מי ער?אין לי הסבר
למה אנשים אוהבים לשאול את השאלה למה?
ערהיעל מהדרום
כי אנחנו כבר זקנים מכדי לפתוח שרשורים כאלה

אני ערהפולשת לרגע**

ערהאכמל
ערה בהחלט, הרגע צבטתי את עצמיפונקציה
תכלס מה אכפת לי מי ערהפי
תכלס לא אכפתאין לי הסבראחרונה
זה החג שבו אני מתבאסת שלא נולדתי גבראפרת???
נדירים המקומות בהם יש גם אזור לנשים לרקוד.
מבאס.
חבל שאין מספיק מקום לריקודי נשיםadvfb
כדאי נצטער על היחס של החברה שלנו. זה שלא נולדת גבר זה לא הסיבה לחוסר הזה.
חחekselion
לא תמיד הגברים נהנים
לפעמים תוכניות משתבשות ואז נשארים לרקוד בבית כנסת עם כל הזקנים..
חח לא לקחתי את זה בחשבוןאפרת???
זה היה אמור לקרות ביום כיפור לפי חז"ל, לא יודע למהחסדי הים
באופן עקרוני מסכים איתך שצריכים יותר מקום לריקוד לבנות. אם כי משמע בשמחת בית השואבה שהן הסתכלו, אבל גם כשמסתכלים אפשר לא רק לעמוד במקום אלא לקפוץ ולעשות תנועות של ריקוד.
^^הסוףהָיוֹ הָיָה
חלק גדול מזה הוא שהם רואים את הרבי שלהםחושבת בקופסא
אגב, הייתי בטיש לייב בערב שבת (כחלק ממסע היכרות עם עמ"י מהאולפנא, לא התחסדתי, אפשר להרגע) וראיתי בעיקר שירי שבת שקטים במבטא יידשי כבד בלתי ניתן להבנה. לא המון קפצוצים. בעזרת נשים בכלל לא הייתה תזוזה מהכיסא למרות שהיה מלא מקום.
^^אלפיניסטית
מעניין אותי מה יהיו התגובות לתימהונית שתתחיל לרקוד ולקפצץ לה בעזרת נשים
...ארץ השוקולד

נתחיל בתגובות למי שלא היו עם סינר ומטפחת לבנה שםחושבת בקופסא
עכשיו נבחן את הידע שלכם לנחש על איזו חסידות אני מדברת.
תו"א/ תוא"י?נפש חיה.
לא (אני לא מכירה את הר"ת האלו)חושבת בקופסא
תולדות אהרן/ תולדות אברהם יצחקנפש חיה.
למעט הסימן שלא דיברו ביידיש לא הבאת סימן זיהוי ככעברי אנכי
חח אני לא כזה בקיא בחסידויות
לצערי
זה ממש מגניב התרבות הזאת שלהם
הפוך, אנחנו היינו שונות כי לא דיברנו יידיש בכללחושבת בקופסא
נו אז בכלל. הסימן שהבאת הרבה יותר קטןעברי אנכי
זה קשה מידי לנסות
וואי גם אני הייתי לא מזמן בטישאפרת???
אבל שמה לא קינאתי חח, זה ממש יפה אבל לא הייתי רוצה להיות חלק.
לא נכוןהָיוֹ הָיָה
ב. כי בעצמי ביליתי שם...
ברור שראיית הרב'ה היא דבר גדול עבורם, אבל העוצמות של הריקוד בפרנצ'ס הן אדירות (ואגב, זה קורה לא רק אצל חסידים ולא רק עם ראיית צדיקים... יש עוד סיטואציות)
@אלפיניסטית, ברור שתמהונית שתתחיל לקפצץ אכן תהיה תמהונית, אבל אם יארגנו שורות שורות של ריקוד כמו בפרנצ'ס ברור לי שזה יהיה אדיר
אה, לא הסכמתי על מה שהיא אמרה על הגברים, אלא הנשיםאלפיניסטית
מזל, כבר עלו לי הרהורי כפירה.הָיוֹ הָיָה
חלילה!אלפיניסטית
אני חושבת שאין דבר יותר יפה משירה בטיש, במיוחד בחסידות שלי (אולי אני סתם משוחדת)
יום אחד אני אדע מה היאהָיוֹ הָיָהאחרונה

לא עושים את זה כי זה לא צנוע.עברי אנכי
פעם הייתה סיעתא דשמיא ולא היה שם יצר הרע.
ולכן אומר הריטבא שהשמחה הזאת גדולה יותר משמחת השואבה.
ברור שהיום אם מעמד כזה יהיה, הוא לא יהיה קדוש יותר משמחת בית השואבה. אלא מעמד של פריצות. וד"ל.
תנסה אתהאפרת???
באסהארץ השוקולד
היופי הוא שאת במקום בחיים שאת יכולה לבחור איפה להיות עוד כמה שנים ולבחור איזו סביבה גתית תרצי להיות חלק ממנה

הקבה שלח אותנו לכאן עם תפקידעברי אנכי
אני לא כהן. יש המון מצוות שלא אוכל לעשות אף פעם.
בתור אישה, יש מצוות שרק את יכולה לקיים ואני לא, ומנגד, את פטורה ממ"ע שהזמן גרמן, ויש מצוות שלא שייכות לגבייך.
לכל אחד כאן יש תפקיד אחר, לכל אחד יש מטרה אחרת, וממיילא, גם מצוות אחרות לעשות.
אז נמצאת מולנו מצווה לשמוח בתורה. זה חשוב. אבל אנחנו שמחים בתורה לא (רק) כי זה כיף לנו, אנחנו שמחים בתורה כי זה רצון ה'. זה מה שהוא רוצה שנעשה.
וממילא, אם הוא לא רוצה שנעשה את זה. לא נעשה. נעצור הכל, נחשוב, נגיד לעצמנו "אנחנו באים לעשות רצון בוראנו" ונעשה מה שצריך.
(דוגמא מצוייה לאחרונה, תפילה במניין בתקופת הקורונה. רצון ה' שלא אתפלל במניין. אז אני עוצר הכל, ומתפלל ביחיד לשם שמים. זאת המצווה שלי)
ברור שזה מבאס קצת, ואשרייך על שאיפה ככ גדולה לשמוח עם התורה.
מיותר להגיד שיש הרבה אנשים שרוצים לרקוד ולשמוח במקומות ריקים ופרוצים.
אבל מקווה שזה לפחות מעודד קצת..
ובכל זאת, אפשר לחפש מקומות עם ריקודים לנשים. ואפשר לקבל המון, המון מלהסתכל ולחוות את השמחה העצומה דרך העזרה...
לשנה הבאה בירושלים הבנויה 
צודקאפרת???
אבל זה עדיין יכול לבאס🙊
ברור שזה יכול לבאסעברי אנכי
אבל אני חושב שאם נצליח להסתכל על הכל בצורה של:
זה משמח אותי כי זה רצון ה.
אז גם אם אני הייתי עושה את זה, זה לא היה משמח אותי כי הקב"ה רוצה ממני משהו אחר
(ממקווה שהצלחתי להסביר את עצמי)
זו עבודה רציניתאפרת???
שנזכה
עברי אנכי
זה לא השרשור היחיד שלךהפי
אם זה נובע מתוך צחוק אז סבבה (;
אבל אם את רצינית .. למה לך להיות גבר? להיות אישה זה כיף זה מדהים זה עמוק .
לגבי זה שנשים מתסכלות על גברים רוקדות? וואלה לא הבנתי את זה עד היום .
מוזר
אויי נו ברור שאני צוחקתאפרת???
(:הפי
שאלה מעניינת ממפגש סוכות משפחתיאני הנני כאינני
איך היה נראה עולם שמנוהל על פי שכל בלבד? איך היה נראה עולם שמנוהל על פי רגש בלבד?
(דהיינו שלאנשים היה רק שכל [לא יותר ממה שיש להם עכשיו] או רק רגש [כנ"ל]? - האם העבודה האמונית-רוחנית שלנו היתה שונה?)
אני אמרתי שזה החילוק בין צדיקים גמורים (חכמים לומדים מההסטוריה) לבעלי תשובה (מי שלא למד מההסטוריה).
לדעתי יש כאן טעותאני הנני כאינני
אם יש לך שכל כמו שצריך אתה לא תרצח אף אחד כי אתה מבין את חשיבות האדם, את חשיבות כל אחד במערכת. ואם יש מישהו שלכאורה לא חשוב - לא יהיה אדם כזה, כיוון שע"י שכל ידעו איפה להכניס אותו. וכמובן שהיינו מביאים ילדים, כי היינו מבינים את חשיבות ההתפתחות של האנושות..
דווקא לאultracrepidam
"חשיבות" היא לא מונח לוגי. ולכן אין לה משמעות בעולם השכלי. עולם שכלי בלבד הוא עולם בלי משמעות בעולם הרגשי, הוא מתאר רק מציאות.
כמו שכתבתי בתגובה המקורית שלי, המונחים שכל-רגש ממש לא מוגדרים היטב והחלוקה ביניהם לא ברורה, וכנראה כל אחד רואה בדברים שונים שכל או רגש
לענ"ד אין זה נכוןאני הנני כאינני
ודאי שחשיבות היא מונח לוגי, סדר עדיפויות הוא מונח לוגי.
יתכן שאנו לא מחלקים באופן שווה בים שכללרגש או משתמשים במונחים אחרים. פרט את הבנתך, יותר מאשמח לשמוע...
##ultracrepidam
לוגי = מונחי אמת ושקר. האם רצח הוא שקר? אם הוא קרה הרי שהוא אמת, אם הוא לא קרה הרי שהוא שקר.
האם מותר לרצוח? זאת שאלה ערכית, לא שאלה לוגית. כדי להניח שאסור אתה צריך להניח שיש מישהו שאוסר עליך, וסיבה לציית לו. אם אכן החלטת שאתה מציית (שזאת החלטה רציונלית - לא לוגית, רציונלית - אם הוא מאיים להרוג אותך, למשל), אז המסקנה הלוגית היא שאתה לא רוצח.
אבל גם אם נניח ששכל = החלטות רציונליות, עדיין המניע הוא רגשי. ההחלטה הרציונלית שלי לא להכניס יד לאש נובעת מהרגש של הכאב שארגיש אם אחליט להיפך. כך שבהינטל הרגש, אין סיבה לא להכניס יד לאש. קל וחומר כל פעולה אחרת.
לכן כתבתי שבעולם נטול רגש לחלוטין, אין שום מניע לשום פעולה
(גם דקדוקית, המונח "רגש" הומצא כדי לתרגם את emotion, שהוא לא במקרה קשור לmotion-תנועה או motivation-מוטיבציה, מניע. זאת לא לגמרי המצאה, כבר חז"ל משתמשים במונח "הרגשה" כדי לתאר feeling, שגם הוא מתאר גם רגשות ולא רק תחושות)
לא מסכים.אני הנני כאינני
(מחילה, יתכן שבלבלתי בין המושג לוגיקה לרציונל, להלן ראשית דברי ויקפדיה על "לוגיקה":
לוֹגִיקָה, בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן, היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות. הלוגיקה מנתחת צורה של טענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ומכאן להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה תורה המתארת את אופני החשיבה שהם תקפים באופן אובייקטיבי כביכול ואת אופני ביטוייהם.)
מחילה, אבל יש כאן טעות רבתי - יש רציונל גדול בכך שלא אכניס את היד לאש - שכן אין תועלת (בלשון המעטה) בלהחריב ולסכן את הגוף שלי ולפגוע בו, לא מחמת שזה "לא נעים לי" (גם כן בלשון המעטה יש לציין). המנגנון של ההרגשה והחישה (והתגובה הרגשית שנגררות ממנו) נועד לתועלת מי שלא עוקב ומבין את הרציונל שבסכנת הגוף והחרבתו (לדוגמא תינוקות וילדים קטנים), ינהג ויתנהל בזהירות בעולמו שברא (או גם מי שמבין - שהזהירות תתאפשר בקלות ובמהירות במקרה של סכנה).
חוסר איזון מוחלט..אכמל
רק רגש זה עולם ללא תועלת הכול היה מבוסס על הכאן ועכשיו אין ראיה קדימה (בערך)
אולי פה אתה מתכוון יותר למה מניע כל אחד? ..
בעלי תשובה יפעלו מתוך הנשמה אבל זה לא בהכרח רגשי או שכלי. זה גם וגם
קלultracrepidam
עולם שמנוהל על פי שכל בלבד - היה נראה כמו מכונות עם טעויות. אבל השאלה לא איך זה היה נראה אלא איך זה היה נחווה. ובכן - לא היתה שום חוויה של האירוע כי הוא מנוהל על פי שכל בלבד
עולם שמנוהל על פי רגש בלבד - כנראה היה נראה זוועה, ונחרב תוך יומיים וחצי, כי מספיק שמישהו דרך על מישהו בטעות כדי להחריב לו את הבית (הרי אין שכל שיעצור אותו.... אולי לפני שהוא ישמיד את אחרון שכניו, הוא יעצור בגלל התפרצות רחמים...)
בכל מקרה החלוקה ל"רגש" ו"שכל" היא די חסרת הגיון ובהתנהלות של בני אדם היא גם לא מוגדרת היטב (כל פעולה כוללת רכיבים רגשיים ורכיבים שכליים. יש דומיננטיות אבל אין שכל לבד או רגש לבד)
הניתוח שלירץ-הולך
בעולם רק של שכל לא הייתה אומנות, יצירתיות, כל המושגים של יופי ושמחה, כאב וצער, הכל היה נעלם והיינו נשארים אם תכנון אדיש שלפעמים מוצלח יותר ולפעמים פחות. בנוגע לעבודת ה' זה היה מזכיר עבודת ה' קרה ומחושבת קיום כל פסיק בשולחן ערוך ע"פ הצד הטכני ביותר בלי כל הצדדים של ההתרגשות.
בעולם רק של רגש אז גם היה לא טוב, לא היה משהו שהיה עומד כמו שצריך - על כל רגש שצריך להתחשב בו יש רגש אחר כנגדו, לא היה מי שיעשה שיקול מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. ועבודת ה' אולי הייתה עם הרבה התלהבות ושמחה אבל היה גם בלאגן ולא הייתה קביעות.
סיכום בגדול: חסידות קיצונית מוחלטת מול התנגדות קיצונית מוחלטת.
יפה.אני הנני כאינני
אז כיצד תסביר את עבודתנו להשליט את השכל על הרגש?
ככהרץ-הולךאחרונה
מתחכמתkaparalay
עולם שמנוהל על-ידי רגש בלבד היה מרגיש צורך ביציבות ובשכליות.
ובלי להתחכם-
א. .נראה לי שבשני המקרים האמונה וקיים המצוות היו מאוד חסרים.
מצד אחד, עולם שבו אי אפשר להתענג על ה', לשמוח בקיום מצוות, להיות חסרים את בית המקדש, לחוש ריחוק מה' או קרבה אליו..
ומצד שני, עולם שבו אי אפשר לעבוד על המידות, להתגבר על היצר, לעשות תשובה, ללמוד תורה ועוד..
ב. אני לא בטוחה שהחלוקה נכונה, ובפרט כשעוסקים בעולם אמוני/תורני, שבהם יש המון חפיפה בין השניים.. נראה לי שאפשר לראות את זה בחלק מהדברים שכתבתי בסעיף הקודם, כמו גם מהעובדה שיש מקומות שבהם התורה מצווה עלינו להרגיש..
יש איזושהי חפיפה בין שני המושגים ובין הפעילות שלהם.
ג. לא בטוחה שהבנתי את ההשוואה שלך למשחקים ובכלי תשובה..
אהבתי את ההתחכמות
אני הנני כאינני
לעניין א. - צריך להבין בין הרגשה (או חישה) לרגש. בעולם ללא רגש נוכל להרגיש את נועם ה', להתענג עליו (אלא אם נגדיר שההתענגות הזו מבוצעת ע"י רגש כמו אהבה).
עוד הערה - לדעתך, מה יותר נורא? עולם ללא רגש כמו שפירטת או עולם ללא שכל? (ומה פחות תכלית הבריאה?)
ב. ודאי
ג. משחקים? ובכלי?
צדיקים גמורים הם אנשים שמעולם לא חטאו, מעולם לא נטו אחרי הרגש אלא מראש השליטו את השכל על הרגש ועצרו בו. בעלי תשובה הם אנשים שנסחפו אחר הרגש ועתה שבו והשליטו את השכל על הרגש אולם באופן אחר, שהרי ידוע שסדר העבודה של בעלי התשובה שונה מעבודת הצדיקים.
איך זה הגיוני מבעל תשובה הוא מישהוadvfb
שלא למד מההיסטוריה?
להיפך - צדיק גמור שלא טםע טעם חטא אין לו ללמוד מן הכשלון שלא היה לו
בעל תשובה הוא אדם שההיסטוריה מהדהדת לו ברקע תמיד, "חטאתי לנגדי תמיד".
אם הבנתי נכון את שאלתךאני הנני כאינני
אז עיין בסוף התשובה ל@kaparalay.
כנראה שלא הבנתadvfb
בעלי תשובה הם אנשים שעשו טעויות בהסיטוריה ואתה כתבת שהם לא למדו מההיסטוריה וזה מה שמוזר לי. בטח שהם למדו מההיסטוריה.
כן הבנתיאני הנני כאינני
ודייקתי את הדברים שלי בתגובה לkaparalay
מצטטadvfb
"בעלי תשובה הם אנשים שנסחפו אחר הרגש ועתה שבו והשליטו את השכל על הרגש אולם באופן אחר, שהרי ידוע שסדר העבודה של בעלי התשובה שונה מעבודת הצדיקים." איך זה עונה על מה ששאלתי? הם כן לומדים מההיסטוריה? אתה מדבר על ההסיטוריה הכללית בשעת החטא שהם לא למדו אותה?
יש לכם סיפורים יפים מהחג?בינייש פתוח
אחותי סבלה ממתקפת הקאות לאורך כל החג. ממש לא היה נעים לראות אותה ככה 😥😥
אבל יש גם צד חיובי בסיפור. רק דבר אחד יכול לגרום לאישה כזה דבר. וגם אחד הבנים של האחות סיפר לי על זה...🥲
וכשחזרתי מהתפילה ראיתי שהבן הבכור של האחות (9.5) שמר על אחותו הקטנה (2.5) בזמן התפילה כשאמא שלו לא הרגישה טוב 😍😍
היה לי חג מאד יפהראשיתךאחרונה
זה אחד הסיפורים הכי מזעזעים ששמעתיekselion
ולפעמים נדמה לי שכל הסיפורים האלו קוראים דווקא לנשמות הכי גבוהות..
=
אשמח לסיכום בכתבראשיתך
אוקי:ekselion
צה"ל הרס לו את החיים ולא משלם לו שקל.
(ניצלו"ש)עשב לימון
זה נראה ונשמע ונקרא שצה"ל הורס להרבה אנשים את החיים בלי לשים לב
ולאחרים רק משנה אותם
והמיעוט נשארים אותו דבר
(מכסה את הראש ובורח) (אבל באמת, מה אתה/ אתם חושבים על זה?)
באמתekselion
צה"ל זה גוף שהוא ברובו חיובי
אבל לפעמים הרשלנות שם מרחיקה לכת..
עד כדי אבדן חיים (התאבדויות)
וזה בר שינוי.
גוועלד!נפש חיה.
מלאך ממש כמה עומק בכתיבה שלו ובהבעההפי
אף פעם לא ראיתי בחור כזה מתוק וחכם
יש לו את התווי פנים שלekselion אחרונה
הרב זמיר כהן
יש אנשים שהאור של הנשמה שלהם פשוט נסוכה להם על הפנים..
אנשים שפנו למטפל/יועץ/פסיכולוג.דג כחול
1. אם הוא גבר או אשה? (פה עדיף שבנים יענו כי מניח שאצל בנות זה שונה קצת..)
2. אם הוא חילוני? (אשמח שגם בנות יענו..)
תלוי באיזה ענייןנפש חיה.
ב. לא הייתי פונה למטפל חילוני.
יש צד שמאוד נח אדם שמבין לגמרי את עולמך ואתה יכולחסדי היםאחרונה
מצד שני, יש יתרון לראייה המיוחדת של האשה את הנפש.
חילוני גם יכול לבוא ממקום יותר פשוט של הסתכלות ישירה על הנפש בלי המורכבויות הדתיות ויש יתרון בזה. כמובן זה חייב להיות אחד שפתוח לשמוע ולהיכנס לעולמך ומתעניין בזה.
(כותב מניסיון ויש לי את שניהם גבר דתי ואשה חילוניה)
השבת (זך תשרי) ימלאו 7 שנים לפטירת הרב יורם זצ"לעברי אנכי
גם אז זה היה בשבת פרשת בראשית.
הנה משהו קטן, שהם העלו לקרא ההילולא הקודמת. ממש סיפור שמשקף את אורח החיים של הרב. הרבצת תורה בכל מקום, גם לאנשים פשוטים גם לתלמידי חכמים, אהבת ישראל קירוב לבבות. ועבודת ה בלי פניות. רק למען שמו.
סיפור מדהיםultracrepidam
מקסים! תודה רבה רבה.נפש חיה.אחרונה
וואי איזה חמוד..קולמוס הנפש.
קורא עכשיו את הפרק של פדהאל
למעוניינים - https://www.sifreiorhachaim.co.il/wp-content/uploads/2022/09/2570683.pdf [אם לא נפתח, תעדכנו אותי, אשלח קישור אחר]
אהבתי מאד את המשפט הזה ואת האפשרויות לקרוא אותו. . חזק ביותר
''צוואתי לכולם הבית לאדריעם השדה לאחיעם החמור לרב תודותי!''
קראתי, נראה מענייןעשב לימון
וואוו. תודה! הלוואי שאזכה פעם לקרא את הספר הזהנפש חיה.
מהללאל ואיסתרק קראתי מזמן וכבר בקושי זוכרת את העלילה...
תקראו את הספר יש לי כל כך הרבה מה להגיד עליופונקציהאחרונה
וזהו, לא בא לי לספיילר
היייו0י
בסוכות יצא לי לשמוע ברדיו שיר שחלק ממנו היה 'כי בסוכות(-מלעיל) הושבתי את בני ישראל',
שיר בהגייה ליטאית. היה נשמע כמו נפתלי קמפה, אבל לא מצאתי שיר שלו שדומה לזה.
כל סוכות זמזמתי את זה ולא מצאתי את השיר..
עזרה?
"טוב להודות לה'"יעל מהדרום
1. ב"ה מבצע הברית עבר בשלום.
2. החגים והשבת היו נחמדים.
שתהיה לנו חזרה לשגרה נעימה!
טוב להודות לה'ארץ השוקולדאחרונה
כל החג היה נחמד.
מי ער?(אהבת עולם)
ער. על אלישבע. דף מקורות (בלי הסברים):חסדי הים
1."ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר". (שמות ו, כג)
2."כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק ונרמז שנעשה בה נס כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה אחות הנשיא הגדול... ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם". (רמב"ן) "מפני כבוד הכהונה להודיע שהיו בניו מצד האב ומצד האם זרע ברך ה' " (אברבנאל)
3."אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה שנאמר' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון' ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא מה תלמוד לומר אחות נחשון מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה תנא רוב בנים דומין לאחי האם". (תלמוד בבלי בבא בתרא קי ע"א)
"אם כן בתולה מעמיו רמז על אלישבע בת עמינדב, שנדבו לבו לקדש שם שמים, זו ראויה לו ולא מאותם שעבדו את העגל ואמרו אלה אלהיך ישראל, את אלה לא יקח, אלא אחותו של נחשון". (שפתי כהן ויקרא פרשת אמור)
4."למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" (שמות א, טו) "כלה וחמותה יוכבד ואלישבע... שהיתה פועה (ומוציאה את הולד)." רש"'י : שהיתה פועה לולד - משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו". המשך הגמרא: " ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים" (שמות א, כא)... "בתי כהונה". (תלמוד בבלי סוטה יא ע"ב)
5."יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט, ח) משבט יהודה יצאה אלישבע אם הכהונה שנ' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב וגו'." (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויחי צז)
6."חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל יבמה מלך אישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה ואחיה נשיא שבט ואבילה על שני בניה" (זבחים קב ע"א). "ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב" (קהלת רבה פרשה ב)
7."ויהי ביתך כבית פרץ (רות ד, יב). לא נאמרו דברים הללו אלא כנגד אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, בעלה ובניה כהנים גדולים, יבמה מלך, ואחיה נשיא." (מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה ד)
"עוז והדר לבושה" (מדרש משלי (בובר) פרשה לא)
"ראויה היתה אלישבע לאהרן מיומא דאתברי עלמא... הכא לרחמי... הכא באהרן לשלמא לחדווה לנהירו דאנפין לאתברכא, ועל דא אתקרי... הכא אלישבע, אלישבע דאתחברא בחסד... ויקח אהרן את אלישבע לבסמא לה למחדי לה לחברא לה במלכא בזווגא שלים לאשתכחא ברכאן לעלמין כולהו על ידא דאהרן" (זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני)
8."אלישבע, עם כל שלוותה, סוף סוף דרך נשים לה וקיבלה התפעלות, ובה נאמר שנהפכה השמחה לאבל." (בינה לעיתים דרוש יז)
9."אמרו במדרש ליזהר איניש מעינא בישא, דהא אלישבע בת עמינדב ראתה ביום אחד בעלה כהן גדול, אחי בעלה מלך, אחיה ראש הנשיאים, שני בניה סגני כהונה, והיו אומרים הנשים ראיתם בת עמינדב, ונכנסה בהן עין הרע ונתערבה שמחת אותו היום הנכבד." (דרשות ר"י אבן שועיב ויהי ביום השמיני)
"אבל לפי מה שכתבנו שאהרן הוא בסוד אדם הראשון, לפי הנראה גם אלישבע בסוד חוה, וחוה חטאה בראיית העין, 'ותרא [האשה] כי טוב העץ למאכל' (בראשית ג, ו), ומחמת זה התאוה לכבוד, ומזה נמשך הקליפה שהנשים שחצניות (ירושלמי שבת פ"ו ה"א). זהו שאמר ראתה אלישבע, כלומר, אהרן לא ראה, עשה עצמו כאילו לא ראה, כי לא התעורר את עצמו להכבוד, אמנם אלישבע ראתה {הכבוד} מה היה הסוף, שמתו שני בניה כמו שהיה הסוף של חוה. (של"ה פרשת ויקרא תורה אור יט)
10."בת עמינדב אלישבע כבוּדה, את בעלה ראתה עובד עבודה. נחשון אחיה, נשיא שבט יהודה. וסגני כהונה ממעיה ילדה. משה מלך ובן בנה משוח הוא. נשים יקרות לה ולהם בכֶינה. יכולה היתה לבוא בטענה, אהה, ה', איך מזלי נשתנה. כל העם שמחים ואני אוֹנֵנָה. למי עוללת כה מי הוא זה איזה הו. אשת חיל פיה בחכמה פתחה, והיא מרת נפש ותשפך שיחה ודברים כלפי מעלה לא הטיחה, לא נצרכה אלא קבלה בשמחה. הטוב בעיניו יעשה הוא." (פיוט "עת נחלי דמעה מעיני יורדים" מאת רבי דוד בן חסין בן המאה ה-18)
11."ישמח עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לע"ל אלישבע בת עמינדב לא שמחה בעולם שראתה ה' כתרים ביום אחד יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה ב' סגני כהונה פנחס בן בנה משוח מלחמה כיון שנכנסו בניה להקריב ונשרפו נהפכה שמחתה לאבל". (ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כ)
12.קמחית היא אלישבע בת עמינדב אשת אהרן, כל קמחייא קמח וקמח דקמחית סלת, ראתה שבע בנים כהנים גדולים... וגם אלישבע ראתה שבע שמחות". )גלגולי נשמות רבי מנחם עזריה מפאנו)
13."ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" (יומא מז ע"א) "אמרו: שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולם שמשו בכהונה גדולה. שלחו אחריה, אמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להם: מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי ואִמרת חלוקי. אמרו: כל קמחייא [כל הקמחים] קמח, וקמח דקמחית סולת! וקרון עלה [וקראו עליה]: 'כל כבודה בת מלך פנימה'.” (ויקרא רבה פרשת אחרי מות כ יא)
תודה!;נפש חיה.
מקורות מרתקים, שכוייחארץ השוקולד
או שמכיוון שהוא עשה זאת כדי לנסות להמעיט בבעיות של העם מעלה עליו הכתוב שזה פחות חמור?
10 היה נוסח שהפתיע אותי לפיוט, היה נשמע יותר מתאים להיכתב בימינו לפי הניסוח.
ראוי להזכיר ביחס ל13 שחז"ל העירו על דבריה של קמחית שהיא טועה.
"תנו רבנן (=שנו רבותינו) שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו" (תלמוד בבלי מסכת יומא דף מז עמוד א)
(התרגום עם סימן השווה שלי, הסיפור עצמו הובא בעברית בגמרא)
השאלה על אהרן טובה אבל הוא התכוון לשם שמיםחסדי הים
קמחית לא טעתה. אלא לא הדרכה לרבים לפי פשט הגמרא ולפי הזוהר משמע שכן וכבר דנו אחרונים ליישב את הדבר.
אעתיק את לשונו של המשנה ברורה (או"ח עה, יד):
"ובזוהר פרשה נשא החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה דגרמא מסכנותא לביתא וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא וסטרא אחרא לשרות בביתא וכ"ש אם הולכות בשוקא כך ע"כ בעאי איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאה ואי עבדית כן מה כתיב בניך כשתילי זיתים מה זית וכו' בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין עכ"ל בקיצור וכתב המ"א דראוי לנהוג כהזוהר וביומא איתא במעשה דקמחית בזכות הצניעות היתירה שהיתה בה שלא ראו קורות ביתה אמרי חלוקה יצאו ממנה כהנים גדולים:"
זה מקורות שחברתי לשיעור של אמא שלי ועם כל ההסברים זה יהיה עוד יותר מרתק בעז"ה.
תודה על התשובהארץ השוקולד
לגבי הזוהר, אכן נראה שהזוהר תומך בדרכה של קמחית.
כל הכבוד, אשמח לקרוא את ההסברים אן תרצה לשתף
כי אני מבין את זה כמו ברכות לה ע"ב:חסדי הים
וגם שםארץ השוקולד
רבי ישמעאל טען טענה על סמך הפסוקים, רשב"י חלק עליו כי הוא סבר שמציאותית דעת רבי ישמעאל לא עובדת ולכן כשהגמרא אומרת שדעת רבי ישמעאל עבדה במציאות ודעת רשב"י לא עבדה במציאות היא דוחה את דעת רשב"י לגמרי.
מעטים יכולים לעשות כרשב"י בוודאי הוא עצמוחסדי הים
מהרש"א ח"א:
"הרבה עשו כר"י כו'. נראה לפרש דודאי יש צדיקים גמורים דמקוים בהו שמלאכת עצמן נעשית ע"י אחרים אלא דמעטים המה כדאמר רשב"י גופיה בפ' לולב וערבה (סוכה מה ע"ב) ראיתי בני עלייה והם מועטים אם אלף כו' אם שנים הם אני ובני וכיון דמועטין הם כ"כ אין לכל אדם לסמוך על זה לומר שאיני עושה מלאכה כלל לפי שמלאכתי נעשית ע"י אחרים שצדיק גמור אני דשמא הוא טועה ואינו צדיק גמור וז"ש הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן דרוב עולם אינן צדיקים גמורים והרבה עשו כרשב"י ולא כו' לפי שרובם אינן צדיקים גמורים כרשב"י וכמו ששנינו יפה ת"ת עם ד"א כו' וכל תורה שאין עמה מלאכה כו' אבל לעתיד שנאמר ועמך כולם צדיקים וגו' יקוים בנו ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו':"
הראית שדבריך מסתמכים על דעת המהרש"אארץ השוקולד
אבל הטור, הבית יוסף, הרמ"א והב"ח הבינו אחרת את המסקנה וחלקו על המהרש"א.
(יעויין בטור אורח חיים סימן קנו)
ולגבי קמחית, אין ראיה לדבריך, אלא אתה ממשיך את דעת המהרש"א לכאן שזה יתכן אבל לא מחויב.
הפוסקים האלו גם דיברו על הרוב. ביאור הלכה:חסדי הים
הב"ח במפורש לא דיבר רק על הרוב:ארץ השוקולד
המשנה ברורה סובר כדעת הספרים,
אגב, אתה יודע מי הם?
אבל ברור שזה לא מוסכם, למשל אצל הב"ח.
על האחרים אפשר לדון אם הם סוברים כדעת הב"ח או המשנה ברורה.
קודם כל, יש סיכוי לפי הב"ח שיש כת שלישיתחסדי הים
אני לא בטוח, אולי הבנתך צודקת.
על כל פנים, גם לפי הבנתך בב"ח, יש סיכוי שהוא מודה שפעם היו כאלה במדרגת רשב"י ונתמעטו הדורות.
בנוסף, פוק חזי מה יש בעולם. היו הרבה צדיקים ותלמידי חכמים שהקדישו את את נפשם רק לתורה בלי לקבל שכר. מזמן התנאים כמו רשב"י, עד הגר"א, עד ר' חיים קנייבסקי. הם חיו ממלגות שהביאו להם ואפילו לא ממכירת ספרם (גם אם ר' חיים חיבר ספרים הוא בקושי התפרנס מזה וקיבל מלגה מהכולל).
לגבי הספרים, כמו שהבאתי זה המהרש"א, אבל גם ראיתי את זה בעוד המון ספרים, בעיקר ספרי מוסר, ואם תרצה אנסה להביא קצת.
אני לא אוהב ספקולציות על דברים שלא נאמרוארץ השוקולד
אין חולק היסטורית שהיו כאלה, השאלה אם היו כאלה בגלל אידיאל או כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך"? (כדעת הכסף משנה)
וממילא, זה לא סותר שהמסקנה היא שדעת רבי ישמעאל נפסקה לכולם (כולל יחידי סגולה)
אכן, צודק לגבי המהרש"א, שכחתי. אם יהיה לך זמן יהיה מעניין ומחכים לקרוא, אבל אין חובה

הרמב"ם הוא לא חזות הכל. הרבה ראשוניםחסדי הים
"ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי. ואפילו יש לו, אם הוא שכר בטילה דמוכח, שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו, מסתברא דחשיב מוכח." (תוספות בכורות כט ע"א ד"ה 'מה')
למשל הרשב"ץ ממש כותב הפוך מהרמב"ם (שו"ת קמב, קמז, קמח ובפירושו לאבות ד, ה):
"חובה על כל ישראל לפרנס דרך כבוד לחכמיהם ולדייניהם שתורתם אומנותם, כדי שלא יצטרכו להתבטל ממלאכת שמים בשביל מלאכתם, וכדי שלא יזדלזלו בפני עמי הארץ מפני עניים, ושינהגו בהם כבוד."
"ואפשר לומר שהחכמים הממונים פרנסים על הצבור, אפילו אפשר להם לעשות מלאכה, אין להם לעסוק במלאכה בדורות הללו שנתמעטו בני עלייה, ואותם מועטים אם יעסקו במלאכה בפני ע"ה יזדלזלו בפניהם".
"אבל אם אתה רואה שהחכם יזדלזל בפני עם הארץ מפני מלאכתו כי יחשבו כמוהו כמוהם ולא יהיו דבריו נשמעים, מדרכי החסידות הוא שיקבע כל עתים שאפשר לו לתורה ויתפרנס מהם דרך כבודו וכבוד תורה, ואין בדבר משום חשש בעולם"
מה גם שכאשר נותנים לאדם באהבה וחיבה את הכסף כתמיכה קבועה וכשותפות והוא לא דורש, כמו שאפשר לפרש את בחז"ל לגבי יששכר וזבולון ושמעון ועזריה, גם לרמב"ם זה יותר קל במקרה הזה, כי בעיקר בפירוש המשנה באבות הוא מדבר על לבקש מהחברה ולדרוש.
נכון שמוכח ממנו שגם במקרה זה אין דעתו נוחה מזה כמו שהוא אומר שאלישע לא קיבל מעות, וכנראה האשה השונמית הייתה נותנת ברצון, אבל זה קל יותר בעיניו ואין בזה חילול השם.
ב"כסף משנה' הוא מאריך לדון ברמב"ם ולקראת הסוף הוא אומר: "קי"ל כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר:" זאת אומרת שהוא אומר "עת לעשות" לשיטת הרמב"ם אבל הוא חושב כמנהג.
כן מה'בית יוסף' משמע:
"ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאם לא כן כבר היתה התורה בטילה חס ושלום ועל ידי ההספקות יכולים לעסוק בתורה ויגדיל תורה ויאדיר. וכבר כתב והאריך הה"ר שמעון בר צמח בתשובותיו לחלוק על הרמב"ם ולסתור כל דבריו ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהצבור והביא כמה ראיות מהתלמוד והמדרשות. ומכל מקום מי שאפשר לו להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ודאי מדת חסידות הוא ומתת אלהים הוא אבל אין זו מדת כל אדם שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס ממעשה ידיו:"
גם דעת הב"ח שרצית להגיד בדעתו אחרת ביו"ד כותב רמ"ו כותב:
"ע"כ באתי להעיר אזן בלמודים מכמה מאמרים שניתן רשות לראש ישיבה ליהנות ולהתפרנס ע"י המתנות ומותר לו לקבל עד שיתעשר... שמעינן דמעולם היו ת"ח מקבלים סיפוקם מן הנדבות ומראשי ישיבות מיהו ודאי יותר מכדי סיפוקם ודאי אסור לתלמידים... עד שיתעשר אלא לראש ישיבה שהוא כמו מלך וכהן גדול" (עיין בכל דבריו ורק הבאתי את המסקנה)
הרבה יחידים צדיקים במשך הדורות, לא היו עושים משהו כבדיעבד כ"עת לעשות ל-ה' ", אלא מלכתחילה כי הם סברו אחרת מהרמב"ם לגמרי כתוספות ותשב"ץ או שסברו דרך תמיכה של אהבה שרי.
גם אעתיק לך כאן את דברי ה'אגרות משה' (יו"ד ב, קטז):
"אלו המתחסדים מצד שיטת הרמב"ם הוא בעצת היצה"ר כדי שיפסיק מללמוד ויעסוק במלאכה ובמסחר וכדומה, עד שלבסוף הם שוכחים אף המקצת שכבר למדו ואינו מניחם אף לקבוע זמן קצר לת"ת, כי אם הראשונים כמלאכים אמרו שא"א לעסוק בתורה ולהחכים בה כשיעשה מלאכה להתפרנס ממעשה ידיו, כ"ש בדורנו דור יתמא דיתמי וגם אין לנו הנשים צדקניות שירצו לסבול עוני ודחקות כבדורותם, שודאי א"א לשום אדם להתגאות ולומר שהוא יכול לעשות מלאכה ולהחכים בתורה. לכן לא יעלה על מחשבתך עצת היצר הרע שיש בקבלת פרס דלומדים בכוללים ופרס דרבנים ומלמדים וראשי ישיבה איזה חטא וחסרון מדת חסידות, שהוא רק להסית לפרוש מן התורה. ומי יתן והיו נמצאים אנשים מתנדבים לפרנס הרבה ת"ח, היו מתרבים בני תורה גדולי ישראל ובעלי הוראה כרצון השי"ת שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה."
הזכרתי את הרמב"ם בכלל?ארץ השוקולד
בוא נדון במקורות שאתה הבאת:
תוספות - יש הצדקה עקיפה לשכר, כי מדובר בשכר בטלה.
הם מתייחסים לשאלה אם מותר לקבל כסף על לימוד, אבל לא על זה המחלוקת בין רבי ישמעאל לרשב"י, הם נחלקו מה האידיאל ותוספות כאן לא התייחסו.
הרשב"ץ - היתר מסיבה אחרת, אבל לא קשור למחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל.
הבית יוסף - מוכח ממנו כדבריי ביחס למחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל ואצטט מתוך מה שהבאת:
1. מתוך הציטוט מהכסף משנה:
"וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר:"
2. סוף הציטוט מהבית יוסף:
"ומכל מקום מי שאפשר לו להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ודאי מדת חסידות הוא ומתת אלהים הוא אבל אין זו מדת כל אדם שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס ממעשה ידיו:"
הב"ח - אותה תשובה ביחס לתוספות ולרשב"ץ.
האגרות משה - מוכח שהוא מתיר בגלל שעת הדחק מתוך הדברים שציטטת: "כ"ש בדורנו דור יתמא דיתמי...".
המורם מכל האמור, צריך לחלק בין שתי סוגיות:
א. מחלוקת רבי ישמעאל ורשב"י שבה עסקנו מקודם:
מה האידיאל:
לימוד תורה יחד עם עבודה או רק לימוד תורה?
מסקנת הגמרא היא שדעת רבי ישמעאל נפסקה.
הדיון בינינו האם זה הוראה לכלל וגם ליחידי סגולה או לא?
ממרן בכסף משנה ובבית יוסף שהבאת ומהב"ח שאני הבאתי מפורש שהם סברו שזה נכון ליחידי סגולה. (כפי שאני מבין בגמרא)
(אוסיף את הרמ"א שאף הוא כותב דברים מפורשים על האידיאל:
"ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה -- מדת חסידות הוא ומתת אלהים היא אך אין זה מדת כל אדם." (הגהותיו לשלחן ערוך בטור יורה דעה בסימן רמו סעיף כא)
המהרש"א והמשנה ברורה בביאור הלכה סוברים שההוראה הזו בגמרא לא כוללת יחידי סגולה. (כפי שאתה מבין בסוגיא)
ב. האם מותר לאדם רק לשבת וללמוד ולהתפרנס מאחרים:
הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י), הטור (יורה דעה סימן רמו), הרמ"א (יורה דעה סימן רמו סעיף כא) - לא.
תוספות, רשב"צ, מרן, הב"ח, אגרות משה - כן. (מיקומים שאתה הבאת לעיל)
ולכן, רוב המקורות שהבאת מתייחסים למחלוקת השניה אבל זה לא מוכיח איך הם הבינו את הגמרא בשאלה הראשונה.
ביחס לטענת גדולי ישראל שלאורך הדורות לא נהגו כ"עת לעשות לה'", זו אינה ראיה מכיוון שמציאותית, רוב התקופות היו קשות בין ימי חז"ל לימינו וממילא סביר מאוד להניח שמדובר בשעת הדחק. (היה קשה להתפרנס)
אני מסכים עם החילוק של שני הדיוניםחסדי הים
דרך אגב הרמ"א מביא היתרים אז לא יודע מאיפה לך שהמסקנה שלו כרמב"ם וכטור.
לגבי המהרש"א הוא גם מובא במחצית השקל על או"ח קנו.
עכשיו לעצם הענין אני שוב חוזר שגם מה שהבאת מהפוסקים לכתחילה לעסוק במלאכה, זה ההוראה לכמעט כל התלמידים חכמים, עדיין יש תלמידי חכמים מיוחדים שהם כמו רשב"י. זה בכלל לא תלוי במי תלמיד חכם יותר גדול, אלא שיהיה לצדיק הת"ח ביטחון עילאי שקשה להשיג וכדברי לשונו הזהב של דודי זקני המקנה בקידושין פב.:
"כי הדבר ברור אם לבו נכון ובטוח בה' באמונה שלימה כי אין מחסור ליראיו ע"ז נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו כיון שליבו בטוח בה' בוודאי יהי ה' מבטחו. ואמר עוד צדיק באמונתו יחיה ויזמין לו ה' פרנסה כאוכלי מן כענין יששכר וזבולון וכיוצא בהם אך מי שאין מבטחם חזק ולבם מסתפק איפה הם רועים באמת אין להם לסמוך על הנס ויעשו תורתם קבע ומלאכתם עראי ויהי ברכת ה' במעשם כדברי ר"מ לעיל וע"ז אמרו הרבה עשו כרשב"י ולא הועילו כי לא הי' בטחונם חזק אלא שרצו לעשות כרשב"י לכך לא הועילו... כי כפי ערך חוזק האמונה כן יהיה מבטחו, ובחדושי תורה הארכנו בזה וק"ל."
(עיין בספר חסידים תתקנב שגם הביא ענין הביטחון בענין זה)
תהיה בטוח לגמרי שמהרש"א, המחצית השקל, המקנה, והביאור הלכה, הכירו את דברי הפוסקים ולא היו מעיזים לחלוק עליהם, אבל יש מקרים בודדים מאוד של יוצאים מן הכלל שההלכה אחרת.
ארץ השוקולדאחרונה
לגבי הרמ"א, הוא מביא את ההיתרים בשם יש אומרים ומסכם להתיר למי שמלמד לקבל פרנסה.
ביחס למקורות הנוספים במחצית השקל, המקנה וספר חסידים - שכוייח.
הטענה שלך שהם לא היו מעזים לחלוק היא תמוהה, וכי לא מצינו מקומות בהם המשנה ברורה חלק על מרן ועל הב"ח? ואני מניח שגם האחרים חלקו אם כי פחות בקי בדבריהם.
מחלוקות היו פעמים רבות ומפורש ראינו דעות הפוכות בנושא הזה וממילא ברור שיש מחלוקת.
אתה הבאת דברים מפורשים של מרן, אני הבאתי דברים מפורשים מהב"ח והרמ"א שהם הפוכים למשנה ברורה, המהרש"א, המקנה, מחצית השקל וספר חסידים שהבאת.
ממילא, ברור לנו שיש מחלוקת.
אני רואה שציינת לבסוף שיש מקרים חריגים שחלקו, אז כנראה שכאן אחד מהם.
עררץ-הולך
ערחצילים
ערהאפרת???
נביאיונתן1234
האם נביא (אמת שיוכח במאה אחוז שאמת) בעצם יגיד בדיוק מה צריך לעשות מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית ותאורטית אם יבוא נביא אז לא יהיו יותר מגזרים (חרדי, דתי, רפורמי וכו' וכל התתי מגזרים) כי בעצם הוא פשוט יגיד את "האמת" ויהיה רק מי שבוחר לעשות את האמת ומי שלא? כלומר יהיה מגזר "עושה את מה שהנביא אומר" ומגזר ש"לא עושה את מה שהנביא אומר" וזהו?
נביא לא מכריע הלכות. הסנהדרין מכריע.חסדי הים
זה לא תפקידו של נביא.קולמוס הנפש.
אבל בגאולה, אכן יהיה אמת אחת שכולם ידעו מה נכון ומה לא.
תורה חדשה מאיתי תצא, - לימוד התורה יתעלה למדרגה הרבה יותר נעלית מאשר בזמן הגלות, והשכל שלנו יהיה הרבה יותר נעלה, ולכן הלכה ב גאולה תהיה כבית שמאי, כיוון שלפי התורה שתתגלה בימוה''מ, יובן למה צריכה להיות הלכה דווקא כבית שמאי, וזה מה שהבית דין יפסקו,
ומשיח ילמד את העם את התורה החדשה, באופן שונה ואחר לגמרי.
[זה בשתי מילים, אבל כדי להבין היטב מה יהיה שונה באמת בימוה''מ בלימוד התורה, ומה הפירוש תורה חדשה, ומה הפירוש האמיתי של ההבנה שההלכה צריכה להיות כבית שמאי וכד', צריך להרחיב יותר על העניין..]
אשמח להרחבהיונתן1234אחרונה
אתה יכול להרחיב יותר על העניין?
לא בדיוקultracrepidam
יש חובה לעשות מה שהנביא אומר
הנבואה לא יכולה להכריע מחלוקת הלכתית, ומי שמנסה הוא נביא שקר
שני הנושאים הם חובה הלכתית שמי שעובר עליה חייב מיתה
ולכן אם תבוא קבוצת נביאים כזאת,
יהיו ארבע קבוצות:
אנשים שצייתו לנביא
אנשים שמתו
נביאים שהתנבאו בלי להכריע הלכה
נביאי שקר שמתו
בפועל אני מניח שיהיו נושאים שיהיה ויכוח לגביהם אם הם הכרעה הלכתית או לא, ואז יכול להיות שמספר הקבוצות יגדל
מי ער? תזכורת: ריקודים עם התורה בהקפות שניות זהחסדי הים
ערחצילים
לא אכלנו מספיק?
בדיוק מצאתי את זה:חצילים
כותב שם רש"י: "ויש אומרים יום שלאחר החג. בעבותיםחסדי הים
הירושלמי בעבודה זרה (א, א): קורא לזה בן החג, ומדייק מנחמיה שאסור להתענות בו.
הבן איש חי: מחמיר אפילו לא לעשות מלאכת דבר נאבד.
וואו מעניין..חצילים
וואלה לא ידעתיאלפיניסטיתאחרונה
האם לדעתכם יש יופי אנושי אבסולוטי?בינייש פתוח
לדעתי לא. לא משנה אם מדובר בתסרוקת כזו או אחרת, פנים עגולות, לסת או עצמות לחיים, גם כשיש הרבה שיאהבו יהיו לא מעט שלא יאהבו.
אני רואה בעצמי שלאנשים יש דעות שונות על מראה של אנשים, ורואה גם כן על עצמי שהטעם שלי לפעמים מאוד משתנה עם הזמן.
כל העולם של הסטנדרטיזציה של היופי והונסחאות ליחס הנכון בין האיברים וכו' הוא שגוי מיסודו לדעתי.
מה דעתכם?
לא ידעתי לגבי המשקליעל מהדרום
אבל תינוקות שנולדים בניתוח הם בדרך כלל ברורים יותר.
תחושה של תסכול תמידי שעוטפת אותי המון זמןמבואססססת
אני מרגישה שפשוט לא אוהבים בכל מקום שאני נמצאת, בדקתי התנהגויות שונות שלי ממקום אמיתי מאד ולא מצאתי משהו חריג מלבד שאני קצת ביישנית, אני לא מתייחסת רע או משהו לא גאוותנית כי גם אין לי על מה ובאמת לא רואה סיבה אבל תמיד מרגישה זלזול או התעלמות מהסביבה או שמתייחסים אליי אחרת מלאחרים.
בקיצור מרגישה לא אהובה, גם במעגלים רחוקים וגם קרובים.
זה עושה אותי מדוכאת ומדוכדכת ובאסה עולם.
מישי או מישו שמזדהים עם זה?
נשמעת תחושה מאוד קשה ולא נעימהארץ השוקולד
בהצלחה רבה
נ.ב. @רצה לאש המקסימה הכינה פירוט על מימון טיפולים, יתכן שיעזור לך ולאחרים פה:
היי כולם - מימון טיפולים פסיכולוגיים (סיכום מידע בנושא) - קהילת חולים ומשפחותיהם
לפעמיםהפי
זה משקף גרעין לא פתור אצלו בפנים.
שאת מחזקת את הביטחון שלך או מקבלת באהבה/ שחרור/ חמלה את עצמך, את מבינה שאת ראויה , את רואה בך דברים טובים .
האם לפני שאת מצפה מהחברה לקבל אותך
את רואה בעצמך טוב?
נזהרת בדיבור הפנימי שלך עם עצמך?
ברגע שזה יהיה יותר חזק .. יהיה לך יותר קל לקבל גם יחס פחות נעים( שאת לא רוצה לקבל) .
פעם הבאה שקשה לך תנסי לפרק .. מישהי התייחסה אליך לא יפה .
מה הרגשת? למשל : חוסר כבוד , שקופה , אשמה
איפה זה פוגש אותך בחיים?
מה הרגש ההפוך של זה? למה זה כל חשוב לך? כי את מאמינה שאת ראויה .. כי את מרגישה שיש לך מה לתת ואת לא צריכה להיות שקופה .
כאן את מגיעה למקום חיובי של .. אני יודעת שאני ככה וככה ושיש לי מה לתת ושאני שווה
ועם זה קשה להתווכח
קורה שיש כמה חברות/ סביבות שלא תרגישי בהן בנוח
אבל אין סיבה שכל המפגשים שלך , וכל הסביבה שלך יהיו כך עם תחושה כזאת
בקיצור לצאת מתוך הקושי ליתרון שלך
זה הגיוניadvfb
ומסתבר מאוד שזה יושב על חוויות קודמות
את מכירה חוויות כאלה מהעבר שיכול להיות שזה יושב עליהם?
צריך להביןהולך דרכיםאחרונה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
הסבר על התפילה ליציאה מהסוכה:חסדי הים
זה על פי ה'ילקוט שמעוני' באיוב (מ): "אמר ר' לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא שנאמר התמלא בשכות עורו וגו' ".
נבאר בשלוש דרכים פשוטות על אף שיש בזה עומק רב:
1. יש בחינה של סוכות שזה בלוייה. ה' ליוה אותנו במדבר על ידי ענני הכבוד שהסוכה כנגדם. לעתיד, יהיה לנו לוייה קבועה של השכינה על ידי עורו של 'לויתן' היצור שמלווה.
2. בתהלים (קד, כו): "לויתן זה יצרת לשחק בו"- הלוויתן הוא יצור שמשחק. סוכות זה "זמן שמחתינו" וזה מגיע לשיא ביום השביעי של סוכות שכנגד דוד שהוא "בדיחא דמלכא" (זוהר ב, קז ע"א). לכן אנחנו זוכים בזכות השמחה שמגיעה לבדיחות ושחוק בסוכות (לא של קלות ראש), לעור של לויתן שמסמל את השחור לעתיד לבוא.
3. לויתן הוא יצור שבא מהמים ושולט על המים כמו שמבואר בגמרא בבבא בתרא עד ע"ב: " 'ויברא אלהים את התנינים הגדולים' (בראשית א, כא)... ר' יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון". לכן בחג שאנחנו מתרכזים בריצוי למים לכל השנה על ידי ארבעת המינים והערבה והתפילות בכל יום וביתר בהושענא רבה, וניסוך המים, ולפי ר"ת הסכך חייב להיות שיוכל לחדור לה גשם וככה פוסקים להלכה, ונידונים בחג על המים, לכן אנחנו מצליחים להתגבר על יסוד המים וגם על היצור החזק בו וזוכים שזה יהיה סוכה לראשינו.
כמה הערות (ושאלה).אני הנני כאינני
(שאלה - מתי בדיוק אומרים את התפילה הזו? באיזה רגע/שעה?)
1. את הלויתן תמיד מלוות חיות קטנות יותר. יצור כזה גדול יוצר סביבו מערכת חיים שלמה, כדאי למי שלא מכיר קצת ללמוד על זה, פלאי הבריאה. מלבד זאת - זו העבודה שלנו, בבחינת "והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה", לתקן עולם במלכות שד-י, להיות לוויתנים. אולי ניתן לראות זאת בפרשת וזאת הברכה. כת' "שמח זבולון בצאתך", נחלקו המפרשים במה ולמה היא היציאה, אם למלחמה או למסחר. הרש"ר הירש והמלבי"ם מסבירים שמדובר על מסחר ואומרים שהמסחר הזה מאלף בינה לכל יושבי תבל עד ש"עמים הר יקראו" - קצת מזכיר את הפטרת יו"ט א' דסוכות, וכמובן שזה מתקשר למהות סוכות "שמח זבולון", "ושמחת בחגך והיתה אך שמח" (והשמחה באה מתוך שלימות, שלימות של תיקון עולם במלכות שד-י, "ויאתיו כל לעובדך").
2. בבמדבר רבה (פ' במדבר פ"ד) כת' שהנענוע של הלולב קרוי "שחוק". נקודה למחשבה, שאנו משחקים והוא משחק..
3. שמעתי כמדומני מהרב ברוך רוזנבלום שליט"א שהלויתן אינו מלך הים, בים אין מלכות וכמו שאנו רואים שבכסא הכבוד יש אריה (מלך החיות), נשר (מלך העופות), שור (מלך הבהמות) ואדם (מלך המלכים) ועליהם, על הכסא "יושב" הקב"ה - מלך מלכי המלכים. אין שם לויתן כי בים אין מלכות.
(אולם, ע"פ הפנימיות (מצאתי באוצרות רמח"ל ח"ד), לויתן מלשון שמלוה את קו השמאל והימין, כלומר, לויתן מרמז לקו האמצע, בו מדת תפארת, מדתו של יעקב, וכידוע שדמות האדם בכסא היא דמותו של יעקב).
תן לחכם ויוסיף לקח..
הערות יפות מאודחסדי הים
1. יפה מאוד. הרעיון לגבי "שמח זבולון בצאתך" נמצא ביסודו ברש"י ורמב"ן : שהם כותבים שזה על פרקמטיא וסחורה. הספרי מוסיף בפסוק הבא: "עמים הר יקראו - מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכים מתכנסות ובאות לפרגמטיא של א"י, והם אומרים: הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן - נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה, ועולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד; לפי שהגוים - לא אלוהו של זה אלוהו של זה, ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה; והם אומרים: אין יפה להדבק אלא באומה זו. מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים, ובאים ומקריבים זבחים ועולות? ת"ל ושם יזבחו זבחי צדק:"
2. ראייה יפה מאוד. תודה
3. לענין הלוויתן בים הסתמכתי על דברי המהר"ל שמבאר את זה בחידושי אגדות בבא בתרא.
אשריך ישראלאני הנני כאינניאחרונה
1. אכן, זו מחלוקת בפרשנים, רחבה מאוד. בעיקר "מדאיג" לראות שהראשונים 'חלקו' על פירושו של האונקלוס. תודה על המקור מהספרי.
3. אחפש בלנ"ד. תודה.
נחשפתי לכלי נגינה מדהים שלא ידעתי שקיים
מבקש אמונה
קוראים לו "קלימבה".
קטן וחמוד. והצליל... כל כך נעים, כמו שיר ערש!
לחבר שלי יש את זהרץ-הולך
וואי כיף לו! שוקל לקנות כזהמבקש אמונה
ממש עושה רוגע כזה.
איך לא שמעתי עליו עד היום
וואי יש לי כזה*שלי*

מהמםםהפי
..אלפיניסטית
אני היחידה שהצליל הזה מנחסס לה?🙈
מבקש אמונהאחרונה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
עכשיו מנגנת בסוכה
*שלי*
הושענא רבה אושפיזא דדוד המלך:חסדי הים
דוד המלך היה בפועל בתנועה של תפילה תמידית, לכן הוא זכה לחבר את ספר התהלים.
גם הנשמה של האיש הישראלי תמיד מתפללת כדברי הרב קוק בעולת ראיה ומאמרי הראיה: "התפלה המתמדת של הנשמה".
יום זה של הושענא רבה התייחסה מימי קדם ליום של ריבוי בקשות ותחנונים מאת הבורא שיחתם בינינו של השנה הקרובה לטובה. לכן מתאים לדוד המלך להיות מזוהה עם יום זה.
הגמרא (ברכות לא ע"א) מביאה שצריך להתפלל מתוך שמחה של מצוה. חג הסוכות הוא "זמן שמחתינו". כתוב בתורה פעמיים שמחה בחג הסוכות. לכן בשיא של שבע ימים של שמחה של מצוה אנחנו באים ל-ה' להתפלל ולהתחנן לשנה טובה.
לב דוד היה כל כך פעיל וגועש הנה הדוגמאות בתנ"ך:חסדי היםאחרונה
2. "ויך לב דוד אתו" (שמואל א כד, ו; שמואל ב כד, י)
3. "נתת שמחה בלבי" (תהלים ד, ח)
4. "אודה ה' בכל לבי" (תהלים ט, ב)
5. "יגל לבי בישועתך" (תהלים יג, ו)
6. "לכן שמח לבי" (תהלים טז, כ)
7. "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך" (תהלים יט, טו)
8. "היה לבי כדונג" (תהלים כב, טו)
9. "צרפה כליותי ולבי" (תהלים כו, ב)
10. "לא יירא לבי" (תהלים כז, ג)
11. "לך אמר לבי בקשו פני" (תהלים כז, ח)
12. "חזק ויאמץ לבך" (תהלים כז, יד)
13. "בו בטח לבי" (תהלים כח ז)
14. "נאם פשע לרשע בקרב לבי" (תהלים לו, ב)
15. "שאגתי מנהמת לבי" (תהלים לח, ט)
16. "לבי סחרחר" (תהלים לח, יא)
17. "חם לבי בקרבי" (תהלים לט, ד)
18."בתוך לבי אמונתיך" (תהלים מ, יא)
19. "ולבי עזבני" (תהלים מ, יג)
20. "לב טהור ברא לי אלהים" (תהלים נא, יב)
21. "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה" (תהלים נא, יט")
22. "לבי יחיל בקרבי" (תהלים נה, ה)
23. "נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה" (תהלים נז, ח)
24. "מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי" (תהלים סא, ג)
25. "און אם ראיתי בלבי" (תהלים סו, יח)
26. "חרפה שברה לבי" (תהלים סט, כא)
27. "לבי ובשרי ירננו אל אל-חי" (תהלים פד, ג)
28. "נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כבודי" (תהלים קח, ב)
29. "ולבי חלל בקרבי" (תהלים קט, כב)
30. "בכל לבי דרשתיך" (תהלים קיט, י)
31. "בלבי צפנתי אמרתיך" (תהלים קיט, יא)
32. "כי תרחיב לבי" (תהלים קיט, לב)
33. "ואשמרנה בכל לב" (תהלים קיט, לד)
34. "הט לבי אל עדתיך" (תהלים קיט, לו)
35. "חליתי פניך בכל לב" (תהלים קיט, נח)
36. "אני בכל לב אצר פקודיך" (תהלים קיט, סט)
37. "יהי לבי תמים בחקיך" (תהלים קיט, פ)
38. "נחלתי עדתיך לעולם כי ששון לבי המה" (תהלים קיט, קיא)
39. "נטיתי לבי לעשות חקיך" (תהלים קיט, קיב)
40. "קראתי בכל לב" (תהלים קיט, קמה)
41. "ומדברך פחד לבי" (קיט, קסא)
42. "שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי" (תהלים קלא, א)
43. "לדוד אודך בכל לבי" (תהלים קלח, א)
44. "אל תט לבי לדבר רע" (תהלים קמא, ד)
45. "ישתמם לבי" (תהלים קמג, ד)
השבוע לפני 3 שנים
איך נשארים עם הערכה ללימוד תורה?פתחתי ניקק
מלחמה.
העיניים נשואות לחיילים ולמפקדים שמחרפים נפשם. שמסתכנים.
שמאומנים לבצע משימות המצריכות הרבה אומץ וגבורה.
ללחימה צריך כמובן גם טכנולוגיה.
אז העיניים נשואות להמון אנשים חכמים שהמציאו, שפיתחו כל מיני נשקים פצצות וכו...
ומה יהיה על לימוד התורה?
אני חש שלא קל להעריך באותה מידה את השוקדים על תלמודם...
אני יודע שזה עלול להישמע כאילו באתי לצאת על לומדי התורה. אבל מי שירצה ללמד זכות יוכל לשמוע גם קול שבסהכ מעריך את לימוד התורה ובחורי הישיבות. אך יצר הרע קצת מעלה לו קושיות..
גם על זה עניתיעברי אנכי
אני מחפש את הספר הזה. מישהו יודע איפה אפשרתילי חורבות
אתר סימניהעשב לימון
תודה! איתרתי את הסופר ואסע אליו מחר
תילי חורבותאחרונה
איפה מוצאים מיקסר איכותי במחיר הכי פחות יקר?עינב66
תודה מראש!
תעשי השוואות באינטרנטארץ השוקולד
ממה שאני מכיר, מיקסרים של קנווד וקיטשן אייד הם טובים מאוד, אבל הם יחסית יקרים. (800-כמה אלפים ₪)


