זה כמו שלא סמים טו''ת בשחרית - אז גם הציצית צריכה לא להיות גלויה
נ.ב. לא הצלחתי להתאפק מהכותרת הגיזענית הזו. למרות שגם השו''ע פסק ציצית בחוץ - זה לא כ''כ מקובל אצל הספרדים
יונישפע ברכה ושמחה 
ושתזכרי לראות את הגאולה השלמה במהרה!

אושר תמידי
ו-סיוון

![]()
![]()
![]()
![]()
![]()

נפתלי הדגאחרונהבס"ד
נתפלל בעזרת ה' להיגאל היום אמן!!!!! "חבלי משיח זה הנה זה בא" ! בעזרת ה' אמן!!!
ammyy adminבס"ד
א. לבני ספרד נכון להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בערב שבת זו, כך כתב הגר"ח פלאג'י הבן איש חי וה'חזון עובדיה'.
ב. בערב שבת זו אין אומרים תיקון חצות, כך כתב בחזון עובדיה.
ג. ראוי להקדים לקבל את השבת בשבת זו, עין ספר 'מנהג ישראל תורה' סימן תקנ"ב.
ד. כיון שבמוצאי שבת זו אסור ללבוש בגדים מכובסים לכן יזהר ביום שישי להכין בגדים למוצאי שבת עד כדי שתקלט בהם הזיעה. ואם לא הכין בגדים מערב שבת יפשוט בלילה הבגד שלבש בערב שבת ובבוקר ילבש בגד אחר שרוצה להכינו (חזו"ע ע"מ רכט) ואם גם זה לא עשה יניח הבגד על הרצפה או ינקה בו אבק וכדו' כמו שכתב 'לחם הפנים' יורה דעה סימן שעו.
ה. פשט המנהג בכל הקהילות ללבוש בשבת זו בגדי שבת כרגיל כמו בשאר השבתות, וכן כל הלכות עינויים אין נוהגים בשבת זו ועיין ב'אור לציון' (ח"ג ע"מ רסח) מה שהחמיר בפרט מסוים, אמנם בחזון עובדיה חלק עליו.
ו. מותר בשבת זו ללמוד בדברים המשמחים עד בין השמשות. (כך כתב החיד"א בברכ"י סימן תקנ"ג והשדה חמד וחזו"ע ע"מ רמח).
ז. מותר לאכול ולשתות בשבת אפילו שכל כוונתו כדי להקל מעליו הצום, אלא שאין ראוי לומר נאכל ושתה כדי שיהיה לנו כח לצום. (כמבואר במג"א סימן ר"צ. ובחזו"ע שבת ח"ו עמוד נו היקל בזה). ויש לעורר שאדם השותה מים ואינו צמא אין לו לברך על שתיה זו כמבואר בשו"ת 'רבבות אפרים'.
ח .מי שקשה לו לצום מותר לו לקחת בשבת טבליות 'קלי צום' (חזו"ע שבת ח"ג) ומרן הגר"ש וואזנר כתב שיפורר את הטבליה ויערב אותה במים, ועדיף שיעשה כן מערב שבת.
ט. אין אומרים צדקתך במנחה של שבת משום שט' באב נקרא מועד וחשיב כערב יו"ט, ועיין ספר 'נתיבי עם' סימן תקנ"ט.
י. בסעודה שלישית מותר לאכול בשר ולשתות יין כרגיל ואסור להימנע מכל מאכל ערב ואכלים בצוותא ושרים שירי שבת כבכל שבת.
יא. יעשה מים אחרונים חמש דקות קודם השקיעה, ואם איחר והגיע זמן השקיעה בכל זאת יטול ידיו למים אחרונים (הגר"ש דבלצקי בספרו ת"ב שחל ביום א').
יב. מברכים ברכת המזון לפני השקיעה ועושים זימון ושותים כוס אם בירכו על הכוס משנ"ב תקנב ס"ק כג ומי שלא הספיק לברך ברהמ"ז לפני השקיעה אינו מזכיר נחם בברכה עיין חזו"ע ע"מ רפח ואומר רצה והחליצנו דאזלינן בתר התחלת הסעודה
יג. אחר סעודה שלישית ממשיכים בקדושת שבת ואין לנהוג שום מנהג אבלות, זולת אכילה ושתיה שיש להפסיק חמש דקות קודם השקיעה.
יד. אסור להכין מקודש לחול, ולכן אסור להסיר הספסלים בבית הכנסת ולפרוס שטיחים ווכדו' לפני צאת השבת, ויש מתירים בבין השמשות (חזו"ע ע"מ שלג).
טו. אחר שיעברו עשרים דקות מהשקיעה יחלוץ מנעלי העור ולא ילבש מנעלים אחרים מיד שלא יראה שכוונתו לאבלות, אלא אחר כמה דקות ילבש נעלי תשעה באב. ובגדי שבת לא יחליף רק אחר צאת הכוכבים. וטוב שיאמר לפני כן 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ואף הנוהגים כר"ת ילבשו בגדי החול בצאת הכוכבים לדעת הגאונים שהוא בשעה 20:17 ולעניין מלאכות יחמירו כר"ת (כך כתב הגרש דבילצקי בספרו הנ"ל).
טז. הגבאים יאחרו תפילת ערבית כדי שיוכלו הציבור להתארגן. אין אומרים פסוקים ומזמורים לפני ערבית, ואומרים 'אתה חוננתנו', ואם לא אמר אינו חוזר - כיון שמבדיל על הכוס בים ראשון בלילה (משנ"ב). אחר 'שמונה עשרה' - מנהג בבל לומר חצי קדיש ומרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לומר קדיש תתקבל, ואין אומרים 'ויהי נועם' אלא קינות ואחר כך מתחיל 'ואתה קדוש'.
יז. חייבים בלימוד תורה גם ביום תשעה באב, ולומדים בדברים הרעים. (ועיין באור לציון ח"ג עמוד רנז מה שכתב במעלת המנצל את הזמן ללימוד התורה ביום זה).
יח. יום תשעה באב הוא יום סליחה וכפרה, כך כתב בספר 'שם משמואל' פרשת דברים, ובספר 'אמרי פנחס מקוריץ' כתב שבעת שיושבים על הקרקע הוא עת רצון גדול לקבלת התפילות.
יט. אחר תפילת 'שמונה עשרה' לפני קריאת 'איכה' מדליקים נר ומברך החזן 'בורא מאורי האש' ומכוון להוציא את כולם ידי חובה, ואין אומרים שום פסוקי הבדלה אלא מיד ברכת 'מאורי האש' ומותר לומר לחברו שבוע טוב.
כ. נשים הנמצאות בבית יאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' כדי שיהיו מותרות לעשות מלאכה, ויברכו לעצמן על הנר. לדעת הספדים בשו"מ ולדעת הרבה מחכמי אשכנז אין להם לברך ברכה זו, בשו"מ הגברים בדיעבד יכולים לברך על הנר כל הלילה.
כא. קטנים שאוכלים בתשעה באב והגיעו לחינוך לדעת מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצ"ל צריכים לעשות הבדלה ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אינם צריכים לעשות הבדלה.
כב. חולים, מעוברות ומניקות שיש להם היתר לאכול יבדילו מיד במוצ"ש ואין צריכים לעשות סעודה רביעית, ולא יאמרו שום פסוק קודם ההבדלה.
כג. חולה שצריך רק לשתות מים בתשעה באב אין צריך לעשות הבדלה.
כד. אין מברכים כלל על בשמים בהבדלה ולא במילה. ובשאלה האם מותר להריח בשמים בתשעה באב נחלקו מרן הגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול. לדעת הגר"ע אסור ולדעת הגרב"צ מותר.
כה. אין לשטוף כלים בתשעה באב רק הנצרך לו, אמנם כלים שאם לא ישטפם יגרמו לזבובים וכדו' וכן באופן שאם לא ישים בהם מים יהיה קשה לשוטפן - מותר לתת בהם מים. ומרן הגר"ע יוסף מתיר לעשות מלאכה בליל תשעה באב.
כו. בליל ת"ב אין אומרים השנה לא תיקון רחל ולא תיקון לאה
כז. ביום תשעה באב אין אומרים תיקון חצות.
כח. כתב הגר"ח פלאג'י שיש עניין להשכים להתפלל תפילת שחרית ביום תשעה באב.
כט. ברית מילה דחויה בתשעה באב - בעלי הברית מתענים ומשלימים התענית.
ל. מילה בזמנה, השנה, אבי הבן המוהל והסנדק יתפללו מנחה גדולה, ירחצו פניהם ידיהם ורגליהם בצונן ויחליפו בגדיהם לבגדי שבת משומשים ואינם משלימים תעניתם, שיום טוב שלהם הוא, ולבני ספרד יכולים להישאר עם בגדי השבת עד הערב. (וע"ע חזו"ע ע"מ שצד ואורל"צ ח"ג ע"מ רסד). ולא ילבשו נעלי עור בשעת המילה, ולא יברכו על הבשמים במילה.
לא. צריכים להבדיל קודם המילה והציבור יכולים לצאת ידי חובה בהבדלה זו ולא יבדילו על כוס המילה.
לב. מותר לומר מזל טוב לאבי הבן שאין זה בכלל שאילת שלום.
לג. תשעה באב יש 92 ברכות ולכן יש להשלימם על ידי שמיעת ברכות התורה וההפטרות ואשר יצר.
לד. יש להכריז בציבור להבדיל על הכוס בלבד בבית בלי נר ובשמים.
לה. בשנה זו במוצאי תשעה באב מותר להסתפר,להתגלח, לרחוץ בחמין, לכבס, לשמוע שירים, לברך שהחיינו, לאכול בשר ולשתות יין.
לו. נוהגים לקדש הלבנה במוצאי תשעה באב ויטעם משהו קודם הברכה, ואם יכול יביא מביתו נעלי עור וילבשם קודם ברכת הלבנה.
ויה"ר שנזכה עוד השנה לבנין בית מקדשינו ותפארתינו ולביאת משיח צדקנו בחסד וברחמים!!!
בס"ד
אכן אולי טעיתי ואולי לא. ה' יודע שכל כוונתי היתה לזכות את הזולת.
יש דברים שלא יודעים או ברורים לנו . אנו רק בני אדם ומכל טעות ניתן ללמוד.
תודה למתקנים אותי.
צום מועיל לכולם.
באהבת חינם.
תשעת הימים התחילו, וכל הסוגייה הכאובה של הרב מהצפון טלטלה רבים מאיתנו. עלו קושיות, וויכוחים קשים שגרמו לסערות רבות, ואף לפילוג ודיבור מקניט וכואב אחד כלפי השני.
חשבתי אולי שנעשה שרשור בו אנחנו כותבים דברים טובים שאנשים טובים מעמ"י עושים מסביבנו. גם הדברים שנראים זוטרים ביותר, כל מה שעולה במוחכם.
אז שוטו!
אז לא שייך לדבר על אהבה ושנאה לנבראים.
לא סגור על זהלומדת למבחן
בס"ד
אני לא חשה ממש בטוב כאבי ראש אולי בגלל החום. נמשך לי משבת וזה למרות ששתיתי המון.
לא נורא נשרוד בעזרת ה' ונצום עד לסוף בעזרת ה' אמן!
שבוע טוב וצום מועיל ולילה טוב - שבעזרת ה' - יהיה אכן טוב ונתבשר בבוקר לבוא הגואללל - אמן!!!!




adar
תולעת השני
) נפגשים תחת קורת גג אחת אבל הם לא יודעים שמי שהם נפגשו איתם- ערוצניקים, זה גם נחשב למפגש פורום? בס"ד
האם אני ה"זקנה של החדר" - בת 32?
או שיש כאן במיקרה מבוגרים ממני?
עקב ימי ההולדת הרבים לאחרונה בפורום- ושרק נרבה בשמחות ונשאר צעירים לנצח בע"ה!! אמן!!
מוזמנים לענות ושיהיה במזל טוב לכל מי שגודל בשנה כאן~ועד 120 שנות משה רבינו אמן!!

כלומר, אתה מצפה שגם כשאנשים חושבים בבירור שתלמיד חכם טועה, הם ינסחו את דבריהם בצורת שאלה, כדי לחלוק לו כבוד?
או שכאשר אנשים רואים שת"ח אומר משהו, למרות שבעיניהם נראה שהדברים מופרכים, הם יחשבו שסביר שהם טועים ולא הוא?
איך שלא יהיה ודאי שצריך להזהר מזלזול בת"ח, גם אם חולקים על דבריהם.
שהביאו נשים לחשוב ש(הרב?) עזרא שיינברג נוהג כשורה.
גם ביחס לרבנים צריך שכל ישר, ומותר להעביר ביקורת (מכובדת) במקום שצריך.
לגירוש יהודים מארץ ישראל זו עברה על ההלכה.
זתומרת כך אני רואה את זה.
וודאי לא עשה תשובה, כי הוא חושב כך גם היום
ואפילו על ההתנגדות המועטה שכן היתה
הוא מתחרט.
מה אתה מתכוון, ומה המקור שלך?
ובמקרה הזה, איך אפשר להגיד שמי שחושב שרוב רבני הציבור הדת"ל צדקו, והרב טאו טעה, יכול להחשב כופר?
אני מדגיש שאכן צריך לשמור על כבודם של ת"ח, ושנחצו קווים אדומים בשרשור ההוא.
שמופיע שם בסעיף יג.
אולי העניין הוא אם לומר לאחרים מה שיודעים או לא.
וגם אז, זה ממש מסוכן.
אתה יודע מה זה לראות אדם שמדבר מגעיל, אבל בגלל שהוא מייצג תורה, אז זה משתק אלא אם מתעוררים בזמן.
אתה בוודאי יוצא מתוך נקודת הנחה שיש מעטים שהם כאלו.
אז, האמת, שברגע האמת זה לא משנה כלל אם זה הרמאי היחיד. חייבים להציב לו מראה מול הפנים. או לפעול נגדו. ואם אטמון את הראש בחול ואגיד שאני 'לא מבינה' ו'יש גדולים ממני', איפה האחריות שלי על החיים שלי? ושל כולנו?
וחוץ מזה, אני מסכימה עם סמואל לנגהורן קלמנס (מארק טווין):
"התרחק מאנשים המזלזלים בשאיפות שלך. אנשים קטנים תמיד עושים כך. אנשים גדולים תמיד יתנו לך את ההרגשה שגם אתה מסוגל להיות גדול."
adar
אוריה,
adar
ישנתי כמעט ביגלה...
תמיד מגיע הרגע שבו קורסים.
פסידוניתהיום השנוא עליי בשבוע

מחר שבת-מחר שבת!
בס"ד
עזרתי לאימי עם ניקיון הבניינים לפרנסתינו כרגיל באהבת חינם ומהלב . רק עכשיו אני יושבת מהשעה 5 ערה ובמרתון של ניקיונות וסידורים חחחח מאמינים? ב"ה! חחחחח![]()
![]()
![]()
אבל אין כמו לעזור לאמא! ב"ה!
לא יאמן רק חמש בבוקר!![]()
בס"ד
כניסת יצאת
השבת: השבת:
קרני שומרון: 19:22 20:23
ירושלים: 19:06 20:22
תל אביב: 19:21 20:24
חיפה: 19:14 20:25
באר שבע: 19:23 20:23
אילת: 19:17 20:16
דבר תורה:
לפרשת "דברים" ו ולצום תשעה באב:
ספר דברים ידוע בשם "משנה תורה", זאת בשל תכנו, מפורטים בו מאורעות ואירועים רבים שהובאו בספרים קודמים כפי שאומר הרמב"ן, הספר הזה יבאר בו משה רבנו לדור הנכנס לארץ אץ רוב מצוות התורה הצריכות לישראל וכבר נאמרו לו כולן בסיני או באוהל מועד ...על כן לא נכתב "וידבר ה' אל משה לאמור, צו את בני ישראל".
החכם הספרדי בעל ספר החינוך, רבי אהרון מברצלונה מנה בספר דברים, 200 מצוות, בהן 77 מצוות עשה ו 123 מצוות לא תעשה.
בעל ה"שפת אמת" מגור אמר על ספר דברים שהוא כמו תפילין של יד שכן כל הפרשיות מרוכזות בו בבית אחד לעומת זאת ארבעת הספרים האחרים הם בבחינת תפילין של ראש בהן ערוכות הפרשות בארבע בתים. ונקרא "דברים" בשל דברי התוכחה שנמצאים בתחילתו ובסופו, דברי תוכחות אלו תכליתם לקרב את ליבות בני ישראל לתורה, כמו תפילין של יד שהם כנגד ליבו של האדם.
בשבת הקרובה נפתח בקריאת ספר דברים, בפרשת דברים. בכלל, ספר דברים עוסק בעיקר בדברי הפרידה אותם נשא משה רבנו לבני ישראל טרם פטירתו. זאת כהכנה לכניסה לארץ ישראל – ארץ האבות.
פרשת דברים הפרשה הראשונה בחומש מפרטת את התוכחות אותם הוכיח משה את בני ישראל תוך כדי שהוא מזכיר להם את האירועים שפקדו אותן במהלך הארבעים השנים האחרונות במדבר. משה רבנו מציין את התוכחות על דרך הבנת הלקח ויישומו לעתיד. באחת התוכחות משה מזכיר לבני ישראל את סיפור המרגלים, כאשר בני ישראל האשימו את הקב"ה שהוא חלילה חורש נגדם מזימה. "ותרגנו באוהליכם ותמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים..." (פרק א, פסוק כז'), על פסוק זה אומר הרבי, שעד לבואה של הגאולה האמיתית, יהיו עוד הרבה מקרים בהם לא נבין את אהבת ה' אלינו ובטעות אנו עלולים להבין אותה כאכזרית. האתגר היום-יומי של האדם הוא להאמין בכך שה' רוחש כלפינו אך ורק אהבה אין קץ גם אם לפעמים נראה הדבר כהפך הגמור. עצם ההסתכלות הזו, ודרך החשיבה זו היא זו שתקרב את הגאולה.
"אלא הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל" (א,א) – ה"אור החיים הקדוש" פירש את הפסוק כך: אלא הדברים – ולא דברים אחרים לומר לך שמימיו משה רבנו לא שח בדברים אחרים למעט דברי תורה, מוסר, הדרכה, ויראת ה'. כאשר נאמר "אל כל ישראל", רצה לומר שאין דברי משה רבנו מכוונים רק לאותו הדור, זה שנכח בשעת אמירת הדברים, אלא לכל דורות עם ישראל ולכל נפשות ישראל עד סוף כל הדורות.
ומה הם הדברים? לפי שישראל אומרים: הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם, אנו, אין לנו קרבן! אמר להם ה', "דברים" אני מבקש, שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ואין דברים – אלא דברי תורה שנאמר "אלא הדברים אשר דיבר משה".
מעבר לתוכחות משה מזכיר לבני ישראל כיצד הביסו בניצחון מוחלט את שני מלכי האמורי: "...לא היה קריה אשר שגבה ממנו, את הכל נתן ה' אלוקינו לפנינו"(פרק ב', פסוק לו')
בשבת שלפני תשעה באב קוראים בהפטרה את "חזון ישעיהו בן אמוץ" ועל שמם ההפטרה השבת נקראת גם "שבת חזון"
בחסידות, לשבת זו יש משמעות רבה, משל למה הדבר דומה, לחדר אפל שמכניסים איליו נר, אורו של הנר חביב מאוד. וכן בייחוד בימים אלו, ימי שפלות, ירידה וקדרות כשמגיע אורה של השבת הקדושה, האור הוא חשוב מאוד. וימי בין המצרים שהם בבחינת דין והסתר, כשמגיע אור השבת מתגלה צפון והטוב בתוך ההסתר.
"אלא" – אבק לשון הרע, שכן משה רבנו הדגיש טרם פטירתו על חומרת עוון לשון הרע. במסכת בבא בתרא שנינו: "רובם של החוטאים – בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם, באבק לשון הרע" שכן חטא לשון הרע הוא שכיח ונפוץ וקל מאוד להיכשל בו.
יהי רצון שהצום הזה יהפוך לשמחה ושלעולם לא נכשל אפילו באבק לשון הרע. ונזכה לגאולה השלימה בעזרת ה' אמן כן יהי רצון!!
שבת שלום וצום מועיל במוצ"ש בעז"ה!![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
בס"ד
תודה רבה אדר!!! זה בשבילכם ממני באהבת חינם! תהנו ושיהיה גם צום מועיל בעז"ה! אמן.
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()

הרעיון הוא שונה בשורש..
אבל ההתאגדות סביב רשת חברתית דומה בשתי המקרים.


