פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1969)

אולי....???

(צוחקת בקול מול המחשב)

בס"ד בר"ה

 

אדל...

 

איזה טוב ה' ייתברך!! רחמים פשוטים אינסופיים

בדקתי מקודם דואר, והופתעתי לגלות ששלחו לי תעודה שהייתה צריכה להישלח לי מלפני כשנה וחצי

תמיד כיף לשמוע דברים טובים

אני האמת חשבתי על שימוש אחר בשבילם, אבל שיהיה.

בהתלבטות איזה סמיילי לשים
צוחק או בוכה..

לא יעזור אם נבכה

יש את של הדוסים עם האצבע-

יעני אצבע אלוקים וזה מנצח את האבן..

שווה לנסות

מי מתנדב להעלות את זה? אני עם הפלאפון.

העלו כבר. יופי.

זה לא היה פה ביישוב כי זה נשמע מרחוק אבל ממש ברור ולפחות לדקה שלימה שזה המון זמן!!!

 

 

יכול להיות זה תקלה במערכת

לק"י

 

מסכנים  האנשים, איזה לחץ!

דוה״מ ( אילת ): בבניין ברחוב עין נטפים באילת נשמע קול נפץ. לא מדובר בנפילת רקטה. ככל הנראה מדובר בארוע פלילי. אין נפגעים. כוחות משטרה בזירה.

אינטרנט רימון?
אתם רואים שזה ספק לא אמין שלא שווה את ההצלה...

 

גם לי

אל תגידי שלא חשבת על זה. 

לק"י

 

ואני לא זוכרת אם בכלל חשבתי על דרך האמצע של הרמב"ם..

וגם אם כן, לא חשבתי על הפירוט שלך.

באמת אומרים שפעילות גופנית מרגיעה.

הקושי הוא שצריכה להיות התמדה. 

כדי להישאר ערנית בלילות לבנים לפני מבחן

למצוא את הדברים שמרגיעים אותך ולעשות אותם לעתים קרובות.

 

למצוא מה מרגיע אותך בשעה הקשה ולעשות את זה אז.

 

לעשות דברים שאוהבים - בדרך קבע. לא רק כשקשה.

כמו להשקיע זמן בתחביבים.

אני לא יודעת מה מרגיע אותי

ואני לא יודעת מה אני אוהבת לעשות

 

אני אוהבת מאוד לשמוע מוזיקה, אבל לא תמיד זה מרגיע אותי.

 

במצבים מסויימים אני עושה את זה, כדי להתנתק מהסביבה.

נראה לי שזה עוזר, לא יודע...

להסתכל על דברים בפרופורציה נכונה...

וכ"כ לא פשוט.

 

בשכל הכל מסתדר לי,

אבל הרגש.. בעעעעעעעע

הפסקה מדי פעם לסיבוב בחוץ (עכשיו בערבים יש אוויר טוב קריר כזה שאני אוהבת), לשתות משהו

זה פתרון זמני.

אני רוצה גם פתרון שורשי.

או יוגה

זקוקה דחוף לרעיון פרקטי

 

האם זה באמת דחוף?

ואם כן, מה ההגדרה של דחוף?

 

משהו שאני רוצה (לא בטוח שצריך) עכשיו ולא סובל דיחוי

אולי משהו שאם לא יקרה עכשיו, כנראה שיקרה נזק כלשהו, נזק ממוני קטן

אולי בכלל דבר שיכול לגרום להרבה עוגמת נפש

ויש כאלה שסוברים שמשהו שתלוי בפיקוח נפש

 

אנחנו צריכים להבין שהעולם לא בורח

יש לנו הרבה זמן לעשות

 

החיפזון מהשטן אומר הפתגם הערבי,

והאמת, הוא צודק.

שאנחנו לחוצים לעשות משהו, אנחנו עושים אותו בצורה פחות טובה

וזה מין מעגל אינסופי

כי אנחנו רוצים שיצא מצויין (גם כן פרפציוניזם שזאת לא מעלה טובה)

לחוצים,

עובדים בלחץ

בגלל זה יוצא לא טוב

עוד יותר נלחצים שלא טוב

וחוזר חלילה

 

אם נבין את המשנה באבות:

הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה (אבות ב)

 

זה יכול להקל עלינו מאוד

המשנה אומרת שיש מלאכה

לא מתפקידנו לסיים את המלאכה או כל דבר בעולם

לא אנחנו האחראים הבלעדיים

אין לנו זכות לקחת קרדיט על זה

יש בורא לעולם

והוא זה שיחליט מתי המלאכה הזאת תגמר!

 

אך יחד עם זאת, אנחנו לא רשאים לשבת בחיבוק ידיים

אנחנו צריכים להבין שיש לנו חובה לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים

כן כן, את מה שאנחנו יכולים

 

לא פחות ולא יותר

 

אם נעשה פחות, אנחנו בטלים

ואם נעשה יותר אנחנו מתגאים מול הקב"ה.

 

 

 

לזכור תמיד הקב"ה הוא זה שמנהל את העולם

והוא מנהל אותו טוב

תסמכי עליו

 

גם אם משהו לא הלך טוב

לא נורא

כנראה כך צריך להיות

 

תנסי לשפר לעתיד

אבל כרגע להבין שזה רצונו

 

זה נכון לכל דבר בחיים.

 

שמעת יעלי?!

 

 

ולתוכן:

א. זה באמת דחוף לי. אני ככה כבר הרבה שנים ואני על סף התמוטטות.

ב. אני ממש לא אדם פרפקציוניסט ובכ"ז..

ג. מה הגבול בין ההשתדלות שלי לבין המקום שאני צריכה לתת לה'?

לק"י

 

מה גורם ללחץ ולטפל בו- שילך ולא יחזור!

אאל"ט כתבתי לך על זה פעם משהו בהקשר אחר (בפורום השני),

כנראה שזה משו שקשור אצלך לכל תחומי החיים,

אז שווה לבדוק אותו ולמצוא את הדרך הנכונה לך.

 

ללמוד תורה.

 

 

 1. מודעות עצמית- ללמוד מה הם גבולות היכולת שלך, ולא להעמיס מעבר להם.

   שום דבר הוא לא סוף העולם, גם אם כל העולם מצפה ממך שתעשי אותו.

   בד"כ גם הגוף וגם הנפש יודעים לשלוח איתותים שעברנו את הגבול, נסי להקשיב להם.

 

 2. סדר- לארגן לך את המטלות ואת היום בצורה מסודרת,

אם יש צורך אפילו להכין בטבלאות מה את עושה ומתי.

 כשאת יודעת שמשימה א' תבוצע ביום שלישי

זה יפנה לך את האנרגיות של לזכור כל הזמן את קיומה ולהילחץ מתי תבצעי אותה,

כשהדברים כתובים ומסודרים מול העיניים- הכל רגוע יותר.

 כמובן להשתדל לעמוד במה שהצבת לעצמך, אבל אם פיספסת-

לא נורא, לא להיכנס מזה למחשבות מחלישות (לא רוצה לתת לך רעיונות,

אבל לרובינו יש כאלה שקופצים אוטומטית כשאנחנו מתאכזבים מעצמינו), לעבור הלאה למשימה הבאה.

 

3. להשאיר זמן מנוחה- זה מאוד אינדיבידואלי לכמה זמן מנוחה ביום את זקוקה, אבל ניתן לבדיקה,

 תתחילי בזמן מסויים (אם את מארגנת לך זמן תקחי בחשבון גם את ה"פסק זמן") ותשני אותו אם יש צורך,

תחליטי בעצמך מה את עושה בזמן הזה-

אפשר לא לעשות כלום, לישון, לקרוא ספר, לצאת לסיבוב, מה שבא לך באותו רגע.

אל תוותרי על הזמן שאת צריכה, עדיף להספיק משימה אחת פחות ואת השאר לעשות ביעילות ,

מאשר לעשות הכל אבל בחוסר יעילות.

 

4. דברי עם עצמך- 

 לפעמים במרוץ היומיומי אנחנו פועלים מכוח האנרציה/הרגשות, כדאי לעצור מידי פעם, 

בעיקר כשאת מרגישה שאת מתחילה לצאת מהרוגע ולעשות "סטופ",

תסבירי לעצמך ברוגע שקרה פה משהו, כדאי לשים לב אליו, ולחשוב מה עושים,

קצת כמו שמדברים לילד קטן- ברור, רגוע, בלי כעס, בלי הפרזות.

 

 

5. פרגני לעצמך- אנחנו מעולים בלהעביר ביקורת על כל דבר קטן שלא עשינו טוב או לא כמו שרצינו,

ובד"כ הרבה פחות טובים בלשים לב לדברים הטובים והמוצלחים שעשינו,

פרגון נותן כוח, מרגיע, ולא חייבים לחכות לקבל אותו מבחוץ,

גם לא תמיד אדם מבחוץ יודע להעריך את המאמץ האמיתי שהושקע באותה פעולה, 

ואת יכולה לעשות את זה הכי טוב שיש מול עצמך, אם רק תבחרי.

 

7. ועוד כלמיני דברים קטנים-

 ספורט, אוכל טוב, שינה טובה, לצאת לטבע, חברות, משפחה

וכל מה שעושה טוב לגוף ולנפש שלך

 

 

 

 

ששייכות בכל ההתקדמות שלנו בעבודת ה' בכלל, ובעבודת המידות בפרט. [לא קראתי את השרשור אז מחילה מראש אם אני חוזר על קודמים..]

 

א. לפני שעובדים על תיקון מידה, לברר את האמת והשקר שבה. ללמוד על המידה מתוך דברי חז'ל וגדולי ישראל, מה טוב בה, מה לא טוב בה, מתי כן נכון לכעוס, מתי לא. [אפשר לבקש מת'ח/רב/דמות תורנית/מאמין שגם כאן יוכלו לעזור בעניין הזה, הפנייה למקורות בגנות המידה, והשבח בהופכה. (או ההיפך,תלוי באיזו מידה מדובר..)

 

כאשר האמת ברורה, הרבה יותר קל לעבוד ולתקן.

 

ב. למקד את העבודה למקרים ספציפיים, ע"מ שהעבודה לא תהיה רק בגדר "אני רוצה לעבוד על מידת הכעס". אלא, להגדיר לעצמך בדיוק באיזה סיטואציות לא היית רוצה לכעוס. למשל: "אני רוצה להגיע למצב כזה, שכאשר משאירים לי לכלוך במקום אני לא כועס" "אני רוצה להגיע למצב שכאשר מציקים לי בהשכמה בבוקר אני לא כועס" .

 

כאשר המטרה ממוקדת וברורה, יותר קל להתקדם.

 

ג. חשוב מא-וד, לעבוד בהדרגה. למשל: להחליט בתור התחלה, "אני עד השעה 10 בבוקר, לא כועס בשום מצב." מכיוון שהנפש שלנו בנויה בצורה כזו שאם "נעמיס עליה" יותר מידי, הכל יתפוצץ ולא יילך. לכן צריך הדרגתיות. לאחר שעומדים 3 פעמים ביעד ביניים שהוצב, עוברים ליעד ביניים הבא, עד שקונים את המידה הרצויה. למשל: יעד כללי: לא לכעוס. יעד ביניים: לא לכעוס עד השעה 10 בבוקר. הצלחת 3 פעמים עד 10 בבוקר? הלאה, עד 11. הצלחת 3 פעמים עד 11?וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו הכעס בשליטתנו.

 

כמובן, שמשתדלים גם בשאר הזמן כמה שאפשר, אך העניין הוא- שהזמן שהגדרנו, הינו "זמן ברזל". לשם מנתבים את כל המאמצים,המחשבות, ואת כל כוחות הנפש. 

 

קצב ההתקדמות משתנה מאחד לאחד ומאחת לאחת לכן כל אדם יציב לעצמו יעדים ע"פ מה שהוא מכיר את עצמו.

 

כאשר מתקדמים בהדרגה, ההתקדמות הינה אולי טיפה איטית,אך בטוחה.

 

ד. להתפלל על זה,ולבקש מהקב'ה שיסייע. "הבא להיטהר, מסייעים בידו" "בדרך שאדם רוצה לילך-מוליכין אותו" 

 

ה. את הכל כדאי לעושת בצורה מסודרת בתוך מחברת/קלסר וכו'. מועיל ע'מ לעשות סדר בעבודה ובתכנון, וכן מועיל לראות את ההתקדמות לאחר זמן.

 

כל העצות הנ'ל מבוססות על חוברת "המדריך להתבוננות" (הרב שמואל טל), חוברת נפלאה על עיצות בעשיית חשבון נפש, והתבוננות לתוך עצמינו.

 

ב'הצלחה רבה,

"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" בע'ה

מובטח לך שתהיי רגועה באופן רחב בחיים

איזה כייף!!! יאלה עכשיו את..

תנו שניה להנות מזה שהיא כלה פליז 

סתם, מזל טוב.

רק בשמחות

עופי לשמח אותה

זה כבר מאתמול

מי החוסיד? (זה עדיין לא באינפו)

>>>> 

 

 

 

בדרך לאינפו

יה"ר שהשמחה תרפא את העצב

שיהיה בניין עדי עד!!!!!

 

 

 

(והחתן נראה חתיך

 

יש אלוקות- גם בלעדי זה שהוא עושה איתנו חסדים

שנשמע ונשמיע רק בשו"ט! ובעיקר את הבשורה הטובה של הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!!!

כיף לשמוע,שיהיה בנין עדי עדדד!!!!

עד דלא ידע

לק"י

 

נתעלם מזה שאני עובדת בקייטנה בשלושת השבועות הראשונים של החופש..

 

ואני שמחה לבשר- שב"ה קיבלתי ציון (טוב!) בסמינריון שסיפורו נודע לשמצה..

|נתון לחסדי ד׳|

למזלכם מצאתי שקי אגרוף, ובכל זאת ממליצה להתרחק ממני.

 

לא לוקחת אחריות.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t542509

לק"י

 

 

סתם, חלילה!

אני לא רוצה לפתוח פה לשטן.

יום מעייף עבר על כוחותינו...

ואני עצבנית נורא על מקומות דתיים וחינוכיים שמלינים שכר (מקום 1) וסוחטים אותי כי הציבור הדתי לא יודע להעריך אומנות (מקום 2) 

אצל חילונים זה לא קורה. ואני יודעת כי אני מכירה חילוניים מהתחום שלי.

רק חבל שאני לא יכולה לעבוד במקומות כאלה.. (ואני לא יכולה, חשבתי על זה בעבר וכשהבנתי במה זה כרוך- ויתרתי)

מקווה שגם הציבור שלנו יתפתח מתישהו..

מעודד אותך שזה אומנם לאט אבל קורה?

אבל הייתי חייבת להכנס לפה להגיב...

אין מצב שאת ישנה הלילה!
בשביל מה יש שיעורים מחר?
תשלימי שם שעות שינה.. עכשיו תשחקי איתי.

אז אני נכנעת וכבר שעה עושה לו אההה קוקו והוא נשפך

מזלו שיש לו צחוק חמוד אחרת.. אררר

למישהו יש כדור שינה בשבילי?

בע"ה מעכשיו יהיו רק הצלחות!

מה שלום?
ותודה שעדכנת.

מכאן רק ברכה והצלחה בעז"ה.

משתתפת בצערך
בע"ה יהיה טוב!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t541831#6071756

להשקיע כ"כ הרבה במשהו ולפספס על נקודה, מתסכל...

בהחלט לא נעים,

 

משתתף בצערך.

 

מקווים לשמוע על ההצלחות שלך בקרוב

מאחל לך בעז"ה המון הצלחה בעתיד

ובקשר לסייפא, זה נכון שזה המקצוע אבל יש כאלה שזה מתאים להם..

 

שלא יובן לא נכון, אני פחות או יותר רואה את זה כמוך אבל פשוט זה לא הוגן רק להשמיץ את המקצוע, יש כאלה שמתאים להם ויש כאלה שלא. מי שמתחיל שידע שהוא לקח על עצמו חתיכת השקעה ושהוא יתאמץ.

 

(גילוי נאות, אני סטודנטית שנה ד' במקצוע, ואם כבר הזכרתי את זה אז תתפללו עליי שאשרוד בעז"ה...)

"שלשה הקדוש ברוך הוא אוהבן מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שאינו מעמיד על מדותיו שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר א' בפה ואחד בלב והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי" (בבלי פסחים קיג ע"ב)

וגם ארבעה שאינן נכנסים לפרגוד

גאוותנים

חנפנים

ליצנים

דוברי לשוה"ר

 

(מקווה שלא שגיתי)

דל גאה, זקן מנאף, ועשיר מכחש.
זה מה שעלה לי!

ומי קונה תיק ב650 שקל

תרדמי מהר ויהיו לך חלומות דבש ותקומי כמו חדשה!

או ש.. תתגלגלי שעות מצד לצד ולא תצליחי להרדם

כאן לבד בלי השגחה?

אנחנו מבטיחים להתנהג יפה...

לא מספיק?

זה מה שאמרתי - את יכולה ללכת לישון... אנחנו לא נעשה בלגן

 

אם את מאוד עייפה, ואין לך דברים דחופים, אני אומרת למה לא? השאלה אם זה אכן יקרה, ולא תתעוררי בלילה כולך מלאת עירנות, ואז תהיי עייפה מחר.

 

אין דברים לעשות?

 

אשליה.

דברים - זה משהו אחד.

דברים דחופים -זה דבר אחר.

אם אין דחופים - אפשר ללכת לישון. לשלוח לך אישור חתום?

ליל מנוחה

בס"ד בר"ה

 

כי מחר  יש לי חופש, וכולם פה צריכים להישאר לפחות שעה אחרי שרשור "מי ער?" כדי לשעשע אותי, כ-י זה לא קורה כל יום

אבל קחי בחשבון שקמים אח"כ יותר עייפים (מנוסה)
אה, וגם תפסידי את המי ער..
הייתי מציעה לך לשקול זאת שוב

 

אתמול זה קרה לי

(בשוגג...)

 

פשוט נרדמתי עוד לפני צאת השבת (אחרי הילדים...)

ובסביבות 11 היה לי טלפון שגרם לי לעבור למיטה...

 

אבל זה היה שווה! היום הייתי כ"כ רעננה!

בס"ד בר"ה

 

התעוררתי לשעה, חזרתי לישון וקמתי שוב ב-5 ועשרה!!!

 

עבדתי כמו 5 אנשים היום

 

לא יודע איך הצלחתי לישון כמות כזו של שעות!! משו שלא קורה כמעט אף פעם

אלך לישון עד שבוע הבא?

 

 

או לחילופין, אנתק את הפלאפון ואת המייל עד שבוע הבא?!

 

פשוט מנותקת מהעולם, בלי שום חובות ודברים שצריך לדחות.

 

כדאי? משתלם?.

הלוואי והיה בי העוז לעשות כן

פרמתי כיפה שלימה.

מלא ס"מ!

 

חייבים להשלים טיפה...

זה ממש כיף פעם אחת לישון סוף סוף כמות שעות נורמלית.

תענוג.

 

ערב אחד בשעה 6 וחצי בערב, וקמתי ב7 בבוקר.

לא בכוונה, אבל אחר כך שלושה ימים הייתי ערנית כמו שכבר לא קרה לי הרבה זמן.

 

 

(ועכשיו אני חייבת לישון ואין לי כח לגרד את עצמי מהספה)

כל הערב אני חופרת לעצמי עם השיר הזה בלי להבין למה

 

 

 

הגיע הזמן...

 

 

לא יודע מה השיר העתיק הזה עשה לי, אבל הוא מתנגן פה.

 

 

 

"אברהם, אל תיגע בילד הזה.

הוא לא שייך, אתה לא רואה.

אין זמן, אל תלך שבי אחרי

עמוד עשן, סיפור ישן.

 

תתעורר, תתעורר...

 

לעולם תחפש אחרי השביל הנעלם,

לחזור הביתה, אתה נלחם.

עובד קשה ומשתדל להסתדר,

עם מה שיש, והכאב שלא עובר-

אתה נלחם עוד."

 

אברהם...

נעמי שמר.

 

 

 

"המילים העתיקות נותנות בי כח
בקולות העתיקים אמצא מרפא
הם עוזרים לי לחיות
הם עוזרים לי לצמוח
לברוא עולם יותר יפה

ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך
ואומר לך בדמייך חיי
חיי, חיי, בדמייך חיי
ואומר לך בדמייך חיי

ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת
מניפה צבעונית נפרשת
מבשרת חיים, מבשרת תקווה
ושלום ושלווה וחסד"

m.youtube.com/#/watch?v=r6OJaznoZEI&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3Dr6OJaznoZEI

כל פעם שאני שומעת אותו... צמרמורות

בס"ד בר"ה

 

אז אם כן, זה השיר!!!!!!!!!!!!!!

 

 

" אנה ה' כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך, פתחת למוסרי, לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא"

 

תמיד שאני שומע ת'שיר הזה, בא לי פשוט לבכות מרוב כיסופים לה' יתברך!!!!

בס"ד

מבחינתי נוסטלגי קצת...

מאיפה הם מכירים את 'שירים עד כאן'?

 

חוץ מזה, לי יש את המקור

 

ליבל'ה השל ז"ל:

 

בכלל, האיש מראשוני הזמר החסידי

שלא בלהקות.

הרבה משיריו הפכו ל'עממיים'.

מענין לקרוא:

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%9C

יווו גם אני חשבתי שאיזה 10 כי השארנו את התריס פתוח
איזה הקלה לגלות שיש לך עוד שעה לישון!

אח, טוב לישון מספר שעות נורמלי!

תאמינו או לא,גמאני חשבתי שהשעה עכשיו לפחות 8:30...עפתי,פשוט עפתי לישוןןןןןןן

הלוואי שכל בוקר יהיה כזה!

 

 

בקשר למה שכתבתי אתמול- שני יהודים עלו לסיבוב השני במועמדות על הציר של נציג המזרח התיכון בבית התחתון בפרלמנט הצרפתי. (אם אני לא טועה שניהם אנשי עסקים ישראלים שגרים בצרפת ושניהם ציונים פלוס מינוס).

 

ואחד מהם הוא בכלל אשה.

טעות של 4 שעות. לא כיף ככה.

מקווה לפחות שהלכת לישון כשגילית את הטעות...

חבל על המאמץ

מזל שחסכו את זה מתושבי עוטף עזה שרגילים לזה באופן תמידי לצערנו,

הם לא צריכים תרגילים..

לק"י

 

ומי אלה שנכללים בעוטף עזה?!

כי אצלינו הייתה אזעקה, וחשבתי שגם אנחנו בעוטף עזה..

הם התכוונו לטווח 0-7 ק"מ..

בס"ד בר"ה

 

נשאר בצע"ט...

אין מצב שאני שומעת אותה. וזה יכול להיות...

וזה אפילו לא טיפה הקפיץ אותי... (וכן אני רגילה למציאות כזו באמיתי)

לק"י

 

את זה על אמת?...

 

ולמרות שאני רגילה לזה, זה מקפיץ כל פעם מחדש..

http://www.oref.org.il/901-11882-he/Pakar.aspx

"למעט יישובי 0-7 ק"מ מרצועת עזה בהם לא תישמע האזעקה, אך יישלחו הודעות מסר אישי ותישמע הודעת התרגיל ברדיו האזורי.
לרשימת הישובים המלאה לחץ כאן!

עם השמע האזעקה נבקש מכלל האוכלוסייה לקחת חלק בתרגיל, להיכנס למרחב המוגן ולשהות בו 10 דקות."

תהיה עוד אחת ב-19:05.

.

לק"י

 

אותה אזעקה בדיוק כמו הקודמת..

למה שלא יעשו איזו מנגינה במקום?..

או לחלופין "לא תירא מהם"

 

אינשאלה יכנסו בהם עם טנקים,שירססו אותם כבר אמןןן

לאנגלית זה חשוב

 

תגובה לחייים שלמה

וצריך להפיצו כמה שיותר!
ה'קשה' זה לראות איך זורקים אבנים על אזרחים וחיילים,והם לא יכולים להגיב!
כמה שהמצב קשההה

יימח שמם!!

אם באמת העניין יעלה לסדר היום הציבורי

אני מאמין שיהיה כאן שינוי

 

השאלה, איך עושים את זה

איך אפשר לעלות את זה לסדר היום.

 

איך מפרסמים את זה??

 

אני אישית הולך להפיץ את זה לכל רשימות המיילים שיש לי (ויש הרבה ב"ה)

אני חושב שאולי אולי זה יעזור

זה המעט שאני יכול לעזור במאבק הזה

 

אם יש למישהו רעיונות פרקטים נוספים,

אשמח לשמוע!

 

 

לא שזה מוריד מחומרתם

מזל שלא הגעתי למדרגה הזאת

אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם פיל היה מעופף מעליהם!!

2 כנפיים לא יספיקו

בס"ד בר"ה

 

פשוט ענק!!!

מלך האריות 123

סביב העולם עם טימון ופומבה

טימון ופומבה יוצאים לחופשה ויש עוד...

לפחות ההתחלה, אח"כ זה נהיה מצחיק ‎‎

אחד הההסרטים!!!!

 

(הקטע הזה שהבית מתרומם עם הבלונים!!!)

קונגפו פנדה 12

תפוס את הגלים

מדגסקר 1-3

בוב ספוג

מעבר ליער-סרט ממש נחמד

שרק כל החלקים

 

http://www.putlocker.com/file/C27CC6EE51EDDD5A

טין טין... נוסטלגיה...

שומרי האגדות נשמע מעניין
תודה אלירז

אפשר לראות גם בפעם ה10000

מה יש בסרט הזה....

 

רק מ 1 וחצי נהניתי.

 

אולי ראיתי אותו מאוחר מדי

יש בו מסרים עמוקים.

 

ויש בו הרבה נקודות למחשבה ולדיון.

כולם מדיסני... ‎‎

רטטוי. היא אמרה שזה מצחיק אם אני זוכרת נכון. ואני סומכת על הטעם שלה בדרך כלל

כל הסרטים.

מדגסקר - כנ"ל

שרק

בעיקרון כל מה של פיקסאר

מוזמנת לבוא לצפות. זה משודר אצלינו עשרים וארבע שעות בערך. 

כן... אכן הזוי. 

 

הכי אבסורד זה שהם יושבים, צופים, ומידי פעם פרץ צחוק קוטע את הדממה הדקה. זה כבר נהיה מפחיד. 

ואם אתם לא רוצים לראות סרטי מבוגרים בגלל בעיות צניעות אלימות בוטות וקללות ותרבות זרה

 

אל תראו סרטים בכלל ( אלא אם כן זה סרט מבתי הספר לקולנוע היהודים המתפתחים ) כי גם מצוייר זה תרבות זרה ....

 

 

זו דעתי וכמובן איש הישר בעיניו יעשה

איפשהו שמעתי שבהרבה סרטים מצויירים מוטמעים סימנים אנטישמים
דוג׳ קטנה אחת שאני זוכרת בסרט דרדסים האיש הרע (מה שמו) הוא בצבע שחור שזה מסמן את היהודים באירופה

הבעייה זה נצרות תאוות וכו'

כשמבוגרים רואים סרטי ילדים הם מבינים כמה הם לא הבינו אותם כשהיו ילדים...

(כמובן בתנאי שזה באמת סרט ברמה)

ברוב סרטי הילדים יש מסרים ברובד עמוק יותר, שאותו בד"כ הילדים לא קולטים.

או בדברים יותר  ראויים

באמת יותר מצחיק אותי!

מה לעשות יש כאלה שלא התבגרו

זו מחלה של דתיים בלבד

אתה כנראה לא מספיק שנון לסרטי ילדים

מזמן הגעתי למסקנה שלילדים אסור לראות סרטי ילדים..
הם לא מבינים אותם!

לא לראות בגלל מה? כי זאת תרבות זרה או כי זה מיועד לילדים?

 

אני מחבב הרבה סרטי ילדים בלי קשר למחסור בסרטים נקיים.

ה-סרט!

http://www.zap.co.il/