פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 16)

אני חושבת שבדברים כמו שייטת ורפואה לא שייכים לרוב האוכלוסיה.

אך בעיניי כן יש אנשים שיכולים להגיע לשייטת או להיות רופאים ומוותרים לעצמם מכל מיני סיבות,

אך לא בגלל שאין להם את שאר הכישורים בכדי להיות באחד מהתפקידים האלו.

לפעמים יותר טוב ללכת על הקל והבטוח...

ולהיות בשייטת או רופא זה לא נראה לי מינימום, אלא קצת יותר מהממוצע.

2. לא כולם מגדירים "קשר נפשי-אמיתי" אותו הדבר

3. התכונות האלו הן דבר שמשתנה עם הגיל, משתני החיים, עבודת המידות וכו'.

נראה לי שלכול אחד יש כישורים ייחודיים, שמתחלרים להרבה חלקים. לחלק זה מוביל ללהיות מתאימים לשייטת וללהיות פסיכולוג. אחרים גם יוכלו להיות פסיכולוגים אם הם ישקיעו הרבה, ויש כטלה שלא רואים סיבה להשקיע יותר מדי בשביל משהו מסוים. סהכ הכל לגיטימי.

לגהי זוגיות, בגלל שתרבותית/דתית/הורמונלית זה נחשב למאסט, אנשים מצד אחד ישקיעו יותר ומצד שני יהיה מי שיתפשר על כזה בן זוג. תחשוב כמה פסיכולוגים צריך וכמה בני זוג צריך... אז אנשים מתפשרים. עם כל הכבוד, כנגד כל גבר חסר אינצליגנציה רגשית, יש אישה כזאת.

הלכות, חיזוקים ממרן הרב עובדיה זצ"ל וצדיקים נוספים.

‎חיזוק יומי ״אין עוד מלבדו״ - מאור איפרגן‎ | WhatsApp Channel

2 הלכות יומיות מהבן איש חי- sms

(ממליצה ממש, קצר ונוח!)

שולחים בsms את המילה "בקשה"

למספר:

0549300680

כי יותר ממה שאתה מוציא, אתה דוחף פנימה.

אולי בחנויות של תשמישי קדושה/ מזכרות

איש מקצוע בתחום המחזיקי מפתחות מצא לי פתרון

הוא עשה חור בפינה שלו.

יום שישי האחרון איבדתי את המפתחות של הבית, ומצאתי אותם זרוקות ברחוב עם טבעות הרוסות וגם המתלה העליון הרוס כמו שאפשר לראות כך שאי אפשר היה לחבר אותם שוב למחזיק מפתחות.

אז מצאתי בעל מקצוע ששייף והוריד את המתלה, ועשה חור חדש בפינה.

הצבא ממיין ומאייש לפי קריטריונים שונים, לפי צרכי המערכת, כישורי המועמדים וההתאמה שלהם.  

אין שום מניעה שאדם חרדי יתגייס לכל תפקיד בצבא, יתחרה מול כל מועמד אחר לתפקידים שאינם קרביים - אולם ברור שהתאמה מיטבית של תנאי השירות בהתאם לדרישות העסקנים החרדיים, לא מתאפשרת בכל תפקיד ותפקיד בצבא. אלא רק ביחידות מסוימות מאוד.  

1. במלחמה צריך גם את התפקידים הלא קרביים,

אם אין מספיק טבחים אז אין מספיק אוכל לחיילים והם לא יוכלו להילחם.

2. אין שום פטור לאנשים בגלל שהעבודה שלהם חשובה מספיק, אולי יש יחידי סגולה ממש, אבל בגדול אם אתה חושב שיש סימן שאתה מסתובב ברחוב אחר מהמגוייסים. 

ואתה ממש טועה בטענה שהבאת שם.

3. המדינה אכן החליטה להגביל הליכה לתפקידים שאינם קרביים למי שיש פרופיל קרבי.

ההסבר המקובל (שאני לא חותם עליו) הוא שהטקסים נדחו לשעה 11 כדי שכולם יוכלו להגיע בנחת לבתי העלמין, גם בלי לצאת מהבית בשעה מאוד מוקדמת, לכן הצפירה זזה גם כן בשעה.

אבל אז נשאלת השאלה למה לא הזיזו גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשביל האחידות. לשאלה הזו אין לי תשובה...

שישימו שיר מדכא במקום, שלא יהיה כלום, שיכרזו דקה דומיה.

למה במצב מלחמה כשהילדים שלי עדיין בחרדות מהאזעקות הם צריכים להיבהל סתם? לא מספיק הבומים כל היום? לא מספיק כל האזעקות ששמעו בחייהם הקצרים?

יש למישהו הסבר הגיוני לדבר הזה?

למה מנפצים בפורים צריך להימנע כי זה מחזיר את החיילים לקרב (מקובל לגמרי ואני ממש בעד) אבל לא להימנע מצפירות שמפחידות את הילדים לחינם?

*בכניסה למקלט מונח הקיטבג שלי, ארוז היטב למלחמה.*

זיכרון לכך שגם שגרת חיי המדומה, יכולה להיקטע ברגע אחד,

ותוך שעתיים כבר אמצא את עצמי על סיפה של מלחמה.

*ומסביב לקיטבג מקלט.*

כבר התרגלנו אליו,

כאילו זה נורמלי שאנחנו המדינה היחידה בעולם-

שבה יש חוק שבכל בית צריך להיות מקלט נגד טילים.

תזכורת תמידית לשבריריות הקיום בארץ הזאת,

שהיא מוכת קוצים ושמש ואהובה כל כך למרות זאת או בגלל זאת.

*וכרגיל בצפירה שהייתה בשבוע שעבר לא הייתי מוכן*

*ובשנייה הראשונה הלב קפץ וחיפש מאיפה יורים.*

אחר כך אמרו לי שלא הייתי היחיד.

וזה דבר עמוק מאוד:

שאת צפירת הזיכרון משמיעים בדיוק אותם צופרים מהם נשמעות אזעקות חיינו.

ממש כמו תקיעת השופר בראש השנה, שנקרא אף הוא יום הזיכרון- והתקיעה שבו הזכירה את תקיעת המלחמה.

*והצפירה,*

*לא רפיון היא יוצרת אצלי*

*אלא התעוררות גדולה.*

כמו תקיעת שופר-

מזכירה לי את שבריריות החיים.

ומתוכה אני רוצה להיות ראוי למי שכבר איננו,

וחשוב מכך:

לאחוז חזק יותר במי שיֶשְׁנוֹ

🌱

מתוך קבוצות הווטסאפ השקטות של "מפגש ישראלי". תוכן ייחודי מנתנאל אלינסון.

ויש מציאות בחיים לפעמים שגם לילדים צריך להסביר את המציאות שיש בה אתגרים.

לילדים זה קשה, אפשר לנצל זאת לחינוך להערכה גם כשקשה.

יש להם מספיק קשיים שאין איך לפתור אותם, קושי מצפירה זה פתיר אם מישהו קצת היה חושב.

קיצור אין פואנטה.

סתם פרקתי.

יש מחיר מסוים של קושי בדרך, אבל הוא לא במטרה להקשות.

איך היית מציעה לפתור?

באמת שואל 

צפירה שתשמע כמו צפירה שלפני שבת

הצופר משמיע צפירה ברגע שמקבל חיבור לחשמל. ומפסיק כאשר החשמל נסגר.  

הצפירות העולות ויורדות מופעלות בחיבור וניתוק לסירוגין של החשמל.

זה לא רמקולים של מערכת שמע, שאפשר לשלוט בעצמה ובצליל המופק.  

חלק אכן יודעים לתת שמע

ראה ערך "צבע אדום" בעוטף עזה

ועם הכנה ראויה, גם ילד יכול להבין את זה.

נפצים נשמע בדיוק כמו ירייה, אבל צפירה נשמעת אחרת.

אבל אולי אכן נכון להנמיך קצת.

לק"י

(בתקופות של אזעקות).

הלוואי שהיו מוציאים אותם מהחוק... כמו האופנועים הרועשים.

כשכתבתי "אנחנו" התכוונתי לדור שלנו ולכל אלה שלפניו.

לק"י

אפשר למצוא משהו פחות דומה.

העניין הוא דקת דומיה, לא הקול הספציפי הזה.

(סתם לדוגמא, בתקופות מסויימות שמעתי שהחליפו את הקול של האמבולנסים כי הוא דומה לאזעקות.

לא בטוחה שזו הסיבה, או שזה סוג מסויים שמשמיע קול אחר. אבל אם זה באמת שינוי מכוון- זה מבורך).

יחד עם זאת, אני לא פוסל את השינוי. זה אכן דבר שאפשר לדון בו.

אני לא גדלתי בתור ילדה בת 4 ופחות מזה עם אזעקות כמו הילדים שלי

ובאותה מידה אפשר לומר שכמו שההורים שלנו בתור חיילים שרדו את הזיקוקים אז שגם עכשיו ישרדו

אבל זה לא דומה לפעם כמו שהאזעקות לילדים לא דומות לפעם

ראשית, אני לא חושב שיש השוואה מליאה בין פוסט-טרואמתיים משדה קרב לבין רגישות בעקבות אזעקה. ולכן זיקוקים זה קצת שונה.

יחד עם זאת, אנא ראי כאן נכון, אני לא מקדש את זה - צעירים מעל עשרים

ברור שפותחים בהודייה לקבה, תפילות הלל בברכה בערב יום העצמאות

(ואני חושב שראוי לברך גם בשבת זו. ה׳ באייר.  

הרב שלנו נשאל וענה ״בל תוסיף״)

בית הכנסת היה מלא.  גם נשים רבות הגיעו.  

בקהילה שלנו הרבה מאוד שעלו לארץ מחו״ל. אנגלים, אמריקאים, צרפתים, כמה מדרום אמריקה.

אצלם רואים הרבה יותר את ההתלהבות מציון היום הזה, יום עצמאות.  

אח״כ בערב ארוחה חגיגית בבית.

בבוקר תפילה חגיגית, ואז מתחילים להתארגן לחג-הקורבן היהודי.

בצהרים נפגשים משפחות משפחות לקיום מצוות היום 🍖🍖🍗🍗🍷🍷

האמת שבקושי אכלתי ושתיתי. בעיקר שמעתי על מורשת... לא יודע אם זה נחשב רוחנית 

למה אתה מתכוון ברוחני או בגשמי?

לטייל בארץ זה רוחני או גשמי?

הרב חיים נבון כתב בספרו על עוצמתה של ההלכה.

שאין מנוס מלהודות שהעובדה שליל הסדר מלא דקדוקים (כזית, מצה שמורה, ארבע כוסות.. וכו וכו..)

מצליחה להחזיק מעמד ולתת צביון ברור לחג.

בעוד שביום העצמאות מה שנותר לנו (בעיקר למי שלא אומר הלל) זה רק המנגלים והמטסים..

ממילא זה לא קשור בעצם לדיונים על יום העצמאות..

אלא זה תוצר לוואי..

מקווה שהובנתי..

מה ה' רוצה ממני ומה בא לי

למשל לשלוח מיילים באופן אוטומטי בזמנים מוגדרים מראש,

או לשלוח מייל שיגיע לנמען בשעות העבודה שלו כאשר את כותבת את המייל בשעות הקטנות של הלילה ולא רוצה שהצד השני ידע מתי כתבת את המייל …

תזמון הודעות אימייל לשליחה - מחשב - Gmail עזרה

אמרתי ננסה

ניסיתי והבנתי את העיקרון

תיכף יבוצע

תודה רבה רבה

עזרת מאד!

אחי סיפר לי שהוא משתמש בזה כדי לשלוח לעצמו מיילים בעתיד. אין לו סמארטפון לכן אין לו לוח שנה מסונכרן. אז הוא עובד באופן הזה כי במיילים הוא משתמש בתדירות גבוהה.

רעיון מעניין.

יצא לי להשתמש בזה כמה פעמים. נחמד

ובשלביו השונים:

א. היווצרות - כמה דוסים מתקבצים יחד בכוח משיכה עד שנוצר מעגל פנימי קטן רוקד

ב. לידה - המעגל נולד, בהתחלה הוא מהיר וחביב ואפשר לרקוד בו בקצב אחיד ומהיר

ג. גדילה - היווצרות המעגל מגדילה את כוח הכבידה שלו ומושכת עוד דוסים צעירים מהמסלולים החיצוניים שגם רוצים לרקוד מהר ולא רק להרים רגליים יחד עם הזקנים

ד. הזדקנות - המעגל גדל יותר ממסתו הקריטית, מספר הדוסים במעגל גדול מדי והתנועה כבר לא בקצב

ה. התפוצצות - המעגל קורס ומתנפץ והדוסים מתפזרים להם למסלולים החיצוניים עד ליצירת מעגל חדש.

ה*. חור שחור - במקרה של חתן הוא יכנס לאמצע המעגל ויווצר חור שחור המושך אליו עוד אדם שירקוד רק איתו

ה**. חתן וכלה - מאורע חריג בו חתן וכלה היושבים באמצע המעגל וגורמים לשדר קרינה המשבשת את כל מסלולי הדוסים וגורמת להם למחוא כפיים בפיזור

לא יפה ככה לרמוס

ועוד מנהל..

כתבת את ההודעה שלך בערך שעה וחצי אחרי שאנשים השאירו את רכביהם בכביש 1 ונסו על נפשם ברגל,

אחרי שישראל ביקשה עזרה ממדינות באירופה,

אחרי שהודיעו שבגלל מזג האוויר החריג לא יתקיים השנה טקס הדלקת המשואות,

אחרי שמדא הודיעו שהם מטפלים בנפגעים משאיפת עשן ומכוויות,

אחרי שפינו כמה וכמה ישובים ועוד שורת ישובים קיבלו הוראה להתכונן לפינוי...

אז בתוך כל זה להתלונן על אנשים שעפה להם הכיפה לכביש, זה בהחלט חוסר פרופורציה.

לא ידעתי מה אתה יודע ומה לא. התייחסתי למציאות כפי שהיא.

ממש לא התכוונתי לרמוס.

כל יום/חג הוא גם מציין ארוע שקרה, אבל גם יש ביום הזה כל שנה התגלות של תוכן מסויים

לדוגמה פסח מציין את יציאת מצריים, ובנוסף מתגלה בו כח החירות

מהקבוצה של יואל פרנקנבורג:

*על הזיכרון*

מהו הזכרון ומה משמעותו? האם מדובר בנוסטלגיה רגשית ותו לא?

הפעם הראשונה בה מופיע הזיכרון בתנ"ך היא כאשר אלוקים זוכר את נח ואת אשר איתו בתיבה, ומיד כתוב לנו:  *וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ*

התופעה הזו חוזרת על עצמה גם כאשר ה' זוכר את אברהם ובעקבות כך מציל את לוט, לאחר מכן ה' זוכר את רחל ובעקבות כך מביא לה ילד וזה קורה גם במצרים.

הזיכרון שמופיע בתנ"ך הוא לא מבט באלבום תמונות וגעגוע. לפחות לא רק זה. כאשר הקב"ה זוכר בתנ"ך, תמיד מתלווה לזה פעולה ממשית. הרב סולובייצ'יק רואה בזה גם הבחנה של הזיכרון ההלכתי:

*כל מגמות מצוות זכירה, שנאמרו בתורה, כגון זכירת יציאת מצרים… זכירת יום השבת לקדשו, זכירת עמלק, מכוונת כלפי הכנסת העובדות הללו, עתיקות ימים ושנים, לתוכה של תודעתו של אדם… העבר החולף, השעה השוטפת נהפכים לנצחיות... יש פה נוכחותו של העבר ומציאותו של העתיד*

הרעיון הזה שהזיכרון מקבל משמעות מהפיכתו לנצחיות, לא מתבטא רק בהלכה, אלא מדובר ברעיון רחב הרבה יותר.

ראיתי שהרב שרלו מסביר את אותו עיקרון במילים פשוטות ובהירות, כדרכו:

*התורה רואה בעבר מעין משקפיים, שהמרכיב אותם על עיניו מתבונן באופן שונה על מציאות חייו. אין הזיכרון ההיסטורי עומד לעצמו, אלא הוא מקור אנרגיה מרכזי למבט מחודש על חיי ההווה.*

יום הזיכרון, מעבר להיותו יום עמוס רגשות, הוא יום שמעצב אותנו כחברה וכיחידים. מה ניקח מהיום הזה? איזה אנשים נהפוך להיות בעקבות מה שנשמע ומה שנראה? האם נשכיל להפוך את העתיד לטוב יותר בזכות זיכרון העבר?

*

לקבלת הארה:

הארות מהפרשה אלינו

מה זה אומר בעצם?

הקטע שהבאת אומר שמטרתו של זכרון היא להוביל לפעולה מעשית. 

אני מסכימה עם זה. אבל זה נורא כללי. גם בפסח זוכרים את יציאת מצרים.

מה המשמעות של לזכור את אלו שנהרגו על קידוש ה'?

לאיזה פעולה זה אמור להוביל?

וכוונה חזקה יותר למה שאנחנו כבר עושים. לדוג' עצם זה שאנחנו חיים בזכות זה שאחרים הקריבו את חייהם בשבילנו, מעצים את חשיבות החיים הפשוטים. לא רק התחזקות רוחנית של מצוות, תורה, תפילה. אלא הרגשה שמעצם היותנו חיים אנחנו מגלים ומנכיחים את ה' בעולם (וממילא מחוברים אליו).  

זה דומה להשוואה בין לחיות בחו"ל לבין לחיות בא"י. כשאתה בא"י, מצד המקום אתה תמיד נמצא במקום קדוש גם אם אתה באותו זמן לא לומד תורה, מתפלל או מקיים מצוות. וכן בשבת וחגים מבחינת מימד הזמן. אז אותו דבר לגבי מימד הנפש- כשאתה חי בתפיסה הנ"ל, אתה תמיד חי רוחניות ומחובר לה', גם כשאתה עוסק בענייני גשמיות. זה עניין של תפיסה, וזה לוקח זמן כמובן.

של התעוררות הנשמה

ורצון למסור את הנפש

ומשאיר לנו את ציווי החיים והאמונה.

(עמיחי ונינו הי"ד)

ראיתי עכשיו את הסרט עליו.

וואו דמות מופלאה שקשה לתפוס אותה

אחלה סיפור

הבת שלי סיפרה לי שיש חנות שמוכרת את אותה חצאית בשני אורכים, כשהאורך הארוך יותר עולה יותר. היא אמרה לי שחברותיה רצו "להפגין" מול בעל החנות, שזה לא הוגן שעל מצווה צריך לשלם יותר...

אבל אני אמרתי לה שאנחנו שמחים לשלם על מצוות  ולהוכיח שהן באמת חשובות לנו

שתזכי להמשיך לקיים את מצוות הצניעות בשמחה!

(אני רוצה להפגין על המידות בדרך כלל בכל חנות נשים צנועה אין xs זה מתחיל מs ולפעמים גם הxs ענק

זה מתחיל ממידה 1 .. שהיא ענקית הרבה פעמים

אפילו c סטייל ענקית עלי

רק בקניונים יש מידות וזה ממש חבל 

בבגדי נשים לפעמים יש קורלציה הפוכה בין כמות חומר הגלם בבגד לעומת המחיר שלו.

יש הכל מהכל .. 

לא כל אפיפיור פדופיל

לא כל חבר בפורום צמ"ע מעל גיל 20

לא כל חבר בפורום הו"ל הוא אישה

לא כל אוהב גפילטע הוא אתיופי

לא כל בעל אנדרואיד הוא קיפוד

אם המסר מסתכם להגיד שלא צריך להכליל קבוצות לפי סטריוטיפים, זה בסדר.

אבל הוא ממשיך ואומר ״ישרפו המגזרים ישרפו דעות קדומות וכל אחד יוכל לספר את הסיפור שלו״ יש הבדל בין להגיד שצריך לגשר על המחלוקות בין המגזרים לבין לבטל את המגזרים לגמרי. יש נקודות מחלוקת אמיתיות שאי אפשר להתעלם מהן בשם האחדות. ברור שצריך לגשר על ההבדלים, אבל אי אפשר למחוק אותם וזה בכלל לא נכון לטעון שהם צריכים להימחק.

במיוחד שאף אחד לא יכול ״לספר את הסיפור שלו״ כשהוא לא משויך לשום קבוצה בכלל, חלק מההגדרה העצמית היא השייכות לקבוצה, נכון שזה לפעמים מכליל אותך בתוך סטריוטיפ, אבל הפתרון לבעיה הזאת היא לא ממש לא לבטל כל השתייכות.

וגם את השורה ״לא נציג של אלוקים״ בתור אנשים דתיים אי אפשר לקבל. כל מי שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים הוא מייצג את שם ה׳ בעולם. זה חלק מההגדרה של להיות דתי. שוב, זה שמפילים על אנשים כל מיני דעות קדומות זה לא בסדר, אבל אין סיבה למחוק בגלל זה את ההדדרה הבסיסית.

(אם בסך הכל רצית להתנסות בכתיבת חרוזים משעשעים ברוח השיר המקורי, אז אני מתנצלת. אבל אני לא כל כך אוהבת את המסרים של השיר הזה)

בסך הכל רציתי שנהיה מנומסים יותר כאן בפורום, בדגש על דברים שנכתבו אתמול בפורום (ונמחקו)...