל אחרת על דברים, לשנות פרשנות, לשנות תגובה גם אם השינוי לא יהיה גלוי מיד.
האפשרות להפסיק לשתף תמיד שם, מתי שרק נרצה.
האפשרות לשנות היא הזדמנות שצריך לדעת לזהות ולנצל נכון. גם אם בעבר ההתנהלות של אחרים לימדה שעדיף בלי זה, יש לך אפשרות לבקש שינוי, לשמור על הקשרים שחשובים לך, ולהפוך אותם למרחב תומך ומחזק שאת בוחרת ליצור סביב עצמך כמו שאת רוצה וצריכה.

כי הפנטזיה יותר עשירה ומהנה מהמעשה עצמו שלא בהכרח הולך כמו שרצית ומביא סיפוק

ממילא יוצא שאדם נהנה יותר מהעבירה במחשבה

בנוסף, יש הבנה שהמחשבות שלנו יותר אנחנו, במקום מסויים, מאשר המעשים. זו בחינה מסויימת.

עצמם.
בני אדם חושבים בינם לבין עצמם בצורה הרבה יותר מרחיקת לכת ממה שהם ירשו לעצמם להתנהג עם אנשים.

אף פעם לא יצא לך להרהר שבא לך לטבול לחמניה בתוך שמן גריז? את לא תעשי את זה בפועל כי ינדו אותך מהחברה וישלחו אותך לבית לוינשטיין נכון?
אבל את מהרהרת אחר זה.

 

בקשים מעבירה הכוונה שיש בחינה (או כמה בחינות בודדות) שבהם זה קשה מעבירה, אבל ככלל כמובן שעבירה קשה מהרהורי עבירה. 

 

וכן על זה הדרך למשל ״גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו״ לא שהוא באופן כללי יותר גדול ממשה רבינו, אלא שיש בחינה מסוימת שבה הוא יותר גדול. 

אבל נאמר שם שקשים מעבירה לא אומר שהם חמורים מעבירה, אלא שקשה יותר להיפטר מהם כי הם תופסים את המחשבה 

ובן אדם שעושה עבירה מסוימת לא מהרהר תוך כדי..?

ההסבר כבר בראשונים והזוהר, רק כתבתי כי לזה אני הכי מתחבר.

ממחשבות קשה להתנער, והן יכולות להתגבר ולהתעצם כיד הדמיון, והכל מתרחש רק בראש ולא במציאות ובכך יכול לשבש את מציאות חייו של האדם ולפגוע בתפקוד שלו, ששונה מהעבירה עצמה שהיא לא מתמשכת, היא קורית ולכאורה האדם יותר "נרגע" ויש מקום להרהורי תשובה וחזרה בתשובה. בהרהורי עבירה זה מן הסתם לא כך, ויותר קשה להגיע להרהורי תשובה ולהתנתק מהן.. סתם הסבר שנשמע לי הגיוני..

שכל המעשים הם בגוף, אבל המחשבות הם בנפש

ומי שחושב על דברים רעים הוא לא פוגם בגוף אלא בנפש. כנראה לזה התכוון חסדי הים

 

עריכה:

הרהורי עבירה קשים מעבירה- למה? | שאל את הרב - כיפה

זה שמעשה שנעשה בגוף הוא חייתי ואינסטנקטיבי, הוא מגיע מהחלק שמשותף לנו ולבעלי חיים, זה בסך הכל מעורר רחמים על חוסר ההתפתחות וההישארות ברמת בע"ח.
אבל עבירה שצריך להשתמש בה בחלק האנושי שבנו,
בשכל שלנו, היא ביזוי של הצלם אלוהים והצורת אדם שבנו ולכן זה יותר חמור.

תשובות מעניינות, ממש הוסיפה לי כל תשובה שלכם ❤❤❤

ככה רש"י מפרש.
יש שמפרשים שזה מצד השכל וזה מצד הנפש, והשכל גבוה יותר.

 

אין מקום אחד שטוב לכולם, אין תשובה אחת שתהיה נכונה לכולם

ולצערנו, הרב בעדני נפטר...

תסביר

נראלי. או על אחד אחר...
אז פעם שניה החודש...

בקבוצות?

נניח:

השתתפות במחקרים בתשלום | Facebook

או בלוחות מודעות באוניברסיטאות וכאלה

צריך להיזהר בפניה בשיחות אישיות.

עדיף לפחד פעם אחת יותר מידי מאשר הפוך...

אתרים של סקרים באינטרנט, ששולחים לך סקרים ואחר כך נותנים לך כסף עליהם...
אני האמת כבר כמה חודשים לא עניתי (לא היה לי זמן) אבל בעיקרון שולחים הרבה וזה נחמד ממש. אני רשומה לכמה אתרים, ומקבלים מזה די הרבה כסף...

בעיינים

זה לא משכורת שתחזיק עשר ילדים ודירה בירושלים, אבל בזמנו (משהו כמו שלוש שנים אחורה) מלאתי כמה סקרים וזה נצבר לי ל100 שקל בתווי שי..זה היה נחמד 

אם אתה רוצה אשלח לך קישורים לאתרים האלו...

אשלח פה בע"ה תיכף
(כבר אשלח קישורים שגם לי יעזרו🙂)

הגזמתם לחלוטין עם האובר אזהרות על כל דבר קטן.

(לא אישי כלפיך, אלא כלפי כולם.)

אבל השיחות אישיות לא עובדות.

אז אפשר פה.תודה!

יכול להיות שאי אפשר לשלוח פה קישורים?

אם זה בפורום אחר ספציפי תפני למנהלים..

רגע אחד עובד רגע אחד לא.. 

 

 

לא לחסום שוב בבקשה

 

אנחנו לא מזיקות

למה זה ככה?

לפחות אם לא באת להוציא חדשה כי היא אבדה לך..

ואין לי כוח עכשיו להתעסק עם לחדש אותה. 

יש מקומות שדורשים אך ורק ת.ז
מעטים אך קיימים.

לדוג' בכניסה למשרד הביטחון היתה חובת הצגת ת.ז
בנק גם התעקשו איתי על ת.ז ולא רישיון
לא עולים לי עוד מקומות, אבל זכור לי שיש

מעניין אם יש הבדל בין הבנקים

והזדהות בפני פקיד זה באמת תלוי בנק

לא פתחתי חשבון כבר הרבה שנים 😅

רק במשרד הפנים או בחלק מהמקומות בצבא אולי יקפידו בת.ז עצמה (או חוגר).

אם הוא כן, התיוג שייך.
מה בכלל אמרו עליו בכתבה הזאת?

זקן רבני מועצת חכמי התורה: הדרדרות במצבו של הרב שמעון רפאל בעדני | ערוץ ７

 

צריך לכבד כל תלמיד חכם ובטח את גדולי ומאורי הדור.

יהיה דיבור על לשים את זה בראשי.
ובלי קשר מה אתה מתלונן פה? פנה לפניות הציבור או לעוזי ברוך, זה שאתה מוחה פה לא מועיל בכלום.

אני בכוונה התלוננתי פה כדי לפרסם את הדברים.

אבל זה מיותר לחלוטין וזה מה שאני אומר.

זה מחשב לך בסוף החודש מה הכי זול וזה מה שזה מוריד. נניח שבחישוב של כל הנסיעות יוצא שרכישת חופשי חודשי יותר זול אז הוא מוריד לך כאילו רכשת חופשי

אני יודע שלא ייצא לי יותר זול בחופשי חודשי,
אין הבדל משמעותי, נכון?
ותודה

ואפשר באפליקציה לראות היסטוריה. לא יודע אם יש מגבלה של כמות נסיעות אחרונות שאפשר לראות

מוביט, רב פס הופאון ועוד אחד שלא זוכר את שמו.

לא חושב שיש הבדלים

מישהו ניסה מוביט וזה באמת חישב לפי חופשי חודשי?
שים לב שזה מחשב חודש מה 25 ולא מהראשון לחודש

אבל זה היה חופשי חודשי פריפריה

יוצאים מזה ובונים חיים יפים

מה עם קצת טבע? ממליצה להתבונן בצמרות העצים

אחרת מתהפכים היוצרות ופשוט מאבדים את זה,

אני חווה את זה בזמנים של קטנות באמונה- סוג של פחד עמוק כזה, לאן הולכים.

בזמן שיש אמונה מאמינים שהכל לטובה "וכל השריטות",

הם בכלל ציור חייך שעושה אותך טוב יותר, מחושל ומחובר.

 

אתה שואל?

או שזה בהקשר לאיך שקראת לעצמיך?🤦‍♀️ לא אחזתי..

אמונה אבל לפעמים זה קצת קשה

ולכן אתה חזק, זה הכלי התמודדות שהשם נתן לך .

עצם זה שאתה מכיר בקושי ובהתמודדות, זה מעיד על חוזק ויכולות.

אנחנו פה בתוך המערבולת הזאת. כי פה השם הניח אותנו, ןכן גם המעשים שלנו מובילים.

אבל מכירים בה, עצם ההכרה היא חוזקה.

והיא הבסיס להכל.

שרד והקים משפחה

אז הכל אפשרי

וזה החיים, החיים דפוקים, לא הדור דפוק

שלמרות השריטות אנחנו חיים.. 

 

 

היה משעמם אם הכל היה מושלם לא?

לא אוהבת את הדיבור הזה, אנחנו לא דור דפוק.

עצב, מרה שחורה, חוסר ביטחון או ספקות זו לא מחלת נפש מיוחדת של המאה הזאת. זה חלק טבעי מהחיים ומהתפתחות האדם. זה היה גם בעבר וגם היום.

בני אדם לא נשארים במצב סטטי שמח כל החיים.. אבל זה לא אומר שהם דפוקים בגלל זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

וכשאתה דפוק, אתה שורט גם את הילדים שלך הרבה פעמים. עם השריטות של עצמך אתה יכול להתמודד, אבל לא כשאתה מעביר את זה לנפשות רכות.

לא הייתי רוצה לחיות בשום דור אחר.
אנחנו מאד מודעים לבעיות ואולי בגלל זה מגלים שריטות.

כולנו שרוטים זה נכון, אם זה ברמה של חוסר תפקוד וחוסר שמחה אפשר לטפל בזה.
זה לא אמור להיות ככה.

בתהליך רב מישורים שמאפשר זאת, שבא לידי ביטוי יותר בדורות האחרונים.

אני מסכים לגמרי שזה לא אומר שהדור דפוק. רק מבין, למה ניתן תיאורטית לעשות הבחנה בין דורית כזאת או אחרת.

אבל כמובן שלא מצאתי את הזמן. אולי עוד אמצא.
אולי אזרוק פה בכל זאת כמה מילים על איך שאני רואה את הדברים.
אני לא בא להכחיש את דבריך, אני יודע מאיזה מקום עמוק וכואב הם נכתבו...
כאילו, באמת מרגיש לי מוזר להיות המבוגר שאומר "זה שלב", אבל זה ממש ככה. באמת.
זה עובר שינויים, וריכוכים, בלתי נמנעים אצל אנשים עם חשיבה בראיה, כמוך, זאת שאני מאמין שהביאה אותך למסקנות האלו מלכתחילה.
ישנה התבגרות. מהמקום של זריקה על הכל כי אי אפשר כלום, למקום של.. בוא נראה מה עושים עם מה שיש, איך מתמודדים, איפה בכל זאת נותר טוב, איך כן אפשר וכדאי ורצוי ונכון לחיות. ויותר מזה, לתרום, ולמצוא סדר, ואיכות חיים, בתוך כל העולם המבולגן הזה. מה שלגמרי אפשרי ולא רחוק מהישג יד.
ברגע שההבנה מתיישבת קצת, שהחשיפה מתרחבת מעט, רואים שהמציאות הכל חוץ מחד משמעית, חד מימידת.
וואי אני כותב מעייפות, אני מקווה שאני מובן, אשמח לנסות להסביר את עצמי מאוחר יותר

בזוגיות תומכים זה בזה, וגם ב"דפיקות" זה של זה.
ובמקום לצבור בתוך הלב את כל המועקות והשריטות - יש תמיד (בזוגיות בריאה) את מי לשתף, וקצת לפרוק מהמשא הזה.
איך מגדלים ככה ילדים? זו שאלה אחרת.
אבל דווקא כיוון שההורים שלהם מנוסים בעצמם בשריטות הנפש, הם ידעו מה ילדיהם צריכים כדי להתמודד עם שריטות הנפש שלהם.
ומעל הכול ובכל מצב - מה שהכי עוזר אלה אמונה ותפילה לבורא העולם, שיעזור בכל ההתמודדויות...

אז אכן יש מקום להתחרט על קיום התפילה. אבל חזל לימדו אותנו שמבוקש הוא האמצעי והמטרה היא התפילה כשלעצמה, ואז אין בכלל עניין להתחרט. כי המבוקש הוא טפל לתפילה והיא היתה המטרה.

כמו כן, לכן יש את הניסוחים שמכלילים את התפילה ועושים אותה כללית "בתוך שאר חולי ישראל" "ותשלים משאלות ליבי וכל עמך בית ישראל לטוב לחיים ולשלום" מסתבר שנביאים שידעו את העתיד הם היו מתפללים על דברים יותר ספציפים כי הם ידעו שזה בטוח יהיה לתועלת הכלל.

כשמתפללים תפלות יותר כלליות, אפשר להגיד בתוך שאר *** ישראל.

המטרה היא עצם הפנייה לרבש"ע, כי לא ידוע טיב התוצאה באמת

ואני משתכנע שזה גם לא נכון

כתבתי משהו מאוד כללי, אפשר אולי לדייק אותו.. זה לא חייב להיות שחור לבן, או אמת לאמיתה או שקר מוחלט.. יכול להיות שיש לזה מקום מסויים. מוזמן לשתף.

אתה בעצם טוען שאין שום משמעות לתוכן של התפילה.

ולכן אם יבוא אדם ויתפלל על בורות גמורה בתורה, ושלא יזכה לשוב בתשובה לעולם, וחטאיו שעשה לא ייסלחו והעולם ייכנס למשבר ומגפה ועוני, ושלטון רשע וסבל בגלות וכו' - אז זה טוב באותה מידה, כי בסך הכל הוא התפלל?

 

תפילה היא לא רק הזדמנות לדבר עם ה', היא גם הזדמנות לזכות להשגחת ה' ולשפע הטוב שהוא מעניק לעולם. ולכן חז"ל הקפידו על נוסח התפילה, וכל ישראל מתפללים על החולה שיתרפא ועל כל צרה שלא תבוא. לפי דבריך אין לזה משמעות, גם אם היו מתפללים על החולה שלא יתרפא ועל הצרה שתבוא, זה אותו ערך.

ברור שיש משמעות למבוקש, זה לא סותר את זה שהוא טפל לעצם העניין של התפילה..

זה רק אומר שעצם הקשר שמתבטא בתפילה הוא יותר משמעותי כאן, לא מסיר חשיבות לגמרי מהתוכן של התפילה...

הבאת כאן- לומר שתוכן התפילה הוא רק כי היה צריך לומר משהו... - צעירים מעל עשרים דוגמאות קצת שונות, אז טענתי שאתה מקצין

אבל לומשנה, בן אדם התפלל על משהו, היה פה קשר עם ה', כל עוד הוא התפלל מכוונה טובה, ולא התפלל ביודעין על משהו רע (שזה כמובן פסול) יש בעצם התפילה משהו טוב. אז גם אם בסוף הסתבר שהוא מעדיף שיקרה אחרת, על התפילה- על הקשר שהיה פה, למה להתחרט?

נניח שמישהו בא לבקר חולה והזיק יותר מאשר הועיל.

האם הגיוני להגיד "חבל שבאתי", או הגיוני להגיד "בסופו של דבר המצוה היא לעשות מה שאני יכול הכי טוב שאני יודע, וזה מה שעשיתי, אז אין סיבה להצטער"

 

או כל מצוה שנעשתה והביאה איתה נזק, ואם היינו יודעים לא היינו עושים... הטיעון "לפחות עשית מצוה" הוא לא הגיוני ואפילו אירוני

גם אם משלמים מחירים כבדים זה לא פוטר אותנו מעשיית המצווה

חוץ מזה רצון ה' הוא טוב ומטיב, למה שה' יצווה עלינו דברים שהם לא טובים? חלילה.

חוץ מזה, מי אמר שהתפילה עצמה הזיקה? אפילו קשה לומר ככה, כי גם אם נגיד שהתפילה נאמרה - הקב"ה לא חייב ללכת על פיה ולהגשים את רצון המתפלל. לפעמים הקב"ה לא מקבל את הבקשות שאמרנו תפילותינו. והוא אף פעם לא חייב להענות א בקשותינו. לפעמים אבא אומר לא.

למה אתה לא מקיים מצוות פריה ורביה השבוע?

למה אתה לא בונה את בית המקדש?

למה אתה לא מטפל בחולים, עושה ניתוחי מוח, מעביר זקנות את הכביש הלוך וחזור?

 

אתה מתכוון שאין לך הזדמנות לקיים את המצווה באופן נכון.

ובזה אתה מודה שיש אפשרות לקיים את המצווה באופן לא נכון.

 

לגבי הפסקה האחרונה שלך - לא על זה דיברתי, לא על זה הדיון. גם היא לא דבר שנעים לשמוע, וגם היא מעצבנת, אבל אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. בכל אופן זה לא הנושא שעליו דיברתי. ביקשת שאגיב, הגבתי, לא רוצה להכנס לזה

אם אין לי ילד בן 8 ימים אני לא מצווה על ברית מילה לילד שאין לי. אם עכשיו עדיין חא נכנסה שבת מצוות שבת עדיין לא חלה עלי. ככה גם בלהעבער זקנות בכביש וככה גם בתפילה, וככה גם בניתוחי מוח וכולי. כל עוד אין לי השכלה בדבר לא חלה עלי החובה באופן אישי לעזור.

ואין לי מושג מה עצבן אותך. מקווה שאתה דן אותי לכף זכות, כי אין ליעניין לעצבן אותך או להתנשא עליך, או להפריע לך באופן כל שהוא.

ונראה לי שהפסקה הזאת קשורה כי היא דיברה תפילה, וזה הנידון דידן

למען הסר ספק - לא התכוונתי "ללמד" אותך אלא להסביר את הידוע כבר. לא חשבתי שאתה לא יודע זאת. רק נראה לי שצריך לדבר על זה כי זה קשור לגופו של עניין

חלה עליך החובה לעזור לאנשים חולים.

הסיבה שאתה לא עוזר להם בניתוחי מוח זה כי תגרום יותר נזק מתועלת. מ.ש.ל.

 

התוכן של הפסקה הזאת הוא מה שמעצבן, ואתה עוד חושב שזה תוכן "ידוע". אולי אני פשוט חושב שהוא לא נכון, או לפחות הניסוח שלו הוא לא טוב?

וכמובן יש עוד הרבה דברים שקשורים לתפילה, אתה יכול להביא מה שאתה רוצה, אני בסך הכל עסקתי בשאלה אחת.

לא, לא חלה עלי החובה לנתח ניתוחי מוח כמו שלא חלה עלי החובה למול את הילד שאין לי. שאדע לנתח מוח וכשיוולד לי בן יחולו עלי המצוות הללו.

אבל זה היה עניין המקורי של השרשור. עסקנו בכך האם שייך להתחרט על התפילה וזה ביסוד של כך. אם הקבה חייב לקבל תפילה אז אולי היא באמת יכולה להזיק.
מאוד מפתיע אותי לחשוב שהקבה חייב להענות לבקשות שלנו אבל אני לא מגביל את מסגרת הדיון בגלל זה.

"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". מבקש ממך לדון אותי לכף זכות, שכוונתי לטובה. וגם כתבתי משהו שנשמע מתנשא או לא מתחשב זה נעשה בטעות ולא כיוונתי להרע לך.
ואם טעיתי ואתה רוצה לומר פה אני שמח על האפשרות לתקן את דברי ומדה לך על כך. ממש ברצינות אני אומר זאת.

יש הבדל בין שתי הדוגמאות.

המצוה למול ילד שלא קיים - לא קיימת ולא חלה.

המצוה לעזור לאדם שצריך ניתוח מוח, או לכתוב ספר תורה, ועוד הרבה מצוות - קיימת, אתה פשוט לא מסוגל לעשות אותה, ואם תנסה תגרום יותר נזק מתועלת, ולכן אתה פטור ממנה.

אם אתה לא רואה את ההבדל, כנראה לא אשכנע אותך.

בכל מקרה זאת גם כן סטיה מהנושא המקורי.

 

לגבי תפילה והשפעתה - אני חושב שהיחס שלך לתפילה, להשפעתה, לדרך שהקב"ה מקבל אותה - היא לא נכונה. אני לא מסכים איתך. אבל כנראה גם פה לא אשכנע אותך. בקצרה ממש - הדיון הראשוני היה לגבי השאלה אם העיקר הוא תוכן התפילה, והדיון השני שאתה מעלה - והוא די דומה במבנה ובהנחות היסוד, פשוט הנושא הוא אחר - הוא לגבי אם הקב"ה "חייב" לקבל את התפילה. לא, הוא לא חייב כלום, אבל יש משמעות למילים שאתה מוציא מהפה כשאתה מתפלל, זאת אינטואיציה פשוטה, ושום הסבר פילוסופי על זה ש"ה' יודע מה היעד שלך" לא ישכנע אותי אחרת.

 

לגבי כף זכות - אני בסך הכל מגיב לדברים שלך ומביע את דעתי על התוכן הכתוב. אין לי מושג מי אתה, ואם היה מדובר בשלשה כותבים שונים זה אותו דבר מבחינתי. אין לי מטרה לדון אותך בכלל, לא לכף זכות ולא למזלג חובה. כשאמרתי שכתבת משהו מעצבן התכוונתי שהתוכן שכתבת הוא תוכן שסותר אינטואיציה בסיסית וחשובה בנפש.

גדר מצוות גמילות חסדים עבור האדם הפרטי היא כאשר ניצב לפניו אדם שזקוק לו. אדם שמחפש אדם לגמול לו חסד הוא מחפש להתחייב במצווה, שיש לזה ערך, אך מראש אין חיוב לחפש אדם כזה.

מסכים שיש משמעות לדברים שיוצאים לאדם מהפה, ואולי שייך להתרחט על דברים שהתגלו כלא נכונים, אך זה עדיין לא מדבר על עצם הפנייה לקב"ה שהיא חיובית כשלעצמה ברוב המקרים. אפשר להתרחט על תוכן הדברים אך קשה לומר ששייך להתחרט על עצם הפנייה לרבש"ע.

הרי מעבר לעניין הקירבה ע"י התפילה - הקב"ה רוצה שנבקש את מה שנכון ונתנסח נכון (ככל האפשר) כדי שנקבל את השפע שהוא הכין לנו.

נגיד ככה, נראה לי שלא צריך להתחרט על עצם זה שהתפללת

אבל יש מה להתחרט שלא ביקשנו נכון. 

 

(עכשיו אני רואה שכתבת את זה בעצמך)

 

התפללתי שאני צריך אופניים - ופירטתי בתפילה איזה אופניים אני רוצה

מדהים הוא שבסוף אשכרה מישהו קנה לי אופניים כאלה למרות שזה יקר..בלי שביקשתי כן?

אממה, בסוף התברר לי שטעיתי וזה לא מתאים לצרכים שלי.

 

(כנראה שהייתי צריך להזכיר בתפילה שאם זה לא טוב לי אז שיהיה משהו אחר)

זה רק מכניס נערווין לתפילה.

נראה לי שזה לא רק המילים אלא זאת הכוונה של התפילה

ומסתבר שהיא טענה ריגשית..
אך אני לא מבין אותה, אם תוכל להסביר נוכל לחשוב על חלופות לכך, נוכל לחשוב על משהו. אם ברצונך רק להתריע בפני דבר בלי שאבין אותו... זה יהיה חסר לי

יש שתי אפשרויות:

 

1 תפילה היא פניה לקב"ה בנושא מסוים ועם תוכן מסוים, כאשר יש לי יעד אישי מסוים ורצון מסוים, והקב"ה בהשגחתו וברצונו שומע תפילה והוא לפעמים ממלא את בקשתי

 

2 תפילה היא פעולה דתית ולכן עלינו לעשות אותה, הקב"ה מטיב לנו, ולכן התוכן של התפילה הוא בסך הכל הטריגר שהקב"ה שם בעולם כדי שנעשה את הפעולה הדתית הזו

 

האפשרות הראשונה היא אינטואיטיבית והגיונית ומתאימה לתפיסת העולם של כל הדורות

 

האפשרות השניה היא פילוסופית, מנותקת, והיא מעקרת מתוכן את התפילה, ולכן מעצבנת

אגיב בהמשך בעז"ה

יש הסתכלות אחת סובייקטיבית ואחת אובייקטיבית. תפילה זאת עבודת ה' במישור הסובייקטיבי ולכן באמת ההתכווננות הסובייקטיבית היא עיקרית אמנם יש מקום גם להסתכלות אובייקטיבי.

כאשר אדם נמצא בתפילה הוא צריך להתעסק בחוסר שלו ובהשלכה על ה' יתברך והתלות בו ושהוא יכול למלא לו את החוסר. ובכך אדם באמת חווה את התפילה בצורה אידיאלית. אמנם, אחרי שאדם התפלל ונענה או שלא נענה כפי שהוא רצה, הוא יושב וחושב "מה המשמעות של התפילה שלי?", אז ראוי להתפלסף על זה ויש מקורות בחז"ל שעוסקים בפילוסופיה של התפילה. אפשר לראות לפי חלק מהמקורות שהתפילה היא אמצעי לקרבת ה' כמו המדרש בבראשית רבה, מה, ד -
"ולמה נתעקרו האמהות?
ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא, ורבי חלבו בשם ר' יוחנן: שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן, שנאמר (שיר ב): יונתי בחגוי הסלע.
יונתי. בחגוי, למה עקרתי אתכם? בשביל, הראיני את מראיך השמיעיני את קולך".
אפשר להתקשה במדרש הזה ובצדק וגם להעמיק בו ולנסות להבין איך הוא רלוונטי אלינו.

כשמתעסקים בתפילה מדברים עם האינסוף, ולכן נראה לי שכדאי לבוא בעיקר הקושי והחוסר ופחות להתעסק עם פתרונות. יש 'מי השילוח' נפלא שאומר שאסור לאדם להתפלל על שיהיה צדיק כמו הרב שלו, הוא צריך להתפלל שיהיה צדיק יותר מהרב שלו. אם אנחנו מבקשים מהקב"ה פתרונות מאוד מוגבלים ומאוד ספציפים יש בזה בעיה. כי גם בעת התפילה צריך היושרה האינטלקטואלית הבסיסית שאנחנו לא יודעים את המציאות על בוריה, ולכן נראה לי שהכיוון הוא לבוא *בעיקר* עם הקושי והמצוקה ולתת לקב"ה לבוא עם פתרונות ולא ישר לתת לו פתרונות. נגיד במקרה שאני רוצה שיתבטל שיעור אז השורש הוא שיש לי בעיה מסויימת עם השיעור, אז כדאי לפנות לקב"ה עם שורש העניין ולא הענף. עם פתרון שאני חשבתי עליו בשכל האנושי שלי, זה גם פחות מביא הרגש העיקרי. גם בדיבור מול אנשים, לאו דווקא מול הקב"ה

@חסדי הים