פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1902)

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

שרשור חדש

בעע אני לא רואה איך אני נכנס לראש השנה וכיפור..-משה ר-

מרגיש כ״כ רע וכ״כ חסר משמעות שהימים האלה נראים לי לא רלוונטים בכלל!!
ולא נותר לי אלא לומר שה׳ ירחם על נשמתי האומללה!

אחי - קח ספר שאתה אוהב ופשוט צלול לתוכו!!!עוגי פלצת

(מזדהה כ"כ)

לא יודע אם זה מה שיעזור לי-משה ר-

אני מרגיש את חודש אלול על ניוטרל, פשוט כלום ושום דבר, גם בסליחות אני מרגיש שהכל זה מהפה ולחוץ, אין חיבור, ואני חושש שזה מה שיקרה לי בכיפור, זה אף פעם לא קרה לי, תמיד מאז שאני זוכר את עצמי היה מגיע חודש אלול הייתה מן התרגשות כזו באוויר, הסליחות היו מצמררות אותי, הייתי מרגיש ממש את הימים הנוראים, השנה- כלום..

^^^^

יטבתה

יכול להיות שאתה נמצא במקום רוחני גבוה מלפני שנהיעלי_א

ומה שסיפק אותך עד השנה, עכשיו מרגיש כחסר?

זה כמו שתמלא כוס עד לשפתה. מלאה? מלאה.

נכון לתק' מסויימת תרגיש טוב.

אבל כאשר תשפוך את הכוס לקנקן (כלי קיבול גדול יותר- כשיש לך יכולת להתקדם, להכיל יותר..), יהיה חסר עוד הרבה.

כלי הקיבול כבר לא מלא..

אותה כוס נשארה, אבל החלל שנשאר נותן את תחושת הריקניות.

אם זו באמת הנק', אולי המשימה שלך עכשיו היא למלא את הקנקן, מתוך מודעות לכך שהתקדמת.

זה לא שפעם היית במקום טוב יותר, אלא שפעם המקום שהיית בו סיפק אותך. היום כבר לא. אתה מחפש משהו יותר גבוה..

אם זו לא הנק' בכלל, לא נורא.

הובנתי?

ו.. זה מצב מוכר גם אצלי.. מאוד!

ווא...איזו תשובהיטבתה

את נותנת לי להרגיש בסדר עם עצמי

אני שמחה. זו המטרה..

יעלי_א

הלוואי, אבל ממש לא..-משה ר-

מי אמר שצריך להצטמרר ולראות מלאכים באויר?מירימירי

צריך לעשות תשובה וחשבון נפש
ולנסות להשתנות במה שצריך
ולא לצבור הרגלים מגונים

מצטערת אם אני מייבשת אבל ככה אני מרגישה..

כל אחד ומה שמעורר אותו-משה ר-

וזה חלק ממטרת הסליחות והפיוטים, לעורר את האדם לתשובה.

מעורר - זה ענין אחדguestאחרונה

אבל, (לדעתי לפחות)

עשיה כי כך צריך לעשות (ואמרת שאתה הולך לסליחות, לדוגמא)

למרות שלא ממש מרגישים (ולא ב'אורות'), יש בזה בחינה של עשיה אמיתית.

היו כבר צדיקים שאמרו שחוששים שקיבלו את השכר על המצות בעולם הזה, בהנאה מהם.

לפי זה, כנראה כשעושים, ולא ממש עם שמחה וחיבור - נשאר שכר לעולם הבא

(קצת <צ>, אבל הרעיון בכל הכנות)

נכון,חודש אלול עבר כ"כ מהר השנה..ספירלית~

בקושי מספיקים לקלוט שהוא נכנס וכבר הוא יוצא

מסכימה לגמרי,זה עצוב להרגיש את הריקנות הפנימית הזאת

בחודש כל כך גדול ומיוחד!

אצלי זה נובע מלימודים אינטנסיביים ושגרה עמוסה

כמעט ואין זמן לעצור,לחשוב,להתבונן פנימה

(כן,אני יודעת שזה תירוץ עלוב..)

ואצל כל אחד זה יכול לנבוע מסיבות אחרות..

נשארו עוד כמה ימים לראש השנה

זאת ההזדמנות של כולנו

לטפס,להתקדם,לעלות

שערי תשובה עדיין פתוחים!!

ספר לי עוד על זהפריסבי

זה כבר פעם שנייה שחודש אלול נמחק לי. השנה כל המכינה הזאת כיסחה אותי ויש מצב אפילו למועד ב׳. יום שלישי אני מתכוון ללכת לכותל לסליחות ולפחות להציל משהו מחודש אלול.

|מזדהה|שוברת גלים

ומרוב שאני מזדהה אין לי מה לומר.

ה' ישמור אותך ויעזור לכולנו..

ממש מזדההשלום ש

עבר עריכה על ידי שלום ש בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 23:21

ולכן ממליץ על החוברת החדשה של הרב יהושע שפירא...

(ועל פחות שעות בפורום אקטואליה...)

תלמד אגרת התשובה בתניאמושיקו

מדהים כל פעם מחדש ללמוד את זה סמוך לימים הנוראים

סיפור מדהים על הרב עדס מתוך "עולם קטן" ראש השנה-משה ר-

המקובל הירושלמי רבי יעקב עדס,
בנו של ראש ישיבת 'פורת יוסף' החרדית–
ספרדית, אינו עונה לשום הגדרה שגרתית.
דמותו, שכמו נלקחה מדורות עברו, הפכה
למוכרת יותר ויותר בשנים האחרונות גם
בישיבות הציונות הדתית, שאליהן הגיע
במהלך שנות 'גלות' שערך. בישיבות יודעים
לספר שבכל מקום שאליו הוא מגיע, שואל
הרב את התלמידים איזו סוגיה הם לומדים,
ומעביר להם, על אתר, שיעור למדני בסוגיה
הנלמדת יחד עם שיחת התעוררות.
הרב אברהם שפירא זצ"ל, ויבדל"א בנו
הרב יעקב שפירא, היו מהראשונים שדחפו
וסייעו לו בהפצת כתביו. עשרות ספרים
חיבר הרב עדס, החל מחיבור עיוני על סוגיות
בש"ס וכלה בספרי פירוש לקבלה ולחסידות.
בצורה אופיינית נמנע הרב עדס לאורך השנים
ממכירת ספריו, והפיץ אותם חינם אין כסף
בישיבות ובבתי כנסת בכל רחבי הארץ.
עם השנים תורגמו חלק מספריו לאנגלית,
צרפתית, ספרדית, רוסית, איטלקית, הונגרית
וסינית, ואפילו בכתב ברייל.
לאורך השנים פיתח הרב עדס קשרים
יוצאי דופן עם כל החוגים והזרמים, כולל
דמויות מוכרות מאוד בברנז'ה החילונית,
ואלה באים ללמוד ולהתייעץ עמו. בימים
אלו יוצא לאור מחדש בהוצאת פלדהיים
הספר 'דברי יעקב - פרקי מחשבה', המלוקט
משיחות התעוררות המשובצות בסדרת 'דברי
יעקב' על הש"ס, המונה עשרה כרכים. הספר
הודפס וחולק באלפי עותקים, ובימים אלו
מודפס בהוצאה מחודשת. בשונה מספרי
הקבלה הכתובים בשפה קשה שבה בקיאים
העוסקים בפנימיות התורה, לשון הספר
'דברי יעקב' מותאמת לכול.
בשיחה עם 'עולם קטן' מתאר הרב
עדס שספר זה גרם ישירות לטלטלה בעלת
משמעות היסטורית וגלובלית - התפטרותו
התמוהה של האפיפיור הקודם, בנדיקטוס
ה–16, שחיבר ספרים וחיבורים רבים על
יסודות הנצרות. צעד זה נדיר ביותר - בפעם
האחרונה התפטר אפיפיור ממשרתו לפני
כ–600 שנה. הסיבה הרשמית להתפטרותו
של האפיפיור לפני כחצי שנה, על פי
הוותיקן, הייתה גילו המבוגר. לא קל לקבל
כמובנת מאליה את גרסתו של הרב עדס
לסיבת ההתפטרות, שכמו נלקחה היישר
מהז'אנר הקונספירטיבי, אך הוא מצהיר שזו
האמת לאמִתה.
"הרב יונתן בוחבוט מבני ברק, המסייע לי
בהפצת הספרים, הדפיס לפני כמה שנים את
הספר בתרגום לאיטלקית. יהודי מאיטליה
שהגיע אליי סיפר שרבים מחבריו באיטליה
שקיימו אורח חיים חילוני וקיבלו את הספר
שינו את אורחות חייהם וחלקם אף נעשו
שומרי מצוות. אותו יהודי איטלקי ביקש
להדפיס את הספר מחדש, במימון אותם
יהודים שחזרו בתשובה מכוח אותו ספר",
מספר הרב עדס.
"הרב בוחבוט שלח לאפיפיור בדואר
רשום את הספר, המכיל בתוכו כמה פרקים
המחדדים את הבעיות התיאולוגיות של
הנצרות ביחס ליהדות, וסתירת יסודות
הדת שלהם", מספר הרב ומסביר: "הנקודה
המרכזית שמפריעה לנצרות היא שהנזירים
והכמרים מנסים לחיות חיי דבקות, אבל
נתקעים כל הזמן ב'תקרת זכוכית' ואינם
מצליחים להתעלות. זו בעיית הבעיות של
התיאולוגים הנוצרים והם אינם יודעים איך
להתמודד. בספר אני כותב שיש שני סוגים
של דבקות: דבקות טבעית ודבקות על–
טבעית. דבקות טבעית יכולה להיות אפילו
במי שמעריץ קבוצת כדורגל, אבל דבקות
על–טבעית היא דבקות הנשמה באור קדושתו
של ה' יתברך. המשבר בנצרות הוא שהם
לא מצליחים להגיע לדבקות גדולה יותר.
בעיה נוספת של הנצרות היא המעבר שהם
מאמינים שנעשה בשלב מסוים מהיהדות
לנצרות. אצל הנוצרים האמונה בהולדת אותו
האיש אינה נתפסת בשכל. האמונה היא
במקום השכל, אבל ביהדות האמונה היא על
ידי השכל".
לאחר כמה שבועות קיבל הרב בוחבוט
מכתב אישי מהאפיפיור, על נייר מכתבים
רשמי, ובו הוא כתב: "אני לומד הרבה מאוד
בספר הזה, והוא השפיע עליי השפעה רוחנית
חזקה מאוד. הספר הזה עוד יעשה בקרוב
השפעה רוחנית חזקה מאוד בכל העולם".
את המכתב הורה הרב עדס לשרוף מידית,
משום שהתנוסס עליו צלב. "לא העליתי
בדעתי שהוא יתפטר בתוך שבועות ספורים",
מסיים הרב עדס. "האפיפיור הפסיק להאמין
בטעויות הנצרות, ונוכח שהדת היהודית
היא האמת הבלעדית ורק מסיבות ברורות
הוותיקן תלה את התפטרותו בסיבות גיל
ובריאות. את המשבר הדתי שזה גרם ויגרום
למיליוני מאמיניו עוד קשה לאמוד. בראש
השנה נאמר 'ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה'
אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה'. זה
בעצם שורש הסיפור", הוא אומר בהתרגשות.

סיפור (ארוך אבל מגניב..)~בממוצע~

הי ישבה בשקט וניסתה להעסיק את עצמה בלימוד, כשזה הגיע. הכאבים האיומים האלה! הדקירות של כאב שמוקרנות לכל מקום בגוף ולא נותנות לה מנוח. היא זזה על מקומה ונאנחה קלות, אולי זה יעבור.
זה לא עבר, זה התגבר, והיא הכניסה אגרוף קפוץ לפה בהבעה אומללה. הדמעות החלו זולגות והיא ניסתה כל מה שהיא יודעת כדי להקל על עצמה. אבל לא חשוב מה עשתה, הכאבים המשיכו, ואף החמירו. היא החלה גועה בבכי, מקווה שמישהו יתפנה אליה ויעזור לה. אבל כולם סביב מתרוצצים ולא עוצרים לדאוג לה, אחד אפילו נתן לה מכה בחולפו על פניה ולא עצר לבדוק כמה נפגעה.

עכשיו ננוספו לכאבים גם כאב העלבון, תחושת חוסר האונים שהיא כבר מכירה טוב מדי. היא נעמדדת ומועדת, ומנסה שוב.. היא חייבת להגיע למקום מבטחים! היא משננת לעצמה בראש שאם רק תגיע הביתה הכל יהיה בסדר. הכל יהיה בסדר..

מסביב נשמעים קולות מהסים "ששש...שש" והיא נפגעת עד עמקי נשמתה. למה משתיקים אותה? כואב לה! הבכי מתעצם ויד נוספת נשלחת לאחוז בראש בתסכול.

היא על ארבע, על הריצפה הקרה, והכאבים החזקים מטריפים אותה. גלים של מיחושים עושים את דרכם במקומות שונים בגופה.. בבטן, בגב, באוזניים, בפה, ברגליים..היא כולה חלשה. והנה מגיעה אשה ומרימה אותה, היא נאחזת בה בחוזקה ומגבירה את הבכי, ליתר ביטחו. האשה מערסלת אותה ומכוונת אותה אל כלוב גדול שנועד לשכמותה. היא לא רוצה לכלוב, היא רוצה הביתה! היא רוצה שהכאבים יפסיקו! היא נאחזת באשה הזרה, מבועתת מהמחשבה שתושאר לבד בכלוב הזה, המבודד כל כך.

האשה מקלפת אותה ממנה בנחישות ומניחה אותה, מובסת, בכלוב הלבן. היא יושבת בתוכו וממלמלת חרישית, גונחת ונאנחת, ידה עוד קמוצה בתוך הפה בנסיון נואש להקל, ולו במעט על הכאבים האיומים ההם.
במקום לגרום לכאבים להיעלם, האשה הזרה יחד עם עוד נשים גבוהות ונחושות, מדמיעות מוזיקה. מוזיקה! איך הם לא מתביישים?? האם הם לא רואים כמה היא סובלת. הנשים פוצחות בריקוד נלהב הכולל מחיאות כפיים והנפות הידיים לכיוונים שונים. היא פוחדת שזה מה שמחכה לה לשארית חייה ופורצת בבכי בלתי נלשט, מפוחד נעלב וסובל.
ביסקוויט נדחף אל מבין הסירגים, ובקבוק ממים מונח לידה. מה, הם מנסים להשתיקג אותה בעזרת ביסקוויט ומים? לא יקרה!
היא נעמדת בכוחות מחודשיםד נחושה להכריח אותם לעזור לה ולא להתעלם. היא לא בוכה עכשיו, היא צורחת וצווחת, יללותיה ממלאים את החלל כולו בהדים שמשיבים על יפחותיה. לבסוף אחת הנשים מתרצה ומשחררת אותה מהכלוב. אבל לא מעבר לכך. הכאבים עודם קיימים וגורמים לה סבל, והבית רחוק מתמיד.
היא רועדת מתסכול, זיעה קרה שוטפת אותה והיא מרימה קולה בבכי עוצמתי, מטלטל, שאי אפשר להתעלם ממנו.
רעש קלוש עולה מקצה החדש, רחש שהיא מכירה מהבית. היא מטה אוזן לשמוע. הלחש מתגבר ואדים ממלאים את האוויר המחניק סביבה. היא נרגעת מעט ומצמידה לחיקה את הבסקוויט המתוק שנשאר לה נאמן ולא נטש.
אצבעותיה בפה והוא כבר פוצעת אותן מרוב שאין היא משחררת אותן מבין הלסתות. לפיה מוגש משקה סמיך עם ריח משכר. היא כבר עייפה מכדי להתנגד. עייפה מכדי לבכות, שותה אותו עד תומו באין ברירה.
היא שוקעת לערפול חושים ורק בקושי מרגישה איך מחזירים אותה אל הכלוב הלבן. מנסה להבליג, אבל נכנעת מייד ועוצמת עיניים, תשושה.

"נו" שואלת הסייעת את המטפלת העייפה. "נרדמה, הקטנטנה?" המטפלת מסדרת את כיסוי הראש וניגשת לרחוץ את בקבוק המטרנה "כן" היא עונה בלאות "מסכנונת קטנה, יוצאות לה שיניים והיא סובלת. והיא גם לא רגילה להיות כל כך רחוקה מאמא שלה."
הסעיית מהנהנת בהשתתפות והן ניגשות יחד לטפל בשאר התינוקות הקטנים.

חמוד

פורק

כואבהרועה

עושה חשק עמוק להישאר צמודים לילדים עד גיל שלוש

כתוב טוב, חד מאוד.

מתי התכוונת שהקורא יבין על מה מדובר?

רק בסוף, כמובן.~בממוצע~

ולגבי הכואב.. ממש לא תכננתי לגרום לפרנויה או משהו. רקהלעזור לעצמינו להיות רגישים יותר לקטנטנים ולנסות לקלוט עד כמה העולם הזה מפחיד ומבלבל בשבילם.
ככה נוכל יותר להזדהות ולעזור..
אה, וברור שהקצנתי כל סיטואציה. זה לא באמת כזה נורא (בדרך כלל)

יש ספר כזהמאמע צאדיקה

שמישהוא תיאר את החוויות של התינוק- כאילו זה מזג האוויר (סערות, רוחות, שמש... )

להמחיש לנו שלתינוק אין מילים להביע את מה שהוא מרגיש

ולדעתי כתבת מוקצן מידי

מטפלת של תינוק היא דמות "כמו אמא" -לא "אישה זרה" (אלא אם היא מטפלת גרועה במיוחד....)

ותינוק מזהה מהר שהפלסטיק הזה -זה הבקבוק שלו...

הרועה- חלק מפיתוח יכולת של ילד להתמודד עם כאב- זה לתת לו להיות קצת חסר אונים, טיפה מתוסכל (בצורה רגישה ומבוקרת מאוד- כמובן.. ) -לכן לא נכון לרפד להם את החיים -להיות צמוד להורה תמיד תמיד עד גיל גדול...

ואמ"ל

שנזכה

נכון. בכוונה כתבתי מוקצן מידי.~בממוצע~

כי זה כאילו על גבול הסאטירה. את ההשראה קיבלתי מסרטון של משפחת סימפסון האגדית שמתאר את היום הראשון של התינוקת במעון יום כמו איזה סיוט מעורפל.. וזה כל כך הזוי שאי אפשר להפסיק לצחוק.
מישהו רוצה למצוא ולהעלות?

אאייייי..ככ כואב!!!!מרים*

נוראייייי

הו, וואו!ריבוזום

כישרון

אין לי מושג אם בגיל קטן המחשבות יכולות להיות בהירות כל-כך (לגבי הרגשות החזקים אין לי ספק).

אוי

בקטנה

כמה רעיונות באו והלכו עד שהגעתי לסוף

בתור אמאהריוןראשון

שהבת שלה אמורה להתחיל את המעון- זה כאב!! מאוד!! מאוד!! שאפילו קצת בא לי לבכות..
צריך המון רגישות!!

אוי ואבוי. סליחה!!!~בממוצע~

זאת ממש לא הייתה הכוונה!!!
זה מאוד מאוד מוקצן וברור שהבת שלך תקבל את היחס הכי אישי והכי מגונן שיש!
סליחה מעומק הלב.. יא, אני כזאת מטומטמת לפעמים..

מחולהריוןראשון

בס"ד
ועדיין מומלץ פעמים הבאות להתייחס לסך רגישות של מי שאולי יקרא את הסיפורים שלך..
כתיבה וחתימה טובה!

אמנם לא קראתי את הסיפורשוברת גליםאחרונה

אבל ברור שבאמנות, יצירה, דברים יפגישו אותנו עם כאב שלא תמיד נוכל לו. זו בחירה שלנו אם לקרוא או לא.

כמו הסיפורים הקודמים שלך שהפגישו אותי עם כאב עצום, וצימררו, וזו עדיין בחירה שלי.

לא חושבת שצריך לבקש סליחה על משהו, זו יצירה, והיא אמורה לפגוש כאב כנראה.

(ובלי קשר את לא מטומטמת, מה זו השטות הזאת)

מוזמנת לאישי אם את רוצה... (האמא)מאמע צאדיקה

היו לי התלבטויות ממש על מעון או בבית או מה

אז חברה שלי אמרה לי- עם אמא בבית משעמם! במעון יש חברים... אפשר לשחק...

תכלס יש משו שהיא צודקת (יש צדדים אחרים שלא... אבל זה לא הדיון עכשיו)

ותזכרי שהסיפור פה לא כלל בכלל את גורם ההכירות-

התינוק משייך כל דמות מטפלת כ"סוג של אמא" -לא אישה זרה

אז תקדישי בהתחלה כמה דק' לטקס העברת ידיים מאמא למטפלת- כדי שהתינוק יקלוט אותה- ויהיה לו טוב!

סיפור..אני כתבתי. מוזמנים להגיב.~בממוצע~

היא עוד הייתה מטושטשת, הראש הסתחרר לה. לאט לאט היא מיקדה את המבט והזמזום באוזניים התאפס לנהמה של מנוע.
היא ישבה באוטובוס, כך זה נראה. לאן? מהיכן? לא ידוע. האלכוהול עוד הלם בראשה.
האוטובוס עצר בתחנה. היא זיהתה את המקום וצלצלה בפעמון. יורדת מדדה במדרגות אל הכביש.
היא נכנסה אל תחנת הדלק הקרובה וניסתה להיזכר היכן הייתה ומה עשתה שם.. ללא הצלחה. בחילה קשה אחזה בה פתאום, והבטן התעוותה קלות. היא פלטה נזיפה מבין השפתיים, ומייד נשמה עמוק כדי להירגע. הדליקה סיגריה, שאפה פנימה..הנה היא נזכרת..

יער. יער מבודד. היא כבר שתתה לא מעט. היא עם שניים, שני בנים. הם מביטים בה.
היא מחטת בפיסת הזיכרון ומנסה לפענח אותו. ובפלאש פתאומי אחד נוסף נזרק לעברה.
נסיעה. אוטו קטן, מחניק וצפוף. על ידה גבר חרדי חייכן. והוא מביט בה כאילו היא אל מאגדה ילדותית. היא מסבה מבט ומצחקקת..
זיכרון משונה.
היא מתקשרת אל חברות שלה. טווו טווו..צליל חיוג. הם לא עונים. כולם לא עונים.
מתיישבת על מדרגה ומדליקה סיגריה נוספת. זכרונות נוספים שמציפים..
היא שותה מהבקבוק, ויש עוד ועוד.. היא סגורה בחדר איתו. המקום הזה נראה מזמין. אבל לא ככה, לא עכשיו, לא עם האדם הזר הזה שלוחש לה בסוד..מה הוא לוחש?
וכסף.. כסף שמתגלגל לו בין האצבעות. תחושה משכרת של אפשרויות אינסופיות..

היא מצלצלת שוב. חברה אקראית עונה לה.
"הלו?"
"היי, זו אני. אני שתויה באמצא תחנת דלק. איזה יום היום?"

שאלה פשוטה. וכשהתשובה מתקבלת היא ממהרת לסיים את השיחה.
היא נזכרת ביער שוב. צעקות, צרחות.. גברים משתוללים.. מה קרה שם, ביער?
והיא נזכרת, והזיכרון פוצע כל כך, דוקר וחודרני.
היא צורחת, חסרת אונים, וקורסת על המדרכה. ברכיה רועדות תחתיה. עיניה זולגות דמעות.
"אלוהים, לא!" היא לוחשת. מסרבת להאמין.
"לא הייתי עדה לדבר כזה! לא הייתי שותפה!" היא נקרעת מכאב ההכרה. מההבנה שחודרת אליה לגבי מה שעשתה וראתה..
"אני טובה! אני טובה!"
היא מנסה לזעוק אל השמיים. אבל אפילו היא לא שומעת, כבר לא מאמינה בעצמה שנשארה בה עוד פיסה של טוב.

בארנק היא מוצאת את הכסף שלקחה. כסף אסור, נגוע.
ובתיק ראיות נוספות מהיום הזה.. הנוראי כל כך. בלתי אפשרי אפילו. אבל זה קרה, זה קרה..

היא נמצאת עמוק בתהום..מי יציל אותה? מי יגן עליה? מי בכלל יחוש אמפתיה כלפיה? מלוכלכת בחטאים שמעולם לא חלמה שתעשה. נגועה בכסף שנלקח באין מבחין, באלכוהול שממלא את גופה.. ובאנשים איתם היא מתרועעת.

על פניה חולף טנדר לבן. על הגג שלו סטיקרים ורמקולים גדולים. הנהג קורא לעברה "אחותינו, הכל בסדר?" והיא מהנהנת בלי לחשוב. שיסתלק לו כבר!
"אלווול!" נשמעת זעקה מתוך הרכב בעודו מתרחק ממנה, משאר אותה מאחור..
והיא? משהו בה זז. כמו סופר שחודר את הקליפות. היא יודעת למי לפנות, מי תמיד יאהב אותה..
"ממעמקים קראתי י-ה..!!" היא לוחשת, ויודעת שהוא שם, שומע. אוהב.

הייכורש

סיפור עצוב. משום מה הקריאה 'אלול' בסיפורך לא החזירה אותי לשלוותי ולא נתנה לי עוגן. להפך, רק העצימה את תחושת החוסר, החטא והבדידות.

חודר ומכאיב. מאודאלעד

אני חושב שהתחושות הרעות וההרסניות מובלטות כאן יתר על המידה והמסר בסוף חלש וחיוור לעומתן.

הייתי ממשיך קצת את הסוף למצב יותר אופטימי ויותר יציב. כנראה מרגיש חסר

זה סיפור..~בממוצע~

ושיניתי אותו לסוף אופטימי מכדי שיהיה אמין. כי ככה אני רוצה שיהיה הסוף. מעורר, עדין ומאיר, כמו זריחה בהרים.

לא הגעתי לסוף הזה עדיין, ולכן אולי קשה לי לתאר אותו כמו שצריך..

כמה דברים:שלום ש

(אני לא סגור אם זה את או אתה, אז כתבתי בלשון זכר והדברים מיועדים לגברים ונשים כאחת...)

א. כשכותבים סיפור בזמן הווה, צריך כל הזמן לבדוק ששומרים על הזמן: "היא נכנסה אל תחנת הדלק" - בעבר, ובסוף הפיסקה "היא נזכרת" - בהווה.

ב. יותר מדי שלוש נקודות (...). זה מאבד את הרצף של הקריאה.

ג. מבחינה תוכנית - חזק. אבל בגלל שזה נושא רגיש העדפת לא לפרט (וטוב שכך). הבעיה בכך היא שלא מספיק נכנסים לעומק הסיטואציה המזעזעת הזו. הזעזוע הזה הוא חשוב כדי להמחיש את חוסר האונים ואת תחושת הבדידות.

אז אני לא חושב שהיית צריך לפרט יותר, אבל רק לדעת שכאשר אתה בוחר לכתוב דווקא על חטא כזה, אתה מפספס חלק מתחושת ההזדהות עם המקום של החוטאת.

(סתם לדוגמה, אם היית כותב על רוצח, היית יכול לפרט הרבה יותר...)

אבל סה"כ, בהחלט חזק.

אחותי,שוברת גלים

צימררת אותי. וזה לא קורה הרבה בזמן האחרון..אני לא ממש נותנת לאנשים לרגש אותי.

נשמה יקרה שאת..

מהממת! כתוב מהמם!

|חיבוק|

מסכימה עם שוברת ומוסיפהדניאל55

עבר עריכה על ידי דניאל55 בתאריך ט"ו באלול תשע"ג 11:03

הסיפור לגמרי מכניס אותך לסרט!!

התיאור כאילו ממש מראה את הכל בזיכרון (במעומעם כמו שזיכרון אמור להיות!!!!)

האלול בסוף אמנם כמו שכתבו מעלי לא ״חזק״ כמו הסיפור הרע...

אבל זה היופי של הטוב.. שהוא לא רעשני, צועק וצווח. הוא לוחש, נמצא. כל הרוצה, יבוא ויטול.

ומה שחזק פה זה באמת הרצון! זה הגדולה וזה היופי!!

ה׳ יעזור לנו לממש את הרצון שלנו להתקרב אליו!

אה ועוד דבר ריגש אותי, שאת כותבת בכזה ביטחון שה׳ תמיד יאהב אותך, זה דרגה ענקית להרגיש בזה.

תודה רבה רבה על השיתוף!

^^^יטבתה

כואביעל מהדרום

סיפור עצובחיים שלמה

קראתי ונדהמתי.
מי שלא הבין מה הולך פה,בסיפור החי הזה,כנראה לא צריך להבין את זה..
לפחות אנחנו יודעים שבסופו של דבר יש לנו על מי להישען!!!
אז בחודש אלול שהמלך בשדה,ננסה להשתפר ולהתחזק בעזרת השם!

כתובריבוזום

ומסוגנן לדעתי מאוד טוב. יש איזו שגיאת הקלדה אחת או שתיים -היה כדאי לעבור שוב ולתקן, אבל לא קריטי. אהבתי את: "כולם לא עונים" (כשבדרך כלל אנחנו רגילים לומר - "אף אחד לא עונה", אבל הצורה שכתבת בה מעצימה את הבדידות).

החלק שהכי ריגש אותי היה צעקת ה-"אני טובה! אני טובה!"... ואם היא צועקת כך, זה מראה שכן אכפת לה, ושכן "נשארה בה עוד פיסה של טוב", למרות שהיא לא מאמינה בזה, לפחות ברובד השטחי יותר.

" מי בכלל יחוש אמפתיה כלפיה?" - נראה לי שכל מי שקורא את זה מרגיש סתירה מסויימת (וזה יפה), כי הקורא מובל בבירור לחוש אמפתיה כלפי הגיבורה.

לגבי הסוף הוא אכן מרגיש קצת מלאכותי ומהיר מדיי.

בסה"כ סיפור מרגש וכואב... וגם אם הוא כתוב באופן קיצוני ועל נושא אחד, נראה לי שהרבה יכולים להזדהות איתו בעצמות שונות ולגבי כל מיני נושאים.

תודה לכולכם.~בממוצע~

התגובות ריגשו אותי מאוד.
ההערות שלכם נכונות ואני אכניס שינויים ופירוט איפה שאני יצליח. לעלות מתוקן?
שוב תודה לכם. ורק בטוב תמד..

אמן!! המון המון טוב בעז"ה (לכולנו..)יעל מהדרום

כן... להעלות מתוקןדניאל55

כותבת יקרהמאמע צאדיקה

אפשר להכיר לך אוצר?

פורום כתיבה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f436

ולגבי הסיפור -

לא אמין לדעתי שטראומות ונפילה מכל מסגרת כה- ייפתרו בקריאה "אלול" קצרה

יש המון מה לחפור על זה....

סורי שאני כמו חניך בפעולה אבל: אמור להיות מסר?יונתן רחמיםם

אשאל זאת בעדינות: באת לרמוז פה משהו באשר לחרדים?יונתן רחמיםם

או שזו רק הבנה שלי?

נראה לי שזה יותר הבנה שלךריבוזום

א. גם לי צרם האזכור של אדם שהוא דווקא חרדי בסיפור.

ב. אבל זה ממש לא נראה לי עניין מרכזי.

ג. ואם יש כאן משהו מן המשהו שמבוסס על חוויות אמיתיות, ייתכן שזה נשאר פשוט כדי להיות נאמן למציאות. לכן לא הערתי על זה למרות מה שכתבתי ב-א'.

לי זה דוקא נראה מאוד מרכזי.יונתן רחמיםם

זה מזכיר לי את סיפורה של אחת המגורשות מגוש קטיף, שתיארה את הסבל שעבר עליה,
ובתוך כך הזכירה את ׳האינסטלטור החרדי
שתמיד איחר/שעשה עבודה גרועה׳ - משהו בסגנון הזה.
עכשיו, למה זה בדיוק רלונטי שהוא חרדי?
נתאר לעצמנו איך זה ישמע אם נחליף את
המילה חרדי ב׳דתי לאומי׳ ונבין שזה הזוי.
פשוט כל כל התרגלנו שאנחנו אפילו לא שמים לב.

ואם היה כתוב חילוני?ריבוזום

לדעתי "דתי לאומי" היה נשמע מוזר כאן, כי בהנחה שלמספרת יש השתייכות חברתית כזו, זה לא משהו שזר לעולמה. מתואר זיכרון, ומה שעולה בזכרון הוא תחושת הצפיפות, אוטו קטן, ומי שנמצא שם גם - עם מאפיינים שהיא זוכרת. ואם יש מאפיין שבולט ומיוחד מבחינתה, זה אחד הדברים שיצופו בזכרון.

ז"א שהיה הגיוני שייכתב "חילוני", או"ערבי" באותה מידה כמו "חרדי". כל האפשרויותלדעתי מאוד לא ראויות בסיפור קצר, שבו זה נשמע סטריאוטיפי, וכמו שציינתי - צרם גם לי. אבל אני לא חושבת שזה דבר מרכזי בסיפור. (וכתבתי מתוך הנחה שיש התבססות על משהו אמיתי. אם לא - זה בעייתי הרבה יותר)

חילוני לא היה ולא יהיה כתוב.יונתן רחמיםם

קראת את תוכן התגובה? ניסיתי להסביר מדוע לדעתי זהריבוזום

לא כל-כך מוזר ולא-קשור (גם אם לא ראוי) בהקשר של הסיפור הספציפי. חילוני היתה רק דוגמא לעוד תיאור שיכול להתקבל על הדעת בהקשר המדובר (לפי ההסבר שנתתי, בהנחה שמתבסס על משהו אמיתי). בעוד "דתי לאומי" באמת לא הגיוני בתוך הסיפור.

בסדר, בש״א הכותבת הבהירה לי את כוונתה.יונתן רחמיםם

והיא ממש לא התכוונה לשום דבר לא טוב.
מצטער.

תודה שהבהרת.~בממוצע~

בקרוב אעלה את הגרסה החדשה והשונה. אני ממש מבקשת שתגיבו עליה. אפילו יותר משהגבתם כאן. השינויים עקרוניים..

יפההה! ממליצה להרחיב את הסוףמירימירי

את התיאור של אלול
הוא קצרצר יחסית לתיאורים המפורטים של ככל הסיפור

כל הכבוד ממש אומנותי!

וואו!מייכ

טלטלת אותי..פורק

במובן הטוב של המילה..? (תוהה)~בממוצע~

2 המובניםפורק

תהומות שלא הכרתי ובעקבותיהם אור שלא הכרתי

אממ.. אוקיי.~בממוצע~

ואת התהומות אין צורך להכיר, אל תחוש מקופח או משהו..
אם יש שאלה, אני פה

הרגיש לי שכתבת מנקודת מבט מאוד אישית...כפיר גולןאחרונה

נ.ב הניק הקודם שלי היה אמיר ורשואר...

פרגן,מה אכפת לך?

מעניין הויכוחים בשטיבל האם להתחילשמואלג

מניין שחרית או מניין סליחות....

עד שהם מתווכחים היה אפשר גם לסיים קורבנותאריק מהדרוםאחרונה

פעמיים.

טוב אני הולך להיות יצוראיש השקים

יש הבדל בעיניים בין דוסים צדיקים לבין לא דוסים או לא צדיקים?

נכון, אין פה הלכהאריק מהדרום

עבר עריכה על ידי אריק חרבי בתאריך כ"ח באלול תשע"ג 03:48

הסיבה שכתבתי את ההודעה דלעייל היא שעלתה בדעתי לנצח את הויכוח הזה בכל מחיר, מאחר ולא מצאתי טיעון חזק יותר כנגד מה שכתבת אז כתבתי את הטיעון העלוב הזה (בתקווה שאיש לא ישים לב כמה הוא עלוב), לא נורא, אשתדל לחשוב על משהו אחר עד הפעם הבאה שהנושא יעלה.

מישו מכיר תופרת באיזור ירושליםפייגליניזית

שתוכל לבצע תיקון עד מחר בערב?

(מהירה ואיכותית, יש לציין, לא אחותכם הקטנה שיודעת לחבר כפתור בדבק חם)

מקפיצה, דחוף.פייגליניזית

תשאלי בפורום תפירה.כתר הרימון

יש בתחנה המרכזית בקומה התחתונהנפשי תערוג

מעולם לא נכנסתי לשם

אני רק זוכר שיש שם למטה

לא מכירהטופי תות

וגם אם כן, קשה לי מאוווד להאמין שמישהי תסכים לקחת משהו עוד לפני ר"ה.

בהצלחה!!!

כן.בין השורותאחרונה

ברחוב החבצלת - זה יוצא עליה מול כיכר ציון, ליד גלידה אלדו, עולה עד השווארמה/ פלאפל או מה שיש שם ועוד קצת למעלה,

יש כוך של תופרת- גליה.

היא פתוחה בין 11-16 ועובדת ממש מהר.

מי ער? אני לצערי..תכננתי ללכת לישון ב11יעל מהדרום

אנייטבתה

אניטופי תות

מצוברחת-משהו בגלל דבר מעצבן-כלשהו.

ובכלזאת, ילדה מתוקה הצליחה לשעשע אותי:

אני, היום, נוסעת באוטובוס.

לצידי, ילדה כבת 4. חיננית כזאת. אוחזת בהתרגשות שקית גופיה שחורה. שמה על היד "כמו תיק". מורידה. פותחת.

מוציאה. מריחה. מחזירה לשקית. שמה על היד "כמו תיק".

נעליים חדשות.

עיניים נוצצות.

"אמא, בבית אני אביא לך הפתעה. אני ממש אוהבת אותך"

והפקקים נמשכים, עשר בלילה, ילדה עייפה.

"אמא, נכון שספרד זו עיר ממש רחוקה? בטח צריך לסוע המון המון שעות באוטובוס!! שעות!!

בעצם אפשר גם לסוע באוטו, במשאית (?!) במונית, אפילו באוירון!!

בעצם במשאית זה בטח המון כסף.

אז לילדה המתוקה הזו, שעשתה לי חיוך גדול בלב, אפילו בלי שהיא ידעה על כך, לילה טוב, וחלומות נעימים. בטח תחלמי על נעליים ורודות עם נקודות לבנות. (כן, ההן שהרחת היום באוטובוס)

"ילדים זה שמחה"יעל מהדרום

איזה מותק

יטבתה

ריבוזום

ערה ושאלה לערים..חנהלה

אם יש לי מסמך וורד שאני רוצה שיכנס בדף אחד האם לדעתכם עדיף לעשות גודל פונט 14 עם רווח מינימלי בין השורות או 12 עם רווח גדול יותר בין השורות...

לדעתכם אודה..

14 עם רווח מינימלי, שלא יראה ריק מדידתיה גאה

12!כתר הרימון

ורווח שורה וחצי או כפול.

כך מקובל.

אני - חיה ופועלת.כתר הרימון

אחרי שהשלמתי בצהריים את השעות החסרות לי.

ואחרי שאכלתי בתשע בבוקר לחמניה+כמה ופלים בודדים במשך היום - אני אוכלת עכשיו!

בתיאבון!

ריבוזום

ערהריבוזוםאחרונה

אבל הולכת לישון בזמן קריב ונאמר אמן!

כיבוד הורים מס' 34. לקרוא לילדיו על שם אביו או אמוכיבוד הורים

לקרוא לילדיו על שם אביו ואמו שנפטרו. להחזיר גזילת או חובות אביו אחר פטירתו.

מצוה[1] שיקרא שם בנו[2] או בתו על שם[3] אביו[4] או אמו (או[5] שם הורי אשתו) שנפטרו[6]. ולמנהג[7] הספרדים הורי האב קודמים להורי האשה בזה, אבל למנהג[8] האשכנזים הורי האשה קודמים. ומי[9] שאביו לא היה שומר תורה ומצוות ורוצה לקרוא לבנו על שם אביו, יכוין בשעת קריאת השם לבן גם אחר צדיק שנקרא בשם זה. אב[10] או אם שגזלו ולא השיבו הגזילה מחוייבים היורשים לשלם מכספי הירושה לנגנב את דמי הגניבה. וכן[11] אם יש להם חוב[12] יחזירו[13] יפרעו הבנים החוב מכספי הירושה[14].

הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t574807#6352627

מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:

[1] ס' זוכר הבית סי' כד' אות ג'. וע' בשד"ח מע' כ' כלל קד' בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קח' ובס' מילי דחסידותא סי' תעז' שיש בזה משום מכבדו במותו. וע' בשו"ת אג"מ אבה"ע ח"ג סי' כו' ובשו"ת יהודה יעלה יו"ד סי' רמז' ובשערים המצויינים בהלכה ח"ד סי' קמג' סקי"ד שאם שם אביו כשם חמיו ואביו עודנו בחיים, לנוהגין שאין קוראים על שם החי, לא יקרא לבנו על שם חמיו, והוא הדין לקרוא שמותר לקרוא לבנו ע"ש אביו שנפטר אפילו שהוא כשםחמיו שבעודו בחיים, ואפילו אם אשתו מתנגדת לזה.

[2] ויש שנהגו לקרוא שם הספר שחיברו על שם אביו או אמו כדי לכבדם. ע' הקדמה לשו"ת חוו"י ולצל"ח ולברכת שמואל ולברכת פרץ.

[3] וע' בארחות רבינו ח"ג עמ' קנח' בשם החזו"א זצ"ל שאם ההורים קרואים בשמות לועזים ורוצה הבן לקרוא לבנו על שמם, יש לתרגם השמות לעברית (כגון לתרגם פיגא לצפורה גולדא לזהבה וכל כיוצ"ב). ועוד שם שאם ההורה נקרא בשם שיגרום בושה לילד אם יקרוהו כן (כגון שמות שנהגו בדורות הקודמים, וכעת לא) יוסיפו לילד שם נוסף, ויקראוהו בשם הנוסף. ובילק"י כבוד הורים עמ' תב' שאם אביו או אמו קרוים כשמות אנשים רשעים המפורסמים ברשעותם, לא יקרא לבנו בשם זה. ובשו"ת מחנה חיים אה"ז סי 'ס' ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קח' ובס' שמא גרים עמ' יט' שאין ראוי לקרוא לבנו ע"ש מי שנפטר בקיצור ימים או שנפטר במיתה משונה. ובילק"י כבוד הורים עמ' תי' שאם קוראו בשני שמות, ושם הנפטר יהיה השם השני, אין קפידא.

[4] ואפילו כששם אביו פלאי יכול לקרוא כן לבנו לאחר מיתתו. וע' בשו"ת שאילת שלום מהדו"ת סי' רמב'.

[5] ויש מנהגים שונים בין העדות לגבי הורי מי קודמים. ע' בילק"י כבוד הורים עמ' שצו'.

[6] ויש מן הספרדים שנהגו לקרוא על שם אביו או אמו אף בהיותם עדיין בחיים. ועכ"פ אם אביו חי וחמיו נפטר, יש להקדים לקרוא על שם חמיו.

[7] בא"ח פר' שופטים אות כו'. ס' עיקרי הד"ט סי' כו' אות ז' בשם שדה הארץ ח"ג סי' כב' ושאם האשה מתעקשת יקראוהו בב' שמות.

[8] ליקוטי מהרי"ל סדר המילה. שו"ת בית נפתלי סי' סג'.

[9] שו"ת משנ"ה ח"ו סי' רנג'.

[10] ע' שו"ע חו"מ סי' לז' סעי' יז'.

[11] ע' בזה בשו"ע חו"מ סי' קז' סעי' א' ובנו"כ.

[12] ומן הראוי שמי שיש לו חובות שיפרטם בצוואתו.

[13] ובס' יפ"ל סקכ"ב שהמת מצטער כשנשאר חייב לאדם ובניו אינם פורעים את חובו.

[14] אבל הורים שנפטרו והשאירו חובות (או שגזלו גזלה ולא השיבוה) ולא השאירו ההורים ירושה אין הבנים חייבים לשלם מכספם על זה, אומנם אע"פ שאין בזה חיוב, מצוה גדולה לפרוע חובות הוריו (ולהשיב גזלותיהם). ע' ס' חסידים סי' קע' ובשו"ת שב יעקב אבהע"ז סי' טז'.

תודה

אהבת חינםאחרונה

מישהו הולך מחר לסליחות המרכזיות בכותל?hila18

האם יתגברו את האוטובוסים מהתחנה המרכזית לכותל ומהכותל???

מחר הסליחות המרכזיות בכותל??דניאל55

איך יודעים?

מקפיצה!!!דניאל55

אני ממש רוצה לדעת אם יש היום סליחות בכותל (ברמקול)??

ואם כן, אז באיזה שעה לבוא??

אני שמעתי שזה יום שני הבאיטבתה

ככה מופיע בכל הפירסוומים

תודה על התגובהדניאל55

אבל הילה אולי התכוונה להיום... וממש. בא לי!!

בקשר לשני הבא, אני יודעת.

בדכ מתגברים. סעי ברכבת וחזרי איתה אם יש לך כח.בקטנה

לא תהיה רכבת חזורנפשי תערוג

הרכבות נגמרו בערך ב12 וחצי

באמת?!יטבתה

גם האוטובוסים?

כמה שידוע לי, כןנפשי תערוג

יש קווי לילה-משה ר-

בטוח?נפשי תערוג

לפי אתר אגד אין

http://mslworld.egged.co.il/eggedtimetable/WebForms/wfrmLuz.aspx?SugTransfer=0&company=1&language=he&RovaDest=1783&DateTokef=02%2f09%2f2013&title=02%2f09%2f2013+-+%u05d9%u05d5%u05dd+%u05d1&RovaSrc=3556&DayOrder=1&FromYeshuv=%u05d9%u05e8%u05d5%u05e9%u05dc%u05d9%u05dd&FromRova=%u05d9%u05e8%u05d5%u05e9%u05dc%u05d9%u05dd+%u05d4%u05db%u05d5%u05ea%u05dc+%u05d4%u05de%u05e2%u05e8%u05d1%u05d9&ToYeshuv=%u05d9%u05e8%u05d5%u05e9%u05dc%u05d9%u05dd&ToRova=%u05d9%u05e8%u05d5%u05e9%u05dc%u05d9%u05dd+%u05ea%u05d7%u05e0%u05d4+%u05de%u05e8%u05db%u05d6%u05d9%u05ea+&hour=&width=1024

אפילו אצלנו יש, אז בירושלים לא?

-משה ר-

לא רשום משו מירושלים לדרוםיטבתה

זה רק לתל אביב

לא פייר!!

אני מתכוון אצלנו אצלנו

-משה ר-

אתה לא מהדרום?יטבתה

שיהיה..

זה עדיין לא פייר!!

אני מהדרום, אבל לא מהעיר שאת חושבת

-משה ר-

ואצלנו יש קווי לילה

יש אצלכם כל יום? אצלנו רק בחמישי ומוצ"שעוגת גבינה.

ממ אין לי מושג אם יש כל יום, יכול שגם אצלנו זה רק-משה ר-

בסופ"ש..

אל תתלהב

יטבתה

אנחנו גם עיר מרכזית (ודי לאוטינג )

ואין בה את הקווים האלו.. מוזר!!

בטוחה? תבדקי, אגב בתחנות אצלנו שמו קודים ברצפה-משה ר-

שאפשר לסרוק על הסמארטפון, ולבדוק את הלו"ז..

יס.. בטוחה ..יטבתה

ואיזה ברקודים על הרצפה?

טוב שיש תחנה לשבת

עוגת גבינה.

הייתי מעלה, אבל את יודעת אווטינג וזה

-משה ר-

זה בסדר

יטבתהאחרונה

>>>-משה ר-

http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=7642

תלוי איפה. אליי נגיד זה נתיב אקספרס.עוגת גבינה.

מתל אביב.
הבעיה שהזמנים לא מסונכרנים. וזה מבאס.

ירושלמים ומי שמתמצא..

יטבתה

אני מעוניינת להגיע לכותל ברכב..

עכשיו זה יהיה בלילה עמוס במיוחד כנראה.. (טוב מהיום ועד יוה"כ זה כנראה רק ילך ויגבר ב"ה )

איפה אפשר לחנות את הרכב בסביבה מבלי לעשות הליכת מרתון מעייפת עד לכותל ובחזרה?

טנקס

חניון ממילא, 10 ₪ לשעה עד כמה שזכור לי-משה ר-

וזה 2 דקות משער יפו

לקחת בחשבון שאי אפשר לצאת כל הלילה משםנפשי תערוג

אני לא יודע מתי הוא נסגר, אבל הוא נסגר

מצאתינפשי תערוג

ניון ממילא
רחוב יצחק קריב ליד קניון ממילא
שעות הפתיחה 7:30 עד 00:00 כניסה יציאה עד 2:00

מכאן:

http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/muni/messages/item_news.asp?msg_id=13275&cat=63&sec_id=110

זה לסליחות...יטבתה

זה אומר מאוחר בלילה...

ישמצב שאתקע בחוץ עד הבוקר?!

אה אז לא, כי הוא נסגר בשתים עשרה-משה ר-

אולי בשער ציון?
או שזה רק לתושבי הרובע?

אמ..בן של מלך

ב"ה
או בחניון ממילא / קרתא
או בהר ציון
או
זהו אין עוד משהו שעולה לי לראש

כלל ראשוןנפשי תערוג

כמה שתגיעי יותר מוקדם ככה יהיה לך יותר מקום!

אני טוענת שמהמרכזית לכותל זה ממש קרוב.עוגת גבינה.

יש שיחלקו עליי.
אולי תגורי לידי ותוציאי אוטו שאני יוכל לבוא איתך גם

מסכים^^^-משה ר-

כן אבל באמצע הלילהיטבתה

לחזור את כל העלייה הזאת עד למרכזית זה עינוי...

וחוצמיזה אין קווים לאזור שלי בשעות האלו..

ואני לא מתכוונת לשבת בקומה ההיא במרכזית שמחכים בה.. בעעע

אז אולי תחנו באיזור המרכזית(קרית משה) ותלכו ברגל?-משה ר-

או שבהלוך תסעו ברכבת ותחזרו ברגל..

אבל אבליטבתה

אין כוח לחזור ברגל.. זה ארוך מידי..

|מפונקים|

אני שואלת כי הסיוט הכי גדול שלי זה לטיל שעה וחצי בחיפוש חנייה..

זה קרה לנו לפני שלוש שנים ומאז אני בסיוטים מזה..

תחני באזור המרכזית ואז תתפסי טרמפ לכניסה לעיר.עוגת גבינה.

פעם אני ונקודה עשינו את זה.

הלכתי מהמרכזית לכותליטבתה

זה היה סבבה- באמת, אין על האוויר של ירושלים!

אבל כשרצינו לחזור- רק המחשבה על כך שיתקה לי את הרגליים

וגם אין אוטובוס בשעות האלו...

פעם חציתי את ירושלים לרוחבה

-משה ר-

מהר נוף עד העיר העתיקה, הייתה חתיכת הליכה

אפשר לנסות לחנות באזור מרכז מורשת בגיןחנהלה

אם נכנסים בכביש שם יש לפעמים חניה וזה יחסית במרחק הליכה

‏^^^פריסביאחרונה

שם חניתי בסוכות לפני שנתיים. קצת הליכה אבל יש מקום חנייה כמעט בטוח.

איזה סמרטוטית שאני. יום מבוזבז למדי.דינה ל.

המווווון נסיעות.
ודי לשווא- חוסר תיאום בזמנים עם הצד השני.
ולא היה נחמד.

יאללה. חתכתי מוקדם לישון.
נקווה שמחר יהיה יום מועיל יותר.

ליל מנוחה

לילה טוב! מחר יהיה מצויין בע"ה

עוגת גבינה.

בצבא היו לי מלא ימים מבוזבזים על נסיעותפריסביאחרונה

אבל זה היה טוב (לברוח מהשגרה ‎

). באזרחות זה שונה כי רוצים להספיק המון.

בגד לראש השנהכורש

ירושלמים,
באים איתי לקניות?

אני יכולה

~בממוצע~

לא. תלמדי לפסיכו.. |מוציא לשון|כורש

עכשיו אתה נזכר?!עוגת גבינה.

אתמול הייתי בירושלים

אבל אתמול לא היה באפשרותי...כורש

יאלללהשוברת גלים

באמת שיש לי רק שתי שמלות לחג

אכן מצב קשהכורש

חח זה באמת מצב קשהשוברת גלים

אתה חושב שראוי לה לאשה ללכת עם אותה שמלה *פעמיים* באותו החג?

יצילנו ה' וישמרנו מעשות זאת או אך מחשוב כך

גוואלד

|מחולחלת|

אני סיימתי עם בגדים לתקופה הקרובה.פלספנית

בעזהי"ת

התחדשתי באיזה 4 שמלות לשבע ברכות [+השמלה של האירוסין שמאז לא לבשתי אותה..]

הי! פסיפסתח שהתארסת! מזל טוב

ת.

*התחתנתאיש השקים

בינתיים ענו רקריבוזום

ירושלמיות... (כמו שניתן היה לצפות )

אני לא ירושלמית!ניל"ס

אבל כן בחורה

וכן רוצה בעז"ה (!!!!) לנסוע לפני החג לירושלים לקנות משהו...(למרות שהסיכוי קלוש לצערי, וגם לבד זה באסה...)

תאמת גם אני מחפש בגדיםאחד עם כיפה

אבל אני לא באמת הולך ללכת עם מישהו/מישהי שאני לא מכיר

למה? הוא יכול להתאים לך בגד בדיוק לאופי!מאמע צאדיקה

אה???? חחאחד עם כיפה

בגללכםכורש

עבר עריכה על ידי כורש בתאריך כ"ז באלול תשע"ג 19:22

בגללכם הלכתי לבד.
ולמרות.הפצרותי והפעלת טכניקת החיוך המקסים ורפרוף העיניים על המוכרת. לא הצלחתי להוריד את מחיר המכנס.
על החולצה היא אמרה שהשניה בחצי מחיר אז ביקשתי את השניה. לקח לה איזה זמן להבין...
אני נותרתי רש מכל.
לפחות עם פנימיותי מלוכלכת אגיע בבגד נקי. אולי זה יעזור לבלבל תשטן..

^^^המשפט האחרון...חיהלב

אולי זו סיבה לדאוג לבגד חדש,
(אני אמרתי הפוך...לא התנקיתי מבפניםאז אין טעם בבגדים נורמאלים)
כאילו שעכשיו יש לי מתי לעשות אתזה, אבל נגיד...

למה בגללנו? היה לך שלל הצעות כאןשוברת גליםאחרונה

זו בעיה שלך

האייפון שלי במצב אנוש ביותר!דינה ל.

מדיף ניחוח סלמון, מצופה שכבת ליכלוך בלתי מזוהה...

בעעע!

הייתי כעת באירוסין של בת דודה מקריית צאנז בנתניה.
הדרדקים כאן מעולם לא ראו מכשיר פילאי שכזה, ופשוט לא יכולתי לעצוד בפרץ ההתרגשות התמים והנלהב שלהם

אז נכנעתי מראש ונתתי להם להתעלל במכשיר המשוקץ, לעיני האמהות המתחלחלות...

זהו.
אשמח לקבל עצות מועילות לניקוי המכשיר, כי זה פשוט ד-ו-ח-ה!!!

בעעע..עזרה ראשונה- מגבון!יעל מהדרום

הריח...דינה ל.

איכס.

זאת היתה טעות פטאלית

לא רוצה להרוס לך את האייפוןיעל מהדרום

לק"י

אבל אולי תקחי מגבון, תשפכי עליו איזה חומר ניקוי עם ריח נעים ותנגבי קצת את האייפון.

סמרטוט סחוטסיהרא.

שהיה בתוך נטלה עם מים+מרכך כביסה.

להעביר עד שיש ריח כיפי..

לגרד בעדינות את שולי המסך, אולי הלכלוך שםמשה

תודה לכולם

דינה ל.אחרונה

לאייפון ולאפי שלום

מגבת לחה עשתה את העבודה יופי.

לאחר מעשה (מקלחת ושינה- הייתי עפוצה שם!) הבנתי שזה היה אדיוטי מצדי לתת להם את האייפון.
זה לא יישנה!

אני מתחרפנת!!!לינוי

מי רוצה להתחרפן איתי?

אני!!!שוברת גלים

יאללללה

מתי? עכשיו? יש לך הוראות הפעלה?

אמממ...לינוי

אין לי הוראות
זה בא לי טבעי

אני אני אניאניאניאני!!!!

~בממוצע~

אניייייטבתה

כבר מחורפנת...

נכון!!לינוי

אני עדה!!!
אנחנו נתחרפן ככה יוטבי ;)

כבר עברנו את שלב החירפון..

יטבתה

וגם את השלב שאחרי החרפון

לינוי

לי לא אכפת, אבל רק מעשר בערבפייגליניזית

כי עד אז אין לי טיפת זמן.

עשר בערב?!יטבתה

מתי הלילה שלך?..

אחד, שתיים. בשתים עשרה הוא מתחיל.פייגליניזית

עשר זה בין ערב לילה, מוזר לכתוב עשר בלילה, שאז זו השעה הכי לחוצה, של כל הטלפונים...

התחרפנתי כל חודש אלולפריסבי

אז לי זה כבר נמאס :‏E‏. מחפש רוגע..

מאוחר מדי, התחרפנתי כבר.כתר הרימון

אצלי זה בא בגלים..יעל מהדרוםאחרונה

אעאעעעעאאהההההההה!!!!!~בממוצע~

איזה יום, אלוקים!
מה זה הדבר הזה? אני רק בחורה צעירה, זהו!!
איך אני יכולה לפרק את כל הלחץ והאחריות שהייתה עליי כל היום??
בהתחשב בעובשה שקבעתי עם חברה ללמוד לפסיכומטרי ביחד תיכף ושאני לא מרגישה טוב.

מה קרה?ריבוזום

את תצליחי להתרכז כשאת לא מרגישה טוב? אולי תצלצלי לחברה לבטל?

לא יכולה לבטל. קבענו מזמן~בממוצע~

וכל פעם היא מבטלת. אני חייבת לתת צ'אנזס לתפוס את עצמה.
ומה שקרה זה שחטפתי וירוס אדיוטי ויש לי המון המון בלאגן על הראש.
ואני רוצה סיגריייה!!!!!

אויריבוזוםאחרונה

אז תשבו לא הרבה... ותלכי לישון מוקדם

תרגישי טוב...!

מה קורה?יעל מהדרום

טבעת הזהב והמורה החכם - סיפור עם מוסר השכלסושי בטריאקי

תלמיד צעיר ניגש אל מורו עם בעיה: "אני בא אליך, מפני שאינני מצליח להתמודד לבד עם הבעיה שלי. כולם אומרים שאני חסר תועלת, שאין בי תועלת, שאני בור וטיפש. איך אוכל להשתנות?"

המורה, בלי לסתכל עליו, ענה לו: "צר לי בני, אני כרגע טרוד בבעיה משלי. חזור אלי אחר כך..."

לאחר שנייה של שקט אמר: "אולי אם תעזור לי לפתור את הבעיה שלי במהירות, אולי אוכל להתפנות לבעיות שלך".

"בוודאי, אדוני", השיב הילד. אך בתוכו עדיין הרגיש חסר ערך.

המורה הביט באצבעו לרגע ולאחר מכן הסיר אותה ואמר: "קח את סוסך ורכוב לשוק. כשתגיע, נסה למכור עבורי את הטבעת, מכיוון שיש לי חוב. כמובן, נסה לקבל את המחיר המירבי, אך, בשום אופן אל תמכור אותה בפחות ממטבע זהב אחד. לך, וחזור עם הכסף כמה שיותר מהר".

הילד לקח את הטבעת ויצא לדרך. כשהגיע לשוק, החל להציע אותה לסוחרים, שמאוד הסתקרנו ורק חיכו לדעת כמה הילד מבקש עבורה.

כאשר הילד נתן את הצעתו על טבעת הזהב, רבים פרצו בצחוק ואחרים פשוט עברו לידו במבט מזלזל. רק איש זקן אחד הואיל בטובו להסביר לילד האומלל כי מטבע זהב הינו סכום יקר מדי עבור הטבעת. מתוך רצון טוב, חלק ניסו להציע מטבע ארד, ואפילו מטבע כסף. אך הילד לא התפשר ודבק להוראותיו של מורו, שלא להסכים לשום סכום הנמוך ממטבע זהב. לאחר שניסה למכור את הטבעת לכל העוברים בשוק, מושפל ומאוכזב מכשלונו, עלה על סוסו ושב אל מורו.

הגיע התלמיד את המורה והתנצל: "אדוני, אני מצטער, כשלתי במשימה שנתת לי. יכולתי להשיג כמה מטבעות ארד או כסף, אבל חוששני כי אי אפשר להטעות אף אחד באשר לערכה של טבעת זו".

"יש בדבריך מן ההגיון", השיב המורה בחיוך ערמומי. "ראשית, עלינו לדעת את ערכה האמיתי של הטבעת. עלה שוב על סוסך ורכוב אל הצורף. מי יותר ממנו יידע את ערכה האמיתי...? רק זכור דבר אחד, לא משנה כמה יציע לך, אל תמכור אותה בעד שום הון!"

לאחר רכיבה קצרה נכנס הילד אל בית הצורף והושיט אליו את הטבעת כדי שיבחן אותה. הצורף התבונן בה בזכוכית מגדלת, שקל אותה בידו ואמר: "אמור למורה שלך, שאם הוא רוצה למכור היום, לא אוכל לתת לו יותר מ-50 מטבעות זהב".

"50 מטבעות זהב?!" צעק התלמיד הנרגש.

"כן", השיב הצורף, "ואני מאמין כי בעוד זמן מה אוכל להציע לו 70. אבל, אם מדובר בעניין דחוף, אז..."

הילד לא נשאר לשמוע את סוף המשפט וקפץ על סוסו כדי לדהור מהר ולספר למורה על החדשות המרעישות.

כשהגיע, המורה המתין ואמר ברוגע "שב, בני." התלמיד התיישב וסיפר את אשר אירע בבית הצורף.

לאחר שהאזין לסיפורו של התלמיד, אמר המורה: "אתה, וכל אחד מאיתנו, בדיוק כמו טבעת הזהב הזו - אוצר יקר ויחיד במינו שלא יסולא בפז. אבל דרוש מומחה חכם ובעל ניסיון על מנת להבין זאת..."

לעתים אנו מרגישים כי אין לנו תכלית, אבל חשוב לזכור שתמיד יש היכנשהו "מומחה" שיודע את להעריך אותנו באמת.

יפה!!רחלקה

מקסים

יטבתהאחרונה

איזה טוב ה'- סיכום השנה שעברה.סושי בטריאקי

שכל אחד יכתוב את הדברים הטובים והחיוביים שעברו עליו בשנה שחלפה

תכננתי לפתוח כזה במוצ"ש הבאנפשי תערוג

אבל אם כבר פתחת, מצויין

החלפתי מכללהאריק מהדרום

וזה אומר המון.
שנה אדירה ב"ה.

מחשבה שדורשת הרהור רב.דינה ל.

עבר עריכה על ידי דינה ל. בתאריך כ"ו באלול תשע"ג 00:29

משימה טובה. עוד אתפנה לזה.
ובינתיים:

~ שנת לימודים ראשונה באוניברסיטה- היתה חוויה מענינת, למדתי הרבה דברים מעניינים.
~ עבדתי בתחום לימודיי- לא דבר מובן לסטודנטית מתחילה!
~ היחסים עם אחי השתפרו בהחלט
~ התבגרתי במובנים מסוימים

כעת שנה חדשה.
מקווה להחליט לכבודה החלטות חיוביות לעתיד טוב יותר.

הייתה שנה טובה

יטבתה

סיימתי עוד שנת לימודים,
התקדמתי והשתפרתי בכמה תחומים חשובים.
הצלחתי לעשות דברים משמעותיים שלא חלמתי שאעשה אותם בשנים הקרובות.
תודה לה' שזיכה אותי להודות לו על סיומה של שנה נפלאה ושנזכה לשנה טובה וברוכה

עשיתי קורס צלילה!!! היה מדהים!!! ו...לוקחת ללב

ב"ה התמדתי השנה בשיעור תורה קבוע מפי רב צדיק ובחוג אירובי והליכה..

שיש לי אחיינית מדהימה שאני כ"כ אוהבת.

משפחה מדהימה וחברות טובות ואהובות/אוהבות!!!

איזה טוב ה'! (נתחיל מהשבוע בינתיים)יעל מהדרום

לק"י

1. חזרנו לעבודה, יש לי תלמידים חמודים בסה"כ.

2. הייתי בסוג של ערב בנות מגילאי חמישה שבועות עד 24+ והיה כיף!

3. גמרתי עבודה מעצבנת ב"ה..

4. שבת עברה בטוב בסה"כ.

5. יש בעולם שלנו אנשים טובים ומקסימים.

סיכום שנה-יעל מהדרום

לק"י

1. התחלתי לצאת לדייטים- לא מאמינה על עצמי

2. סיימתי את שנת הסטאז' בהצלחה ב"ה.

3. מספר האחייניות שלי הוכפל

סחטיין על 3

שרבוב

תודה תודה

יעל מהדרום

שנה עברה שנה באה ואני כפיי ארימהאלעד

1- אני מתקדם בעבודת ה' ובלימוד תורה, אחרי רפיון ארוך מאוד

2- מצאתי עבודה שטוב לי בה ואני טוב לה

3- מצבו של המסכנוני שלי התייצב ובכלל כל הילדים מלאים באור ושמחה

4- אשתי עדיין מחזיקה בתואר האדם המקסים והמדהים ביותר עלי אדמות

5- גרושתי, להבדיל, התחתנה ב"ה, ואני שמח לראות שגם היא מאושרת

6- כולם סביבי מרגישים שהנה הנה משיח בה, ושהעולם פשוט לא יכול יותר להמשיך ככה ולהעביר עוד שנה כאילו כלום

מזל טוב!איש השקים

שאלה יפה ומעוררת לשים לב לטובות!בת נוגה

אז ככה:

- יקר לנו סיים סדרת טיפולים וב"ה הולך ובריא! חסד השם, שרק ימשיך וירגיש טוב לנצח.

- יקרה לנו זכתה להתחתן וכבר מצפה ללידה ראשונה... חסד השם, מי חלם שזה יעבור ככה בקלות, בס"ד.

- זכיתי להכנס שוב להיריון, והוא עובר עלי בבריאות וברוגע. מתנה שאין לה ערוך.

- בנינו מתוקים ונפלאים והירוו אותנו בכ"כ הרבה נחת ושמחה בשנה הזו. מה אשיב לך השם!!

- מצאתי סטאז' במקצוע שלי לאחר חיפוש ארוך ולא פשוט.... תודה אבא שבשמים.

- אני מחזיקה מעמד בעבודה וזה לא מובן מאליו... היו הרבה לחצים, התנגשויות ומשוכות בדרך אבל אני מרגישה שבעז"ה אני משתפרת ולומדת ושאי"ה יהיה בסדר!

- הקשר שלנו מתקדם. עם האתגרים שקיימים וצפים מידי פעם, אני מרגישה שהמגמה חיובית ושאנו לומדים ומשתפרים!

תודה השם!

מלא משאלותינו ומשאלות עמך ישראל לטובה

ותן לנו שנה טובה ומתוקה ומבורכת ומעלה ומעשירה בכל המובנים!!

באמת נגמר ומתחילבקטנה

שנה מורכבת,
סיימתי את חובתי האזרחית למדינה והשחרור היה לא ייאמן.
חברים הפכו גדולים מהחיים, והלב התמלא באהבה גדולה לתת.
התבגרנו
התגברנו
(ועכשיו זה המון התחלות והחלטות שלא יודעים במי לגעת קודם.)

"אבל אני שמעתי, יש חיים טובים"

שאלה מאתגרת;) ,קשה לסכם שנה שלימה ובכל זאת...ספירלית~

שנה טובה וכל כך שונה מכל מה שדמיינתי

היו רגעים של כאב ושבירה

היו רגעים של סיפוק ואושר

אבל הכי חשוב;הכל היה עטוף במתיקות של דבש

זכיתי לראות בעיניים השגחה פרטית וכ"כ מדויקת

למדתי להכיר את עצמי מחדש

לגלות בתוכי חלקים שלא הכרתי

טעמתי ממתיקות השתיקה, גיליתי את הכוח שבדמעה

למדתי מחדש לחייך,חיוך אמיתי

וסופסוף התחלתי ללמוד את המקצוע שתמיד חלמתי

איזה טוב ה!!

שנה מעניינת מאוד..פלספנית

בעזהי"ת

התחלתי ללמוד וסיימתי שנה א',

הכרתי אנשים חדשים ותחומים חדשים

העמקתי קשר קרוב עם חברה מהממת [:-* אם את קוראת אתזה- לא מצאתי הגדרה אחרת ולא הצלחתי להשמיט את זה.]

התחלתי עבודה חדשה,

התחלתי לצאת לדייטים,

התארסתי,

התחתנתי.

[שיניתי שם, מראה, מקום מגורים, סטטוס]

טוב אני אתחילשרבוב

ובטח אזכר בעוד--

1. נולדה הילדה הכי מקסימה ויפה עלי אדמות

2. שנה ראשונה בעבודה בהוראה. גיליתי המון דברים על עצמי. מקווה להמשיך לעבוד במרץ כי כרגע אני חסרת כוחות ואני רוצה רק חווופש..

3. בעלי התחיל ללמוד. הוא שנה א' אבל אני רק מגלה עד כמה שהוא גאון וחמוד ועוד ועוד

4. הקשר שלי עם אמא- נהיה פשוט חלום!

לא יאומן שלפני שנה היינו בכאסח

לא יאומחן שהקשר שלנו אח"כ היה פושר

עכשיו אנחנו הכי קרובות בעולם. כבר שנה שהקשר שלנו הכי הכי חזק

אני למדתי מזה שמנפילה (קשה. מאוווד קשה.) יש רק עליה יותר גבוהה ממה שהיה קודם.

ואני צריכה עוד לחשוב.

והשרשור הזה פשוט טוב!

שאלה מורכבת - אבל כשמי אנסה להתמקד ב"רק להיום""רק להיום"

בס"ד

עברתי שנה מאוד מאוד מורכבת ונורא קשה, ולכן עמה גם באה אסירות-התודה לבורא עולם על הכול....

מצד אחד - היו לי ימים טובים מאוד, חזרתי לצאת לדייטים (לא מובן מאליו בכלל), התחלתי לעבוד במקומות חדשים, התקדמתי בלימודים, התחלתי להתנדב ולעזור לאנשים שקשה להם בחיים, אפשר לומר - חזרתי לחיות חיים יותר נורמאליים...

אך, לצערי, מן הצד השני - ניבטו למולי דברים מאתגרים ומסוכנים, שבעקבותם - הקפאתי את יציאותי לעת-עתה, לא מצליח לראות את האור בקצה המנהרה, והחיים מתחילים להיסגר אל מול עוצמות הסכנות הניבטות בפניי ובפחדיי...

ולכן, אני אנסה להתמרכז על ה-"רק להיום" שלי, ומתו"כ, אנסה לשפוך יותר אור לתוך המשך החיים שלי...

* אסיר תודה על 3.5 ימי התקדמות.

* אסיר תודה על כך שאני עדיין רווק.

* אסיר תודה שאני מנסה להביט ולראות את "רק-להיום" שלי, ולא להסתכל על כל השנה הקשה שעברתי...

* אסיר תודה שהתקבלתי לעבוד בבי"ס.

* אסיר תודה שאני מתנדב מדי פעם בשבתות עם אוכלוסייה קשה.

* אסיר תודה ששנה שעברה נסעתי לאומן.

* אסיר תודה שרכשתי לעצמי הרבה חברים חדשים-אמיתיים, ולא מהציטוטים ברחבי האינטרנט, בתקופה האחרונה.

* אסיר תודה שאני רושם את הדברים הללו עכשיו.

* אסיר תודה שיש לי על מה להודות, ולראות שהחיים שלי עדיין לא ממש בזבל, כפי שלפעמים, אני חושב לעצמי...

* אסיר תודה שאני מטייל המון עם חברים ובכלל נהנה מהחיים.

ויש לי עוד הרבה על מה להודות...

אז רק תודה אחרונה - תודה לכם שנתתם לי את הבמה להודות לאלוקים על כל הטוב שהוא נותן לי בחיים, ועליי רק לשנות את המבט הקטן והמזוגג שלי לעיתים, שלא מאפשר לגלי השמש היפות והחמימות לשטוף את פני החיים שלי...

"אלי!

תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.

את האומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי לשנותם.

ואת התבונה להבחין בין שניהם.

אמן!".

איזה שירשור מהמם!!!!!צלמנית

פשוט להתרגש

בתור רווק תהנה מהחופש תתנדב תטיילzmil

מלאא השתחררתי , התחלתי עבודה , ישיבה , לימודים ...מיסטר דום

שרוצים לראות את הדברים החיובים לא חסר ב"ה!

שנה מורכבתאיזה טוב ה'!!!!

עצב ושמחה.

המגמה המרכזית תמיד שיהיה יותר טוב.

לפעמים צריך הרבה כוחות נפש בשביל לפתוח את השרשור המסורתי כל מוצ"ש.....

מלאו שנתיים לשרשור הזה

ב"ה התארסתי, עברתי דירה, נפשתי יחסית הרבה.

ילדתי בת שניה ובקרוב נעבור לדירה משלנוzmil

עקיבא, ניחמתנומאמע צאדיקה

אחד הדברים המשמעותיים השנה -

היה לראות כל שבוע- "איזה טוב השם"

הנה, את יושבת פה, תבהי בזה... תחשבי- על מה יש לך להודות? החיים הקטנים, הקשיים, השמחות...

איזה טוב השם שברא את עם ישראל,

שברא אנשים צדיקים ועובדים שכאילו

טוב אז עכשיו תורי..-משה ר-

..............................................................................

^^^חיהלב

איזה טוב ה'

rivka501

*** ההודעה ה-1000 שלי בפורומים, וכולה שבח והודיה לה' ***

הייתה שנה מדהימה, מדהימה-מדהימה-מדהימה!

עם המון קשיים ומשברים, אך הידיעה שהצלחתי להתגבר מעליהם עדיין משאירה אותי בעיניים פעורות.

וואו, איזה טוב ה'!!

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את היכולת להכיר את עצמי מחדש בשנה הזו, לגלות בעצמי תכונות ועיסוקים שאני אוהבת ושחשובים לי, לגלות-כן, ממש לגלות! את עצמי מחדש.

להבין מה טוב לי, מה עושה לי טוב ומה רע לי, מה עושה לי רע, ולדעת להבדיל בין השניים ולמצוא את האיזון ביניהם

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי להתמודד בהתמודדויות כ"כ לא-פשוטות ושנשא אותי על כפיו כל פעם שאמרתי נואש,

תודה רבה לקב"ה על שהקיף אותי בחברות כ"כ טובות ותומכות שבלעדיהם לא הייתי נמצאת כאן היום

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי משפחה כ"כ אוהבת ונותנת, שגם כשלא מספיק הערכתי אותה תמיד היתה פה וכאן בשבילי

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את היכולת גם לעזור לאחרים ולשמח אותם בעיתות משבר ובעיתות שמחה

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את החיים האלה ואת היכולת לנצל אותם ולמלא אותם!

תודה רבה לקב"ה על שעזר לי להתקבל ללימודי רפואה!! כ"כ הרבה תפילות ובקשות וזה כ"כ לא מובן מאליו שהתקבלתי ובקלות כזו (יחסית) למקצוע הזה...

תודה רבה לקב"ה שעוזר לי ומכוון אותי ועוזר לי למצוא את הדרך שלי בדרך לייעוד שלי ולמקום שלי בעולם

תודה רבה לקב"ה על שברא עולם כ"כ שלם ומדהים לחיות בו, עולם שבו תמיד יש לאן לצמוח ולהתקדם!

תודה רבה לקב"ה שנתן לי זוג עיניים רואות ע"מ להכיר טובה על כל מה שיש בעולם הזה!

תודה רבה לקב"ה שעזר לי לפקוח את העיניים.

תודה רבה לקב"ה על שליווה אותי במהלך כל השנה הלא פשוטה הזו, גם כשהתרחקתי וגם כשהתקרבתי.

תודה רבה לקב"ה על שמחזיר בי נשמתי בכל יום בחמלה.

תודה רבה לקב"ה שנתן לי בריאות טובה!

תודה רבה לקב"ה על כל החסדים שהוא עושה עמי בכל יום!

איזה טוב ה' שזכיתי לשנה מופלאה שכזו.

הדברים הטובים?!~בממוצע~

השנה הזאת היא רשמית השנהההמזעזעת ביותר בחיי.
אבל אני ימצא משהו בטוח:
השנה הכרתי חברה יקרה שלימים הפכה לחברה הכי טובה שלי ומלווה אותי בהכל ואני אותה.

גדלתי בשנה

לממדתי להעריך כסף, עכשיו כשאני חיה על חשבון עצמי.

זכיתי להמון נסיונות באמונה ובביטחון ולא משנה מה קרה, לא "הורדתי את הכיפה" ואני שמחה בזה מאוד וגם גאה בעצמי..

איזה טוב ה'שמואלג

שנה עם שינויים גדולים, החל במקצוע הלימודים- דרך עבודה.
התחזקות רוחנית.
וכלה בדברים שצנעת צמ"ע יפה להם

השוואת האלול הזה לאלול הקודם מעלה בי גיחוך

שנה עמוסהפייגליניזית

בלי טיפת זמן.

לחץ אדיר של הכל, בכל התחומים.

בגלל זה מן הסתם ישנו סיפוק גם כן אדיר.

המון סערות ודילמות, (חלק גדול מהן נפתרו והורדו מהרשימה, בזכותכם, יושבי פורמים נכבדים ויקרים, ובעצם, גם חלק גדול נוסף לרשימה ההיא: )

הספקים גבוהים, ושמחות. המון שמחות.

עצב, וחורבן, ושכול. והכל בעוצמות, כאילו זה פטיש שלא נרגע מעוצמת ההדף הקודם, וכבר מכה שוב.

הרגשה של חירות מוחשית. הרגשה של מי כעמך ישראל, (גם בזכותכם, שוב)

מממ...

מן הסתם יש עוד מלא דברים.

לא שמתי לבפייגליניזיתאחרונה

שציינת "דברים טובים", אבל תכלס, איזה טוב השם. כנראה שבאמת הכל טוב כל כך.

יום הולדת מקווה שלא ישכחו..מאמין בה'

מזל טוב!הרועה

היום יום הולדת.. היום יום הולדת.. היום יום הולדת ל..?

מזל טוב!

טופי תות

מזל טוב ושמח!בקטנה

מקווה בשבילך שלא.דינה ל.

ובלי להמתין לאחרים-
אתה יכול להזמין חבר למשהו כיף (ים, מסעדה, טיול )

זה היום שלך. פרגן לעצמך משהו טוב.

מזל טוב,
ברכה והצלחה

מזל טוב גדולשוברת גלים

שתמשיך להאמין בה', תמיד..

עם אמונה אפשר להגיע להכל

וטיפ קטן מאחת שעברה יום הולדת מזעזע השנה, אל תחשוב על מי יזכור ומי לא, איך שנה שעברה הוא זכר והשנה לא ובלה בלה.. כי זה יום שאנחנו באמת מצפים מהסביבה לזכור אותנו, אבל ביננו, הכי כדאי לשים לב לדברים החשובים באמת, זה יום של תפילות, יום של הרבה רצון טוב להתקדם, להשתפר, לזוז.. שיהיה יום הולדת מעולה מעולה.

המון ברכה ושפע מאיתו יתברך!

מזל טוב! המון שמחה וטוב בעז"ה

יעל מהדרום

מזל טוב!ריבוזום

מזל טוב!

לינוי

אם ישכחו,תזכיר להם

מזל"ט אחי!! איזה יופי! שתזכה לשנה מלאה אורפורק

והתחדשות!

מזל טוב‎

‎כתר הרימון

(מה התאריך המדויק?)