פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 155)

 

המידע היחיד שהוא תורם זה על מקורו של הביטוי ״חוזה לך ברח״, וכבר הכרתי את זה. 

אבל כאן מפרשים גם את סינדרלה. זה נשמע די נכון, וממחיש את העובדה שבסוף אין תוחלת לנסיונות של האנשים הקטנים להתמלא מדמיונות והנאות חולפות.

 

זה שהשיר מתאר את החוויה של מישהו שנמצא תחת השפעה של סמים…

כלומר, כן יצא לי לשמוע את הציטוט "חוזה לך ברח, הלילה הוא אפל כל כך" בלי לדעת מה מקורו וללא מנגינה. אבל חוץ מזה לא. אז קודם כל תודה על שיר מעניין.
מה שאני הבנתי / הרגשתי זה לא ממש פרשנות מדויקת, אבל בערך: הגמדים הם "אנשים קטנים", שלא מביטים נכוחה על המציאות, אלא "בורחים ממנה". לאן? לאגדות. לדברים שאין בהם ממש לנסות למלא את עצמם בהם. רק החוזה "מסתכל למציאות בעיניים", אבל הוא לא מתאים לעיר שבה כולם אנשים קטנים שלא מעוניינים להתמודד ברצינות עם החיים. אבל אני לא בטוחה לגבי סינדרלה.
אשמח לשמוע מחשבות נוספות.

לבקר את סבא וסבתא
לתת טרמפים 
לחשוב מחשבה טובה על מישהו מעצבן
לעזור לאנשים בתואר
לעזור לשטוף כלים/לעזור יותר בבית
להיות טוב לאנשים ולהפיץ אור ואהבה
להגיד פרקי תהילים גם על אנשים שלא מכיר
לחייך/לזרוק מילה טובה למישו ברחוב
להאכיל בעלי חיים
להשתדל להשאיר סביבה נקייה

 

ואני צריך גם דוגמאות שיש להם יותר "בשר" 

לתרום טרומבוציטים

לעזור להורים בבית

לבשל לאנשים מבוגרים

להשגיח על ילדים קטנים של מישהו שצריך עזרה

לבקר חולים

להתנדב עם בעלי צרכים מיוחדים

להתנדב בבית אבות

לעשות שיעורי עזר לילד מתקשה בלימודים

לעזור לחקלאי שצריך עזרה בקטיף או משהו

להקשיב למישהו שזקוק לאוזן קשבת

לתת חיבוק

לתת צדקה

לבשל ליולדת

לפרגן ולהחמיא

להכיר תודה

 

על ההשקעה ובאמת דוגמאות מדהימות

 

 

ואגב, מזה טרובוציטים?

טרומבוציטים זה טסיות דם. העתקתי הסבר מהאתר של כללית - 

 

"נוזל הדם כולל כולל מרכיבים שונים: פלסמה, כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וטסיות דם.

טסיות הדם משתתפות בתהליך הקרישה הראשוני, ועוזרות לעצירת דימומים.

תרומת טסיות דם מסייעת לחולים במחלות קשות כמו בסוגי סרטן מסוימים, בעיקר בחולי לוקמיה, בחולים באנמיה אפלסטית ובחולים שעברו השתלת מח עצם מתורם.

עבור האנשים תרומת טסיות דם יכולה להציל חיים."

ארוחת בוקר לאח או אחות, גיהוץ.
לקחת טרמפ.
ביבסיטר , במיוחד ילדים מיוחדים.
זה פשוט תלוי מי האיש ומי הזולת  
 

לכולם כולל כולם 

בכל זמן.

 

 

וגם לאנשים השקופים.

לעזור בבית.

לעזור לארגן דברים בשביל המקום בו אתה נמצא

*לבשל ארוחה ליולדת
*לשלוח פינוקים למשפחה שזקוקה לזה (בן משפחה חולה, אחרי מעבר דירה, אחרי שמחה - כדי להראות שלוקחים חלק בשמחה)
* כשמחכים לאוטובוס, לעזור לאנשים שצריכים להכניס עגלות/ מזוודות לתא המטען
*כשעושים מעשה טוב כלשהו, לעשות את זה בשמחה

להרים פסולת מהרצפה

לוותר על תור או על מקום ישיבה באוטובוס

 

ולתת לו להשתלב. 

לעזור לאישה שמנסה לעלות/ להוריד עגלה במדרגות או באוטובוס

להביא לקבצנים ברחוב משהו אחר, כמו אוכל קטן או מים

להקשיב למישהו באמת, לתת לאדם לגמור את המשפט

במפגש קבוצתי, למזוג מים לכולם, להכין את הכיבוד ולארגן את המקום לפני ואחרי

 

לשמור על ילדים של שכנה שנתקעה
להחזיר ילדים של שכנה מהגן
להקפיץ ללימודים ילדים של משפחה אחרת
להקפיץ טרמפיסט עד הבית במקום להוריד אותו בצומת/בכניסה ליישוב
להקפיץ חבילה מהיישוב למקום אחר
לשלוח חלות/עוגה/סלטים למשפחה שיש להשחמה/ יולדת/מחלה
לשלוח עוגה ופתק לשכנים חדשים
להסביר הוראות כיוון למישהו ברחוב
לעבור מקום באוטובוס כדי לאפשר לזוג לשבת ביחד
לקום באוטובוס למי שצריך
לעזור לאשה עם תינוק להעלות/להוריד עגלה מהתא מטען
להרים כסאות בסיום כינוס ציבורי
לעזור בפינוי וארגון השטח בסיום כינוס או מפגש משפחתי
להציע להביא כיבוד לאירוע גם אם לא ביקשו
לסייע בקניות וארגון לקראת אירוע ציבורי או של המשפחה המורחבת
לארגן שבע ברכות למישהו מהמעגל המורחב
להביא עוגות לקידוש בבית הכנסת
להוריד לגינה פירות או חטיפים בכמות גדולה ולחלק לעוד ילדים

להוריד לגינה פירות או חטיפים בכמות גדולה ולחלק לעוד ילדים

איזה מעשה נבון ישר כוח

לתרום דם
לתרום כליה
לתרום שיער
לחייך למישהו שמגיע הבייתה
לעזור המטלות גם אם לא ביקשו
לעודד
לבקר משפחה/הורים ולעזור להם
לסלק מכשול מהדרך שלא ייתקלו בו

או אחרי 9 חודשים.

אבל בגדול - לחמם (בכושר) טוב את האזור ואז מתיחות לכיוון ההפוך.

לא נראלי שיהיה חכם לנסות שוב כי אז באמת לא אוכל לזוז
כנראה הגזמתי.....
איך אדע מה הנגדי?

צריך לחמם טוב טוב לפני שעושים מתיחות.
למה את מותחת סתם ככה את שרירי הבטן?

פשוט לא עשיתי די הרבה זמן...
וחשבתי שנשארתי כמו פעם
לא חשוב,
תכלס זה המצב...
אני לא מרגישה אותו נמתח וזה בטוח טוב למתוח אותו שוב?

לתת טיפה יותר כך שכואב קצת מהמתיחה ולשחרר. לא לעשות בכח או תנועות חדות

ולנוח, כמה שפחות לאמץ את השריר

ותודהה!

( כנ"ל מקלחת חמה)

דואגים לא לתפוס אותו מראש.

יגיעו ימים טובים מאלה.
תזכור שאתה גיבור

אבל תראה , אני אגיד לך משהו .
הנקודה של יציאה מכל דיכאון, זה להבין שאפשר לצאת ממנו, שזה לא משהו נצחי.

הרי מה הדיכאון בעצם משדר לך? שאין תקווה, שהכל אבוד, זה בעיקר תחושה נוראית כזו בלב.. לא משהו שניתן להסביר למישהו שלא חווה את זה. זה מעגל כזה שמזין את עצמו: אני שונא את עצמי, ואז אני בדיכאון כי אני מוצא בי רק חסרונות, ובגלל שאני בדיכאון הזה, אני יותר שונא את עצמי. הנקודה היא - להעריך את עצמך בתור מי שאתה גם אם הסביבה שלך לא נותנת לך את התחושה הזו. בעיקר לדעת שיש משמעות- אם יש משמעות יש גם רצון לחיות, כי יש יעדים שצריך להגיע אליהם ולכבוש אותם. אני מעריך שדרך חשיבה כזו לא תסייע לך בצורה של ״מעכשיו לעכשיו״ , אבל זו תבנית חשיבה מאוד חשובה שעוזרת לצאת מהמערבולת הזו שנקראת דיכאון. למעשה, צריך לדעת למה אתה מרגיש ככה ולהכיר את המקרה שלך מקרוב, ידיעת הבעיה זה חצי פתרון. מוכן לעזור בפרטי אם אתה מעוניין.

נשמע שעוברת עליך תקופה לא קלה.
נשמע שכדאי לך לפגוש פסיכולוג / פסיכיאטר לטיפול.
אנחנו כאן איתך אם אתה צריך המלצות.

אתה ממש סובל.

 

מצטרפת מאד להמלצה של @חיים של

 

אל תוותר על עצמך.

בע"ה מאחל בהצלחה, שתצא בקרוב מהדבר הזה בכוחות מחודשים!

 

רק אומר שבאמת זו תחושה בלתי מוסברת שה' גלגל אותה. במאמר הדור הרב מדבר על כך שהדכאון מגיע מזה שלא נותנים לנשמה את המזון המיוחד לה. והמזון שהספיק לדור הקודם בכיף, היום הוא לא מספיק, כי היום הנשמות יותר גדולות וצמאות יותר לדבר ה' הגדול שמקיף את כל החיים. זאת אומרת, כשהאדם עכשיו יותר גדול, אז המדרגה העכשווית שלו לא מספקת אותו והוא בדכאון וחולשה מזה. ולכן, הפתרון הוא להבין מה הנשמה שלי רוצה, ולשם לחתור להגיע. זה קשה, מייסר וארוך, אבל זו הדרך היחידה. ואז, האדם יראה שהחושך שהאדם היה בו הוא בעצם היה מקפצה למדרגה החדשה שהוא הגיע אליה.

 

דיברת על שנאה עצמית. נראה לי שכבר קודם לא התמודדת פנים אל פנים מול עצמך, אלא הזנחת את הצד הפנימי והמשכת. אך יש לך תביעה פנימית שקוראת לך לגדול ולעלות מעלה מעבר למה שאתה נמצא, למצוא את היכולות המטורפות שאני יודע שקיימות בך ואתה רק צריך לגלות אותן. לפני התחושה עצמה שחשת, עצם זה שהדחקת את אותה תחושה מעיד על כך שהיה קשה לך להיכנס לבפנים, והעדפת לחיות ברובד הפשוט יותר של החיים, כמו כל אדם רגיל, וזה הגיוני. אך ה' רוצה מאוד שהעולם ייהנה מהאדם הגדול הזה שהוא אתה, ולא מאפשר לך להמשיך בדרך הרגילה שלך. ולכן, אתה צריך למרות הכל לצלול פנימה לבפנים, לגלות מה הנפש הפנימית שלך אומרת לך באמת, ומשם לצעוד הלאה עם תובנות חדשות ודרך חדשה בצורה אמיתית ומדוייקת יותר, שתתן מקום גם לצרכים הפנימיים שתובעים את מקומם.

ביחס לעצם השנאה העצמית. שנאה עצמית, בניגוד למקובל, לא נובעת מחוסר הערכה עצמית. ההיפך, אם אני חושב שאני קטן, אז אני גם לא אצפה מעצמי לכלום, ובעצם אהיה אדיש לעצמי. אך דווקא מתוך זה שהאדם מכיר את עצמו ויודע בגדלותו, במודע או שלא במודע, ורואה את הבפועל, את המציאות המצוייה, הוא מגיע לשנאה עצמית. ורק אם האדם יבין שאותו רצוי, אותם כוחות פנימיים שטמונים באדם לא משתנים גם אחרי המעשים של האדם, ובעצם האדם הוא חביב, ולמרות הריחוק שלו מהאידיאל הוא אהוב ובן למקום, "ישראל שחטא ישראל הוא", וזו אחת ממעלות עם ישראל, שנקראו בנים למקום, "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעיי לו רחם ארחמנו נאום ה'", גם אחרי שעם ישראל עושה שטויות, בסוף אנחנו בנים של ה', וה' מאמין בנו שאנחנו יכולים לתקן ולשוב אליו, כבן שב הביתה, ולהתקרב ולהתעלות במעלות הקודש. לכן, האדם צריך לפתח את האמון שלו בעצמו לשוב בחזרה לנקודת התיקון, וכך הוא יודע שהוא יקר מפנינים, ונשמתו יקרה מאוד בלי קשר לכלום, ומתוך נקודת הטהרה הפנימית הזאת הוא יכול לשוב ולהיטהר גם בפועל ובצדדים היותר גלויים. (וכן ר' אלעזר בן דורדיה שם ראשו בין מעיו, חזר לנקודת ההתחלה שלו בתור תינוק במעי אמו שראשו בין רגליו, וכך יכל לחזור לנקודת טהרתו אע"פ שחטא כ"כ בחייו....).

ולפעמים באמת העיסוק יותר מדי בדברים שליליים גורם לאדם להימחץ ולהתכווץ, ודווקא אם ילמד לשחרר ויראה את הדברים בפרופורציות ובצורה נכונה ויראה את הדברים הטובים שבו ולא יתמקד ברע, וילמד לשים אותו בצד כרגע, ולהתעסק בו רק כשהאדם יכול ובאמת מסוגל, וגם כשהוא מתמודד מולו לא לתת ליצר הרע לנפח את הדברים כמו שאור שבעיסה, זה מה שיתן לאדם כוח להמשיך הלאה בחיים. תזכור, עיקר העבודה של היצר הוא לייאש את האדם ולהכניס אותו לייאוש, זו עיקר עבודתו ולשם הוא חותר, ולכן "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", ועיקר עבודתינו זה לדעת שאנחנו יקרים מפז ומנופת צופים, אין עלינו, ולצאת מהעצבות שהיא סטרא אחרא והקב"ה שונא אותה, ולהתקדם הלאה.

מאחל ממש בהצלחה, ואם צריך אוכל גם לדבר באישי אם תרצה....

כואב לקרוא.

אולי שווה לפנות לפסיכיאטר ולבדוק מה גורם לכך?

יתכן שזה חוסר בברזל, יתכן שיש קושי נפשי בהערכה עצמית ויתכן שיש משהו אחר, שווה לבדוק כדי שתוכל להתמודד בדרך הטובה ביותר.

מעריך את הנסיון להתמודד

אצלי מחסור בברזל גורם לכל מה שתיארת

וואי, אשריך, אבל סתם הצחיק אותי שאחרי שכולם דיברו על דברים נפשיים-פנימיים וכדו', באת וירדת לקרקע בצורה מפתיעה...אשריך

אני מוחה.
מה הקשר לסבך?
יכול להיות שאתה טועה ואז כל מה שכתבתי וודאי רלוונטי...
פשוט כנראה אתה מאוד רציונלי, שחושב קודם כל על הסיבות הטבעיות הרגילות...
אך וודאי שאם זו לא סיבה טבעית, זו סיבה נפשית שצריכה פתרון....
טוב, לא משנה, אין לי כוח, זה ויכוח חסר פואנטה...

זה היה חצי ציני-חצי הומורסטי.

ובכל הנוגע לבריאות הנפש- קודם כל שוללים תסמינים פזיולוגים.
המון מחלות נפש נובעות משינוי כימי במוח. מאניה דיפרסיה למשל.

ולפעמים ההיפך, מחלות פיזיות נגרמות בגלל מצב נפשי, זה לרוב יותר מצוי....

ואם את רוצה לפתח דיון, אז תכתבי טענות/נתונים כדי לסתור את טענתי...או שנישאר בזה ששנינו טוענים משהו ולאף אחד אין סימוכין לדבריו, ואז נעצור את זה פה....

או בפסיכופיזיולוגיה?

כי זה ארוך נורא ומלא מושגים מסובכים.

בכל אופן, לא טענתי שאין מציאות שמצבים פיזיים מושפעים מהנפש,

אבל תמיד תמיד, למצבי נפש יש ביטוי פיזיולוגי. (שלעיתים קרובות מתבטא בחוסרים קונקרטיים למדי)

אולי דווקא מה שמשפיע על החוסרים של הויטמינים בגוף הוא דווקא הדיכאון ולא להפך.. איך אפשר לדעת?

וזה מה שהרפואה היום לאט לאט מדברת, ששורש על הבעיות הגופניות הוא מצד הנפש...ואכמ"ל.

לק"י

זה כנראה היה משהו פיזי ולא דיכאון נפשי.
(ספציפית זה דבר ידוע- אין לי כוחות יותר | ערוץ ７ ).

את האמת שלא, לך יש?

מידיעתי המועטת כך אני חושב, ולא יודע בוודאות שיש החלטה ברורה בדברים האלו, ולכן אני מאמין לרב זצ"ל שטוען שבתוך הנשמה יש כוחות עמוקים שיכולים לרפא את האדם, ושורש כל המחלות זה בגלל הדברים הנפשיים/רוחניים....(עייני אורות התשובה פרק א' פסקה א' כמדומני...).

זה אכן שני תחומים שקשורים זה בזה, ולפעמים זה ההיפך, שהמצב הגופני משפיע על הנפשי, אך הרבה פעמים זה ההיפך, ואם הולכים לשורש, גם מה המצב הגשמי שגרם לדרדור במצב הנפשי התחיל מפגם נפשי מסויים...

מצאתי מקור מפורש מהרב זצ"ל לנושא...אורות התורה פרק י"ג פסקה ח' (הפסקה האחרונה...): "מכשול הדלדול החיצוני, העוני והמחסור, שגם הם הנם תוצאות צרת הגלות והחרבן, שנתך ביותר על אדמת הקודש, - והוא, ב"ה, הולך ופוחת, הולך ואובד את מראהו הממאיר והממרר, - לא יוכל להחשיך על גדל זיו האורה, המתבצבצת ומתפרצת לצאת להראות אות חיים וכח עליון אמנם זאת היא מדת כל נדיבי לבב.". עייני שם בהרחבה בדבריו, דברים נפלאים....ולדעתי היום ממש חסר דמות פסיכולוגית יהודית, שתדבר על פסיכולוגיה יהודית אמיתית ועמוקה, ויישם את הדברים העמוקים של הרב זצ"ל בצורה מקצועית....

ברור שבעומק עומקי העומקים לכל דבר יש שורש רוחני בעולמות העליונים. ובזה יש לי הרבה פחות השגה.

אבל בעולם הזה ובחיי המעשה בפשטות, לגורמים פיזיולוגיים רבים יש השפעה נפשית משמעותית.

(ולשאלתך, כן מבינה בזה משהו)

לא יודע למה אמרת שהוא כללי, הרב כותב במפורש את מה שאמרתי...נכון שלפעמים הרובד הוא עוד יותר עמוק מהנפש אלא הנשמה, ה"על מודע", אך המקור לכל הוא משהו פנימי ולא ההיפך...

ונכון שלפעמים המצב הגופני הלא טוב גורם לדרדור של המצב הנפשי, אך עצם זה שיש מצב גופני לא טוב זה עצמו מתחיל מפגם נפשי, שגורם לפגמים הנפשיים לגדול עוד יותר משום המצב הגשמי...

נו, את יודעת שיש הכרעה ברורה לזה שהמקור לכל החוץ הוא הפנים?

לדעתי זה מוכח מחקרית .. נפש בריאה בגוף בריא

בוודאי שקיים.

אין לי כוחות יותר | ערוץ ７

אם שמת לב, שינית את דבריי מ"יותר מצוי" לכל המקרים...אמנם, לא בכולם זה מופיע ברובד הנפש, ולפעמים זה יותר פנימי...ובאמת אם השאלה מה יותר, האם רובד הנפש משפיע על הגוף, או רובד משפיע על הנפש, מבלי להתייחס לרבדים היותר עמוקים, זה אני לא יודע, כי באמת אני לא בקיא בדברים האלו....

אבל זה שייך לכולם, לאו דווקא לדוסים.

לק"י

(לא זוכרת אם אחד מהם או שניהם) גורמים לתחושות כמו של דיכאון נפשי.
זה לא כמו חוסרים במוח שגורמים לקשיי קשב וריכוז/ מאניה דיפרסיה וכו'. זה חוסר של ויטמינים או מינרלים בגוף.

מכיוון שפסיכיאטר הוא רופא בהגדרה אז הוא יוכל לבדוק את זה אני מניח.

גם בכדורים זה ביחד

הפארק הלאומי ברמת גן.
אתר עיריית רמת גן - עיריית רמת גן - הפארק הלאומי


אתר 7 תחנות בגבול אמת גן / תל אביב.
אתר שבע טחנות גני יהושע פארק הירקון - בשביל המשפחה


יער ראש ציפור בקצה שכונת בבלי בתל אביב. מפגש נחלים, אגם, בעלי כנף ועופות מים, טבע מפתיע בלב העירוני של תל אביב.
יער ראש ציפור - פארק ראש ציפור - Hoshvilim.com - הושבילים


פארק אפק, ראש העין
https://www.parks.org.il/reserve-park/yarkon-3/

רידינג תל אביב- ממש לרדת לחוף איפה שהירקון והים נפגשים

וינגייט- לחנות שם ולטייל ברגל ליד המחלף

ללכת לאורך הירקון, אפשר ללכת איתו עד הוד השרון והדרך יפה.

מה יש שם? להסתובב בתוך היישוב?

יש שם אזור יפה

הטיילת ליד החוף או החוף עצמו בנתניה

אזור מכון וייצמן ברחובות

הצוק שמעל הים בין הרצליה לנתניה (רק מזהירה מצניעות בחופים עצמם)

פארק הירקון לאורכו

עכשיו האוניברסיטה בתל אביב די ריקה ויש שם מלא מקומות שקטים (רק לפעמים יש שערים סגורים בחופש, אז כדאי להכנס מאחד הראשיים)
בדומה לזה- הקמפוס של העברית ברחובות

מוזיאון הארץ בתל אביב

לק"י

דברים טעימים שצריך להביא מהמטבח.

הרגליים.
(אין לי תשובה רצינית, אני צריך לחשוב)

הילדון

בכללי לא מספיקה לרבוץ הרבה בספה..

בד"כ כי צריכים להמשיך בפעילות.

צמא/מחויבויות

שירותים. רק שירותים!

אמא, יש לי פיפי

עד שהם מקימים אותך מהספה

שירותים
אוכל
מעבר למיטה

לא נמצא כמעט על הספה בבית.

אסור בישיבה, לא ממש איסור

או השעון

המוקדם מבינהם

יתרה מכך - נפוץ ומקובל שחברי ועדות קלפי מזוהים עם מפלגה מסויימת, כל אחד ממפלגה אחרת, וכך יש נציגות למגוון מפלגות בקלפי. המטרה היא שהנציגים מפקחים ומשגיחים שלא יהיו הטיות ואי-סדרים לטובת מפלגה מסויימת במעמד פתיחת הקלפי וספירת הקולות.

בכל קלפי יש שלושה סוגים של תפקידים: יו"ר ועדה, חבר ועדה, ומזכיר. היו"ר והחבר מייצגים בהגדרה מפלגות(המפלגות שולחות אותן), והמזכיר אמור להיות ניטראלי.
לגבי המזכיר אני לא יודע אם אסור שיהיה מתפקד או שאסור רק אם הוא פעיל בצורה יותר רשמית.

בכל מקרה, המפלגות לא נלהבות לפרסם את רשימת המתפקדים (כדי שלא יעשו השוואות וייראו שיש מתפקדים כפולים), אז אני לא יודע כמה בודקים את זה בפועל.


ובכל מקרה - אתה יכול לקחת יום חופש

אני לא על הסקאלה. אומרת את האמת, גם אם היא לא יפה, אבל לא באופן חסר טקט.

יותר קרוב לחוסר טאקט.
פעם ראש הישיבה הציע לשיעור שלנו טיול בצפון לבין הזמנים והצעתי לו לעזוב כי אנחנו מחלקה גריאטרית

שלומי מצויין ב"ה! מה איתך?

אין אצלי אמצע, או שאני פוליטקלי קורט (שזה הרוב) או שאני חסרת טקט באופן משווע

סביר.

חשבתי שמאוד פוליטיקלי קורקט, היום התברר שקצת פישלתי עם מישהו חשוב🙈

זו בכלל לא אוותה סקאלה, להיות טאקטי זה מעבר ללומר או לא לומר את הבדיחה הגזענית לכאורה, זה איך אתה אומר את זה.. למה אתה מתכוון.. איך זה מתקבל אצל השומעים..

זה סרטון באנגלית שמסביר מצוין מה ההבדל בין נימוס לפוליטיקלי קורקט. מי שהוא PC חושב ששימוש במילים פוגעניות "יוצר סביבה חברתית שתפגע באופן פיזי באוכלוסיות מיעוט תוך שימוש בדיכוי חברתי מולד של מוסדות הכוח בחברה", ומי שמנומס רוצה שאנשים אחרים ירגישו בנוח.

אחד בעל אידאולוגיית שמאל רדיקאלית, ואחד בן אדם נחמד.

תחדד לנו את הפאנץ?

הבנה הנקרא בסיסית

רק חבל שהן לא עובדות.

 

ברצינות, @תילי חורבות, מה אתה מנסה לומר? שמצאת את המוצר הזה ביותר זול מהרגיל ולכן אתה רוצה לאסוף הזמנות מאנשים? שאתה רוצה למצוא אותו בזול יותר ואז לאסוף הזמנות? סתם הערה כללית על המחיר שאמור להיות למוצר הזה? קשור לעובדה שזה סבון אקולוגי?

לא ראיתי מישהו פה שמבין.

בגלל הביטוי מוחכוורת אני מציע שאולי פשוט תילי רוצה לדעת אם מישהו פה מכיר את המוצר הנ"ל במחיר זול יותר.

ואז הוא הוסיף ושאל איפה הכי משתלם לרכוש נייר מגבת?

צדיק אחד בסדום🤦

(אבל טעית לגבי השני)

אה נו לא נייר מגבת נייר למכונת כביסה

בין המוח הנשי לגברי

אני חושב שהבעיה שלכן היא שאתן מנסות
למצוא עומקים ונסתרות במקום פשוט לקרוא.

זה פשוט עד כדי כך.

וניסיתי לא להסיק מסקנות
ולא להתעמק
ועדיין לא הבנתי

+106.026

עייפה
לא באמת יש. אולי ירוק בגלל החיוּת.

עייפה ממש.

אבל לא באלי לישון לבד, אז נראה מתי נלך לישון..

לוידעת, זה משתנה.

ער

הו, לא רע באופן מוזר. ואת/ה?


ירוק

פשוט תבדוק בכ''א אם זה את/ה
או שתכתוב: ''ומה איתך?''

שמחתי לעזור😌

אני ב''ה מצויין🙏 שרק ימשיך ככה

נערך נערך

שלומי טוב ב"ה. אפילו ממש.

תלוי במה.
בכללי אוהבת ירוק כע זה חי ומרענן
בבגדים שלי - אפור ובורדו
בבגדי ילדות - אדוםםםםם

איזה משמח לשמוע!

רב שקרא לאשה שמתאפרת פרוצה (השתמש במילה יותר גסה), מזה שהמשנה (שבת י, ד) אוסרת בשבת לאשה לכחול את עיניה ולשים צבע על פניה (לפי הסבר הירושלמי ל'פוקסת'), משמע שבחול מותר.
אולי הוא מבין שמותר לה להתאפר רק בפני בעלה.

די טוב, ב"ה

כל הצבעים יפים - כל אחד במקום המתאים לו.

השאלה היא לא מה הכי יפה, אלא מה הכי אהוב.
אני למשל חושבת שורוד זה צבע אחד היפים, אבל הצבע האהוב עליי הוא בכלל כחול עמוק, כי הוא נותן לי תחושה של רוגע וצלילות הדעת...
זה הבדל מהותי בין משהו יפה למשהו שאני אוהב💁

צבע אחד שאני יכולה לומר שאני הכי אוהבת. תלוי בהקשר, בזמן, בסביבה.

זוועה
צריך לקום עוד שניה ל12 שעות עבודה ואני עוד לא במיטה

לא זוכר איזה צבעים יש כרגע

הוא שומר את לא מבינה כמה

שאלה עם תשובה ארוכה מידי

 

כחול על גווניו וירוק

אמ למה? כי הם יפים🤷‍♀️

זה מה שעלה לי לראש כשכתבת את זה.

באלימינציה -  אני שונאת חום וסגול בהיר  - אוהבת את השאר

חסדי ה' מרגיש מצוין.

גמורהה

אמא שלי צוחקת עליי שמאז שאני קטנה אני אוהבת ורוד.. זה עוד לא עבר😅

נראלי לגולן
אבל אם לא בחופש אז בע'ה אחריו

חופש? את מתכוונת חוה"מ סוכות?

וואי שאלה יפה.
אתרא קדישא מירון, ובעז"ה יקרה.

לחרמון

וואי לאי נידח בקצה העולם

אף מקום ספציפי האמת

לחברה שגרה בחו"ל.

למדבר

הייתי רוצה להתחיל בזה שיהיה לי חופש

😔

לא אומר שיש חופש.

חוץ מזה שנמאס כבר מכל המשימות 😖

מפחדת שיהיה תמיד כואב/ תקופה ארוכה שכואב
( בנפש
וגם כאב פיזי יכול להפחיד אותי לפעמים 🤭)

תדעי שאת דווקא משדרת הרבה אומץ וכוחות!

 

יהיה טוב בסוף, נכון?

הלואי בקרוב..


ותודה! (:

יהיה חולה ח"ו

מתפללים

מפחדת ממוות של אנשים קרובים, מזיקנה

ברגעים של פחד אני מחבקת מישהו, מדברת עם ה'. מתמללת את הפחד למילים ומתמודדת איתו

(אני לא בטוחה שאני מצליחה להפריד בין לחץ לפחד)
שינויים
אחריות

נכנסת ללחץ ומשתבללת

פחד מזה שפתאום הכל יהיה יותר מדי בשבילי וכל מה שבניתי יתרסק.

בטח מפחד ברוך ה'..

אני מפחד שלא אצליח להגשים את החלומות שלי..
אני מפחד שיהיו סתירות בין החלומות שלי למציאות שלי..
אני מפחד לא להיות הכי טוב שאני יכול..

ופחדים מהסוג השני:
אני מפחד בעיקר בדמיון, כלומר אם נגיד חלילה יבואו אנשים וירצו לפגוע בי אני לא אפחד בכלל.. לא מפחד מכאב פיזי.
אבל לדמיין דברים שהם מעבר לאנושיות כמו למשל כל מיני דיבורים קבליים וש.דים וכאלה זה קצת קצת מפחיד אותי.

אם אני ברגע של פחד מהסוג הראשון אני בעיקר מתפלל ועובד קשה כדי שלא יהיה לי את הבעיות האלה.
בפחד מהסוג השני אני נותן לעצמי סטירה(בדמיון) ומנער את עצמי והכל בסדר

(חצילים! מה איתך אחי היקר?)
אני מרגיש ממש ההפך מהתגובה! (הסוג השני עכ"פ, הסוג הראשון אני לא "שם", ייאוש עמוק של ויתור) חחח
יש לך פחדים של אדם גדול

"אשרי אדם מפחד תמיד"

עצוב שחוסמים אותי | ערוץ ７
איך הצלחת להגיע לצילום מסך הזה?

אבל בטח זה כי הוא מנהל

גם אם הוא לא מנהל את צמ"ע
יש משתמש שנמחק לאחרונה? | ערוץ ７

בחיים לא ראיתי תגובה מסומנת בירוק...

אולי כי אני מנהל פורום שירים