פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 21)

אולי בחנויות של תשמישי קדושה/ מזכרות

איש מקצוע בתחום המחזיקי מפתחות מצא לי פתרון

הוא עשה חור בפינה שלו.

יום שישי האחרון איבדתי את המפתחות של הבית, ומצאתי אותם זרוקות ברחוב עם טבעות הרוסות וגם המתלה העליון הרוס כמו שאפשר לראות כך שאי אפשר היה לחבר אותם שוב למחזיק מפתחות.

אז מצאתי בעל מקצוע ששייף והוריד את המתלה, ועשה חור חדש בפינה.

הצבא ממיין ומאייש לפי קריטריונים שונים, לפי צרכי המערכת, כישורי המועמדים וההתאמה שלהם.  

אין שום מניעה שאדם חרדי יתגייס לכל תפקיד בצבא, יתחרה מול כל מועמד אחר לתפקידים שאינם קרביים - אולם ברור שהתאמה מיטבית של תנאי השירות בהתאם לדרישות העסקנים החרדיים, לא מתאפשרת בכל תפקיד ותפקיד בצבא. אלא רק ביחידות מסוימות מאוד.  

1. במלחמה צריך גם את התפקידים הלא קרביים,

אם אין מספיק טבחים אז אין מספיק אוכל לחיילים והם לא יוכלו להילחם.

2. אין שום פטור לאנשים בגלל שהעבודה שלהם חשובה מספיק, אולי יש יחידי סגולה ממש, אבל בגדול אם אתה חושב שיש סימן שאתה מסתובב ברחוב אחר מהמגוייסים. 

ואתה ממש טועה בטענה שהבאת שם.

3. המדינה אכן החליטה להגביל הליכה לתפקידים שאינם קרביים למי שיש פרופיל קרבי.

ההסבר המקובל (שאני לא חותם עליו) הוא שהטקסים נדחו לשעה 11 כדי שכולם יוכלו להגיע בנחת לבתי העלמין, גם בלי לצאת מהבית בשעה מאוד מוקדמת, לכן הצפירה זזה גם כן בשעה.

אבל אז נשאלת השאלה למה לא הזיזו גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשביל האחידות. לשאלה הזו אין לי תשובה...

שישימו שיר מדכא במקום, שלא יהיה כלום, שיכרזו דקה דומיה.

למה במצב מלחמה כשהילדים שלי עדיין בחרדות מהאזעקות הם צריכים להיבהל סתם? לא מספיק הבומים כל היום? לא מספיק כל האזעקות ששמעו בחייהם הקצרים?

יש למישהו הסבר הגיוני לדבר הזה?

למה מנפצים בפורים צריך להימנע כי זה מחזיר את החיילים לקרב (מקובל לגמרי ואני ממש בעד) אבל לא להימנע מצפירות שמפחידות את הילדים לחינם?

*בכניסה למקלט מונח הקיטבג שלי, ארוז היטב למלחמה.*

זיכרון לכך שגם שגרת חיי המדומה, יכולה להיקטע ברגע אחד,

ותוך שעתיים כבר אמצא את עצמי על סיפה של מלחמה.

*ומסביב לקיטבג מקלט.*

כבר התרגלנו אליו,

כאילו זה נורמלי שאנחנו המדינה היחידה בעולם-

שבה יש חוק שבכל בית צריך להיות מקלט נגד טילים.

תזכורת תמידית לשבריריות הקיום בארץ הזאת,

שהיא מוכת קוצים ושמש ואהובה כל כך למרות זאת או בגלל זאת.

*וכרגיל בצפירה שהייתה בשבוע שעבר לא הייתי מוכן*

*ובשנייה הראשונה הלב קפץ וחיפש מאיפה יורים.*

אחר כך אמרו לי שלא הייתי היחיד.

וזה דבר עמוק מאוד:

שאת צפירת הזיכרון משמיעים בדיוק אותם צופרים מהם נשמעות אזעקות חיינו.

ממש כמו תקיעת השופר בראש השנה, שנקרא אף הוא יום הזיכרון- והתקיעה שבו הזכירה את תקיעת המלחמה.

*והצפירה,*

*לא רפיון היא יוצרת אצלי*

*אלא התעוררות גדולה.*

כמו תקיעת שופר-

מזכירה לי את שבריריות החיים.

ומתוכה אני רוצה להיות ראוי למי שכבר איננו,

וחשוב מכך:

לאחוז חזק יותר במי שיֶשְׁנוֹ

🌱

מתוך קבוצות הווטסאפ השקטות של "מפגש ישראלי". תוכן ייחודי מנתנאל אלינסון.

ויש מציאות בחיים לפעמים שגם לילדים צריך להסביר את המציאות שיש בה אתגרים.

לילדים זה קשה, אפשר לנצל זאת לחינוך להערכה גם כשקשה.

יש להם מספיק קשיים שאין איך לפתור אותם, קושי מצפירה זה פתיר אם מישהו קצת היה חושב.

קיצור אין פואנטה.

סתם פרקתי.

יש מחיר מסוים של קושי בדרך, אבל הוא לא במטרה להקשות.

איך היית מציעה לפתור?

באמת שואל 

צפירה שתשמע כמו צפירה שלפני שבת

הצופר משמיע צפירה ברגע שמקבל חיבור לחשמל. ומפסיק כאשר החשמל נסגר.  

הצפירות העולות ויורדות מופעלות בחיבור וניתוק לסירוגין של החשמל.

זה לא רמקולים של מערכת שמע, שאפשר לשלוט בעצמה ובצליל המופק.  

חלק אכן יודעים לתת שמע

ראה ערך "צבע אדום" בעוטף עזה

ועם הכנה ראויה, גם ילד יכול להבין את זה.

נפצים נשמע בדיוק כמו ירייה, אבל צפירה נשמעת אחרת.

אבל אולי אכן נכון להנמיך קצת.

לק"י

(בתקופות של אזעקות).

הלוואי שהיו מוציאים אותם מהחוק... כמו האופנועים הרועשים.

כשכתבתי "אנחנו" התכוונתי לדור שלנו ולכל אלה שלפניו.

לק"י

אפשר למצוא משהו פחות דומה.

העניין הוא דקת דומיה, לא הקול הספציפי הזה.

(סתם לדוגמא, בתקופות מסויימות שמעתי שהחליפו את הקול של האמבולנסים כי הוא דומה לאזעקות.

לא בטוחה שזו הסיבה, או שזה סוג מסויים שמשמיע קול אחר. אבל אם זה באמת שינוי מכוון- זה מבורך).

יחד עם זאת, אני לא פוסל את השינוי. זה אכן דבר שאפשר לדון בו.

אני לא גדלתי בתור ילדה בת 4 ופחות מזה עם אזעקות כמו הילדים שלי

ובאותה מידה אפשר לומר שכמו שההורים שלנו בתור חיילים שרדו את הזיקוקים אז שגם עכשיו ישרדו

אבל זה לא דומה לפעם כמו שהאזעקות לילדים לא דומות לפעם

ראשית, אני לא חושב שיש השוואה מליאה בין פוסט-טרואמתיים משדה קרב לבין רגישות בעקבות אזעקה. ולכן זיקוקים זה קצת שונה.

יחד עם זאת, אנא ראי כאן נכון, אני לא מקדש את זה - צעירים מעל עשרים

ברור שפותחים בהודייה לקבה, תפילות הלל בברכה בערב יום העצמאות

(ואני חושב שראוי לברך גם בשבת זו. ה׳ באייר.  

הרב שלנו נשאל וענה ״בל תוסיף״)

בית הכנסת היה מלא.  גם נשים רבות הגיעו.  

בקהילה שלנו הרבה מאוד שעלו לארץ מחו״ל. אנגלים, אמריקאים, צרפתים, כמה מדרום אמריקה.

אצלם רואים הרבה יותר את ההתלהבות מציון היום הזה, יום עצמאות.  

אח״כ בערב ארוחה חגיגית בבית.

בבוקר תפילה חגיגית, ואז מתחילים להתארגן לחג-הקורבן היהודי.

בצהרים נפגשים משפחות משפחות לקיום מצוות היום 🍖🍖🍗🍗🍷🍷

האמת שבקושי אכלתי ושתיתי. בעיקר שמעתי על מורשת... לא יודע אם זה נחשב רוחנית 

למה אתה מתכוון ברוחני או בגשמי?

לטייל בארץ זה רוחני או גשמי?

הרב חיים נבון כתב בספרו על עוצמתה של ההלכה.

שאין מנוס מלהודות שהעובדה שליל הסדר מלא דקדוקים (כזית, מצה שמורה, ארבע כוסות.. וכו וכו..)

מצליחה להחזיק מעמד ולתת צביון ברור לחג.

בעוד שביום העצמאות מה שנותר לנו (בעיקר למי שלא אומר הלל) זה רק המנגלים והמטסים..

ממילא זה לא קשור בעצם לדיונים על יום העצמאות..

אלא זה תוצר לוואי..

מקווה שהובנתי..

מה ה' רוצה ממני ומה בא לי

למשל לשלוח מיילים באופן אוטומטי בזמנים מוגדרים מראש,

או לשלוח מייל שיגיע לנמען בשעות העבודה שלו כאשר את כותבת את המייל בשעות הקטנות של הלילה ולא רוצה שהצד השני ידע מתי כתבת את המייל …

תזמון הודעות אימייל לשליחה - מחשב - Gmail עזרה

אמרתי ננסה

ניסיתי והבנתי את העיקרון

תיכף יבוצע

תודה רבה רבה

עזרת מאד!

אחי סיפר לי שהוא משתמש בזה כדי לשלוח לעצמו מיילים בעתיד. אין לו סמארטפון לכן אין לו לוח שנה מסונכרן. אז הוא עובד באופן הזה כי במיילים הוא משתמש בתדירות גבוהה.

רעיון מעניין.

יצא לי להשתמש בזה כמה פעמים. נחמד

ובשלביו השונים:

א. היווצרות - כמה דוסים מתקבצים יחד בכוח משיכה עד שנוצר מעגל פנימי קטן רוקד

ב. לידה - המעגל נולד, בהתחלה הוא מהיר וחביב ואפשר לרקוד בו בקצב אחיד ומהיר

ג. גדילה - היווצרות המעגל מגדילה את כוח הכבידה שלו ומושכת עוד דוסים צעירים מהמסלולים החיצוניים שגם רוצים לרקוד מהר ולא רק להרים רגליים יחד עם הזקנים

ד. הזדקנות - המעגל גדל יותר ממסתו הקריטית, מספר הדוסים במעגל גדול מדי והתנועה כבר לא בקצב

ה. התפוצצות - המעגל קורס ומתנפץ והדוסים מתפזרים להם למסלולים החיצוניים עד ליצירת מעגל חדש.

ה*. חור שחור - במקרה של חתן הוא יכנס לאמצע המעגל ויווצר חור שחור המושך אליו עוד אדם שירקוד רק איתו

ה**. חתן וכלה - מאורע חריג בו חתן וכלה היושבים באמצע המעגל וגורמים לשדר קרינה המשבשת את כל מסלולי הדוסים וגורמת להם למחוא כפיים בפיזור

לא יפה ככה לרמוס

ועוד מנהל..

כתבת את ההודעה שלך בערך שעה וחצי אחרי שאנשים השאירו את רכביהם בכביש 1 ונסו על נפשם ברגל,

אחרי שישראל ביקשה עזרה ממדינות באירופה,

אחרי שהודיעו שבגלל מזג האוויר החריג לא יתקיים השנה טקס הדלקת המשואות,

אחרי שמדא הודיעו שהם מטפלים בנפגעים משאיפת עשן ומכוויות,

אחרי שפינו כמה וכמה ישובים ועוד שורת ישובים קיבלו הוראה להתכונן לפינוי...

אז בתוך כל זה להתלונן על אנשים שעפה להם הכיפה לכביש, זה בהחלט חוסר פרופורציה.

לא ידעתי מה אתה יודע ומה לא. התייחסתי למציאות כפי שהיא.

ממש לא התכוונתי לרמוס.

כל יום/חג הוא גם מציין ארוע שקרה, אבל גם יש ביום הזה כל שנה התגלות של תוכן מסויים

לדוגמה פסח מציין את יציאת מצריים, ובנוסף מתגלה בו כח החירות

מהקבוצה של יואל פרנקנבורג:

*על הזיכרון*

מהו הזכרון ומה משמעותו? האם מדובר בנוסטלגיה רגשית ותו לא?

הפעם הראשונה בה מופיע הזיכרון בתנ"ך היא כאשר אלוקים זוכר את נח ואת אשר איתו בתיבה, ומיד כתוב לנו:  *וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ*

התופעה הזו חוזרת על עצמה גם כאשר ה' זוכר את אברהם ובעקבות כך מציל את לוט, לאחר מכן ה' זוכר את רחל ובעקבות כך מביא לה ילד וזה קורה גם במצרים.

הזיכרון שמופיע בתנ"ך הוא לא מבט באלבום תמונות וגעגוע. לפחות לא רק זה. כאשר הקב"ה זוכר בתנ"ך, תמיד מתלווה לזה פעולה ממשית. הרב סולובייצ'יק רואה בזה גם הבחנה של הזיכרון ההלכתי:

*כל מגמות מצוות זכירה, שנאמרו בתורה, כגון זכירת יציאת מצרים… זכירת יום השבת לקדשו, זכירת עמלק, מכוונת כלפי הכנסת העובדות הללו, עתיקות ימים ושנים, לתוכה של תודעתו של אדם… העבר החולף, השעה השוטפת נהפכים לנצחיות... יש פה נוכחותו של העבר ומציאותו של העתיד*

הרעיון הזה שהזיכרון מקבל משמעות מהפיכתו לנצחיות, לא מתבטא רק בהלכה, אלא מדובר ברעיון רחב הרבה יותר.

ראיתי שהרב שרלו מסביר את אותו עיקרון במילים פשוטות ובהירות, כדרכו:

*התורה רואה בעבר מעין משקפיים, שהמרכיב אותם על עיניו מתבונן באופן שונה על מציאות חייו. אין הזיכרון ההיסטורי עומד לעצמו, אלא הוא מקור אנרגיה מרכזי למבט מחודש על חיי ההווה.*

יום הזיכרון, מעבר להיותו יום עמוס רגשות, הוא יום שמעצב אותנו כחברה וכיחידים. מה ניקח מהיום הזה? איזה אנשים נהפוך להיות בעקבות מה שנשמע ומה שנראה? האם נשכיל להפוך את העתיד לטוב יותר בזכות זיכרון העבר?

*

לקבלת הארה:

הארות מהפרשה אלינו

מה זה אומר בעצם?

הקטע שהבאת אומר שמטרתו של זכרון היא להוביל לפעולה מעשית. 

אני מסכימה עם זה. אבל זה נורא כללי. גם בפסח זוכרים את יציאת מצרים.

מה המשמעות של לזכור את אלו שנהרגו על קידוש ה'?

לאיזה פעולה זה אמור להוביל?

וכוונה חזקה יותר למה שאנחנו כבר עושים. לדוג' עצם זה שאנחנו חיים בזכות זה שאחרים הקריבו את חייהם בשבילנו, מעצים את חשיבות החיים הפשוטים. לא רק התחזקות רוחנית של מצוות, תורה, תפילה. אלא הרגשה שמעצם היותנו חיים אנחנו מגלים ומנכיחים את ה' בעולם (וממילא מחוברים אליו).  

זה דומה להשוואה בין לחיות בחו"ל לבין לחיות בא"י. כשאתה בא"י, מצד המקום אתה תמיד נמצא במקום קדוש גם אם אתה באותו זמן לא לומד תורה, מתפלל או מקיים מצוות. וכן בשבת וחגים מבחינת מימד הזמן. אז אותו דבר לגבי מימד הנפש- כשאתה חי בתפיסה הנ"ל, אתה תמיד חי רוחניות ומחובר לה', גם כשאתה עוסק בענייני גשמיות. זה עניין של תפיסה, וזה לוקח זמן כמובן.

של התעוררות הנשמה

ורצון למסור את הנפש

ומשאיר לנו את ציווי החיים והאמונה.

(עמיחי ונינו הי"ד)

ראיתי עכשיו את הסרט עליו.

וואו דמות מופלאה שקשה לתפוס אותה

אחלה סיפור

הבת שלי סיפרה לי שיש חנות שמוכרת את אותה חצאית בשני אורכים, כשהאורך הארוך יותר עולה יותר. היא אמרה לי שחברותיה רצו "להפגין" מול בעל החנות, שזה לא הוגן שעל מצווה צריך לשלם יותר...

אבל אני אמרתי לה שאנחנו שמחים לשלם על מצוות  ולהוכיח שהן באמת חשובות לנו

שתזכי להמשיך לקיים את מצוות הצניעות בשמחה!

(אני רוצה להפגין על המידות בדרך כלל בכל חנות נשים צנועה אין xs זה מתחיל מs ולפעמים גם הxs ענק

זה מתחיל ממידה 1 .. שהיא ענקית הרבה פעמים

אפילו c סטייל ענקית עלי

רק בקניונים יש מידות וזה ממש חבל 

בבגדי נשים לפעמים יש קורלציה הפוכה בין כמות חומר הגלם בבגד לעומת המחיר שלו.

יש הכל מהכל .. 

לא כל אפיפיור פדופיל

לא כל חבר בפורום צמ"ע מעל גיל 20

לא כל חבר בפורום הו"ל הוא אישה

לא כל אוהב גפילטע הוא אתיופי

לא כל בעל אנדרואיד הוא קיפוד

אם המסר מסתכם להגיד שלא צריך להכליל קבוצות לפי סטריוטיפים, זה בסדר.

אבל הוא ממשיך ואומר ״ישרפו המגזרים ישרפו דעות קדומות וכל אחד יוכל לספר את הסיפור שלו״ יש הבדל בין להגיד שצריך לגשר על המחלוקות בין המגזרים לבין לבטל את המגזרים לגמרי. יש נקודות מחלוקת אמיתיות שאי אפשר להתעלם מהן בשם האחדות. ברור שצריך לגשר על ההבדלים, אבל אי אפשר למחוק אותם וזה בכלל לא נכון לטעון שהם צריכים להימחק.

במיוחד שאף אחד לא יכול ״לספר את הסיפור שלו״ כשהוא לא משויך לשום קבוצה בכלל, חלק מההגדרה העצמית היא השייכות לקבוצה, נכון שזה לפעמים מכליל אותך בתוך סטריוטיפ, אבל הפתרון לבעיה הזאת היא לא ממש לא לבטל כל השתייכות.

וגם את השורה ״לא נציג של אלוקים״ בתור אנשים דתיים אי אפשר לקבל. כל מי שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים הוא מייצג את שם ה׳ בעולם. זה חלק מההגדרה של להיות דתי. שוב, זה שמפילים על אנשים כל מיני דעות קדומות זה לא בסדר, אבל אין סיבה למחוק בגלל זה את ההדדרה הבסיסית.

(אם בסך הכל רצית להתנסות בכתיבת חרוזים משעשעים ברוח השיר המקורי, אז אני מתנצלת. אבל אני לא כל כך אוהבת את המסרים של השיר הזה)

בסך הכל רציתי שנהיה מנומסים יותר כאן בפורום, בדגש על דברים שנכתבו אתמול בפורום (ונמחקו)...

של כוכב משושה.  לכן הוא נפוץ בהרבה תרבויות כי זה סמל גיאומטרי פשוט.

אגב יש המון עיטורים של צלב קרס בבית כנסת בגולן מבית שני, כאשר סמל זה מהודו. לא שהביאו את זה מהודו, סתם עיטור גיאומטרי יפה שציירו בבית כנסת.

בסוף זה סמל קבלי שמייצג את מלכות בית דוד, כי בגמרא מופיע שעניין המספר שש ושבע קשור לבית דוד, ובקבלה 7 קשור לדוד. הסמל מגן דוד הוא כוכב משושה שמייצג את 6 הספירות שמתנקזות לספירה ה7 מלכות שנמצאת באמצע ומייצגת את מלכות בית דוד שמבטאת סיכום לכל האתוס של 3 האבות משה אהרון ויוסף.     עם ישראל ראה את זה באלף שנה האחרונות כסמל לבית דוד ויהודי פראג הניפו את זה כדגל המסמל את בית דוד.

המסל נמצא בדגל המדינה כי הוא סמל של מלכות דוד ואין מתאים בדגל ממלכתי לשים סמל ממלכתי

מכונה מגן דוד?

אני לא יודע, אשמח לדעת 

אבל זו צורה גיאומטרית פשוטה ולכן צצה במקביל בתרבויות לא קשורות (כוכב משושה. נפוצים בעולם גם כוכב מחומש ומשובע ומתומן), כמו שיש המון עיטורי צלב קרס על הקירות מבית כנסת מתקופת האמוראים בגולן, כי זה היה סתם עיטור גיאומטרי יפה

נפגעת שנצ

משהו מיוחד? האמת לא היתה שבת טובה ככ לצערי…

אבל מוצ״ש היה טוב יותר.

למה אתה ער?

ער כי משכתי את המלווה מלכה יותר מידי...

כבר כמה ימים שאני לא מפסיק להשתעל, הגרון כואב, 

חום עולה וחום יורד...

בעבר הייתי הולך לבית הכנסת כל עוד אני מסוגל.

מאז הקורונה ממש סיגלתי לעצמי שאם אני חולה - אני לא הולך למקום שבו יש סבירות גבוהה שאדביק אנשים אחרים. 

ועוד במיוחד בבית כנסת שיש בו מתפללים מבוגרים מאוד, חלקם מגיעים עם כסאות גלגלים והמטפלים הזרים שלהם...

כמו שאני לא הייתי רוצה שיבוא מישהו לעבודה או לבית הכנסת וידביק אותי.

הדבר שהכי קשה בהחלטה הזאת, זה הידיעה שאם אני לא הולך לבית הכנסת אז גם הילדים לא הולכים... 

אבל זאת הזדמנות נפלאה ללמד אותם על "ואהבת לרעך כמוך" ועל "ונשמרתם".

ואכן, זה לא פשוט מצד אחד,

מצד שני, זה מלמד

ולדעתי אף אחת מהן לא עונה על השאלה בכותרת.

1. זה שהייתה שואה, לא אומר שאנחנו לא יכולים להכיר באסונות של עמים אחרים. לא נקרא לזה שואה, ניתן לזה שם אחר, ואז אין שום בעיה. 

2. מה הקשר שאנחנו שונאים את א' או את ב'? אם משהו קרה, אז צריך להכיר בזה שהוא קרה. אנחנו גם מכירים בזה שהנאצים השמידו צוענים, למרות שאין לנו חיבה יתירה לצוענים. פשוט לא קשור.

3. שוב, איך זה קשור להכרה ברצח העם הארמני? אם הגרמנים לא למדו מהטורקים אז האירוע הזה לא התרחש? היה פחות עצוב? נרצחו בו פחות אנשים? 

לא, אז מה הקשר...?

מישהו כתב כך: למה אנחנו לא אמורים להכיר בטבח הארמנים כרצח עםבינייש פתוח 1) שום דבר לא קרוב לשואה נקודה סוף. 2) אם נאמר מצד שני שהטבח נורא ואנחנו שונאים את הטורקים, אז יש עוד צד שאנחנו שונאים גם את הארמנים, שהם חברים של רוסיה ואיראן ותומכים בפלסטינים. 3) הטענה שהגרמנים למדו מהטורקים היא שקר מוחלט. הגרמנים בעצמם הכחידו שבט ליד דרום אפריקה לפני מלחמת העולם הראשונה. אגב הטענה על כך שמדובר ברצח עם שגויה הרבה יותר מהטענה על רצח עם ארמני. שבט מסוים נלחם בשבטים אחרים והגרמנים באו לעזור ונלחמו בשבט הסורר שסירב להיכנע שוב ושוב ולכן הגרמנים נלחמו בו עד השמדתו המוחלטת. האירוניה היא שגרמניה היום מפצה בדיוק את שני השבטים שהצילה. תתארו לעצמכם שעוד 200 שנה ארצות הברית תפצה את מדינת ישראל על רצח העם נגד חמאס. 

מה דעתך?

ChatGPT said:

הטקסט שהבאת מעלה טענות טעונות ושנויות במחלוקת מאוד, חלקן כוללות אי דיוקים היסטוריים, השוואות בעייתיות, ולעיתים גם גישה צינית או מתנשאת כלפי קורבנות של טרגדיות היסטוריות. הנה כמה התייחסויות עיקריות לדברים:

1. "שום דבר לא קרוב לשואה"

אכן, השואה היא ייחודית בהיקפה, תיעודה, והמכניזם השיטתי שלה. אבל הכרה ברצח עם אחר לא גורעת מהייחוד של השואה, אלא להפך – היא מחזקת את המחויבות המוסרית לא להעלים עין מפשעים המוניים, גם אם הם "אחרים". רצח עם הוא מונח משפטי שמוגדר לפי כוונה להשמיד עם, ולא תחרות בסבל.

2. הקשר הגיאו-פוליטי הנוכחי כטיעון מוסרי

לטעון שאנחנו צריכים להכחיש או להתעלם מטבח היסטורי בגלל שהעם ההוא "בעד פלסטין" או "חבר של איראן" – זו גישה מסוכנת. מוסר היסטורי לא יכול להיקבע לפי בריתות זמניות. זה כמו לטעון שלא נכיר בשואה אם בעתיד גרמניה תתמוך באויבינו.

3. הכחשה או הקטנה של רצח העם הארמני

רוב ההיסטוריונים, כולל רבים בישראל ובעולם, מכירים בטבח הארמנים כרצח עם. האימפריה העות'מאנית גירשה, רצחה והרעיבה מאות אלפי אזרחים ארמנים – תוך כוונה מוצהרת לחסלם כעם. הטענה שזה "לא באמת רצח עם" כי היה קונפליקט – דומה למה שטוענים מכחישי שואה כלפי היהודים.

4. ההשוואה לגרמניה בדרום מערב אפריקה

גרמניה אכן ביצעה רצח עם בשבטי ההררו והנמה בשנות ה־1900 המוקדמות, במה שנחשב כיום ל"רצח העם הראשון של המאה ה-20". ההשוואה המובאת בטקסט מסלפת את העובדות – זו לא הייתה "עזרה לשבטים אחרים", אלא דיכוי מרד שגלש לטבח מכוון, עם צווים להשמדה, רעל במקורות מים, וגירוש למדבר.

5. האמירה על "רצח עם נגד חמאס"

זו התבטאות פרובוקטיבית, צינית, ולא רצינית. להשוות מלחמה נגד ארגון טרור (גם אם היא כרוכה באובדן חיי אזרחים) לרצח עם – זה עיוות של המושג. אין מדיניות ישראלית להשמיד את העם הפלסטיני, ובטח לא "השמדה שיטתית" כמו בשואה או בטבח הארמנים.

לסיכום:

הטקסט הזה מנסה לטעון טענות פוליטיות תוך כדי הקטנה של סבלם של אחרים – וזה דבר שצריך להיזהר ממנו. אפשר לתמוך בישראל ולהגן עליה בזירה הבינלאומית, בלי להכחיש או לזלזל בטראומות של עמים אחרים.

הכרה באסונות של אחרים לא מאיימת על הזיכרון שלנו – היא דווקא מחזקת את הערכים האוניברסליים שבבסיסו.

יש טענה שצריך להכיר ברצח עם ארמני כי אנחנו שונאים טורקים.

הגבתי שאנחנו שונאים ארמנים על אותו משקל של שנאת טורקים.

אם אנחנו לא מכניסים חשבונות אישיים גם הטענה על שנאת טורקים נדחית.

לגבי שואה יחדנית, השואה היא המקרה היחיד שכבשו איזורים נרחבים בשביל לרדוף שם אנשים ולהרוג אותם.

הטורקים לא תכננו לכבוש את לבנון או העיר העתיקה בירושלים על מנת להרוג את הארמנים שם.

השואה היא הרדיפה היחידה שלא הייתה מוגבלת לחבל ארץ מסויים, זו הגדרתה של המילה לפי אבשלום קור.

לגבי דרום אפריקה, אני סומך על החבר מהמילואים מדרום אפריקה שסיפר על שבט שנלחם בשבטים אחרים, ולכן יש דמיון מסוים ל7 באוקטובר. הוא יודע מה הוא אומר ואין לו פוליטקלי קורקט של gpt.

כך שלא השוויתי בין המלחמה בטרור לרצח עם, אלא השוויתי את הלחימה באותו השבט ללחימה בחמאס.

לבנסראום – ויקיפדיה

וכן, לא צריך להכיר מתוך שנאה לטורקים או מתוך אהבה לארמנים. פשוט להכיר כי זה קרה.

הם שלטו בארץ ישראל ובלבנון ולא הרגו שם את הארמנים.

השמדת יהודים לא היתה מטרה יחידה בכיבוש, אבל בהחלט מטרה עיקרית.

לכן ההבדלים בין המקרים גדולים ומהותיים מספיק.

למה צריך לעשות השוואות?

למה אם רצח העם הארמני פחות מזעזע מהשואה, אז לא צריך להכיר בו?

גם טבח שמחת תורה היה יותר נורא מהפיגוע במלון פארק, אז מה? זה עוזר לקרבנות של מלון פארק? זה מנחם אותם? זה אומר שאנחנו לא נכיר בהם?

כמו שיש סקלות של הטרדה, ועד להגדרות קשות שמגיעות לאונס, בעילת קטינה, ואם היא מאוד קטינה אז פדופיליה.

יש מדרג לרוע.

טבח הארמנים היה כי הטורקים רצו לפנות שטח נקי מנוצרים כך שלא יהיו קבוצות מיעוט שימרדו בהם. באותה מידה היו מגרשים אותם.  

הנאצים לא רצו לגרש יהודים, הם רצו להשמידם מהעולם. הם חיפשו עד האי הכי מרוחק ביוון לחפש יהודים שמא נשארו שם יהודים

שמעתי שוב על רצח יהדות נרווגיה.

היו שם פחות מ2000 יהודים.

פחות מאחוז אחד מהיהודים בעולם.

הנאצים דאגו למסלול לרוב היהודים האלה להשמדה.

גם שזה לקח לא מעט משאבים שהיו חסרים למאמץ המלחמתי שלהם (ספינה ורכבת וכו')

שנסיון השמדת המן את היהודים בפורים הוא לא הגיוני ולכן מיתוס, כי למה שאדם ירצה להשמיד סתם ככה עם שלם.

עובדה שהגרמנים עשו את זה נגד כל אינטרסי המלחמה שלהם, אז גם המן יכול

למגילת אסתר בהיסטוריה

לכן אומרים שזה מיתוס

לא בגלל דאגת אינטרנטסים

יגידו שהשואה היתה מיתוס שהומצא על ידי הציונות כדי להצדיק את מדינת ישראל, כי הרי זה מגוחך שהיטלר ישקיע משאבים בהשמדת היהודים במקום במלחמה.

אבל עובדה שזה קרה

כבר היום יש הכחשה מסיבית

לא אומרים שלא היתה

אלא שהיקפה היה נמוך ממה שמוצג

ובהחלט זה יגבר

אז עוד מאות שנים?

בוודאי שיהיו