שרשור חדש
אושפיזא דמשה רבינו (לפי סדר הזוהר):חסדי הים
משה הקים את המשכן וכידוע הסוכה כנגד המשכן.

משה רבינו הוא נביא הגלות. הוא היה איתנו במצרים והוציא אותנו משם אבל לא הצליח להגיע איתנו לארץ ישראל.
הסוכה יש בה גם בחינה של גלות כדברי הפסיקתא דרב כהנא:
"שמא יצא דינם של ישראל לגלות, ועל ידי כן עושים סוכה וגולין מבתיהם לסוכה".
גם התורה שמשה הוריד מהר סיני, קיבלנו מרצון דווקא בגלות, וזה הבחינה של קבלת תורה שבעל פה בסוכות והדיבור בה בסוכה כנגד הלוחות, כדברי רבי צדוק מלובלין:
"ואמנם בגלות קיבלו עליהם התורה שבעל פה באהבה ובשמחה...
וכמו כן מצות סוכה תיכף אחר יום הכפורים שנמחלו העוונות לישראל נעשים בריה חדשה להתקרב להקב"ה מרמז לנו שהגלות הוא להרבות קדושתינו ותיכף אנחנו נכנסים למצוה ולקדושה וסוכה גם כן מגנת עלינו כי היא הפריסת סוכת שלום ואנחנו יושבים בסתר עליון" (פרי צדיק חג סוכות יח')
משה רבינו היה סמל הענווה כמו שכתוב עליו בפסוקחסדי היםאחרונה
(במדבר יב, ג): "והאיש משה ענו [עניו] מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
וכמו שהוא אומר פעם הראשונה ש-ה' מדבר אליו (שמות ג, יא): "מי אנכי".
בגלל ענוותנותו הוא זכה שישרה עליו השכינה בהר סיני (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ט):
"ומשה נגש אל הערפל". גרם לו ענותנותו, שנאמר (במדבר יב ג) "והאיש משה ענו מאד". מגיד הכתוב, שכל מי שהוא עניו – סופו להשרות שכינה עם האדם בארץ, שנאמר (ישעיה נז טו) "כה אמר ה' רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו" וגו' ואומר (ישעיה סא א) "רוח ה' עלי... לבשר ענוים" ואומר (ישעיה סו ב) "ואת כל אלה ידי עשתה..." ואומר (תהלים נא יט) "זבחי אלהים רוח נשברה".

אחד הדברים שחג סוכות בא לחנך אותנו זוהי מידת הענווה. אנחנו יוצאים מבתינו מבצרינו אל סוכת עראי ללמד אותנו שהגענו לארץ ישראל ל(דברים ו יא-יב): "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת" ויש חשש "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים". לכן אנחנו צריכים לזכור שהגענו הנה רק בזכות אבות (מו"נ ג, מג): "וכן יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער שוכני המדברות - לזכור שכן היה עניננו בתחילה 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' '. ונעתקנו מן הענין ההוא לשכון בבתים המצוירים במקום הטוב שבארץ והשמן שבה בחסד האלוה וביעודיו לאבותינו".

בארבעת המינים יש רמז לאחדות ישראל שנובעת מענוה. המדרש המפורסם ב'ויקרא רבה' (ל, יב) מביא שכל מין הוא כנגד חלק מכם ישראל ואז כותב בסוף: "אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה הה"ד (עמוס ט, ו): "הבונה בשמים מעלותיו" ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" לפיכך 'משה' מזהיר לישראל 'ולקחתם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן'."

לומדים ממשה רבינו ענווה גם בינינו לבין המקום שכנגד סוכה וגם ענוה בין אדם לחברו שכנגד ארבעת המינים.
לכן זוכים לשהשראת השכינה על הסוכה.
היי🖐 חדש פה 😀אחם עם ענווה


היי, ברוך הבאארץ השוקולד
נעים מאוד, אני ותיק פה, כנראה (מסתכל במראה ורואה את הזקן שהלבין)
טוב שבאתחצילים
חיכינו
חחחח תודה מלךאחם עם ענווה


ברוכים הבאים! מחכים לראות אותך בהקשרים טובים קולמוס הנפש.

חיבוקפרח[ אם אין זר פרחים, נס תפק בפ רח בודד.

ברוך הבא אחינו היקר!! מבקש אמונה


שולם עליכםרץ-הולך

קראת פה לפני שנרשמת?

קשה להיפרד מהתפילין ל-8 ימים. יש מצוות אחרות בחגחסדי הים
אבל עדיין.

מעניין שה'ויקרא רבה' (לב, א) מקשר ביניהם:
"מה לך לוקה בפרגל (על ידי מלכות רומי) על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבי שבשמים".
אתה מוזמן להניח בחול המועדארץ השוקולד
כפסק חלק גדול מפוסקי אשכנז וביניהם הרמ"א והמשנה ברורה
(אורח חיים סימן לא סעיף ב)
אבא שלי מניח. אבל אני נוהג לפי מנהג ארץ ישראלחסדי הים
במקום שיש מחלוקת גדולה בין האחרונים.

בנוסף, יש סיכוי שיש מקור קדמון שאוסר במפורש שזה הזוהר והגם שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מהזוהר קדום ומה לא (אם כי כמעט כל דבריו המה קדושים, גם אם לא כולם קדומים) והירושלמי בפאה אומר לא לפסוק מהאגדה, אבל יש בזה סמך מסויים.

לגבי מקורות קדומים שמראים הדעת הרמ"א, הגר"א ועוד דוחים את הראיות.
שומע את דבריךארץ השוקולד
הרמ"א כותב במפורש, הגר"א אמנם חולק עליו אבל זו דעת הרמ"א וכך היה המנהג בזמנו באזור שלו.

לגבי מנהג ארץ ישראל, מכיוון שרבו המנהגים בארץ ישראל קשה לתת תוקף למנהג מסוים כמנהג ארץ ישראל ובפרט שרבים מניחים בצנעה ולאו דווקא תדע אם הם מניחים.
מה עוד שיש לך מנהג אבות להניח יחד עם דעה מכובדת באחרונים.

ולגבי הזוהר, השבת לבד על הדברים.
זה די ברור שבארץ ישראל כמעט כולם לא מניחיםחסדי הים
הספרדים לא מניחים כדעת השולחן ערוך, והרבה מן הפרושים שעלו נמשכו אחרי דעת הגר"א והחסידים שעלו נוהגים על פי הזוהר.
ככה שדי התקבע ביישוב הישן לא להניח וככה נוצרו הרבה ממנהיגי ארץ ישראל שנוהגים היום.

גם אצל אבא שלי רבו היה די יחיד במשפחה שהניח. סבו ואביו ואחיו ונדמה לי דודו לא הניחו, והם היו גדולי עולם בנגלה ולמדנות, שהסיבה שלא הניחו לא היה בגלל הזוהר.
הוא לא מוזמן, אין אף פוסק שפוסק כך למעשה!ק"ש
הרמ"א והמשנ"ב לא פוסקים כך מסברתם, אלא מביאים במחלוקת הגאונים והראשונים בעניין, את המנהג הנהוג אצלהם.

היות שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות שלא להניח, פשוט שכל מי שקובע את מקומו כאן - אסור לו להניח. בפשטות, כיוון שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות כשיטות שאסור להניח - המניח הוא בכלל 'המבזה את המועדות'.

(אורח מקהילה שנהוג בה, צריך להניח בצנעה בביתו).
זה לא בגדר מבזה את המועדות כי הראשונים שאומריםחסדי הים
שזה הולך על חול המועד, הם סוברים שזה איסור מלאכה.
לפי הרמב"ם, בפשטות לשונו זה רק מי שמבזה יום טוב (שביתת יום טוב ו, טז)
גם אם נבין אולי איך שהרע"ב הבין שלפי הרמב"ם זה כולל חו"מ, אז זה רק מי שלא מקפיד להרבות באכילה לפי שיטת הרמב"ם.

אז תפלין זה לא איסור מלאכה ולא אי ריבוי אכילה.
האישי ישראל פוסק להניח הלכה למעשהארץ השוקולד
ואומר שעדיף להתפלל שחרית ביחיד עם תפילין ולהגיע לבית הכנסת לקדושה.
הוא לא פוסק או שלא הכרת ובכל זאת הגבת בנחרצות?

וטוב לדעת חידוש עצום שהרמ"א לא כתב להלכה למעשה.
אשמח למקור לכך שהרמ"א שהורה להניח ולברך על הנחת תפילין וציין שכך המנהג לא התכוון לפסוק הלכה למעשה.

ויש רבים שמניחים בצנעא כיום בארץ, יותר ממה שנראה לך.
וכן הורו רבנים רבים שאני מכיר.

(לא אכנס לאמירה שכל הקהילות נהגו שלא להניח כי אני לא מכיר את כל הקהילות כדי לדעת, אבל ציין פה בעבר ניק שיש מניין תימני בירושלים שמניחים בו תפילין.)
לא נכון, הוא לא פוסק ככה לבני ארץ ישראל! תבדק שובהסטורי
הוא בפירוש פוסק שבני ארץ ישראל לא מניחים!

כל מה שהוא כותב, זה לגבי בני חו"ל שנמצאים בארץ. לגביהם הוא מכריע, שקריאת ק"ש עם תפילין וקריאה עם ברכותיה (כשיטת הגר"א) עדיפה על תפילה במניין.
איפה כתוב שהפסיקה לא לבני ארץ ישראל?ארץ השוקולד
מחכה שתראה לי על מה שכתוב, צירפתי צילומים.
הבנת הנקראהסטורי
הוא לא 'מורה לבני ארץ ישראל להניח' כלשונך, בשום מקום. הוא מציין שיש הסוברים שצריך להניח, מסייג שבארץ ישראל לא נוהגים ומסיים את המשפט. במשפט הבא הוא מתייחס לנוהגים להניח, כלומר לאותם שלא נמצאים בארץ ישראל.

אני מודה, בהערה הוא אכן *מתיר* (אך לא מורה!), למי שעלה בעצמו וכל ימיו נהג להניח - להמשיך במנהגו בצנעה.

זה חידוש גדול, כי בפשטות ההלכה (שמופיע באופן כללי בדברי הפוסקים כולם) שבדבר שתלוי בחילוקי מנהגים - ההולך באופן קבוע, צריך לקבל את מנהגי המקום אליו הגיע.

אמנם אפילו לחידוש שלו בהערה (שבפשטות כל פוסקי ארץ ישראל האשכנזים, במשך כמאתיים שנה ברצף, לא סברו כך ושינו ממה שנהגו בחו"ל בזה) - כל ההיתר להניח בצנעה, הוא למי שבא ממקום שנהגו וכל ימיו נהג כך.
יש נוהגים להניח גם בארץ (לעומת ההנחה שלך שעליהארץ השוקולד
אתה מסתמך)
ממילא הוא מציין שנהגו שלא להניח בארץ אבל אלה שנהגו שיניחו בצנעה על חשבון תפילת שחרית במניין. (זה לא רק היתר, אלא ציון שזה חשוב וגובר על תפילה במניין.)
מכיר רבים כאלה (וחלקם תלמידי חכמים) שמניחים.

זה לא חידוש כה גדול כי מדובר לכאורה ב"שני בתי דינין בעיר אחת" ברגע שיש מסורת להניח.
(וממילא לא שייכת הטענה של מנהג המקום)

כמו כן, מדובר במחלוקת בין מסורת הפוסקים המסתמכת על הנגלה שאין לה שום מקור לא להניח (וממילא מדובר במצוות עשה) לפסיקה על פי הנסתר שמתנגדים להניח.

בהערה מוסגרת אציין שלא ברור שקיים מנהג המקום בימינו. (כך למשל טוען הרב יעקב אריאל בגדול על תפיסת מנהג המקום)

איפה הוא התנה בכך שכך נהג כל ימיו?
וכי אדם שרוצה לקיים מצווה ופספס אותה פעם אחת ממילא פטור ממנה?

ובטח שהרב פיינשטיין לא ציין שצריך שכך הוא נהג וכך אבותיו נהגו.
והמהרש"ל נקט במילים די ברורות על בני ארץ ישראלארץ השוקולד
שנהגו לא להניח בזמנו:
"ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה:" (סימן צח)
כלומר, מאוד ברור שהמהרש"ל לא תמך בקיום המנהג בארץ ישראל.
באופן כללי: איישר.בן מערבא


הסתכלתי במהדורת דרשו והביאו שם מחלוקתארץ השוקולדאחרונה
אם מי שעלה לארץ ונהג להניח בעבר רשאי להניח (אגרות משה בין השאר) או מחוייב להניח (הרב שך למשל). (הערה 14)

והאם מותר לוותר על מנהג אבות ולהפסיק להניח. (אסור: שואל ומשיב, מותר: בית יצחק)
האגרות משה סובר שמי שרוצה להניח תפילין בארץ ישראלארץ השוקולד
מספק (לכאורה הספק בגלל המחלוקת) - רשאי.


(אגרות משה אורח חיים חלק ד, סימן קה)







בהערה מוסגרת אעיר שזה מעניין שלהבנתך ברור שהפוסקים שאמרו להניח תפילין (בברכה או שלא) רק הביאו את המנהג אבל לא התכוונו לפסוק כך.
לעומת זאת, האגרות משה סבר שחלק מהפוסקים שאמרו לא להניח לא סברו שאסור להניח.
ומעניין הזווית ההפוכה (ולי נח להיות בצד של האגרות משה בין השאר, עפר אני לעומתו כמובן)
וביחס לבן חוץ לארץ שמגיע לארץארץ השוקולד
פסק הרב יצחק וייס זצ"ל בשו"ת מנחת יצחק להניח בצנעא ולוותר על תפילה במניין.

(חלק ט, סימו נד אות א)


יתכן שהאישי ישראל הסתמך על דבריו ולכן העדיף הנחת תפילין על תפילה במניין.

זהו, מיציתי את החיפושים להערב.
אבל פוסקים קדומים שסברו וציינו שהמנהג להניח:
רמ"א, ט"ז, באר היטב, משנה ברורה (כל אלה על סימן לא סעיף ב בטור אורח חיים)
מהרש"ל (בתשובותיו בסימן צ"ח)

צילמתי והבאתי מקודם פוסקי ימינו כי אני מניח שתנסה לטעון שהדברים שונים מהרמ"א עקב החידוש שלך שציון מנהג על ידיהם עם התייחסות לנושא לא באה לפסוק. (אשמח למקור לטענה התמוהה הזו)
לגבי רבנים ששמעתי מפיהם או מכלי שני עליהם אמנע לכתוב פה מטעמי אאוטינג (ועל הכלי שני אני לא זוכר מי הפוסק המפורסם שעליו דובר.)
ומחילה על התקיפותארץ השוקולד
אמירות של "אין אף פוסק" כשאני מכיר כאלה (וברור לי שאני לא מכיר את כולם) מקפיצים אותי.
והבאתי את האישי ישראל שמחייב להניח ואת האגרות משה שאומר שרשאי להניח. (המתייחסים להנחה על ידי בן ארץ ישראל בארץ ישראל למרות המנהג המקובל שלא להניח)
שני פוסקים שלא ראוי לזלזל בהם ולהחשיב אותם כאף אחד
(וכמובן כל מיני פוסקים קדומים יותר שחלקם היו במקומות בה נהגו להניח.)
איזה פוסק אתה מכיר?הסטורי
כפי שהראתי לך, לא האגרות משה ולא האישי ישראל, אומרים את מה שאתה טוען.

(מחילה, אם יש איזה רב קטן, שחולק על כל גדולי ארץ ישראל מאתיים חמישים שנה, זה לא נחשב).
איפה האגרות משה אומר שאסור להניח?ארץ השוקולד
ואיפה הרמ"א, הט"ז והמשנה ברורה אומרים לא להניח?

כנראה שהם רבנים קטנים...

האמת היא שדווקא הלא להניח זה חידוש של הרשב"א ושל הזוהר.
לא מתכוון להכנס לפינג-פונגק"ש
כבר היו על זה כאן דיונים ארוכים בחולי המועד קודמים. על השני פוסקים ענו לך - באישי ישראל לא מדבר על תושבי קבע בארץ והאגרות משה כתב בהנחה שכיום יש רבים בארץ שנוהגים כך (ובמציאות אין).

מה שאותי הקפיץ, זה שלא שלחת לעיין, או לשאול פוסק. אלא כתבת בלי להתבלבל: "אתה מוזמן להניח", כשהבית יוסף שכל הקהילות בארץ נוהגות כמותו בדבר זה כתב: "מי יערב ליבו, לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתן". (סוף סימן ל"א)

אז נכון, הרמ"א שם מציין שבגלילותיו נוהגים כרא"ש להניח. אז מי שנמצא במקום שנוהגים, יכול לנהוג כך. אבל מי שנמצא במקום שכולם, כולל הנוהגים ברוב הדברים כרמ"א, נוהגים שלא להניח - לכתוב ככה "אתה מוזמן"?! מי ערב ליבך?!
האגרות משה כתב על מי שבארץ ישראל ורוצה להניחארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 14:54
רשאי.

אבל כנראה שזה לא מספיק.
(מה עוד שהוא ציין שכך אביו נוהג, מוזר שצריך להתנגד למנהג אבות)

שוב, ידוע שזו דעת הבית יוסף אבל הוא אשכנזי והרמ"א והמשנה ברורה הורו להניח.

בסך הכל אמרתי שהוא מוזמן כפי שציין האגרות משה, אז ערב ליבי לומר למישהו שהוא יכול לסמוך על האגרות משה (ועל מסורת אבות, ועל פוסקים רבים ובכללם הרמ"א, המהרש"ל, המגן אברהם, הט"ז והמשנה ברורה.)
....ק"ש
האשי ישראל מדבר על תושבי קבע בארץארץ השוקולד
מוזמן להראות לי איפה סייג רק למבקרים, מצורף צילום בזה:





ואיפה הרב פיינשטיין מסייג שמדובר רק על מבקרים?
אם כבר הוא מדבר שיש מלא עולים וממילא המנהג יכול להשתנות.
ואם רצית להימנע מהפינג פונג, יכלת לומר שהמחברארץ השוקולד
אומר לא להניח ואז זה היה נכון. (כי לומר שאין אף פוסק זה שקר או חוסר ידיעה.)
והיה ניתן להסתפק במחלוקת שלחן ערוך וגר"א מול רמ"א ומדנה ברורה ודעביד כמר עבד. (=מי שנוהג בשני הדרכים יש לו על מי לסמוך)
...ק"ש
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 20:32
עניתי על כל טענותיך ןחזרתי בי - לא נכנס לפינג פונג.
ה'בית יצחק' הוא מקור חשוב בפני עצמו.חסדי הים
הסתכלתי בפנים
מעולהארץ השוקולד
אין לי את הבית יצחק אז לא יכלתי לעיין בפנים ואני משתדל לא להביא מקורות שלא עיינתי בהם.
טעיתי לגבי הבאר היטבארץ השוקולד
מחילה, זכרתי לא נכון.
הוא מניח שעכשיו שבאו הרבה מיורופ ויש שמניחים אינוהסטורי
מקום קבוע.

אם אתה מכיר 'הרבה' כאלו - בכבוד. להכרתי, אין קהילות כאלו והייתי בהרבה מקומות. בכל מצב, גם הוא מדבר רק על מי שגדל במקום שנהגו.
אני מכיר הרבה כאלה (שמניחים, אבל בצנעה)ארץ השוקולד
ומכיר הרבה עולים גם שהניחו בטרם העלייה לארץ (ועליהם לכאורה דיבר הרב פיינשטיין)
ובאו זה במובן של עולים, לא מבקריםארץ השוקולד
לא מכיר הרבה שבאו לבקר מאירופה בישראל, כן מכיר שהיו עליות גדולות מאירופה.
רק להעיר לאלו שלא מניחים: החוט המשולש שמצילחסדי הים
מן החטא (מנחות מה ע"ב), טלית יש, סוכה תחת מזוזה, ארבעת המינים תחת התפילין (ארבעה בתים כנגד ארבעת המינים).
יפהק"ש
מכירים אירועים שיש היום בירושלים שמתאימים לזוג?עינב66
או סוכות רבנים שפתוחות לקהל הרחב?
דרגו מהנורא אל הנורא ביותר:אפרת???
1.להגיע לתחנה ולראות שני אוטובוסים עוברים לך בפרצוף.
2. להכין את הקפה והעוגה האהובים עליך ולהיזכר שניה לפני הביס שאתה בשרי.
3. לחטוף באמצע יום ארוך מטר ממעי היונה😅
4. להכנס למקלחת ב2 בלילה ולגלות שגמרו את המים החמים.
5. להסחב יום שלם עם מעיל שדחפו לך כי "קר בחוץ מאוד".
6. להגיע לסוף הספר ולגלות שהעמודים הקריטיים חסרים.
7. לסיים לפרוס סדינים ואז לגלות שהם הפוכים.
8. בונוס לבנות😅: לגלות שיש לך מקק בחדר ואת לבד בבית.

בשביל לדרג ציינו את מילת הנושא. לדוגמא:
מעיל
ספר
אוטובוס
בשרי

אהה וחג שמח
לאחושבת בקופסא

זה היה בתחנה בירושלים של שדרות בר לב זקס. אמצע שום מקום בצהריים עם שמש קופחת ישר לתוך העיניים.

מענה ילדים יהודיים.קולמוס הנפש.
אושפיזא דיוסף (לפי סדר הזוהר):חסדי הים
ההקשר המידי בין יוסף לסוכות, זה "חג האסיף" והתפקיד שההחיטה שימשה בחלום יוסף שמאלמים אלומות ומשתחוים שבישר על העתיד, עד הרעב וחוסר הבר שגורם לשבטים לאסוף את התבואה ממצרים ובתוך כך לפגוש את יוסף ולהשתחוות לו.
בקיצור, כל מכירת יוסף וירידה למצרים נגרם על ידי תבואה.

לכן, בגלל שסוכות הוא זכר ליציאת מצרים כדיוק הב"ח בפסוק וש-ה' סוכך עלינו בענני כבוד או ממש, ה' ציווה שבסוכות נציין את ההודאה על אסיפת התבואה משנה שעברה ובקשה על גשם שתהיה לנו תבואה לאסוף לשנה הבאה, כדי שלא יהיה לנו חוסר כמו בזמן יעקב ובניו שנגרם מה שנגרם.
מענייןנפש חיה.
קצת יותר עומק על יוסף עצמו: אנחנו יודעים שהואחסדי הים
בבחינת-"ויוסף... הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב, ו) וכידוע בזוהר שהוא כנגד מידת היסוד שממשיך שפע מזון ושאר השפע לכל השנה כולה.
וזה בחינת סוכות שהחג שבו נידונים על המים, בא לרצות על מים, ארבעת המינים, ניסוך המים, הקרבנות ותפילת מוריד הגשם ביום שמיני עצרת, כל זה כדי שיהיה גשם ושפע מזון לכל השנה כולה.
ואין מים אלא תורה..אני הנני כאינני

ודלא מוסיף - יסף.

"ישמע חכם ו'יוסף' לקח"חסדי הים
ויוסף לָקָחאני הנני כאינני


אנחנו יודעים שיוסף שמר את בריתו ולא נפל באשתחסדי היםאחרונה
פוטיפר.
שמונת ימי הסוכה הם במקביל לשמונת ימי המילה:
"תן חלק לשבעה וגם לשמונה ר' אליעזר אומר שבעה אלו ז' ימי בראשית שמונה אלו ח' ימי מילה ר' יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג."
(עירובין מ ע"ב)
שניהם הם מעל הטבע כמספר שמונה כפי שהיא המהר"ל. אדם ששומר את בריתו מתעלה מעל הטבע של תאוות לרוחניות. אדם שיוצא מביתו לצל השכינה, מתעלה לרוחניות עליונה.

הסוכה הוא כנגד המשכן והארון שנמצא במשכן זה כנגד התורה שבעל פה שמדברים בסוכה וארונו של יוסף מתהלך עם הארון:
"ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים? - ואומרים להם: המונח בארון זה - קיים מה שכתוב במונח בארון זה." (מכילתא שמות יג יט)
סוכות בתל אביבזה רק אני
מחפש מקום לאכול בתל אביב *עם סוכה*.
אם בשרי צריך שיהיה חלק.
רצוי באיזור עזריאלי.
האם חכמת ההמונים תהיה לי לעזר?
מי ער?אין לי הסבר
כמה אתם מתוכננים לעומת ספונטניים?
עראני הנני כאינני

דרך האמצע.. נראה לי.

ערהכבתחילה
גם וגם

לרוב יותר מתוכננת מאשר ספונטנית
במקרה הצורך- ספונטנית ביותר. בעיקר עם חברות ולא דבר שמצריך ממני להתכונן רגשית או טכנית לפני..
ערחצילים
ספונטני של החיים
אני (ושלושת הגדולים🤦‍♀️)יעל מהדרום
לק"י

יותר מתוכננת.
ערבינייש פתוח
אני פצצת אטום של ספונטניות
האם גם החיים שלכם נראים ככה? - צעירים מעל עשרים
פעם התלבטתי האם לעבור דירה והחלטתי לעבור באותו יום שעברתי. מיד אחרי ההחלטה התחלתי לארוז ואחרי כמה שעות הבית היה ריק וניתקתי את המקרר מחשמל.
תכניות שלי לשבוע זזות מפה לשם בקצב מהיר. פה ושם אני מתכנן ועושה בלי תזוזות, משלים פערים ועובד יותר יעיל ממה שאני עובד בדרך כלל.
ערהאפרת???
אוהבת להיות מתוכננת מראש, אבל גם זורמת בספונטני
ערהמשתדלת לשמוח
ספונטנית ממש
שתיהם, קיצוני בכל פעם..קולמוס הנפש.


חושבת שבעבר הייתי הרבה יותר ספונטנית ממתוכננתריבוזום
אבל מאז שיש ילדים - הרבה הרבה יותר מתוכננת מספונטנית
עם ילדים צריך יותר תכנון מאשר לבד...אין ספקיעל מהדרוםאחרונה
אתחיל לדרוש בענין יעקב האושפיזא של הלילה ואתםחסדי הים
יכולים להוסיף רעיונות.

הפסוק במיכה (ז, כ) כותב: "תתן אמת ליעקב" ולומדים שיעקב מזוהה עם מידת האמת.
ידוע קושית הזוהר איך יעקב מזוהה עם מידת האמת, הרי לכאורה הוא רימה את עשיו ועם לבן היה צריך להתמודד בצורה מתוחכמת שלא מתאימה למשא ומתן הרגילים, אז למה דוקא הוא מזוהה עם מידת האמת.

המדרשים (רבה ויצא ע, ז ועוד) אומרים שניכר ביעקב מידת האמת כשהוא קיים את נדרו בבית אל.
אם אנחנו מתבוננים לעומק, יש מדרגה של לדבר אמת, אבל מדרגה יותר גבוהה זה לקיים אמת של נדר או שבועה, כי כשאתה נודר או נשבע אתה יוצר אידיאל שמתנוסס בקרבה שם ה', ומי שעובר ח"ו ולא מקיים, מחלל את השם (רמב"ם הלכות תשובה וההלכות שבועות).

יש גם עניין של לקיים את הבטחתו ושבועתו של הקב"ה, כי אז מקדשים שמו ששבועתו מתקיימת. יעקב אבינו כשרימה את עשיו והתעסק עם לבן הכל היה בכוונה לקיים את השבועה לאברהם ויצחק ואליו שיתקיים עם ישראל, לכן כל מה שהוא עשה זה לצורך קיום השבועה.
בזה מדוייק הפסוק שהבאנו לעיל במיכה "תתן אמת ליעקב... אשר נשבעת לאבותינו", זאת אומרת בגלל שיעקב פעל לקיים השבועה לקיום עם ישראל, אנחנו מבקשים ש-ה' ימשיך לשמור עלינו.

כידוע מלשון הפסוק וכמה הלכות עיקר הסוכה הוא הסכך, ורק עליו חל שם שמים לפי רוב הראשונים, הדפנות באות לסמוך אותה ולהעמידה. כמו שבשבועה צריך להעמיד על ידי מעשים את השם שמים בשבועה, כך גם על ידי דפנות אנחנו מעמידים את השם שמים שבסכך.
יפהרץ-הולך
חשבתי היום על מה המשמעות של האושפיזין, מה בעצם אנחנו עושים המנהג הזה. והבנתי שאנחנו בעצם מכניסים את האושפיזין אלינו, מכניסים אלינו את ההתנהגות והמידות של האושפיזין האלה.
אז אולי בהתאם למה שכתבת אפשר לקחת מהאושפיזין של יעקב את ההליכה אחר האמת האמיתית, לא להיסחף אחרי דברים צדדיים שלוקחים אותנו לכיוונים אחרים למרות שהם נראים נכונים, ללכת אחרי האמת.
מעניין. אולי ניתן לרמוז שהתנ"ך 'ארח' Guest תמידחסדי הים
חסר, וזה כמו 'ארח' מלשון הנהגה כמו "ארח לצדיק מישרים". זאת אומרת שלומדים מאורחים הנהגות טובות.

אם כי הפשט שאורחים הולכים באורח-בדרך.
..אני הנני כאינני

אממ... חשבתי שאני הורדתי את זה לעולם ביום טוב של החג. אולי. ואולי מישהו קדמון יותר כבר כותב את זה..

בטוח שקדמת אותי כי לי התחדש רק היום חסדי הים
לא מצאתי מקור קדום לזהרץ-הולךאחרונה
אבל זה נראה לי מאוד הגיוני ומסתדר
כמובן ההקשר הפשוט של יעקב אבינו לסוכות הואחסדי הים
שבנה סוכות החזרתו לארץ ישראל.

המדרש מביא הקשר מוקדם יותר:
"מה טבו אהליך. בזכות שישב יעקב בהם, שנאמר 'ויעקב איש תם יושב אוהלים' (בראשית כה, כז), ועל זה זכו ישראל לישב באוהלים במדבר." [מדרש אגדה (בובר) בלק כד]
זאת אומרת שבזכות שיעקב התמיד באהלי תורה, זכו בניו לשבת באהלי סוכה במדבר (לפחות לפי הדעה שהיו סוכות).

צריך לעיין מה הקשר בין התמדת יעקב באהלי תורה לסוכות?
סוכות באה אחרי מתן הלוחות השניים עם תורה שבעל פה ביום כיפור. בכמה ספרים כתוב שסוכות זה שמחת תורה שבעל פה, בניגוד לשבועות שזה תורה שבכתב. מכמה הלכות בגמרא רואים שיש דימוי של הסוכה למשכן. הלוחות שנמצאים במשכן זה התורה שבעל פה שמחדשים בסוכה.
יעקב אבינו מזוהה עם תורה שבעל פה (תנא דבי אליהו אליהו רבה פרק ו):
"שהיה בבית המדרש מקטנותו ועד זקנותו בקי במקרא ובמשנה במדרש ובהלכות ובאגדות, שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים".
לכן בזכותו זכינו לשבת באוהלי הסוכה שבמדבר. זכותו נמשכת עד ימינו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה.

המדרש ילקוט שמעוני ירמיהו רמז שי"ב כותב שהגאולה יהיה בזכות יעקב ששקד באהלי תורה:
 "כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב, לפי שנאמר 'ויעקב איש תם יושב אהלים', א"ל הקב"ה אתה התחלת באהלים חייך כשנשוב אל ירושלים בזכותך אני חוזר, אמר ר' שמואל בר נחמני כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי אברהם ויצחק אין כתיב כאן אלא אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם. וכה"א 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' ".
לעתיד בית המקדש קרוי בעמוס (ט, יא): "ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת", לכן בזכות יעקב שמסמל שקידה בתורה שבעל פה יבנה המקדש.
...(&)

קראתי פעמיים.קולמוס הנפש.אחרונה

לא ברור לי מה זה בדיוק, אבל זה קצת מזעזע.

אפשר הסבר?

האם זה נראה לכם הגיוני?בינייש פתוח

להוקיר את הרבי מלובוויטש על ידי תמונה של ג'ורג' וושינגטון?
הוא מבין את זה מצוין.. כל פתיחת השרשור הייתה ללאקולמוס הנפש.

טעם ממשי, אין סיבה לענות את זה שוב ושוב..

וואו, איזה יופי, כל הכבוד!קולמוס הנפש.

תיעוד מחווארה: ערבים יידו אבנים - היהודים שלפו נשקים | ערוץ 7

 

רק שהמדינה המטומטמת שלנו לא תעשה להם בעיות עכשיו.

נזכרתי בזה פתאום,קולמוס הנפש.

''אתה יכול לספר לי מה שמך, איפה נולדת והיכן אתה גר.

אתה יכול לספר לי על החברים שלך, על המשפחה שלך, ועל חוויות שעברת.

אתה יכול לספר לי את כל תולדות חייך מהזמן שיצאת מבית הרפואה בחיק אמך האוהבת ועד היום.\

אני אדע הכל עליך, אך לעולם לא אכיר אותך.



אבל,

אתה יכול לספר לי על עצמך,

על החלומות שלך, על האכזבות שלך ועל התקוות שלך.

אתה יכול לספר לי מה גורם לך לחייך או גורם לך לדמוע,

אתה יכול לספר מה מתרחש בתוכך בשעה שאתה מגלה משהו חדש,

ואת הסיבה העמוקה להיותך מי שאתה.

אולי אפילו לא אדע את שמך,

אך אכיר אותך טוב יותר מכל אדם אחר''

מי ער?רץ-הולך
מה הדבר שהכי שימח אותכם בשנה האחרונה?
למה אתם ממש מחכים בשנה הקרובה? (לאו דוקא דברים בטוחים)
ערלכאורה
זה שלמדתי שנה ראשונה בישיבה רק מבחירה עצמית ולשמה ולא מתוך מחויבות כלשהי לצבא

חתונה בע"ה (לא בטוח בכלל ולא נראה כרגע בשום צורה לעין אבל זה לא מונע ממני להמשיך לצפות לזה)
ער ב"המבשר שלום
הלימוד בישיבה, היה ממש טוב בחסדי ה'.

שתהיה שנה טובה לעם ישראל ולתורה ונתקדם לכיוון הגאולה השלמה בעז"ה.
אני גם מחכה לשמחת תורה כי זה חג ממש כיפי.
ערekselion

היו הרבה 

 

 

אני מחכה לגשם

וללממש את מה שאני רוצה

ערמבקש אמונה

לא זוכר חצי חיוך

מתוך מה שאתה זוכר?רץ-הולך
שנולדה אחיינית פיצית חדשהמבקש אמונה


איזה יופי מזל טוב!נפש חיה.
כיף, מזל טובארץ השוקולד
ערהשנהב
שראיתי תוצאות מהמאמץ.
לתחילת הלימודים.
ערהאין לי הסבר
לסיים ללמוד ולהתחיל ללמוד מתוך עבודה.
מחכה לעשות משהו ספיציפי שיקרה רק עם סיעתא דישמיא גדולה🙏
ערהמשתדלת לשמוח
להסתכל אחורה ולשמוח ולהיות מסופקת במה שעשיתי

מחכה להתחיל לראות תוצאות ולהרגיש בטוחה בבחירות שלי גם השנה.
איזה כיףארץ השוקולד
אמן
זה ממש יפתיע אתכםבינייש פתוח
אבל הדבר המשמח ביותר מהשנה החולפת הוא שהתחלתי לעבוד בתן ביס
מסקרנות. לא עדיף לך בוולט ? מה ההבדל ?בן מערבא


תן ביס שכר שעתי ובוולט לפי משלוחיםבינייש פתוח
עובד בתן ביס הוא שכיר ובוולט הוא עצמאי.
אפשר להרוויח המון בוולט עם אופנוע בשעות העומס של תל אביב, אבל במצבים אחרים זה לא משתלם במיוחד.
עצמאי משלם מע"מ (במידה ומרוויח הרבה) ובנוסף אמור לשלם כפול ביטוח לאומי ולשכור רואה חשבון.
בשורה התחתונה שליח וולט שמרוויח ברוטו 8 יכניס הביתה 6.5.
ועוד חיסרון הוא שאין ימי חופש וימי מחלה.
זה מאוד משתלם כעבודה שניה או כסטונדט (מה שמעבר לשעות העומס) ודי משתלם גם כעבודה יחידה אבל בתנאי שיש אופנוע ובאיזור של הרבה משלוחים.
מאחר ואני מדווש באופניים רגילים אין לי בכלל מה לחשוב עליהם
אוקיי. תודה על התשובה. תצליח.בן מערבא


אמן. שנזכה כולנובינייש פתוחאחרונה
מי ער?אין לי הסבר
כמה אתם מקיימים את ''ושמחת בחגך'' מ1-10?
אני מרשה למתחכמים לענות תשובות בלי מספר מ1 עד 10.
ער. כמו שכותב הרב קוק שהסוכה נעלמת ומתגלה כךחסדי הים
אצלי השמחה. נקווה לתמידיות.
ערהמשתדלת לשמוחאחרונה
משתדלת כמה שיותר
רציתי לענות..קולמוס הנפש.

אבל עשיתי עכשיו הבדלה על יין חזק, ואני כולי מסו חרר,  אז אולי מחר אי''ה.

 

בכל מקרה, נעניתי למה שכתבת, פתחתי שרשור חדש, ורציתי בנתיים רק לשאול, מה התכוונת בסוגריים האלה - ''

(לגבי נוי כבר מבואר, ולגבי שינה זה מבואר בהערה 13 במאמר של הרבי בעניין..

גם אני קראתי את המאמר )''  

 

לא ה בנתי מה הם אומרות, 

 

@מבקש אמונה

מבקש אמונה

הדברים נאמרו כהסבר למה שאמרתי -

שחב"ד לא טוענים שקישוט סוכה או שינה בסוכה הם דברים לא ראויים בעצם, 

אלא הטענה היא שהם הופכים לכאלה אם העושה אותם הוא בדרגה נמוכה.

 

לגבי נוי ראינו שכך כתוב במאמר שמסביר למה לא מקשטים:

שיש ההבדל בין דורות ראשונים לאחרונים לגבי היחס לקישוט והביטול של הנוי לסוכה עצמה

 

ולגבי שינה בסוכה, במאמר המפורסם על השינה בסוכה מובא בהערה 13 למטה

שדורות ראשונים ישנו כי הם השינה שלהם הייתה עבודת ה' וכו'

תוכל לשלוח פה את התגובה האחרונה ששלחת שם?קולמוס הנפש.

שלא אצטרך לקפוץ לשם כל פעם שארצה להסתכל בה.

..קולמוס הנפש.

זה כן, ההסברים האלה הם בדיוק הגישה הנ''ל.

 

הרי מה שאמרת לא כתוב בחז"ל - רק בחב"ד.

כל הדברים האלה הם מעשים טובים בעצם וחז"ל לא חילקו למי זה ראוי.

חב"ד לא טוענים שחז"ל טעו וכל מי שקישט עד זמנם או ישן עד זמנם בסוכה עשה מעשה לא ראוי

(לגבי נוי כבר מבואר, ולגבי שינה זה מבואר בהערה 13 במאמר של הרבי בעניין..

גם אני קראתי את המאמר )

כנ"ל תפילה בזמנה, חז"ל בפשטות אמרו להתפלל בזמן- ובוודאי שיש מצווה מפורשת לסמוך גאולה לתפילה בנץ.  

 

רק הגישה הנ"ל היא זאת שבאה ואומרת שעדיף לוותר על מעשה טוב כי אם הוא לא מושלם זה יותר רע מטוב.

מבקש אמונה

נתחיל את הדיון מהתגובה הזאת.. 

..קולמוס הנפש.

אני רק לא מבין למה אתה משתמש במילים האלו, כדי לבטא את השאלה שלך? 

- ''רק הגישה הנ"ל היא זאת שבאה ואומרת שעדיף לוותר על מעשה טוב כי אם הוא לא מושלם זה יותר רע מטוב.''

 

כי לפי מה שכתבת לפני, לא נשמע שזו השאלה, 

אלא נשמע, שהשאלה היא, אולי איך חב''ד מחלקת כשחז''ל לא חילקו וכו', ואיך זה מסתדר עם פשט דרישת חז''ל, אבל זה לא נשמע קשור למשפט שבו אתה משתמש לשאלתך.

 

בפרט, שלמשפט הזה עניתי, שהשיטה היא לא ש'אמנם יש פה משהו טוב, אבל נוותר עליו כי הוא לא מושלם', אלא ש[אדגיש שוב, כפי הנראה מהשיחה כרגע]מי שבדרגא נמוכה יותר, במעשהו, אין משהו טוב, אלא להיפך.

 

או שלא הבנתי אותה נכון..

כי חז"ל לא חילקו אלא אמרו שזה טובמבקש אמונה

אז בוודאי שזה מעשה טוב בעצם.

אם בדרגה מסויימת לא היה בזה טוב בכלל אלא להיפך - ממילא זה היה אסור. ובוודאי שחז"ל היו מזהירים אותנו מאיסור...

חז"ל דווקא אמרו "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך וכו'"  

 

(אתה יכול גם לענות על השאלה שכתבת: "איך חב"ד מחלקים כשחז"ל לא חילקו")

בעיקר אני מדבר על הנושא של נוי ולא של שינה בסוכהמבקש אמונהאחרונה

זה קצת יותר מורכב אז נעזוב את זה...

 

וגם של תפילה בזמנה

אגב, כדי לא לבלבל חבדניקים, וביניהם אותי.קולמוס הנפש.

 קוראים לזה שיחה,  לא מאמר..

 

להבדל שבין שיחה למאמר - 

 

מאמר – חב"דפדיה

 

שיחה – חב"דפדיה

 

 

אוקיי. לא ידעתי. סבבה מבקש אמונה


רעיון למשחק נחמדחצילים
מה אומרים על תחרות הסוכה היפה של הפורום?
זורמים על זה או שאתם מפחדים שאני אנצח?
בשמחהארץ השוקולד
זה שאין ברירה לא מוריד מההערכה בנושא.

למשה הייתה ברירה אם להנהיג את עם ישראל ולהוציא את עם ישראל ממצרים?
האם זה לא היה התנהגות מדהימה שזכה למקום של כבוד בהיסטוריה של עמנו?

חוץ מזה שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה.
אוף, לא רציתי להיות פה.קולמוס הנפש.

רציתי להיות שם. 

אני יודע שזה שליחות, וה' שלח אותי לפה, וככה אני באמת אצל הרבי.

 אבל אני לא רוצה  את זה,

אוףף.

רוצה עכשיו לבכות. 

מה אני עושה פה.

...רחל יהודייה בדם
רצית לטוס לתשרי כאילו?
הבנתי..רחל יהודייה בדםאחרונה
איזה יופי.קולמוס הנפש.