פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2206)

רק בגירסה מיוחדת לראש השנה..

http://www.constitution.org/col/amazing_grace.htm

ו... אין לי גוגל, יש לי רק כמה אתרים פתוחים.

(השארתי אתר למילים של שירים אבל בוא לא נתן לי את זה,) תודה בכל אופן

וכל מי שלא מתפשר על איכות.

איך אפשר לשמוע אום כולתום בלי אוזניות נורמליות?? (באסה האוזניות הטובות בבית).

תשמע את סבא שלי אם כבר!

או בני טוקר (המראיין)

חושש מזיקנה, הזקנה נראית לי כמו תקופה רעה בלשון המעטה... והיא מתקרבת בצעדי ענאאאק!

אז... כמוצי, למחוק תגובתך בשרשור האומץ...

והנה אחד בן 109!!

היא פשוט מסבירה את זה מהמם

לק"י

אם המציאות טובה כמו בתמונה כמובן!

יש זקנים בכל מיני מצבים שונים ומשונים.

לא נראה לי משו להיות זקן, אם אתה מאבד שליטה, זיכרון וכו'.

אבל אם אתה עצמאי, צלול ומוקף במשפחה אוהבת- זה נשמע בסדר.

אני מאחלת לעצמי להיות זקנה עצמאית וצלולה בעז"ה..

ממ.. אז מה מאחלים לה?

ו-אל תזכיר פה את ה"שם"!! 

קשה לנוע, להתנהל לבד, לתפקד לבד.

הזכרון והמחשבה כבר לא צלולים...

אני צריך לחלוב תשובות מהציבור פה??

דברו על הזיקנהה!

יש יתרונות לדעתכם?  או שזה נראה לכם תמצית הרוע... (כמו שזה נראה לי...)

הדעת מתיישבת, כל התסיסה של החיים נרגעת.

אם התודעה נותרת צלולה, אז הרבה דברים נתפסים מתוך יישוב הדעת.

אני מניח אותן בכוס...

"אל תשליכני לעת זקנו, ככלות כוחנו אל תעזבנו."

אני די חוששת, אך זה לא מטריד אותי בחיי היום-יום.

(חוששת בעיקר מתפקוד לקוי, מתלות וכו'.)

כי ראיתי (ואני רואה) אנשים שבגיל שרוב העולם מכנה כבר זיקנה, אבל מתפקדים בצורה שהרבה מאיתנו יכולים לקנא בהם...

וברצינות- מפחיד הקטע של לא לשלוט בעצמך ולא להיות מסוגל לבצע את מה שאתה רוצה[כי הכל קשה ומסובך ומעייף וכו']
אבל באמת יה"ר שכולנו נזכה לחיות עד 120 בראש צלול[הכי חשוב] ועל הדרך גם בבריאות איתנה.

אם אגיע לשם בכלל....

(למרות שיש טוענים שכבר הגעתי,

אבל אסור להזכיר את זה בפורום הזה...)

יש לי כל-כך הרבה דברים להגיד, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל...

בשנה שעברה הדרכתי במכון-שואה בדרום הארץ, והדרכתי בין השאר גם קבוצות של ילדים.

כשהסברנו להם- על דרך עדות של אחת מהניספות- את הגזירות של הנאצים מול היהודים, הגענו גם אל הגזירה הבאה:

'אסור ליהודים ללכת לבית הספר!'

התגובה הראשונה של רוב התלמידים היתה: 'וואו! מגניב!'

ותמיד הייתי אומרת להם -

'ביום הראשון-זה מגניב, ביום השני-זה נחמד, ביום השלישי-זה..אה, חביב. ביום הרביעי-זה בסדר... ביום חמישי-זה כבר מתחיל לשעמם... תוך שבוע-שבועיים, זה כבר ממש לא 'מגניב'...'

מי מאיתנו לא חווה תקופת עומס ותקופת חופש?

בעומס, כל מה שאדם מתפלל ומקווה זה רק טיפת חופש. קצת זמן לעצמך. לנשום. לבלות. לא לעבוד/ללמוד כמו חמור.

אבל בחופש - מהר מאוד 'נמאס'. לאדם קשה להישאר כל הזמן באותו מקום:

ככה אנחנו, בני האדם. אנחנו אוהבים להתקדם.

'החיים זה כמו אופניים - אם קשה, סימן שאתה בעלייה--- ואם עצרת, סיכוי סביר שתיפול לאחור'.

וכך הגענו אל הזקנה -

יום אחד בשנות ה-60 לחייו, האדם מוצא את עצמו מובטל.

(שימו לב: גיל הפנסיה עולה מידי כמה שנים, ולא בכדי!)

סתם ככה, באמצע החיים - אומרת החברה לאדם המבוגר: אתה כבר לא יכול לתרום לעסק שלנו. פנה את מקומך לצעירים ממך.

הפנסיה מובילה את האדם למתקפה גדולה ועמוקה של שיעמום, וכן של רגשות 'חוסר אונים'.

'כבר איני יכול לעשות כלום' 

....

שימו לב - בעת היציאה לפנסיה האדם עדיין איננו זקן! הזקנה מגיעה רק אח"כ.

...

אדם מקבל 'זמן'. 

הרבה 'זמן' לעשות בו ככל העולה על רוחו.

מה שכל אחד מייחל לו!

אבל -

יחד עם ה'זמן' הזה, הוא מקבל דבר נוסף:

תחושה של 'חוסר אונים'.

תחושה של 'אני כבר לא יכול לעשות שום דבר בחיי'

תחושת ייאוש.

...

לאדם יש שתי אפשרויות - איפה לשים את הדגש -

וכל אדם בוחר, במודע או שלא במודע - אם להסתכל על החיוביות שבזקנה,

או על השליליות שבה -

וכך, תמצאו מצד אחד זקנים שמגיעים לגיל 90-100, ועדיין פעילים, בחברה, בקהילה, עושים, תורמים -

כי הם בחרו לעשות משהו עם הזמן שלהם, להתנדב, לפעול!

ולעומתם, 'צעירים' בני 60-70 שלא עברו את משבר הפנסיה, בודדים, לא יוצאים מהבית, מיואשים ומרחמים על עצמם.

-----בזיקנה, כמו בזיקנה, הכל עניין של בחירה!!!-----

...

ואם תאמר - אבל מה בדבר המחלות? הגוף שכבר לא פועל כמו פעם?

ההליכה השפופה? הידיים הרועדות? הזיכרון הרופף? הבריאות הלקוייה?

אז נכון. ונכון. ונכון. ונכון. ונכון.

ולא נכון.

נכון. הגוף לא פועל כמו פעם - אבל יש לך שתי אפשרויות: להיתקע במקום, לצווח: 'מי הזיז את הגבינה שלי???!!' ולהישאר לרעוב, או ללכת לחפש אחר 'גבינה אחרת' - ולהצליח! (וכל מי שלא קרא עדיין את 'מי הזיז את הגבינה שלי' - שירוץ לעשות זאת. עכשיו)

הגוף לא פועל כמו קודם? אפשר לעשות פעילויות שמתאימות לגיל! אז אל תלך לטרקים בהרי הרוקי, אלא לטיול רגלי על שפת הכינרת...

לכל גיל יש את היופי שלו!

הזיכרון רופף - הרשו לי להפריך את הטענה הזו - 

כולנו שוכחים דברים. כ-ו-ל-נ-ו.

רק - האדם הזקן מרגיש ומשליך את כל השכחות שלו אל גילו - 

וזו הטעות. ברגע שאתה מייחס תכונה לגיל, אתה מתחיל להאמין בזה-אתה מתייאש...

עבדתי עם זקנים המון. הם לא שוכחים יותר מאיתנו.

(אלא אם כן הם חולים באלצהיימר... וכאן אנחנו מגיעים לנושא הבא)

מחלות - לצערינו, מחלות יש בכל גיל. 

אלא, שאצל האדם הזקן הגוף 'כבר לא פועל כמו פעם'

ויש פחות סיכוי לצאת מזה בשלום.

(יעקב אבינו ביקש מהקב"ה את מחלות הזקנה.

מדוע?

כיוון שרצה לדעת מתי ימות.

ויש יתרון גדול, בלדעת מתי למות.

לסגור את כל הדברים הפתוחים, לסדר את הכל...)

.............

ובכן: הכל עניין של זווית הסתכלות.

ונסכם: 'אל תשליכנו לעת זיקנה-ככלות כוחנו אל תעזבנו':

אל תתן לנו לשקוע בייאוש לעת זיקנה. עזור לנו להאמין בך ובעצמנו שגם כשהכוח כלה, הנפש נשארת ומתעצמת

------

וסליחה על החפירה.

השאלה בסופו של דבר היא כזאת:

האם כולנו צועדים לעבר עתיד שיהפוך לרע מיום ליום                                                                      תחשבו על זה! כשאתם זקנים, הכל סביבכם צועק "אתה בדרך לעוף מכאן, קשישא"

אתם קמוטים, הווי אומר, הגוף כבר די מואס בתפקיד והוא מתחיל להתבלות ... (תחושה נוראה, לא?)

אתם לא מתפקדים טוב... המערכות כבר לקראת סיום... הכל צועק לך "אתה מסיים כאן!"

אז נכון ש"הכל תלוי בנקודת הסתכלות" ו"לכל גיל יש את היופי שלו" "גיל הזהב" מדהים!!!

אבל חבר'ה, אדם שמאבד רגל גם יכול בעזרת הסתכלות  שונה להקל על עצמו את הכאב,

האם מישהו יכול לומר שהמצב שלו לא הורע משמעותית? ודאי שכן!

אז... איך אתם מרגישים עם זה? אני מרגיש רע עם זה שאני אולי נהנה כעת - אבל אני כל הזמן בכיוון של התקופה הזו שנראית לי עגומה... תקופה של סיום...

(אגב, תוך כדי שאני כותב, עולים לי רעיונות שונים, כיוונים שונים... בשרשור אחר )

זה לא מדכא אותי, אבל זה מטריד למדי, הלא כן?

אני מקווה שאין בפורום גולשים ב"גיל הזהב"

ואני מקווה שהשרשור הזה הוא שרשור "ירוק", שמתכלה מעצמו באיזה שהוא שלב... כי לא הייתי רוצה לקרוא אותו בתור אדם מבוגר

כלומר - אתה חושב שאתה מדבר על זיקנה -

אבל מה שבעצם מפחיד אותך זה ל-א הזיקנה. זה המוות.

אתה מפחד ממחלה סופנית.

כזו, שבכל יום שעובר אתה מרגיש שהגוף שלך נוטש אותך, שאתה מפסיק לתפקד-

דקה-דקה, שעה-שעה

יום-רודף-יום והמוות מתקרב.

א-ב-ל, וזה אבל גדול---

זיקנה זו לא מחלה סופנית.

זו בסה"כ תקופה.

ומחלות סופניות, לצערינו, יש בכל גיל וגיל.

אז האם אני מפחדת מהמוות?

זה כבר סיפור אחר... שרשור אחר.

מהזיקנה? לא.

הלוואי שאגיע אליה.

אבל אני לא רוצה לחיות חיים שהם רק חצי חיים,

שהחיים יהיו חיים לגמרי והמוות - מוות לגמרי...

זקנה נתפסת אצלי כחיים למחצה...

אוף! אני לא מצליח להיזכר איפה קראתי את הדימוי ואיך הוא בדיוק... על המוות ששולח את ידו ...

אחחח... חבל, זכור לי שהוא היה יפהפה!

בכל אופן, זה הרעיון, למות זו חתיכת הרפתקה, (לכאורה)

לחיות כשמסביב - אצבעותיו הגרומות של המוות כבר ממששות בחמדנות בכל מקום? נשמע לי זוועה!

אדם יכול למות כ-ל יום, כ-ל יום.

תאונות דרכים, פיגועים, תאונות עבודה, מחלות..

וכו'..

לצערינו לא חסר.

אתה יכול גם בימים אלו להרגיש את אצבעותיו של המוות חונקות אותך...

אבל אתה בוחר שלא לעשות זאת.

מדוע?...

כי אתה בוחר.

וכמו שאתה בוחר היום לא לחשוש כל יום מהמוות,

ככה אתה יכול לעשות את זה גם בזיקנה.

הכל. עניין. של. גישה.

אמנם יכול לקרות משהו שבגללו אמות עוד היום, אבל אין לי שום סיבה לחשוב על אפשרות כזאת (אפילו הפסקתי לעשן )

לא הבנת מה אני אומר, כולם יכולים לחשוש מהמוות, אבל זה לא הנושא שלי, אני לא חושש ממוות (לפחות לא נראה לי) אבל אני חושש שכשאהיה זקן ארגיש לא שייך לחיים, את מבינה?

כל דבר סביבי ירמוז בעדינות לסוף המתקרב... הפנים קמוטות... אלה לא חיים! זה מוות איטי!

אני בעצם חי זז ומדבר, אבל אני בתהליך מוות, לא?

אני לא חושש ממוות! אני לא רוצה חיים שהם רק חצי חיים, שבכל פינה וכל צומת רואים את המוות.

אני מאמין שעוד תגענה תובנות חדשות על מוות ועל חיים וזה לא ייראה לי כמו שזה נראה כיום...

קיויתי שמישהו מכם יעלה אותן...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/244023

הליצן המפגר הזה? "מזיק" אמיתי!!!

לא לדאוג, צחקתי

בסך הכל אמר משהו חכם מזה תקופה ממושכת...

אתה יודע, פוליטיקאים.

זה השיטה לעבוד מול האמריקאים- לא להתרפס- לדרוש!

זה מזכיר לי את הבדיחה עם הכושי שפירקו לו את האוטו ..

מי שלא מתאים להיות ראש ממשלה שילך הביתה גם אם הוא כלכלן מבריק.

ואנחנו - צריכים להבין את הזכויות שלנו ולא להינמס ממקרים שביבי עושה את מה שמוטל עליו לשם שינוי.

לא יודע... אולי הוא צודק...

האיש הוא זבל כמו כולם,

ואולי אפילו יותר.

הנשמה לך- 

לב טהור של בעלז-

|מקפיצה|

מה יותר מגעיל- לבדוק את הירקות ופירות האלו- או למצוא את הלא-בדוק צלחת?

בעעע על כולם!

מה עם הרימונים?????????

לרימונים-כיצד בודקים את הסימנים בליל הסדר..

ניתן כפיצוי ל סרטונים שלי ללא "תרגום

רבי דוסא בן הרכינס אומר, שינה של שחרית, ויין של צוהריים, ושיחת הילדים, וישיבת כנסייות של עמי הארץ--מוציאין את האדם מן העולם.

אבל האמת היא שזה קשור לאיך אתה מסדר את היום (ואת הלילה) שלך,

אם הוא מנוצל היטב, ביחס ליכולות שלך, כולל השינה של הבוקר.. אז סבבה..

לק"י

ה"גנב שינה" הזה..

או בעברית- הטאבלט שלי..

כנראה שאני ערה!

בכל מקרה, לכתוב במחשב- לא נראה לי שאני מסוגלת מתוך שינה

נחמד איתו

היא מראה את הצד הביתי שלו... הופך אותו לחמים... משהו כזה,

חחח... תכל'ס אתה מרגיש קשור לראש הממשלה כשהוא כותב משהו כזה,

לםני השינה לא?

בעזהי"ת

'שמבזבז את הזמן בלכתוב סטטוסים מטומטמים'.

למדנו על זה באחד הקורסים; זה לא עובד ככה.
הפייסבוק הוא כלי עצום, עצום!!
של מבוגרים, מדינה.
להיפך; זה חיבור מטורף בין העם לבין ראש הממשלה.
ראש הממשלה הוא מנהיג משרת [-מושג מקורס אחר]; תפקידו לשרת אותנו. הוא לא 'רם מעלה' ו'לא מכבודו', במדינה סדירה- העם הוא ברמה העליונה, וראש הממשלה כל תפקידו- לשרת את העם. 
דף הפייסבוק של ביבי, בתקווה שבאמת מנוהל על ידו, זה המקום שלי, למשל- כאזרחית דמוקרטית, מתפקדת ליכוד אגב, לפגוש את ראש הממשלה שלי בצורה הכי ישירה שיש [וברור לי שזה לא באמת ישיר, אבל זה הכי ישיר שאני יכולה להגיע.]

היום, כל אנשי התקשורת והפוליטיקה מבוקרים מאוד בפייסבוק; זה המקום שלהם לדעת קהל, זה המקום שלהם ליצור קשר ישיר [כנ"ל] עם הציבור.
זה הכרחי.

זה עוזרים שמנהלים בשבילו את הדף...

הוא לא יכול לשקר כך... כנראה שחלק מהדברים שנכתבים בדף זוהי רק עמדה שלו... (אני מניח שגם זה נכתב בהוראתו) אבל מותר לו (מבחינת העורכים והיועצים) ואני מאמין שיש לו גם זמן -לשרבט כמה משפטי חנופה נחמדים לפני שהוא הולך לישון...

אפשר הרבה ללמוד מאיך שהוא משווק את עצמו דרך הפייס, זה כלי עצום כשמנהלים אותו נכון ההשפעה שלו עצומה.

אם צריך לעשות משהו רציני,  אז יש מחשב

לק"י

באמת לא קניתי את הטאבלט, אלא קיבלתי אותו..

ככה שאין לי מה להתלונן.

בעיקר לאור העובדה, שלא התכוונתי לקנות מחשב נייד לעצמי. ככה שקיבלתי משו שלא חשבתי עליו אפילו.

אני דוקא מצליחה להקליד בו.. ולפעמים אני משתמשת במקלדת ועכבר אלחוטיים (וזה באמת יותר נוח).

מסתבר שמתרגלים לכל דבר!

אבל אם כבר משקיעים במחשב, עדיף מחשב נייד רגיל.

יום טוב אנשים!

לק"י

החלטתי ללכת להתארגן לשינה..

מה לעשות שאין לי עוד הרבה שעות לישון..

ויש לי כמה תוכניות למחר.

להתראות!

כשיכבה הניק... מממ... אולי אז אאמין שכיבית...

(עדיין יכול להיות שרק התנתקת)

לק"י

זהו, לילה טוב ושקט בעז"ה!

עוד מישהו גר שם?

איזה יום היה אתמול...

ולא

רוחות חורפיות... האא! באמת תענוג

אחד הרבנים אמר במדרשה שבדרך-כלל בתוכניות אלול דוחקים ודוחקים את סוכות עד שכמעט ולא מזכירים את החג הזה...

אז הוא הביא לנו וואחד שיעור על סוכות....

יוצאים מwifi קבע לwifi עראי.

השכנים פה אצלנו התחילו לבנות סוכה!!! שתהיה עוד מצווה לפני ראש השנה!

אנארעף.. כל המשפחה כולה התגייסה למען המטרה.. אנשים נשים וטף מחזה מרנין ביותר...

את המצוות לשנה הבאה

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

מול איפה שאני עובד יש מפעל של מצות והם כבר מזמן התחילו לעבוד

אז לפי הריח אני כבר בפסח עכשיו

לק"י

אבל כ"כ מוקדם..

אני גם אוהבת את הריח!

מתעבת את רימון...

תרגום של גוגל למה שמתרחש שם - והאמת נראה לי שצריך לראות כדי להבין...

ממה שאני מבין, הרמקול בעצם מווסת את הקצב של זרימת המים ככה שהוא יהיה אחיד, בתדירות מסוימת.

 אם מצלמים בדיוק באותה תדירות (24 פריימים לשניה), בעצם מצלמים כל פעם את אותו הדבר בדיוק. בעצם נקבל תמונה קבועה. (אותו מצב של הגל במחזורים השונים שלו). 

אם נגדום בקצב מעט איטי יותר, של 23 הרץ, אנחנו בעצם נדגום בכל פעם נקודה אחת לפני על אותו גל, אבל במחזור הבא. הענין הוא, שמבחינתנו, אנחנו לא רואים הבדל בין מחזור אחד של הגל למחזור הבא - כי כל הגלים זהים. (זה בעצם מה שגורם גל הקול לזרימת המים). זה ייתן אשליה של זרימה הפוכה. 

אם נגדום בקצב מעט מהיר יותר של 25 הרץ ,נקבל אשליה של זרימה איטית מאותה סיבה בדיוק.  

אפשר להסתכל על זה בצורה פשוטה יותר: 

אם למשל תחשבי על גל סינוס ועל איך שהוא נראה ונניח שיש לך דוגם של הגל. אם תדגמי את הגל בדיוק באותו תדר של הגל - את תדגמי בכל פעם בדיוק את אותו הערך. כלומר, את אותה הנקודה על הגל במחזורים שונים. אם תדגמי מעט מהר יותר, תיווצר האשליה של גל סינוס בתדר איטי יותר ואם תדגמי לאט יותר זה ייראה כאילו הגל נע אחורה. 

(כל זה אמור בהנחה שאכן גל הקול משפיע בצורה הזאת על המים - עדיין לא עשיתי קורס בהידרודינמיקה, אבל זה נראה לי הגיוני שזה יכול לעבוד בצורה הזאת). 

http://ptc.weizmann.ac.il/_uploads/extraimg/disturbance_and_sinus_wave(1).jpg

זו תמונה של גל סינוס. הגל מחזורי ונראה בדיוק אותו הדבר בכל מחזור. 

אם נניח הוא במחזור של 24 הרץ, כלומר, יש לו 24 'פיקים' בכל שניה, ואנחנו נדגום את הגל הזה בדיוק 24 פעמים בשניה (24 הרץ) - נדגום למעשה בכל פעם את אותו הערך. 

אם נדגום אותו בקצב קצת יותר מהיר או קצת יותר מהיר, אנחנו נדגום בכל מחזור שלו נקודה מעט שונה ולקבל ערך מעט שונה - שתגרום לנו, אם נרצה לצייר גרף של הערכים שמדדנו, את אותו הגל אבל בקצב איטי יותר או מהיר יותר.  

עכשיו, גל סינוס הוא לא ממש דוגמא טובה לזרימת המים - כי לזרימת המים אין ציר סימטריה בכל מחזור ולגל סינוס יש - לכן, בגל סינוס, לא ממש נוכל לקבל אשליה של זרימת הגל אחורה, כיוון שקדימה או אחורה, הוא נראה בדיוק אותו הדבר. 

אבל בזרימת מים, יכולים לקבל אשליה כאילו המים זורמים אחורה. 

המים זורמים למטה ואח"כ חוזרים למעלה.

או שאני סתם טמבל... שמואלג! מה זה אמור להביע??

פשוט בצורה שרימונים רואים

נתקלתי בזה בשיטוט מצחיק ביוטיוב וצילמתי המסך

פאדיחות.

אולי תערוך ותוריד רק את החלק שאתה מתראין ומפגין?

אפשר להקיא מהשאר

ואני בת.

זה דוחה.

בע"ה.

אני לא יכול כרגע, מי שרוצה שיראה רק חלק.

זה לפחות מה שעשיתי...

לכי לישון!!!!!

ואגב, חןחן על הרגעים של עברית

אני ממש מבואסת מזה שהרבה זמן לא כתבתי משהו... באמת.

ושאני לא אלך מחר לסיבוב שערים...

לפחות חסכתי 500 שקלים.

אל תתבאסי!!! יש כ"כ הרבה דברים אחרים שאת עושה! וזה מעולה! ככה צריך!!

את היית מצפה שהיית מספיקה הכל??

זו הוראה מנהלתית.

לילה טוב!

והולך עכשיו!

לילה טוב!

התגעגענו!!

כפרעליך... בטח שמותר לך!!!

אכן...

 איזה טוב ד' !!!

יום זוועתי בלתי נשכח

הם לא מצליחים להעלות על דעתם שזה מכוון, (עד שהם קלטו שמדובר בכלל במטוסים..)

אנשי המקצוע המרואיינים אומרים להם שכמעט ואין סיכוי שזו תאונה..

אבל הם לא לא מצליחים לקבל את זה..

רק אחרי יותר מעשרים דקות מהמטוס השני, הם מקבלים מידע מהFBI על חטיפה אפשרית של המטוסים ומתחילים לחשוש..

שלא נדבר על המילה טרור, שבכלל לא חשבו עליה..

בפנים...

והאמריקנים המטומטמים האלה ובראשם אובמה הדביל הארור, לא קולטים שעדיין אותו אויב חי ומנסה ליצור פצצה גרעינית... פשוט לא ייאמן...

ומה זה השויון נפש של השדרן? הוא צריך לצרוח! הוא אדם עם בעייה... "...הנה אתם יכולים לראות את העשן..." כשבניין השני קורס, פשוט מ-פ-ג-ר. 

בשעה הראשונה אף אחד לא הבין מה הלך שם בכלל - חשבו שזו תאונה עד שהתברר על שני המטוסים הנוספים בפנסילבניה ובפנטגון.

מן הראוי שתצעק, שתתיישב, שתצרח... מה אתה ממשיך לדבר מונוטוני?

לא ייאמן, בסרטון הראשון, אתה רואה חיים רגילים ועליזים... פתאום קול של מטוס למעלה... ואז מתחיל סיוט מטורף!

הממ... תחשבו על זה ככה: הסיוט שבתוך המטוס שכבר היה על אש קטנה כמה שעות קודם לכן, התפוצץ והתפשט על כל מנהטן... בקיצור זוועה!

איך שזה נראה היום ואיך שזה נראה אז זה אחרת לגמרי

תחשבן לבד, כיום בן 21

הייתי בניו יורק באותו יום, ויכולנו לראות את העשן בשמיים(ונשמות של בני אדם)מרחפים מעל כל העיר
הסתכלנו על הטלויזיה כמו שאני עכשיו מסתכלת על הקישור ביוטוב והיינו פשוט בהלם.

ויש אנשים אוכלים מזה קש \מחלות עד היום...

מקום שקט.

מחזור עם ביאורי מילים.

ללמוד לפני זה כל קטע מה מקורו ומה הפירוש שלו - כדי שזה לא יהיה רק טקסט של תפילה אלא שזה יהיה קטעי תפילה מענינים ומובנים.

ללמוד לפני מהם הימים הנוראים.

להתאוור מידי פעם בחוץ

הרבה הצלחה וכתיבה וחתימה טובה

שבכוונה בלי בגדים חדשים, אלא עם הרגילים והנוחים, כי חדשים הרבה פעמים מסיחים את דעתנו.

אנחנו צדיקים, ברגע שמתחילים להתפלל- עולמות עליונים. בלי מאמץ..

[תסלחו לי על המצברוח. יש לי המון עבודות.]

שהמלחמה שלי כל הזמן לכוון בכל מילה ומילה, היא הפסד ידוע מראש.

ולכן החלטתי לעבוד בעיקר על התודעה הכללית, בתקווה שאחרי זה הכוונה במילים תהיה טבעית.

החלטתי להבהיר לעצמי שבכל רגע אני ממש עומד לפני המלך.

דמייני רגע (לא לעשות את זה בשעת התפילה, יש בזה בעיה של הגשמה) סרטים על בתי מלוכה עתיקים, שבהם פשוט-העם עומד לפני המלך, וכולם מסתכלים בו ומחכים למוצא פיו, זה מעמד מאוד רציני, אין סיכוי שאותו איש פשוט יתחיל לעופף..

ככה כשאני עושה את שלושת הצעדים קדימה בתחילת התפילה, בשעה שאני עושה את הצעדים האלה, אני מדמה ברוחי כניסה למעמד הכי מלא יראה שיכול להיות.

אחרי שהצלחתי עם העבודה הזאת, היה לי הרבה יותר קל לכוון בתפילה.

אז לשבת במקום שלא רואים אנשים (שורה ראשונה, ליד קיר).

לכן בד"כ אני משתדלת לשבת מול ארון הסידורים, בשורה שלישית, ככה שאני לא רואה כלום...

אה-מה-מה?

בר"ה אמא רוצה שאשב לידה

אבל ת'כלס, בדרך הזויה למדי - 

דווקא העובדה שאני לא מכירה את התפילה עוזרת לי להתרכז.

כי אני חייבת לומר את המילים מהסידור - לנסות להבין מה המשמעות שלהם-

ולא ברוטינה קבועה כמו שלצערי קורה ביום יום..

לומר את התפילה קצת בקול- ובנעימה שלך עצמך (תמציאי- לפי איך שהלב מרגיש)

רק להזהר!! לא בקול מידי- לא להפריע למי שמתפללת לידך

נכון במיוחד לתפילת שמונה עשרה

לעבור מראש על התפילות- וללמוד אותן- גם במשמעות שלהן-

וגם ללמוד בפשטות את התפילות- לדעת בע"פ או קרוב לזה

ככה אפשר להתפלל בעיניים עצומות

(וכל הכובעים האופנתייים כבר לא מפריעים ... )

או להתפלל חלק מהמחזור- עיניים רק בספר- וחלק בע"פ

להתפלל קצת יותר מהר

ככה אין למוח זמן פנוי לברוח למחשבות- עסוקים אינטינסיבית בדיבור

להתנדנד קלות

להמהם את המנגינה כשמקשיבים לחזן - להיות ממש שומע כעונה

עצומה נוספת בעניין-

http://www.atzuma.co.il/rechelim

אם החוק מחייב את המועצה, למה לא פונים לבגץ? (או לבית משפט אחר שזה בסמכותו)

גם לי לא ברור למה לא פונים הלאה אם זה זכאות ע"פ חוק.

אני מצטט מנוסח העצומה -

למרות שהפעוט שלנו זכאי ככל ילד אחר במועצה להגיע למוסד לימודיו בעזרת הסעה מפתח ביתנו ועד לפתח המעון, כפי שהחוק מחייב, נכון להיום הוא לא מקבל את הטיפוליים החיוניים אותם היה צריך לקבל במעון השיקומי, בשל סירובה של המועצה לספק לו הסעה כנדרש ממנה, והתעקשותה להציע לנו פתרונות בלתי הולמים ובלתי בטיחותיים בעליל.

שימו לב טוב לניסוח. המועצה מציעה פתרונות כביכול וכך היא מצטדקת כביכול שהיא עומדת בדרישות החוק אולם הפתרונות שהמועצה מציעה לא ישימים.

אתן לכם דוגמה הלקוחה מאותה מועצה אזורית - בחורה ששברה את האגן והייתה צריכה הסעה לאולפנה הנמצאת בתחומי אותה מועצה אזורית נאלצה להישאר בבית כי הפתרון שהמועצה הציעה היה שתהיה לה הסעה מהיישוב שלה ליישוב אחר ואז שם תהיה לה הסעה עד לאולפנה. הבחורה הנ"ל לא יכלה להסכים לפתרון המוצע כאשר היא סובלת משבר באגן ולכן נאלצה להפסיד ימי לימודים רבים.

מדינת חלם