אני חושב שדווקא עכשיו שיש איומים עלינו
אסור להסתגר בבתים ולהפגין חולשה.
וצריך לעלות ולהראות להם מי שולט
אזהרה! מיתוס מלחמת ששת הימים לפניך!!
בינייש פתוחמדוע מניין המצוות, דבר כל כך קריטי לביצוע ההלכות, לא כתוב בתורה / משנה / גמרא אלא רק נכתב מאות שנים אחרי חתימת התלמוד?
הנה כמה ציטוטים מויקיפדיה -
בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה בספרות חז"ל בתלמוד, אולם גם חז"ל לא מנו את המצוות. הגאונים הם הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם הראשונים. מהידועים שבהם הם מניין המצוות של הרמב"ם ומניין המצוות של מחבר לא ידוע מתקופת הראשונים שיצא לאור בשם ספר החינוך.
רבי אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) מתייחס לבלבול הקיים בתקופתו בעניין מניין המצוות, וכותב כך...
גם הרלב"ג סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק...
במהלך ההיסטוריה הרבנית נעשו מספר ניסיונות לכתוב ספר שימנה את תרי"ג המצוות. הניסיון הראשון הידוע לנו הוא מניין המצוות שבפתיחת ספר הלכות גדולות שנתחבר בתקופת הגאונים. אחד הדברים המייחדים מניין זה הוא שבה"ג מונה גם מצוות דרבנן במניין המצוות. מניין זה נעשה מאוד פופולרי בתפוצות ישראל במאות השנים שלאחריו, במיוחד בספרד...
הרמב"ם התקיף קשות את מניינו של בה"ג ותפוצתו הרבה...
הראב"ד שכתב השגות למשנה תורה של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה...
בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם הרמב"ן לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם...
נכתבו גם ספרי מצוות נוספים כמו ספר מצוות גדול שנכתב על ידי רבי משה מקוצי, ספר מצוות קטן בידי רבי יצחק מקורביל, ספר חרדים בידי רבי אלעזר אזכרי ועוד...
(המטרה של הציטוטים להראות שנראה שיש בזה מחלוקות וכן הלאה, ולכן השאלה - למה דבר שהוא בעצם קריטי לא כתוב כבר בתורה / משנה / גמרא)
צריך לדעת דאורייתא ודרבנן רק בשביל הכללים ההלכתיים, אבל אם יודעים אותם לא צריך לדעת את ההבדל. למשל - אם יודעים מתי ספק לקולא, לא צריך כלל של ספק דרבנן. וכו'
צריך רק לדעת ממה רשימת ההלכות
מה אני עושה? מה אני עושה לעזא*ל?
רק נטמע ומתפלש בבוץ. מוצא לי עוד הסתרות וכיסויים לאמת.
איך אני מתרפס, ונופל, נחלש, וכושל.
די... זה לא נגמר! למה אני לא יכול לעזוב הכל?
אין לאן לברוח. אי אפשר לשכוח. רק לצרוח. רק לצרוח.
כל הרע שהכרתי בעצמי, כל הטומאה וההזיות בסתר, הכל כל כך התעצם.
אני-לא-יכול! הכל סוגר עליי, חונק לגמרי,
כל דבר שאני עושה רק גורם לי לא לסבול את עצמי יותר.
אני לא עושה שום דבר מרצון, כל היום עסוק בלרצות אחרים, לעשות מה שצריך, ושיעזבו אותי,
אפס משמעת עצמית. כבול לבלבול.
כבר מזמן לא רואה את היופי שבעולם. כבר לא מתבונן.
ההרגשה הרעה שעולה לי לגרון, צועקת דרך כל נקבי גופי, צורחת, משתוללת, אוכלת אותי, רק הולכת ומתעצמת...
כבר אין לי כוח.
אין לי כוח...
הפוסטים שלך תמיד נותנים לי בוקס ישיר לבטן...
הרבה כח
ואור.
יהיה טוב, סבלנות... זה ישתלם! "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו".א. אני אמורה באמת לענות על השאלון?
כן.
ב. חייבים?
כמדומני שהחוק מחייב.
ג. ואם לא חייבים, כדאי לי?
תקבלי שובר מתנה נחמד.
ד. הוא לא כבר היה המפקד הזה?🤔
פעם בכמה שנים עושים מפקד. המפקד הזה מתחיל עכשיו ויסתיים בעוד כמה חודשים.
אני גם קיבלתי (ועניתי). לא יותר מדי ארוך ולא היו שאלות שגרמו לי להרגיש לא בנוח מבחינת חדירה לפרטיות.
קיבלתי שובר, אך טרם מימשתי אותו...
נתנו לינק לאתר https://buyme.co.il/ עם זכות לשוברים בסדר גודל של 75-90₪ אם אינני טועה.
חושבת בקופסאאת ממוצעת בדיוק ברמה הנכונה.
אני לא יודעת אם זאת מחמאה.
גם לאמא, אבל בעיקר אחרי החתונה- בעזרת ה' כשאשתך תהיה אחרי לידה זה מאוד יועיל זה שאתה יודע להכין אוכל
ילדים בבית באמת עוזרים לאמא לבשל, אבל כשמדובר בבעל זה הבית והמטבח שלו בדיוק כמו של אשתו. אין סיבה להתייחס לזה כאל עזרה חד פעמית.
אני ממש לא מתכוונת לקרוע את עצמי במטבח ובניקיון ושבעלי יישב רגל על רגל ורק מידי פעם במצב שזה כמעט בלתי אפשרי הוא רק "יעזור". אני באמת לא מבינה את מי שמוכנה לזה.
פעם נפל מדף בארון ספרים בחדר שלי ואמא שלי לא נתנה לי לנסות לתקן אותו כי "זאת עבודה של גברים", וככה המדף נשאר שבור כמה חודשים עד שאבא\ אח (אני לא זוכרת) הועיל בטובו אחרי בקשות חוזרות לקום ולתקן אותו.
מישהו חושב שזה מצב הגיוני?
אני ממש לא פמיניסטית, אבל אני לא חושבת ש"תפקידים מגדריים" זה דבר קדוש. אם צריך לעשות משהו בבית, הכי חשוב שהדבר יעשה, לא משנה מי עושה אותו.
אני לא ממש יודע כי אני לא מכיר הרבה בנים שגרים לבד, אלא אם כן התכוונת לפנימייה בישיבה ושם יש מי שמכין את האוכל...
ואני אומר זאת בזהירות.
אבל לפי מה שזה נראה
אתה יכול לנסות להכין ביצה קשה
המון בהצלחה מאמין בך
אם כי לא הכל אני יודע
יש מצב שאני מתעצל כל עוד אני לא חייב
יש גברים שיודעים לבשל בלי שהם עברו לגור לבד
ויש נשים שלא למדו לבשל למרות שהן גרות לבד.
אין קשר.
*כל* ההתפתחות הטכנולוגית של העשרות שנים האחרונות - מטוסים (בייצור המוני כפי שזה עכשיו), סמארטפונים, מחשבים, כל מכשירי החשמל, מכוניות, אוטובוסים, ספינות ועוד - הכל בסופו של דבר מתבסס על חומרי גלם מסויימים שיום אחד פשוט ייגמרו... ואי אפשר באמת למחזר דברים שוב ושוב ושוב. אז ביום שחומרי הגלם שמהם בונים את הצ'יפים ושאר הרכיבים במכשירים השונים ייגמרו - אז העולם יחזור לתקופה שלפני המחשבים, המכוניות וכו' לנצח?
ובמקרה שהוא אכן ייגמר או ידלל משמעותית אין ספק שיהיה אינטרס ליעל אותן
יש כיום פיתוחים בשלבי ניסויים עדיין לייצור תחליפים לשבבים ולשימוש חסכוני יותר במחצבים אחרים שפחות בשימוש היום ובעיקר במעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת
בהנחה שזה אנשים שדי אהבתם או מקומות שהיה לכם טוב בהם...
לוקחים בסבבה או שאתם מהאלה שזה עושה להם קווצ' בבטן להיפרד?
אם עניתם את השני, זה בגלל שהפרידה עצמה קשה לכם או שזה בעיקר פחד מלהתחיל משהו חדש? אחר..?
שמח שהשם זיכה אותי להכיר את הבן אדם הזה
ועצוב שעכשיו הוא לא יהיה יותר..
כל שנה מתכחשת שמגיע סוף שנה. קשה לי עם סיומים והתחלות, אוהבת את אמצע השנה שיש שגרה.. (מדברת על העבודה שלי)
עכשיו אני עומדת לסיים שנתיים של עבודה באותו מקום ואני מכחישה, ממש יבאס אותי לעבור למקום אחר..
ומסכימה שבאמת יש משהו נחמד בשיגרה
כרגע אין לי עבודה קבועה אז די עוברת כל שנה...
(בהנחה שזה מקום שמחייב את זה.. ואם יוצרים קשר פושר כדי לא להיפגע אחר כך, זה די הורס)
אם זה להרבה זמן אז קצת יותר משקיעה בלפתוח את הלב שלי לאחרים.
אבל כן, החשש להיפגע גורם לי להיסגר בכללי לאנשים. ומצד שני לצפות שמישהי או מישהו יראה אותי מעבר לסגירות.
זה גורם לכל מה שהיה להרגיש כאילו דמיינתי את זה.
או כמו בדיחה.
או שפשוט זה עצוב נורא
להיקשר ואז להיפרד.
לאהוב, ואז
ללכת רחוק.
לעזוב משהו מוכר, נעים, שלמדתי להיות אני איתו
שלמד להיות איתי.
חלקים שלי נשארים שם.
קשה.
לא אוהבת
זה נשמע באמת לא כיף
אם זה בסדר לשאול אז למה זה גורם לזה להרגיש כמו דימיון ?
כי בהבנה שלי זה הפוך, זה שזה עושה קווצ' מעיד על זה שהיה דווקא משהו אמיתי שם
אלא כמה השקעת וכמה שמת את הלב שלך שם
והקושי הוא גם וגם.
גם מהפרידה וגם מהחשש מהדבר החדש
אוהבת יציבות, קביעות, שגרה, וודאות


האמת שאני עובד בי-ם באותו יום.


חברה קרובה מאוד ששלחה תמונות מהחתונה שלה... וזה היה כזה מתוקקקקק...
אני מחפש זמרים בסגנון ברסלב, עם מילים משמעותיות, כמו שולי רנד, עדי רן, גדי פיינגולד, מרדכי גנרביץ', אברהם אבוטבול וכו'
ממש מחפש בנרות עוד מהתוכן הזה בצורת שירים
זה מסוג השירים שאפשר לשמוע מליון פעם ולא לשבוע
בטח ככה היו שרים בבית המקדש
נראה ממש טוב! תודה!
יש להם עוד הרבה שירים ממש יפים
זו להקה ממש לא מוכרת וחבל :/

וגם-
אהרון רזאל
יונתן רזאל
כל שניה שיתוף להגרלה אחרת...חופר
אממ...
מצאנו ספר חמוד על הספסל בדרך מהגן, והבן שלי מאוד מאוד אוהב אותו.
(לספר קוראים "פתאום נשבה הרוח".)
קבעו לי ראיון עבודה, למרות שהאמת שזה יותר מפחיד מכל דבר אחר, אני לא ממש מוכן.
אולי אתה יכול לבקש לדחות כדי שיהיה לך זמן להתכונן?
אני אנסה, נראה איך ילך.
הבנתי משהו שהמנחה הסבירה בפעם הראשונה![]()
קניתי תופים וזה מרגש נורא
(לפתע קלטתי שזה מאתמול
אבל תוותרו לי)
נניח שאתם במילואים ורץ אליכם מחבל עם סכין ענקית וצורח אללה ואכבר.
המחבל נמצא במרחק 20 מטר מכם ואתם יכולים לירות או למקום ממנו ימות או לרגליים, לאיפה תירו?
לצורך השאלה אתם קלעים מומחי על ובטוח תפגעו ברגליים אם תבחרו בזה, הנשק כבר דרוך ורק צריך לירות, והוא לבוש בבגדים קצרים מאד ואין עליו חגורת נפץ בוודאות. כלומר - מספיק לירות לו ברגליים כדי שייפול והפיגוע ימנע. ולא קיבלתם הוראות פתיחה באש ברורות לחלוטין מה לעשות במקרה כזה - כלומר זה לשיקול דעתכם בלבד.
מכירים את זה שאתם מרגישים חסומים עד שלא תקבלו פידבק?
שנתקעתם
שכל הזמן מסתכלים אליכם
ובוחנים
הבוס
המדריכה
המחנכת
לא משנה מי
אבל מרוב שאתם מחכים לפידבק, לאישור, שאני טובה, זה כואב
זה חסום
זה מבאס בנפש
ולא לא שאתם לא רוצים להשתחרר מזה
להגיד מה אכפת לי מה חושבים עלי בכלל
זה לא קורה
מחשבה יוצרת מציאות? יאללה
נמאס כל הזמן מאישורים
זה גורם להיות לא טבעיים
בכלל לא טבעיים
וכמה אני רוצה להיות טבעית טעטע
אבל כן צריכה חיזוקים
לא מצליחה להשתחרר
~את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכיים רחצי מרגלייך
מצאתי לך שידוך
ועכשיו ברצינות
מה שהגבתי כאן אני קורא באינטרנט, ומסתבר שלתסביך שלי יש אפילו שם | ערוץ 7
רלוונטי גם אליך
זה התמודדות שהמון אנשים עוברים
מקווה שבע"ה תזכי להפנים מי את ותעריכי את עצמך באמת
תודה על התיוג אחי @ekselion